ברגעים שקדמו לדיון שנערך השבוע (שני) בוועדת הכלכלה של הכנסת, עיינתי בדוח שהזמין לאחרונה המשרד להגנת הסביבה מחברת "פארטו". החברה התבקשה לנתח כלכלית וסביבתית את החלופות העומדות על הפרק בכל הנוגע להרחבת חוק הפיקדון. ובפשטות: האם הגיע הזמן להרחיב את חוק הפיקדון בישראל ולהחיל אותו על כלל הבקבוקים, כולל אלה הגדולים של הליטר וחצי?
הדוח, שנכתב על ידי צוות בראשות פרופ' דורון לביא, לא משאיר מקום לספק: התשובה לשאלה החשובה הזו חיובית. המחברים קובעים שהחלופה המועדפת היא הרחבת החוק, תוך מתן תקופה מסוימת להתארגנות של כל הנוגעים בדבר.
נו, אז אם מדובר במהלך כל כך מבורך מבחינת האינטרס הציבורי, הציפייה הייתה שהשרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, תאמר בישיבה שהיא מאמצת את ההמלצה ומכניסה את ישראל לעידן חדש, מתוקן יותר והרבה פחות מזוהם.
רק שזה לא קרה. גמליאל התעלמה מהדוח שהזמין המשרד שלה, והטביעה את הדיון במקבץ של אמירות מעורפלות, עליהן חזרה גם בפייסבוק ובטוויטר שלה: "חשוב לי לעשות את הכל בשיח משותף, לשמוע את הנוגעים בדבר… הקו שאני מובילה הוא הידברות ודיאלוג עם כל הגורמים כדי לשמוע את כל מגוון הדעות… גיליתי את הפוטנציאל העצום שיש כאן ואת היכולת שלי לבצע שינוי דרמטי".
ומתי השינוי המיוחל הזה יתרחש? בראיון ל"קלמן וליברמן" ברשת כאן ב', היא נקבה במועד "אחרי החגים". או בגרסת הקורונה, אחרי הסגר.
לקראת ההחלטה שאקבל בקרוב, הקדשתי בחודשים האחרונים זמן רב ללימוד נושא חוק הפיקדון על מכלי משקה גדולים. עם הזמן גיליתי את…
פורסם על ידי גילה גמליאל – Gila Gamliel ב- יום שני, 14 בספטמבר 2020
אז מה אם גמליאל הייתה אמורה להודיע השבוע (רביעי) לבג"ץ מה בכוונתה לעשות בנושא. היא ביקשה דחייה. חוק הפיקדון הוא הרי לא הראשון שמזדקן בהמתנה להכרעת בג"ץ, ונדחה פעם אחר פעם לבקשת הממשלה. מי שציפה שגמליאל תשים קץ לסאגה השערורייתית שנמשכת כבר עשור, נחל אכזבה.
האכזבה הזו עדיין יכולה להתחלף בהפתעה. בחודש הקרוב לא יהיו בחירות, ועדיין מותר לקוות שגמליאל ביקשה את הדחייה רק כדי לגבש סופית מתווה להרחבת החוק.
חוק הפיקדון חל בישראל רק על בקבוקים קטנים. התמריץ שהוא נותן לאזרחים מהשורה ולאספנים אדוקים גורם לכך שהיקף המיחזור של הבקבוקים הללו מגיע כמעט ל-80%; הבקבוקים הגדולים, לעומת זאת, ממוחזרים באופן וולונטרי, ובהתאם לכך שיעורי המיחזור שלהם משתרכים הרחק מאחור – כ-57%.
המשמעות: מליוני בקבוקים מטנפים את החופים, הוואדיות והמרחב הציבורי, ובמקרה הטוב מגיעים להטמנה אחרי שבדרך העמיסו נפח אדיר על משאיות הפינוי ואתרי הפסולת. כבר לפני עשור הממשלה חששה שזו תהיה התוצאה, וקבעה בחוק מנגנון טייס אוטומטי, לפיו אם מיחזור הבקבוקים הגדולים לא יעמוד ביעדים, השר להגנת הסביבה יחיל את חוק הפיקדון גם עליהם.
ובכן, היעדים לא הושגו, רק שהשרים ממאנים לבצע את מה שנקבע בחוק. בזה אחר זה הם מתקפלים בפני הלחץ של חברות המשקאות (שחוששות שהטלת פיקדון תייקר את הבקבוקים ותבריח את הקונים), של רשתות השיווק ושל חלק מחברי הכנסת החרדים שחוששים שציבור בוחריהם – צרכן גדול של בקבוקים בגודל משפחתי – עלול לשלם את המחיר.
במקום שנבחרי הציבור יגנו על בוחריהם מפני שתיית משקאות עתירי סוכר שמחבלים בבריאותם, גורמים להם להשמנה ומשיתים עליהם הוצאות עתק על טיפולי שיניים, הם דואגים שיוכלו להמשיך לצרוך את הסחורה הזו במחיר רצפה.
גמליאל גם טענה שמאז כניסתה לתפקיד היא לומדת את הנעשה בתחום מיחזור הבקבוקים בעולם. ובכן, זה מה שקורה בעולם: האו"ם והאיחוד האירופי ממליצים, במסגרת אסטרטגיה לצמצום השימוש בפלסטיק, להחיל חוק פיקדון על כלל הבקבוקים; ב-10 מדינות באירופה שבהן החוק כבר קיים, היקף המיחזור של הבקבוקים עומד על כ-90%; מדינות רבות עומדות להצטרף למעגל בשנים הקרובות, בהן צרפת, בריטניה, בלגיה וספרד. ארה"ב ואוסטרליה כבר בפנים.
כשמשפטני "אדם, טבע ודין" נוכחו לדעת שהשרים להגנת הסביבה ממאנים לממש את סמכותם, הם עתרו לבג"ץ שיורה להם לעשות זאת. מאז הוגשו בקשות דחייה פעם אחר פעם. השבוע גמליאל הגישה אחת נוספת. ממה היא חוששת?
גורמים שנכחו בדיונים בהשתתפותה, ציינו שהשם "רמי לוי", כמו גם שמות רשתות השיווק האחרות ובעליהן, נשמע פעמים רבות. בעלי רשתות השיווק הפכו ללוביסטים המובילים נגד הרחבת החוק. הם מתעבים את ההתעסקות הכרוכה בקבלת הבקבוקים מהציבור, אחסונם והעברתם למיחזור. הדוח של פרופ' דורון לביא אכן מציין שהם היחידים שצפויים להפסיד מהרחבת החוק.
לפני שמתמלאים רחמים כלפי בעלי רשתות השיווק, צריך לזכור שהם מתפרנסים יפה ממכירת בקבוקי המשקה שמהווים מפגע בריאותי וסביבתי.
בנוסף, למצוקת המקום במרכולים יש פתרון שפועל בהצלחה במדינות רבות: הצבת מכונות אוטומטיות שיכולות לקלוט אלפי בקבוקים ביום. במקום לקדם את הפתרון הזה, הממשלה ממשיכה למרוח את הזמן.
בתגובה של אדם טבע ודין לבקשת הדחייה של גמליאל לבג"ץ, נכתב: "אין מנוס מהמסקנה שבקשת האורכה הנוכחית נועדה לדחות את הקץ. מדוע? לשם מה? מה עוד נותר לבצע שלא התבצע בשנים האחרונות או בחודשים האחרונים?"
ביום רביעי אישר בג"ץ לגמליאל להשיב מדוע אינה מחילה את חוק הפיקדון על בקבוקים גדולים עד ה-18 באוקטובר הקרוב. ניפגש "אחרי החגים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם