הקברניטים ומחדל מלחמת יום הכיפורים

חיילים במלחמת יום הכיפורים (צילום: ארכיון משרד הביטחון)
ארכיון משרד הביטחון
חיילים במלחמת יום הכיפורים

בימים שקדמו ליום הכיפורים תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, לא נקטה מדינת ישראל בפעולות נדרשות נוכח ידיעות על איום הולך ונבנה בחזיתות. ההימנעות מגיוס והיערכות כוחות בחזיתות היא "המחדל" בהקשר הצבאי של מלחמת יום הכיפורים. אצל רבים בקרב הציבור מקובלת הדעה שהאחריות למחדל הינה של ראשי המודיעין, ובראשם ראש אמ"ן אז אלוף אלי זעירא והעוזר למחקר של ראש אמ"ן תת-אלוף אריה שלו.

בספר שפורסם לפני כשנה, "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים", עליו חתומים כסופרים אבי, ישראל טל, שהיה סגן הרמטכ"ל באותה מלחמה, ואני, מובאות קורות הימים שקדמו למלחמה, כמו גם פרקים מרכזיים בניהול המלחמה עצמה.

עטיפת הספר "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים" (צילום: ידיעות ספרים)
עטיפת הספר "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים"

בפרק סיכום בספר המוקדש להתרעה ולניהול סיכונים בימים שקדמו למלחמה נטען, בהסתמך על עובדות, שהמודיעין נתן התרעה מלאה במלחמת יום הכיפורים, והמחדל הוא של הקברניטים, הרמטכ"ל רב-אלוף דוד אלעזר (דדו), שר הביטחון משה דיין וראש הממשלה גולדה מאיר, שלא פעלו על פי הנדרש בתורת הביטחון.

על פי תורת הביטחון אז של מדינת ישראל, שהייתה שרירה ומקובלת על כולם, צה"ל נדרש להיערך בכוח מתאים בחזיתות אל מול איום מוחשי בשטח כדי שיחסי הכוחות יהיו מספיקים להגנה. בימים שקדמו למלחמה, המודיעין הציג לקברניטים תמונה מלאה ומהימנה של האיום שנבנה בחזיתות המצרית והסורית – שני הצבאות במערך שמאפשר להם לתקוף את ישראל ללא התרעה נוספת – והקברניטים לא החליטו על גיוס מילואים שנדרש להגנה כנגד מתקפה של שני צבאות האויב.

חשבתי, שמי שיקרא את הספר בלב פתוח ובנפש חפצה – וכך נדרש לקרוא ספר כזה – יגיע למסקנה, שאין המודיעין בכלל, וגם לא מפקדיו, נושאים באחריות למחדל שקדם למלחמת יום הכיפורים בגינו הייתה המלחמה כל-כך קשה. מפקדי המודיעין מסרו לקברניטים מידע מלא על האיום שנבנה בחזיתות המצרית והסורית, ואלה נמנעו מלנקוט בצעדים נדרשים – וזה המחדל.

אולם, להפתעתי אני נוכח מתגובות של אנשים שקראו את הספר – גם ידידים של אבי – שרבים מהם מקבלים את מסכת העובדות המובאת בו, אבל לא משנים את דעתם שהאשם העיקרי במחדל הצבאי שקדם למלחמת יום הכיפורים הוא ראש אמ"ן אז אלוף אלי זעירא.

להפתעתי אני נוכח מתגובות של אנשים שקראו את הספר, שרבים מהם מקבלים את מסכת העובדות המובאת בו, אבל לא משנים את דעתם שהאשם העיקרי במחדל הצבאי שקדם למלחמת יום הכיפורים הוא ראש אמ"ן אז אלוף אלי זעירא

העובדות לא משפיעות לשינוי דעות המקובעות בראש כבר עשרות שנים. התגובות שאני שומע, לעיתים, מדהימות אותי. סתם אנשים, שכלל לא היו מעורבים ולא מכירים את נושאי התפקידים בהנהגה המדינית והצבאית, מאשימים את אלי זעירא בפשע, ושבגללו הייתה המלחמה כל-כך קשה. ציבור גדול הוא בסופו של דבר המון, וכנראה שכל אחד מאיתנו – הדיוט או פרופסור, חייל פשוט או גנרל – אינו אלא גרגר בהמון. זה מה שאנחנו.

יש מקום לִתְהִייָה כיצד התקבעה בציבור הדעה על אשמת המודיעין במחדל, כלומר שבגלל המודיעין לא גייסו את כוחות המילואים.

* * *

הסיבה הראשונה היא שלאחר המלחמה הקברניטים גוללו על אמ"ן את האשמה למחדל שלהם. הקברניטים, ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל, טענו שבגלל הערכה שמסר אמ"ן בדיונים על סבירות נמוכה למלחמה הם לא גייסו את המילואים; נבחן את טענתם, ונתחיל בסקירת עובדות.

ראש אמ"ן בזמן מלחמת יום הכיפורים, האלוף אלי זעירא (צילום: ארכיון משרד הביטחון)
ראש אמ"ן בזמן מלחמת יום הכיפורים, האלוף אלי זעירא (צילום: ארכיון משרד הביטחון)

ראש אמ"ן אלי זעירא ועוזרו למחקר אריה שלו, הציגו בכל דיוני הערכת המצב עם הרמטכ"ל ומפקדי הצבא ועם הדרג המדיני תמונת מצב מלאה ואמינה של האיום בחזיתות. להצגת האיום צרפו את הערכתם לכך, שההסתברות למלחמה היא נמוכה (מספר ימים לאחר אותם דיונים פרצה המלחמה וברור שהערכתם את כוונת האויב הייתה שגויה. על זה אין כל ויכוח – הם מסכימים שטעו בהערכתם את כוונת האויב).

נמשיך במסכת העובדתית. לא זעירא ולא עוזרו שלו נתפסו אצל הדרגים המחליטים כאורקלים שדעתם מהשמיים, ואין לערער על דבריהם (אגב, שניהם אנשים מאוד חכמים מבריקים ואחראים. זאת הייתה דעתו של אבי, לפחות, על זעירא, ודברים אלה גם למדתי ממחקרי בכתיבת הספר).

במאי 1973, המטה הכללי קיים סדרת דיוני הערכת מצב בהשתתפות שר הביטחון. זעירא הציג את המודיעין, ובסיום דבריו הביע הערכה שהסבירות למלחמה נמוכה. שר הביטחון משה דיין שמע את ראש אמ"ן, ועל-אף זאת מצא לנכון בסיום דיוני הערכת המצב להנחות את המטה הכללי בניגוד מוחלט להערכתו של ראש אמ"ן. שר הביטחון הורה למטה הכללי להתכונן למלחמה קרובה, שצפויה לפרוץ בקיץ הקרוב. דיין הדגיש שדבריו אינם לדיון, והם דברי סיכום. שר הביטחון מאוד העריך את זעירא, והקשיב קשב רב לדבריו, אבל הוא לא ביטל את דעתו ואת הערכתו בפני דעתו של זעירא.

ב-30 בספטמבר התקיים דיון הערכת מצב אצל הרמטכ"ל. זעירא ושלו דיווחו על היערכות הצבא הסורי ברמת הגולן, שמאפשרת התקפה על ישראל ללא התרעה נוספת, ועל כך שבמצרים עומד להתחיל תרגיל לכיבוש סיני. על-אף זאת הערכתם הייתה שלא צפויה מלחמה. המשתתפים האחרים בדיון, ובראשם הרמטכ"ל דוד אלעזר, קיבלו את הערכתם.

סגן הרמטכ"ל – אבא שלי, אלוף ישראל טל – לא קיבל את ההערכה של ראש אמ"ן ועוזרו למחקר ושל יתר המשתתפים, ודרש לגייס מילואים ולהיערך ברמת הגולן עם כוחות נוספים משמעותיים. היערכות כנגד האיום המצרי לא מפורטת, אבל ברור לכולם שמתקפה של סוריה על ישראל תהיה רק בתיאום עם המצרים.

סגן הרמטכ"ל – אבא שלי, אלוף ישראל טל – לא קיבל את ההערכה של ראש אמ"ן ועוזרו למחקר ושל יתר המשתתפים, ודרש לגייס מילואים ולהיערך ברמת הגולן עם כוחות נוספים משמעותיים

אבל זה לא חשוב לדיון כאן. מה שחשוב זה, שראשי אגף המודיעין הביעו את דעתם בדבר "סבירות נמוכה למלחמה", ואחד ממשתתפי הדיון – במקרה זה טל – לא קיבל את דעתם, ואף אחד לא אמר שזה חילול קודש.

אלוף ישראל טל (טליק) (צילום: ארכיון משרד הביטחון)
אלוף ישראל טל (טליק) (צילום: ארכיון משרד הביטחון)

ביום רביעי ה-3 באוקטובר התקיים דיון אצל ראש הממשלה בהשתתפות שר הביטחון, הרמטכ"ל, עוזר ראש אמ"ן למחקר, תא"ל אריה שלו (אלי זעירא היה חולה), ונוספים. בדיון זה שלו הציג תמונה נאמנה של האיום – גם בחזית הסורית וגם בחזית המצרית – והמידע שהוא הציג לקברניטים היה מידע מתריע למלחמה כוללת. הוא הוסיף את הערכתו שהסבירות למלחמה כוללת היא נמוכה (למרות שהוא החליש הערכה זו שלו בכך שסיפר למשתתפים בדיון, כי זה עניין של תחושה ולא איזה מידע נסתר ומסובך שהם לא יודעים עליו או לא יכולים להשיגו).

הרמטכ"ל דדו הסכים עם הערכה של שלו, אבל הביע דעה משלו: אם אכן הסורים מתכוונים לתקוף בפעולה קרקעית גדולה, אזי תהיה התרעה נוספת. כלומר, הרמטכ"ל לא הכפיף את הערכתו ודעתו לדבריו של עוזר ראש אמ"ן למחקר.

שר הביטחון משה דיין הגדיל לעשות. דיין חשב שההיערכות של מערך טילי הנ"מ הסורי ברמת הגולן היא התקפית. בהתבסס על המידע שאמ"ן מסר – כולל דברים ששלו אמר באותו דיון – דיין הסיק, שמערך טילים זה נועד להגן על כוחות סורים תוקפים. כלומר, דיין בניגוד מוחלט להערכה ששמע משלו, גיבש הערכה משלו – הערכה נכונה – שהמידע שאמ"ן הציג הינו התרעתי, ויש סכנה למלחמה כוללת.

בלילה שבין יום חמישי לשישי בשבוע – ליל 5-4 באוקטובר – התקבלו ידיעות על יציאת משפחות היועצים הסובייטים ממצרים ומסוריה. בבוקר יום שישי, ה-5 באוקטובר, התקיים דיון אצל הרמטכ"ל ומייד לאחריו דיון אצל שר הביטחון.

בשני דיונים אלה זעירא נשמע מודאג. לא היה לו הסבר ליציאת משפחות היועצים. הוא הציע מספר הסברים אפשריים, אבל רק את האפשרות שפינוי משפחות היועצים הוא בגלל שהרוסים יודעים על מלחמה שמצרים וסוריה עומדות לפתוח בה הוא הביא ללא הסתייגות. על-אף זאת, זעירא עדיין העריך, שמצרים וסוריה לא מתכוונות לפתוח במלחמה כוללת, ושהסבירות למלחמה כוללת נמוכה.

ראש אמ"ן ציפה למידע נוסף שיבהיר את מה שקורה בשטח. בשני הדיונים, גם אצל הרמטכ"ל וגם אצל שר הביטחון, המידע שמסר זעירא הביא את המשתתפים להעריך שהסכנה למלחמה כוללת בימים הקרובים הינה ממשית, למרות הערכתו של זעירא.

משה דיין (צילום: פריץ כהן/לע"מ)
משה דיין (צילום: פריץ כהן/לע"מ)

בדיון אצל שר הביטחון, זעירא עצמו אמר, שאם הכוונה של מצרים וסוריה היא לפתוח במלחמה, אזי הם יכולים לתקוף כבר באותו היום או למחרת (ביום הכיפורים). המשתתפים בדיון העריכו שיש סכנה למלחמה – למרות "הסבירות הנמוכה" בה דבק עדיין ראש אמ"ן – ועל-כן דיברו על סידורים לגיוס מילואים ביום הכיפורים ועל פנייה לארצות הברית והעברת מסר באמצעותה למצרים ולסוריה – מסר שאמור גם להרגיע אותן וגם להרתיע אותן.

לאחר הדיון עם שר הביטחון התקיימה הערכת מצב קצרה אצל ראש הממשלה בהשתתפות שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אמ"ן ונוספים. בשעה 11:30, התקיימה ישיבה של שרים שנמצאו בתל אביב (ערב יום הכיפורים) בראשות ראש הממשלה גולדה מאיר ובהשתתפות הרמטכ"ל וראש אמ"ן.

זעירא הציג את המצב בכל חומרתו. הצבאות המצרי והסורי נמצאים במערך שמתאים גם להגנה וגם להתקפה. הוא היה מודאג מהפינוי שהרוסים עשו ממצרים ומסוריה, אבל הוא עדיין העריך שהסבירות למלחמה נמוכה. לדעתו, אם תהיה פעולה התקפית של הסורים היא תהיה פעולה מוגבלת. דדו, הרמטכ"ל, הסכים עם זעירא אבל הוסיף שלהערכתו, אם תהיה פעולה קרקעית גדולה תהיה התרעה נוספת [כאן דדו עשה הערכה שלו בתחום המקצועי של אמ"ן, והעביר את האחריות אליו].

זעירא הציג את המצב בכל חומרתו. הצבאות המצרי והסורי נמצאים במערך שמתאים גם להגנה וגם להתקפה. הוא היה מודאג מהפינוי שהרוסים עשו ממצרים ומסוריה, אבל הוא עדיין העריך שהסבירות למלחמה נמוכה

ראש הממשלה שמעה את הערכתו של זעירא, והיא לא קיבלה אותה. היא אמרה שבשביל פעולה מוגבלת הסורים לא היו מרכזים את כל הצבא שלהם בגבול איתנו. היא שיתפה במחשבותיה וחששותיה את שאר המשתתפים בדיון: בעיתון המצרי אל-אהרם מאותו היום (ה-5 באוקטובר) התפרסמו ידיעות על כך שצה"ל מרכז כוחות, וידיעות כאלו היו גם לפני יוני 1967. גם השר ישראל גלילי ראה דמיון לתקופה שלפני מלחמת ששת הימים – גם אז החוזים והאצטגנינים אמרו שלא צפויה מלחמה בשנתיים הקרובות.

בסיום אותה ישיבת שרים הוחלט, בהתאם להצעתו של השר גלילי, להסמיך את ראש הממשלה ושר הביטחון להחליט על גיוס מילואים ללא התכנסות של הממשלה. בנוסף הוחלט על פעולה דיפלומטית (ברוח הדברים שהוחלט עליהם קודם בישיבה של דיין עם מפקדי הצבא) – העברת מסר דרך ארצות הברית שגם ירגיע את מצרים וסוריה וגם ירתיע אותן מלפתוח במלחמה. בקיצור, באותה ישיבת שרים, כולם הקשיבו בתשומת לב לסקירה, לדיווח ולהערכה של ראש אמ"ן, ולא קיבלו את הערכתו על סבירות נמוכה למלחמה.

גולדה מאיר, משה דיין ורחבעם זאבי במלחמת יום הכיפורים (צילום: דובר צה"ל)
גולדה מאיר, משה דיין ורחבעם זאבי במלחמת יום הכיפורים (צילום: דובר צה"ל)

אני חושב שהעובדות שהבאתי עד כה ממחישות, שלמרות שאלי זעירא נחשב לחכם גם בין חכמים, ואריה שלו היה קפדן ואחראי, לא היו השותפים להם לדיונים, ובמיוחד מדובר בדרגים גבוהים מהם, רואים בהערכות שלהם דברי אלוהים חיים שאין לערער עליהם. העובדות הן, שעל בסיס מידע על איומים בשטח, שמסרו ראש אמ"ן ועוזרו למחקר, ולמרות הערכתם שההסתברות למלחמה נמוכה, הגיעו הקברניטים להערכה משלהם, שהסכנה למלחמה במועד קרוב מאוד היא ממשית, והערכה זו שלהם הייתה בסיס להחלטות ולפעולות שנקטו.

הקברניטים בדרג הממשלה אחראים למידת הסיכון שישראל מוכנה להיחשף אליו. האיום הצבאי כפי שמציג אותו המודיעין הוא נתון עבור הקברניטים. הערכת הכוונות שמציג המודיעין על הכוונות המדיניות-מלחמתיות של האויב, אינה אלא בבחינת חוות דעת, ולא נתון ולא עובדה, הפוטרים את הדרג המדיני מאחריותו הבלעדית והמוחלטת להערכת האיום הכללי.

חובתו של הרמטכ"ל להבהיר לדרג המדיני את מידת הסיכון שבאיום שמציג המודיעין, ואם הוא ביוזמתו לא מציג את הסיכון של צה"ל והמדינה נוכח האיום, חובה על השרים לחקור ביוזמתם את הרמטכ"ל בסוגייה זו. לאחר שהשרים מבינים מהרמטכ"ל את מידת הסיכון לו חשופים צה"ל והמדינה נוכח האיום שמציג המודיעין, עליהם להחליט בעצה עם הרמטכ"ל על צעדים נדרשים כדי לקיים רמת כוננות בהתאם לגודל הסיכון אליו הם מוכנים לחשוף את ישראל.

הרמטכ"ל, רב אלוף דוד אלעזר (דדו) במלחמת יום הכיפורים (צילום: דובר צה"ל)
הרמטכ"ל, רב אלוף דוד אלעזר (דדו) במלחמת יום הכיפורים (צילום: דובר צה"ל)

על-כן, אין שחר לטענת הקברניטים שבגלל הערכה ששמעו מראש אמ"ן, אלוף אלי זעירא, על סבירות נמוכה למלחמה לא גייסו מילואים. דברים אלה הם פשוט עלילה. למה הקברניטים לא החליטו על גיוס מילואים זה מסובך, ונתון גם לפרשנות פסיכולוגית – לא נעסוק בזה כאן.

* * *

סיבה נוספת לכך שראש אמ"ן אלי זעירא נתפס כאחראי למחדל מלחמת יום הכיפורים מקורה, לדעתי, באנשי האיסוף באמ"ן.

באגף המודיעין יש שני תחומי פעילות: איסוף ומחקר. האיסוף מתבצע ביחידות איסוף מקצועיות, ואין עוררין על ההישגים המצוינים של אמ"ן בתחום זה בימים שקדמו למלחמה. המידע שמגיע מהאיסוף מעובד על-ידי אנשי המחקר, והם אלה שמפיצים אותו ומביאים אותו לידיעת מפקדי הצבא ולידיעת הדרגים המדיניים. בימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים, אגף המודיעין הביא תמונה מלאה ואמינה על פעולות והיערכות האויב ובניית האיום בחזיתות המצרית והסורית לקראת מלחמה כוללת.

ביחידות האיסוף של המודיעין הצטבר עוד ועוד מידע התרעתי בימים שקדמו ליום הכיפורים. כנראה, שהדעה הכללית ביחידות האיסוף הייתה שהאיום בהתקפה על ישראל של מצרים וסוריה הוא ממשי, ומלחמה כוללת עלולה לפרוץ תוך זמן קצר (אני עצמי שמעתי לאחר המלחמה מקצינה זוטרה בשם יולי, שערב יום הכיפורים בבסיס המודיעין בסיני בו שירתה הוחלה כוננות גבוהה מאוד, שבאה לידי ביטוי גם ברמת הפרט).

המפקדים ביחידות האיסוף לא הבינו, כיצד לאחר שהעבירו למחקר את החומר ההתרעתי, אנשי המחקר וראשי המודיעין המשיכו לדבוק בהערכה שהסבירות למלחמה נמוכה. אנשי האיסוף חשו שמפקדיהם במודיעין כשלו וקלקלו, והם נסחפו עם טווי העלילה כנגד ראשי אמ"ן, שהם האחראים למחדל שלא גוייסו חיילי מילואים לפני יום הכיפורים.

המפקדים ביחידות האיסוף לא הבינו, כיצד לאחר שהעבירו למחקר את החומר ההתרעתי, אנשי המחקר וראשי המודיעין המשיכו לדבוק בהערכה שהסבירות למלחמה נמוכה

שוב, נתייחס לעובדות.

בהתבסס על מידע שהשיג המוסד בשנים שקדמו ליום הכיפורים, ראשי אמ"ן וקברניטי המדינה – אבל כאן נייחד את הדיון רק לראשי אמ"ן – הניחו שבמצרים יש החלטה לא לצאת למלחמה נגד ישראל מבלי שתהיה למצרים יכולת תקיפה של שדות תעופה ישראלים, ואפשרות לתקוף מטרות עומק בישראל. זוהי "הקונספציה". כמו כן היה מוסכם על כולם שסוריה לא תיזום מלחמה נגד ישראל כשהיא לבד, אלא תצטרף למלחמה של מצרים כנגד ישראל.

תת אלוף אריה שלו (צילום: רון אילן/דובר צה"ל)
תת אלוף אריה שלו (צילום: רון אילן/דובר צה"ל)

כאמור, יחידות האיסוף של המודיעין הגיעו להישג מרשים באיסוף והשגת מידע התרעתי ממש בזמן אמת על האיום שנבנה כנגד ישראל בחזיתות המצרית והסורית.

על רקע המידע האיסופי שהביא המוסד, וההנחה בה החזיקו ראשי אמ"ן (וגם הקברניטים), והעובדה שבמצרים לא מתקיימים תנאי הסף שהם, המצרים, דורשים למלחמה – זעירא ושלו העריכו שאין כוונת המצרים ליזום באותה עת מלחמה כנגד ישראל, ושסוריה לא תתקוף את ישראל לבדה.

אנשי יחידות האיסוף לא היו חשופים לכל המידע שעיצב את התפיסה של ראשי המודיעין והקברניטים.

בדיוני הערכת המצב עם הקברניטים בימים שקדמו ליום הכיפורים אנשי יחידות האיסוף לא השתתפו, אלא זעירא, ועוזרו שלו. השניים הציגו את האיום של צבאות מצרים וסוריה בכל חומרתו. הם לא המעיטו בהצגת האיום כדי להצדיק את הערכתם בדבר סבירות נמוכה למלחמה. ברוב הדיונים, הערכתם לסבירות נמוכה עמדה בניגוד משווע לסקירה שלהם את האיום. את ההיערכות המאיימת של צבאות מצרים וסוריה הסבירו ראשי אמ"ן כך: אצל הסורים ההיערכות בקו החזית היא חשש מאיתנו או הכנה לפעולה התקפית מקומית, ובמצרים תרגיל.

חייבים להבהיר את שנאמר כאן: בדיונים עם הקברניטים לא ראש יחידת האיסוף הציג מידע מתריע, וזעירא מרום סמכותו תיקן אותו ומסר את הערכתו בדבר סבירות נמוכה למלחמה. אלא שבדיונים אלה זעירא עצמו (וגם שלו) הוא שמסר תמונת מצב חמורה מאוד של איום על ישראל, והוסיף לה את הערכתו בדבר סבירות נמוכה למלחמה.

אין ספק, שראשי אמ"ן שגו בהערכתם שהסבירות למלחמה נמוכה. אין ספק שהם לקו בקיבעון מחשבתי.

אין איש שחשב וחושב, שחלומו ושאיפתו של זעירא היו למסור הערכה על סבירות נמוכה למלחמה ערב יום הכיפורים, וליהנות למחרת כשצבאות מצרים וסוריה תוקפים בהפתעה את ישראל. אין ספק שדעתם של ראשי אמ"ן הייתה שהסבירות למלחמה נמוכה. האם היה מותר להם לא להציג את דעתם/הערכתם?

אריאל שרון, משה דיין וחיים בר-לב במלחמת יום הכיפורים (צילום: דובר צה"ל)
אריאל שרון, משה דיין וחיים בר-לב במלחמת יום הכיפורים (צילום: דובר צה"ל)

אפשר לשער, די בוודאות, ששאננות וביטחון מופרז לא השפיעו על הערכתם של ראשי אמ"ן. התקפה מפתיעה של האויב, כשצה"ל לא ערוך מולה בגלל מידע והערכה שגויים שאמ"ן מוסר לקברניטים, הינה כישלון של אמ"ן בלי תלות בתוצאת המלחמה.

אנשים ומפקדים ביחידות האיסוף נסחפו כאמור בעלילה כנגד זעירא, כאילו בגלל הערכתו שההסתברות למלחמה נמוכה היה המחדל של אי-גיוס המילואים, בה בשעה שהחלטה על גיוס מילואים היא של הקברניטים, ובאחריותם בלבד. והם, אף ששמעו בקשב את הערכתו של אלי זעירא, החלטותיהם ופעולתם לא היו בהתאם לה, אלא בהתאם למידע המתריע על איום בהתקפה על ישראל שהציג להם אותו זעירא. הקברניטים לא החליטו על גיוס מילואים, והמחדל הזה כולו שלהם.

אנשי האיסוף שכועסים על זעירא שקלקל להם, מדביקים לזעירא כל מעשה רע וכוונה פלילית. כך הם טוענים שזעירא שיקר לרמטכ"ל ולשר הביטחון בנושא הפעלת האמצעים המיוחדים. הטענה על שקר במכוון אין לה על מה לסמוך. לזעירא לא הייתה סיבה לשקר, ולא שר הביטחון ולא הרמטכ"ל האשימו אותו בכך.

אנשי האיסוף שכועסים על זעירא שקלקל להם, מדביקים לזעירא כל מעשה רע וכוונה פלילית. כך הם טוענים שזעירא שיקר לרמטכ"ל ולשר הביטחון בנושא הפעלת האמצעים המיוחדים. הטענה על שקר במכוון אין לה על מה לסמוך

המקטרגים כנגד זעירא מבססים את הטענה שהוא שיקר לשר הביטחון על שיח קצר מאוד בין דיין ובינו בדיון שהתקיים בערב יום הכיפורים, ה-5 באוקטובר, בשעה 09:00 בלשכת שר הביטחון. המצב המאיים בשתי החזיתות היה ידוע מהמודיעין לכולם – "רק מהמספרים אפשר לקבל שבץ", אמר דיין בתחילת הדיון. המידע החדש, העדכני, שבגינו היה מודאג גם זעירא, היה פינוי משפחות היועצים הסובייטיים.

בעקבות הניתוח של זעירא לסיבות האפשריות לפינוי, דיין שאל אם אין מידע נוסף [כנראה מהאמצעים המיוחדים]. זעירא ענה שלא, ואמר שהמידע הנוסף שיש אינו מבהיר כוונות. יש במידע התייחסות גם לתרגיל, וזעירא המשיך ואמר שגם בקשר לתרגיל יש דברים לא ברורים. זהו. שר-הביטחון והרמטכ"ל מקיימים משך שבוע יום-יום שיח שוטף עם ראש אמ"ן על האיום והסכנה למלחמה, ועל בסיס משפט/חצי-משפט הזה שנאמר במסגרת דיון ארוך, המקטרגים מחליטים שהיה כאן שקר.

לזעירא לא הייתה כל סיבה לשקר לרמטכ"ל או לשר הביטחון. ההחלטה באם להפעיל את האמצעים המיוחדים הייתה בסמכותו. הוא שקל והחליט לא להפעיל את האמצעים רוב הזמן, ולבסוף הפעילם למספר שעות. הנושא היה בסמכותו והוא פעל על פי הבנתו לערך של המידע שאפשר לקבל מהאמצעים לעומת הסיכון להמשך פעילותם וזמינותם של אותם אמצעים בעתיד.

הרמטכ"ל דוד אלעזר (דודו) במרכז, ברמת הגולן במהלך מלחמת יום הכיפורים (צילום: ארכיון משרד הביטחון)
הרמטכ"ל דוד אלעזר (דודו) במרכז, ברמת הגולן במהלך מלחמת יום הכיפורים (צילום: ארכיון משרד הביטחון)

אם שר הביטחון, הרמטכ"ל או ראש בממשלה כל-כך סמכו על כך שהמידע שנמסר להם מבוסס גם על כל האמצעים הטכניים שעמדו לרשות אמ"ן, הם יכלו לשאול שאלות מפורטות יותר, וגם לבקש את ראש אמ"ן לנמק את הסיבות בגינן אינו מפעיל את האמצעים רוב הזמן. ראש אמ"ן היה מנמק להם את שיקוליו, והם היו יכולים להורות לו על הפעלה נרחבת שלהם.

אולם הם לא התעמקו – ובצדק. הערך המוסף הצפוי מהמידע על מה שקורה בשטח היה נמוך, כי גם בלעדי מידע זה היה שפע של מידע על איומים. לא סביר שמהאמצעים היה מתקבל מידע על כוונות. וגם אם היה מתקבל מידע על כוונות, יש לשער שזעירא היה נותן לו פירוש מקל ורואה בו חלק מהתרגיל שהמצרים עושים לכיבוש סיני. היום בדיעבד, לאחר המלחמה, אנחנו יודעים שראש אמ"ן ומפקדים אחרים באמ"ן היו מקובעים בתפיסה מחשבתית, שמצרים לא תיזום מלחמה, ואת כל המידע שקיבלו "אנסו" לתוך תפיסתם זו. וזו הבעיה.

היום בדיעבד, לאחר המלחמה, אנחנו יודעים שראש אמ"ן ומפקדים אחרים באמ"ן היו מקובעים בתפיסה מחשבתית, שמצרים לא תיזום מלחמה, ואת כל המידע שקיבלו "אנסו" לתוך תפיסתם זו. וזו הבעיה

לא הייתה כל התרשלות מצידם של ראשי אמ"ן ובוודאי לא כל סטייה מנורמה אתית הנדרשת מהם ממילוי תפקידם. הם היו מקובעים בתפיסתם, וקיבעון זה גרם להם לא לתת למידע הרב על איומים משקל משמעותי כסימן מעיד לכוונות.

* * *

נשאלת השאלה, איך נוצרה הדיכוטומיה בתוך אמ"ן – בין האיסוף למחקר ולראשי אמ"ן – ביחס להערכת הכוונות של האויב.

ראשי יחידות האיסוף קיבלו תמונת עולם מהמידע שהגיע אליהם לפיו נבנה איום בחזיתות המצרית והסורית, ומסקנתם הייתה שהאיום להתקפה על ישראל בימים הקרובים הוא ממשי.

הקברניטים וראש אמ"ן היו חשופים למידע נוסף, והוא בנה להם תמונת עולם לפיה לא צפוי האויב ליזום מלחמה כנגד ישראל בתקופה הקרובה. בדרך כלל, המידע ההתרעתי שהגיע לראש אמ"ן השתלב טבעית בתמונת העולם שלו, ולעיתים ראש אמ"ן שילב את המידע ההתרעתי בתמונת העולם שלו באמצעות הסברים פשוטים, ולעיתים גם באילוץ אינטלקטואלי שנבע מהיותו מקובע בתפיסת העולם בה הוא מחזיק.

קנטינה צבאית במלחמת יום כיפור, 1973 (צילום: יוסי גרינברג/לע"מ)
קנטינה צבאית במלחמת יום כיפור, 1973 (צילום: יוסי גרינברג/לע"מ)

* * *

בימים שקדמו ליום הכיפורים תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, עמד בראש אגף המודיעין האלוף אלי זעירא, והוא איש חכם. זעירא רצה, יותר מכל אחד אחר בעולם, שהערכות שלו על מידת האיומים של האויב כנגד ישראל ועל כוונת האויב לפעול כנגד ישראל תהיינה נכונות. כל מה שנאמר כאן על זעירא נכון גם לעוזרו למחקר, תת-אלוף אריה שלו (על שלו שמעתי שהיה אחראי וקפדן ובדק עצמו כל הזמן שאינו טועה).

להבנת הכשל ערב מלחמת יום הכיפורים של זעירא ושלו, יש לשאול ולהתעמק בשאלה: כיצד אנשים חכמים ואחראים, שהיו חשופים לכל המידע ההתרעתי שהגיע לישראל, כשלו בהערכת הכוונות של האויב?

שאלה זו יש לשאול באמ"ן כדי להפיק לקחים, והיא נבדלת לגמרי מהשאלה, מי אשם במחדל אי-גיוס המילואים.

כדי לענות על שאלה זו יש לבדוק ולחקור שאלות שונות שרובן בתחום הפסיכולוגיה (אנחנו הרי עוסקים באנשים) וחלקן בתחום המתודה. לדוגמה:

  • כיצד המידע שהגיע לישראל משך השנים שקדמו למלחמה גרם לקיבועה של "הקונספציה" באמ"ן ואצל הקברניטים? לעניין זה אין שום משמעות אם המידע נמסר על ידי מקור שפעל בשבילנו או שפעל נגדנו. זו סוגיה חשובה אחרת, אבל חשובה הרבה פחות.
  • האם העובדה שבערב יום הכיפורים ידעו ראשי אמ"ן והקברניטים שבמהלך הלילה הקרוב יתקבל מידע נוסף שיבהיר את הנסיבות ופשר המידע המתריע [פגישת ראש המוסד והמקור שלו בלונדון], השפיעה עליהם בתת-מודע או במודע שלא לשנות את דעתם בהתייחס לסבירות למלחמה?

שליט ברית המועצות יוסיף סטלין אמר ברגע של גילוי לב לאחר מלחמת העולם השנייה: "כשאתה מקבל החלטה, לעולם אל תכניס את עצמך למוחו של העומד מולך, כי אחרת אתה עלול לעשות טעות איומה". סטלין ידע על מה הוא מדבר, והוא היה אדם חכם. [סיימון סבאג מונטיפיורי, "סטלין", זמורה-ביתן יבנה, עמ' 385]

כמובן, שאין לזלזל במתודה, ובעניינים של סיכון חיים ותבוסה יש לשקלל בעדיפות "התרעת איומים" על איום בשטח של החומר והממשי ביחס ל"התרעת כוונות" – הערכה או מידע שבכוונות האויב לתקוף. המדרג להתרעת כוונות הוא: מידע שאין בכוונת האויב לתקוף; אין מידע על כוונת האויב לתקוף; מידע שיתכן שכוונת האויב לתקוף; ומידע שכוונת האויב לתקוף.

חיילים במלחמת יום הכיפורים (צילום: ארכיון משרד הביטחון)
חיילים במלחמת יום הכיפורים (צילום: ארכיון משרד הביטחון)

הערכת כוונות האויב, כאשר אין איום בשטח נדרשת לתכנון פעילות הצבא בתחום ההתכוננות, ומשפיעה על תוכניות ארוכות טווח וגם על קצרות טווח. כאשר יש התרעת איומים, אזי אין לתת משקל לכך שאין התרעת כוונות ויש להיערך ביחס מתאים כנגד האיום, ואילו כשיש גם התרעת כוונות, אזי האיום הוא בסבירות גבוהה מאוד, וצריך גם לשקול בנוסף להיערכות גם מכה מונעת או מכה מקדימה.

חוקרים, אנשי תקשורת ואנשים מתוך אמ"ן, שדעתם נחרצת, נכון יותר מקובעת, ומאשימים את אלי זעירא במחדל אי-גיוס המילואים, פוגעים בהפקת לקחים אמיתית הנדרשת בתוך אמ"ן ובדרג הקברניטים בצבא ובממשלה.

יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר "ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים" אשר יצא לאור בספטמבר 2019 בהוצאת "ידיעות ספרים".

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
6
מציע למחבר לקרוא את דו"ח ועדת אגרנט, ולכל הפחות את הפרק העוסק בהמלצות האישיות , על דדו, זעירא, שליו, חופי ועוד. הועדה עשתה עבודה גדולה, עם תחקירנים מצוינים ואין סיבה לשנות את מסקנותיה ... המשך קריאה

מציע למחבר לקרוא את דו"ח ועדת אגרנט, ולכל הפחות את הפרק העוסק בהמלצות האישיות , על דדו, זעירא, שליו, חופי ועוד.
הועדה עשתה עבודה גדולה, עם תחקירנים מצוינים ואין סיבה לשנות את מסקנותיה גם לאחר כמעט 50 שנה.

הועדה צדקה כשהאשימה את הרמטכ"ל דדו, שלא הכין את צה"ל כראוי, שמעשיו בשבת 6.10.73 שיותר הפריעו מאשר הועילו, ובניהול ופיקוח כושלים על אלופי הפיקוד בימים הראשונים למלחמה.

אבל אשמת דדו לא פוטרת את ראש המודיעין, זעירא מהמחדל המודיעיני הנורא.
זעירא אשם בכך שהכינוי "אלארמיסט" נדבק למי מפקודיהם שהתריע על מלחמה, בנזיפות ליערי – רע"נ מודיעין סוריה- שהתריע לפיקוד צפון על התקפה סורית ב 1.10.73, בעיכוב קריטי של המידע שהסוביטים פינו את אנשיהם כי ידעו שתהיה מלחמה, בשקר בענין אי הפעלת האמצעים המיוחדים למרות שאמצעים אלה הוכיחו את עצמם במאי 1973, בהטעיה שהמלחמה תתחיל ב 6 בערב למרות שהמוסד העביר שנותקף עם חשיכה – כלומר קודם- ועוד.
ועדת אגרנט קבעה גם שזעירא הבטיח להתריע על מלחמה מספר ימים מראש, למרות שלא יכול היה להתחיב לכך.

המחבר טוען שהרמטכ"ל דדו ושר הבטחון דיין יכלו להעריך בעצמם את הסיכון, וזאת על סמך כוחות האויב שהיו פרושים על הקו הקדמי. טענה זו נכונה רק חלקית. לזעירא היו ידועים עשרות סימנים מעידים, העבר של הסוכנים ( האם נתנו גם אתרעות שווא), העבר של פרישת כוחות האויב במצבים חריגים ועוד. כל אלה היו כלים להערכה האם פני האויב למלחמה, והרמטכ"ל ושר הבטחון לא ידעו אותם ולא היה מתפקידם לדעת
לדוגמא: זעירא ידע שהחטיבה הסורית המשורינת 47 נעה לקו הקדמי, ושתנועה זו קורה רק לקראת מלחמה.

כפי שועדת אגרנט המליצה, רצוי היה שיהיו עוד גופי הערכה, כדי שהממשלה והצבא יושפעו מעוד ניתוחי מצב, ולא רק מדעת זעירא החכם אבל בעל עודף הבטחון העצמי.

לדעתי, דו"ח ועדת אגרנט דן בכל זה, נימק ופסק נכון.

אני קורא אצל שמעון גולן כי בבוקר המלחמה דנו באגף מבצעים במטכל האם לגייס את 179 ,חטיבת הגיוס המהיר , מאחר והימח שלה נשדד על ידי חטיבה 7 בימים הקודמים לבסוף גייסו אותם הגיעו לפילון ומשם ל... המשך קריאה

אני קורא אצל שמעון גולן כי בבוקר המלחמה דנו באגף מבצעים במטכל האם לגייס את 179 ,חטיבת הגיוס המהיר ,
מאחר והימח שלה נשדד על ידי חטיבה 7 בימים הקודמים לבסוף גייסו אותם הגיעו לפילון ומשם לצומת גולני ובעזרת המלגזות של מזרע …
מה עשו באגם בערב יום כיפור
מה עשה סגן הרמטכל ו,,,ראש אגם
לטובת גיוס המילואים שתבע כביכול, במשך כל השבוע שלפני

יאיר טל, מונע כמובן מהרצון לשמר תדמית חיובית לאביו ז"ל, זה טבעי, אבל ברור שהוא לחלוטין אינו אובייקטיבי ומנסה מתוך ניגוד עניינים לאמת, לצבוע את מורשת אביו בצבעים יפים, אבל מה לעשות שהעוב... המשך קריאה

יאיר טל, מונע כמובן מהרצון לשמר תדמית חיובית לאביו ז"ל, זה טבעי, אבל ברור שהוא לחלוטין אינו אובייקטיבי ומנסה מתוך ניגוד עניינים לאמת, לצבוע את מורשת אביו בצבעים יפים, אבל מה לעשות שהעובדות ההיסטוריות מוכיחות שלאביו חלק מהותי במחדל.

ראשית, במאמר יש ניתוח מפורט, לא לגמרי שלם עם המודיעין וההתרעה, אבל המחדל של המלחמה הזו היה הרבה יותר נרחב.

ראשית, מוכנות הצבא, רמת המוכנות הפיזית היתה מתחת לכל ביקורת, מחדל הימחי"ם הנוראי, בו עמדו כלי מלחמה במצב תחזוקתי נוראי שגרם לבזבוז זמן יקר ביכולת המילואים להגיב במהירות.
מעבר לזה היה גם מחדל ענק ברמת תורת הלחימה האסטרטגית והטקטית.

ברמה האסטרטגית צה"ל לא בנה תכניות למקרים בהם המצרים והסורים ינחלו הצלחות ראשוניות, כל ההכנה היתה להעברת הלחימה לשטחי האויב ומיגורו. לא היתה הבנה למוגבלות יכולת הפעולה של ח"א עקב העצמת כוחות הנ"מ של האויב. (כל זאת למרות שבמלחמת ההתשה שקדמה ליום כיפור כבר התגלה פוטנציאל כוחות הנ"מ של האויב והיה מודיעין מדוייק לגבי היקפו ופריסתו)
אי אפשר לנקות את אלוף ישראל טל מאחריות, לפחות חלקית לנ"ל

גם ברמה הטקטית היו מחדלים קשים, למשל, כוחות השיריון תורגלו למלחמת שריון בשריון תוך זלזול נוראי בכוחות החי"ר וחוסר הבנה מוחלט בסיכון מטילי הנ"ט למרות שהיה מודיעין לגבי תכונותיהם והיקפם.
אין ספק של"מר שריון", אלוף ישראל טל, הייתה השפעה גדולה על התו"ל ומכאן אחריותו המשותפת למחדל בתחום הזה.

רוב האמור לעיל הוא מתוך ידיעה אישית ובלתי אמצעית. הייתי טנקיסט לפני המלחמה, במהלכה ואחריה.

בנוסף, לדעתי, האלוף טל טעה באובססיה שלו לבנות טנק ישראלי בזמן שהטנק מאבד מתפקידו המרכזי בלחימה, בעיקר עקב היותו יותר פגיע מבעבר.
חשוב לציין שבוודאי במבט לאחור, ברור שישראל הייתה יכולה כתחליף, לרכוש (או להרכיב) טנקי אברהמס אמריקאיים.
נכון שהפיתוח הזה קידם את תעשיית הביטחון בארץ, אך הכיוון מוטעה.
הטעות הזו עלתה לישראל ועדיין עולה בכסף ענק ובאובדן אלטרנטיבות עדיפות.

עפר סטולר

קראתי את הספר כולו. ספר חשוב מאד, שמלמד קודם כל על כובד האחריות הנורא שהיה מונח על כתפי מקבלי ההחלטות ועל כושר העמידה המופלא שלהם בשעות הקשות. כשקראתי נזכרתי בתיאור של הרמטכ"ל הצרפתי שנ... המשך קריאה

קראתי את הספר כולו. ספר חשוב מאד, שמלמד קודם כל על כובד האחריות הנורא שהיה מונח על כתפי מקבלי ההחלטות ועל כושר העמידה המופלא שלהם בשעות הקשות. כשקראתי נזכרתי בתיאור של הרמטכ"ל הצרפתי שנשבר ופרץ בבכי כאשר התברר לו שהקו נפרץ והצבא הגרמני פורץ לתוך צרפת. אצלנו זה לא קרה.
אבל השתכנעתי שועדת אגרנט עשתה נכון כאשר קבעה כי צה"ל ולא דרג מדיני כלשהו הוא האחראי למצב שבו הוא נתפסנו עם פרוץ האש. לא רוה"מ ולא שרהב"ט אחראים לאי המוכנות של הכוח הסדיר. מי שייקרא בעיון את פקודת "אשור", המופיעה בספר, ילמד שהיא עוסקת אך ורק בתגבור הכוחות ולא קובעת היכן הם ייערכו או ע"פ איזו תוכנית ולקראת מה. התיגבור בוצע אבל הכוח לא נערך כראוי, ואם הפיקוד לא נערך זו גם תקלה חמורה של המטכ"ל, שלא בדק זאת. לא מספיק רק לספור טנקים, כפי שטל עושה לכל אורך הספר, צריך לבדוק היכן וכיצד הם ערוכים ומה מידת המוכנות שלהם. האחריות על כך היא רק של המטכ"ל, שטל היה חבר בכיר בו. כך למשל, טל כותב שחטיבות אוגדה 252 נערכו כראוי. בפועל חטיבה 14 הייתה כמעט כולה בתעוזים 10 ק"מ מקו התעלה וחטיבות העתודה היו שתיהן במחנות הנמצאים 70 ק"מ מהתעלה, כאשר אחת מהן 460 לא הייתה מוכנה לקרב מכיוון שהגיעה לסיני ערב קודם. מכל זה לא ברור על סמך איזה ידע מקצועי קובע טל בספרו שהכוחות בסיני נערכו כראוי לקראת המתקפה המצרית.
אותו דבר חיל האוויר. לא רוה"מ ולא שרהב"ט גרמו לחיל האוויר להמשיך בתצורת תקיפות שדות תעופה עד 1300 ואז להורות לכל מטוסי חיל האוויר להחליף לחימוש קרבות אוויר. בני פלד והרמטכ"ל, ביוזמתם ולא ע"פ הוראת הממשלה, היו אלה שמשכו זמן בתקווה שההתקפה המקדימה תאושר בכל זאת, אחרי שהיא בוטלה כבר בשעות הבוקר המוקדמות. כמו כן בני פלד צריך היה לדעת שלהגנת שמי המדינה של אז היו מספיקים 70 מטוסים מתוך ה300 ויותר שהיו בידיו. אבל משום מה הוא החליט בשעה 1300 להעלות את כולם לתצורת קרבות אוויר. לכן כשנפתחה האש חיל האוויר הישראלי נתפס לא מוכן כמעט כמו חיל האוויר המצרי ב- 1967. גם על כך לא אחראים רוה"מ או שרהב"ט אלא רק צה"ל.
דבר אחרון שלא מופיע בספר – בפרוטוקול חקירת רוה"מ בועדת אגרנט היא העידה כי לשאלתה את הרמטכ"ל אמר לה דדו שהכוח הסדיר ערוך ומוכן במלואו. גם על בסיס דבריו אלה של הרמטכ"ל, שמטהו לא בדק אם אכן הכוח ערוך, קיבלה רוה"מ את התביעה האמריקאית לא לתקוף בהתקפה מקדימה את סוריה.
גם בימינו צה"ל הוא האחראי הבלעדי לביצועים של עצמו בשדה הקרב. הסידור שעל פיו אם צה"ל מצליח אזי התהילה היא רק שלו ואם הוא נכשל אזי האשמה היא בדרג מדיני צריך להיפסק אחת ולתמיד.

תודה על מאמר מרתק! ביום הכיפורים ההוא ב-73 שירתתי כחיילת בבסיס עורפי, הייתי בתורנות חג כשלקראת הצהריים הודיע מפקד הבסיס (עורפי, כאמור) שיש כוננות מלחמה והחזיר מהבית את כל חיילי הבסיס בו... המשך קריאה

תודה על מאמר מרתק! ביום הכיפורים ההוא ב-73 שירתתי כחיילת בבסיס עורפי, הייתי בתורנות חג כשלקראת הצהריים הודיע מפקד הבסיס (עורפי, כאמור) שיש כוננות מלחמה והחזיר מהבית את כל חיילי הבסיס בו ביום. עוד באותו לילה הפך הבסיס שלנו למרכז גיוס מילואים, ומאות אוטובוסים עמוסי מילואימניקים שהגיעו לבסיס יצאו ממנו בכל יום לחזית. הידיעות שזרמו משם היו קשות. באותו לילה נפרדתי ליד גדר הבסיס מהחבר שלי שירד לסיני עם היחידה שלו. כמו רבים, גם הוא חזר מהמלחמה אדם אחר. ימים נוראים.

עוד 3,352 מילים ו-6 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 22 באוקטובר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו: "אביא לקבינט צעדים נוספים נגד מפרי הנחיות"

כחול-לבן השיקה קמפיין, בליכוד קראו "לחזור לעבודה משותפת" ● נגיד בנק ישראל: "מוטב שלא ניכנס ל-2021 בתקציב המשכי" ● יעלון: "ייתכן שיתוף פעולה עם כחול לבן בהחלפת נתניהו" ● סקר: 10% מהישראלים השתתפו במחאה נגד נתניהו והממשלה ● כתב אישום נגד צעיר שריסס מפגינים ביפו בגז פלפל

עוד 57 עדכונים

תקיפת הרופאים בבלרוס היא נורת אזהרה עבורנו

בכל מלחמה יש חוק כתוב, אבל גם כזה של כבוד, שלא פוגעים בצוותי רפואה, בפראמדיקים וחובשים. אז איך זה שמה שאמור להישמר גם בין צבאות אוייבים לא נשמר בתוך מדינות? איך זה שמזה חודשים משתוללים כוחות הביטחון בבלרוס – עוצרים, פוגעים ומענים מפגינים, ובהם צוותי רפואה, רק משום שהם מעזים לסייע למפגינים?

ואולי צריך לשאול, מה לעזאזל קרה לכל אותם ארגוני בריאות עולמיים שאמורים להגן על צוותי רפואה העושים את עבודתם? איפה ארגון הבריאות העולמי וההסתדרות הרפואית העולמית?

בכל מלחמה יש חוק כתוב וגם של כבוד, שלא פוגעים בצוותי רפואה, בפראמדיקים וחובשים. איך זה שמזה חודשים משתוללים כוחות הביטחון בבלרוס – עוצרים, פוגעים ומענים מפגינים וצוותי רפואה שהעזו לסייע להם?

נראה שיחד עם נגיף הקורונה תקף את החברה נגיף מסוכן בהרבה. שחיתות משומנת בקשר הון-שלטון לא אוהבת שמפריעים לה לשבת על צינורות הכסף. הציבור שמפגין הוא לא ציבור בוחרים, הוא מטרד שיש לדכא. ואם צוותי הרפואה באים לעשות את עבודתם – כשהצורך בשלטון חזק מתנגש עם האתיקה הרפואית והציווי להגיש עזרה בכל מצב – אזי גם הרופאים הופכים לאויב.

בתקופה האחרונה הולכים ומתרבים דיווחים של רופאים בבלרוס על אלימות הולכת וגואה כלפי צוותים רפואיים – במקביל לאלימות כלפי המפגינים. ממקורות שונים והצלבת מידע עולה, כי בהפגנות שפרצו במינסק, בירת בלרוס לאחר הבחירות לנשיאות באוגוסט-ספטמבר 2020, נפצעו לכל הפחות 1376 מפגינים. שליש מהם ספגו פציעות משמעותיות. כ-600 מהמפגינים נפצעו לא בזמן פיזור ההפגנות עצמן –אלא לאחר המעצר – בתחנות המשטרה ובבתי הכלא. בנוסף תועדו 3 מקרי אונס, אחד מהם של קטין. כל הנתונים נאספו על ידי אתר התחקירים 'מדיאזון' על סמך מסמכים שהודלפו מהפרקליטות במדינה.

עוד עולה כי רבים מהמפגינים נפצעו לאחר מעצרם – בזמן העברתם לחקירה, בתחנות המשטרה ובבתי המעצר – כאשר כבר לא ניתן לטעון שהם היוו סיכון וכאשר הם ממילא לא יכלו להתנגד. רבים מהם הוכו יותר מפעם אחת: בשעת המעצר, בהעברה, בתחנת המשטרה ובבית המעצר. לפעמים במשך מספר ימים. רק בימים האחרונים צף סרטון הוידאו המתעד מקצת מההתעללות במפגינים העצורים:

צוותי הרפואה בבלרוס, הקורסים תחת הנטל הכפול של טיפול לקוי במגפת הקורונה ואלימות של המשטר, החלו להצטרף להפגנות ואף לקיים הפגנות של צוותי רפואה. ואולם, למרבה הצער האלימות שאפיינה את היחס למפגינים הופנתה גם כלפי עמיתינו הרופאים.

רבים הוכו, נעצרו והועמדו לדין, לעיתים כאשר ניסו להגיש עזרה רפואית. אחרים שלקחו חלק בהפגנות פוטרו, לרבות שלושה מתוך ארבעת הרקטורים של בתי הספר לרפואה. רופאים נוספים נדרשו על ידי הממונים עליהם לכתוב 'מכתבי התנצלות' תחת איום של פיטורים.

הסיבה שאנו מתרכזים בפגיעה בצוותי רפואה היא משום היותם חגורת הגנה למפגינים ולמפגינות. זו גם הסיבה שהשלטונות פוגעים בהם: כדי למנוע מהמחאה את חגורות ההגנה, את האמצעים שיכולים להבטיח ולו במעט כי לא יתנו להם לדמם למוות. כי יהיו מי שיתעדו את הפגיעות באופן מקצועי, ולא יסתירו זאת מהעולם.

בהפגנות במינסק 2020 נפצעו לפחות 1376 מפגינים. שליש מהם בפציעות משמעותיות. כ-600 מפגינים נפצעו לא בעת פיזור ההפגנות אלא לאחר המעצר – בתחנות המשטרה ובבתי הכלא. בנוסף תועדו 3 מקרי אונס, אחד מהם של קטין

בישראל בה מתקיימת גם כן מחאה ציבורית, לשמחתנו, אין אלימות שכזו. אך השתיקה פה ובמקומות אחרים בעולם מול עוולות ופשעים שכאלה מטרידה עד מאד. השחיקה במעמד הזכות למחות, משטרות שהופכות לכלי בידי שלטון מושחת, צוותי רפואה שהופכים מטרה לגיטימית לאלימות ממסדית – כל אלו מתפשטים בעולם ושוחקים את יכולתנו להגדיר את גורלנו.

עצומה לתמיכה ברופאי בלרוס

ד"ר דניאל ארגו הוא פסיכיאטר, החבר בעמותת רופאים לזכויות אדם, ושחקן מצטיין במשחק המחשב Football Manager.

הדס זיו מנהלת את תחום האתיקה בעמותת רופאים לזכויות אדם ושרופה על ריאל מדריד בכדורגל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 515 מילים

דעה המדינה מפרה את החוזה עם האזרחים

מנתניהו ושריו כבר אין לנו ציפיות, אבל גם הדרג המקצועי - אנשי הרפואה והמשפטנים שמנסחים את תקנות ואת מגבלות הקורונה - עושה טעויות רבות, שישראלים רבים משלמים עליהן מחיר כבד ● טעויות שגורמות לכך שהישראלי הסביר, שמשהו מהותי וחיוני בחייו נגזל ממנו באופן שרירותי, מאבד את שאריות האמון שלו במערכת ● להלן שלוש דוגמאות מתחומי בריאות הגוף והנפש

עוד 873 מילים

רווחה "לא מבקשים הלוואות, רק את הכסף שלנו"

עם תחילת משבר הקורונה, ביטל בג"ץ את חוק הפיקדון, והורה להשיב למבקשי המקלט מאפריקה את הכספים שהופרשו ממשכורותיהם, כדי שלא יידרדרו לעוני מחפיר ● אך לדבריהם, הם מתקשים לראות את הכסף ● "הבנקים אמורים לאפשר לאנשים גישה לכסף שמגיע להם, אלא שבפועל זה פשוט לא קורה" ● "אם מתנדבת צריכה להגיע 3 פעמים לסניף כדי שזה יקרה, מה הסיכוי של מבקש מקלט להצליח בכך לבדו?"

עוד 1,516 מילים

למקרה שפיספסת

אבנר נתניהו שכר דירה ב"מחיר למשתכן" בהרצליה

פרסום ראשון בנו הצעיר של ראש הממשלה שכר דירת 3 חדרים בפרויקט "מחיר למשתכן" בשכונת גליל ים החדשה בהרצליה ● המדובר בדירה המושכרת לטווח ארוך בשוק החופשי תמורת הטבות ליזם ● מבדיקת זמן ישראל עולה כי אבנר לא קיבל הנחה בעסקה ● גורם המעורה בפרטים: "הדירות מבוקשות, צריך מזל לקבל אחת" ● האבטחה במקום צפויה להתהדק

אבנר נתניהו, בנו הצעיר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עומד לעבור לדירה שכורה בפרויקט מגורים של "מחיר למשתכן" בשכונת גליל ים החדשה בהרצליה. כך נודע לזמן ישראל.

אבנר נתניהו מתגורר כיום בשכירות ברחוב עזה בירושלים, סמוך למעונו הרשמי של ראש הממשלה, והוא צפוי לעבור בחודשיים הקרובים לדירתו החדשה.

חברת הבנייה רמי שבירו, שנמצאת בבעלות היזם רמי שבירו, הקימה בשכונה – הסמוכה לפארק גליל ים – שישה בניינים בשלושה מתחמי מגורים של "מחיר למשתכן". הדירה שאבנר אמור לעבור אליה נמצאת במתחם הראשון, שבנייתו הסתיימה לאחרונה.

הדירה אינה דירת "מחיר למשתכן" ואינה נמכרת או מושכרת במחיר מפוקח, כך שנתניהו אינו זקוק לעמוד בקריטריונים או לזכות בהגרלה כדי לשכור אותה.

מודעת פרסומת להשכרת דירות בפרויקט מגורים בגליל ים
מודעת פרסומת להשכרת דירות בפרויקט מגורים בגליל ים

פרויקטים של "מחיר למשתכן" כוללים גם דירות שאינן נמכרות בהנחה לזכאים, אלא מוצעות למכירה או להשכרה לציבור הרחב בשוק החופשי, והדירה שהושכרה לנתניהו היא אחת מהדירות הללו.

עם זאת, מדובר בדירה להשכרה ארוכת-טווח, אשר היזם משכיר למשך חמש שנים ומקבל בתמורה הטבות מס במסגרת סעיף 53 של החוק לעידוד השקעות הון, המוענקות ליזמים המשכירים דירות לטווח ארוך.

מדובר בדירות שמושכרות ישירות ללקוחות, ללא תיווך. גורם המעורה בפרטים ציין כי יש ביקוש גבוה לדירות להשכרה לטווח ארוך בשכונת גליל ים החדשה, וכי "צריך מזל כדי לקבל דירה כזאת". עם זאת, אותו גורם ציין כי אבנר לא זכה, ככל הידוע, להעדפה כלשהי על פני שוכרים אחרים בתור להשכרת הדירה.

נתניהו בן ה-26 ובת זוגו נוי בר שכרו יחדיו דירת שלושה חדרים (ולא חמישה חדרים כפי שפרסמנו במקור) . לפי הפרסומים של הפרויקט, דירות שלושה חדרים מוצעות שם בדמי שכירות של בין 4,000 ל-6,000 שקל בחודש.  מדובר במחיר יחסית נמוך, אבל לא חריג ביחס למחירי הדירות להשכרה בהרצליה.

מבדיקת זמן ישראל עולה כי אבנר נתניהו ישלם עבור המגורים דמי שכירות מלאים, ללא הנחה, כפי שהוא משלם כיום עבור הדירה שהוא שוכר בירושלים.

המדובר בדירה חדשה, מאובזרת ונוחה בגודל של 70 מ"ר. הדירות בפרויקט פונות לפארק בשטח של 213 דונם, שכולל מתקני שעשועים וספורט ושטחים ירוקים.

הדמיה של פרויקט המגורים שבנתה חברת שבירו בגליל ים הרצליה (צילום: (צילום מסך))
הדמיה של פרויקט המגורים שבנתה חברת שבירו בגליל ים הרצליה (צילום מסך)

ההערכה היא כי תוצב אבטחה כבדה של שירות הביטחון הכללי גם בבניין שבו עתיד אבנר נתניהו לשכור את הדירה, בדיוק כפי שהדירה והבניין שבהם הוא מתגורר עתה בירושלים נמצאים תחת אבטחה הדוקה של שב"כ.

כיום, עוברי אורח אינם יכולים להיכנס לבניין שברחוב עזה, והוא מוגן על ידי שער נעול. כניסתם של אורחים כרוכה בתיאום של הדיירים עם כוחות הביטחון וכן בבידוק ביטחוני, ותנועתם של הדיירים נמצאת תחת מעקב מצלמות. בבניין בירושלים שוכנת חנות שגם כניסת הלקוחות אליה מוגבלת, ונמצאת תחת פיקוח השב"כ.

מחברת רמי שבירו נמסר בתגובה: "החברה אינה מוסרת פרטים על שוכרים ודיירים בפרויקטים שלה".

עד כה לא התקבלה תגובה ממשפחת נתניהו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 399 מילים ו-1 תגובות

הכבוד הלאומי של מצרים

הרש"פ וחמאס פגעו בכבוד הלאומי של מצרים כאשר הפקיעו ממנה את החסות לשיחות הפיוס ביניהן והעבירו אותה לטורקיה. מצרים לא תעבור לסדר היום. היא ממתינה להזדמנות המתאימה כדי להשיב את כבודה. חמאס והרש"פ ישלמו את המחיר בעיתוי המתאים למצרים.

הרש"פ ותנועת חמאס עשו טריק בזוי למצרים כאשר בהפתעה העבירו את שיחות הפיוס ביניהן לאיסטנבול שבטורקיה והפקיעו מידי מצרים את החסות שהעניקה לשיחות האלה מאז 2007.

הרש"פ וחמאס עשו טריק בזוי למצרים כאשר העבירו בהפתעה את שיחות הפיוס ביניהן לאיסטנבול שבטורקיה, והפקיעו מידי מצרים את החסות שהעניקה לשיחות מאז 2007

זאת ועוד, הן הגיעו להסכמה ביניהן על עריכת בחירות בשלבים ופירסמו הודעה רשמית שעליה כתבו את המילה "איסטנבול" ובכך תקעו אצבע נוספת בעינה של מצרים.

מדובר באקט של השפלה למעצמה אזורית כמו מצרים, שתמיד נלחמה למען הבעיה הפלסטינית. הכבוד הלאומי המצרי נפגע מאוד, ומי שמכיר את המצרים יודע שיש להם זיכרון ארוך. הנשיא א-סיסי לא יוותר והוא יבוא חשבון עם ההנהגה הפלסטינית ועם תנועת חמאס.

למצרים יש חשבון פתוח עם מנהיג חמאס אסמעיל הניה אשר בתחילת השנה קיבל אישור מהמודיעין המצרי לנסוע דרך מצרים לטורקיה וקטאר, בתנאי שלא יבקר באיראן, אבל למרות זאת הוא נסע לטהרן להשתתף בהלוויתו של הגנרל קאסם סולימאני ולפגישה עם המנהיג העליון עלי חמ'ינאי.

התגובה המצרית לא איחרה לבוא. מצרים מנעה 3 פעמים בחודשים האחרונים מרעייתו של אסמעיל הניה ושני בניו לצאת לקטאר דרך מעבר רפיח כדי להצטרף אליו.

הפניה של חמאס לטורקיה, אויבתה של מצרים, מוסיפה חטא על פשע מבחינתה של מצרים, לכן היא מושכת זמן ומשהה את תגובתה לבקשה המשותפת של חמאס והרש"פ לקיים מפגש בקהיר כדי לאשר סופית את ההבנות שהושגו ביניהן באיסטנבול בנושא הבחירות.

הרש"פ וחמאס ממשיכות לשחק את המשחק מול מצרים כי הן עצמאיות בקבלת ההחלטות ואינן רוצות התערבות של שום גורם חיצוני בתהליך הפיוס ביניהן. לכן הן ביקשו שהמפגש יתקיים בבניין השגרירות הפלסטינית בקהיר ולא בשום מתקן מצרי, דבר שמצרים איננה יכולה להסכים לו.

מדובר באקט של השפלה למעצמה אזורית כמצרים, שתמיד נלחמה למען הבעיה הפלסטינית. הכבוד הלאומי המצרי נפגע, ומי שמכיר את המצרים יודע שיש להם זיכרון ארוך

המעורבות של מוחמד דחלאן

מי שמנסה לנצל את המתיחות המצרית-פלסטינית לטובתו הינו בכיר פת"ח מוחמד דחלאן, יועצו של השיח' מוחמד בן זאיד, המקורב לנשיא מצרים א-סיסי ולראשי המודיעין המצרי.

על פי גורמים ברש"פ, מוחמד דחלאן מסית את ההנהגה המצרית נגד ההבנות שסוכמו בין פת"ח לחמאס בשיחות איסטנבול, בטענה שהן מחזקות את תנועת חמאס ומסכנות את הביטחון הלאומי המצרי.

לדברי הגורמים האלה, דחלאן טוען בפני המצרים כי הרש"פ וחמאס מנסות לעקוף את מצרים ולהתקרב לציר ה"האחים המוסלמים" בראשות טורקיה וקטאר. המצרים קנו את הסבריו של מוחמד דחלאן וזו הסיבה לזעם שלהם כלפי חמאס והרש"פ.

העיתון הלבנוני "אל-אח'באר" דיווח ב-16 באוקטובר כי מוחמד דחלאן חושש, כי הרש"פ וחמאס יסכמו ביניהן למנוע ממנו ומהפלג שלו הנקרא "הזרם הרפורמיסטי" בתנועת פת"ח מלהשתתף בבחירות, דבר שיטרפד את חלומו להפוך ליו"ר הרש"פ במקומו של מחמוד עבאס.

אם הדבר הזה אכן יקרה, הוא יאלץ להמתין עד למותו של מחמוד עבאס, מכיוון שכל עוד יו"ר הרש"פ בחיים הוא ימנע ממנו את ההשתפות בבחירות.

מוחמד דחלאן בנה במהלך השנים האחרונות בסיס תמיכה עממי נרחב ברצועת עזה והוא מגיש סיוע הומניטארי לתושבי הרצועה, תוך שימוש בכספי איחוד האמירויות, הוא דואג למשפחות נזקקות, לסטודנטים, לאגודות שונות ומשלם משכורות לפעילי פת"ח שמחמוד עבאס החליט להפסיק ולשלם את משכורותיהם.

לדברי גורמים ברש"פ, דחלאן טוען בפני המצרים כי הרש"פ וחמאס מנסות לעקוף אותם ולהתקרב לציר "האחים המוסלמים" בראשות טורקיה וקטאר. המצרים קנו את הסבריו ולכן זועמים על חמאס והרש"פ

על פי גורמים מצריים, ההנהגה המצרית זועמת גם על היחס של הרש"פ כלפי הליגה הערבית שמקום מושבה בקהיר, תחת חסות מצרית, ועל המזכ"ל שלה אחמד אבו אלע'יט.

בכיר אש"פ צאיב עריקאת יצא בהתקפה תקשורתית חזיתית על מזכ"ל הליגה הערבית אחמד אבו אלע'יט וקרא לו להתפטר מתפקידו, והרש"פ סירבה לשמש כנשיאה התורנית של הליגה הערבית בעקבות הדחייה של מדינות ערב את דרישתה לגנות את הסכמי הנורמליזציה של איחוד האמירויות ובחריין עם ישראל.

בעקבות החלטת הרש"פ הלכו אחריה גם מדינות ערביות נוספות כמו קטאר שסירבו לשמש בתפקיד הנשיאות  התורנית, ההערכה בעולם הערבי היא כי הליגה הערבית תקפיא זמנית את פעילותה עד שיפתרו המחלוקות בין מדינות ערב לפלסטינים בנושא הנורמליזציה עם ישראל.

גורמים מצרים אומרים כי הפניה של חמאס והרש"פ לטורקיה הינה מעשה של "צביעות".  טורקיה כובשת מזה מספר שנים את צפון סוריה, והיא אחת הסיבות להמשך מלחמת האזרחים בסוריה ותומכת בקבוצות החמושות שבה.

כמו כן, טורקיה, שחמאס והרש"פ היללו ושיבחו אותה, מתערבת בעניינים הפנימיים של לוב, מעבירה שכירי חרב לשטחה ומלבה את הסכסוכים הפנימיים בלוב.

עוד אומרים גורמים המקורבים להנהגה המצרית כי בעוד הרש"פ וחמאס תוקפות את הנורמליזציה עם ישראל, לטורקיה יש יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל, כולל שגרירות בתל אביב.

בעקבות יחס הרש"פ לליגה הערבית, ומדינות כמו קטאר שהולכות אחריה, ההערכה בעולם הערבי היא כי הליגה הערבית תקפיא זמנית את פעילותה עד שיפתרו המחלוקות בין מדינות ערב לפלסטינים בנושא הנורמליזציה

המתיחות בין מצרים לפת"ח וחמאס נמשכת. המצרים עורמים קשיים על פתיחת מעבר רפיח כדי לאותת להנהגת חמאס ברצועה אך אינם מעוניינים להגיע לקרע עם חמאס והרש"פ אלא ללמד אותן לקח על פנייתן לטורקיה.

מצרים איננה יכולה לוותר על מעמדה האזורי ולתת לטורקיה דריסת רגל ברצועת עזה והיא חייבת לשקם את כבודה הלאומי בעקבות סטירת הלחי שקיבלה מחמאס ומפת"ח. בינתיים יש מבחינתה של מצרים סימנים מעודדים כי ההבנות שהושגו באיסטנבול מעוררות גם את התנגדותה של ירדן.

התנגדות בצמרת פת"ח

גם בצמרת פת"ח יש התנגדות עזה של הציר המקורב למחמוד עבאס להבנות שיזם ג'בריל רגו'ב עם חמאס באיסטנבול.

העיתון "ראי אליום" דיווח ב-16 באוקטובר כי הועדה המרכזית של פת"ח קייימה בשבוע שעבר ישיבת חירום לאחר שהציר בראשו עומדים חוסיין א-שיח' ומאג'ד פרג' מתח ביקורת קשה על מהלכיו של ג'בריל רג'וב שמחזקים את תנועת חמאס ומחלישים לטענתו את שלטון הרש"פ.

השניים טוענים כי מה שמוביל את רג'וב הינו רצונו לשדרג את עצמו בקרב הירושה באמצעות המגעים עם חמאס ולא טובתה של הרש"פ.

אולם רוחי פתוח, חבר במשלחת של פת"ח לשיחות איסטנבול, טוען כי הועדה המרכזית של פת"ח אישרה פה אחד את ההבנות שהושגו עם חמאס ועכשיו מחכים בפת"ח לאישור הלשכה המדינית של חמאס כדי שמחמוד עבאס יוכל לפרסם את הצו הנשיאותי הקובע את מועד הבחירות לפרלמנט.

מבחינתה של מצרים, כישלון ההבנות בין פת"ח לחמאס שהושגו באיסטנבול בנושא הבחירות, יחשב להישג מצרי, ההערכה במצרים היא שמחמוד עבאס ממתין לתוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב ואם ג'ו ביידן ינצח בהן, מחמוד עבאס יחזור לחיקה של מצרים ויתרחק מטורקיה.

הרש"פ ותנועת פת"ח, שהיא מפלגת השלטון, נמצאות באחת התקופות הקשות ביותר שלהן מבחינה מדינית, פוליטית וכלכלית. הן לא יכולות לוותר על תפקידה של מצרים, שתמיד הייתה עוגן קבוע לתמיכה בבעיה הפלסטינית. לכן המצרים מאוכזבים מהן מאוד, יותר מאשר מחמאס, שהיא, כמו טורקיה, חלק מתנועת "האחים המוסלמים".

הרש"פ ופת"ח, מפלגת השלטון, באחת מתקופותיהן הקשות ביותר, לא יכולות לוותר על תפקיד מצרים, העוגן הקבוע לתמיכה בבעיה הפלסטינית. לכן המצרים מאוכזבים מהן יותר מאשר מחמאס, שהיא, כמו טורקיה, חלק מתנועת "האחים המוסלמים"

מחמוד עבאס עשה טעות גדולה שנגרר אחרי טורקיה ותנועת "האחים המוסלמים" ופגע בכבודה הלאומי של מצרים, גורמים בכירים בפת"ח אומרים כי הוא נגרר אחרי ג'בריל רג'וב, אשר נחשב לאיש של  קטאר ברש"פ, שמנסה לשדרג את מעמדו בקרב הירושה באמצעות הובלת תהליך הפיוס עם חמאס.

טורקיה הינה מדינה מוסלמית אך לא ערבית כמו מצרים, והיא מנסה להתערב בכל הסכסוכים האזוריים כדי להגדיל את השפעתה במזרח התיכון. הנשיא ארדואן ניזון מהסכסוכים האלה כדי להאדיר את עצמו.

האם מחמוד עבאס נפל בפח של ארדואן ושל ג'בריל רג'וב? התשובה תגיע כנראה בהמשך הזמן.

המצרים לא יעברו לסדר היום מבלי להחזיר לעצמם את כבודם הלאומי שנפגע.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,155 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מאז שנפלה תוכנית הסיפוח, הפלסטינים רק סובלים יותר

ביקור של משלחת מהאיחוד האירופי השבוע באזור מספאר יאטה, איחד את אמיר בן-דוד עם נידאל יונס, רק שלושה חודשים מאז נפגשו במסגרת המסע לארץ הסיפוח ● התוכנית של נתניהו לספח את השטח נגנזה מאז, אך עבור הפלסטינים המצב רק החמיר ● "בחודשיים האחרונים הלחץ גדל מאוד. היו יותר פשיטות ויותר הריסות של מבנים באזור שלנו, והמתנחלים נהיו יותר משוגעים"

עוד 773 מילים

למרות הסערה שפרצה אתמול סביב פסילת ההצבעה הראשונה על ההצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בפרשת הצוללות, הארוע במליאת הכנסת לא היה אנטי-דמוקרטי או מושחת - הוא פשוט היה עדות לרשלנותם של כל אנשי ראש הממשלה ● בנימין נתניהו, מיקי זוהר, דוד אמסלם ויריב לוין - כל אחד בתורו נרדם בשמירה ותרם לשערוריה חסרת התקדים שנחזתה במליאה ● פרשנות

עוד 548 מילים

ראיון בלעדי "לאסלאם אין התנגדות לסולחה עם ישראל"

לאחר שגורמים מוסלמיים רשמיים בסודאן ייעצו לממשלתם לא לקדם נורמליזציה עם ישראל, איש הדת הבכיר, עבד אל-רחמן חסן חאמד, פסק כי עקרונות האסלאם גמישים יותר, וכתב פתווה המכשירה הסכם עתידי בין המדינות ● בראיון בלעדי לזמן ישראל הוא אומר: "כשהנסיבות משתנות, האחריות של המופתי היא לבחון את המצב ולהעריך אותו בלי דעות קדומות, להתמודד עם המציאות, וזה מה שעשינו"

עוד 1,320 מילים

בעקבות התפרצות הקורונה במחנה 80: צה"ל העביר טירונות בנות בזום

פרסום ראשון לאחר התפרצות הקורונה במחנה 80, שבעקבותיה הוכנסו לבידוד 96 חיילים וחיילות, רובן טירוניות, הוחלט לקיים את הטירונות בלמידה מרחוק ● ההדרכות וההרצאות, אימוני הכושר, פירוק הנשק, והעזרה הראשונה, תרגילי הסדר ואפילו ה"תיזוזים" נוהלו כולם ברשת

עוד 684 מילים

מיוחד שוב השקר הזה

בית הקפה שעושה משלוח לספסל ממול ● השרה שמצטלמת ב"סוכה הביתית", ומטיילת בטבריה ● רה"מ שמשחק בנתוני התחלואה והמשק ● והישראלים שיגידו הכל לשוטר כדי לעבור את המחסום ● בצל המשבר הבריאותי והפוליטי, ועם לא מעט עזרה מטראמפ ומהרשתות החברתיות (ששינו לאחרונה את כיוון הספינה), הפכה ישראל למדינה שהשקר הוא נר לרגליה ● עומר שרביט שוחח עם המומחים שמסבירים איך ומתי זה קרה לנו, ולמה יש סיבה למעט אופטימיות

עוד 2,363 מילים ו-1 תגובות

ביטול ההצבעה על ועדת חקירה בפרשת הצוללות - תקין

מנגד גורמים משפטיים קבעו כי ההצבעה שנפסלה נראית תקינה ● מרצ יעתרו לבג״צ ● שטייניץ: יש להעביר את תקציב 2021 ולקיים את הסכם הרוטציה ● אפי נוה: אישרתי את פרסום השיחה עם מנדלבליט כדי לחשוף את שי ניצן ומעלליו ● השוטר שירה למוות באיאד אל-חלאק יואשם בהמתה בקלות דעת ● ח״כ טיבי: ״זה היה הרג בדם קר״ ● קבינט הקורונה התפזר ללא החלטה על הקלות

עוד 61 עדכונים

בסוף כל משפט שבנט אומר יושב סמוטריץ' על חמורו של משיח

בין עמידה נחרצת נגד החוק למניעת אלימות כלכלית נגד נשים ונאום מושקע המהלל את מורשתו של רחבעם זאבי, בצלאל סמוטריץ' מתעקש להרוס לראש מפלגתו בנט את דימוי המנהיג הממלכתי ● לזמן ישראל הוא אומר בכעס: "אתה מצפה שנשקר ונשווק את עצמנו לא כמו מי שאנחנו? שנגנוב קולות? שנחליף אידיאולוגיה כמו גרביים? אתה חושב שיש מצביע אחד שלנו שלא יודע בדיוק מי אנחנו?"

עוד 907 מילים ו-3 תגובות

"בארה"ב יש מערכת מטורפת של איזונים ובלמים. ומה יש בישראל?"

המאבק על הרכב בית המשפט העליון בארה"ב מצית את השיח הפוליטי שם ומעלה חששות משינוי לכיוון אולטרה שמרני ● אולם המשפטן ד"ר מתן גוטמן לא מתרגש מהמינוי הקרב של איימי קוני בארט ומתנגד לשינוי מבנה בית המשפט שם ● בראיון לזמן ישראל הוא אומר: "מה שחשוב שנלמד מארה"ב, הוא שצריך לשמור על כללי המשחק הדמוקרטיים גם כשזה לא נוח ולא מתאים"

עוד 2,063 מילים

"הרשות דואגת לעריקאת, ומשאירה אלפי חולים אחרים למות בשטחים"

בעבר טופלו בארץ אלפי פלסטינים מהשטחים בכל שנה, אבל הרשות הפלסטינית הפסיקה לממן את הטיפול ברובם, בשל הידרדרות היחסים עם ישראל ● מנהלת עמותה שמסייעת לחולים: "במקום 50 חולים, אנחנו מכניסים לארץ חולה אחד ביום - אלה שיכולים לממן טיפול של מאות אלפי שקלים מכיסם" ● גורם ביטחוני: מספר האישורים לחולים לא הופחת ע"י ישראל ● חולי קורונה פלסטינים אחרים, פרט לעריקאת, אינם מטופלים בארץ

עוד 1,424 מילים

הון ושלטון חברי ממשלה, בהם נתניהו וגנץ, עוברים על חוק שאיש לא אוכף

מדוע רבים כל כך מחברי ממשלת נתניהו-גנץ - כולל השניים העומדים בראשה - אינם מדווחים על הונם, כנדרש בחוק? ● ההאשמות בשחיתות משתקות את הפוליטיקה הישראלית, אך הכלי הבסיסי הזה ליצירת שקיפות בקרב הפוליטיקאים הבכירים זוכה להתעלמות, בין היתר בגלל שהוא כל כך מסורבל ● פניות זמן ישראל לגורמים הרלוונטיים בנוגע להצהרות ההון של 12 שרים - שלא ידוע אם הוגשו - לא זכו למענה

עוד 2,030 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה