מגפת הקורונה החיים בתוך המודל השוודי

ישראלים המתגוררים בשוודיה הוכו בהלם לאור התגובה המינורית של המדינה לאיום הקורונה ● הם נכנסו לבידוד מיוזמתם, ונאבקו כדי לאפשר לילדיהם למידה מרחוק ● אבל חצי שנה אחרי הופעת הנגיף במדינה האירופית, שוודיה מובילה בהצלחה את המאבק העולמי במגפה - והישראלים מלאי הערכה לממשלה המקומית ולאזרחים ● "היום אנחנו מזועזעים ממה שקורה בישראל - וממש צר לנו שכך נראה הגל השני"

  • 19 ביוני 2020: פיקניקים בשטוקהולם, שבדיה, בשיא משבר הקורונה העולמי (צילום: AP Photo/Andres Kudacki, File)
    AP Photo/Andres Kudacki, File
  • עידן הקורונה בשוודיה: אנשים מבקרים בפארק בשטוקהולם, 18 באפריל 2020 (צילום: Fredrik Sandberg/TT via AP)
    Fredrik Sandberg/TT via AP
  • עידן הקורונה בשוודיה: עובד מנקה את הרכבת התחתית בשטוקהולם, 28 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Andres Kudacki)
    AP Photo/Andres Kudacki
  • עידן הקורונה בשוודיה: אנשים רצים והולכים בפאתי שטוקהולם, 8 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Andres Kudacki)
    AP Photo/Andres Kudacki

כאשר מדינות רבות נכנסו לסגר קורונה בחודש מרץ, משפחת סלע – שמתגוררת בשטוקהולם ב-8 השנים האחרונות – קיוותה שגם ממשלת שוודיה תבודד את אזרחיה. אולם לאחר שהבינו שזה לא הולך לקרות, ושהחיים במדינה ממשיכים כרגיל לצד המגפה, הם החליטו להסתגר בביתם לבידוד מרצון של 3 חודשים.

"ראינו את כל העולם נעצר, ממשלות נוקטות בצעדים דרמטיים, מתחילים הסגרים ופה ממשיכים כאילו כלום! היינו בהלם!", מספרת אם המשפחה שרית סלע (40), יוצרת תוכן ויזואלי ויועצת קונמארי. "עקבנו אחר הצעדים שננקטו בישראל, והיינו גאים במדינה שלנו. לראשונה הרגשנו שאנחנו ממש לא בטוחים בשוודיה".

גם כוונות המשפחה להיכנס לבידוד לא התקבלו בהבנה בסביבתה. בעוד המעסיקים של האב, דניאל (40), סמנכ"ל שיווק בחברה גרמנית, העבירו את העובדים לעבודה מהבית, בית הספר של הילדים ליה (11) ובן (8) דרש את נוכחותם המלאה.

רק בתי הספר התיכוניים והאוניברסיטאות בשוודיה נסגרו באותה תקופה ועברו ללמידה מרחוק. את ההחלטה לגבי שאר המוסדות – בתי ספר וגני ילדים – הותיר משרד החינוך השבדי לשיקול דעתה של ההנהלה, ורובם המשיכו לפעול כרגיל.

"הילדים שלנו לומדים בבית ספר בינלאומי, ולמרות שכל הקהילה הבינלאומית – כ-90% מההורים – התקוממו ודרשו שהילדים יישארו בבית, ההנהלה לא הסכימה", מספרת שרית. "ריכזנו אני ועוד כמה הורים את המאבק – כתבנו עצומות ומכתבים להנהלת הרשת שאליה שייך ביה"ס, עד שלא הייתה להם ברירה והם החלו ללמד אונליין בנוסף ללימוד פרונטאלי. בכל השלבים בית הספר נשאר פתוח, המורים לימדו גם אונליין וגם בכיתות, בשביל 2-3 תלמידים שעוד הגיעו".

לדבריה, עם כניסתם לסגר העצמי ביקשו בני המשפחה שיתוף פעולה מהשכנים בשכונת הפרברים של שטוקהולם, רובם ככולם מקומיים. "ביקשנו מילדי השכנים לא להגיע אלינו, לא להיכנס לגינה שלנו ולא לקפוץ על הטרמפולינה שבנינו. הסברנו שאנחנו רוצים לשמור על בידוד, והם היו בהלם, אבל כיבדו את הבקשה".

שרית סלע
שרית סלע

למרות שהמקרים הראשונים של קורונה התגלו בשוודיה כבר בסוף ינואר, בעקבות הגעה של תיירת היישר מווהאן, מוקד התפרצות הנגיף בסין, הצעדים המניעתיים של הממשלה החלו רק בחודש מרץ, וגם הם היו בגדר המלצה בלבד.

לבעלי סימפטומים הומלץ להישאר בבית, ולחזור לשגרה יומיים בלבד לאחר היעלמותם. אזרחים שחוו תסמינים כלל לא נדרשו לעבור בדיקות קורונה, ובני ביתם לא חויבו בבידוד, אלא יכלו להמשיך את החיים כרגיל. הממשלה המליצה לאזרחים לשמור על מרחק של 2 מטר, אך לא הייתה המלצה לעטות מסכות.

"הם התייחסו לנגיף בקלות ראש שפשוט הדהימה אותי. כך, למשל, נודע להורים שמנהלת בית הספר חלתה והגיעה לבית הספר כשהיא חווה סימפטומים כדי לאסוף את הציוד האישי שלה. בדיעבד, גילינו שהיא אכן חלתה בקורונה.

"השבדים התייחסו לנגיף בקלות ראש שפשוט הדהימה אותי. כך, למשל נודע להורים, שהמנהלת חלתה והגיעה לבית הספר כשהיא חווה סימפטומים כדי לאסוף את הציוד שלה. בדיעבד, גילינו שהיא אכן חלתה בקורונה"

"כשביקשנו לקיים פגישה עם מנהל הרשת שבית הספר שלנו שייך אליה, על מנת שנוכל להשאיר את הילדים בבית עד לסוף שנת הלימודים, הוא ביקש לפגוש את ההורים פיזית במשרדו. ביקשנו לקיים את הפגישה בזום, כפי שנהוג לעשות בימים אלה בכל העולם, אך הוא סירב", ממשיכה שרית.

"אני פשוט לא האמנתי שזו המדינה שאני חיה בה, זה ממש שבר אותי והצטערתי שאני לא חיה בישראל, אבל היום אני חושבת אחרת".

עידן הקורונה בשוודיה: אנשים מבקרים בפארק בשטוקהולם, 18 באפריל 2020 (צילום: Fredrik Sandberg/TT via AP)
עידן הקורונה בשוודיה: אנשים מבקרים בפארק בשטוקהולם, 18 באפריל 2020 (צילום: Fredrik Sandberg/TT via AP)

מספר מתים גבוה יחסית

מתחילת המשבר, עיני כל העולם נשואות לשוודיה, אשר הייתה המדינה היחידה בעולם שלא נקטה בהגבלות תנועה על אזרחיה: מפרוץ המשבר אובחנו בשוודיה (שדומה בגודלה לישראל, ומונה כ-10 מיליון תושבים) 90,923 חולים, בעוד שבארץ אובחנו עד אתמול (ב') 231,026 חולים בסך הכל; אולם מספר המתים מהנגיף בשוודיה גבוה כמעט פי חמישה מהמספר בישראל: 5,880 שם, לעומת 1,466 (הן הנתונים לגבי שוודיה, והן הנתונים לגבי ישראל, מתעדכנים כל העת).

בחודשים הראשונים, כשעקומת התחלואה טיפסה כלפי מעלה, ואחוז המתים היה גבוה במיוחד, הביקורות היו רבות. נאמר כי השבדים הפקירו את האוכלוסייה המבוגרת לטובת זכויות האזרחים לחופש ולפרטיות. אבל כיום, אחרי שהתחלואה ירדה באופן משמעותי והושגה שליטה על המגיפה, כולם מדברים על המודל השבדי, ועל הצלחת השלטונות להשתלט על המצב מבלי לפגוע בכלכלת המדינה.

אולם ייתכן כי המודל השבדי יכול לעבוד רק עבור אזרחי שוודיה, אשר סומכים על הרשויות ומאמצים בהקפדה כל המלצה. אוריין כילבאום, 40, יליד ואזרח שוודיה מתגורר בשטוקהולם עם בת זוגתו ועובד כיועץ לניהול פרויקטים בחברה מקומית. האם זו הדרך השבדית הרגילה לפתור בעיות, להתעלם מהן? אני שואלת אותו.

לדבריו, "זה לא עניין של התעלמות. מבחינה היסטורית, הכל במדינה שלנו מבוסס על אמון הדדי בין האזרחים לרשויות. אני סומך על הממשלה שמקבלת החלטות לטובתי, וסומך על מערכת הבריאות שעברה רפורמה ותוכל לטפל בי אם אחלה.

"זה לא עניין של התעלמות. מבחינה היסטורית, הכל במדינה שלנו מבוסס על אמון הדדי בין האזרחים לרשויות. אני סומך על הממשלה שמקבלת החלטות לטובתי, וסומך על מערכת הבריאות שעברה רפורמה ותוכל לטפל בי"

"אני רואה את ההבדל, למשל, ביני לבין אשתי שהגיעה מרומניה, כשאנו צריכים לשלם מסים. אני מקבל את הסכום הנקוב על הטופס ופשוט משלם, וכריסטינה בודקת את החישובים לפני שהיא משלמת. אני פשוט סומך על הרשויות והיא לא.

"יחד עם זאת, במצב הנוכחי כל אחד מפעיל הגיון בריא ולוקח אחריות אישית על בריאותו. למרות שהממשלה אף פעם לא הטילה סגר רשמי, מרבית האוכלוסייה עברה לעבוד מהבית. אנחנו השבדים ראינו כבר מהתחלה את מה שקורה בעולם, והרוב בחרו שלא לצאת לבלות או להסתובב בעיר מרצונם החופשי. לא כי מישהו נעל אותנו, אלא כי הפעלנו הגיון בריא. מסעדות לא נסגרו, אבל שמרו על מרחק של שני מטרים בין שולחנות. חנויות לא נסגרו, אבל אנשים שמרו מרחק בתור. ואם מישהו לא שומר מרחק, אז קופאי בסופר או בעל חנות מעירים לו. חדרי כושר לא נסגרו, אבל אם אני מגיע לאימון ואני רואה שיש הרבה אנשים, אני לא נכנס".

ולמרות שהשיטה השבדית עובדת עבור רוב אזרחי המדינה, האוכלוסייה המבוגרת משלמת את המחיר. מרבית המתים במדינה הם אזרחים בני 70 ויותר.

אני שואלת את כילבאום, כיצד אביו בן ה-83 מסתדר עם המצב, האם הממשלה לא הפקירה לדעתו את האוכלוסייה המבוגרת, האם לא מדובר במחדל לאומי?

"בהחלט", הוא עונה. "אם אני מסתכל על האסטרטגיה כולה, שלפי דעתי המלומדת עבדה לא רע, אני בהחלט רואה את הטיפול באוכלוסייה המבוגרת ככישלון. אבי מתגורר לבד, והוא נכנס לבידוד מרצון מאז פרוץ המגפה. הוא יוצא לסיבוב מסביב לבניין שלו. פעם הולך למספרה, אבל אם יש בפנים אנשים, הוא לא נכנס. למזלנו, אחי הקטן מתגורר בסמיכות, והוא מספק לו מצרכים חיוניים".

עידן הקורונה בשוודיה: עובד מנקה את הרכבת התחתית בשטוקהולם, 28 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Andres Kudacki)
הקורונה בשוודיה: עובד מנקה את הרכבת התחתית בשטוקהולם, אפריל 2020 (צילום: AP Photo/Andres Kudacki)

"הביקור שפקח לי את העיניים"

אחרי שלושה חודשים של בידוד מרצון, שבהם אף אחד מבני משפחת סלע לא יצא מהבית פרט לטיולים ביער הסמוך, שרית נאלצה להגיע לישראל בחודש יוני.

"זו הייתה תקופה שהמספרים בשוודיה היו עדיין מאוד גבוהים, ובישראל שיטחו את העקומה. הייתי צריכה לבקר בארץ מסיבות משפחתיות, ולקחתי את הטיסה הראשונה שיצאה משוודיה. לפני הטיסה הגעתי למרכז שטוקהולם לכמה סידורים, והבנתי שלא צדקתי בתפיסה שלי שהשבדים מזלזלים בקורונה. ראיתי פתאום שאנשים יושבים בבתי קפה במרחקים מוקפדים. ראיתי חנויות ומסעדות שנסגרו. ראיתי ששטוקהולם, שבדרך כלל שוקקת חיים בקיץ, שוממת ועצורה יחסית.

"ואז הגעתי לישראל לחודשיים, והסתובבתי עם מסכה וישבתי במסעדות מפוצצות עד אפס מקום עם עוד 200 איש בתל אביב בלי מסכה. וראיתי את הצפיפות. וראיתי שהמספרים בשוודיה מתחילים לרדת – ובארץ לעלות. והבנתי שאולי יש משהו נכון במה שהשבדים עושים".

"ואז הגעתי לישראל, והסתובבתי עם מסכה וישבתי במסעדות מפוצצות עד אפס מקום בלי מסכות. וראיתי את הצפיפות. וראיתי שהמספרים בשוודיה מתחילים לרדת – ובארץ לעלות. והבנתי שאולי השבדים פועלים נכון"

עם חזרתה לשוודיה, החליטו שרית ובעלה שאין מקום לקיצוניות ואין יותר צורך לבודד את המשפחה, וניתן לחזור בהדרגה לשגרה השבדית. "ב-17 באוגוסט כל הילדים בבית הספר שלנו, ללא יוצא מן הכלל וללא טענות, חזרו ללימודים כרגיל. להורים אסור להיכנס פנימה, ויש אלכוג'ל לתלמידים בכניסה, אבל זהו זה.

"לא חזרנו לגמרי לשגרה הרגילה, לא החזרנו את הילדים לחוגים, ובעלי לא חזר ללמד קרב מגע בסופי שבוע, אבל אני מבינה היום שאין ברירה ושחייבים להמשיך בחיים. אז אני כן הולכת לבתי קפה ויוצאת לעיר ועושה קניות בסופר, ושומרת על מרחק, וסומכת על השבדים שמצייתים לכל ההמלצות של משרד הבריאות פה.

"היום אני מזועזעת ממה שקורה בישראל, וממש צר לי שכך נראה הגל השני בארץ. אני חושבת שהמודל השבדי בהחלט עובד, אבל הוא לא היה עובד בכל מדינה. הוא עובד עבור השבדים, ולא היה עובד עבור הישראלים".

עידן הקורונה בשוודיה: אנשים רצים והולכים בפאתי שטוקהולם, 8 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Andres Kudacki)
עידן הקורונה בשוודיה: אנשים רצים והולכים בפאתי שטוקהולם, 8 באפריל 2020 (צילום: AP Photo/Andres Kudacki)

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 1,246 מילים ו-2 תגובות
סגירה