אילוסטרציה, חוף הים של תל אביב בעידן הקורונה (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
האפידמיולוג מייקל אדלשטיין מזהיר מפני כישלון הסגר השני

חוקר בכיר: להתכונן לסגר שלישי ורביעי

ראיון

"השאלה היא אם הממשלה תיקח את עצמה בידיים, תקבע הגבלות ברורות שייאכפו, תבצע בדיקות המוניות ותהיה מסוגלת לאתר את המגעים של הנדבקים" ● "שאלה נוספת היא אם אנשים יבינו שזה רציני ויצייתו לכללים" ● "אם לא, זה יכול להימשך ככה במעגלים עד שיהיה חיסון" ● ד"ר מייקל אדלשטיין, אפידמיולוג בריטי בכיר שעשה עלייה, מנתח את אתגרי הקורונה הייחודים שעומדים בפני ישראל

לאחר שעזב עמדה בכירה במאבקה של אנגליה במגפת הקורונה ועבר לישראל, האפידמיולוג ד"ר מייקל אדלשטיין בוחן בדאגה את המדינה החדשה שלו, כאשר היא נכנסת לשנה חדשה שטרם הייתה כמוה: תחת סגר, במאבק נואש נגד הנגיף.

רגע לפני יום כיפור, מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, הזהיר כי ישראל נמצאת "במצב של אל חזור כמעט". ברוח דומה של חשבון נפש, אדלשטיין אומר כי גורלנו אכן מונח על הכף, וייקבע על ידי מעשיהם של המנהיגים והאזרחים.

מה שיקרה במהלך הסגר הנוכחי הוא חשוב, הוא אומר, אבל "מה שיכריע את הכף לטובת הצלחה או כישלון הוא מה שיקרה אחריו". אם המדינה לא תפעל אז כנדרש, "עלול להיות סגר שלישי וסגר רביעי", הוא אמר בריאיון נרחב על המגפה.

אדלשטיין עבד ברשות לבריאות הציבור של אנגליה, הזרוע המבצעת של משרד הבריאות שם מאז 2015, שאחראית לתוכניות בריאות הציבור. הוא עזב את המשרה בחודש שעבר כדי לשמש פרופסור בשלוחת בית הספר לרפואה של בר-אילן בצפת, שם הוא עוסק ב"אי-שוויון בריאותי" שפוגע בערבים ובחרדים.

אדלשטיין הוא גם נשיא המחלקה למחלות זיהומיות של האיגוד האירופי לבריאות הציבור וחבר בפקולטה לבריאות הציבור בבריטניה. הוא השתתף בקבוצות מומחים של ארגון הבריאות העולמי ושל המרכז האירופי לבקרת מחלות ומניעתן, ומשמש סגן עורך של כתב העת Epidemiology and Infection.

האפידמיולוג מייקל אדלשטיין (צילום: באדיבות מייקל אדלשטיין)
האפידמיולוג מייקל אדלשטיין (צילום: באדיבות מייקל אדלשטיין)

דוקטור אדלשטיין, האם הסגר הנוכחי יעבוד?

"תלוי מה המטרה שלו. האם אפשר לצמצם את המקרים כמעט עד לאפס באמצעות סגר? כנראה שלא. אבל מה שהוא יכול לעשות, בתוך כמה שבועות, זה להתחיל להשפיע על מספר המקרים החדשים ולהביא אותו לרמה נשלטת יותר, וגם להוציא את בתי החולים מסכנת הצפה. מה שיכריע את הכף לטובת הצלחה או כישלון הוא מה שיקרה אחרי הסגר. השאלה היא אם הממשלה תיקח את עצמה בידיים, תקבע הגבלות ברורות שייאכפו, תבצע בדיקות המוניות ותהיה מסוגלת לאתר את המגעים של הנדבקים. לכל זה צריך להתכונן כבר בזמן הסגר. שאלה נוספת היא אם אנשים יבינו שזה רציני ויצייתו לכללים. כי אם לא, עלולים להיות סגר שלישי וסגר רביעי. זה יכול להימשך ככה במעגלים עד שיהיה חיסון".

הגעת לאחרונה לישראל מבריטניה, ויש לך הבנה טובה של המצב באירופה ובעולם. איך אתה מעריך את המצב הנוכחי של ישראל?

"המצב בישראל הוא מצב רציני. אין ספק שבישראל יש את אחד השיעורים הגבוהים של הדבקות בעולם, וזו דאגה אמיתית. הדבקות והתפרצויות לא מתנהגות בצורה ליניארית, הן יכולות להיות אקספוננציאליות. מספר המקרים הגיע מכ-2,000 ביום לכ-8,000 ביום בטווח של שבועיים או שלושה. העלייה הזאת מדאיגה מאוד, והתקהלויות גדולות בחגים ללא נקיטת אמצעי זהירות עלולות להביא להתפרצות גדולה הרבה יותר".

הרבה אנשים נמנעים מתפילות במבנים סגורים, אבל לא בטוחים אם להשתתף בתפילות באוויר הפתוח. מה אתה חושב?

"העדויות מראות ששהייה באוויר הפתוח, בניגוד למבנה סגור, מפחיתה את העברת הנגיף, ושריחוק חברתי יחד עם חבישת מסכות מגן עלינו ועל אחרים. תפילה בקבוצה קטנה בחוץ ושמירה על כלל השני מטרים יכולות להפחית את הסיכון, אם כי ישנם גורמים נוספים שצריך לחשוב עליהם, למשל אם שירה בקול חזק מאוד עלולה להגביר את הסכנה. או שטקס קטן הופך להיות הרבה יותר גדול אם אנשים מתחילים להביא משפחות וילדים וההתקהלות גדלה. אם הן יתנהלו באחריות, אני חושב שהסיכון שבתפילות באוויר הפתוח הוא נמוך".

איך הגענו למצב הנוכחי, מסיפור הצלחה בגל הראשון? 

"הטעות שישראל עשתה בפעם הראשונה, אחרי הסגר הראשון, הייתה לתת לאנשים תחושה שזה נגמר ושאפשר לחזור לשגרה ולא צריך לדאוג יותר. הנגיף לא הולך להיעלם בקרוב, אבל אנחנו יודעים מכמה דוגמאות אחרות, כמו שוודיה, שאם ננקטים צעדים מוצלחים, אפשר לשמור על שיעור נשלט של הדבקות.

"הטעות שישראל עשתה, הייתה לתת לאנשים תחושה שזה נגמר ושאפשר לחזור לשגרה ולא צריך לדאוג יותר. הנגיף לא הולך להיעלם בקרוב, אבל אם ננקטים צעדים מוצלחים, אפשר לשמור על שיעור נשלט של הדבקות"

"מטרת הסגר היא לא לחזור לשגרה אלא להגיע למצב שבו אפשר לפתוח מחדש. אבל זה יהיה בשליטה ועם הגבלות. אם שומרים על עקביות, אפשר להמשיך לחיות ככה לאורך זמן. אבל אם אנשים יחזרו על הטעות ויחשבו שאנחנו יכולים לחזור לשגרה, נמצא את עצמנו בסגר שלישי. אבל קשה לשכנע את הישראלים".

עידן הקורונה: תפילה בצפון הארץ, ספטמבר 2020 (צילום: David Cohen/Flash90)
עידן הקורונה: תפילה בצפון הארץ, ספטמבר 2020 (צילום: David Cohen/Flash90)

תכף נחזור למצב של ישראל, וגם נברר מה דעתך על הגישה השוודית. אבל קודם כול, בוא נדבר בקצרה על הנגיף עצמו. הייתה לנו יותר מחצי שנה להכיר אותו. מהם הדברים החשובים ביותר שאנחנו יודעים עכשיו ולא ידענו במרץ?

"משתנים מסוימים שמשפיעים על רמות הסיכון מובנים עכשיו היטב. גיל הוא משתנה חשוב. מחלות כרוניות, בעיקר נשימתיות, הן משתנה חשוב, אבל כל זה לא מסביר למה יש צעירים שנעשים חולים מאוד, יותר מאחרים מבוגרים יותר. מה שאנחנו מבינים יותר ויותר הוא האופן שבו הנגיף תוקף את הגוף ונקשר לקולטני ACE2 – שהם כמו תחנות עגינה שממוקמות על קרום התא, והנגיף נצמד לשם – והמחקר מציע שלאנשים יש צורות שונות של הקולטנים האלה, שמשפיעות על מידת הרגישות של הגוף למחלה. ילדים לא נדבקים כל כך בקלות והם פחות מפיצים את הנגיף, שלא כמו שפעת. אחת ההשערות היא שאין להם צורה מפותחת של הקולטן הזה. גם משתנים אתניים הם רלוונטיים, ונראה שיש שילוב של המבנה הגנטי עם משתנים חברתיים וכלכליים".

האם יש משהו שאנשים יכולים לעשות כדי להגן על עצמם מלבד שמירה על היגיינה ועל ריחוק חברתי?

"אחד הגורמים שקובעים אם תחלה במקרה שתידבק הוא המצב הגופני שלך, ובהקשר זה עודף משקל הוא גורם רב השפעה. אם התזונה שלך מאוזנת ואתה מתעמל באופן קבוע, יש לך סיכויים טובים יותר. הרעיון שוויטמין D יכול להועיל הוא תיאוריה מעניינת, אבל זה עדיין לא ברור".

המגפה מאוד מבלבלת אנשים. רבים עדיין לא לגמרי מבינים לאילו תסמינים הם צריכים לשים לב. מהי ההערכה העדכנית שלך?

"אחד האתגרים של מחלת הקורונה הוא שרוב התסמינים שלה משותפים למחלות אחרות, כמו שפעת או אפילו הצטננות. התסמינים הנפוצים ביותר הם חום ושיעול. אם יש לך חום או שיעול, אי אפשר לדעת מהתסמינים אם זה קורונה או משהו אחר. תנאי הסף לבדיקה צריך להיות נמוך מאוד. התסמינים הקלים ביותר צריכים להצדיק בדיקה. יש פחד להיכנס לבידוד בעקבות בדיקה. אבל מי שלא הולך להיבדק עלול לסכן את הקרובים לו ואנשים זרים. יש תסמינים אחרים, כמו איבוד חוש הטעם והריח. אז אנשים שסובלים ממערכת תסמינים כמו חום, שיעול, קשיי נשימה ואיבוד חוש הטעם או הריח צריכים להיבדק".

איך היית מסביר את הסיבות לעלייה המסחררת במספר המקרים בישראל?

"זה שילוב של כמה גורמים. עד לאחרונה לא היה ברור לגמרי מי מוביל את התגובה לקורונה. קיים גם בבירור מרכיב התנהגותי, ויש הרבה שאננות בחברה – אנשים מתקהלים ולא תמיד חובשים מסכות. יש אנשים שסובלים מתסמינים ולא הולכים להיבדק, שיש לזה השפעה, ויש מקרים של אנשים שלא נבדקים כי הם לא רוצים להיכנס לבידוד. יש גם רבים שחיים בשכונות צפופות ובבתים רב-דוריים. העניין הוא לא להאשים אנשים , אלא להבין את הגורמים השונים".

האם שיעורי ההדבקה הגבוהים במגזרים הערבי והחרדי נעוצים בנסיבות החיים שלהם או באופן ההתנהגות שלהם?

"זה לא מצב של שחור או לבן, אלא שילוב של השניים".

19 ביוני 2020: פיקניקים בשטוקהולם, שבדיה, בשיא משבר הקורונה העולמי (צילום: AP Photo/Andres Kudacki, File)
19 ביוני 2020: פיקניקים בשטוקהולם, שוודיה, בשיא משבר הקורונה העולמי (צילום: AP Photo/Andres Kudacki, File)

ספר לנו עוד על המחשבות שלך לגבי שוודיה, שהתעקשה להימנע מסגר.

"קשה מאוד להכריז על סגר מוחלט לתקופות זמן ממושכות. זה קשה, ואנשים מאבדים הכנסה ויכולת להתקיים. שוודיה לא הטילה סגר. היא ספגה ביקורת כבדה, אבל יש איזון. שוודיה קיבלה החלטה מחושבת להסתכן ביותר מקרים (של תחלואה), אבל לאפשר לחיים ולכלכלה להמשיך לתפקד. בישראל אנחנו מייחסים ערך גבוה מאוד לחיי אדם. זה משקף את האידיאלים היהודיים בדרכים רבות, וזה הביא לתגובה מוקדמת. באופן אישי, אני מאמין בגישות מאוזנות, ואני חושב ששוודיה עשתה צעד אמיץ בזמן שהיו מעט מאוד עדויות, אבל בדיעבד זה היה דבר הגיוני לעשות, בעיקר אם אתה יכול להגן על אנשים בסיכון גבוה.

"אני חושב שהדרך שבה שוודיה פעלה היא במובן מסוים מה שישראל עשתה עכשיו בפועל עד הסגר השני. זו לא הייתה מדיניות מפורשת, אבל הגישה הזאת מאפשרת מידה מסוימת של הדבקה ומשאירה כמעט הכול פתוח. אנו יודעים שנצטרך לשלם מחיר כדי להשאיר את החברה פתוחה. עם זאת, אם אנשים לא ינהגו בתבונה, יתעלמו מההמלצות ולא ייבדקו, נראה זינוק במספר המקרים, שעלול להוביל לשיעורי מוות גבוהים יותר ולהצפת בתי החולים. אנו לומדים שאפשר להסתדר בלי סגר מלא, אבל זה יעבוד רק אם אנשים יצייתו לכללים".

בדיקת קורונה בירושלים, ספטמבר 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
בדיקת קורונה בירושלים, ספטמבר 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

אנשים עשויים לחשוב שאתה סותר את עצמך כשאתה אומר שזה הדבר הנכון בשבילנו להיות עכשיו בסגר, אבל מצד שני אנחנו יכולים ללמוד מהשוודים.

"זו לא סתירה. זה תלוי באיזו נקודה אתה נמצא במגפה. כל מדינה שנמצאת ברמת ההדבקה הנוכחית של ישראל צריכה סגר. אם בשוודיה הייתה רמת הדבקה כזאת, גם היא הייתה נכנסת לסגר. אבל אם היו ננקטים צעדים אחרי הסגר הראשון, המודל השוודי היה עובד. בשוודיה היה הגבלות קלות, ואנשים צייתו להן. זה תלוי בעיתוי, בנכונות הציבורית לציית להגבלות ובאמון הציבור. בישראל האמון בממשלה הוא נמוך, בעוד שבשוודיה הוא גבוה".

שמענו טענות שלפיהן אנו קרובים לחסינות עדר. ההנחה היא שיש הרבה יותר נדבקים מכפי שמראות הבדיקות, ושסף חסינות העדר נמוך מכפי שחושבים.

"ישראל ממש לא קרובה לחסינות עדר, גם אם מחשיבים את המקרים הלא מאובחנים. לא ברור איזה אחוז מהאוכלוסייה צריך להידבק כדי להשיג חסינות, אבל אי אפשר להשיג אותה באמצעות אחוז מועט".

"ישראל ממש לא קרובה לחסינות עדר, גם אם מחשיבים את המקרים הלא מאובחנים. לא ברור איזה אחוז מהאוכלוסייה צריך להידבק כדי להשיג חסינות, אבל אי אפשר להשיג אותה באמצעות אחוז מועט"

היית מאוד מעורב בתגובה לקורונה באנגליה לפני שהגעת לישראל. איך היית משווה בין שתי המדינות מבחינת ההתמודדות עם הנגיף?

"במובן מסוים, הניסיון של אנגליה והניסיון של ישראל הם כמעט קטבים מנוגדים. בהתחלה, אנגליה הייתה אחת המדינות האחרונות שהטילו הגבלות וסגר, וזה הוביל לרמות גבוהות של הדבקה ולמספר גבוה של מקרים בשלב מוקדם. אף על פי שהמספרים נראו רע באותו הזמן, זה הוביל לכך שחלק משמעותי מאוכלוסיית אנגליה נדבק בשלב מוקדם, ובכלל זאת קבוצות סיכון, כמו דיירים של בתי אבות. אז זה אומר שפחות אנשים נדבקו חודשיים או שלושה אחר כך, בייחוד בקרב קבוצות סיכון. זה אומר שיש פחות אנשים שיכולים להידבק בגל השני.

"ישראל קבעה תקנות נוקשות מאוד בשלב מוקדם, ולכן היו פחות מקרי הדבקה ופחות מקרי מוות. אבל במובן מסוים יש לזה מחיר – כי אנשים בקבוצות סיכון לא נדבקו בשלב מוקדם, ונדבקו לאחר הקלת ההגבלות".

אילוסטרציה, מפגין נגד התנהלות נתניהו בעידן הקורונה, ספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Maya Alleruzzo)
אילוסטרציה, מפגין נגד התנהלות נתניהו בעידן הקורונה, ספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Maya Alleruzzo)

האם יש מאפיינים משותפים כלשהם לשתי המדינות?

"דבר אחד שאף אחת מהן לא היטיבה לעשות במיוחד הוא למצוא את האיזון הנכון שיאפשר לאנשים להמשיך בחייהם יחד עם מזעור סכנת ההדבקה. זה דורש, בין השאר, מעקב אחר המגעים של כל מקרה. מעקב מגע לא נעשה בצורה מיטבית באף אחת משתי המדינות, אבל אם אתה מסוגל לעשות את זה, זה יכול לאפשר יותר חופש תנועה".

הקהילה היהודית באנגליה הוכתה קשות על ידי הנגיף. האם יש לכך הסבר?

"לקהילה היהודית שם יש כמה מאפיינים ייחודיים. הראשון הוא שהיא מבוגרת הרבה יותר מהאוכלוסייה הכללית. וגם, חג פורים חל בתחילת ההתפרצות, כשהמודעות לא הייתה גבוהה, ומסיבות פורים היו זרז משמעותי לזה".

האם אתה יכול להסביר את המחשבה העדכנית לגבי אופן התפשטות הנגיף? בהתחלה היה הרבה דגש על הסכנה שבהידבקות ממגע במשטחים ועל היגיינת ידיים, ועכשיו מדברים יותר על רסיסים טיפתיים, ואפילו על אפשרות של העברה אירוסולית של הנגיף, כלומר באמצעות חלקיקים שנשארים באוויר.

"הנגיף חי במערכות הנשימה, וכשמישהו משתעל, הוא פולט נתז נשימתי שנגוע בנגיף. הוא יכול לשרוד זמן מסוים על משטחים. בהתחלה היה הרבה יותר דגש על משטחים, עכשיו יש יותר דגש על העברת נתז מאדם לאדם. זה נגיף די גדול מבחינת הממדים שלו, אז הוא לא נע למרחקים ארוכים כל כך.

"יש מחקרים שמצאו שהוא יכול להתפשט באוויר, אבל לא ברור איזה תפקיד יש לזה, ודרך ההדבקה העיקרית היא העברת נתז נשימתי מאדם לאדם. הרעיון שהוא יכול לרחף באוויר הוא לא סביר כדרך הדבקה עיקרית. נגיפים שמועברים דרך האוויר מביאים לשיעורי הדבקה הרבה יותר גבוהים".

האפידמיולוג מייקל אדלשטיין (מימין) מתדרך פוליטיקאים ליברים במהלך התפרצות האבולה ב-2015 במערב אפריקה (צילום: באדיבות מייקל אדלשטיין)
אדלשטיין מתדרך פוליטיקאים ליברים במהלך התפרצות האבולה ב-2015 במערב אפריקה (צילום: באדיבות אדלשטיין)
עוד 1,769 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 25 באוקטובר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

פרשנות חשיפת המנהרה בעזה הייתה ניסוי של שני הצדדים, חמאס וישראל

לכאורה, חפירת מנהרת הטרור שהתגלתה בשבוע שעבר ברצועת עזה הייתה צעד לא הגיוני מבחינת חמאס, לנוכח המכשול האימתני שהציבה ישראל עשרות מטרים מעל ובעיקר מתחת לאדמה ● אבל ייתכן כי הארגון ביקש לבדוק את יעילות המכשול, גם במחיר של גילוי המנהרה האחרונה על ידי כוחות הביטחון

עוד 578 מילים

על אלימות המשטרה

כאשר אני רואה בהפגנות את השוטרים והשוטרות, את החיילים והחיילות והשוטרות במשמר הגבול, וביס"מ, וביחידות אחרות, ואת הסמויים, כאשר אני רואה בסרטונים את ההתנפלות של קצין משטרה בכיר וקציני משטרה אחרים על המפגינים,

את ההתנהגות של השוטרים הפורצים לדירה ומכים וזורקים אנשים חסרי ישע (כנראה חרדים שהתפללו בדירה),

ימי שלטון נתניהו

פורסם על ידי ‏אייבי בנימין‏ ב- יום ראשון, 18 באוקטובר 2020

ואת הסמויים ש'עיכבו' את דניאל אוחנה, אני רואה אנשים עם מבט קפוא, אנשים שאטמו את אוזניהם ונעלו את מוחם, אנשים שהאלימות עלתה לראשם, ואני נזכר בארגנטינה של החונטה, בצ'ילה של פינושה, בטבח בכפר קאסם, באירועי אוקטובר 2000, ובמקרים דומים אחרים.

פרופ' דוד אוחנה:הנה הסרטון בו נעצר בני דניאל הלילה. הוא הלך לקנות מים…לא ניתנה לו סיבת המעצר,למרות שביקש. הוא הוכנס למכונית פרטית של "הסמויים", ללא זיהוי . דבר שצריך לבדוק אם הוא חוקי בכלל. דמינו לארגנטינה. אנחנו יכולים לצחוק, אך נעצרו עד עתה 600 אישה ואיש, פוטנציאל של בחורים המסומנים עכשיו על ידי כל רשויות הביטחון בארץ.הגשתי הבוקר מאמר ל"דעות – הארץ" ליום שישי הקרוב, שבו הבעתי ספקות לגבי כינונו של פשיזם בישראל. האם יכול להיות שטעיתי?כשזה מתחיל לחלחל לביתך זה אחרת. כך קרה במשטרים אפלים אחרים. עד שלא נוקשים בדלת ביתך זה "לא קורה". מדריכי בדוקטורט, פרופ שאול פרידלנדר, אמר לי בזמנו כי אין קווים אדומים בהיסטוריה, רק ורדרדים. לא קופצים ישר מאלף לדלת, אלא עוברים מאלף לבית ומשם לגימל ומשם לדלת.

פורסם על ידי ‏‎Zeev Raz‎‏ ב- יום ראשון, 18 באוקטובר 2020

ואני חושב על מפקדי המשטרה ששלחו אותם למשימות אלו, על נתניהו שמינה טיפוס כמו אמיר אוחנה לראשות המשרד לביטחון פנים, ועל אלו שהצביעו עבור נתניהו. מה עובר בראשם כאשר הם רואים מראות אלו?

אני רואה אנשים עם מבט קפוא, אנשים שאטמו את אוזניהם ונעלו את מוחם, אנשים שהאלימות עלתה לראשם, ואני נזכר בארגנטינה של החונטה, בצ'ילה של פינושה, בטבח בכפר קאסם, באירועי אוקטובר 2000

מה אומר סנ"צ גואטה כאשר הוא חוזר הביתה, מה הוא עונה לבתו כאשר היא שואלת איך עבר היום?, כאשר היא שואלת האם גם היום שמרת על איפוק וידעת לנהוג באנושיות יוצאת דופן?

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 181 מילים

נתניהו: "נאשר הקלות לתיירות בים המלח ואילת"

הממשלה אישרה תכנית חומש למגזר הערבי ● גמזו: אם לא נעלה את מספר בדיקות הקורונה - אמליץ לעצור את ההקלות ● ח"כים ממרצ עתרו לבג"ץ בדרישה לפסול את ביטול ההצבעה על ועדת חקירה לצוללות ● בנט יעבור מחר ניתוח בגבו לטיפול בפריצת דיסק: "בעיה שאני סוחב כבר 30 שנה"

עוד 23 עדכונים

ראיון "למה מי אתה, האשכנזי או האליטה?"

אחרי שבנו שאול התפטר בסערה ממשרד האוצר, השר לשעבר דן מרידור תוקף בחריפות את נתניהו ואת ממשלתו ● לדבריו, רה"מ משקר לציבור ללא הרף, מנהל את המשבר הכלכלי והבריאותי באופן כושל, ומעכב את אישור התקציב בניסיון להיטיב את מצבו המשפטי והפוליטי ● מרידור מקווה כי כמה מחברי הליכוד יראו לנתניהו את הדרך החוצה, ועל הדרך משגר חיצים מושחזים גם לעבר הנגיד אמיר ירון, המפלגות החרדיות ונפתלי בנט ● בהפגנות בבלפור, אגב, הוא לא משתתף

עוד 2,862 מילים

למקרה שפיספסת

הרשות להגנת הפרטיות נאבקת להפסיק את איכוני שב"כ על אזרחי ישראל

פרשנות צריך להעריך את העמדה האמיצה של הרשות להגנת הפרטיות שבמשרד המשפטים נגד המשך השימוש בכלי האיכון של שב"כ - עמדה המנוגדת לקול הכללי היוצא ממשרדי הממשלה ● בחוות דעת שישית שהרשות מוציאה הבוקר, לקראת ישיבת ועדת השרים המיוחדת שמיועדת להתכנס היום, קובעת הרשות: "ההצדקה המרכזית לעשות שימוש בכלי הטכנולוגי שבידי שב"כ - אינה עומדת עוד"

עוד 642 מילים

סעודיה רוצה הנהגה פלסטינית חדשה

סעודיה מובילה קמפיין באמצעי התקשורת שלה נגד ההנהגה הפלסטינית וקוראת לפלסטינים להחליפה. יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס הורה לבכירי הרש"פ שלא להגיב על ההתקפה הסעודית עד יעבור זעם, הוא מקווה לבחירתו של ג'ו ביידן לנשיא ארה"ב בתקווה שיחלץ את הרש"פ ממצוקותיה.

אחרי ההתקפה התקשורתית החזיתית של הנסיך הסעודי בנדר בן סולטאן, ראש המודיעין הסעודי לשעבר, על ההנהגה הפלסטינית באמצעות ערוץ "אל-ערביה", העיתונות הסעודית ממשיכה בהתקפה עליה, דבר שמתפרש על ידי גורמים ברש"פ כמתקפה מתוכננת מראש על ידי בית המלוכה הסעודי.

אחרי ההתקפה התקשורתית של הנסיך הסעודי בנדר בן סולטאן על ההנהגה הפלסטינית, העיתונות הסעודית ממשיכה להתקיפה. גורמים ברש"פ מפרשים זאת כמתקפה מתוכננת ע"י בית המלוכה הסעודי

העיתון הסעודי "אלעוכאז" מוביל כעת את ההתקפה על ההנהגה הפלסטינית.

ג'מיל אלד'יאבי עורך העיתון "אלעוכאז" התראיין ב-9 באוקטובר בערוץ MBC הסעודי  ואמר כי לעם הפלסטיני יש "הנהגה מאכזבת", הוא קרא לעם הפלסטיני לקום נגד ההנהגה להפילה ולהענישה.

"מרבית חברי ההנהגה הפלסטינית הם נוכלים ורמאים הסוחרים בבעיה הפלסטינית, הם שורפים את עצמם ורוצים לשרוף את האחרים.

זה לא אומר שאנחנו נגד הבעיה הפלסטינית, להיפך, סעודיה מאז הקמתה תומכת בבעיה הפלסטינית ועמדתה היא קבועה בתמיכה בזכויות העם הפלסטיני ובהחלטות האו"ם והליגה הערבית", הסביר אלד'יאבי.

עיתון "אלעוכאז" פירסם כמה מאמרים ב-8 באוקטובר שממשיכים בקו של הנסיך הסעודי בנדר בן סולטאן, אשר בחר לתאר כמה מהמנהיגים הפלסטינים במילים "הסנגורים של הבעיה הפלסטינית".

העיתונאי  הסעודי ח'אלד אלסימאן כתב:

"הנסיך בנדר בן סולטאן סיכם את הבעיה הפלסטינית במשפט אחד: 'הבעיה צודקת, הסנגורים שלה כושלים'".

 

"מרבית חברי ההנהגה הפלסטינית הם נוכלים ורמאים הסוחרים בבעיה הפלסטינית, הם שורפים את עצמם ורוצים לשרוף את האחרים. זה לא אומר שאנחנו נגד הבעיה הפלסטינית, להיפך", הסביר אלד'יאבי

ואילו הפובליציסט הסעודי מוחמד אל סאעד  פירסם מאמר שבו תקף את הפלסטינים תחת הכותרת "הפלסטינים… מנייטרלים ללוחמים נגד סעודיה".

במאמרו הוא האשים את הפלסטינים כי הפכו "בובה בידי דוחא, אנקרה וטהרן".

הוא תיאר באופן מפורט כיצד הפלסטינים הפעילו טרור נגד מדינות ערב וסעודיה:

"הפלסטינים נקטו בטרור מאורגן נגד מרבית מדינות ערב והיפנו את הרובים שלהם ואת הפצצות שלהם נגד העמים הערבים, תוך כדי שהם מניחים בצד את האוייב שלהם, על פי טענתם, לא רק זאת, הם חברו לטרור מסוג אחר, טרור הציות לדרכם בניהול המאבק, הגשת כספים וסיוע עצום. ואם לא תציית, אתה נחשב לעויין והם מגייסים נגדך את הרגשות הערבים.

במשך 6 עשורים הפלסטינים נלחמו בצבאות ומנגנוני הביטחון הערביים והתישו אותם יותר מאשר נלחמו נגד הצבא הישראלי ומנגנוני הביטחון שלו".

ואילו העיתונאי הסעודי חמוד אבו טאלב פירסם אף הוא מאמר שבו תקף את ההנהגה הפלסטינית ובו כתב את הדברים הבאים:

"העם הסעודי וההנהגה הסעודית ממשיכים להגן על הבעיה הפלסטינית, אך לא בדרך ובסגנון של הסנגורים הכושלים, אשר הפכו אותה למכירה פומבית של הרווחים עד אשר עמדה ללכת לאבדון, עם אלה אין שום תועלת, אין ברירה אלא לחשוף את עמדותיהם המבישות".

חשש כבד בהנהגת הרש"פ

הנהגת הרש"פ הופתעה מההתקפה החריפה עליה של הנסיך הסעודי בנדר בן סולטאן. גורמים בכירים בפת"ח מעריכים כי הוא פעל בהוראתו של יורש העצר מוחמד בן סלמאן.

בכיר בפת"ח אומר כי מוחמד בן סלמאן הוא שניסה ללחוץ על ההנהגה הפלסטינית, מאז שהנשיא טראמפ נכנס לתפקידו בבית הלבן, להסכים לדון בתוכנית "עסקת המאה" ולכך שאבו דיס תהייה בירת המדינה הפלסטינית במקום מזרח ירושלים, עם גשר עילי מאבו דיס למסגד אלאקצא בהר הבית.

ברש"פ אומרים כי מוחמד בן סלמאן הינו ידידו הקרוב של ג'ארד קושנר והוא חייב הרבה לממשל טראמפ אשר הגן עליו בפני הקונגרס האמריקני ובפני הקהילה הבינלאומית בעקבות רצח העיתונאי הסעוד ג'מאל חאשוקג'י באיסטנבול.

ברש"פ אומרים כי מוחמד בן סלמאן הינו ידידו הקרוב של ג'ארד קושנר וחייב הרבה לממשל טראמפ, שהגן עליו בפני הקונגרס האמריקני ובפני הקהילה הבינלאומית בעקבות רצח העיתונאי הסעודי ג'מאל חאשוקג'י באיסטנבול

החשש בהנהגה הפלסטינית הוא שבית המלוכה הסעודי תומך בהחלפתו של  מחמוד עבאס באישיות אחרת שתסכים לדון בתוכנית השלום האמריקנית, זאת בעקבות הדברים שאמר הנסיך הסעודי בנדר בן סולטאן:

  • "קשה לפתור את הבעיה הפלסטינית, אי אפשר לבטוח בהנהגה הפלסטינית".
  • "ההנהגות הפלסטיניות הן כושלות, פלסטין בקשר אלינו היא פלסטין ולא באמצעות מנהיגיה".
  • "ההנהגות הפלסטיניות סבורות כי איראן וטורקיה הן יותר חשובות ממדינות ערב".

ההתבטאויות האלה של הנסיך בנדר בן סולטאן  נתפסות במוקאטעה ברמאללה כפניה ישירה של סעודיה לתושבי השטחים, מעל ראשה של ההנהגה הפלסטינית עם מסר ברור: אם אתם רוצים לפתור את הבעיה שלכם, תחליפו את ההנהגה הפלסטינית הנוכחית.

יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס חושש מהעצמת העימות עם סעודיה והורה לבכירי הרש"פ להתעלם מדבריו הקשים של הנסיך הסעודי בנדר בן סולטאן.

אחמד א-דיכ, ראש לשכתו של שר החוץ הפלסטיני ריאד אלמאלכי, שלח ב-9 באוקטובר מכתב לכל השגרירים הפלסטינים ברחבי העולם, ובו הנחיה של  ההנהגה הפלסטינית שלא להגיב על דבריו של הנסיך בנדר בן סולטאן או על אישיותו.

הוא איים כי ינקטו כל הצעדים החוקיים כלפי מי שיפר את ההנחייה הזו.

התבטאויות בנדר בן סולטאן נתפסות במוקאטעה כפניה ישירה של סעודיה לתושבי השטחים, מעל ראש ההנהגה הפלסטינית עם מסר ברור: אם אתם רוצים לפתור את הבעיה שלכם, תחליפו את ההנהגה הפלסטינית

עם זאת, מזכ"ל הועד הפועל של אש"פ צאיב עריקאת, לא יכול היה להתאפק וצייץ ב-8 באוקטובר בחשבון הטוויטר שלו את הדברים הבאים מבלי להתייחס ספיציפית לדבריו של הנסיך בנדר בן סולטאן:

"מי שרוצה להכשיר את הנורמליזציה עם ישראל, יכול לעשות זאת ללא הוצאת דיבתם של העם הפלסטיני ומאבקו האגדי" כתב עריקאת והוסיף כי הוא מחזיק במסמכים רשמיים של הממשלים האמריקנים השונים ש"מגלים את האמת כולה ולא חצאי אמיתות".

"כל מדינה יכולה לומר שהאינטרסים שלה דורשים נורמליזציה עם ישראל", סיכם עריקאת את דבריו בצורה דיפלומטית ללא איזכור שמה של סעודיה.

הרש"פ וחמאס חוששות מעימות ישיר עם סעודיה. תנועת חמאס רוצה לשחרר את עשרות החברי התנועה העומדים לדין בסעודיה על הברחת כספים דרך טורקיה עבור הזרוע הצבאית של התנועה ברצועת עזה.

גם לרש"פ יש הרבה מה להפסיד אם תתעמת עם סעודיה. סעודיה היא מדינה חשובה במזרח התיכון ועומדת בראש המחנה הסוני. יש לה תפקיד בינלאומי ואזורי. היא השומרת על שני המקומות הקדושים לאיסלאם (מכה ומדינה) ותמיד תמכה בבעיה הפלסטינית. ההנחיה של מחמוד עבאס לבכירי הרש"פ היא להנמיך את הראש ולתת לסערה לחלוף. הוא מחכה לתוצאות הבחירות בארה"ב בתקווה שג'ו ביידן יבחר כנשיא ויחלץ אותו ממצוקתו.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 926 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נתניהו על האשמות גנץ: ״לא מבוססות על אמת״

גנץ מדגיש: מערכת הביטחון לא ידעה על העסקה ● ימינה על היוזמה להחליף את נתניהו ביעלון: ״לא מחליפים טריפה בנבלה״ ● הליכוד: נדהמים מהכינוי טריפה ● הנשיא ריבלין על יהודה בארקן: ״היה באר של שמחה״ ● בישראל מעריכים: ההסכם הבא יהיה עם עומאן ● ח״כ כסיף שובת רעב ● אפי נוה בראיון: ״שי ניצן מפלצת, אדם נקמן ורע״ ● אלפים הפגינו נגד נתניהו ברחבי הארץ

עוד 31 עדכונים

הקורונה אשמה בהכל, הקורונה לא אשמה בכלום

גזענות, כיבוש, רצח נשים, בועה כלכלית שהתפוצצה לנו בפרצוץ, ושלטון מושחת מהיסוד ● שנת 2020 מתקרבת לקיצה, כאשר ישראל נמצאת איפשהו בין התפוררות לקריסת מערכות ● מגפת הקורונה לא יצרה את הבעיות הללו, אבל היא הביאה אותן לנקודת רתיחה, ופתחה את כל הפצעים - אישיים ולאומיים ● הגיע הזמן להתמודד עם גורמי היסוד המתחזקים את המצב הנוכחי ● דעה

עוד 1,198 מילים

טור מיוחד מה למדתי על איחוד האמירויות כאשת הרב הראשי שם

מישל וולדמן סרנה היא רעייתו של הרב הראשי באמירויות, יהודה סרנה ● בטור אישי היא כותבת בפתיחות על החיים במדינה שפותחת כעת את שעריה בפני ישראלים, על חברתה האמירתית שאוהבת את "שטיסל" ואת עומר אדם, על היחסים הקרובים שפיתחה משפחתה עם האימאם המקומי, ועל היחס לנשים בדובאי ● ויש לה גם מסר לישראל: בקרוב האמירתיים יגיעו לכאן, אנא אל תשפילו אותם בנמל התעופה

עוד 1,605 מילים ו-1 תגובות

ראיון מבצע טרובדור

העיתונאי הקנדי מייקל פוזנר (73) לקח על עצמו פרויקט שאפתני במיוחד: לשוחח עם כל מי שהכיר את לאונרד כהן, ולפרסם ביוגרפיה בת שלושה כרכים של הכותב והזמר הנערץ ● בוב דילן סירב לשתף איתו פעולה, וכך גם רבים מבני משפחתו של כהן, אך הוא הצליח להגיע למאות ממכריו, בהם אמנים ישראלים רבים שפגשו אותו בעת ביקוריו בארץ ● כעת פוזנר מפרסם את הכרך הראשון, וחוזר לפגישתו היחידה עם כהן - שבה הביוגרף המעריץ לא העז להוציא מילה

עוד 1,802 מילים

השמועות על שיתוף פעולה בין פת"ח לחמאס היו מוקדמות מדי ● רף האלימות בירדן עולה, והממלכה כולה נחרדה מחטיפה מזוויעה של נער בן 16 ● המרדף אחר הגז הטבעי מחסל בריתות ישנות ומוליד חדשות ● ומדינות האזור מציינות שנה להסכם שקבע את גורל הכורדים - מעל לראשם ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 606 מילים

טיול לשבת על פסגת הר הצופים

בהר הצופים בירושלים מתגלים סיפורי טרגדיה, תעוזה ופילנתרופיה ● על ההר המפורסם התרחשו מקרי טבח, פעולות צבאיות סודיות ופעולות הצלה, וכיום הוא מכיל אנדרטאות לזכר חלק מהמדענים, האמנים והפילנתרופים פורצי הדרך בארץ ● אביבה ושמואל מטיילים בבירה

עוד 1,023 מילים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 11 ימים לבחירות

זה הקורונה, טמבל

ארה"ב נכנסת לגל שלישי של התפרצות הקורונה, ומספרי הנדבקים והמתים שם ממשיכים לעלות ● כל זה לא מפריע לטראמפ להמשיך להתכחש לחומרת המצב ולהצהיר הבוקר בעימות מול ביידן: "אני לוקח אחריות מלאה אבל אני לא אשם" ● במקביל, החדשות מתפרצות בקצב מסחרר - מסקנדלים צהובים ועד פשעים נגד האנושות - וההצבעה המוקדמת גבוהה מבעבר ● ויש גם תשובה לחיים לוינסון

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מספר טענות שלכם מופרכות. למשל הקביעה שלכם שנתניהו "אומר בגאון שישראל היא מדינה של יהודים ולא של אחרים", בשעה שהעמדה שלו היא העמדה הציונית הבסיסית שישראל היא מדינת העם היהודי ושל מיעוטיה... המשך קריאה

מספר טענות שלכם מופרכות. למשל הקביעה שלכם שנתניהו "אומר בגאון שישראל היא מדינה של יהודים ולא של אחרים", בשעה שהעמדה שלו היא העמדה הציונית הבסיסית שישראל היא מדינת העם היהודי ושל מיעוטיה. אבל היא קודם כל מדינת הלאום היהודי. זה לא יכול להשתוות לעמדות הרפובליקנים והדמוקרטים באמריקה לגבי אמריקה, שכן אין הגדרה פיקס מהו העם האמריקאי, שכן הרכבו משנה מעשור לעשור ע"פ היקפי ומגוון המהגרים אליו. בשונה מהעם היהודי, באמריקה המדינה יצרה את העם האמריקאי. מאז שנות השישים הפוליטיקלי קורקט אימץ גם את השחורים לאותו עם שהולך ומתגבר. הגיבוש לא על בסיס עבר משותף אלא רק על בסיס הווה ועתיד משותפים.

לכן נתניהו ורוב הציבור היהודי בישראל "בלתי ניתנים לשינוי" בשל המוצא המאחד שלהם.

אמריקה היא רפובליקה דמוקרטית לפי הגדרת מייסדיה והוגיה.

עוד 1,820 מילים ו-1 תגובות

דיווח של נפתלי מוסטר, על חתונת ענק חרדית המתוכננת להתקיים בניו יורק בשיא המגפה, עורר שם סערה ● האירוע בוטל, אך מעמדו של נפתלי בקהילה נפגע והושמעו איומים על חייו ● בטור אישי הוא משחזר את החוויה שעבר ● "כינו אותי נאצי, חבר ביודנראט ומלשן" ● "אחד המגיבים באתר חרדי כתב שצריך לחסל אותי" ● "אבל הכוח שהניע אותי לדווח על התנהגות כה חסרת אחריות חזק יותר"

עוד 796 מילים

גנץ: ״נתניהו ידע על המו"מ בין ארה"ב לאמירויות על החמקנים והסתיר זאת ממערכת הביטחון״

ערב דרמטי ביחסים עם העולם הערבי ובתוך הממשלה ● טראמפ הכריז על נורמליזציה של סודן וישראל ● במקביל: גנץ ורה״מ הוציאו הודעה משותפת המאשרת מכירת חמקנים לאמירויות ● לאחר מכן: גנץ בהודעה לפיה נתניהו הסתיר את המו״מ על החמקנים ממערכת הבטחון ● אורלי לוי-אבקסיס: ״התקשורת השחירה אותי״ ● דיל שנרקם עשוי להפוך את יעלון לראש ממשלה

עוד 38 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה