המקום הכי שפוי בגיהינום הישראלי

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
איתי לנדסברג נבו
שלט בהפגנה בבלפור

מול מתקפת השקרים המונחתת על ראשי אזרחי ישראל יומיום, שעה שעה, המקום הכי שפוי בגיהינום נמצא בכיכר פריז בירושלים. ברחובות הסמוכים מול בית הנאשם בשוחד מרמה והפרת אמונים ומכהן כראש ממשלה מתוקף פסיקת בג"צ שערורייתית והסכם קואליציוני עם חבורת גנבי קולות.

אלפי אזרחים המגיעים כל שבוע, ביוזמה עצמית לגמרי, עם תודעה דמוקרטית, מצפון ומוסר ישראלי שרשי, מעבירים מסר בלתי אמצעי למדינה שלמה: אין מצב שבישראל שלנו יהיה ראש ממשלה נאשם בפלילים. כל כך אלמנטרי, צודק, ברור, פשוט ומובן.

מול מתקפת השקרים המונחתת על ראשי אזרחי ישראל יומיום, המקום הכי שפוי בגיהינום נמצא בכיכר פריז בירושלים. ברחובות הסמוכים לבית הנאשם, המכהן כרה"מ מתוקף פסיקת בג"צ שערורייתית והסכם קואליציוני עם גנבי קולות

אלפים שאינם נגררים למחוזות ההסתה, למערבולות ספינים, לדיווחי השקר של קרנפים ושל שופרים, אומרים פשוט את האמת. חשיבותם לדמוקרטיה עולה לאין ערוך על כל יום שבו שומרי הסף וחברי הכנסת יושבים בתפקידיהם אך מועלים באמון הציבור. האמירה של מפגיני בלפור צלולה לא רק לנתניהו וסריסיו, לא רק למערכות החוק והמשפט, החקיקה והאכיפה, אלא לציבור הרחב כולו. מדינת ישראל תישאר דמוקרטיה ומדינת חוק. על כך המאבק. גורלו האישי של האיש נתניהו – אסור שישנה את אופיה וערכיה של המדינה.

אם הייתי יכול לבנות לוח מודעות ענק לאורך הכביש לירושלים ולהדביק עליו את מגוון השלטים, האמירות, המשפטים, הציטוטים והמסרים שהמפגינים מייצרים כל שבוע, אפשר היה לקבל מראה של עמוד השדרה של החברה הישראלית (וגם לוותר על פרשנות ודיווחים מעוותים של משדרי החדשות ועיתוני סופשבוע).

אפשר למצוא בהפגנות את הביקורת על כל תחום בחיינו במשפט קצר וקולע אחד. החל מהשחיתות האישית והפוליטית, המשך להתנגדות לגזענות ולכיבוש, דרישה לעצור ניצול ואפליה, זעקה נגד השקרים של השרים ועד הדאגה לחלשים, לעליית אחוז ההתאבדויות של מי שלא עומד עוד במשבר הכלכלי, לסגירת מוסדות רווחה, תרבות ואמנות וגם הדרישה הבלתי מתפשרת לחקור את פרשיות הגז, הצוללות והמניות.

במקום הכי שפוי בגיהינום של ישראל, אפשר לשמוע את הקול השפוי של החברה הישראלית הבריאה, זו שטרם הושחתה. זו שעומדת על שלה מול אלימות המשטר, מול בריונות המשטרה, מול בגידת נבחרי הציבור. מול פחדנות השופטים בבג"צ.

לו יכולתי  לבנות לוח מודעות ענק לאורך הכביש לירושלים ולהדביק עליו את מגוון השלטים, האמירות והמסרים שהמפגינים מייצרים כל שבוע, אפשר היה לקבל מראה של עמוד השדרה של החברה הישראלית

החברה הישראלית נמצאת כיום תחת מתקפה. לא של קורונה. מתקפה על הדמוקרטיה באמצעות נשק השקרים. שוב ושוב עולה ראש ממשלת ישראל לשידור ומשקר ביודעין לציבור, מלעיט אותו בדייסה של שקרים כמו שמאביסים אווזים, לתוך הגרון, לתוך האוזניים. משקר לחבריו לממשלה ולחברי הכנסת ולמערכות החוק, בלי למצמץ.

עם אישור מינויו לתפקיד בבג"צ, למרות כתבי האישום הפליליים נגדו, התחייב נתניהו והתחייבה המדינה בשמו, שיחתום על הסכם ניגוד עניינים. חמישה חודשים חלפו, נתניהו ראש ממשלה מלא מלא והסכם ניגוד עניינים לא נחתם. בג"צ הושם לצחוק ללעג ולקלס, היועמ"ש מותקף ונתניהו בכלל טוען שאין לו סמכות להגיש לו הסכם כזה, וברוב חוצפתו עמד עם שרי ממשלתו בפתחו של בית המשפט המחוזי והכריז שם קבל עם ועולם כי "תפרו לו תיקים" וכי מערכת המשפט מנסה להדיחו. האשים את המשטרה והפרקליטות ב"תפירת תיקים מופרכים והזויים במטרה להפיל ראש ממשלה חזק מהימין" לא פחות. השקר הזה לא זכה לשום ראייה מסייעת, שום עובדה, שום הוכחה. פשוט השמצה, הסתה, שקר גס מתועב.

נתניהו הבטיח סיפוח וחתם על הסכם עם האמירויות שמבטל את הסיפוח. טען שלא אישר מכירת מטוסי חמקן לאמירויות והאמריקאים אישרו חד משמעית שאישר גם אישר. נתניהו מופיע במסיבות עיתונאים בנושא הקורונה ומשקר ביודעין על כך שמערכת קטיעת ההדבקות מוכנה, כאשר דקה קודם שודרה כתבה על כך שפיקוד העורף מצליח לאתר רק 5% מהמדביקים.

הוא נאחז בביטוי מגיפה עולמית, כשהוא יודע שמדינות שהתנהלו באורח מקצועי כבר למדו לחיות עם הנגיף וכלכלתן לא נהרסה, נתניהו מציג לציבור מצג שווא של כלכלה איתנה כאשר מיליון מובטלים ועשרות אלפי עסקים קורסים לא יודעים את נפשם מול השקר המרוח מול פרצופם ערב ערב.

נתניהו מצטלם בבית הלבן ללא מסיכה וללא שמירת מרחק ובחזרתו לארץ הוא דורש לפטור אותו מחובת בידוד, כאשר את אזרחי ישראל הוא סוגר בבתים ודורש לקיים את כל הנחיות משרד הבריאות.

החברה הישראלית נמצאת כיום תחת מתקפה. לא של קורונה. מתקפה על הדמוקרטיה באמצעות נשק השקרים. רה"מ עולה לשידור ומלעיט את הציבור בדייסה של שקרים כמו שמאביסים אווזים

וכך שקרים גלויים, יומיומיים, מציפים את התודעה הישראלית. התקפה חסרת מעצורים וחסרת רחמים מצד משפחת נתניהו וראש המשפחה בכבודו ובעצמו. הסתרת ההסכמים עם האמירויות ובחריין משר החוץ, משר הביטחון ומהממשלה.

חתימה על הסכמים ללא אישור הכנסת, כמו אותה הסתרה של אישור מכירת צוללות למצרים, כמו הסתרת הדיווחים למבקר המדינה והיעדר הסבר על רווחי המניות. מטח של שקרים מינסטריאליים פריימ-מיניסטריאליים.

במקביל מתנהל מבצע גיבוי ליחידת השקרים, לכאורה, של הבן יאיר טוויטר נתניהו. מצטט בוטים מתחזים בשקרים נגד השמאל והתקשורת, מכנה את הקיבוצים "ארורים", ומשתלח ללא אבחנה ב"שמאל" ובכל גורם או אדם שעולה לו לא טוב בעין. הכל, כל השקרים לכאורה וההסתה הללו מקורם היישר מבית ראש ממשלת ישראל, ללא שום תגובה של מערכת אכיפת החוק ולמרות מגבלות חוק על הסתה. היועמ"ש ומשטרת ישראל קופאים על מקומם מול ההסתה המטורפת ואזרחי ישראל נאלצים לחיות תחת מטר של שקרים. גיהינום.

שרי ממשלה עולים לשידור ושוב ושוב מאשימים את המפגינים בהפצת מחלות כאשר נתונים עובדתיים של משרד הבריאות מצביעים שאין שום הדבקה בהפגנות. אבל בישראל של היום שום שקר לא מקבל בעיטה באחוריים. השקרניות והשקרנים מוזמנים אחר "כבוד" שוב ושוב לתכניות האולפן לחזור על שקריהם, ערוצי הטלוויזיה משדרים שוב ושוב את התגובות השקריות של הליכוד, גם כשהם יודעים שמדובר בשקר מוחלט.

אתה קם בבוקר ופותח רדיו אחרי שראית 20 אלף מפגינים בבלפור וברדיו הציבורי משדרים שהיו שם 2000. אתה מתרווח בכורסה מול הטלוויזיה בערב ומולך מופיע השר לביטחון פנים, והוא ממשיך במופע ההסתה נגד המפגינים. נגד היועץ המשפטי לממשלה. זה היועץ שנגדו המפגינים הפגינו במשך שלש שנים על שהוא מורח את חקירות נתניהו, וכעת, לאחר שסופסוף הוגשו כתבי האישום,  השר שם אותו באותה קטגוריה של המפגינים נגד היועמ"ש. את השר לביטחון פנים לא מעניין ביטחון פנים. לא מעניין אותו הציבור, לא המגפה, לא העוני ובעיות המובטלים, רק גורלו של הנאשם המכהן כרגע כראש ממשלה. זה שמינה אותו לתפקידו.

שרי ממשלה עולים לשידור ושוב ושוב מאשימים את המפגינים בהפצת מחלות כאשר נתונים עובדתיים של משרד הבריאות מצביעים שאין שום הדבקה בהפגנות. אבל בישראל של היום שום שקר לא מקבל בעיטה באחוריים

אתה מחפש את שר הביטחון, ראש הממשלה החליפי, זה שהבטיח ישראל לפני הכל, זה שביום אחד מחק ושינה את כל הבטחותיו ונתן את המפתחות לנאשם שתחתיו הבטיח שלא יישב. השקרן החליפי, ממשיך לשתוק מול מבול השקרים המטנף כל חלקה טובה בישראל.

לכן המקום השפוי היחיד כיום הוא בהפגנות המחאה נגד נתניהו בבלפור ובקיסריה, בגשרים ובצמתים, ברשתות החברתיות ובכל פינה בארץ שבה עולים אזרחים מן השורה ומסבירים לנבחרי הציבור השותקים או אלה שגנבו את קולם, היכן נמצאת האמת ומהי חובתם לציבור.

רק שם, במקום הכי שפוי בישראל, אפשר לשמוע את האמת.

"ביבי סוחר בנשק, סוחר בבריאותנו" / "אזרחים לא אויבים" / "העולם לא יושמד מאלה שעושים רע, הוא יושמד מאלה שמסתכלים מהצד ולא עושים דבר" (א. אינשטיין)  / "מחיר הסגר: 70 דיווחי אובדנות על רקע כלכלי לעומת 3 בשנה הקודמת" / "הורס ת'מדינה, מקדש ת'שחיתות, מרסק ת'פרקליטות, ביבי צא לנבצרות" / "אינני מפחד מעריצותם של הרעים, אלא מאדישותם של הטובים" (מרטין לותר קינג) / "מדינה אינה נחלת בנימין" / "פיקוח נפש דוחה שבת – דמוקרטיה דוחה קורונה" / "נתניהו שכח מה זה להיות יהודי" / "מוסריות היא לעשות את הדבר הנכון לא משנה מה אומרים לך, צייתנות היא לעשות מה שאומרים לך לא משנה מה נכון" / "הממשלה נגד העם – הגיוני? – הכנסת חותמת גומי".

וכך מאות שלטים כל שבוע. "ותהי האמת נעדרת וסר מרע משתולל" – ישעיהו הנביא 2020.

שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור
שלט בהפגנה בבלפור
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)
שלט בהפגנה בבלפור (צילום: איתי לנדסברג נבו)

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,188 מילים
סגירה