ראיון "זה יהיה שלום חם"

"הפלסטינים צריכים לרצות גם לעזור לעצמם, ואולי במקום להשמיע את הביקורת והקללות הרגילות, שיסתכלו באמת על מה שאנחנו מנסים לעשות" ● כך אומר לזמן ישראל עוזר שר החוץ של האמירויות, עומר סיף רובאש ● הוא ממעיט במחלוקת סביב מכירת ה-F-35, ואומר כי הנושא האמיתי הוא המזרח התיכון החדש שההסכם בין המדינות מבשר ● "הרבה צעירים באמירויות כבר אמרו לי שהם רוצים לבקר בתל אביב, והם ממש מעוניינים באינטראקציה עם בני גילם"

משמאל: ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הנשיא דונלד טראמפ, שר החוץ של בחריין ח'אלד בן אחמד אל ח'ליפה ושר החוץ של איחוד האמירויות הערביות עבדאללה בן זייד, במהלך טקס החתימה של הסכמי אברהם בבית הלבן, 15 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)
AP Photo/Alex Brandon
משמאל: ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הנשיא דונלד טראמפ, שר החוץ של בחריין ח'אלד בן אחמד אל ח'ליפה ושר החוץ של איחוד האמירויות הערביות עבדאללה בן זייד, במהלך טקס החתימה של הסכמי אברהם בבית הלבן, 15 בספטמבר 2020

דיפלומט בכיר מאיחוד האמירויות הערביות דוחה את טענות הפלסטינים כי נרמול היחסים בין ארצו לבין ישראל יבוא על חשבונה של רמאללה. "הם צריכים לרצות גם לעזור לעצמם, ואולי במקום להשמיע את הביקורת והקללות הרגילות, שיסתכלו באמת על מה שאנחנו מנסים לעשות", אמר עוזר שר החוץ לענייני דיפלומטיה תרבותית וציבורית, עומר סיף רובאש, בריאיון לזמן ישראל.

רובאש טען כי ה"קישוריות" שמעודד הסכם הנורמליזציה בין איחוד האמירויות לישראל "תסייע ולא תפריע" למטרה הפלסטינית. רובאש דיבר איתנו מבית המלון שלו בסמוך לוושינגטון הבירה, שם הוא ערך הכנות לטקס החתימה על ההסכם שהתקיים בבית הלבן, יחד עם דיפלומטים אחרים מאיחוד האמירויות – בראשותו של שר החוץ עבדאללה בן זאיד – ומשלחת בחריינית.

רובאש הדגיש את הצלחתה של אבו דאבי לחלץ מישראל ויתור משמעותי במהלך המשא ומתן לנורמליזציה, בדמות השעיה ארוכת טווח של תכניות הסיפוח של רה"מ בנימין נתניהו, וקרא לרשות הפלסטינית לחדש את היחסים עם ירושלים.

רובאש הדגיש את הצלחתה של אבו דאבי לחלץ מישראל ויתור משמעותי במהלך המשא ומתן לנורמליזציה, בדמות השעיה ארוכת טווח של תכניות הסיפוח של תניהו, וקרא לרשות הפלסטינית לחדש את היחסים עם ירושלים

"על רקע ההישג שלנו, אנחנו מעודדים את הפלסטינים לפנות לישראלים ולשלטונות האמריקאים ולחשוב מחדש מה יכול להיות אפשרי", הוא אמר.

הוא טען כי עם השנים חלה בארצו התפתחות שהולידה אינטרסים חדשים, "מלבד אלה הערביים-אסלאמיים המסורתיים", ובסופו של דבר הובילה להחלטה לנרמל את היחסים עם ישראל. "למרות שגילינו שיש לנו אינטרסים חדשים, זה לא אומר שאנחנו מוותרים על הנאמנויות המסורתיות שלנו", אמר.

רובאש טען כי "האינטרסים החדשים" ו"הנאמנויות הישנות" יכולים להתקיים אלה לצד אלה במדיניות החדשה של איחוד האמירויות כלפי ישראל, דבר שיאפשר לאבו דאבי לקדם את המאבק הפלסטיני ו"לדבר (באופן ישיר) עם ידידינו ושותפינו הישראלים על כמה מהנושאים שמטרידים אותנו".

