מדוע הסגר כן עשוי לעבוד, ולמה זה לא מהסיבות הנכונות

צילום מסך מסרטון של חתונת נכדת האדמו"ר מויז'ניץ בספטמבר 2020
צילום מסך מסרטון של חתונת נכדת האדמו"ר מויז'ניץ בספטמבר 2020

קשה להסביר מדוע אנו נכנסים לסגר השני הזה בניגוד לדעת המומחים, ללא מתווה יציאה ערוך, ותוך פגיעה חריפה בכלכלה. סגר שהוא פרי דרישתו והתעקשותו של אדם אחד – ראש הממשלה נתניהו.

ההסבר ההגיוני היחיד שאני מצליח לחשוב עליו להתעקשות המוזרה הזו, הוא היותו חלק מאיזו תכנית של נתניהו להשתחרר מההסכם הסחטני של גנץ לרוטציה, הסכם שנכפה עליו בכוח 12 חברי כנסת מתוך 72 חברי הקואליציה, וללא שום גיבוי ציבורי.

ההסבר ההגיוני היחיד שאני מצליח לחשוב עליו להתעקשות המוזרה על סגר, הוא היותו חלק מתכנית של נתניהו להשתחרר מההסכם הסחטני של גנץ לרוטציה, שנכפה עליו בכוח 12 חכ"ים מתוך 72 חברי הקואליציה

אם הרעיון הוא לקדם בחירות או החלפת קואליציה, או משהו אחר, הרי שכדי להיחלץ מהרוטציה נתניהו יצטרך לבנות בחודשיים שלושה הבאים הן גב ציבורי והן רציונל למהלך, ונראה כי ההליכה לסגר אמורה לעשות את זה בשבילו. קשה להבין כיצד בדיוק מתכנן נתניהו את מהלכיו, אולם יהיו אשר יהיו, לסגר הזה יש גם צדדים נוספים ששווה לשים לב אליהם.

חלק מהתנגדות המומחים לסגר מגיעה מהטענה כי הסגר רק יגביר את ההדבקה. אם מרבית ההדבקה מקורה בבני משפחה, הרי שאם תסגור את כולם ביחד בבתים ההדבקה רק תגבר.

אבל לטיעון זה יש שני צדדים, לישראל הרכב דמוגרפי הטרוגני ייחודי המתבטא בקבוצות חברתיות גדולות, המנוכרות מהזרם המרכזי ומהדבק של האתוס הציוני. המדובר בחרדים שהם כ-15% מהאוכלוסייה והערבים שהם למעלה מ-20%.

בשתי קבוצות אלו נרשמו אחוזי הדבקה גבוהים, אחוזים שנובעים מתנאים אובייקטיבים של מדרג סוציואקונומי נמוך בצירוף אחוזי ילודה גבוהים, שמייצרים צפיפות, וזאת בנוסף לניכור חברתי שמקטין את הנכונות לציות.

משתי קבוצות אלו – הקבוצה הבעייתית יותר לעניין המגפה היא הקבוצה החרדית. לא רק שהיא אוכלוסייה עירונית צפופה יותר, עם משפחות גדולות (ממוצע כפול של 7 ילדים בחרדיות לעומת 3.5 בערביות) אלא שכוחם הפוליטי מאלץ את המדינה להתחשב באינטרסים הייחודיים שלהם, גם אם הם מתנגשים באינטרס הכללי. ובעניין הקורונה, הרי שמסיבות שונות – לאינטרס הכלכלי והדתי שלהם יש משקל נכבד יותר מול האינטרס הבריאותי.

לא רק שהאוכלוסייה החרדית עירונית וצפופה יותר, עם משפחות גדולות, אלא שכוחם הפוליטי מאלץ את המדינה להתחשב באינטרסים שלהם, גם אם הם מתנגשים באינטרס הכללי

כך, השפעת הסגר בתנאיה הייחודיים של האוכלוסייה החרדית עשויה להתבטא דווקא בעליה של אחוזי התחלואה במגזר זה ולא להוריד אותה. האם לכך כיוון נתניהו? אינני יודע, אולם מה שכן אפשר להגיד זה שאם כך הדבר, הרי שדווקא אותה עליה בהדבקה שהסגר הזה יוצר – עתידה אולי להוציא את האוכלוסייה החרדית ממשוואת ההדבקות הרבה יותר מהר מכל אוכלוסייה אחרת. פשוט היא תהפוך למקום הראשון בעולם שיוכל להתגאות בחיסון עדר לקורונה, ויתכן שהמגזר הערבי יהיה השני.

מספר הקסם לחסינות העדר לקורונה נחשב נכון להיום בין 60% ל-70% מחוסנים בקהילה. מספר זה כולל את כל אלו שחוו את הנגיף ועכשיו נושאים נוגדנים, ואת אלה שמשום מה לא נדבקים גם לאחר חשיפה ממושכת (יש גם כאלו). מול זה לא פורסמו שום נתוני אמת, עניין המצריך סקר סרולוגי מקיף שלא נעשה. מה שכן נעשה הוא הבדיקות המפורסמות שמאתרות מחלה פעילה, ובבדיקות אלו שנעשו ערב הכניסה לסגר נמצא במגזר החרדי כי 26% מהנבדקים הם נשאי נגיף פעיל (לעומת כ-12% במגזר הערבי וכ-9% בשאר האוכלוסייה).

ניתן אמנם לטעון כי מספרים אלו כנראה גבוהים יותר מאשר בכלל האוכלוסייה החרדית משום שלבדיקות ניגשים לרוב כאלו המועדים להדבק, אולם חתך הגילאים החרדי הוא צעיר הרבה יותר מבאוכלוסייה הכללית. ילדים ונוער שהם אסימפטומטים אבל נוטים לקרבה חברתית גדולה יותר, בצירוף אלו שהווירוס חלף דרכם ורק השאיר נוגדנים (שאינם מאותרים בבדיקות הנוכחיות), בצירוף התפילות וההצטופפות של חגי תשרי וכן, גם הסגר – סביר להניח כי בערים החרדיות נגיע בחודש חודשיים הקרובים לאחוזי הקסם של החיסון העדרי. וייתכן שאחריהם זה יקרה גם במגזר הערבי.

אם כל זה יקרה, אולי הם יהפכו למגזרים ירוקים לגמרי. ואז יישאר לנו להשתלט על הווירוס רק בשאר האוכלוסייה, הקבוצה שנוטה הן לתרבות של ריחוק חברתי גדול יותר והן להיענות גדולה יותר להנחיות. וכך, רק אלו שנהגו באחריות ונמנעו מלהידבק יהיו דווקא אלו שיאלצו להמשיך לחיות תחת המגבלות המקשות האלו.

אם זה יקרה, יישאר להשתלט על הווירוס בשאר האוכלוסייה – שנוטה לריחוק חברתי ולהיענות גדולה יותר להנחיות. וכך, אלו שנהגו באחריות ונמנעו מלהידבק יהיו דווקא אלו שיאלצו להמשיך לחיות תחת המגבלות המקשות

על הנייר הסגר אולי יצליח, אבל הוא עתיד להגביר הן את הניכור בין המגזרים, והן (וזה פחות בולט לעין) את המתחים בתוך המגזר החרדי סביב הסמכויות הרבניות בכלל ומקומה של הדת בפרט. הסגר הזה, שלכאורה הוא עניין בריאותי גרידא, עשוי להתגלות בראי היסטורי כקטליזטור חברתי רב עוצמה.

אז, האם ביבי בונה על זה או על משהו אחר? זו שאלה שכנראה לא נדע את התשובה עליה, לפחות לא עד לבחירות. אבל בתשובה לשאלה האם הסגר יעבוד? קרוב לוודאי שכן, אבל לא מהסיבות הנכונות.

ישי גבריאלי הוא כלכלן בהכשרתו. בין היתר שימש כמרצה במכללה החברתית כלכלית וכתב את הספר "התיאומוניטריזם" על היבטים דתיים בתורת הכלכלה. בעברו הרחוק יותר היה כתב וחבר מערכת בשבועון "כספים" וכן כתב טור בגלובס וקצת בידיעות אחרונות. נהנה לכתוב על מגוון נושאים רחב וכיום מחזיק בלוג בשם "צוקרלך גשפטן" https://zuckerlechgescheft.wordpress.com/ בו הוא כותב מדי םעם על נושאים שמעניינים אותו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 726 מילים
סגירה