איסלנד וישראל בקורונה, ניהול מופתי וניהול אסוני

ראשת ממשלת איסלנד, קתרין ג'ייקובסדוטיר (צילום: AP Photo/Seth Wenig)
AP Photo/Seth Wenig
ראשת ממשלת איסלנד, קתרין ג'ייקובסדוטיר

איסלנד וישראל חולקות מספר יתרונות במאבק בקורונה. איסלנד היא אי עם שער כניסה אחד, וישראל היא בפועל סוג של אי עם שער כניסה אחד. לשתי המדינות נסיון עם משברים ולשתיהן תעשיות ידע בתחומים הרלוונטיים לקורונה.

מכאן מתחילים ההבדלים שהביאו לקטסטרופה בישראל.
בעוד שאיסלנד ניצלה היטב את היתרונות שלה, ישראל, בניהול אסוני, בזבזה את תנאי הפתיחה המעולים שלה, והביאה עליה את הקטסטרופה הנוכחית.

איסלנד וישראל חולקות יתרונות במאבק בקורונה. שער כניסה אחד, נסיון עם משברים, תעשיות ידע בתחומים רלוונטיים. אבל כשאיסלנד ניצלה את תנאי הפתיחה המעולים, ישראל, בניהול אסוני, ביזבזה אותם

על היתרונות של ישראל והניהול הגרוע של משבר הקורונה בישראל, כדאי לשמוע את דברי אלוף (מיל) גיורא איילנד מ- 26 למרץ, שאינם בגדר חוכמה שלאחר מעשה.

ניהול המאבק בקורונה באיסלנד, לעומת ישראל, מאופיין בדברים הבאים:
• הקמת צוות מקצועי מוביל, ללא פוליטיקאים.
• הקמת צוות מקצועי למעקב אפידמיולוגי.
• בדיקות בהיקף נרחב.
• מערך תשאול ותמיכה רחב לאנשים בסיכון ולאלו שבבידוד.
• הסברה עניינית.

התגובה של ממשלת איסלנד לקורונה נעשתה במהירות ובצורה מאוזנת. הרשויות עשו כמעט הכל 'לפי הספר'. ההבדל העיקרי בין התגובה באיסלנד לבין התגובה בישראל הוא שבאיסלנד היא נוהלה לחלוטין על ידי רשויות הבריאות הציבורית, ואנשי מקצוע שהגישו את התוכנית, והנהיגו אותה. ובהבדל מישראל, הפוליטיקאים באיסלנד הצליחו לשלוט בעצמם, ולא התערבו.

כבר בינואר 2020, ברגע שבאיסלנד הבחינו במגפה המתרחשת בסין, והרבה זמן לפני שדווח על המקרה הראשון של קורונה באיסלנד, שהיה ב-28 לפברואר, החלה איסלנד להתכונן למגפת הקורונה. כאשר המגפה הגיעה ושטפה את המדינה, הרשויות היו מוכנות, הייתה להם תוכנית פעולה. לדברי ראשת ממשלת איסלנד, קתרין ג'קובסדוטיר Katrín Jakobsdóttir:

"עקבנו מקרוב אחר החדשות מסין, והתחלנו את ההכנות שלנו הרבה לפני שהמקרה הראשון התגלה כאן באיסלנד. והיה ברור מאוד מההתחלה שזה משהו שצריך להוביל על ידי מומחים – על ידי מומחים מדעיים ורפואיים".

הממשלה באיסלנד קיבלה החלטות שאפשרו תגובות מהירות מאוד במקרה שיתגלה וירוס הקורונה בשטחה ולמניעת הידבקויות. בתי חולים בדקו אנשים שהגיעו מחו"ל במשך חודש לפני המקרה המאושר הראשון באיסלנד. הוקם צוות איתור ומעקב של חוקרי משטרה, אחיות וקרימינולוגים, וקמפיין תקשורתי נרחב עודד אנשים לשטיפת ידיים ולשמירת מרחק בחברה. המדינה הציבה מגבלות מוקדמות על בתי אבות כדי להגן על האוכלוסייה הפגיעה, וסגרה בתי ספר תיכוניים ואוניברסיטאות.

בתיה"ח בדקו נוחתים מחו"ל במשך חודש לפני המקרה המאושר הראשון באיסלנד. הוקם צוות איתור ומעקב של חוקרי משטרה, אחיות וקרימינולוגים, וקמפיין תקשורתי נרחב עודד אנשים לשטוף ידיים ולשמור מרחק בחברה

לעומת זאת בישראל לקח הרבה זמן להבין את חומרת המצב, להבין שמשהו נורא קורה.

כך אנו קוראים בהודעת משרד הבריאות מה- ב-29 לינואר, אחרי שנודע על הסגר הנרחב בעיר ווהאן בסין, כי משרד הבריאות המליץ לכל מי שלא צריך לנסוע לסין, לא לעשות זאת. בהודעת המשרד נמסר כי:

"שוקלים לקרוא לציבור הנוסעים שחזר מסין להמנע מלהסתובב במקומות ציבוריים למשך מספר ימים לאחר הביקור בסין, גם אם הם בריאים וללא סימני מחלה", בנוסף צוין כי תיבחן מדיניות הכניסה והיציאה מסין באופן רחב.

בסרטון בשידור חי ביום הבחירות ב-2 במרץ, נראה נתניהו מתקשר לאזרחים שונים ומדרבן אותם לצאת ולהצביע לליכוד, ואומר:

"אין לכם מה לפחד מהקורונה, זה הכל קשקוש".

ואז הוא תופס את משמעות דבריו וממשיך:

"זה לא קשקוש, הקורונה זה כמובן בעיה גדולה מאוד, אבל אנחנו מטפלים בזה באחריות, וביום הבחירות בכלל דאגנו לבידוד מוחלט של הנבדקים. יש להם קלפיות משלהם, של הנדבקים, ולכן אין לכם מה לדאוג, אתם יכולים ללכת להצביע בנחת".

תשאלו אותי הכל ותכתבו לי מספרי טלפון של אנשים שלא יצאו להצביע.אנחנו מרחק מנדט מהניצחון

פורסם על ידי ‏Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו‏ ב- יום שני, 2 במרץ 2020

רק ב-19 למרץ, שבעה שבועות אחרי הסגר בווהאן בסין, מודיע משרד הבריאות כי הממשלה תדון בערב באישורן של תקנות לשעת חירום המעגנות את הנחיות משרד הבריאות, במטרה ליצור "ריחוק חברתי" כחלק מאסטרטגיית ההתמודדות עם נגיף הקורונה החדש. מעין סגר חלקי.

בניגוד לישראל, תכנון מוקדם ומוכנות יושמו כדי להבטיח שאיסלנד תוכל לזהות ולעקוב אחר כל מי שיתכן ונחשף לאדם נגוע בקורונה. כאשר החלו להתגלות המקרים הראשונים באיסלנד, והם גדלו בקצב מהיר, המדינה יישמה בקפדנות רבה את האסטרטגיה האפידמיולוגית ל'בדיקה-מעקב–ובידוד' test-trace-isolate, להכלת מחלות מדבקות.

כל האנשים שהיו במגע עם מקרי קורונה שאושרו, אותרו והורו להכניס את עצמם לבידוד למשך 14 יום. מדיניות הבדיקה והמעקב של איסלנד לאיתור ובידוד של אנשים נגועים הייתה מקיפה, ולא הוגבלה רק לאנשים הסובלים מתסמינים אלא גם לאנשים ללא תסמינים.

מערכת הבריאות האיסלנדית החלה לבדוק אנשים ב- 31 בינואר, חודש לפני שהתגלה המקרה הרשמי הראשון במדינה. ב-13 למרץ, בשיא ההתפרצות, הצטרפה למשימה זו חברת deCODE genetics שהעמידה את המתקנים המתקדמים שלה לצרכי בדיקת וירוס הקורונה, והציעה לכל מי באיסלנד לבוא ולהיבדק.

מדיניות הבדיקה והמעקב של איסלנד לאיתור ובידוד נגועים לא הוגבלה רק לסובלים מתסמינים אלא גם לא-סימפטומטים. מערכת הבריאות האיסלנדית החלה לבדוק אנשים ב-31 בינואר, חודש לפני שהתגלה המקרה הרשמי הראשון במדינה

בית החולים האוניברסיטאי באיסלנד כבר בדק אנשים הסובלים מתסמינים של קורונה, אך המעבדות של deCODE בדקו גם אנשים שלא היו להם תסמינים או רק קלים מאוד, וזיהו מקרים רבים שאחרת לא היו מזוהים. גם מקרים אלה הופנו לצוות האיתור.

