כנרת בראשי. איור: אבי כ"ץ

ראיון כנרת סוערת

עו"ד כנרת בראשי התפרסמה כשייצגה את "א' מבית הנשיא" בפרשת קצב ● מאז, הפכה לאחת המבקרות הבולטות של מערכת המשפט וליקירת תומכי נתניהו ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה מדוע הפכה את המלחמה בליאת בן-ארי, שי ניצן ואביחי מנדלבליט ל"שליחות אישית", סוגרת חשבון עם קלמן ליבסקינד שכינה אותה "פובליציסטית-טוויטר", ולא מתנצלת על מידע כוזב שהפיצה

באמצע השיחה עם כנרת בראשי היא מקבלת עדכון: בג"ץ דחה על הסף את עתירתה שעסקה בתמלילי השיחות בין היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט והרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי סביב פרשת הרפז. בראשי טענה כי השניים קשרו קשר לביצוע פשע של בידוי ראיות. שלושת שופטי בג"ץ קבעו פה אחד שעתירתה נסמכת על חלקי תמלילים, ללא "תשתית עובדתית מינימלית".

לרגע, ממש לרגע קל, נדמה שבראשי מתעייפת. בפעם הראשונה היא מפסיקה את שטף הדיבור, שאפילו תוכנת הזום מתקשה להשיגו, ונאנחת. היא מעבירה יד על מצחה. "נו, אתה רואה. די, אני… אתה מבין? הנה בג"ץ דחה את העתירה שלי".

כנרת בראשי (צילום: יח"צ)
כנרת בראשי (צילום: יח"צ)

לא הופתעת. ידעת שאין לזה שום היתכנות. מדובר בחלקי תמלילים המבוססים לכאורה על האזנת סתר.
"הנה אני שואלת, בבקשה", היא מתעוררת מחדש. "אני מציגה לבית משפט שיחה שעולה בה אווירה של פשע, פאקינג פשע! יועץ משפטי לממשלה ושר החוץ מדברים על השמדת ראייה ובית המשפט העליון בוחר לא להתערב. זה נשמע לך הגיוני?"

הפשע הוא פרשנות שלך. חלק מכתבי המשפט טענו שאת פשוט משקרת, והם דווקא נלחמו לחשיפת התמלילים. השופטים מדגישים שהתמליל שהצגת, מעבר לסוגיית איסור הפרסום, אינו ברור כלל ועיקר – לא באמירות ולא בכוונות.
"אי אפשר לפרש את זה אחרת ממה שאני מפרשת: הם ניסו למחוק ראיות, לנקות את השולחן. ציפיתי שבית המשפט פאקינג יעשה את העבודה שלו".

בשבועות האחרונים בראשי רואה עצמה כמי שצריכה לעשות את העבודה עבור הרשויות האוכפות. מי שהתפרסמה כפרקליטתה של "א' מבית הנשיא" במשפט קצב (שנחשפה לימים כאורלי רביבו), ובנתה לעצמה שם של לוחמת צדק, נטלה לאחרונה את פוזיציית התובעת נגד הפרקליטות. יריביה טוענים שהיא תוקפת את מנדלבליט, ליאת בן-ארי, שי ניצן ואחרים בשירות ראש הממשלה הנאשם בפלילים בנימין נתניהו.

"זאת כבר לא מפלגת צאלח א-דין, זו מדינה מקבילה, שמנוהלת על ידי דיקטטורה מושחתת, שולחת זרועות בבקשה להחריב ולבלוע לתוכה את הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון – ישראל אהובתי", צייצה לפני חודש.

היא טוענת בתוקף שאינה חלק מחונטה, מגמה או סיירת מובחרת בשירות נתניהו, אבל העיתונאי קלמן ליבסקינד סימן אותה ככזאת בטור הנפיץ שבו יצא כנגד "גידולי הפרא שצמחו בשולי עיתונות הימין", והאשים אותה כמפיצת תיאוריות קונספירציה:

"אחת הראשונות הייתה עו"ד כנרת בראשי – פחות עיתונאית, יותר פובליציסטית-טוויטר – שפנתה אליי בפומבי, ברשת, ושאלה: 'אשמח לתגובה שלך, האם נפגשת עם מנדלבליט לאחרונה לשיחה אוף רקורד?'. בראשי פנתה גם לעקיבא נוביק באותה שאלה. הרמז היה ברור: היועץ תדרך אותנו, ואנחנו כמו תוכים דקלמנו את רעיונותיו כאילו הם שלנו. זמן קצר אחר כך עלה לשידור שמעון ריקלין בערוץ 20 והדהד את התהייה של בראשי: 'האם מנדלבליט נפגש לאחרונה עם עיתונאים מהימין, והאם כתוצאה מהמפגשים האלה חלק מהעיתונאים מדברים כמו שהם מדברים?'".

"כשיצאה הכתבה של קלמן על זה שנתניהו צריך לקחת עסקת טיעון, אני הגנתי עליו", בראשי אומרת. "וכתבתי שהימין עושה לו מה שהשמאל עשה לשי גולדן או למוקי כשהם העזו להגיד משהו לטובתו של נתניהו. אז אתם לא יכולים לעשות עליהום ומצד שני לטעון נגד עליהום.

"לגבי השאלה ששאלתי על הפגישה עם מנדלבליט: הגיעה אלי מידע שאיילת שקד ניסתה לשדך בין שמעון ריקלין לבין מנדלבליט ואני אמרתי לשמעון שיש לי את המידע הזה והוא אמר לי שזה נכון".

כנרת בראשי בדיון באולפן חדשות 13 (צילום: צילום מסך)
כנרת בראשי בדיון באולפן חדשות 13 (צילום: צילום מסך)

אבל בראשי לא מבקרת רק את מערכת המשפט. כאשר נתניהו החליט לטוס בטיסה פרטית לחתימת ההסכמים עם איחוד האמירויות ובחריין בוושינגטון, בראשי נתנה למטוס רוח גבית: "אדוני ראש הממשלה, העובדה שעיתונאים מבקשים לנהל אותך תוך הטלת סנקציות ואת מתקפל מולם מבאסת לאללה. טוס במטוס פרטי כיאה למנהיג במעמדך… די להתקפל מול התקשורת!"

עם זאת, במקרים אחרים הוכיחה בראשי שאולי בכל זאת היא לא על אוטומט. היא תמכה במחאת העצמאים נגד הממשלה ("אם הממשלה לא חותמת פה ופה ופה שבעבור הסגר הם יפוצו מהיום הראשון – אין להם סיבה להישמע להנחיות"), וגם יצאה בגלוי נגד יעקב ליצמן ("מפר את עקרון העל, קדושת החיים").

אז מה בעצם מניע אותך? את חושבת שעושים לנתניהו עוול?
"השליחות היא לא לנתניהו. מאז פרשת קצב עם עיסקת הטיעון המפוקפקת ביותר שהייתה פה אי פעם – שכולנו יודעים שבסוף זה נגמר בהרשעה באונס – הגעתי למסקנות לגבי מערכת המשפט ומה מניע אותה.

"השליחות היא לא לנתניהו. מאז פרשת קצב עם עיסקת הטיעון המפוקפקת ביותר שהייתה פה אי פעם – שכולנו יודעים שבסוף זה נגמר בהרשעה באונס – הגעתי למסקנות לגבי מערכת המשפט ומה מניע אותה"

"אני יודעת שליאת בן-ארי הייתה חלק מעסקת הטיעון, ושי ניצן עמד בבית המשפט העליון ושיקר לכל ההרכב וביזה את המתלוננות ושיקר ורמס את כבודן. ומאותו הרגע זו הייתה השליחות האישית שלי כאזרחית, לא רק כאישה. הבנתי שיש פה עסק עם מערכת לא ישרה".

כנרת בראשי בבית המשפט העליון במהלך פרשת קצב, ב-25 ביולי 2 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)
כנרת בראשי בבית המשפט העליון במהלך פרשת קצב, ב-25 ביולי 2 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

אבל במקרה של משה קצב, היו קורבנות אונס. זה לא אותו הדבר. את יוצרת השוואה בין נתניהו לקורבנות של אונס?
"זאת אותה המערכת. אלו אותם אנשים. זה אותו שי ניצן. אני אגיד לך משהו, אם נפתח את זה, הכול התחיל כשהשר אמיר אוחנה אמר את המשפט: 'הפרקליטות שבתוך הפרקליטות'. אגב, זה משפט שבמקור אמר מנדלבליט".

גם אנחנו חשפנו את הבעייתיות בהתנהלות של שי ניצן, ואין מחלוקת שיש הרבה בעיות בפרקליטות. אבל כשאת תוקפת בעת הזאת, באופן חריף, מדי יום ביומו, ללא פרופורציות את מערכת המשפט באופן שבו את עושה זאת – את זורקת את התינוק עם המים. והמטרה היא מניעת משפט נתניהו.
"קודם כל אני לא תוקפת את כל מערכת המשפט אלא את הפרקליטות. ואיך אני מונעת את קיום המשפט? האם הפרקליטות מורכבת רק מליאת בן-ארי, שי ניצן, מנדלבליט ומומי למברגר? אני שואלת אותך".

לא, אבל הם ראשי המערכת.
"לא, הם מושחתי המערכת. בתוך המערכת החשובה הזו נמצאים פרקליטים סופר-דופר מקצועיים, שיכולים לנהל את התיקים פי שניים יותר טוב מהם.

"בוא נהיה מספיק כנים: אני מבינה שמה שאני אומרת לא מעניין כי נתניהו כרגע על הגריל, ויש פה שלטון בן 13 שנה, ויש קבוצה שרוצה להחליף אותו. וואטאבר, זה כבר בבית משפט. אני לא יכולה להשפיע על התובעים, הם אומרים שיש ראיות – אז בית משפט יקבע. אני רק דורשת שמערכת אכיפת החוק תהיה נקייה".

"אני מבינה שמה שאני אומרת לא מעניין כי נתניהו כרגע על הגריל, ויש פה שלטון בן 13 שנה, ויש קבוצה שרוצה להחליף אותו. וואטאבר, זה כבר בבית משפט. הם אומרים שיש ראיות – אז בית משפט יקבע"

את מהדהדת יום-יום את הדברים שאמיר אוחנה אומר.
"אמיר אוחנה מהדהד את הדברים שלי. זה ההבדל! אמיר אוחנה מהדהד את הדברים שלי".

והוא לא בא עם אג'נדה מוכתבת מלמעלה?
"לא. ממש לא. אתה מוזמן לראות מה יצחק רבין חשב על מערכת אכיפת החוק, מה טומי לפיד חשב, ומה רובי ריבלין חשב על מערכת אכיפת החוק".

אמיר אוחנה (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
אמיר אוחנה (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

ברור לך שהזירה אינה רק בית המשפט. נתניהו מנהל באמצעות הרבה מאוד אנשים, שיש טענה שאת אחת מהם, מסע דה-לגיטימציה נגד כתבי האישום על ידי טפטוף בלתי-פוסק של האשמות שהמערכת כולה מושחתת.
"אבל היא מושחתת, מה לעשות? אתה רוצה שאני אפסיק להגיד שהיא מושחתת עד שנתניהו מורשע? איפה העובדות?"

בואי נדבר על העובדות. אחת הזירות המשמעותיות ביותר היא סביב ההפגנות בבלפור. ובוקר אחד את מצייצת שיש 150 שוטרים שנדבקו בהפגנות. זה פייק מוחלט.
"לא המצאתי את זה. לקחתי את זה מהתוכנית 'מה בוער' של רזי ברקאי באותו בוקר. אתה מוזמן להקשיב. דובר של המשטרה אומר מפורשות ש-150 שוטרים נדבקו בהפגנות בכלל. מי הדובר איני זוכרת. עכשיו בוא, ההפגנות הן הפגנות שמאל. אין הפגנות בעד נתניהו".

אלא שזיכרונה של בראשי בפירוש מטעה אותה: היא מתייחסת, ככל הנראה, לראיון שקיימה תת-ניצב סיגל בר-צבי יום קודם לכן בתוכנית 'מה בוער' בגלי צה"ל. בר-צבי אמרה לברקאי שבסך הכול, בכל תקופת המאבק בקורונה, ידוע על כ-170 שוטרים שנדבקו בקורונה: בכל הארץ, בכל המוקדים של מגע בין המשטרה לאזרח.

"את יודעת להגיד שנדבקו שוטרים ממפגינים בירושלים?", היקשה ברקאי.

"חד משמעית לא", השיבה בר-צבי. "חד משמעית לא יודעת להגיד לך. אני יכולה לשער: אנחנו נמצאים בתוך ההפגנות, בקרב המפגינים הרבה פעמים נשמטת מסכה. יכול להיות שכן ויכול להיות שלא. אני לא יכולה לתת לך נתון מדויק".

כוחות משטרה מול מפגינים, ליד בית ראש הממשלה בירושלים, 18 ביולי 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
כוחות משטרה מול מפגינים, ליד בית ראש הממשלה בירושלים, 18 ביולי 2020 (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

15 דקות התהילה התקשורתית

בראשי נולדה בשכונת בית וגן בירושלים לפני 46 שנים. את אביה יצחק לא הכירה – הוא נהרג בטנק עליו פיקד במסגרת קרבות מלחמת יום כיפור ברמת הגולן, בזמן שאמה רחלי הייתה בחודשי ההיריון הראשונים. שמה כנרת ניתן לה לזכרו (בגלל קירבת הימה לאתר שבו נהרג). את התיכון השלימה באקסטרני אחרי שנזרקה מהלימודים ("עד היום אני אוהבת לישון ביום ולחיות בלילה", סיפרה בראיון). בצבא שירתה כפקידה במפקדת חיל האוויר.

כאמור, בראשי התפרסמה כעורכת דין צעירה לפני 15 שנה כשייצגה את חברתה הטובה אורלי רביבו, שאז נודעה עוד כ-"א' מבית הנשיא" במשפט האונס של קצב. עד אותו הרגע הייתה עורכת דין אלמונית למדי שסיימה לימודי משפטים לתואר ראשון במכללת נתניה והתמחתה בתחום הפלילי אצל השופט ציון קפאח. את רביבו הכירה מלימודי המכינה של האוניברסיטה העברית. עשר שנים אחרי, קראה לה רביבו – שעזבה בינתיים את בית הנשיא וחזרה לארץ מארה"ב – לשתות קפה ביחד.

כנרת בראשי (משמאל) ואורלי רביבו בדרך להגשת התלונה נגד משה קצב, ב-25 בספטמבר 2006 (צילום: אוראל כהן/פלאש90)
כנרת בראשי (משמאל) ואורלי רביבו בדרך להגשת התלונה נגד משה קצב, ב-25 בספטמבר 2006 (צילום: אוראל כהן/פלאש90)

"את הולכת להיות עורכת הדין הכי מפורסמת במדינה. את רוצה?", סיפרה בראשי על השיחה עם רביבו בראיון לדה מרקר ב-2007. בראשי הסכימה, ורביבו פתחה בתיאור מפורט של הסיפור המטורף כיצד נשיא המדינה אנס אותה בלשכתו.

בסופו של דבר עדותה של רביבו נותרה מחוץ לכתב האישום, בהעדר ראיות מספיקות, אבל היא הפכה לסמל שסדק את קשר השתיקה סביב קצב, ובראשי הפכה בזכותה לסופר-סטאר תקשורתי, שהופיעה מעל כל במה אפשרית במסגרת המאבק נגד עסקת הטיעון התמוהה שהפרקליטות ניסתה לחתום עם קצב. "יש לי אוברדוז מעצמי. בא לי להקיא אם אהיה עוד פעם על המסך", אמרה אז.

המשפט המתוקשר הזניק אותה גם לקריירה טלוויזיונית כמגישה בתוכנית "שישי בחמש" לצדו של אורי לוי וכשותפה להקמת התוכנית "סירנות" בערוץ הראשון, העוסקת במשפט ובפלילים לצידה של כתבת קול ישראל עדי מאירי. אולם פחות מחודש אחרי עליית התוכנית פרשה ממנה בעקבות חילוקי דעות עם הצוות.

הבעיה הזאת עם העובדות

המפגינים הבולטים סימנו את בראשי כאויבת כבר מזמן, והיא קפצה לזירה בשמחה. אחד העימותים הקבועים שלה הוא מול עו"ד גונן בן-יצחק, איש שב"כ לשעבר, וכיום פעיל חברתי בולט שפועל נגד השלטון גם דרך בתי המשפט. בראשי הודתה לפני חודשיים שהיא בן-יצחק וואנאבי: "אתם שם בימין", צייצה, "במקום להלל את לה פמיליה, תקימו צוות משפטנים, ותתחילו להטריל להם את החיים בבתי משפט וצווים כמו שהם מממנים את עו"ד גונן בן-יצחק".

עו"ד גונן בן יצחק (צילום: יח"צ)
עו"ד גונן בן יצחק (צילום: יח"צ)

אלא שבינתיים גם כאן ניסיונותיה של בראשי "להטריל" את בן-יצחק חזרו כבומרנג, בגלל אותן "עובדות" ארורות. במהלך אחד הוויכוחים המרים בטוויטר טענה בראשי כי בן-יצחק "אוכל ולן במלון וולדורף אסטוריה על חשבון תרומות". בן-יצחק מיהר לשלוף איום בתביעת דיבה, הבהיר כי מעולם לא לן במלון המדובר, ושעל ארוחת הבוקר שילם "המיליארדר בן-יצחק בעצמו".

בראשי ניסתה עוד להתמקח מעט, אבל הבינה מהר מאד שצייצה פייק ללא בדיקה והתנצלה.

התנצלת, ומודה ועוזב ירוחם, אבל צריך להזכיר שהתחלת את הוויכוח ממקום שבו טענת שבן-יצחק הוא בריון, כי דרש מפעילת הימין אורלי לב הסברים מדוע כספי מימון שגויסו לצורך הפגנות ימין הגיעו לחשבון פרטי. הוא טען שיש פה הפרה של חוק מימון מפלגות. מה הבעיה בדרישה הזאת?
"סליחה, מה פתאום אתה ניגש לאישה ודורש ממנה כמו מערכת אכיפת חוק, מבצע נגדה חקירה ודורש שהיא תספק לך פרטים בווטסאפ? בוא, תכבד את עצמך".

אפשר לטעון שזה לא מכובד, אבל זה בוודאי חוקי מצד אזרח לדרוש לדעת מדוע כספי מימון פעילות ציבורית מועברים לחשבון פרטי.
"לא, לא. מדובר על 10,000 שקל, שזה סכום נמוך, שיש עליו קבלה. מה גונן מתערב בזה בכלל? הוא, שאוסף כל כך הרבה כספים. פעיל פוליטי שמשתיק אנשים פוליטיים".

שדורש שקיפות בהעברת כספים.
"הוא לא סתם דורש. הוא כתב 'תני לי פרטים לפני שאני אפעל נגדך משפטית'. מה זה הדבר הזה בכלל? אז בבקשה שיציגו חשבוניות לכל הדברים שהם מוכרים בהפגנות של קריים מיניסטר בלי להציג חשבוניות. מנסים לסתום לאנשים את הפה, כאילו אנחנו איראן. אז אם הם חושבים שהם יוכלו להשתיק אותי בגלל טעות שאמרתי או יגרמו לי ללכת אחורה – זה לא יקרה".

"מנסים לסתום לאנשים את הפה, כאילו אנחנו איראן. אז אם הם חושבים שהם יוכלו להשתיק אותי בגלל טעות שאמרתי או יגרמו לי ללכת אחורה – זה לא יקרה"

מנושא אחד בראשי מסרבת להרפות כבר זמן מה: שאלת הדירה המפוצלת של התובעת הכללית במשפט נתניהו, עו"ד ליאת בן-ארי.

הררי מילים נשפכו על הנושא, וכבר נקבע שבן-ארי עברה עבירת בנייה, והיא אף הודתה בכך: היא פיצלה את ביתה לפני שקיבלה על כך אישור מהעירייה. להגנתה טענה בן-ארי שמדובר בעבירה מהמדרג הנמוך, ולראיה: העיריה מאשרת את רוב בקשות הפיצול בדיעבד, כמעט כמעשה שיגרה. כמו כן, טענה עו"ד בן-ארי שניהול הנכסים נעשה בידי בן-זוגה אביב שוויקי.

הסוגיה הלכה וטפחה בחודשים האחרונים לממדים מטורפים: מהדורות חדשות נפתחו בטענות על עבריינות של התובעת הראשית, החבורה שליבסקינד יוצא נגדה צייצה בנושא מבוקר עד ערב. עובדות נמהלו בהפרזות עד שקשה היה להבדיל בין האמת לשקר.

התובעת במשפט נתניהו, ליאת בן ארי, בבית המשפט המחוזי בירושלים, 24 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)
התובעת במשפט נתניהו, ליאת בן ארי, בבית המשפט המחוזי בירושלים, 24 במאי 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

נציב התלונות על הפרקליטות בדק את הפרשה אך מסקנותיו היו חלקיות – לצד אישור גירסתה של בן-ארי עצמה כי אכן עברה עבירות בנייה "במדרג הנמוך", לטענתה, הוא מבהיר שהוא אינו הגוף המתאים לבחינת הפרשה.

בראשי טענה באוזנינו בתחילה כי בן-ארי לא אמרה אמת בגירסתה. היא הצביעה על שתי נקודות: האחת היא עבירת הלבנת הון שנובעת מהשכרת הנכס לשוכר בסכום של כ-3,300 שקל, טענה אליה בן-ארי לא התייחסה במישרין וגם השופט דוד רוזן, נציב התלונות על הפרקליטות שבדק את הפרשה, התעלם ממנה במסקנותיו.

השנייה נוגעת לחוזה עליו חתמה בן-ארי עם השוכר בדירה שפוצלה: בראשי טענה כי בן-ארי חתומה על חוזה השכירות, אך סירבה לחתום על הסכם היציאה המוקדמת שנעשה עם השוכר, עליו חתום בן-זוגה, אולי כדי לטשטש את חלקה הפעיל בניהול הנכס, בניגוד למה שטענה בתגובותיה.

האם יש ממש בטענותיה של בן-ארי? כדי להגן על מקורותיה, בראשי הציעה שנראה את הראיות שבידה מבלי לפרסם אותן בפומבי. הסכמנו ובדקנו היטב. בראשי הציגה בפנינו ראיות חלקיות בלבד, התומכות לכאורה בגירסתה, אך כאלה שאינן מחזיקות מים מבחינה משפטית. את החוזים עצמם לא הציגה. בשורה התחתונה הוסיפה מעט מאד מידע חדש ורלוונטי על הפרשה.

בראשי הציעה שנראה את הראיות שבידה מבלי לפרסם אותן בפומבי. הסכמנו ובדקנו היטב. בראשי הציגה בפנינו ראיות חלקיות בלבד, התומכות לכאורה בגירסתה, אך כאלה שאינן מחזיקות מים מבחינה משפטית

תגובות

עו"ד ליאת בן-ארי העבירה תגובתה באמצעות דוברות משרד המשפטים: "עו"ד בן ארי אינה מעוניינת להתייחס לשאלות הנוגעות לענייניה האישיים".

גונן בן-יצחק מסר בתגובה: "יש קבוצה של פעילים ופעילות שהם הזרוע המבצעית של בלפור ובראשי שייכת אליהם. הפעילים האלה – לכל אחד מהם יש גיזרה. לאורלי לב יש את גזרת בן-ארי והיא אחראית להוציא לה את הנשמה, לרן כרמי-בוזגלו יש את גיזרת מנדלבליט וכן הלאה. כנרת היא בעצם הזרוע המשפטית שעומדת מאחורי הדברים.

"המניע של כנרת בראשי לכתוב את הטענה השקרית לגביי על וולדרוף היה בעקבות מכתב שכתבתי לאורלי לב, שבו ביקשתי תשובות לגבי הכספים שהם אספו להפגנה למען ביבי ב-25 ביוני בתל אביב, שבה תקפו את אמנון אברמוביץ'.
"את הכספים האלה הם אספו לחשבון פרטי של אחד הפעילים, ואני טוען שעצם איסוף הכספים לחשבון פרטי עבור קיום עצרת תמיכה בנתניהו מהווים עבירה על חוק מימון מפלגות. ויש גם שאלה של מיסוי. הם גם עשו חגיגה כשהגיעו לסכום, ואף אחד לא ענה לי מי מימן את החגיגה הזאת במועדון".
עוד 2,272 מילים ו-1 תגובות
סגירה