האם ההפגנות גורמות להדבקה?

הפגנה במחאה על הירצחו של ג'ורג' פלויד במיניאפוליס, 4 ביוני 2020 (צילום: AP Photo/Julio Cortez)
AP Photo/Julio Cortez
הפגנה במחאה על הירצחו של ג'ורג' פלויד במיניאפוליס, 4 ביוני 2020

האם ההפגנות נגד נתניהו גורמות להדבקה בנגיף הקורונה ולתחלואה הגדולה של "הגל השני"? זאת שאלה שנמצאת בלב ההתרחשויות במדינת ישראל. נתניהו טוען שההפגנות הן מוקד להפצת מחלות. החרדים מצדיקים את הזילזול שלהם בהוראות משרד הבריאות בכך שבהפגנות של החילונים יש ממילא הדבקה חמורה. לעומתם טוענים מצדדי ההפגנות שבהפגנות אין הדבקה משמעותית, ולכן אין סיבה להפסיק אותן. מה האמת?

האם ההפגנות נגד נתניהו תורמות לתחלואה הגדולה של "הגל השני"? השאלה נמצאת בלב ההתרחשויות במדינה. נתניהו טוען שההפגנות הן מוקד להפצת מחלות, והחרדים מצדיקים דרכן את זלזולם בהוראות משרד הבריאות

לכאורה סביר להניח שאירוע שבו אלפי אנשים צועדים יחד וצועקים סיסמאות – תהיה בו תופעה חמורה של הדבקה. משרד הבריאות חוקר את מקורות ההדבקה, שהרי תפקידו למנוע אותה ללא קשר להיבט הפוליטי של השאלה הזאת. החוקרים של משרד הבריאות לא מצאו שום סימנים לכך שיש תחלואה שמקורה בהפגנות. אם אכן ההפגנות היו מקור למאות מקרים של הדבקה בנגיף – החוקרים היו מגלים זאת. לכן מן המידע שבישראל אי אפשר להכריע מי צודק.

לכן את התשובה לשאלה הזאת יש לחפש במידע מן העולם הגדול, ובמיוחד במידע מארה"ב, שבה בתקופת קורונה היו הפגנות מחאה על מותו המחריד בחניקה של רוג'ר פלויד השחור בידי שוטר לבן. חיפשתי מאמרים על הקשר בין עליה בתחלואה לבין הפגנות, וגיליתי שיש בישראל שני נרטיבים. הנרטיב הראשון מופיע בעיתון הארץ והנרטיב השני מסופר ב"ג'רוזלם פוסט" – שני נרטיבים מנוגדים.

בנרטיב הראשון שסוקר בעיתון הארץ מסופר שחוקרים גרמניים בדקו 315 ערים בארה"ב שבהן היו הפגנות לאחר החניקה של ג'ורג' פלויד, ובאף אחת מהן לא נמצאה שום עליה בתחלואה, לא בהשוואה לערים אחרות, שבהן לא היו הפגנות, ולא ביחס לאותן ערים לפני ואחרי ההפגנות. מכאן שלא היתה הדבקה בהפגנות.

בנרטיב השני ב"ג'רוזלם פוסט" מסופר שחוקרים אמריקאיים בדקו שמונה ערים שבהן היו הפגנות לאחר החניקה של פלויד, וברובן הם מצאו עליה בתחלואה בעקבות ההפגנות.

מה הולך פה? איך יכול להיות שהחוקרים האמריקאים מצאו שיש עליה בתחלואה ואילו החוקרים הגרמניים מצאו שאין עליה בתחלואה? מישהו פה משקר? מי שעוסק במדע יודע שיש תופעה כזאת, ששתי קבוצות של חוקרים מדווחות על תוצאות מנוגדות.

מה הולך פה? איך יתכן שהחוקרים האמריקאים מצאו עליה בתחלואה ואילו החוקרים הגרמניים לא? מישהו פה משקר? מי שעוסק במדע יודע שיש תופעה כזאת, ששתי קבוצות חוקרים מדווחות על תוצאות מנוגדות

זה קיים בעיקר במחקרים במדעי החברה, אבל לא רק בהם. זה נובע מכך שכל מדען שמתחיל מחקר בנושא כלשהו, מגיע אליו עם השערה כלשהי, עם תזה שהוא מנסה להוכיח. לעיתים קורה שהתוצאות תואמות את התזה המוקדמת, לא משום שהמדען זייף (גם זה קורה לפעמים, אבל זה די נדיר), אלא משום שהמדען בחר את התנאים של המחקר, ובחר מן התוצאות שקיבל – דווקא את אלה שהתאימו למה שהוא האמין שזאת האמת המדעית. וקבוצה אחרת, שחושבת אחרת – יכולה להגיע לתוצאות מנוגדות, ע"י בחירה אחרת של התנאים של המחקר, ובחירה אחרת של התוצאות שהתקבלו.

נחזור אל שתי הקבוצות, האמריקאית והגרמנית. האמריקאים מצאו עליה ברורה בתחלואה – אחרי שלושה שבועות מיום תחילת ההפגנות. הגרמנים חיפשו עליה ברורה בתחלואה בשבועיים שאחרי תחילת ההפגנות. מתי וירוס הקורונה מתחיל לגרום לתסמינים ולתחלואה? בד"כ אחרי חמישה ימים. ליתר ביטחון אנו נידרשים ל-14 ימים של בידוד, אחרי שנחשפנו לחולה קורונה. כאשר יש הדבקה משמעותית, העלייה בתחלואה מתחילה אחרי חמישה ימים, ואז היא ממשיכה לעלות בגלל ההדבקה השניונית. אנשים נוספים שנדבקו מהאנשים הראשונים שנידבקו באותו אירוע – ומגיעה לשיא אחרי שבועיים. אמור מעתה, בשבועיים הראשונים אחרי ההפגנות בארה"ב – אין עליה ברורה בתחלואה. אחרי שלושה שבועות – יש עליה בתחלואה, אבל הקשר שלה להפגנות דורש בירור – בהמשך.

קריאה במאמר של החוקרים האמריקאיים מעלה את הנקודה הבאה: החוקרים האמריקאיים לא עשו השוואה לערים אחרות, שבהן לא היו הפגנות רבות-משתתפים, וזה מטיל צל כבד על המחקר שלהם.

עד כמה שאני מבין היתה עלייה בתחלואה גם בערים אחרות, בתקופה של שלושה שבועות – והיא נובעת מכך שהסגר בוטל, באותם הימים, באותן הערים. בשתי ערים, מבין 8 הערים שנבדקו, העליה בתחלואה היתה לא משמעותית, משום שבהן היתה יותר הקפדה על מסכות ועל ריחוק פיזי, בגלל אירועי קורונה קודמים. כאמור בשש מן הערים שנבדקו העליה בתחלואה היתה דווקא אחרי שלושה שבועות – ולא אחרי שבועיים, וזאת בגלל ביטול הסגר, ולא בגלל הדבקות בהפגנות.

קריאה במאמר של החוקרים האמריקאיים מעלה כי החוקרים האמריקאיים לא עשו השוואה לערים אחרות, שבהן לא היו הפגנות רבות משתתפים, וזה מטיל צל כבד על מחקרם

עיון מעמיק במחקר האמריקאי מעלה שנושא המחקר בכלל לא היה ההדבקות בהפגנות – אלא אי שמירת הריחוק הפיזי בין האנשים (ריחוק פיזי – ולא ריחוק חברתי, מונח מטומטם. אם כבר ריחוק אנטי-חברתי).

הבעיה עם ההפגנות הללו בשש מערי ארה"ב היא שבהן לא היתה הקפדה על מסכות ולא על הריחוק הפיזי בין המשתתפים. עיינתי בגוגל אימאג'ז מן ההפגנות. בכל הצילומים רואים באופן ברור שמאות מפגינים עומדים בצפיפות גדולה, וחלקם בלי מסכות.

באחד הצילומים ראיתי מאות מפגינים, וביניהם ספרתי 22 אנשים ללא מסכות, עומדים בסמיכות ליתר המפגינים. 22 איש, ודי בחולה קורונה אחד כדי להדביק עשרות מן המשתתפים. בצילום אחר, מהפגנה ביוטה, רואים היטב מפגינים ללא מסיכות. המסקנה שראוי להסיק מהמחקר האמריקאי היא שבערים שבהן היתה הקפדה על הוראות הבריאות – לא היתה עליה בתחלואה, ואילו בערים שבהן לא היתה הקפדה – היתה עליה בתחלואה.

כאמור, החוקרים האמריקאים בדקו את נושא ההקפדה על הוראות שמירת הבריאות, והמסקנה שלהם היתה:

The data suggest that to slow the spread of COVID-19, CDC guidelines must be followed in protest situations

כלומר, יש להקפיד על המסכות ועל המרחקים בין המפגינים – ולא על איסור של ההפגנות. וזאת מסקנה תקפה, גם אם ניתן למצוא פגמים במחקר שלהם.

מכאן שכנראה צודקים מצדדי ההפגנות. בהפגנות בישראל אין הדבקה נוראה. למעשה, אין בישראל אינדיקציה להדבקה כלשהי. ההפגנות בארה"ב מתקיימות באוויר הפתוח ולכן אין בהן הדבקות רבות. יש להניח שבהפגנות, גם שם וגם כאן, יש קצת הדבקה, אבל לא משמעותית, לא יותר ממה שיש במקומות אחרים בישראל או בארה"ב.

בישראל, שבה רוב המפגינים מקפידים על מסכות, ועל ריחוק פיזי של 2 מטר בין מפגינים זרים, כפי שמדווחים לי כמה ממודעיי – אין סיבה לכך שתהיה הדבקה משמעותית בהפגנות. מה שכן, מה שאנו לומדים מהמחקר האמריקאי הוא שהמשטרה חייבת להקפיד עם המפגינים ולקנוס כל מי שמוריד את המסכה, אפילו לשנייה, כי הדבקה יכולה להתרחש גם בשנייה אחת.

הבעיה עם ההפגנות ב-6 מערי ארה"ב היא שבהן לא הקפידו על מסכות וריחוק פיזי בין המשתתפים. עיינתי בצילומים מההפגנות. בכל הצילומים רואים בברור מאות מפגינים עומדים בצפיפות גדולה, חלקם בלי מסכות

ההפגנות אינן גורמות להדבקה, אבל הן כן גורמות לנזק. הן משמשות לראש הממשלה נתניהו עילה לכוון את האשמה לעבר המפגינים, וכך להעלים את החלק שלו ושל החלטותיו במשבר הבריאותי ובמשבר הכלכלי של ישראל. ההפגנות משמשות גם לרבים בציבור החרדי אמתלה להצדיק את הזילזול שלהם בשמירה על הוראות משרד הבריאות ואת ההתנגדות של המפלגות החרדיות למהלכים כמו "הרמזור". נזק מההפגנות יש – אבל לא הדבקה.

אבל אני מבין גם לליבם של אנשי המחאה. רבים מהם הם אנשים, גברים ונשים, שהשקיעו שנים בלימוד מקצוע, או בעלי עסקים שבנו את עסקיהם בעבודה קשה במשך שנים – וכעת הכל הלך לאיבוד. הם איבדו את פרנסתם. הם איבדו את מעמדם במשפחתם, הם איבדו את משמעות חייהם. עולמם קרס עליהם והיאוש אוכל אותם. הם לא רואים שום תיקווה לעתיד טוב יותר. לכן הם יוצאים להפגין במרי ליבם, ושום דיבורים של היגיון לא יעצרו אותם.

יוסף רגב הוא יו'ר עמותת 'מנוחה נכונה', בית העלמין האלטרנטיבי בבאר שבע. איש מחשבים, חוקר ומחנך. מחלוצי תעשיית המחשבים בישראל. מורה למחשבים באונ' בן גוריון. הביא את הדואר האלקטרוני לישראל. הקים בבאר שבע פרויקט חינוכי, בו למדו מאות תלמידים. כיום בפנסיה. הסטוריון חובב. מחבר הספר 'רצח ארלוזורוב עוד חי' (באר שבע 2016).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
יש לקחת גם בחשבון את האינטרס של קבוצות החוקרים. בעוד שלחוקרים האמריקאים יש אינטרס מסוגים בקיום או אי קיום ההפגנות, נכון להאמין שלגרמנים אין כל אינטרס ולכן המחקר שלהם (שקבע שאין קשר) אמו... המשך קריאה

יש לקחת גם בחשבון את האינטרס של קבוצות החוקרים. בעוד שלחוקרים האמריקאים יש אינטרס מסוגים בקיום או אי קיום ההפגנות, נכון להאמין שלגרמנים אין כל אינטרס ולכן המחקר שלהם (שקבע שאין קשר) אמור להיות יותר אמין.

עוד 1,124 מילים ו-1 תגובות
סגירה