בתי חולים באזורים ה"אדומים" כורעים תחת עומס החולים במחלקות הקורונה. רופאים ועובדים בצוותים הרפואיים וכן מטופלים בבתי חולים אלה מדווחים על תורים ארוכים, צפיפות קשה, מחסור בכוח אדם במשמרות, וחשש מהרגע שבו לא יהיה אפשר יותר לטפל בכולם. לעומתם, בבתי חולים באזורים "ירוקים" אין דיווחים על עומס או על חשש מכך שהם על סף קריסה, אלא הצהרות על כך שהם מוכנים לקלוט חולים מבתי חולים אחרים.
על פניו נראה כי הפתרון המתבקש להקלת העומס הוא פיזור חולים בין בתי החולים, אם באמצעות ניוד מאושפזים מבית חולים אחד למשנהו, ואם באמצעות הכוונת חולים מראש לבית חולים שיש בו מקום עבורם, גם אם הוא רחוק מביתם. הרופאים והצוותים הרפואיים בתי חולים באזורים ה"אדומים" מעדיפים את הפתרון השני, אך בפועל אף אחד מהפתרונות האלה כמעט שלא מבוצע.
מבדיקת זמן ישראל עולה הגוף היחידי שמוסמך להחליט על ניוד חולים בין בתי חולים הוא הרשות העליונה לאשפוז של משרד הבריאות, קופות החולים ובתי החולים. ואולם מאז פרוץ המגפה, הרשות הזאת לא קיימה ולו דיון אחד באפשרות לנייד חולים בין בתי חולים או בהיערכות לניוד כזה.
"בגל הראשון של הקורונה הרשות לאשפוז לא התכנסה אף פעם", אמר לזמן ישראל אחד מחבריה, "אחר כך היא התכנסה לשלוש ישיבות מנומנמות, שהנושא הזה של ניוד חולים כלל לא עלה בהן. התוצאה היא שלמדינת ישראל אין תוכנית מסודרת לניוד חולים בין בתי החולים, בזמן מגפה כמו הקורונה, שפוגעת קשות בקהילה אחת, בעוד שקהילה אחרת נשארת במצב סביר".
הפער בין בתי החולים התרחב
בשבועות האחרונים, עם ההחמרה בממדי המגפה, התרחב הפער במספר המטופלים בבתי החולים. כחלק מכך מחלקות הקורונה בבתי החולים הדסה, שערי צדק, אוגוסטה ויקטוריה ומקאסד בירושלים, אסותא באשדוד, מעייני הישועה ורמב"ם, זיו ונהריה בצפון הארץ מלאות עד אפס מקום.
בתי חולים אלה מעבירים רופאים ואנשי צוותים רפואיים ממחלקות שונות למחלקות הקורונה, ונוצר עומס קשה בכל המחלקות. מדי כמה ימים מודיעים אחדים מבתי החולים הללו שלא יקלטו עוד חולי קורונה חדשים, וסוגרים את שערי מחלקות הקורונה שלהם, עד שמתפנות מיטות.
"בגל הראשון של הקורונה הרשות לאשפוז לא התכנסה אף פעם. אחר כך היא התכנסה לשלוש ישיבות מנומנמות, שהנושא הזה של ניוד חולים כלל לא עלה בהן. התוצאה היא שאין תוכנית מסודרת לניוד בין בתי החולים"
לעומת זאת, בבתי חולים אחרים, כמו סורוקה בבאר שבע, בילינסון בפתח תקווה ושיבא בתל השומר, מדווחים הצוותים הרפואיים כי המצב בשליטה למרות העומס, וכי הם ערוכים לקליטת חולי קורונה וחולים אחרים מבתי חולים ברחבי הארץ.
"אנחנו נענים לחיוב לכל פנייה לקבל מטופלים מבתי חולים אחרים ומערים אחרות", נמסר לזמן ישראל מבית חולים סורוקה בבאר שבע. עם זאת לא הוסבר מדוע לא מועברים לסרוקה כבר עתה חולים מאסותא אשדוד, למשל, שקורס תחת העומס. מבית חולים בילינסון נמסר כי הם ערוכים לקלוט חולים מבתי חולים אחרים, אך ציינו כי החלטות על ניוד חולים מתקבלות במשרד הבריאות.
גם יוזמות מקומיות של בתי חולים לסייע לבתי חולים באזורים אדומים מתקשות לצאת לפועל. השבוע למשל, דיווחו בשיבא כי התפוסה במחלקת הקורונה שלהם עומדת על 50% בלבד, לעומת תפוסה של יותר מ-150% בבתי החולים ה"אדומים". מנכ"ל בית החולים בנהריה, מסעד ברהום, אמר כי מנכ"ל בית החולים שיבא, יצחק קרייס, התקשר אליו והציע עזרה, כולל בניוד חולים, אבל אז התגלתה בעיה נוספת.
אתם במצב קשה, למה לא קפצת על ההצעה של מנכ"ל בית החולים שיבא?
"כי מד"א לא מפנה חולים מהצפון למרכז. זה לא עובד, וזה לא אפקטיבי להעביר חולים שכבר מאושפזים. אני לא אעביר את החולים הקשים כי זה מסכן אותם, ועם החולים הקלים אני מסתדר, מה גם שמאחר שהם כבר כאן, אין טעם לטרטר אותם למקום אחר. ממילא העומס הולך וגדל גם בבתי החולים במרכז".
"מד"א לא מפנה חולים מהצפון למרכז. זה לא עובד וזה לא אפקטיבי להעביר חולים שכבר מאושפזים בבית החולים. אני לא אעביר את החולים הקשים כי זה מסכן אותם, ועם החולים הקלים אני מסתדר"
כדי לטפל בחולים חדשים צריך לפתוח עוד מחלקת קורונה ולסגור את הפעילות האלקטיבית, האם השינוי הזה לא צפוי לפגוע בחולים שאינם חולי קורונה?
"כל חולה אונקולוגי וחולה לב, וכל טיפול חיוני דחוף, כולל ניתוח חירום, יבוצע בבית החולים. לא אשאיר אף חולה בלי טיפול, ויש לנו את האמצעים הדרושים כדי לטפל בכולם. לצערי, יהיו עיכובים נוספים, מאחר שממילא התורים ארוכים לטיפולים ארוכי טווח, אבל זה המחיר שניאלץ לספוג.
"אם הייתה תוכנית מסודרת לפיזור חולים מראש בבתי חולים אחרים, זה יכול היה לחסוך הרבה מאוד מצוקה בבתי החולים בפריפריה. אבל אני לא נכנס לפוליטיקה של למה זה לא קרה. זה המצב, וצריך להסתדר עם מה שיש".
מבצע הערבות ההדדית נתקע באמצע
בשבוע שעבר, ממש לפני ראש השנה, הודיע משרד הבריאות על "מבצע ערבות הדדית", שבמסגרתו היו אמורים לעבור 140 חולי קורונה מבתי חולים בצפון ובירושלים לבתי חולים במרכז ובדרום. המבצע החל ביום שני, אבל עד כניסת החג פונו בפועל רק 40 חולים, והפינויים לא המשיכו במהלך החג ולא התחדשו השבוע.
"הפתרון הזה נעצר כי הוא פתרון עקום", מסביר מנכ"ל בית החולים רמב"ם בחיפה, ד"ר מיקי הלברטל. "בתי החולים העמוסים בצפון ובירושלים לא היו ערוכים לבצע את התוכנית. אני לא מבין למה להמשיך ולפנות חולים לרמב"ם או לזיו או לנהריה, לקלוט ולאשפז אותם, ואז לטרטר אותם למקום אחר. אם יודעים שיש אצלנו עומס, למה לא לקחת את החולים מראש ישר מהבתים שלהם בחיפה, לשיבא?"
"למה להמשיך ולפנות חולים לרמב"ם או לזיו או לנהריה, לקלוט ולאשפז אותם, ואז לטרטר אותם למקום אחר. אם יודעים שיש אצלנו עומס, למה לא לקחת את החולים מראש ישר מהבתים שלהם בחיפה, לשיבא?"
הלברטל גם ציין כי את החולים הקשים באמת אי אפשר לפנות לשום מקום וצריך לאשפז אותם ליד הבית שלהם. "אומרים ש'בתי החולים בצפון כבר לא מקבלים חולי קורונה', אבל אפילו בנהריה מקבלים כל חולה שצריך. החולים הפחות קשים לא מוכנים לעבור. עכשיו לך תסביר להם שהם צריכים לעבור לתל השומר כדי שחולה חיפאי אחר יוכל להיכנס במקומם".
"מבקשים שנלך לבית חולים אחר"
פינוי חולים מביתם לבתי חולים מרוחקים החל כבר באוגוסט. הפתרון נולד מאלתור שייצרו צוותי מגן דוד אדום בשטח, במהלך פינוי חולי קורונה מביתם. בכל פעם שבית חולים סירב לקבל חולה קורונה במצב קל או בינוני בגלל עומס, צוותי מד"א העבירו את החולה לבית חולים אחר.
ואולם, בהיעדר תוכנית מסודרת והנחיות ברורות ממשרד הבריאות, החלו גם בתי חולים שבמחלקות הקורונה שלהם לא הייתה תפוסת יתר, לסרב לקלוט חולים נוספים בזמן אמת. פרמדיק במד"א מסביר איך התהליך התרחש בפועל:
"נניח שאנחנו מגיעים לקחת חולה קורונה שגר בירושלים, לא מישהו שצריך טיפול נמרץ, אלא צעיר עם מחלות רקע, מתפקד, אבל עם חום וכאבים. אבל כשאנחנו מגיעים לשערי צדק, אומרים לנו שחדר המיון מפוצץ ושהמחלקה מפוצצת, ומבקשים שנלך למקום אחר.
"אז אנחנו מחליטים לקחת את החולה להדסה ומתקשרים לשם, אבל שם אומרים לנו שאי אפשר עכשיו, ומבקשים שלא נגיע. במקרה כזה אנחנו כבר נוסעים למרכז, הארץ ובדרך מתקשרים לאסף הרופא ולוולפסון, אבל גם הם אומרים לנו בדרך, 'אל תגיעו'.
"כשאנחנו מגיעים לשערי צדק אומרים לנו שחדר המיון מפוצץ, ומבקשים שנלך למקום אחר. אז אנחנו מנסים לקחת את החולה להדסה ומתקשרים לשם, אבל גם שם אומרים לנו שאי אפשר עכשיו, ומבקשים שלא נגיע"
"בשלב הזה אנחנו כבר עצבניים וכועסים, ומתקשרים למוקד של מד"א כדי להגיד להם שמטרטרים אותנו ושלא מקבלים את החולה בשום מקום. כאן נכנסת לתמונה הנהלת מד"א שמתקשרת למשרד הבריאות, ורק אז כשמשרד הבריאות מתקשר לאחד מבתי החולים ופשוט אומר להם, תקבלו את החולה, פינוי החולה מסתיים. אבל זה אומר שאנחנו יכולים לחכות גם שעתיים-שלוש בכניסה למיון".
כל זה קורה כשאתם עם חולה בדרך לבית החולים. לא עלולה לחול החמרה במצבו?
"לא. אלה אינם חולים קשים. כשאנחנו מפנים חולה במצב קשה אין חכמות בכלל. הוא מגיע לבית החולים הכי קרוב לבית שלו ומתקבל שם בכל מצב. אנחנו מדברים על חולים קלים, שצריכים בדיקה, או על חולים במצב בינוני שצריכים אשפוז. החולה לא ימות, וממילא יחכה שעות במיון גם אחרי שיגיע לבית החולים.
"אבל בינתיים קורים דברים לא נעימים. נניח למשל שהחולה צריך לשירותים כשאנחנו בהמתנה בכניסה למיון? אני יכול ללכת לשירותים, אבל החולה לא יכול, עד שלא קיבלו אותו. כבר היה לנו מקרה שחולה נאלץ לעשות את הצרכים שלו בתוך האמבולנס, בקופסת קרטון. וכבר היו לנו מקרים של חולים שאמרו לנו באמצע, עם החום והכאבים והכול, נמאס לנו, לא רוצים בית חולים, קחו אותנו הביתה".
לשאלה מדוע בתי החולים במרכז ובדרום שמודיעים כי מצבם סביר ומתנדבים לקבל חולי קורונה חדשים, מסרבים לקבל אותם בזמן אמת, משיב אח במחלקת קורונה במרכז הארץ: "כשחולה משתחרר ממחלקת הקורונה, או נפטר, לוקח זמן עד שאפשר להכניס במקומו חולה חדש. הליך השחרור של חולי קורונה מסורבל ודורש חיטוי וניקוי ופרוצדורות מסובכות. אפשר היה להעביר אלינו הרבה חולים בצורה מסודרת, אבל אם כל מקרי החירום יופנו אלינו אנחנו נקרוס".
בשבוע שעבר הודיעו במד"א שהחליטו להפסיק לטרטר את החולים, ושמעתה יילקח כל חולה קורונה לבית החולים הקרוב ביותר לביתו. אם בית החולים יודיע מראש ובאופן מסודר שאין מקום במחלקות הקורונה ושהוא לא מקבל יותר חולים, יעביר אותו מד"א לבית החולים הבא אחריו בסדר הקרבה לבית החולה.
רק לאחר ההודעה הזו, יצא לפועל מבצע "ערבות הדדית" מטעם משרד הבריאות על להעברת חולים מאושפזים בין בתי החולים. עם זאת מיד אחרי החג והטלת הסגר, הודיע משרד הבריאות על פתרון אחר, דומה לזה שאומץ בגל הקודם של המגפה ובסגר הקודם: הפסקת הטיפולים האלקטיביים בבתי החולים, כדי לפנות מקום, כוח אדם ומחלקות למטופלי הקורונה.
"כשהולכים בכוח האנרציה, בלי תוכנית מסודרת, זה מתגלגל מהר למקום הכי נוח, הכי קל, הכי הרסני: שוב מפסיקים את הטיפולים האלקטיביים, הבדיקות והניתוחים", אומר יו"ר רופאי ארגון בריאות הציבור, חגי לוין. "את הקורבנות של המהלך הזה נפגוש הרבה אחר כך, אז כרגע הם לא מעניינים אף אחד".
התוכניות של מד"א מעלות אבק
במד"א צפו כבר לפני כמה שנים את האפשרות למצב חירום, כמו מלחמה, אסון טבע או מגפה, שבו יהיה צורך לנייד חולים בין בתי חולים עקב עומס, וכבר ב-2017 הכינו שלוש תוכניות שיאפשרו פיזור חולים. תוכניות היערכות אלה הוגשו למשרד הבריאות, אך עד כה, אף אחת מהן לא אושרה ולא יצאה לפועל.
תוכנית אחת כללה תגבור ואבזור של האמבולנסים, כדי לאפשר נסיעות ארוכות של חולים בין בתי החולים. מד"א דרש 140 אמבולנסים ייעודיים, מצויידים בתאי שירותים ובציוד רפואי שנדרש, לצורך נסיעות כאלה.
התוכנית השנייה, "רפואה בקהילה" נועדה לאפשר למד"א לטפל בחולים רבים יותר בביתם, ולהקל בכך על העומס בבתי החולים. כחלק מכך האמבולנסים של מד"א אמורים היו להפוך את האמבולנסים למרפאות חירום ניידות, ולאפשר תקשורת וידאו בין החובשים והפרמדיקים לבין רופאים במחלקות המיון. לתוכנית אף נמצא מימון חלקי במפעל הפיס, אך גם היא לא זכתה לאישורו של משרד הבריאות.
התוכנית השלישית הייתה לבנות תרשים זרימה מסודר, כך שבכל מקרה של מצב חירום בבית חולים מסוים, יפונו חולים לבית חולים אחר בהתאם להנחיות ולסדר חלופי שיבוצעו בזמן אמת, ובכך ימנעו עימותים וההתמקחויות בין בתי החולים לצוותי מד"א על גבו של החולה בשטח.
"שלוש התוכניות שהגשנו העלו אבק במשך שלוש שנים", אומר דובר מד"א, זכי הלר. "מדי פעם פנינו למשרד הבריאות ואמרו לנו, כן, כן וכלום לא קרה. כשהגיעה הקורונה שוב אמרנו שכל אחד מהפתרונות האלה יכול לחסוך עומסים ולמנוע מצבים מסוכנים שבהם אנחנו לא יודעים לאן לפנות חולה, וגם למנוע הידבקויות מיותרות בקורונה, כי חלק מהחולים בכלל יטופלו בקהילה. במשרד הבריאות באמת אמרו לנו גם הפעם כן, כן, אבל עדיין לא שמענו מהם על זה".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "הרשות העליונה לאשפוז היא גוף שקובע מדיניות בריאות בעיקר בעיתות חירום והיא גוף רגולטורי ולא ביצועי. ייחודה הוא בכך שסביב השולחן יושבים כל הגופים האחראים לבריאות העם ונקבעת מדיניות לאירועי חירום.
"הרשות אכן מחליטה על מדיניות פינוי וויסות חולים ונפגעים, והביצוע עצמו נעשה על ידי חמ"ל אשפוז. מנכ"ל משרד הבריאות הנוכחי כינס את הרשות כבר פעמיים, ובשבוע הבא עתיד להתקיים כינוס שלישי על מנת לדון יחד עם נציגים של בתי החולים ומנכ"לי הקופות במצב הטיפול הרפואי בתחלואה הגוברת, בשל הקורונה וההערכות לחורף".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם