אילוסטצריה (צילום: istockphoto/Aleksei Morozov)
הרשויות נכשלות בליווי ילדים שעברו התעללות מינית

כשהסיוט נגמר, סיוט חדש מתחיל

פדופיליה

שיימניג בבית הספר, חשודים שמסתובבים חופשי, משפטים שנערכים במשך שנים, וילדות וילדים שמתפרקים לרסיסים על דוכן העדים ● ועדה מיוחדת כבר איתרה את הכשלים המהותיים בטיפול של הרשויות בנפגעי פדופיליה ובבני משפחותיהם, אך השיתוק הפוליטי מנע את יישומן ● "היא הייתה חוזרת בוכה מבית הספר, ומספרת שהבנים פותחים את הרוכסנים, לועגים לה על התקיפה שעברה", מספרת אם לילדה שנפגעה

במהלך ההליך המשפטי, כולם הכינו את קרן – אמה של ליבי, הילדה שנפגעה מינית מהמורה אביתר גרוס – שהוא עלול לקבל עונש מופחת על מעשיו (השמות של הילדה הנפגעת ואמה בדויים). "הפרקליטים שעבדו על התיק הכירו את השופט, וטענו כי הוא נוטה להקל בעונשים במקרים כאלה, ואמרו לי שזה הולך לעבודות שירות. אבל אני קיוויתי שהשופט בכל זאת יוכל לראות את הצד הנפגע בסיפור, ולכן ביקשתי לפנות אליו", מספרת לי קרן בשיחת טלפון כשבוע לאחר ההכרעה. היא חוזרת לרגעים הקשים בבית המשפט, ולכל מה שעברה עם משפחתה בשנה וחצי האחרונות, מרגע גילוי המקרה: החקירה, העדויות, הטיפולים, הסיוטים, הדמעות, ההאשמות והדיונים בבית המשפט.

בדיון שקדם להכרעת הדין בבית משפט השלום בפתח תקוה, פנתה האם לשופט עודד מורנו במילים אלה, בתקווה שיתחשב בהן:

"לא תיארתי לעצמי בחיים שאני אעמוד מול שופט, בטח שלא בסיטואציה כזו. מאז שהבת שלי גילתה לנו את מה שקרה העולם שלנו חרב, התהפך. אנו חיים את זה יום יום, שעה שעה, דקה דקה.

"שלחתי את הילדה שלי לבית ספר בתקווה שמגנים עליה, שומרים עליה, למקום שאמור היה להיות הכי בטוח, ונדהמתי לגלות שזה המקום שהפך לנו את החיים. אנחנו משפחה רגילה ונפלנו לבור העמוק הזה. כל המשפחה בטיפולים בעקבות המקרה. האדם הזה ניצל את הבת שלי, את התמימות שלה, את טוב הלב שלה. ולא רק אותה.

"אני לא יודעת מה היה קורה אם הבת שלי לא הייתה מספרת על המקרה. אני מקווה שניצול של ילדים תמימים, שאין להם יכולת לבוא ולדבר, שעובדים עליהם פסיכולוגית, לא יחזור על עצמו. שבית המשפט לא יקל בעונש כדי שלא יקרו עוד מקרים. כי ברגע שמקלים ראש בכאלה מצבים, אנשים יחזרו על אותן התנהגויות. רק אם אנשים יבינו שאסור לעשות דברים כאלה, הם יחשבו פעמיים אם לבצע אותם".

ואולם תחנוני האם לא הועילו, וגרוס קיבל עונש מגוחך של 9 חודשי עבודות שירות, למרות שהעונש הקבוע בחוק על תקיפה מינית מהסוג שביצע הוא 10 עד 24 חודשי מאסר בפועל. "אני זוכרת את הפעם הראשונה שראיתי אותו בביהמ"ש, ורציתי לשבור לו את הידיים והרגליים. הוא היה נינוח, קר רוח ואדיש. הוא הגיע בזרועותיה של אשתו מהבית, כי במהלך ההליך המשפטי הוא שוחרר למעצר בית. הייתי בהלם מזה שהמשפחה שלו תומכת בו ושהכל ממשיך שם כרגיל".

קרן ובתה לא נדרשו להעיד בבית המשפט, מכיוון שהנאשם הודה במעשיו. "בדיון האחרון פשוט תפסתי את הראש ולא האמנתי, רעדתי והייתי נסערת. שמעתי איך העדים מטעם הנאשם הופכים אותו לאדם חיובי ונערץ, ואת בת ה-8 שלי לפתיינית. העונש שנתנו לו הוא בדיחה עלי ועל המשפחה שלי", היא אומרת.

