לאחר שעזב עמדה בכירה במאבקה של אנגליה במגפת הקורונה ועבר לישראל, האפידמיולוג ד"ר מייקל אדלשטיין בוחן בדאגה את המדינה החדשה שלו, כאשר היא נכנסת לשנה חדשה שטרם הייתה כמוה: תחת סגר, במאבק נואש נגד הנגיף.
רגע לפני יום כיפור, מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, הזהיר כי ישראל נמצאת "במצב של אל חזור כמעט". ברוח דומה של חשבון נפש, אדלשטיין אומר כי גורלנו אכן מונח על הכף, וייקבע על ידי מעשיהם של המנהיגים והאזרחים.
מה שיקרה במהלך הסגר הנוכחי הוא חשוב, הוא אומר, אבל "מה שיכריע את הכף לטובת הצלחה או כישלון הוא מה שיקרה אחריו". אם המדינה לא תפעל אז כנדרש, "עלול להיות סגר שלישי וסגר רביעי", הוא אמר בריאיון נרחב על המגפה.
אדלשטיין עבד ברשות לבריאות הציבור של אנגליה, הזרוע המבצעת של משרד הבריאות שם מאז 2015, שאחראית לתוכניות בריאות הציבור. הוא עזב את המשרה בחודש שעבר כדי לשמש פרופסור בשלוחת בית הספר לרפואה של בר-אילן בצפת, שם הוא עוסק ב"אי-שוויון בריאותי" שפוגע בערבים ובחרדים.
אדלשטיין הוא גם נשיא המחלקה למחלות זיהומיות של האיגוד האירופי לבריאות הציבור וחבר בפקולטה לבריאות הציבור בבריטניה. הוא השתתף בקבוצות מומחים של ארגון הבריאות העולמי ושל המרכז האירופי לבקרת מחלות ומניעתן, ומשמש סגן עורך של כתב העת Epidemiology and Infection.
דוקטור אדלשטיין, האם הסגר הנוכחי יעבוד?
"תלוי מה המטרה שלו. האם אפשר לצמצם את המקרים כמעט עד לאפס באמצעות סגר? כנראה שלא. אבל מה שהוא יכול לעשות, בתוך כמה שבועות, זה להתחיל להשפיע על מספר המקרים החדשים ולהביא אותו לרמה נשלטת יותר, וגם להוציא את בתי החולים מסכנת הצפה. מה שיכריע את הכף לטובת הצלחה או כישלון הוא מה שיקרה אחרי הסגר. השאלה היא אם הממשלה תיקח את עצמה בידיים, תקבע הגבלות ברורות שייאכפו, תבצע בדיקות המוניות ותהיה מסוגלת לאתר את המגעים של הנדבקים. לכל זה צריך להתכונן כבר בזמן הסגר. שאלה נוספת היא אם אנשים יבינו שזה רציני ויצייתו לכללים. כי אם לא, עלולים להיות סגר שלישי וסגר רביעי. זה יכול להימשך ככה במעגלים עד שיהיה חיסון".
הגעת לאחרונה לישראל מבריטניה, ויש לך הבנה טובה של המצב באירופה ובעולם. איך אתה מעריך את המצב הנוכחי של ישראל?
"המצב בישראל הוא מצב רציני. אין ספק שבישראל יש את אחד השיעורים הגבוהים של הדבקות בעולם, וזו דאגה אמיתית. הדבקות והתפרצויות לא מתנהגות בצורה ליניארית, הן יכולות להיות אקספוננציאליות. מספר המקרים הגיע מכ-2,000 ביום לכ-8,000 ביום בטווח של שבועיים או שלושה. העלייה הזאת מדאיגה מאוד, והתקהלויות גדולות בחגים ללא נקיטת אמצעי זהירות עלולות להביא להתפרצות גדולה הרבה יותר".
הרבה אנשים נמנעים מתפילות במבנים סגורים, אבל לא בטוחים אם להשתתף בתפילות באוויר הפתוח. מה אתה חושב?
"העדויות מראות ששהייה באוויר הפתוח, בניגוד למבנה סגור, מפחיתה את העברת הנגיף, ושריחוק חברתי יחד עם חבישת מסכות מגן עלינו ועל אחרים. תפילה בקבוצה קטנה בחוץ ושמירה על כלל השני מטרים יכולות להפחית את הסיכון, אם כי ישנם גורמים נוספים שצריך לחשוב עליהם, למשל אם שירה בקול חזק מאוד עלולה להגביר את הסכנה. או שטקס קטן הופך להיות הרבה יותר גדול אם אנשים מתחילים להביא משפחות וילדים וההתקהלות גדלה. אם הן יתנהלו באחריות, אני חושב שהסיכון שבתפילות באוויר הפתוח הוא נמוך".
איך הגענו למצב הנוכחי, מסיפור הצלחה בגל הראשון?
"הטעות שישראל עשתה בפעם הראשונה, אחרי הסגר הראשון, הייתה לתת לאנשים תחושה שזה נגמר ושאפשר לחזור לשגרה ולא צריך לדאוג יותר. הנגיף לא הולך להיעלם בקרוב, אבל אנחנו יודעים מכמה דוגמאות אחרות, כמו שוודיה, שאם ננקטים צעדים מוצלחים, אפשר לשמור על שיעור נשלט של הדבקות.
"הטעות שישראל עשתה, הייתה לתת לאנשים תחושה שזה נגמר ושאפשר לחזור לשגרה ולא צריך לדאוג יותר. הנגיף לא הולך להיעלם בקרוב, אבל אם ננקטים צעדים מוצלחים, אפשר לשמור על שיעור נשלט של הדבקות"
"מטרת הסגר היא לא לחזור לשגרה אלא להגיע למצב שבו אפשר לפתוח מחדש. אבל זה יהיה בשליטה ועם הגבלות. אם שומרים על עקביות, אפשר להמשיך לחיות ככה לאורך זמן. אבל אם אנשים יחזרו על הטעות ויחשבו שאנחנו יכולים לחזור לשגרה, נמצא את עצמנו בסגר שלישי. אבל קשה לשכנע את הישראלים".
תכף נחזור למצב של ישראל, וגם נברר מה דעתך על הגישה השוודית. אבל קודם כול, בוא נדבר בקצרה על הנגיף עצמו. הייתה לנו יותר מחצי שנה להכיר אותו. מהם הדברים החשובים ביותר שאנחנו יודעים עכשיו ולא ידענו במרץ?
"משתנים מסוימים שמשפיעים על רמות הסיכון מובנים עכשיו היטב. גיל הוא משתנה חשוב. מחלות כרוניות, בעיקר נשימתיות, הן משתנה חשוב, אבל כל זה לא מסביר למה יש צעירים שנעשים חולים מאוד, יותר מאחרים מבוגרים יותר. מה שאנחנו מבינים יותר ויותר הוא האופן שבו הנגיף תוקף את הגוף ונקשר לקולטני ACE2 – שהם כמו תחנות עגינה שממוקמות על קרום התא, והנגיף נצמד לשם – והמחקר מציע שלאנשים יש צורות שונות של הקולטנים האלה, שמשפיעות על מידת הרגישות של הגוף למחלה. ילדים לא נדבקים כל כך בקלות והם פחות מפיצים את הנגיף, שלא כמו שפעת. אחת ההשערות היא שאין להם צורה מפותחת של הקולטן הזה. גם משתנים אתניים הם רלוונטיים, ונראה שיש שילוב של המבנה הגנטי עם משתנים חברתיים וכלכליים".
האם יש משהו שאנשים יכולים לעשות כדי להגן על עצמם מלבד שמירה על היגיינה ועל ריחוק חברתי?
"אחד הגורמים שקובעים אם תחלה במקרה שתידבק הוא המצב הגופני שלך, ובהקשר זה עודף משקל הוא גורם רב השפעה. אם התזונה שלך מאוזנת ואתה מתעמל באופן קבוע, יש לך סיכויים טובים יותר. הרעיון שוויטמין D יכול להועיל הוא תיאוריה מעניינת, אבל זה עדיין לא ברור".
המגפה מאוד מבלבלת אנשים. רבים עדיין לא לגמרי מבינים לאילו תסמינים הם צריכים לשים לב. מהי ההערכה העדכנית שלך?
"אחד האתגרים של מחלת הקורונה הוא שרוב התסמינים שלה משותפים למחלות אחרות, כמו שפעת או אפילו הצטננות. התסמינים הנפוצים ביותר הם חום ושיעול. אם יש לך חום או שיעול, אי אפשר לדעת מהתסמינים אם זה קורונה או משהו אחר. תנאי הסף לבדיקה צריך להיות נמוך מאוד. התסמינים הקלים ביותר צריכים להצדיק בדיקה. יש פחד להיכנס לבידוד בעקבות בדיקה. אבל מי שלא הולך להיבדק עלול לסכן את הקרובים לו ואנשים זרים. יש תסמינים אחרים, כמו איבוד חוש הטעם והריח. אז אנשים שסובלים ממערכת תסמינים כמו חום, שיעול, קשיי נשימה ואיבוד חוש הטעם או הריח צריכים להיבדק".
איך היית מסביר את הסיבות לעלייה המסחררת במספר המקרים בישראל?
"זה שילוב של כמה גורמים. עד לאחרונה לא היה ברור לגמרי מי מוביל את התגובה לקורונה. קיים גם בבירור מרכיב התנהגותי, ויש הרבה שאננות בחברה – אנשים מתקהלים ולא תמיד חובשים מסכות. יש אנשים שסובלים מתסמינים ולא הולכים להיבדק, שיש לזה השפעה, ויש מקרים של אנשים שלא נבדקים כי הם לא רוצים להיכנס לבידוד. יש גם רבים שחיים בשכונות צפופות ובבתים רב-דוריים. העניין הוא לא להאשים אנשים , אלא להבין את הגורמים השונים".
האם שיעורי ההדבקה הגבוהים במגזרים הערבי והחרדי נעוצים בנסיבות החיים שלהם או באופן ההתנהגות שלהם?
"זה לא מצב של שחור או לבן, אלא שילוב של השניים".
ספר לנו עוד על המחשבות שלך לגבי שוודיה, שהתעקשה להימנע מסגר.
"קשה מאוד להכריז על סגר מוחלט לתקופות זמן ממושכות. זה קשה, ואנשים מאבדים הכנסה ויכולת להתקיים. שוודיה לא הטילה סגר. היא ספגה ביקורת כבדה, אבל יש איזון. שוודיה קיבלה החלטה מחושבת להסתכן ביותר מקרים (של תחלואה), אבל לאפשר לחיים ולכלכלה להמשיך לתפקד. בישראל אנחנו מייחסים ערך גבוה מאוד לחיי אדם. זה משקף את האידיאלים היהודיים בדרכים רבות, וזה הביא לתגובה מוקדמת. באופן אישי, אני מאמין בגישות מאוזנות, ואני חושב ששוודיה עשתה צעד אמיץ בזמן שהיו מעט מאוד עדויות, אבל בדיעבד זה היה דבר הגיוני לעשות, בעיקר אם אתה יכול להגן על אנשים בסיכון גבוה.
"אני חושב שהדרך שבה שוודיה פעלה היא במובן מסוים מה שישראל עשתה עכשיו בפועל עד הסגר השני. זו לא הייתה מדיניות מפורשת, אבל הגישה הזאת מאפשרת מידה מסוימת של הדבקה ומשאירה כמעט הכול פתוח. אנו יודעים שנצטרך לשלם מחיר כדי להשאיר את החברה פתוחה. עם זאת, אם אנשים לא ינהגו בתבונה, יתעלמו מההמלצות ולא ייבדקו, נראה זינוק במספר המקרים, שעלול להוביל לשיעורי מוות גבוהים יותר ולהצפת בתי החולים. אנו לומדים שאפשר להסתדר בלי סגר מלא, אבל זה יעבוד רק אם אנשים יצייתו לכללים".
אנשים עשויים לחשוב שאתה סותר את עצמך כשאתה אומר שזה הדבר הנכון בשבילנו להיות עכשיו בסגר, אבל מצד שני אנחנו יכולים ללמוד מהשוודים.
"זו לא סתירה. זה תלוי באיזו נקודה אתה נמצא במגפה. כל מדינה שנמצאת ברמת ההדבקה הנוכחית של ישראל צריכה סגר. אם בשוודיה הייתה רמת הדבקה כזאת, גם היא הייתה נכנסת לסגר. אבל אם היו ננקטים צעדים אחרי הסגר הראשון, המודל השוודי היה עובד. בשוודיה היה הגבלות קלות, ואנשים צייתו להן. זה תלוי בעיתוי, בנכונות הציבורית לציית להגבלות ובאמון הציבור. בישראל האמון בממשלה הוא נמוך, בעוד שבשוודיה הוא גבוה".
שמענו טענות שלפיהן אנו קרובים לחסינות עדר. ההנחה היא שיש הרבה יותר נדבקים מכפי שמראות הבדיקות, ושסף חסינות העדר נמוך מכפי שחושבים.
"ישראל ממש לא קרובה לחסינות עדר, גם אם מחשיבים את המקרים הלא מאובחנים. לא ברור איזה אחוז מהאוכלוסייה צריך להידבק כדי להשיג חסינות, אבל אי אפשר להשיג אותה באמצעות אחוז מועט".
"ישראל ממש לא קרובה לחסינות עדר, גם אם מחשיבים את המקרים הלא מאובחנים. לא ברור איזה אחוז מהאוכלוסייה צריך להידבק כדי להשיג חסינות, אבל אי אפשר להשיג אותה באמצעות אחוז מועט"
היית מאוד מעורב בתגובה לקורונה באנגליה לפני שהגעת לישראל. איך היית משווה בין שתי המדינות מבחינת ההתמודדות עם הנגיף?
"במובן מסוים, הניסיון של אנגליה והניסיון של ישראל הם כמעט קטבים מנוגדים. בהתחלה, אנגליה הייתה אחת המדינות האחרונות שהטילו הגבלות וסגר, וזה הוביל לרמות גבוהות של הדבקה ולמספר גבוה של מקרים בשלב מוקדם. אף על פי שהמספרים נראו רע באותו הזמן, זה הוביל לכך שחלק משמעותי מאוכלוסיית אנגליה נדבק בשלב מוקדם, ובכלל זאת קבוצות סיכון, כמו דיירים של בתי אבות. אז זה אומר שפחות אנשים נדבקו חודשיים או שלושה אחר כך, בייחוד בקרב קבוצות סיכון. זה אומר שיש פחות אנשים שיכולים להידבק בגל השני.
"ישראל קבעה תקנות נוקשות מאוד בשלב מוקדם, ולכן היו פחות מקרי הדבקה ופחות מקרי מוות. אבל במובן מסוים יש לזה מחיר – כי אנשים בקבוצות סיכון לא נדבקו בשלב מוקדם, ונדבקו לאחר הקלת ההגבלות".
האם יש מאפיינים משותפים כלשהם לשתי המדינות?
"דבר אחד שאף אחת מהן לא היטיבה לעשות במיוחד הוא למצוא את האיזון הנכון שיאפשר לאנשים להמשיך בחייהם יחד עם מזעור סכנת ההדבקה. זה דורש, בין השאר, מעקב אחר המגעים של כל מקרה. מעקב מגע לא נעשה בצורה מיטבית באף אחת משתי המדינות, אבל אם אתה מסוגל לעשות את זה, זה יכול לאפשר יותר חופש תנועה".
הקהילה היהודית באנגליה הוכתה קשות על ידי הנגיף. האם יש לכך הסבר?
"לקהילה היהודית שם יש כמה מאפיינים ייחודיים. הראשון הוא שהיא מבוגרת הרבה יותר מהאוכלוסייה הכללית. וגם, חג פורים חל בתחילת ההתפרצות, כשהמודעות לא הייתה גבוהה, ומסיבות פורים היו זרז משמעותי לזה".
האם אתה יכול להסביר את המחשבה העדכנית לגבי אופן התפשטות הנגיף? בהתחלה היה הרבה דגש על הסכנה שבהידבקות ממגע במשטחים ועל היגיינת ידיים, ועכשיו מדברים יותר על רסיסים טיפתיים, ואפילו על אפשרות של העברה אירוסולית של הנגיף, כלומר באמצעות חלקיקים שנשארים באוויר.
"הנגיף חי במערכות הנשימה, וכשמישהו משתעל, הוא פולט נתז נשימתי שנגוע בנגיף. הוא יכול לשרוד זמן מסוים על משטחים. בהתחלה היה הרבה יותר דגש על משטחים, עכשיו יש יותר דגש על העברת נתז מאדם לאדם. זה נגיף די גדול מבחינת הממדים שלו, אז הוא לא נע למרחקים ארוכים כל כך.
"יש מחקרים שמצאו שהוא יכול להתפשט באוויר, אבל לא ברור איזה תפקיד יש לזה, ודרך ההדבקה העיקרית היא העברת נתז נשימתי מאדם לאדם. הרעיון שהוא יכול לרחף באוויר הוא לא סביר כדרך הדבקה עיקרית. נגיפים שמועברים דרך האוויר מביאים לשיעורי הדבקה הרבה יותר גבוהים".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם