יו"ר ימינה, נפתלי בנט, מותח ביקורת על ראש הממשלה בנימין נתניהו בראיון שיפורסם מחר במוסף "ישראל השבוע" של "ישראל היום". בקידום לכתבה שפורסם היום נשאל משום מה בנט אם הוא אייפון 12 וביבי אייפון 11, וענה: "אולי אייפון 12 מול נוקיה".

"אבא יוצא למלחמה". נפתלי בנט (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בנט הוסיף כי "ההנהגה הנוכחית עייפה. אני חושב שנתניהו תרם רבות במהלך השנים למדינת ישראל, במשך עשרות שנים, אבל יש עייפות, חוסר מיקוד, כישלון ניהולי ומנהיגותי של הממשלה – הגדול בתולדות המדינה. בתקופת הקורונה, באתי למשפחה שלי ונפרדתי ממנה. אמרתי 'אבא יוצא למלחמה' ועבדתי סביב השעון כדי לחלץ את המדינה מהברוך הזה".

לשאלה האם נתניהו לא התעורר ענה בנט: "חד־משמעית לא. הוא לא ממוקד בקורונה. הוא מתעסק בהמון דברים אחרים. ככה לא נראה ניהול צמוד. כרגע ראש הממשלה צריך להיות הפרויקטור של הקורונה. כשהוא משווה את ישראל לעולם, הוא תמיד בוחר במדינות עם המספרים הכי גרועים. אני רוצה להיות המדינה הכי טובה. במקום זה אנחנו מדינה מצורעת, אנחנו המדינה האדומה ביותר בעולם. אני מתבייש בזה".

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ אישר שעובד בבית הלבן נדבק בנגיף הקורונה אך טען כי לא בא עמו במגע ולא היה חשוף לאורחים ואנשי התקשורת במהלך חתימת הסכם השלום בבית הלבן.

הכל טוב! בנימין נתניהו עם דונלד טראמפ בטקס חתימת ההסכמים. (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

על פי דיווח בגלי צה"ל שר הבריאות יולי אדלשטיין אומר בשיחות סגורות כי הסגר לא יוריד את נתוני התחלואה וכי אין מומחה אחד שאומר את זה. בנוסף הוא דיבר על כך שכנראה שהסגר יוארך יותר משלושה שבועות, לחודש שלם אולי יותר – ואולי תהיה גם החמרה במגבלות.

דוברות הכנסת הודיעה שהישיבה של ועדת החוקה לאישור את תקנות הסגר – שנועדה ל-9:30 הבוקר – מבוטלת לאחר שהממשלה לא אישרה הלילה את תקנות הגבלת הפעילות המסדירות את נושא הסגר. ההצבעה נערכה רק היום בבוקר וההחלטה עברה עם התנגדותם של השרים אסף זמיר ומרב כהן והימנעות של השר אקוניס.

יש לאשר את התקנות 24 שעות לפני הסגר כך שהוועדה צריכה להחליט עד 14:00 היום והישיבה נקבעה לשעה 11:00.

המסרון שחברי הוועדה קיבלו בלילה:

הודעה שקיבלו חברי ועדת חוקה זה עתה.
המשמעות היא שהוועדה לא תוכל לדון בהגבלות הסגר לפני שתכנסנה לתוקפן, בעוד יממה.

הכל מסודר בסה"כ. pic.twitter.com/CQrbqcPNjx

— Yanir Cozin – יניר קוזין (@yanircozin) September 17, 2020

חברי ועדת החוקה משתפים את תחושותיהם נוכח ביטול הישיבה לאישור הסגר  שעומד להכנס לתוקפו מחר.

בוקר טוב ישראל.
בשעה 2 בלילה הודיעו לנו כי ישיבת ועדת החוקה לאישור תקנות הסגר, שנקבעה ל-9:30 היום בבוקר, מ ב ו ט ל ת.
כי הממשלה לא אישרה בלילה את התקנות.
כך שנכון לעכשיו הסגר לא מאושר.
שכונה, קרקס, ביזיון, טירוף – תבחרו בעצמכם.
הממשלה הזו בעליל איננה מסוגלת למלא את תפקידה.

— Nitzan Horowitz نيتسان هوروفيتس ניצן הורוביץ (@NitzanHorowitz) September 17, 2020

בזמן שישנתם: הממשלה לא הצליחה להסכים על נוסח תקנות הסגר שאמור להתחיל עוד 30 שעות. בעקבות כך בוטל הדיון בועדת חוקה שנקבע להבוקר. מבחינת הממשלה אפשר לסגור את הדמוקרטיה. שהאחרון יכבה את האור.

— קארין אלהרר Karine Elharrar (@KElharrar) September 17, 2020

היום ב9:30 נקבעה ישיבה בוועדת חוקה בה היינו אמורים לדון, לאשר או לבטל את התקנות לסגר הקרוב. ב1 בלילה קיבלנו הודעה והתברר שהממשלה עדיין לא אישרה אותן בכלל. ההתנהלות של הממשלה הזו מול הכנסת ומול הציבור מראה את פרצופה האמיתי- בילבול, חוסר החלטיות ואכפתיות.

— יואב סגלוביץ yoav segalovitz (@YSegalovitz) September 17, 2020

מלניה טראמפ צייצה מקבץ תמונות שלה עם שרה (ונתניהו ריטווט). לשון הציוץ: "תמיד תענוג לארח את גברת נתניהו בבית הלבן. הקשר בין שתי המדינות חזק ואני מעריכה את ההזדמנות להתחבר איתה אתמול כדי לחזק את הידידות בין ארה"ב לישראל"

It is always a pleasure to host Mrs. Netanyahu at the @WhiteHouse. The bond between our two nations is strong & I appreciated the chance to connect with her yesterday to reinforce the friendship between the United States & #Israel. pic.twitter.com/koNnhGntWo

— Melania Trump (@FLOTUS) September 16, 2020

יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד דיבר בגלי צה"ל על הסגר ואמר כי "צריך לציית להנחיות, בהנחה שמישהו יבין אותן. הסגר הוא עוד 32 שעות וביטלו את הישיבה כי אין תקנות – כשיבדקו יום אחד איך ממשלת ישראל איבדה את אמון הציבור, ילכו אל השבוע הזה".

השבוע שבו אבד אמון הציבור. יאיר לפיד בכנסת (צילום: Oren Ben Hakoon/POOL)

על ההפגנות אמר לפיד: "מלבד נאומים בכנסת, אין שום הוכחה שהפגנות הן מוקד מחלה, כולם יודעים שבאוויר הפתוח מקדמי ההדבקה נמוכים. אם שומרים על ההנחיות אין שום בעיה ללכת לגשרים, נמשיך להיאבק במסגרת ההנחיות".

השר אופיר אקוניס התנגד לסגר ובראיון לכאן רשת ב' הסביר כי הוא מאמין שהדבר "לא יביא לתוצאות המיוחלות ועלול לפגוע בצורה קשה במשק הישראלי. הצעתי לקיים בימי החג, בהם יש התכנסויות משפחתיות גדולות, מתווה של סגר ליל הסדר ולחזור למתווה הרמזור לאחר מכן".

יו"ר הקואליציה מיקי זוהר חושב שהתפרצות הקורונה ברחבי הארץ היא באשמת כולנו. לדבריו "זה כישלון לא רק של הממשלה אלא של כל אזרחי ישראל שלא שמרו על ההנחיות והדבר הזה הוביל אותנו למקום בו אנחנו נמצאים".
זוהר אמר כי ההפגנות הן מסיבת הדבקה וכי יש לאסור אותן בדומה לתפילות מרובות משתתפים. את המפגינים כינה "אנשים אנרכיסטים שכל מה שמעניין אותם הוא לייצר כאוס במדינת ישראל". 

אפשר לומר שלפחות לגבי השבוע – מטרתם הושגה.

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, הבהיר בראיון בכאן ב' כי "המשך הסגר והתצורה שלו יהיו תלויים בבלימת התחלואה". מה זה אומר? לוי נמנע מלומר בצורה מדוייקת. לדבריו, "יש לנו קריטריונים לא פשוטים, אבל זה תלוי במידת התחלואה. הסגר לא יוביל אותנו ל-500 מאומתים ביום, אבל אני לא רוצה לדבר על מספרים. תהיה תנועה במהלך הסגר עדיין, ולכן אני חושב ומקווה שהתחלואה תיבלם, אבל לא נגיע ל-500".

מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, ל-@YaronDeckel ו-@chaimlevinson: "יש לעשות ריחוק חברתי ולמנוע התקהלויות. אני בספק אם הסגר יצליח להוריד את התחלואה למקומות שאנחנו רוצים, ולכן מאוד ייתכן שנמשיך את הסגר בצורה אפילו חמורה יותר" | האזינו לריאיון ב-#דקלוינסון https://t.co/kqMQbhsAfA

— כאן חדשות (@kann_news) September 17, 2020

יו"ר ועדת הקורונה, ח"כ יפעת שאשא ביטון אמרה לכאן רשת ב': "כדי שהציבור יאמין, צריך לדבר איתו בצורה ישרה. כל החלטה שמתקבלת כאן היא הרת גורל עבור הרבה מאוד אזרחים. אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים. חד משמעית – לא צריך סגר מחר. זה הולך ומתפורר. על 550 חולים קשים צריכים לסגור מדינה?!"

יו"ר ועדת הקורונה, ח"כ @sbyifat ל-@YaronDeckel ו-@chaimlevinson: "לא צריך סגר. מסע הפחדה לא מגייס את הציבור" | האזינו לריאיון ב-#דקלוינסוןhttps://t.co/QZlcb63vNE

— כאן חדשות (@kann_news) September 17, 2020

שאשא ביטון אמרה שצריך לטפל במגיפה בצורה ממוקדת. לדבריה "אנחנו צריכים לתת מערך תמיכה למניעת התפשטות. לא היה מספיק אומץ לעשות את זה. צריך לחזק את מערכת הבריאות. אתמול יצא מסמך שאומר שמהצפון ישנעו חולים למרכז. מוצו כל האפשרויות להוספת מיטות. למה לא הרחיבו תשתיות?" 

הודעת משרד ראש הממשלה, הבריאות והאוצר: הממשלה אישרה במשאל טלפוני תקנות להתמודדות עם נגיף הקורונה, וכן תקנות המגבילות את מספר העובדים במגזר הציבורי, בהמשך להחלטת הממשלה מיום ראשון האחרון על קיום מתווה מהודק להורדת התחלואה החל מיום שישי הקרוב בשעה 14:00. התקנות מפרטות את הכללים המדויקים עליהם יש להקפיד בימי המתווה.

הגבלות על יציאה ממקום המגורים:
– מותרת יציאה ממקום המגורים, עד למרחק של 500 מטרים בלבד. הגבלה זו מאפשרת לצאת למרחב הציבורי (לרבות פארקים וגינות שעשועים) בתוך מרחק ה-500 מטרים.

• בנוסף, ניתן לצאת מעבר לטווח ה – 500 מטרים לאחת מהמטרות הבאות, וחזרה לבית:
  • הגעה של עובד / חייל למקום עבודתו
  • הצטיידות בתרופות, במזון ובמוצרים ושירותים חיוניים
  • סיוע לאדם בעל קושי או מצוקה
  • טיפול רפואי, טיפול פסיכולוגי, טיפול ברפואה משלימה (עם מטופל אחד בלבד) ויציאה למסגרות רווחה ולטיפול סוציאלי חיוני
  • יציאה לכנסת/להפגנה/להליך משפטי/לתרומת דם
  • יציאה לפעילות ספורטיבית של יחיד או אנשים הגרים יחד – ללא הגבלת מרחק, ובתנאי שהיציאה לפעילות היא ממקום המגורים, שלא באמצעות רכב.
  • יציאה להשתתפות בהלוויה או ברית
  • יציאת אישה לטבילה במקווה
  • בעל תפילה (חזן או תוקע בשופר) שקיבל אישור לכך מהמשרד לשירותי דת לשם השתתפות בתפילות הימים הנוראים.
  • טיפול חיוני בבעלי חיים.
  • העברה של קטין בין הורים שלא חיים יחד, או העברת קטין להשגחת אדם אחר, שלו הורה יחיד שיוצא לצורך חיוני.
  • הגעה למסגרת יום חינוכית שפעילותה מותרת (חינוך מיוחד, ילדי עובדים חיוניים)
  • יציאה לשדה"ת לצורך טיסה מחוץ לישראל, 8 שעות טרם הטיסה.
  • יציאת דיירים במסגרות רווחה, בעלי מוגבלות, לביקורים אצל קרובי משפחה מדרגה ראשונה, וביקורים של בני המשפחה במסגרות.
  • יציאה של בני משפחה מדרגה ראשונה לאזכרה לחללי מלחמת יום הכיפורים
  יובהר כי יציאה לתפילה, גם לפי מתווה ימים נוראים – כפופה להגבלת מרחק של 500 מטרים.
• בתקופה שמיום ה' בתשרי (23.9.20) ועד יום י"ג בתשרי (1.10.20), מותרת יציאה ממקום המגורים גם לצורך רכישת ארבעה מינים, מוצרים לבניית סוכה וכן לקיום מנהג כפרות. כמו כן באותה תקופה מותרת פתיחה של מקום למכירת הנ"ל או מקום המשמש לקיום מנהג כפרות.

הגבלת שהייה

חל איסור על שהייה בבית מגורים של אדם אחר (שלא למטרה מותרת, כגון לצורך ביצוע עבודה, או סיוע לאדם בעל קושי).
• חל איסור על שהייה בחוף ים, למעט לצורך ביצוע פעילות ספורט מותרת בלבד (של אדם יחיד/אנשים הגרים יחד, בהגעה ממקום המגורים ולא באמצעות רכב)
כללי התנהגות במרחב הציבורי
• איסור התקהלות – עד 10 אנשים במבנה ו-20 בשטח פתוח.
• שמירת מרחק של 2 מ' בין אדם לאדם ככל הניתן.
• הגבלות על מספר נוסעים ברכב – עד 3 אנשים (למעט אנשים הגרים יחד), ונוסע נוסף בכל ספסל אחורי נוסף.

הגבלות על פעילות מסחר, בילוי ופנאי

חל איסור על פתיחת עסקים ומקומות הפתוחים לציבור (כולל מסחר, מסעדות, בריכת שחיה, מכון כושר, מספרה, מכון יופי, מקומות בילוי ופנאי, בתי מלון) וכן קבלת קהל במקומות עבודה. אין הגבלה לעובד להיכנס לעסק, שלא לצורך פתיחה לציבור (למשל לביצוע עבודות תחזוקה, סידור סחורה וכו').

חריגים:
• חנויות חיוניות: חנויות מזון, אופטיקה, בית מרקחת ומוצרי היגיינה, מוצרים לתחזוקת הבית, מכבסה, מוצרי תקשורת ומעבדה לתיקון מוצרי תקשורת ומחשבים.
• קבלת קהל במקומות עבודה חיוניים, לגבי שירות חיוני שלא ניתן לקבל מרחוק (שירותי דואר, בנק וכו').
• מלונות ויחידות אירוח – כאשר המקום משמש חלופת מגורים (ארוכה או קצרת טווח) עבור מי ששוכר את המקום (כגון, עובדים זרים וכו') – ללא שימוש בשטחים ציבוריים, בריכות וכו'; בנוסף, חריג זה כולל מלונות למבודדים, או מלוניות המיועדות לשימוש של מטופלים ובני משפחות, לצד מוסד רפואי.
• מקום המשמש לאימון של ספורטאי תחרותי מקצועי, שאושר על ידי מנכ"ל משרד התרבות והספורט.

יובהר – כי מותר להפעיל חנויות מזון וחנויות חיוניות בלבד המפורטות לעיל, בתוך קניון או שוק.

מתווה תפילות בראש השנה וביום כיפור:
ניתן להגיע למקום שנערכת בו תפילה בציבור בטווח של 500 מטרים בלבד ממקום המגורים.
בשטח פתוח – בקבוצות קבועות של עד 20 אנשים, עם מרחק בין הקבוצות וסימון פיזי, מושב ריק בין אנשים שלא גרים יחד וללא הגשת מזון.
במבנה – הושבה במתחמים בקבוצות קבועות של עד 25/10 (כתלות באזור כתום/אדום), מחיצות ניילון בין המתחמים, שמירת מרחק בין המתחמים, הצבת שלט עם מס' המתפללים המותר, גודל המקום, וכללי הפעלה, שמירת 2 כיסאות מרחק בין אדם לאדם, וללא הגשת מזון.

התפוסה המותרת לגבי תפילה במבנה בימים נוראים:
– באזור אדום – עבור 2 הכניסות הראשונות עד 30 אנשים, עבור כל כניסה נוספת עוד 20 אנשים.
– באזור כתום – 50 אנשים עבור כל כניסה.
בכל מקרה, מספר האנשים לא יעלה על יחס של אדם לכל 4 מ"ר משטח המקום המיועד לתפילה.

תחבורה ציבורית
הגבלת נוסעים:
• באוטובוס עירוני בקו שירות -32 נוסעים;
• באוטובוס בין-עירוני בקו שירות- 30 נוסעים;
• באוטובוס מפרקי (אקורדיון) בקו שירות– 50 נוסעים;
• בזוטובוס – 50% מהמספר הקבוע ברישיון הרכב;
• ברכבת ארצית – 50% ממספר המושבים;
• בכרמלית- 50% ממספר המושבים;
• בהסעה מיוחדת באוטובוס – 30 נוסעים;
• בכל כלי תחבורה יבשתי אחר- 50% מהמספר הקבוע ברישיון הרכב;
• במונית: הנהג ונוסע אחד נוסף או הנהג ושני נוסעים, אם אחד הנוסעים הוא אדם הצריך לווי, והכול למעט אנשים הגרים באותו מקום.
הנחיות מיוחדות לנוסעים:
• נוסע לא יאכל במהלך השהייה בכלי תחבורה יבשתי, למעט אם הדבר דרוש לשם שמירה על בריאותו.
• נוסע בתחבורה ציבורית ישלם בעד הנסיעה בדרך של תיקוף כרטיס הנסיעה באופן עצמאי ולא ירכוש כרטיס נסיעה מהנהג; על אף האמור, אזרחים ותיקים, מלווי עיוורים ונוסעי קווי השירות הממוגנים באזור יהודה ושומרון יוכלו לרכוש כרטיסים מהנהג.
• מפעיל כלי תחבורה יבשתי יעסיק סדרנים אשר יסייעו בשמירה על הוראות תקנות אלה; הסדרנים ילבשו בגדים המזוהים עם החברה המפעילה אשר אינם נתחזים להיות מדי משטרה, ויישאו תג שם הכולל ציון תפקידם כסדרנים באופן הבולט לעין.
• באוטובוסים: נוסע לא ישב בשני המושבים בשורה הראשונה שמאחורי הנהג ובשני המושבים שלצדם, אלא אם ישנה מחיצה שגובהה 180 ס"מ לפחות בין מושב הנהג לבין המושבים שמאחוריו; היה המושב בשורה הראשונה מושב שהוקצה בעבור אדם עם מוגבלות, יוקצה לו מושב חלופי במקום קרוב ככל הניתן המאפשר גישה נגישה אליו;
• בנסיעה באוטובוס בין-עירוני בקו שירות לא תותר נסיעה בעמידה;
• בנסיעה באוטובוס עירוני בקו שירות לא תותר עמידה בשורה הראשונה שמאחורי הנהג;
• במונית: נוסע לא ישב במושבים שליד הנהג, אלא אם כן ישנה מחיצת ניילון בין מושב הנהג לבין המושבים שלידו.
• בכל כלי התחבורה שניתן לפתוח חלון – הנסיעה תתקיים עם חלונות פתוחים.
• ברכבת: שובר עליה לרכבת שהוזמן מראש יחד עם כרטיס הנסיעה. השובר יכלול מספר מזהה של הנוסע ותחנת מוצא, תחנת יעד, מועד ושעת נסיעה. רכבת ישראל תשמור את המידע שהתקבל לפי תקנה זו באופן מאובטח, לא יעשה בו כל שימוש ולא יעביר אותו לאחר למעט לשם הנפקת שובר עלייה לרכבת וכן לשם העברתו למשרד הבריאות לצורך עריכת חקירה אפידמיולוגית וימחק אותו בחלוף 20 ימים מיום קבלתו.

כמו כן, הממשלה אישרה תקנות המגבילות את מספר העובדים במגזר הציבורי
התקנות קובעות כי מספר העובדים השוהים במשרדי הממשלה, רשויות מקומיות ומועצות דתיות לא יעלה על עשרה עובדים או 50% ממצבת כוח האדם בו זמנית, לפי הגבוה מביניהם. הפעילות במגזר הפרטי שאינו מקבל קהל תמשך כרגיל, תחת מגבלות "התו הסגול".

הממשלה אישרה תקנות שנועדו להגביל את מספר העובדים במשרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות בשל התפרצות נגיף הקורונה.

על פי התקנות החל מיום ו', ה-18.9.20 בשעה 14:00 יעבור המגזר הציבורי למתכונת חירום, שתאפשר אספקת שירותים חיוניים לאזרח אך תצמצם לכ-50% את מצבת כוח האדם הנמצאת במקום העבודה. יתר העובדים יעבדו, ככל הניתן, מהבית או בהסדרי ההעסקה שסוכמו בין הממונה על השכר והסכמי עבודה לבין יו"ר ההסתדרות הכללית החדשה.

לצורך הבטחת פעילותם החיונית של הגופים ושמירה על מתן השירותים החיוניים לאזרחים, נציב שירות המדינה, מנכ"ל משרד הפנים ומנכ"ל משרד הדתות יוכלו להורות על הגדלת מכסת העובדים המותרת לשהייה בו זמנית במקום העבודה בהן נדרשת נוכחות העובדים.

מגבלה זו אינה חלה על המגזר הפרטי, שימשיך לפעול בהתאם לתו הסגול בתנאי שבישיבות המתקיימות במקום העבודה לא ינכחו פיזית יותר מ-10 אנשים.

ח"כ מתן כהנא חוגג שנה בכנסת עם מסקנה: הכי חשוב זה דמוקרטיה.

17/9
שנה עברה מאז הבחירות בהן נבחרתי לכנסת.

והנה המסקנה הכי חשובה שלי אחרי שנה-

ד מ ו ק ר ט י ה !!!

זה הדבר הכי חשוב שיש לנו כאן כדי שהמדינה שלנו תמשיך להתקיים.
אם כולנו נסכים על זה, על כל השאר נוכל להתווכח (אגב, אני מאמין שעל הרוב כולנו די מסכימים…).

שנה טובה! pic.twitter.com/GkbR92kU2i

— Matan Kahana מתן כהנא (@MatanKahana) September 17, 2020

מתי נצא מהסגר? שר החוץ גבי אשכנזי מבטיח שנדע בהמשך.  אשכנזי אמר הבוקר בגלי צה"ל כי ידברו על אסטרגיית היציאה מהסגר בשבוע הבא, בישיבת הממשלה. לדבריו "פתחנו מהר מדי במאי, וצריכים לבוא אלינו ממשרד הבריאות עם מספר. ולא נפתח לפני שנצמצם משמעותית את ההדבקה. מה זה משמעותית? אנחנו מחכים שיגידו לנו. בשבוע הבא נשמע את המספרים". 

האם זו הייתה טעות לפתוח את הלימודים בתחילת ספטמבר? אשכנזי אמר שבאותה נקודת הזמן זו לא הייתה טעות, ואז הסתבר שיש מספרים גדולים והולכים אז סגרנו – "אנחנו לומדים תוך כדי תנועה כמו בכל העולם", סיכם.

על ההסכם עם איחוד האמירויות אמר אני שמח שהיה טקס בוושינגטון למרות שכולנו עסוקים בקורונה ההסכם הזה הוא יוצא מהכלל למדינת ישראל ומשפר את מצבנו. לדבריו, נתניהו היה צריך לצרף אותו לנסיעה אבל הוא אינו עוסק בזה.

ח"כ מרב מיכאלי: בג"צ יסיים את החרפה בה נשים לא מקבלות שיוויון הזדמנויות בצה"ל.

בג"צ אליס מילר התקבל לפני 26 שנה. לפני 20 שנה חוקק חוק שחייב את צה"ל לשוויון הזדמנויות, הוא לא מציית לו. לפני 5 שנים צבא ארה"ב פתח את כל היחידות והמקצועות גם לנשים. לפני שנתיים גם הצבא הבריטי. צה"ל נשאר הצבא המערבי היחיד שפועל בשוביניזם ארכאי ובזבזני. בג"צ יצטרך לסיים את החרפה. https://t.co/58iBajgdQG

— Merav Michaeli מרב מיכאלי (@MeravMichaeli) September 17, 2020

השר זאב אלקין מודיע: סופית אי אפשר להכנס לאומן.

למרות מאמצים רבים שנעשו כדי לסייע לישראלים שניסו להיכנס לאוקראינה דרך בלרוס או מולדובה הגיעה הבוקר תשובה סופית שלילית משלטונות אוקראינה. אוקראינים הודיעו שלא יאפשרו לא כניסה דרך מעברי גבול ולא שום משלחת מצומצמת. אני קורא לאזרחינו לחזור לארץ ולהישמע להנחיות הבידוד בחזרתם. שנה טובה

— Zeev Elkin (@zeev_elkin) September 17, 2020

איימן עודה – הממשלה נלחמת באזרחים.

הציבור לא מבין את ההנחיות, המשטרה לא מבינה את ההחרגות, שרים לא יכולים להצדיק החלטות. העיקר שיתחילו לחלק קנסות לאלפי אזרחים במשבר כלכלי. ממשלה שנלחמת באזרחים במקום בקורונה.

— Ayman Odeh (@AyOdeh) September 17, 2020

שרת התחבורה שמחה שהגיעה לשער בחריין היום:

מי שבאזור בחריין הבוקר, שיביא איתו עיתון ???? pic.twitter.com/frK79NZ9Up

— מירי רגב (@regev_miri) September 17, 2020

הסופרת ואשת התקשורת גלית דיסטל אטבריאן שידועה כתומכת נלהבת של משפחת נתניהו, שיתפה בפייסבוק שלה ציוץ של ינון מגל על נתניהו שנאלץ לישון על הרצפה בטיסה. בצילום המסך שהעלתה ראו שקיבלה את הציוץ לשיתוף מיאיר נתניהו בוואטסאפ.

בהמשך דיסטל אטבריאן מחקה את הסטטוס.

כשאתה שוכח לעשות קרופ וחושף מי מאכיל אותך pic.twitter.com/MU2UwZbCi0

— Avishai Slonim (@Slonim91) September 17, 2020

ח"כ איימן עודה חד.

ואולי זה גם הרגע להזכיר שההחלטה על הסגר, כמו כל ההחלטות שהובילו למשבר הזה, התקבלו ברוב יהודי. https://t.co/w8nMiM6rpL

— Ayman Odeh (@AyOdeh) September 17, 2020

משה בוגי יעלון שואל שאלה שרבים שואלים הבוקר: מתי נדע שהסגר הצליח?

מישהו יודע מה המדד להצלחת הסגר? מישהו יודע איך נערכים ליום שאחרי? ככה לא יוצאים למלחמה. אזרחי ישראל שבויים בידי מי שדואג לעצמו, ולא לאזרחים.
2/2

— משה 'בּוֹגִי' יעלון (@bogie_yaalon) September 17, 2020

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, הפרופ' איתמר גרוטו, אומר כי פתיחת מערכת החינוך ב-1 בספטמבר היתה מוטעית. "אני לא מאשים רק את הפוליטיקאים – יש הרבה אנשי מקצוע, ביניהם אני, שסברו שאפשר לפתוח את מערכת החינוך באותו יום", אמר גרוטו בגלי צה"ל.

יו"ר ועדת החינוך ח"כ רם שפע קורא לפרופ' רוני גמזו להגיע לדיון בוועדת החינוך ולהציג נתוני תחלואה בגילאי לידה עד 6.

היו"ר שפע: "הממשלה לא מאפשרת לכנסת לפקח על החלטות הממשלה. התקנות שהובאו לאישורנו מתייחסות לכל מערכת החינוך כמקשה אחת, ללא חלוקה לשכבות גיל. מאות אלפי הורים צריכים לצאת לעבודה ואין להם פתרון לילדיהם, כשברור מנתונים, ששיעור התחלואה בגילאים הצעירים נמוך משמעותית משיעורם באוכלוסייה הכללית".

עוד אמר שפע, כי ועדת החינוך רוצה למצוא את האיזון העדין בין שמירה על בריאות הילדים והצוותים החינוכיים ובין אחריות כלפי ציבור ההורים ושקיפות של החלטות הממשלה. לדבריו "הנתונים ממשרד החינוך והנתונים ממשרד הבריאות לא תואמים. נעשה הכול כדי לפתוח את הגנים כבר בשבוע הבא".

ח"כ עופר כסיף קרא לציבור המבולבל לא לקיים את התקנות. "ההסתדרות הרפואית מתנגדת לסגר וטוענת שהוא יפגע בבריאות הציבור. להיות בחוץ, באוויר זה הדבר בכי טוב, ומה הממשלה עושה? סוגרת אותנו בבתים".

#הקרבעלהסגר: "התקנות מופרכות, לא מצפה מהאזרחים לקיים אותן". כך טען ח"כ @ofercass בוועדת החינוך pic.twitter.com/H0U4HJyIbj

— ערוץ כנסת (@KnessetT) September 17, 2020

בשקף שהציגה ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ניתן לראות שנכון ל-14 בספטמבר, בגילאי לידה עד שלוש ישנם כ-200 ילדים מאומתים; כך גם בגילאי ארבע עד שש כ-200 ילדים מאומתים לנגיף נכון ל-14 בספטמבר. ח"כ אנדרי קוז'ינוב, הגיב לנתונים ואמר כי בטווח הגילאים המדובר לומדים כ-350,000 תלמידים. "400 ילדים מאומתים בגילאים הללו זה נתון זניח שמאפשר המשך קיומן של מסגרות החינוך עבורם".

ד"ר אלרעי פרייס הסבירה: "מערכת החינוך מביאה לנו כל יום מאות ילדים וצוות מאומתים ובעקבותיהם אלפים שנכנסים כל יום לבידוד. אנחנו בשיעורי תחלואה כאלה גבוהים במדינה ואנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו".

במענה לשאלות חברי הכנסת בדבר מקור ההדבקה של התלמידים אמרה ד"ר אלרעי פרייס: "ברור לנו שילדים נמצאים בפעילות חופשית ביחד ושהם מתערבבים בכל מיני מקומות. יש מצבים שזה מאוד ברור שמי שנחשף אלה ילדים שהיו איתם בבית הספר כי לא היה להם מגע עם ילדים אחרים, לכן בהגבלות עכשיו יש סגירה של החינוך הפורמלי וגם של החינוך הבלתי פורמלי.

אנחנו רואים שיעורי תחלואה עולים וגדלים – אנשים בני 40 ו-50  שיש להם ילדים בגילאי בית ספר בבתי חולים במצב קריטי ואני לא יכולה להגיד מהיכן נדבקו. המצב לא טוב כרגע ולפחות לתקופה של שלושה שבועות צריך לעצור. קחו אחריות וגם בעבודה אל תתקהלו ואל תתנו לילדים להתקהל אחר הצהריים. צריך להבין שיש פה מגיפה שאינה בשליטה. ילדים בגילאים הללו כן מדביקים וזה יוצר גל בשרשראות ההדבקה. גם אני רוצה שילדיי ילמדו בבית הספר, אבל כרגע אנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו".

יו"ר ועדת החינוך ח"כ רם שפע: "בסגר שיתחיל ביום שישי איזנו בין ערכים שונים וחשובים. השאלה היא האם אנחנו יכולים למצוא איזון בין נתוני התחלואה להמשך פעילות המשק. נתוני ההדבקה בגילאי לידה עד שש הם נמוכים באופן יחסי לשיעורם באוכלוסייה, אנחנו מבקשים להחריג אותם ולאפשר להוריהם לצאת לעבודה".

ד"ר אלרעי פרייס השיבה: "מדובר בתחלואה אדירה בארץ, צריך להסתכל דיפרנציאלית, אבל אין לי את הלוקסוס הזה כרגע".

ועדת החוקה התכנסה במטרה לאשר את תקנות הסגר של המממשלה מהלילה.

אופוזיציה לוחמת בוועדת חוקה. נישאר פה עד שנקבל את כל התשובות על תקנות הסגר לא-סגר שממשלת החלם ארגנה לנו. ???????? pic.twitter.com/qPza1XrV0g

— קארין אלהרר Karine Elharrar (@KElharrar) September 17, 2020

הישיבה החלה בהצעות לסדר של חברי האופוזיציה. ח"כ קארין אלהרר מחתה על כך שהציבור אינו מבין את התקנות בגלל חוסר ההגיון שלהן.

דברים שאמרתי בפתח ישיבת ועדת חוקה. ממשלת ישראל – תהיו אמיצים. תגידו את האמת: מה אתם מנסים להשיג? שליטה על התחלואה לא, בכירי משרד הבריאות בעצמם העידו. אז מה המטרה? מה ייצא מזה? חוץ מהרס סופי של עסקים קטנים. pic.twitter.com/PV1WsQEpZT

— קארין אלהרר Karine Elharrar (@KElharrar) September 17, 2020

ח"כ סגלוביץ' אמר שההנהגה הפוליטית מדברת כמו רופאים והממסד הרפואי של עובד כמו פוליטיקאים. ההתקהלות היא הבעיה והחריגים הם פוליטיים. צריך 8 תקנות בלבד.

ח"כ אלי אבידר שאל מדוע צריך את הסגר לאחר שבכירים במשרד הבריאות והממשלה אמרו שהסגר לא יוריד את התחלואה. אבידר פנה לח"כים החרדים ואמר להם שהם פוגעים בציבור שלהם.

עכשיו בועדת חוקה: הצעתי להתנגד לסגר pic.twitter.com/Mw4WIwpMzm

— Eli Avidar אלי אבידר (@avidareli) September 17, 2020

ח"כ עידן רול אמר שהמשטרה לא תוכל לאכוף את הסגר המתוכנן בגלל כל ההחרגות.

ח"כ ניצן הורוביץ אמר "אני לפני שעה וחצי קיבלתי את התקנות זה 30 עמודים. אני בתור חבר כנסת ועורך דין, קשה להבין. זה מסובך ויש הרבה עניינים. איש רשות מקומית צריך להתמודד עם זה – זה קשה מאוד להבין. אני רוצה שהציבור יבין – 5000 שקל כל מי שיוצא מהבית שלא למטרות המוצהרות. זה 5000 שקל! זה התעללות בציבור".

הורוביץ הוסיף "מה רוצים שנעשה? מה אנחנו מאשרים? מה הנזק למדינה?  אין קורולציה ולא מצורפים נתונים וקשר בריאותי. יש הדבקה או אין? אפשר לראות נתונים? למה אי אפשר להביא לנו נתונים? זה חסר תכלית. סגר שני בלי להבין איך אנחנו אמורים לצאת ממנו"

לסיום אמר הורוביץ כי הוא יודע שהכל יאושר בגלל הקואליציה אבל בכל זאת הוא מבקש שלפחות בעניין הקנסות תהיה התחשבות בציבור.

בהמשך עלו נתונים קשים לגבי היערכות המערכת.

פרופ' גרוטו: יש כיום מעל 1,200 חוקרים אפידימיולוגים. מכשירים כרגע עוד. אחרי שנגמור את הסגר נהיה עם בערך 1,500 חוקרים.

יש יותר מפי 3 חולים מאומתים כל יום מאשר היעד של כמות החוקרים *בסוף* הסגר! זו פשוט שערורייה, בשביל מה מכניסים אז מדינה שלמה לסגר כשאין אסטרטגיית יציאה??

— קארין אלהרר Karine Elharrar (@KElharrar) September 17, 2020

פרופסור גרוטו אמר שהאירוע קשה לניהול ושלמרות שהתנגד לסגר הוא שינה את עמדתו לאחר מפגשים עם מנהלי בתי חולים.

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו בוועדת חוקה: "לא נתקלתי מעולם באירוע מהסוג הזה. גם אני, עד לפני 10 ימים, הייתי מאלה שהתנגדו לסגר אבל השינוי במצב התחלואה שינה את עמדתי"@yaara_shapira pic.twitter.com/edh51db0ms

— כאן חדשות (@kann_news) September 17, 2020

שר הבריאות יולי אדלשטיין משדר תדרוך בנוגע להנחיות שאושרו הלילה לקראת הסגר מחר. השר אמר כי הוא מבקש להבין כי כולנו בסירה אחת – המסכה והריחוק החברתי, אם נשמור על הכללים הפשוטים ולא נחפש פרצות, יש לנו סיכוי להצליח ביחד.

מוזמנים להצטרף אלי ואל מנכ"ל משרדי, פרופ' חזי לוי לתדרוך בנוגע להנחיות שאושרו הבוקר, בשידור חי מהמשל"ט. https://t.co/qIrJacoqTM

— Yuli Edelstein ???????? יולי אדלשטיין (@YuliEdelstein) September 17, 2020

אדלשטיין אמר: "יש שתי אפשרויות – לעסוק עוד ועוד בפריצות ובטעויות, או להתחיל לתקן. אני בוחר לתקן. אחרי שנצא מהמצב הקשה שכולנו נמצאים בו, יהיה הרבה זמן לחשבון נפש. כרגע אנחנו נמצאים במלחמה – מלחמת 'שלום האזרח".

אדלשטיין הוסיף "כל אחד אוהב לשאול שאלות על מגזר אחר או על אזור אחר. אני למשל מוצף בשאלות למה התרנו מתווה תפילות. יש לי חדשות שבשבילכם – ההגבלות חלות על ימי ראש השנה ויום הכיפורים, ימים שבהם לא רק הציבור החרדי או הדתי מגיע לבתי הכנסת. בהתחשב בעובדה הזו, אישרנו בגאווה מניינים עם כל ההגבלות וכל הדרישות של התו הסגול, כך שגם השנה יוכלו אזרחי ישראל היהודים – מי שבוחר בכך – לשמוע קול שופר וקול נדרי, איש או אישה על פי מנהגו".

"הייתי מציע שכל אחד ישאל את עצמו מה אני אישית יכול לעשות כדי שההגבלות האלה יצליחו, וכולנו יחד נראה נתוני תחלואה שונים", הוסיף השר.  "אני יודע שזה לא פשוט, והרבה יותר קל להאשים את הממשלה ואת האחרים, אבל בלי שיתוף פעולה של כלל הציבור אין לנו שום דרך להצליח".

על מערכת החינוך אמר אדלשטיין: "לא קשה לראות את העלייה הדרמטית בחולים. מספיק להזכיר שגם היום אנחנו עם נתונים של אלפי חולים בבתי הספר והגנים, לצד עשרות אלפי מבודדים ברחבי הארץ – גם תלמידים וגם צוותים. יש לי את הנתונים המדויקים לכל מי שחפץ בכך. לכל החלטה שמתקבלת, גם אם היא מאוד קשה, יש הצדקה רפואית אפידמיולוגית ברורה".

יאיר גולן נגד עמית סגל. האם הוא רוצה להיות עיתונאי או לגרום לעמית סגל להיות פוליטיקאי?

לקראת הימים הנוראים, שאלה לעמית סגל.
כשאתה אומר שאתה שונא מחבלים, איזה מחבלים אתה שונא, יהודים או ערבים?
כי אני נלחמתי במחבלים כל חיי.

— Yair Golan – יאיר גולן (@YairGolan1) September 17, 2020

ח"כ אעידה סלימאן מצטרפת לפסימיות ומבקשת – הישמרו.

התנהלות הממשלה היא כישלון חסר תקדים.
ההנחיות נראות גם דרקוניות וגם לא אפקטיביות. רופאים רבים חושבים שניתן לשנות ולהקל את המגבלות באופן שישפר את האפקטיביות שלהן, ואני מקווה שתיקונים אלה יתקבלו.
עם זאת, למרות הכישלון – עלינו לשמור על ההנחיות כי המגיפה משתוללת ומסכנת את כולנו.

— MK Aida Touma-Sliman (@AidaTuma) September 17, 2020

חבר הכנסת בנט מסביר איך צריך לשים מסכה, וחשוב להזכיר נוכח התמונה: כשמגיעים לסדר מסיכה לאנשים, להמעיט כמה שיותר במגע ולשמור על ריחוק. אחרת, הם אם חולים הם ידביקו אותך, ואחרי שתמשיך בהדרכה אתה עלול להעביר את הנגיף לשאר התלמידים.

חברים, מסיכה זה תמיד *מעל* גובה האף.
לא אצליח להגיע לכולכם בשביל לסדר… pic.twitter.com/njPxFeiJxg

— Naftali Bennett בנט (@naftalibennett) September 17, 2020

השר גלנט מתעקש: מערכת החינוך היא לא מקור הדבקה.

מערכת החינוך אינה מקור הדבקה כי אם עוגן של יציבות למיליוני תלמידים והורים. זהו הגוף הגדול ביותר, המסודר והמפוקח ביותר במדינת ישראל.

נמשיך לשמור על בריאות וחינוך ילדינו. הם העתיד של מדינת ישראל ???????? pic.twitter.com/mVgo4a0JoW

— יואב גלנט (@yoavgallant) September 17, 2020

בג"ץ דן בעתירה שהגישו ראש עיריית בת ים צביקה ברוט, ראש עיריית קריית שמונה אביחי שטרן וראש עיריית אור יהודה ליאת שוחט בדרישה להשוות את מספר המתפללים המותר בסגר למספר המפגינים. השופט ניל הנדל פנה לעותרים וביקש לעמת אותם עם הטענה שלא באו להשפיע על התפילות – אלא על ההפגנות.

בית המשפט נעתר לבקשת הפרקליטות, שאומרת שתעדכן את בג"ץ על מתווה המתגבש להפגנות ביום רביעי הקרוב.

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' גרוטו בוועדת החוקה: "תהיה יציאה איטית ומדורגת; טעינו בפעם הקודמת כשחשבנו שאפשר לפתוח מהר".

פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות המשתתף בדיון ועדת החוקה לאישור תקנות הסגר: "מעולם לא נתקלתי באירוע מהסוג הזה, זה מצב מורכב וקשה לניהול גם לאנשי המקצוע. זה נגיף מתעתע ויש לשנות את דרך הטיפול המקצועית. הסגר הראשון עשה את עבודתו ולמדנו מאז שאפשר להגיע יותר לסגר נושם שדומה לסגרים שנעשו בעולם והצליחו. המסר המאוד פשוט הוא "שב בבית". מי שלא צריך לצאת למשהו חיוני שיישב בבית, זו הדרך להבטיח את בריאות הציבור. אנחנו נמצאים בקצב הדבקה של 1:3 שמכפיל עצו כל 5 ,6 ימים. המספרים גדלים בקצב מאוד גבוה והמצב מתדרדר. הסגר פוגע בבריאות ובנפש אך גם המחלה. אם התקנות יתקיימו אחד לאחד יש תקווה להורדת התחלואה, אך זה לא יגיע לאפס".

עוד אמר: "בימים הראשונים נראה עליה לא רק בגלל הדבקות בבית אלא תוצאת השבועיים האחרונים. בשלושת השבועות נצליח להשיג בלימה של R1, שהוא התייצבות וזה יאפשר להפעיל את תכנית היציאה. היא מורכבת ממרכיבים רבים והעיקריים: יציאה איטית ומדורגת לא כמו בפעם הקודמת בה טעינו כשחשבנו שאפשר לפתוח מהר יותר, נפעיל את הרמזור וגם זה יהיה מבוסס על היענות הציבור. עיקרון שני הוא מערך קטיעת ההדבקות. יש חיילים וסלקטורים שגויסו, אחיות אפידמיולוגיות ואנשים שמוכשרים ברשויות המקומיות להשתלב במודל הרמזור. לאחר שנסיים את הסגר נעמוד על 1700-1500 חוקרים. המערך יפעל בתיאום עם פקע"ר שתפקידו לתכלל אותו".

בהתייחסו לדרישת הח"כים לשנות את מגבלת ה-500 מטר אמר: פרופ' גרוטו: "הגבלת התנועה ל-500 היא על סמך ההגבלה הקודמת ועל סמך הנעשה בעולם. אף אחד לא יעמוד עם מד מרחק אבל עדיין יש לקבוע מגבלות. איסור ההתקהלות אינו מספיק".

בהתייחסו למגבלת הטייק-אווי במסעדות ולדרישת הח"כים לאפשרה תוך קביעת תנאים אמר כי "לא נכון לאפשר לשבור את מגבלת ה-500 בטייק אווי. התנועה יוצרת התקהלויות".

עוד אמר כי "יציאה לצורכי טיפול רפואי שיקומי מותרת. מקומות רפואיים שיקומיים כמו בתי לוחם לא ייסגרו וכי הרחצה בים תהיה מותרת תחת מגבלת ה-500 מטר".

ועדת החינוך תקיים ביום רביעי הקרוב דיון נוסף בנושא פתיחת גני הילדים הפרטיים. הוועדה אישרה את הפסקת הלימודים לשבוע אחד ולא לשלושה, כפי שביקשה הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם סרטון בהשתתפות נועה קירל הקורא לשמור על ההנחיות.

שתהיה לכולנו שנה טובה וחג שמח. מבצע "תפוח בדבש". צפו >> pic.twitter.com/d1VHXNRDMY

— Benjamin Netanyahu (@netanyahu) September 17, 2020

חבר הכנסת יואב סגלוביץ' העיר למשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור איתמר גרוטו, על כך שנעדר מחלק מהדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט. "לילה אחד אני לא ישן. אפשר להתייחס בכבוד לבן אדם", השיב גרוטו בזעם.

דיון סוער בוועדת החוקה בכנסת | ח"כ סגלוביץ לפרופ' גרוטו שנעדר מחלק גדול מהדיון: ראוי שנציג של משרד הבריאות יהיה בדיון; גרוטו השיב: אני כבר לילות לא ישן, אז מה אם אתה חבר כנסת?@yaara_shapira pic.twitter.com/WT4MALMFLl

— כאן חדשות (@kann_news) September 17, 2020

בשל דיונים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו – נדחתה מסיבת העיתונאים של פרויקטור הקורונה, פרופסור רוני גמזו, שאמורה הייתה להיערך בשעה 17:30.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מקיים בשעה זו התייעצות עם פרויקטור הקורונה, פרופסור רוני גמזו, ומספר שרי ממשלה, בהם שר הבריאות יולי אדלשטיין. לפי מספר דיווחים בתקשורת, המשתתפים דנים בהחמרת ההגבלות המוטלות על הציבור.

קבוצת ח.י. המייבאת ומשווקת מכשירים של חברת נוקיה נפגעה מדבריו של יושב ראש ימינה, נפתלי בנט, שהשווה, בראיון ל"ישראל היום", את עצמו לאייפון 12 – בעוד ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא, לדבריו, נוקיה. "ככל הנראה, אמירה זאת נובעת מכך שאינך מעודכן בהתפתחות המותג נוקיה", כתב מנכ"ל הקבוצה, גיא דה-פיצ'וטו, לבנט.

קבוצת ח.י. המייבאת את מכשירי Nokia לישראל, בפנייה לח"כ @naftalibennett על אמירתו שהוא אייפון וראש הממשלה @netanyahu הוא נוקיה – "אינך מעודכן בהתפתחות המותג Nokia"@GLZRadio pic.twitter.com/uVNJXYD1Z8

— Nevo Trabelsy || נבו טרבלסי (@NevoTrabelsy) September 17, 2020

יושב ראש ועדת החוקה ח"כ יעקב אשר הודיע שבעקבות דיוני הוועדה הממשלה תרחיב את מגבלת ה-500 מטר ל-1000 מטר.

בעקבות הדיונים בוועדה יש הסכמה מצד הממשלה וזה ייכנס במשאל הטלפוני, להגדיל מ-500 מטר ל-1000 מטר את מגבלת היציאה למרחב הציבורי. אני מודה לשר הבריאות, לרה"מ ורה"מ החלופי. הסגר יהיה סגר ולא יהיה נוח. עם כל הקושי זו בשורה טובה וחשובה. לא ידוע לי על החמרות כרגע.

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ אשר בדיון על הסגר: יש הסכמה מצד הממשלה להגדיל את טווח הגבלת התנועה לקילומטר@yaara_shapira pic.twitter.com/517iW6OnrH

— כאן חדשות (@kann_news) September 17, 2020

במהלך דיון של ועדת החוקה, חוק ומשפט התוודעו הנוכחים לפרסומים בתקשורת, שלפיהם, ראש הממשלה בנימין נתניהו דן בשעה זו בהחמרת ההגבלות.

המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור איתמר גרוטו: "כדי להחמיר את ההגבלות נדרשת החלטת ממשלה, אז אני לא רואה את זה קורה בלוח הזמנים, חייבים לאשר היום את התקנות, לא חושב שזה יקרה בלוח הזמנים שעוד שעתיים יש צו".

חברת הכנסת קארין אלהרר: "אני אומרת לפרוטוקול, אני רק מעדכנת את נציגי הממשלה יש חוק סמכויות גדול לפי החוק הם צריכים להעביר לנו את זה בתוך 24 שעות, אני מנסה להבין מה הם מתכוונים לעשות, עושה רושם שהם רוצים פשוט להעביר מה שבא להם ולצפצף על הכנסת. אם הם יעבירו את זה".

חבר הכנסת עופר כסיף: "זה פיאסקו, זה מביך מה שהולך פה. אם היום פתאום מביאים תקנות חדשות, ומן הסתם אם הם מביאים תוך 24 שעות הם לא יביאו לוועדה ואז לפי גם החוק זה לא מחר ולא מחרתיים ולא בראשון, אלא רק ביום שני אולי יגיע לוועדה ואז הממשלה בעצם עושה מה שהיא רוצה הופכת להיות הריבון במקום הכנסת, לא יכול להיות, זה לעשות צחוק מהכנסת, זה לזלזל בה. הממשלה יורקת לציבור בפרצוף, בושה וחרפה".

חברת הכנסת אסנת מארק: "נעשה פה דיון באמת רציני, הבנו כמה חורים יש בתוך הגבינה, אם הממשלה עכשיו מחליטה להדק טיפה יותר את הסגר, זה עונה על הצרכים של האופוזיציה".

גורם בכיר אומר שראש הממשלה בנימין נתניהו מעוניין לכנס ביום שני הקרוב כדי לקבל החלטות להחמיר את ההגבלות על הציבור – כך דווח הערב בכלי התקשורת.

פרויקטור הקורונה, פרופסור רוני גמזו: "ישראל כולה נצבעה באדום ובכתום". גמזו הזהיר מפני אפשרות שכל אחד יעשה דין לעצמו ויחליט אם לציית להנחיות, או לא. "במו ידינו כילינו את ההישגים שהשגנו במערכה ובזבזנו זמן יקר", אמר.

שר החוץ גבי אשכנזי שיגר ברכה לראש השנה לשר החוץ של בחריין ולשר החוץ של איחוד האמירויות.

ידידי היקר,

לרגל ראש השנה העברית ברצוני לאחל לך ולבני עמך שנה מלאה בשלום, שגשוג, יציבות ובריאות!

כל עאם ואנתום באלף ח'יר!

#Bahrain pic.twitter.com/z5rU4e34wY

— גבי אשכנזי – Gabi Ashkenazi (@Gabi_Ashkenazi) September 17, 2020

חילופי דברים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו ופרויקטור הקורונה רוני גמזו, כפי שפורסמו הערב בחדשות 12 על ידי ירון אברהם –

גמזו: "אני לא חושב שסגר ארוך טווח הוא התשובה לקורונה. אם היינו באלפיים נדבקים ליום ולא היינו בתקופת החגים – לא הייתי נוקט שום צעד כזה, אלא רק במודל הרמזור. הציבור לא איתנו חייבים להביא בחשבון גם את הכלכלה. גם אם אצא לציבור ואגיד שבכל שבוע יהיו לנו אלף מתים – זה לא ישכנע את הציבור. הציבור לא שם".

נתניהו: "אני כולא את האזרח בבית מבלי שזה מביא תועלת?". גמזו השיב: "מה שהיה במרץ-אפריל זה לא ספטמבר. כולנו שבויים בתפיסה שאנחנו נסגור אותם והם ישבו בבית. אנחנו עכשיו במהלך פסיכולוגי, הדהוד לאזרחי ישראל שסגנו הרבה עסקים והכנסנו הגבלת תנועה. זה ימנע את גידול התחלואה".

נתניהו: "במצב שאנחנו הולכים אליו – מה נשיג?". גמזו השיב: "אני משער שנראה התייצבות וירידה מסוימת. נרד אולי ל-4,000-3,000, ולא יותר מזה".

נתניהו: "אז מה יהיה אחר כך? הבנתי את הקשיים. מה נגיד אחר כך, אחרי שנביא תוצאה של 3,000 חולים אחרי הסגר הזה?".

גמזו: "צריך לעשות תיאום ציפיות מול הציבור. אי אפשר לשכפל את מצב הרוח הציבורי של מרץ-אפריל".

אדלשטיין: "לא יהיה מנוס מהגבלות רציניות. כיוונו לחגים כדי לחיות עם זה יותר טוב. הגענו לסגר מחורר עם הגבלות שמעלות תחושה קשה. הציבור שואל מה יהיה אחרי הסגר, ואנחנו מדקלמים את התשובה של קטיעת שרשראות ההדבקה, אבל אנחנו לא שם, ולא נשלוט ב-2,000 או ב-3,000 נדבקים ליום".

נתניהו: "הסגר הופך לבדיחה. לא סגר-לייט, אלא סגר יוק. אם תרד הגבלת 500 המטרים – לא יישאר הרבה".

ארגון הדגלים השחורים טוען שנעשה ניסיון לדרוס מפגינים ליד צומת משגב. לדברי הארגון, המוחים הספיקו להימלט לפני שכלי הרכב פגע בהם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו יישא הערב דברים לציבור. אחר כך יישאו דברים שר הבריאות יולי אדלשטיין ושר האוצר ישראל כ"ץ. הפרויקטור רוני גמזו בחר שלא לשאת דברים – על רקע חילוקי דעות עם נתניהו.

ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה את ההגבלות, שעליהן החליטה הממשלה. שמונה חברי כנסת תמכו בהחלטה וחמישה התנגדו. הוועדה הביאה לשינוי בהגבלות – כך שמגבלת המרחק תוכפל מ-500 מטרים לקילומטר.

לאחר שפורסם שפרויקטור הקורונה, פרופסור רוני גמזו, לא יישא דברים לצד ראש הממשלה בשל מחלוקת ביניהם, נמסר מטעמו –

הפרופסור גמזו לא ביטל את השתתפותו בשל חילוקי דעות, אלא בשל היותו בבידוד בתנאים שאינם מתאימים מבחינה טכנית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נשא דברים לציבור והתייחס לשלום שכונן עם איחוד האמירויות ועם בחריין ואמר: "תהיינה מדינות נוספות".

ראש הממשלה נדרש לגל הראשון: "התחלואה הקשה והתמותה בישראל היו מהנמוכות בעולם, והכלכלה שלנו נפגעה הרבה פחות מרוב המדינות המפותחות בעולם".

"כמעט בכל מדינות אירופה פתחו את הכלכלה – והתחלואה ירדה. אני מניח שכולן יגיעו בסופו של דבר להחלטה הקשה שאנחנו עומדים בפניה – האם להטיל סגר כללי. ולדעתי, רובן יצטרכו בלית ברירה לעשות זאת".

"עשינו את כל המאמצים כדי לאזן בין הצרכים הבריאותיים לצרכים הכלכליים", אמר ראש הממשלה. "ייתכן שלא תהיה לנו ברירה אלא להחמיר את ההנחיות".

הנאום המלא –

אזרחי ישראל,

אנחנו מוצאים את עצמנו בפני סגר שני מאז שהחלה מגפת הקורונה העולמית. הסגר הזה חשוב, הסגר הזה מתבקש, ובסגר הזה נעמוד כולנו יחד – ומיד אוסיף דברים בנדון.

גם כשהייתי בוושינגטון, עסקתי בכל רגע אפשרי במשבר הקורונה, כולל עם ידידי סגן הנשיא מייק פנס, שמופקד על ענייני הקורונה בארה"ב. דנתי איתו על שיתוף פעולה חשוב בין ישראל לארה"ב בנושא זה.

בוושינגטון עשינו היסטוריה. כוננו שני הסכמי שלום היסטוריים – עם איחוד האמירויות ועם בחריין. את הפירות הראשונים של ההסכמים הללו נראה כולנו יחד מהר מאוד, וכמובן שהם גם יעמדו לדורות. כבר היום הודיע משרד ההשקעות של אבו-דאבי על כך שהוא פותח סניף ראשון בישראל – כך נראה שלום אמיתי, שלום תמורת שלום. אנחנו פתחנו עידן חדש של שלום במזרח התיכון. הניסיונות של איראן והגרורות שלה בעזה ובלבנון למנוע את התרחבות השלום – הניסיונות הללו לא יועילו. נכה בכל מי שיפגע בנו ונרחיב את מעגל השלום עם מדינות נוספות. ואני כבר מודיע לכם – תהיינה מדינות נוספות.

כמובן שמיד אחרי הנחיתה שלי בארץ הסתערתי על המשימות שלפנינו. שתיים הן: הכלכלה והבריאות. במישור הכלכלי אנחנו מודיעים הערב על עוד תכנית סיוע חשובה. חשובה לכם, אזרחי ישראל, חשובה לעסקים במדינת ישראל. אנחנו ניתן מענקים לשימור עובדים, נרחיב את ההלוואות בערבות מדינה, נקדים את תשלומי המענקים, ניתן מענק הוצאות קבועות לעסקים שנפגעו ב-25% ומעלה, לא רק ב-40%, אלא 25% ומעלה. שר האוצר ישראל כ"ץ, ירחיב בעניין. אני מוסיף גם שאנחנו במקביל נקצץ משכר הבכירים, כי כולנו חייבים לשאת בנטל.

אנחנו מסוגלים לעשות את כל זה משום שהכלכלה שלנו במצב טוב יותר מרוב כלכלות העולם. אני מזכיר לכם שבגל הראשון של הקורונה היינו מהמדינות הראשונות שסגרו את הגבולות ושהטילו סגר, ולכן גם היינו מהמדינות הראשונות בעולם שיצאו מן הסגר ופתחו את הכלכלה. בזכות ההחלטות הנכונות שקיבלנו, התחלואה הקשה והתמותה בישראל היו מהנמוכות בעולם, והכלכלה שלנו נפגעה הרבה פחות מרוב המדינות המפותחות בעולם. כלכלות אירופה נפגעו פי שניים מאיתנו. הגל השני של הקורונה שהגיע אלינו מכה במדינות רבות בעולם. כמעט בכל מדינות אירופה פתחו את הכלכלה – והתחלואה עלתה, ולכן עכשיו המדינות הללו מטילות הגבלות כולל סגרים מקומיים. אני אתן לכם דוגמה, באוסטרליה למשל, הטילו סגר על מדינת ויקטוריה, בוויקטוריה יש 6.6 מיליון תושבים. השטח שלה גדול באופן משמעותי מזה של מדינת ישראל. זה מה שמדינות עושות ואני מעריך שכולן יגיעו בסופו של דבר להחלטה הקשה שאנחנו עומדים בפניה – האם להטיל סגר כללי, ולדעתי רובן יצטרכו בלית ברירה לעשות זאת. כי אני אמרתי לכם ברגע שפתחנו את הכלכלה, שזה יעבוד כמו אקורדיון. פותחים כשהתחלואה יורדת, וסוגרים כשהתחלואה עולה. קבענו מראש שאחד הקריטריונים להטלת מגבלות לסגירה יהיה תלוי בדגל אדום שתניף מערכת הבריאות. היא הניפה את הדגל הזה בשבוע שעבר. ולכן, אנחנו מטילים את הסגר, שחל ממחר בשתיים אחר הצהריים.

אמנם מדובר בסגר, אבל יש סגר ויש סגר. אנחנו עדיין עשינו את כל המאמצים, כולם, כדי לאזן בין הצרכים הבריאותיים לצרכים הכלכליים. ועם זאת, ביומיים האחרונים, אנחנו עדים לעלייה מדאיגה נוספת בתחלואה או בהמשך הגידול של מספר החולים הקשים. ולכן קיימתי היום שיחה ארוכה עם שר הבריאות יולי אדלשטיין, עם הפרוייקטור פרופ' רוני גמזו, ועם המומחים המקצועיים. שאלתי אותם שאלה אחת: 'האם המצב הזה מחייב אותנו להדק עוד יותר את המגבלות?'. ואגב, אני רוצה להגיד לכם, זו לא הייתה שיחה מורטת עצבים, זו הייתה שיחה עניינית, בדיון רציני ומעמיק מאוד שהתנהל בין אנשים רציניים. עכשיו, אני מעריך, לאור השיחה הזאת, שבמצב התחלואה הזה וכפי שהמליצו רבים מהמומחים, ייתכן שלא תהיה לנו ברירה אלא להחמיר את ההנחיות. אני כמובן אדון עם חבריי, עם בני גנץ ועם השרים, אדון איתם בצורה עניינית ואחראית. אבל אני כבר אומר לכם – אני לא אטיל סגר סתם על אזרחי ישראל, ואני לא אהסס להוסיף הגבלות אם יש צורך בכך. אנחנו שוקלים כל דבר בכובד ראש ובמלוא האחריות. שר הבריאות יולי אדלשטיין יתייחס לכך בעוד דקה קצרה.

החובה והאחריות שלי כראש הממשלה היא לשמור לא רק על הבריאות שלכם – לשמור על החיים שלכם. ואם יש עליה גיאומטרית – אני רוצה שתבינו מה המשמעות, זה לא רק חוסר נוחות, זה לא רק הרבה חולים קשים, זה מצב שגם אחרי שהוספנו את המיטות – והוספנו, גם אחרי שהוספנו את כלי ההנשמה הדרושים – והוספנו, מכונות ההנשמה, ואחרי שהוספנו את הרופאים ואחרי שהוספנו את האחיות – בסוף הצוותים לא יכולים לעמוד בקצב, יש גבול לזה. ואז, מספר המתים עולה מהר. וכשהוא עולה מהר כולכם תבואו ותשאלו: 'רגע, למה לא עשיתם משהו בעניין הזה?' כי תמיד קל להסתכל בראי לאחור, אבל התפקיד של מנהיגים זה להסתכל קדימה. לפעמים גם כשלא רואים, לשאול את השאלות הנכונות, ולקבל את ההחלטות הקשות. אני לא אהסס לקבל אותן יחד עם חבריי השרים.

אבל יש לי שתי הנחיות חשובות שהן עומדות כל הזמן – הן לא משתנות. והן קובעות במידה רבה את המשך דרכנו. שתי ההנחיות החשובות ביותר הן לעטות מסכות ולמנוע התקהלויות. למנוע התקהלויות, לעטות מסכות – עד שנשיג את החיסון. בזה אין פשרות. ככל שמדינות ואוכלוסיות עושות את זה, כך הן נדרשות פחות לעשות צעדים קשים. זה כבר נבדק, זה הוכח. אני מבקש מכם – כולם, להתגייס לשתי המשימות הללו, משום שהן חשובות יותר מכל החלטה שאנחנו נקבל. זו החלטה שכל אחד ואחת מכם מקבל, מקבלת, בחיים שלכם למען אלו שאתם אוהבים, אלו שחשובים לכם, ולמען כל אזרחי ישראל.

אני חייב להגיד לכם, אני אמרתי 'עד שיימצא החיסון". היום, אחרי שקיימתי שיחות עם מדינות שונות לגבי חיסונים והשגתם, אני מאמין שאנחנו מתקרבים ליום הזה. אם כי אני גם מדגיש – זה ייקח עוד זמן. ייקח עוד כמה חודשים, עד שנראה את החיסונים הראשונים. ואחר כך ייקח גם זמן עד שנקבל אותם. ואני פועל יחד עם שר הבריאות לקבל אותם מהר. אבל זה ייקח זמן, אבל זה נראה בעין, דבר שלא יכולתי להגיד לכם לפני כמה שבועות ולפני כמה חודשים.

אזרחי ישראל, אלה ימים של מאמץ לאומי משותף לכולנו. הדבר המרכזי שאני אומר לכם זה שהבריאות והכלכלה הם בידיים שלנו. וזה הזמן לאחריות, לאחריות אישית, ולערבות הדדית. כי ננצח את הקורונה, אבל רק יחד ננצח את הקורונה. ובכן, בעזרת ה' – ננצח.

שנה טובה ובריאה לכולכם.

שר האוצר ישראל כ"ץ אמר שיביא בשבוע הבא לממשלה החלטה על הפחתת שכר השרים, סגני השרים וחברי הכנסת.

העדכון שהציג האוצר לתכנית הכלכלית – pic.twitter.com/a6jFBiFdqS

— ניתאי ענבי – Nitay Anavi (@NitayAnavi) September 17, 2020

"פרסנו רשת ביטחון כלכלית בסך 90 מיליארד שקלים כדי לסייע לשכירים, למובטלים, לעצמאיים, לבעלי העסקים. ואני יכול לומר לכם בגאווה שרשת הביטחון הכלכלית עובדת היטב", אמר כ"ץ. "אנחנו לא רוצים שהמעסיקים ישחררו את העובדים כרגע לחל"ת", הוסיף ואמר שיינתן תמריץ למעסיקים שימשיכו להעסיק את העובדים.

שר הבריאות יולי אדלשטיין נדרש להגבלות שיוטלו מחר ואמר: "עכשיו כבר ברור – זה פשוט לא מספיק. אנחנו כרגע עם נתוני תחלואה שמחייבים אותנו לעשות צעדים נוספים". לדבריו, "אם לא נעשה עכשיו כולנו ביחד את הצעדים הדרושים – הנגיף ימשיך להשתולל, התחלואה תמשיך לעלות, יותר חולים קשים יגיעו לבתי חולים – זה יגרום ליותר ויותר תמותה".

עשרות מפגינים מוחים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בירושלים.

עשרות מוחים נגד @netanyahu בכיכר פריז שבירושלים, המפגינים מחתימים את העוברים והשבים על "הצהרת אי אמון" ברה"מ@YHaimson pic.twitter.com/Z2JmVihP2L

— גלצ (@GLZRadio) September 17, 2020

יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד בירך על התוכנית הכלכלית, שהציג הערב שר האוצר ישראל כ"ץ: "התחלה טובה".

התוכנית לעידוד מעסיקים של שר האוצר ישראל כץ היא התחלה טובה של המודל הגרמני, שאני מדבר עליו כבר כמה חודשים. עכשיו צריך לחוקק דמי אבטלה לעצמאים ופיצוי מוקדם לעסקים.

— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) September 17, 2020

שרי הממשלה יאשרו הלילה בהצבעה טלפונית את הגדלת המרחק המותר מהבתים מ-500 מטרים לקילומטר.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר האוצר, ישראל כ"ץ הודיעו הערב על הרחבת רשת הביטחון הכלכלית לתקופת הקורונה, כך שיינתן מענה ייעודי לעסקים שיפגעו בתקופת סגר החגים ועל מנת להאיץ את היציאה ממנו.

התכנית כוללת שורה של מהלכים שיסייעו לצמצום הפגיעה בשוק העבודה והגברת יכולת ההתאוששות והעמקת המענה הכלכלי לעסקים, ובהם הפחתת שכר נבחרים ב-10%, הורדת רף הפגיעה בעסק לקבלת מענק הוצאות קבועות ל-25%, תשלומים מיידים, סיוע בתשלום ארנונה, הרחבת קרן ההלוואות בערבות המדינה וכן תכנית שימור עובדים מקיפה. עוד כוללת התכנית אימוץ מתווה תעסוקה מקיפה ליציאה ממשבר האבטלה ולעידוד התעסוקה במשק עם תום הסגר וכן קידום חקיקה של רפורמות כלכליות לעידוד הצמיחה.

סיוע לעסקים

• הרחבת מענק ההוצאות הקבועות- הורדת רף הפגיעה הנדרש לקבלת המענק מ-40% ל-25% בלבד בחודשים ספטמבר-אוקטובר ובצו של שר האוצר, הרחבת ההקלה גם לחודשים נובמבר-דצמבר.

• מקדמה מיידית על חשבון מענק ספטמבר אוקטובר- מקדמה בגובה 50% ממענק ההוצאות הקבועות תועבר לעסקים הצפויים להיפגע מהסגר. גובה המקדמה יתבסס על היקף הנזק של העסק בפעימות קודמות (בחודשים מרץ-אפריל, ולמי שלא היה זכאי למרץ-אפריל, יחושב לפי מאי-יוני).

• שחרור החזרים – מהלך ממוקד ומרוכז במסגרתו יועברו החזרי מס הכנסה ומע"מ לעסקים בימים הקרובים.

• פריסת תשלומים – יינתן מענה נקודתי באמצעות פריסת תשלומי החובה של העסקים על פני מספר חודשים.

• סיוע בארנונה – הורדת רף הפגיעה הנדרש לקבלת החזר הוצאות ארנונה ל-25% בלבד בחודשים ספטמבר-אוקטובר, עם אפשרות להארכה גם עבור החודשים נובמבר-דצמבר.

• עידוד מסחר מקוון – מתן מענקים לעידוד מסחר מקוון ופעילות דיגיטלית עבור עסקים קטנים ובינוניים.

• הרחבת קרן ההלוואות בערבות המדינה -הגדלת הקרן להלוואות בערבות מדינה לעסקים קטנים ובינוניים ב-18 מיליארד ש"ח נוספים, כך שתגדל מ-22 מיליארד ש"ח ל-40 מיליארד ש"ח.

• הכפלת סכום ביטוח האשראי – הגדלת ערבות המדינה לביטוח אשראי לספקים בכ-2.6 מיליארד ש"ח נוספים.

שימור עובדים

• מענק שימור עובדים- יינתן מענק בעבור שימור עובדים בחודשים ספטמבר אוקטובר. גובה המענק יעמוד על 5,000 שקל לעובד ויקבע בהתאם לפגיעה של העסק בשילוב אחוז העובדים ששימר במהלך התקופה:

-ברמת פגיעה במחזור החברה העולה על 80%, יינתן מענק לכל עובד החל מהעובד ה-40%.

-ברמת פגיעה במחזור החברה בגובה 60%-80%, יינתן מענק לכל עובד החל מהעובד ה-55%.

-ברמת פגיעה במחזור החברה בגובה 40%-60%, יינתן מענק לכל עובד החל מהעובד ה-70%.

-ברמת פגיעה במחזור החברה בגובה 25%-40%, יינתן מענק לכל עובד החל מהעובד ה-80%.

סיוע סוציאלי

• רשת ביטחון לעובדים שהוצאו לחל"ת- מתן דמי אבטחה עד לחודש יוני 2021 (או ירידת האבטלה מתחת ל7.5%)

• דחיית ההפחתה בדמי האבטלה- תדחה ההפחתה בדמי האבטלה, כפי שנקבע בחוק.

אימוץ מסקנות צוות תעסוקה

• שיפור הנתונים:

-הקמת דש בורד נתוני תעסוקה

-תיקונים נדרשים בדיווחי מעסיקים לביטוח לאומי

הצגת תמונת מצב ממשלתית אחידה בתחום התעסוקה

• יצירת תמריצים:

-תמריצים ליציאה לעבודה

-תמיכה ועידוד מעסיקים לקליטת עובדים

-ניצול זמן האבטלה- קורסים דיגיטליים, שיפור מיומנויות ועוד

• הכשרות מקצועיות:

-מסלולים בהובלת מעסיקים ומוסדות הכשרה פרטיים בדגש על השמות

-דגש על ענפים בהם יש ביקוש גבוה לעובדים ושכר גבוה

-הרחבת היקף הלומדים לימודי הנדסאות ואקדמיה במקצועות הנדרשים

-שילוב אוכלוסיות מעוטות השתתפות

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אנחנו מוצאים את עצמנו בפני סגר שני מאז שהחלה מגפת הקורונה העולמית. הסגר הזה חשוב, הסגר הזה מתבקש, ובסגר הזה נעמוד כולנו יחד. אנחנו מודיעים הערב על עוד תוכנית סיוע חשובה. חשובה לכם, אזרחי ישראל, חשובה לעסקים במדינת ישראל. אנחנו ניתן מענקים לשימור עובדים, נרחיב את ההלוואות בערבות מדינה, נקדים את תשלומי המענקים, ניתן מענק הוצאות קבועות לעסקים שנפגעו ב-25% ומעלה, לא רק ב-40%, אלא 25% ומעלה. במקביל אנחנו נקצץ משכר הבכירים, כי כולנו חייבים לשאת בנטל. אזרחי ישראל, אלה ימים של מאמץ לאומי משותף לכולנו. הדבר המרכזי שאני אומר לכם זה שהבריאות והכלכלה הם בידיים שלנו. וזה הזמן לאחריות – לאחריות אישית, ולערבות הדדית. כי ננצח את הקורונה, אבל רק יחד ננצח את הקורונה. ובכן בעזרת ה' – ננצח. שנה טובה ובריאה לכולכם.

שר האוצר ישראל כ"ץ:

רשת הביטחון הכלכלית בסך 90 מיליארד שקלים שאותה פרשנו, פועלת היטב ומסייעת לציבור. השכירים בחל"ת מקבלים דמי אבטלה והעצמאים ובעלי העסקים מקבלים באופן קבוע מענקים עד לאמצע השנה הבאה. אני מפקח באופן אישי על הביצוע – בדיוק כפי שהתחייבתי. לאחר ההחלטה על הכרזת הסגר, החלטנו לתגבר ולהרחיב את רשת הביטחון הכלכלית ולהקדים תשלומים מידיים לזכאים – כדי לסייע לעבור את התקופה הקשה. אני קורא לכולם להקפיד ולמלא אחר ההנחיות ואליכם המעסיקים: שימרו על העובדים ואנחנו נשמור עליכם. אנחנו נעמוד כתף אל כתף ונעבור את התקופה הקשה. בע"ה ביחד נעשה ונצליח. שנה טובה.