"בדיון האחרון פשוט תפסתי את הראש ולא האמנתי, רעדתי והייתי נסערת. שמעתי איך העדים מטעם הנאשם הופכים אותו לאדם חיובי, ואת בת ה-8 שלי לפתיינית. העונש שנתנו לו הוא בדיחה עלי ועל המשפחה שלי"

לדבריה, "הפוגע יעבור טיפול שיקומי ויחזור למשפחה שלו ויחיה בקהילה. ומה עם הבת שלי, שחזרה למצוץ אצבע כמו שהייתה תינוקת ועדיין בוכה כדי לא ללכת לבית הספר, כי זה כתם מצורע בשבילה המקום הזה?

"לפני שדיברתי איתך, סיימתי שיחה עם שירותי הרווחה, כי גם אחיה הקטן החל להתעורר באמצע הלילה עם חרדות. גם אני ובעלי מפורקים. אני מתרוצצת כדי לנסות להביא את הפוגע למשפט צדק, ובין הטיפולים, ובעלי נמנע מלעסוק בנושא. זה לא נעלם ולא ייעלם מהחיים שלנו לעולם. זה יישאר לעד".

"הכל עולה מחדש"

כשאני מבקשת מקרן לשחזר את היום שבו נודע לה על המקרה, קולה נשבר. "קשה לי לדבר על זה, כי הכל עולה מחדש. אבל אני אעשה הכל כדי שאנשים ייחשפו לסיפור הזה ולא יהיו שאננים. היום אני מבינה שהייתה לי הרגשה לא טובה לגבי המורה הזה, ואני כועסת על עצמי יום ולילה על כך שלא עשיתי כלום".

מעשיו של גרוס התגלו לפני כשנה וחצי, כשבתה של קרן הייתה בת 8 ולא הגיעה לביה"ס בעקבות מחלה. "באותו היום היא פגשה חברה במגרש משחקים, והחברה סיפרה לה שהמורה חיפש אותה בכיתה. אז הבת שלי סיפרה לה שאביתר נוהג להוציא אותה מהשיעורים, לקחת אותה לכיתה ריקה, ולהראות לה 'מאיפה באים הילדים לעולם'. החברה סיפרה את זה לאמא שלה, והאמא התקשרה אלי באותו הערב. אני זוכרת שהיא ביקשה ממני לשבת, ואני זוכרת שלא הפסקתי להגיד לה 'מה? מה? מה?', כי לא הצלחתי להבין ולהאמין למה שאני שומעת.

"ואז התחלנו אני ובעלי לתחקר את הילדה. בהתחלה שאלתי שאלות כלליות – איך בבית הספר – והיא לא שיתפה פעולה. כשהתחלתי לשאול על המורה הזה, היא עדיין לא סיפרה כלום. אבל כששאלתי מפורשות האם הוא נגע בה, היא אמרה, שכן וסיפרה בצורה בהירה על מה שקרה. "שאלתי 'אבל למה לא סיפרת לי?', והיא הסבירה שהמורה אמר לה שאם תיספר ההורים יכעסו, וגם הוא".

אחרי שהצליחה לעכל את הדברים, פנתה האם ליועצת ולמנהלת בית הספר, ולמחרת התייצבה עם בתה במרכז ההגנה בית לין בתל השומר, מרכז סיוע לילדים נפגעי עבירה. מרכז זה פועל מטעם משרד הרווחה (יש שמונה כאלה בארץ), ובו מתושאלים ילדים ובני נוער ע"י חוקרי ילדים, שהם עובדים סוציאליים בהכשרתם, ועוברים שם אבחון והערכה על ידי אנשי מקצוע אחרים, במקום במשטרה.

"המקום מאוד נחמד ומותאם לילדים. יש בו צעצועים וציורים, כולם לבושים רגיל ולא במדים", אומרת קרן. "בהתחלה ישבה איתי עובדת סוציאלית ודיברה איתי. היא שאלה על מה שקרה, ואח"כ הילדה נכנסה אליה לבדה. הסבירו לי שחוקרים את הילדים שלא בנוכחות בני המשפחה, כי זה עלול להשפיע על העדות".

"קודם כל ישבה איתי עובדת סוציאלית ודיברה איתי. היא שאלה אותי על מה שקרה ואחר כך הילדה נכנסה לבדה. הסבירו לי שחוקרים את הילדים שלא בנוכחות בני המשפחה, כי זה עלול להשפיע על העדות"

"חזרנו הביתה המומים. אני ובעלי עדיין בהלם. שמענו שהמורה נעצר עוד באותו היום בביתו. אבל אז הייתה תקופה של שקט מחריד", מספרת קרן. "כמה חודשים אסור היה לי לדבר עם אף אחד בבית הספר, כדי לא לזהם את החקירה, ופשוט לא ידעתי מה קורה. רציתי לדבר עם הצוות, עם המורים, להבין מה היה, איך היה, איך זה קרה? רציתי לדעת מה קורה עם החקירה? האם הוא הודה? האם הוא עצור? האם הוא שוחרר? אבל לא ממש הצלחתי לקבל תשובות. אז פשוט ישבתי בבית והתמרמרתי. עצרתי את הלימודים שלי, ולא הצלחתי להתרכז בכלום".

איך כל הסיפור הזה השפיע על ליבי?

"היא לא רצתה ללכת לבית הספר. היא בכתה והתעקשה להישאר בבית. בהתחלה לא ידעו שם על המקרה, ואמרו לכולם שהמורה נעדר מסיבות אישיות. אבל לאחר כחודש הוציאו מייל לכל ההורים ובו סופר על כך שהמורה נעצר כי הוא תקף מינית ילדה בבית הספר. איכשהו כולם ידעו שמדובר בה, והילדים היו רעים אליה. כשהיא הייתה הולכת לבית הספר, היו מצביעים עליה, ומתלחששים מאחורי גבה.

"היא הייתה חוזרת הביתה בוכה ומספרת שהבנים הגדולים פותחים את הרוכסנים, ולועגים לה על התקיפה שהיא עברה. שקלתי אפילו להעביר אותה לבית ספר אחר, אבל היא לא רצתה להיפרד מהחברות שלה בכיתה, אז השארתי אותה בבית הספר, אבל הבעיה עדיין לא נפתרה. היא לא מרגישה שבית הספר הוא מקום בטוח בשבילה".

"שקלתי אפילו להעביר אותה לבית ספר אחר, אבל היא לא רצתה להיפרד מהחברות שלה בכיתה, אז השארתי אותה, אבל הבעיה עדיין לא נפתרה. היא לא מרגישה שבית הספר הוא מקום בטוח בשבילה"

לאחר החקירה במרכז ההגנה, נפתח תיק פלילי והטיפול בו עבר למשטרה. על פי דוח המועצה הלאומית לשלום הילד, מדובר באחד מ-2,500 התיקים שנפתחים מדי שנה בארץ בגין עבירות מין כלפי קטינים. בין השנים 2008-2018 עלה ב-16% מספר התיקים בגין עבירות מין כלפי קטינים, וכ-70% מכלל הנפגעות היו בנות.

העבירה שבגינה הורשה המורה גרוס, מעשה מגונה בכוח, היא העבירה השכיחה ביותר בתיקים של העשור האחרון, עם 57% מהתיקים בשנת 2018. רוב הילדים שנפגעו מעבירות מין ונחקרו ב-2018 בידי חוקרי ילדים (כ-70%), נפגעו בידי אדם מוכר – הורה, קרוב משפחה, מורה, שכן וכו'. בנוסף, רוב הפגיעות, כ-52%, היו פגיעות מתמשכות, והפוגע חזר וביצע את המעשה פעם אחר פעם.

רוב הילדים (70%) שנחקרו בידי חוקרי ילדים אשר נפגעו מעבירות מין נפגעו בידי אדם מוכר – הורה, קרוב משפחה, מורה, שכן וכו'. רוב הפגיעות, כ-52%, היו פגיעות מתמשכות, והפוגע חזר וביצע את המעשה פעם אחר פעם

"גם אחרי שנחשפת הפגיעה והמעשים נפסקים, לא נפסק הסבל של הקורבנות ומשפחתן. מרגע החשיפה מתחילה מסכת ארוכה של חקירות, מסירת עדויות, התמודדות חברתית עם הסביבה וטיפולי פוסט טראומה", מסבירה לירון אשל, עו"ד ועו"ס שמנהלת מרכז ליווי וסיוע לילדים נפגעי עבירה במועצה לשלום הילד, וכחלק מכך מלווה את המשפחה של ליבי מהרגע שהופנו אליה בידי מרכז ההגנה.

עו"ד לירון אשל
עו"ד לירון אשל

"המשפחה נמצאת בחוסר ודאות ובלבול עד לשלב של הגשת כתב האישום, שיכול לקרות גם בעוד כמה שנים. אבל מה קורה למשפחה? מי מעדכן אותם בנוגע לחקירה? מה הזכויות שלהם מול הרשויות? איפה נמצא כעת החשוד – האם הוא במעצר? האם שוחרר? אלה החרדות שמלוות אותם, ותפקידנו הוא לספק למשפחה איש קשר, שנמצא בקשר עם כל הגורמים – חוקר המשטרה בתיק, הפרקליט, ופקידי הסעד, והוא זה שילווה את המשפחה בכל התהליך ויתלווה אליה גם לבית המשפט.

עובדי המרכז פועלים בהתנדבות והם מלווים כ-450 ילדים בשנה. המדינה, מצדה, מספקת סיוע משפטי, כלומר עורך דין שילווה את משפחת הקטין, אבל הליווי הזה מתחיל רק מרגע הגשת כתב האישום בתיק. בפועל, כ-80% מהתיקים הפליליים כלל לא מגיעים לכדי כתב האישום.

גם במקרים של הגשת כתב אישום, הסיוע מטעם המדינה מגיע רק כשהאישומים חמורים ביותר, כגון אינוס, מעשה סדום, ועבירות מין בקטינים בתוך המשפחה. כלומר, מרבית משפחות הקטינים כלל אינם זוכים לסיוע משפחתי מטעם המדינה.

לפני כשנה התכנסה ועדה בין משרדית בראשות השופטת בדימוס דבורה ברלינר, שדנה בנושא קורבנות עבירות מין. אחת מהמלצותיה החשובות, שהוגשו בדצמבר 2019, הייתה מינוי מלווה קבוע לנפגעי עבירת המין לאורך ההליך הפלילי.

"הדוח נועד לעשות סדר ולשנות את סדרי העדיפויות ואופן עבודת הרשויות עם נפגעי עבירה, שרבים מהם ילדים", מסבירה אשל. "הילדים, למשל, צריכים לקבל ליווי שהוא לא רק משפטי, אלא גם טיפולי וחברתי, כדי למנוע קורבנות משנית.

"אם הם לא מעודכנים בהליכים הנלווים להליך הפלילי והמשפטי, הם חווים חוסר שליטה, לא מקבלים מידע ולא יודעים לקראת מה הם הולכים. לעתים הילדים עוברים חקירה פלילית, לאחר מכן הם עוברים טיפול פסיכולוגי ארוך ומשתקמים, ורק אז מחזירים אותם להעיד. התהליך הזה גורם לרגרסיה חמורה במצבם.

"הילדים, למשל, צריכים לקבל ליווי שהוא לא רק משפטי. לעתים הם עוברים חקירה פלילית, לאחר מכן עוברים טיפול פסיכולוגי ארוך ומשתקמים, ואז מחזירים אותם להעיד בבית משפט וזה גורם לרגרסיה חמורה במצבם"

"הומלץ גם לשפר את תנאי ההעדה של הילדים בבית המשפט. אין חוק שמגן עליהם, והיו מקרים שילדים נחקרו במשך שעות ארוכות, יום אחרי יום.

"הוועדה גם המליצה להפיק סרטון שיסביר לילד את ההליך ומה צפוי בו בצורה ידידותית וברורה, וכן דפי מידע למשפחות שיציינו את שמות הגופים שנותנים שירות ואת הזכויות של משפחות הקורבנות. הבעיה היא שהדוח התפרסם בתקופה שהכנסת התפזרה, ועד עכשיו המסקנות שהוגשו לא יושמו".

"עונשים מגוחכים"

ב-25 באוגוסט האחרון, נערך בוועדה המיוחדת לזכויות הילד בכנסת דיון מהיר בנושא "פדופיליה, הסדרי טיעון, היעדר חקיקה וענישה, היעדר מודעות ומניעה, הסברה והכשרות ייעודיות". הסיבה העיקרית לכינוס הוועדה לזכויות הילד, שיזמה חברת הכנסת סונדוס סאלח (הרשימה המשותפת), הייתה "מספר מקרים שבהם בתי המשפט קבעו עונשים מגוחכים ומקוממים לעבריינים שהורשעו בביצוע עבירות מין בקטינים. עונשים אלה מעדיפים את שיקום הפוגע על פני שיקום הנפגע, הם אינם מידתיים ואין בהם כדי להרתיע".

סאלח אמרה לזמן ישראל כי יזמה את הדיון "בעקבות סגירת הסדר טיעון מביש, של 9 חודשי עבודות שירות בלבד, עם עבריין המין הפדופיל רונן ביטי, שפגע בילדות, וניצל את מעמדו כאבא של זמרת שהן רצו בקרבתה. יזמתי את הדיון בסוף אוגוסט, כמעט שנתיים אחרי הדיון האחרון הנושא. במשך שנתיים, מאות ילדות נפגעות פה, והכנסת לא רואה אותן, ולא בודקת מה נעשה כדי לסייע להן.

"המקרה של ביטי הוא הכלל, ולא חריג ושונה. הסדר הטיעון שלו מצטרף למקרה של ד"ר אברהם ברקאי מחיפה, שהורשע בהחזקה והפצה של תכנים פורנוגרפיים, בהם של ילדים שטיפל בהם באופן פרטי. עם זאת בית המשפט קבע שאין מניעה למנות אותו לתפקיד רופא הפיקוח בלשכת הבריאות בצפון. המינוי בוטל רק בעקבות רעש תקשורתי וציבורי, והחלטת הפרקליטות להגיש ערעור על המינוי.

"עם זאת, אין כיום שום נוהל שמונע מעבריין מין מוכר לעבוד עם ילדים, גם אם ישב בכלא. הסדרי טיעון מהסוג הזה, לא רק שלא מהווים ענישה והרתעה, אלא מאותתים לילדים שמנוצלים ברגעים אלו, כי הפגיעה בהם מותרת, שהם מופקרים ושאין להם באמת על מי לסמוך. הגיע הזמן להפוך את היוצרות, לעמוד לצד הנפגעות והנפגעים, לתמוך ולסייע להם להתמודד עם הפגיעה מהרגע הראשון, ולייצר מרחבים בטוחים ומוגנים שיאפשרו להם לספר ולהתמודד עם מה שקרה להם", מסכמת סאלח. "מדובר במצב חירום שדורש תיעדוף, תקצוב, שיתוף פעולה של משרדי הממשלה והמערכות, חקיקה, ענישה ואכיפה".

ח"כ סונדוס סאלח (צילום: פייסבוק)
ח"כ סונדוס סאלח (צילום: פייסבוק)

כחלק מהטיפול הליקוי של המדינה בקטינים נפגעי עבירות מין, נידון בוועדה גם הנושא של חוסר המודעות של הרשויות לגבי הזכאות של קטינים להיחקר במרכז ההגנה, ולא בתחנת המשטרה. "אנחנו רואים שיש ילדים ובני נוער שמגיעים לתחנת משטרה כדי להגיש תלונה, ואף אחד לא מפנה אותם למרכזי הגנה. אז הנערה יושבת במקום הלא נעים הזה, רואה אנשים אזוקים, רואה ניידות וחווה טראומה נוספת", אומרת עו"ד אשל.

מדוע לא מפנים את הקטינים למרכזי הגנה?

אשל: "אנחנו עובדים על זה שבמשטרה ירעננו את ההנחיות בנושא. תחנות משטרה מאופיינות בתחלופה מאוד גבוהה של כוח אדם, ולא כולם יודעים שלקטינים יש זכות להיחקר במרכזי הגנה, והם פשוט לא מפנים אותם לשם".

ואולם בלב דיוני הוועדה עמדה הסוגיה של קלות הענישה והיעדר ההרתעה לעברייני המין. אשל, שייצגה את עמדתה גם בוועדה, אומרת כי "המערכת רואה את הפוגע ואת סיכוי השיקום שלו, ומפספסת את המסר שהיא שולחת לקורבנות.

"אתמול קיבלתי ארבע משפחות חדשות למרכז הליווי, ילדים שנפגעו מינית. מה אגיד להם? ששווה להם להגיש תלונה, לעבור שנים של ייסורים ועדויות וחקירות, כדי שבסוף הפוגע ילך לעבוד בין 8 ל-4 במתנ"ס הקרוב לביתו? לילדים שנפגעים אין קיצורי דרך. אני רואה ילדים שעושים תהליך של שנים, ומשתקמים, ועושים בגרויות ומתגייסים ולצבא ונחשבים לסיפורי הצלחה. אבל בלילה ילדה כזו מתעוררת מהתקף חרדה, כי היא חולמת שהפוגע נכנס אליה למיטה. אנחנו מבקשים שהשופטים יסתכלו לילדים האלה בעיניים וייתנו ענישה הולמת".

השופטת דבורה ברלינר (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)
השופטת דבורה ברלינר (צילום: Yossi Zamir/Flash 90)

נציגת הפרקליטות, דפנה וכניש, התייחסה בדיון בוועדה לזכויות הילד לסדרי הטיעון עם עברייני המין בקטינים, ואמרה:

"אנחנו לא עושים הסדרי טיעון כדי לחסוך מאתנו עבודה. הסדרי טיעון נעשים על פי הראיות, ולא פעם יש קושי ראייתי או נוצרים מצבים שבהם מתלוננות קטינות שהן מעל גיל 14 לא מעוניינות להעיד בבית המשפט. יש מקרים שהנפגעות הקטינות מעוניינות להעיד, אבל ההורים לא מעוניינים, ואני בטוחה שלירון אשל תעיד על זה. בגלל מצבים כאלה אנחנו נאלצים לא פעם להגיע להסדרי טיעון. כשהראיות בתיק הן ראיות טובות וחד-משמעיות, אנחנו לא עושים הסדרי טיעון".

"אתמול קיבלתי ארבע משפחות חדשות למרכז הליווי, ילדים שנפגעו מינית. מה אגיד להם? ששווה להם להגיש תלונה, לעבור שנים של ייסורים ועדויות וחקירות כדי שבסוף הפוגע ילך לעבוד בין 8 ל-4 במתנ"ס הקרוב לביתו?"

למרות הדיון המעמיק בנושא, מסקנותיה של הוועדה לזכויות הילד לא התייחסו לנושא הענישה והסדרי הטיעון. הוועדה של הכנסת המליצה למשרדי המשפטים, הרווחה, וביטחון הפנים לאמץ את המלצות ועדת ברלינר כדי לבחון את הטיפול בנפגעי עבירות מין בהליך הפלילי. במקביל היא המליצה למשרד הרווחה למנות מלווה לקטין הנפגע, עוד לפני תחילת ההליך הפלילי והגשת תלונה במשטרה.

ממשרד החינוך הוועדה ביקשה שההדרכה לאיתור וזיהוי ילדים בסיכון תועבר כחובה לכל הצוותים החינוכים. כמו כן היא ביקשה לעגן בחוזר של מנכ"ל משרד החינוך את החובה לקיים מערכי שיעור לכלל התלמידים במערכת החינוך, כדי להגביר את המודעות לפגיעות מיניות.

הוועדה גם ביקשה נתונים באשר למספר חוקרי המשטרה העוסקים בנושא: כמה מהחוקרים הן חוקרות נשים; וכמה מחוקרים הם דוברי ערבית ושפות נוספות.

אבל קרן לא מתכוונת להמתין לשינוי כלל מערכתי, או להפסיק להילחם למען מיצוי הדין עם התוקף של בתה. ימים ספורים לאחר גזר הדין של אביתר גרוס, הודיעה פרקליטות המדינה כי תערער על גזר הדין של גרוס, בעקבות בקשתה של המועצה לשלום הילד, שמלווה את משפחתה של קרן בהליך המשפטי והפלילי.

עוד 2,411 מילים
כל הזמן // יום שישי, 30 באוקטובר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גמזו בקבינט: "יהיו שבע ערים שבהן כנראה נצטרך לעשות סגר"

נתניהו נזף בכ״ץ שצייץ מתוך הישיבה ● ארה״ב תמכור 50 חמקנים לאמירויות ● יעלון: שוב נתניהו העלים מידע קריטי מצה״ל ● כיתות א׳ עד ד׳ יחזרו ללמוד בראשון ● נתניהו בישיבת הכנסת שהוקדשה לרצח רבין: יש כיום הסתה מפורשת לרצח שלי ● מרב מיכאלי: כל עוד חברי המחנה של רבין ימשיכו לשתף פעולה עם המסיתים נגדו - לא תהיה לנו תקומה ● אפי נוה מתכוון לפרסם עוד הקלטות

עוד 59 עדכונים

ממשלות ישראל עדיין מנסות להסתיר את הפשע

49 גברים, נשים, ילדים ועובר ברחם אמו נרצחו, כשפשעם היחיד הוא שחזרו מעבודתם וממסיק הזיתים לכפר שלהם, בשעה שמשמר הגבול הישראלי הטיל עוצר על הכפר, מבלי שהם ידעו על כך.

49 גברים, נשים, ילדים ועובר ברחם אמו נרצחו, כשפשעם היחיד הוא שחזרו מעבודתם וממסיק הזיתים לכפר שלהם, בשעה שמשמר הגבול הישראלי הטיל עוצר על הכפר, מבלי שהם ידעו על כך

זו הייתה שנת 1956, וביום האפל, ה-29 לאוקטובר, התרחש הטבח בכפר הקטן, כפר קאסם, שהתגוררו בו אז פחות מ-2000 תושבים, שרובם עבדו בחקלאות למחייתם.

לאחר שנפלה ההחלטה על עוצר על הכפרים הערביים באותו יום, עוצר אשר יתחיל בשעה חמש בערב, המפקד הצבאי הודיע על כך למוכתר של הכפר. והמוכתר דיווח למפקד הצבאי כי ישנם אנשים שנמצאים מחוץ לכפר אשר אין ביכולתו להודיע להם כי לא יספיק להגיע אליהם בזמן, אך המפקד הבטיח לו שיטפלו בהם.

כמובן שזה היה שקר וכזב. כשהחל העוצר ואנשים התחילו לחזור מעבודתם, רצחו אותם בקבוצות, ביצעו בהם וידוא הריגה, ולאחר מכן הסתירו את הגופות.

שמועות החלו להתפשט וחברי כנסת החלו לחקור. הניסיון למחוק עקבות נכשל. הביאו אנשים מהכפר הסמוך ג׳לג׳וליה כדי לחפור קברים, ואנשים מהכפר הגיעו לשם זיהוי הגופות.

ביום הטבח עלי הקטן חיכה לאמו פאטמה שתביא לו מחברת ללימודים כשהיא חוזרת הביתה, אך פאטמה מעולם לא חזרה. ביום שאחרי הטבח שאל עמר בן השנתיים על אביו יוסף, איתו היה רגיל לשבת בבוקר לפני שיוסף היה יוצא לעבודתו, אך עמר לא זכה לזה שוב.

עצב רב, שנמשך שנים ארוכות לאחר מכן ועדיין ממשיך, אפף את אנשי כפר קאסם, והעוול נחרט בתודעה של תושבי הכפר ולא נמחק. במשך שנים לא התקיימו בכפר חתונות ולא שמחות, ואנשים חיו באבל על האובדן הקשה.

״הטבח השני״ לתחושתם של תושבי הכפר, היה במשפט הנבזי ובפסקי הדין המופחתים של בית המשפט (אף אחד משלושת בעלי הדרגות הבכירות לא ריצה את מלוא תקופת מאסרו, אחרי שעונשם הומתק. שניים מהם זכו להמתקה כפולה בעונש), שנראו כזילזול עמוק בתוצאות הרצח הנוראי, ובכאבם וסבלם של משפחות הקורבנות.

ביום הטבח עלי הקטן חיכה לאמו פאטמה שתביא מחברת לימודים כשתחזור הביתה. פאטמה מעולם לא חזרה. למחרת שאל עמר בן השנתיים על אביו יוסף, שנהג לשבת איתו לפני צאתו לעבודה. עמר לא זכה לזה שוב

שנה אחרי הטבח הגיע ״הטבח השלישי״. כך מוגדרת ״הסולחה״ על ידי משפחותיהם של הנרצחים. "סולחה" שפירושה מפגש פיוס כפוי, שהתקיים בכוח ותחת איומים של המשטר הצבאי על האנשים בכפר, בנוכחות אורחים מחוץ לכפר ונציגים של הממשלה.

ביום זה קיבלה כפר קאסם את הכינוי ״בלד אלשוהאדא״, שפירושו ״ישוב החללים״. מאז כולם נאמנים לזכרם של הנרצחים החפים מפשע, ומציינים בכל שנה את התאריך הזה כיום הזיכרון לטבח כפר קאסם, ובו יוצאים מבוגרים וילדים לצעדה המונית למקום שמסמל את אזור הטבח, ובו האנדרטה עם שמותיהם של הנרצחים.

לאחר מכן, כולם מגיעים לבית הקברות, ובני המשפחות נפגשים סביב קברי הנרצחים ממשפחתם וחולקים סיפורים.

באותו יום המשפחות בכל כפר קאסם נפגשות סביב ארוחת ״מסאח׳אן״, מאכל פלסטיני שמכינים בתקופת מסיק הזיתים, ומשתמשים בהרבה שמן זית טרי בהכנתו. הארוחה הזאת הפכה למנהג בכל יום זיכרון, אשר מחבר את הכפר לשורשים ולנרטיב הפלסטיני שלו.

