חסידי ברסלב בבלארוס על הגבול עם אוקראינה בערב ראש השנה, 18 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo)
AP Photo

חסידי ברסלב חוזרים מבלארוס, ולא בטוח שהם ייכנסו לבידוד

אלפי חסידי ברסלב עושים את דרכם חזרה לארץ, אחרי שנאלצו לחגוג את ראש השנה בבלארוס ● "המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן", אמר דובר החסידים ששהו בבלארוס ● על הלכלוך שהשאירו: "במשך שבועיים היינו שם ללא תנאים. למה ציפו מאיתנו?" ● על החובה לשהות בבידוד: "האמון של הציבור במשרד הבריאות נשרף. כולנו רואים את האכיפה הסלקטיבית"

"לא חשבנו לרגע שנצטרך לחגוג את ראש השנה בבלארוס, ושמדינת ישראל תשים רגליים לניסיונות שלנו להיכנס לאוקראינה", כך אומר חיים וייצהנדלר, דובר חסידי ברסלב השוהים בבלארוס, לאחר שכשלו ניסיונותיהם לציין את החג באומן. "כואב הלב שהמדינה הפקירה אותנו במצב כה רגיש, לא סייעה לנו להיכנס לאוקראינה ולא הושיטה עזרה במזון ושתייה כשהיינו תחת כיפת השמיים בגשם שוטף".

עד צהרי שישי האחרון, ערב ראש השנה, קיוו אלפי חסידים שהמתינו בגבול עם אוקראינה כי יימצא מתווה שיאפשר להם לחגוג את ערב החג ליד קבר רבי נחמן מברסלב. ואולם אוקראינה אסרה על כניסה אווירית מישראל, ולאחר שכשלו ניסיונות החסידים להיכנס לאומן דרך הגבול היבשתי, הם התפזרו ברחבי בלארוס.

חסידי ברסלב חוגגים את ראש השנה בבלארוס

בסיועם של הרב משה פימה, ראש הקהילה היהודית בעיר פינסק, ושל וייצהנדלר, נמצאו לחסידים מקומות לינה בבתי הארחה בערים שונות, בהם כ-500 חסידים שהגיעו כחצי שעה לפני כניסת השבת לבית הארחה בעיר צ'איקה.

"הרב פימה פיזר אותנו ברחבי בלארוס – מינסק, פינסק, גומל ועוד ערים, והעמיד לכולנו בתי הארחה", אומר וייצהנדלר. "לא היינו בתנאי בית מלון או בית, אבל מבחינת מה שניתן היה לארגן לכמות אנשים כזו בהתראה כזו, זה לא פחות מנס.

"המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן, בכי של ילדים, נשים ומבוגרים, בכי של צער, של תסכול, של החמצה ושל בגידה. אך האחדות שם הייתה מדהימה, והרגשנו תוך כדי ריקודים ותפילה שרבינו איתנו".

"המון דמעות היו שם. כולם השתפכו על כך שלא זכינו להגיע לאומן, בכי של ילדים, נשים ומבוגרים, בכי של צער, בכי של תסכול, בכי של החמצה, בכי של בגידה… אבל האחדות שהייתה שם הייתה מדהימה"

מאז צאת החג ועד עכשיו עושים החסידים את דרכם לישראל, ככל שהם מצליחים להשיג כרטיסי טיסה מבלארוס לישראל. בהגיעם ארצה מחויבים החסידים להיכנס לבידוד של שבועיים על פי הנחיות משרד הבריאות.

חסידי ברסלב על הגבול בין בלארוס לאוקראינה בערב ראש השנה, 18 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo)
חסידי ברסלב על הגבול בין בלארוס לאוקראינה בערב ראש השנה, 18 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo)

לשאלת זמן ישראל האם ציבור החסידים מתכוון לציית לחובת הבידוד עם שובו לארץ, השיב וייצהנדלר: "בעקבות הכעס והמרמור של החסידים, האמון של הציבור במשרד הבריאות הוא לא בגדר פיגוע, אלא בגדר נשרף. כולנו רואים את האכיפה הסלקטיבית של הרשויות את הנחיות הסגר.

"בעוד יש חגיגות המוניות בתל אביב, מונעים מאיתנו את תפילת ראש השנה, שהיא החשובה ביותר מבין כל התפילות. על מקבלי ההחלטות לשים לב לזה, להתייחס לזה ולקחת את זה בשיא הרצינות כדי להחזיר את האמון בין הצדדים".

האם אתם מודאגים מהאפשרות שנדבקתם בקורונה במהלך המסע שעברתם?

"אנחנו לא מודאגים מכך שנדבקנו בקורונה, כי המציאות מוכיחה אחרת. שבועיים ויותר היינו שם מעורבבים אחד עם השני כמעט 2,500 איש, אף אחד לא חלה.

בנוגע לביקורת שנשמעה לגבי הלכלוך שנשאר במקום שהייתם של החסידים בגבול בלארוס ואוקראינה השיב לנו וייצהנלדר: "להגיד שהשארנו לכלוך זה ציניות ואכזריות. אני יודע שהביקורת מגיעה רק מישראל, כי בבלארוס לא שמענו כלום. המקומיים רק הציעו לנו להישאר ורצו לעזור לנו.

"להגיד שהשארנו לכלוך זה ציניות ואכזריות. אני יודע שהביקורת מגיעה רק מישראל, כי בבלארוס לא שמענו כלום. המקומיים רק הציעו לנו להישאר ורצו לעזור לנו"

"במשך שבועיים היינו שם ללא תנאים. זה לא שהיינו בפארק רמת גן, שיש בו שירותים ומים זורמים, אלא היינו על כביש בינלאומי ללא צינור מים. לא הבנתי למה ציפו מאיתנו? איפה היינו אמורים לעשות את הצרכים שלנו?

"זה נכון שהגענו לשם מיוזמתנו, אבל אחרי הכל יש למדינת ישראל אחריות להושיט לעזרה הומניטרית לאזרחיה, מה שהיא לא עשתה".

חסידי ברסלב שנתקעו בגבול בין בלארוס לאוקראינה, 15 בספטמבר 2020 (צילום: TUT.by via AP)
חסידי ברסלב שנתקעו בגבול בין בלארוס לאוקראינה, 15 בספטמבר 2020 (צילום: TUT.by via AP)
עוד 510 מילים
סגירה