במרץ, בזמן שמדינות כמו ישראל התקשו לבצע בדיקות נרחבות ומדויקות של הקורונה, היה באיסלנד היחס הגבוה ביותר בעולם של בדיקות קורונה לאדם. בין השאר בגלל האוכלוסייה הקטנה שלה. באי יש מעט יותר מ-364,000 איש – למעלה משליש מהם גרים בבירה רייקיאוויק. עד ה-17 במאי איסלנד בדקה 15.5%, כששית מאוכלוסייתה, לוירוס הקורונה.

בישראל, לעומת איסלנד, משרד הבריאות סרב ואסר על שימוש במעבדות בקופות החולים, באוניברסיטאות ובמוסדות המחקר לצורך הבדיקות.

רק ב-16 למרץ נמסר כי:

"במספר פגישות עבודה שמתקיימות בימים אלה, בהשתתפות ראשי המועצה לביטחון לאומי, הנהלת משרד הבריאות, מנהלת בריאות הציבור, פרופ' סיגל סדצקי, ואחרים, נבחנת האפשרות להפעיל את מעבדות המכון כדי להגדיל באופן משמעותי את כמות הבדיקות לאיבחון קורונה שמתבצעות בישראל"

מאמצי המעקב הנרחבים של איסלנד הסתמכו על צוותים עם מספר רב של אנשים שהתגייסו, כולל אחיות, חוקרי משטרה, ואנשי מקצוע בתחום הבריאות. צוות האיתור והמעקב הצליח להשתמש בכישורים של אנשי הצוות, החוקרים והבלשים, כדי לעקוב אחר האנשים והנגיף מיד לאחר זיהוי המקרה הראשון. ככל שמספר המקרים גדל, כך גדל צוות המעקב וכלל אפידמיולוגים, רופאים ואנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאות. במקביל, איסלנד הרחיבה את הבדיקות לשיעור הגבוה ביותר לנפש בעולם.

הצוות שהנחה את תגובת איסלנד לקורונה כלל שלושה אנשי מקצוע: ראש המשטרה וניהול החירום במדינה, האפידמיולוג הראשי שלה, ודירקטורית הבריאות שלה, ד"ר אלמה מולר. פוליטיקאים לא היו בצוות ולא היה 'קבינט קורונה'. מולר היא רופאה לטיפול נמרץ בהכשרתה. ב- 2018 היא הפכה לאישה הראשונה שמונתה לדירקטורית הבריאות במדינה.

הצוות שהנחה את תגובת איסלנד לקורונה כלל 3 אנשי מקצוע: ראש המשטרה וניהול החירום במדינה, האפידמיולוג הראשי, ודירקטורית הבריאות, ד"ר אלמה מולר, רופאת טיפול נמרץ. לא היו בצוות פוליטיקאים או 'קבינט קורונה'

השלישייה, יחד עם גורמים מבית החולים האוניברסיטאי באיסלנד, החלו להיפגש כבר בינואר. לדברי מולר:

"ראינו מה קורה בסין, ראינו תמונות של אנשים שוכבים מתים במחלקות חירום, אפילו ברחוב. אז היה ברור שמשהו נורא קורה. וכמובן, לא ידענו אם זה יתפשט למדינות אחרות. אבל לא העזנו לקחת את הסיכון. אז התחלנו להתכונן".

לדוגמא, התגלה כי למדינה אין מספיק ציוד מגן לעובדי הבריאות שלה, ולכן אנשי בית החולים החלו מיד לקנות יותר.

מדי יום בשעה 14:00, במהלך מרץ, אפריל וחלק גדול ממאי, שלושתם ערכו בטלוויזיה תדרוך משותף ובו דנו, באופן ענייני, בגישה אנושית, צנועה, מבוססת מדע וחפה מפוליטיקה ומפוליטיקאים, תוך שהם מסבירים מה הם יודעים ומה לא. הם פשוט שוחחו עם האנשים ברוגע, רק עם העובדות ורק עם הדברים הבסיסים. לא הייתה פוליטיקה. לפעמים השלושה הזמינו אורחים, כמו פסיכולוג שדיבר על איך לדבר עם ילדים על המגיפה. מדי פעם הם הזהירו מפני מידע מוטעה. הגישה הזו של צוות המשבר הגיעה לאנשים מכל שכבות האוכלוסייה, והבהירה את חשיבות שיתוף הפעולה במאבק במגיפה.

הצוות פעל גם לסגירת כל גישה לאנשים הפגיעים ביותר. נאסרו, ללא יוצאים מן הכלל, ביקורים אצל קרובי משפחה בבתי חולים או בתי אבות, נאסרו התכנסויות של יותר מ-20 אנשים, נדרשה התרחקות חברתית, וכל העסקים נאלצו לדאוג למרחק של שני מטרים בין כל האנשים במקום שלהם.

איסלנד לא הטילה סגר כולל כמו במדינות אחרות ובישראל. אך מרבית המסעדות, הברים והמועדונים באיסלנד נסגרו, כמו גם בריכות שחייה וחדרי כושר. תעשיית התיירות החשיכה בין לילה ואלפי אנשים נשלחו לביתם. אבל הם לא נזרקו לכלבים, הממשלה נכנסה לפעולה והציעה לכל עסק ולרוב הפרילנסרים תמיכה כספית בשיעור של עד 75% משכרם, אם הצליחו להראות כי הכנסות העסק שלהם ירדו לפחות בשעור זה. אנשים לא היו צריכים לדאוג אם יצליחו לשלם את החשבונות שלהם, והחרדה החברתית הייתה נמוכה בהתחשב בנסיבות. הבנקים הציעו להקפיא את תשלומי המשכנתה למשך שלושה עד שישה חודשים, חלק מהמשכירים הקפיאו את תשלומי השכירות, וחברות הביטוח העניקו הנחות או השהו את התשלומים או אשרו למבוטחים לא לשלם את התשלומים שהם התחייבו להם.

תעשיית התיירות החשיכה בין לילה ואלפי אנשים נשלחו לביתם. אבל הם לא נזרקו לכלבים, הממשלה נכנסה לפעולה והציעה לכל עסק ולרוב הפרילנסרים תמיכה כספית בשיעור של עד 75% משכרם

במקביל, מולר החלה להרכיב צוות גיבוי. רופאים שפרשו לאחרונה, אחיות שעברו לעבודות אחרות – כולם הוזעקו להירשם. כאשר החלו לאבחן מקרים חדשים במהירות גדולה, צוות הגיבוי, יחד עם רופאים שמשרדיהם נסגרו על ידי המגפה, יעצו לאנשים בטלפון. לאנשים בני שבעים ויותר, או עם לחץ דם גבוה, או עם גורמי סיכון אחרים, התקשרו כל יום. לצעירים ובריאים, אולי פעמיים בשבוע. מולר בטוחה שהדבר הוביל לפחות אשפוזים בבית חולים ואף לפחות אשפוזים בטיפול נמרץ.

לאלו שנכנסו לבידוד, התקשר מדי יום מישהו בצוות האחיות והרופאים, ושאלו לשלומו, לתסמינים שלו, ואם הוא מקבל את כל העזרה שהוא צריך. המבודדים גם קיבלו מספר להתקשר אליו במקרה חירום. התברר שלא היו הרבה שיחות, כי הצוות היה כה פעיל ויזמי.

בסוף פברואר מונה בלש חוקר במשטרת רייקיאוויק, להקים ולהוביל צוות איתור ומעקב על חולי קורונה. שני שוטרים נוספים, שתי אחיות וקרימינולוג הוקצו לצוות. לאיסלנד עדיין לא היה מקרה מאושר של קורונה, אך המחלקה להגנה אזרחית וניהול חירום במדינה רצתה להיות מוכנה לאפשרות שמישהו ייבדק ויצא חיובי ויהיה צורך בצוות שיוכל לאתר את כל מי שעמו היה בקשר.

שעתיים אחר כך, נודע על החולה הראשון. אדם שגלש לאחרונה באיטליה הפך לחולה הקורונה הידוע הראשון במדינה. על בסיס טכניקות הבילוש של אנשי הצוות, הם התחילו לאסוף מידע מהמקרה. האיש, כך נודע לצוות, שב לאיסלנד מספר ימים לפני שאובחן. באותה תקופה הוא עשה את כל הדברים שאנשים עושים בדרך כלל – הלך לעבודה, נפגש עם עמיתים, עשה סידורים.

כל מי שבילה יותר מחמש עשרה דקות בקרבת האיש, בימים לפני שחווה את הסימפטומים הראשונים שלו – נחשב כנגוע. 'קרוב' הוגדר כמרחק של שני מטרים. הצוות העלה רשימה של חמישים ושישה שמות. עד חצות אותרו כל חמישים ושישה האנשים האלו והורו להכניס את עצמם לבידוד למשך ארבעה עשר יום.

לאנשים בני 70 ויותר, או עם לחץ דם גבוה, או עם גורמי סיכון אחרים, התקשרו כל יום. לצעירים ובריאים, אולי פעמיים בשבוע. מולר בטוחה שהדבר הוביל לפחות אשפוזים בבית חולים ואף לפחות אשפוזים בטיפול נמרץ

אחרי המקרה הראשון הגיעו מקרים נוספים, ועד אמצע מרץ, מספר מקרי הקורונה המאושרים באיסלנד היה נורא, והם גדלו בשישים, שבעים ואפילו מאה ביום. זה היה מהיר בהרבה משיעור הגידול במספר המקרים בישראל. מספר האנשים שצוות האיתור התחקה אחריו, עלה במהירות רבה עוד יותר. אדם נגוע יכול היה להיות קרוב לחמישה אנשים אחרים, או חמישים ושישה, או יותר, כולם נשלחו להסגר.

גם צוות האיתור המשיך לצמוח, עד שהיו בו חמישים ושניים חברים. אם היית חוזר לאיסלנד מעבר לים, היית מקבל הוראה להכניס את עצמך להסגר. במקביל, המדינה בדקה באגרסיביות את הוירוס. מספר הבדיקות לנפש, היה בשיעור הגבוה ביותר בעולם.

באמצע מאי, לצוות המעקב לא נותר כמעט אף אחד לעקוב אחריו. במהלך השבוע השני של מאי התגלו רק שני מקרים חדשים של קורונה באיסלנד. המגבלות החלו להיפתח בתחילת מאי, ועד יוני, בתי הספר נפתחו מחדש, ומגבלת ההתכנסויות הועלתה לחמישים. באמצע יוני 2020, החיים באיסלנד כמעט חזרו לשגרה. העוצר על ההתכנסויות והמנדטים להתרחקות חברתית הוסרו, חדרי כושר, בריכות שחייה ומסעדות נפתחו מחדש. והאיסלנדים חזרו לטייל באי.

ב-2019, ביקרו כשני מיליון תיירים זרים באיסלנד, פי ארבעה מהמספר שביקר לפני עשור בלבד. כ-40% מהכנסות היצוא של איסלנד מקורן בתיירות, ובהיעדר תיירים, עסקים רבים ברייקיאוויק נותרו סגורים.

גם האיסלנדים הם טיילים גדולים, בשנת 2018 יותר משמונים אחוז מהם ערכו את חופשתם בחו"ל.

כדי לפצות על כל הישראלים, האמריקאים והאנגלים והגרמנים שנשארו ויישארו בבית בגלל הקורונה, הממשלה הזמינה פרסומת שתעודד את האיסלנדים לתייר מקומית במהלך הקיץ.

באמצע מאי, לצוות המעקב לא נותר כמעט איש לעקוב אחריו. במהלך השבוע השני של מאי התגלו רק 2 מקרים קורונה חדשים של באיסלנד. המגבלות החלו להיפתח, ועד יוני בתיה"ס נפתחו מחדש, ומגבלת ההתכנסויות הועלתה ל-50

לאחר שטיפלה בקורונה ביעילות, במאי, יוני ועד מחצית יולי אושרו רק מקרה חדש אחד ליום. איסלנד מצאה את עצמה במצב מעורר קנאה אך בעייתי. ברור שככל שפחות אנשים נכנסים לארץ, כך קטן הסיכוי להתפרצות חדשה. אבל אם לא יהיו מבקרים – המשמעות היא מלונות ריקים, טרולים ומזכרות שלא נמכרים, אלפי מקומות עבודה אבודים ופגיעה קשה בכלכלה האיסלנדית. כתוצאה מכך, הרשויות באיסלנד שקלו כיצד לפתוח מחדש את הגבול.

ב-12 במאי הודיעה ראשת הממשלה על תוכנית להתיר כניסת מבקרים למדינה שתיושם באמצע יוני. על פי התוכנית, זרים המגיעים לשדה התעופה קפלאוויק יכלו לבחור בין שלוש חלופות: הם יכולים להציג אישור לבדיקת קורונה שלילית שנעשתה לאחרונה, להיבדק לוירוס, או להיכנס לבידוד.

ראשת הממשלה ציינה כי כל המדינות באירופה נאבקות בנושא זה. ובאיסלנד:

"מקפידים ביותר שלא לסכן את ההצלחה שהושגה באיסלנד במהלך מגפת הקורונה. אנו חושבים שאנחנו נוקטים בצעד זהיר כאשר אנו אומרים שאנחנו הולכים להתחיל בניסוי הזה, שבו אנשים יכולים לבחור בין מבחן או בידוד. אם זה יפעל היטב, זה עשוי להפוך להסדר, לפחות לחודשים הקרובים. זה לא יציל את תחום התיירות באיסלנד השנה. אנחנו מאוד מודעים לכך. אבל אנחנו צריכים איכשהו להבטיח שאנשים יכולים לבוא ולעזוב את איסלנד, ואנחנו צריכים לעשות את זה בלי להפעיל לחץ רב מדי על מערכת הבריאות. אז זה איזון עדין".

במבחן התוצאה, המספרים מדברים בעד עצמם. נכון ל-21 בספטמבר, בישראל מתו מקורונה (יחסית לאוכלוסיה), פי 4.7 יותר מאשר באיסלנד. מספר החולים בישראל (יחסית לאוכלוסיה) הוא פי 3, ומספר הבדיקות למיליון תושבים בישראל נמוך ביותר מחצי ממספר הבדיקות באיסלנד.

לפי האתר worldometers:

  • מספר המתים למיליון תושבים בישראל הוא 138 ואילו באיסלנד 29.
  • מספר החולים למיליון תושבים בישראל הוא 20,759, ואילו באיסלנד הוא 6,956.
  • מספר הבדיקות למיליון תושבים בישראל הוא 337,032, ואילו באיסלנד הוא 742,407.

עם זאת צריך לזכור שהאוכלוסיה באיסלנד הומוגנית מאוד, וצפיפות האוכלוסיה בישראל גבוהה פי 100 מצפיפות האוכלוסיה באיסלנד.

במבחן התוצאה, נכון ל-21 בספטמבר, בישראל מתו מקורונה (יחסית לאוכלוסיה), פי 4.7 יותר באיסלנד. מספר החולים בישראל (יחסית לאוכלוסיה) הוא פי 3, ומספר הבדיקות למיליון תושבים בישראל נמוך ביותר מאשר באיסלנד

ואולי ההבדל הגדול בין איסלנד וישראל נעוץ בכך שבאיסלנד יש ראשת ממשלה, קתרין ג'קובסדוטיר, הפועלת למען העם האיסלנדי, בעוד שבישראל יש ראש ממשלה, בנימין נתניהו, שכל מעייניו הם לחלץ עצמו ממשפט ומבית הסוהר, ו'שהמדינה תשרף'. ואולי השוני הוא בזה שבאיסלנד יש תחושה אמיתית של 'כולנו בזה ביחד' בניגוד לתחושה ההפוכה בישראל של 'איש או קבוצת אנשים, הישר בעיניו יעשה'.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
כתבה טובה. נקודה מעניינת היא שאיסלנד כיוונה בהתחלה לחסינות עדר, לכן גם לא מיהרה לסגור גבולות. הם הניחו שלא ניתן בכל מקרה לעצור את התפשטות המחלה. אבל במקביל הם ערכו גם בדיקות מדגמיות בה... המשך קריאה

כתבה טובה.

נקודה מעניינת היא שאיסלנד כיוונה בהתחלה לחסינות עדר, לכן גם לא מיהרה לסגור גבולות. הם הניחו שלא ניתן בכל מקרה לעצור את התפשטות המחלה. אבל במקביל הם ערכו גם בדיקות מדגמיות בהיקף רחב יחסית לאוכלוסייה, כמה מאות ביום. הבדיקות העלו שקצב ההתפשטות איטי מהצפוי, ולכן הגיעו למסקנה שהם יצליחו לבלום את התפשטות המחלה בהגבלות מתונות וזיהוי מגעים ובידודם. עד כה זה הצליח, לפי מחקרים סרולוגיים רק שיעור קטן מהאוכלוסייה נדבק ויותר מחצי ממי שנושא נוגדנים כבר זוהה בבדיקות pcr.

פתיחת המדינה לתיירות היוותה אתגר (רק לאחרונה נוצר צבר של 100 נדבקים בגלל זוג תיירים שחמק מבידוד) אבל נראה שיצליחו לתמרן בין הצורך למנוע התפשטות נרחבת, לבין הרצון לאפשר כניסת תיירים, גם אם בהיקף קטן בהרבה מהרגיל.

עוד 2,266 מילים ו-1 תגובות
סגירה