"אנחנו לא הולכים לנהל מו"מ בשמם, אבל אנחנו אומרים שיש מרחב (להתקדם), ואנחנו מאמינים שיצרנו את המרחב הזה (באמצעות ההסכם)", הוא הוסיף.

עומר סיף רובאש (צילום: באדיבותו)
עומר סיף רובאש (צילום: באדיבותו)

רובאש דיבר בהתרגשות על ההסכם, והתעקש כי הוא יהיה שונה מההסכמים שישראל חתמה עם מצרים ועם ירדן, שפעמים רבות מתוארים ככאלה שהשיגו ל"שלום קר". "אחד מרעיונות המפתח שהסכמנו עליהם הוא שזה יהיה שלום חם, ואנחנו מצפים שתהיה הרבה אינטראקציה בין העמים, בשונה מצורות אחרות של שלום באזור", אמר על השיחות שקיים עם מקביליו הישראלים.

כשהתבקש להסביר מדוע ההסכם צפוי לחלחל יותר לרמת העם, רובאש זקף זאת לאמון שנותנים האמירתיים בהנהגה שלהם. "כשהמנהיגים מחליטים שזה הכיוון שאנחנו הולכים בו, (האזרחים) רואים בזה אור ירוק, ולא טבו שאסור להפר", אמר.

רובאש, ששימש בעבר שגריר ברוסיה ובצרפת, גם הצביע על כך שהעולם הערבי באופן כללי נמצא היום במקום אחר מאשר לפני 26 שנה, כאשר נחתם הסכם השלום האחרון (בין ישראל לירדן). לדבריו, אוכלוסיית איחוד האמירויות היא צעירה יחסית למדינות אחרות באזור וגם יותר מקושרת גלובלית.

"כבר יש הרבה עניין וסקרנות לגבי אוכל כשר, לגבי השפה העברית, לגבי סגנון החיים ולגבי איך הישראלים הם באמת", הוא אמר. "אתה יודע, רבים באמירויות צפו בפאודה… אז נבנה דימוי", הוא אמר בחיוך על הדרמה הישראלית המשודרת בנטפליקס. "הרבה צעירים באמירויות כבר אמרו לי שהם רוצים לבקר בתל אביב ובמקומות אחרים בישראל, והם ממש מעוניינים באינטראקציה עם בני גילם".

רובאש אפילו קפץ על הרעיון לערוך טיולים מאורגנים של צעירים מאיחוד האמירויות לישראל בדומה למודל של "תגלית", או "זכות מלידה" (Birthright), כשמה של התכנית באנגלית. "זה יהיה רעיון נהדר. זה כמובן לא יהיה זכות מלידה, אבל אולי 'זכות לבקר ולגלות'", הוא צחק.

הוא התייחס גם לחששות בישראל לגבי שאיפתה של איחוד האמירויות לרכוש מטוסי F-35 מארצות הברית – טכנולוגיה מתקדמת שבירושלים מזהירים כי היא עלולה לפגוע ב"יתרון הצבאי האיכותי" של ישראל באזור.

רובאש המעיט במשמעותה של עסקת המכירה ואמר כי היא "משנית בהשוואה לערך הרב של היחסים שאנחנו מציעים".

"הרווח האמיתי כאן הוא לא איזושהי מערכת נשק, אלא למעשה סוג אחר של מזרח תיכון, שבו אנחנו מסכימים שלא להסכים", הוא אמר.

גברים מוסלמים מתאספים לארוחת איפטר ברחובות דובאי, 16 ביולי 2016 (צילום: kertu_ee/iStock)
גברים מוסלמים מתאספים לארוחת איפטר ברחובות דובאי, 16 ביולי 2016 (צילום: kertu_ee/iStock)

עומר סיף רובאש, האם יש יוזמות תרבותיות כלשהן שאתה מנסה לקדם עם ישראל בעקבות ההסכם הזה?

"המשרד שלי דיבר עם אגף הדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ הישראלי. החלפנו רעיונות בשורה של נושאים שונים. אחד מרעיונות המפתח שהסכמנו עליהם הוא שזה יהיה שלום חם, ואנחנו מצפים שתהיה הרבה אינטראקציה בין העמים, בשונה מצורות אחרות של שלום באזור".

מדוע אתה חושב כך?

"אני חושב שלהנהגה אצלנו יש יחסים שונים עם האוכלוסייה מאשר במצרים ובירדן, שיש להן הסכמי שלום עם ישראל מזה עשורים. אנחנו הרבה יותר קשורים למנהיגים שלנו. אנחנו מסתכלים עליהם בהערצה. אולי היחסים שלנו עם המנהיגים הם יותר עמוקים ויותר היסטוריים. כשהמנהיגים מחליטים שזה הכיוון שאנחנו הולכים בו, אנחנו רואים בזה אור ירוק, ולא טבו שאסור להפר.

"אני גם חושב שאנחנו עושים שלום 26 שנים אחרי המדינה האחרונה שעשתה שלום עם ישראל. יש לנו אוכלוסייה הרבה יותר צעירה, שהיא הרבה יותר מקושרת וגלובלית מאותן אוכלוסיות ערביות של לפני 26 שנה.

"אז כבר יש הרבה עניין וסקרנות לגבי אוכל כשר, לגבי השפה העברית, לגבי סגנון החיים ולגבי איך הישראלים הם באמת. יש הרבה יותר נכונות ליצור קשרים עם אנשים שאנחנו לא מכירים, אז זה חלק ממה שעושה את העבודה מרגשת והרבה יותר קלה ממה שחוו המקבילים שלי לפני 26 שנה".

אז הנושא של ישראל הוא בכלל לא טבו באיחוד האמירויות?

"בחודשים האחרונים, או אפילו בשנים האחרונות, היו איתותים ברורים שיש הרבה תזוזה בנושא. לדוגמה, השתתפות ישראל בכנס הסוכנות הבינלאומית לאנרגיות מתחדשות שהתקיים באבו דאבי ב-2015, כל אירועי הספורט שהתקיימו כאן והישראלים התקבלו בהם בברכה, ואפילו ההמנון שלהם הושמע. ההנהגה אותתה לנו מאוד בבירור כבר זמן רב שזה לא צריך להיות יותר טבו.

"אם אתה הולך להשתלב בקהילה העולמית ואתה רוצה להיות שחקן עולמי ולארח אירועים עולמיים, אתה צריך לשחק לפני הכללים האלה. התחושה הזאת של נורמליזציה עבור ישראלים שבאים לאמירויות או עבור היהודים שכבר חיים כאן – זה כבר קורה. אז אני חושב שהטבו הערבי-אסלאמי המסורתי על ישראל, לפחות לפי איך שאני רואה את זה, התפורר. אם להיות כן, זה דבר טוב ומעניין, מפני שזה מאפשר לנו לחשוב מחוץ לכל ההגבלות והאיסורים, ואני חושב שזה באמת הולך להיות מרגש ברמת היחסים בין העמים בחודשים ובשנים הבאים".

ספורט ימי בדובאי, 28 באוגוסט 2020 (צילום: P Photo/Jon Gambrell)
ספורט ימי בדובאי, 28 באוגוסט 2020 (צילום: P Photo/Jon Gambrell)

האם יש דברים מסוימים שהישראלים יכולים ללמוד מאזרחי האמירויות?

"אני חושב שאנחנו למעשה חברה מאוד רב-תרבותית, במובן זה ש-90% מהאוכלוסייה שלנו הם זרים, ובכל זאת אנחנו מצליחים להמשיך להחזיק בכמה נקודות מבט מסורתיות וערכים מסורתיים. אז יהיה מעניין עבור הישראלים לראות איך אנחנו ממשיכים לשמור על הזהות שלנו, אנחנו משמרים את העבר אבל בו בזמן מאוד ממוקדים בהווה ובעתיד. אני מניח שלישראלים יש כמה רעיונות מקובעים לגבי ערבים. אבל הם יגלו שהדעות כאן מאוד מגוונות, ויופתעו לטובה מהאופן שבו אנחנו מתנהלים עם הדעות השונות האלה וחיים בדו-קיום".

"אני מניח שלישראלים יש כמה רעיונות מקובעים לגבי ערבים. אבל הם יגלו שהדעות כאן מאוד מגוונות, ויופתעו לטובה מהאופן שבו אנחנו מתנהלים עם הדעות השונות האלה וחיים בדו-קיום"

ולהפך? האם אתה חושב שלאזרחי האמירויות יש מה ללמוד מהישראלים?

"אתה יודע, רבים באמירויות צפו ב'פאודה' וב'המורדת' בנטפליקס, אז נבנה דימוי. הרבה צעירים באמירויות כבר אמרו לי שהם רוצים לבקר בתל אביב ובמקומות אחרים בישראל, והם ממש מעוניינים באינטראקציה עם בני גילם. גם זה משהו שאנחנו הולכים לעבוד עליו – חילופי סטודנטים, חילופים אקדמיים, נוסף על חילופים בין יזמים צעירים יותר. זה יהיה מאוד מרגש".

יש עוד יוזמות ספציפיות שעובדים עליהן כרגע?

"קצת מוקדם מדי להיכנס ליוזמות ספציפיות, מפני שכרגע אנחנו מתמקדים בחתימת ההסכם. אבל כולנו אוספים הצעות הן מידידינו הישראלים והן מבית. לדוגמה, יש בדובאי גלריות אמנות שבמהלך השנים היו להן מכירות מאוד טובות לאזרחים ישראלים, אבל הן היו צריכות להתבצע באופן עקיף, בגלל היעדר קשרים כלכליים. אבל עכשיו הולכים להיות הרבה חילופים בשדה התרבותי.

"אני מודע מאוד לאינטרס של דיפלומטים מסוימים לסגור את ההסכם מוקדם ככל האפשר. התפקיד שלנו באגף הדיפלומטיה הציבורית והתרבותית במשרד החוץ הוא תפקיד ארוך טווח של פיתוח הקשרים האלה. נצטרך לבנות כושר התמדה ארוך טווח כדי לשמר את האנרגיה הזאת. זה חלק ממה שאני רואה כתפקיד שלי .

"אנו מתכוונים לחפש כל הזמן שותפים בישראל כדי לראות מה אפשר לעשות יחד. בין אם זה מוזיקה, חינוך, ביקורים או הרצאות. יש כל כך הרבה נושאים".

עבור יהודים ברחבי העולם יש תכנית שנקראת "תגלית", או Birthright,  "זכות מלידה", שבמסגרתה הם באים לישראל כדי לקבל טעימה מהמדינה. האם זו דוגמה לרעיון שאתה יכול לראות אותו מתממש?

"בהחלט. זה יהיה רעיון נהדר. זה כמובן לא יהיה זכות מלידה (צוחק), אבל אולי 'זכות לבקר ולגלות'".

פסטיבל קומיקס ומדע בדיוני בדובאי, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Jon Gambrell)
פסטיבל קומיקס ומדע בדיוני בדובאי, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Jon Gambrell)

מהי לדעתך משמעותו של ההסכם הזה עבור הקהילה היהודית באמירויות?

"אני מאוד מיודד עם הקהילה היהודית באמירויות, וזה תמיד היה עבורי מקור לגאווה למלא תפקיד – אפילו תפקיד קטן מאוד, אבל עדיין – בכך שהם עלו על פני השטח, ראו שהחששות שאולי היו להם (מפני חשיפה) לא היו מוצדקים, וקיבלו ערבויות כדי לצאת מהצללים".

עכשיו שהטבו הזה על ישראל נשבר, כמו שאתה אומר, האם אתה עדיין רואה הזדמנות לקדם את המאבק הפלסטיני? האם זה נתפס כמשחק סכום אפס?

"אולי המסורתיים יראו בזה משחק סכום אפס, אבל אנחנו מאוד ברורים בנוגע למחויבות שלנו כלפי המאבק הפלסטיני, ואנו מאמינים שזה מאבק צודק ושצריך להיות צדק לפלסטינים. מדינות המפרץ השתנו במהלך 20 השנים האחרונות, ופיתחו את הכלכלות שלהן וקשרים פוליטיים עם הרבה מדינות שונות. אנחנו חברה רחבה ועמוקה יותר מכפי שהיינו, ויש לנו הרבה אינטרסים אחרים מלבד אלה הערביים-אסלאמיים המסורתיים. ולמרות שגילינו שיש לנו אינטרסים חדשים, זה לא אומר שאנחנו מוותרים על הנאמנויות המסורתיות שלנו.

"אנחנו חושבים שאולי נוכל לשרת טוב יותר את המטרה הפלסטינית מתוך יחסים עם ישראל. לא כולם חייבים להאמין לנו, אבל אנחנו חושבים שזה למעשה יאפשר לנו לדבר עם ידידינו ושותפינו הישראלים על כמה מהנושאים שמטרידים אותנו".

"אולי נוכל לשרת טוב יותר את המטרה הפלסטינית מתוך יחסים עם ישראל. לא כולם חייבים להאמין לנו, אבל אנחנו חושבים שזה למעשה יאפשר לנו לדבר עם ידידינו הישראלים על כמה מהנושאים שמטרידים אותנו""

אז זה בעיקרו של דבר מה שאתה אומר לפלסטינים שטוענים שההסכם הזה הוא "סכין בגב"? שההסכם הזה למעשה יעזור להם בטווח הארוך?

"ובכן, אם הם יחשבו על זה בצורה שבה אני מציג את זה, אז כן, זה יוכל לעזור לאין ערוך. אבל הם צריכים לרצות גם לעזור לעצמם, ואולי במקום להשמיע את הביקורת והקללות הרגילות, שיסתכלו באמת על מה שאנחנו מנסים לעשות. הקישוריות שההסכם הזה מעודד תסייע למטרה הפלסטינית ולא תפריע לה".

עכשיו שהסיפוח ירד מהפרק, האם יש דרישה ממשית חדשה מישראל בנושא הפלסטיני שמדינות אחרות במפרץ ששוקלות ללכת בעקבותיהן של איחוד האמירויות ובחריין יכולות להעלות במשא ומתן לנורמליזציה עם ישראל?

"ובכן, הפלסטינים הבהירו היטב שאף אחד לא יכול לדבר בשמם מלבד הם עצמם, וזה בסדר. על רקע ההישג שלנו לגבי השעיית הסיפוח, אנחנו מעודדים את הפלסטינים לפנות לישראלים ולשלטונות האמריקאים ולחשוב מחדש מה יכול להיות אפשרי. אנחנו לא הולכים לנהל משא ומתן בשמם, אבל אנחנו אומרים שיש מרחב להתקדם, ואנחנו מאמינים שיצרנו את המרחב הזה באמצעות ההסכם".

אילוסטרציה, טורניר אופניים בדובאי, פברואר 2020 (צילום: AP Photo/ Mahmoud Khaled, File)
אילוסטרציה, טורניר אופניים בדובאי, פברואר 2020 (צילום: AP Photo/ Mahmoud Khaled, File)

בנוגע למכירת מטוסי ה-F-35, האם אתה חושב שלישראלים יש סיבה מוצדקת לדאוג שרכישה כזאת על ידי הממשלה שלך תפגע ביתרון של ישראל באזור?

"אנחנו מבינים שזה חלק מהיחסים בין ארה"ב לישראל. אנחנו לא הולכים להגיד שאין לזה שום קשר לישראל. מצד שני, הנושא של אמצעי הגנה הוא באמת משני בהשוואה לערך הרב של היחסים שאנו מציעים. הרווח האמיתי כאן הוא לא איזושהי מערכת נשק, אלא סוג אחר של מזרח תיכון, שבו אנחנו מסכימים שלא להסכים. אם נוכל לעשות את זה עם הישראלים ונוכל לעשות את זה עם מדינות ערביות אחרות, אז נהיה מסוגלים להגדיר טוב יותר את האינטרסים שלנו ולהגן על האינטרסים שלנו. וזה בעיקרו של דבר המקום שאנחנו נמצאים בו: מדינה ריבונית שמושיטה יד למדינה ריבונית אחרת ואומרת, אנחנו רוצים לעשות שלום.

עוד 1,757 מילים
סגירה