במהלך טקס הזיכרון נתקלו מארגניו לא פעם בהתנגדות מצד ממשלות ישראל בעבר, ובוצעו מעצרים על מנת למנוע אותו, אך אנשי הכפר לא ויתרו. אותם אנשים נלחמו גם על הקמת האנדרטה, אל מול הנסיונות למנוע את הקמתה.

64 שנים עברו מאז, ובהן הרבה כתבות, שירים ונאומים צונזרו. זה היה זלזול בכאבו של האחר, וחוסר הכרה בנרטיב השונה. ועדיין ממשלות ישראל מנסות להסתיר את הפשע.

שנה אחרי הטבח הגיע ״הטבח השלישי״. כך מוגדרת ״הסולחה״ ע"י משפחות הנרצחים: מפגש פיוס כפוי, שהתקיים בכוח ותחת איומי המשטר הצבאי על אנשי הכפר, בנוכחות אורחים מחוץ לכפר ונציגי הממשלה

לכן, אין זה מפתיע שחברי הכנסת מצביעים נגד הנצחת הקורבנות, בצל מדיניות העליונות הציונית, האפליה והגזענות הממושכת.

ובצל כל זה, ממשיכים ערבים, יהודים, פלסטינים וישראלים רבים, לציין ביחד את הזיכרון של טבח כפר קאסם בכל שנה, וגם השנה במסגרת מגבלות הקורונה.

אמנה עיסא בת 34, אם לשלושה ילדים, פעילה חברתית ומרפאה בעיסוק. כאשה מוסלמית וערביה בוחרת בקדושת האדם כאמונה, ובצדק כדרך חיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 598 מילים

הסגר השני לא באמת עצר את התחלואה הקשה

בדיקת זמן ישראל ניתוח נתוני התחלואה מראה כי קצב ההדבקה גבוה יותר, ושמספר החולים הקשים, המונשמים והמתים, גבוה פי כמה בהשוואה לכל נקודת זמן בגל הראשון של התפרצות הקורונה בישראל ● הזינוק החד בתחלואה התרחש ביולי - חודשיים אחרי פתיחת החנויות ובתי הספר - וספק אם נגרם בגללה ● מומחים חלוקים על הסיבות אך אחידים בדעתם: אם הממשלה לא תשנה את התנהלותה, מגמת הירידה תיבלם במהרה

עוד 2,878 מילים

עוד מערכון עצוב על חשבון הקישון

כעשרים שנה אחרי חשיפת פרשת הקישון, שבה לוחמי השייטת צללו במים המורעלים, מצב הנחל משתפר בצעדים מדודים ● כל ציפור וכל דג מבשרים על עתיד טוב יותר - אבל לא בטוח שהעתיד הזה יגיע ● במקום להתמיד בשיקום הנחל ובהפיכת גדותיו לפארק ירוק בנוסח הירקון, מחסני ענק של חברת נמלי ישראל צפויים לקום במרחק נגיעה מהמים

עוד 648 מילים

למקרה שפיספסת

שלטון החוק שיטת גרואבסקי

התרחיש של שליחת ראש הממשלה נתניהו לכלא נראה כמעט דמיוני, ואפילו שי ניצן כבר לא בטוח שמשפטו יתנהל כמתוכנן ● אך מערכות שלטון החוק מפגינות עד כה חוסן, והתגלגלות לגזר דין של כמה שנות מאסר בהחלט אפשרית ● נתניהו עשוי לנהוג אז כמו עשרות מנהיגים לפניו, ולברוח מארצו ● במקרה כזה, גם אוהדיו וגם מתנגדיו עשויים להתרצות, והתביעה עשויה לוותר על בקשת הסגרה ● מקרה דומה התרחש לאחרונה במקדוניה הצפונית

עוד 1,814 מילים

על שלושת חטאי גנץ ועל ארבעה לא אשיבנו

ביום הראשון ליציאה מהסגר המתח ברחובות טיפס ועלה. עשרות אלפי אזרחים יצאו שבת קודם לכן למחאה הגואה כנגד נתניהו והמשך אחיזתו במוסרות השלטון, ומה שפגשו שם זה גל גואה מנגד של אלימות, אלימות של תומכי נתניהו הקנאים.

אוכלוסיית המוחים היא מגוונת. החל מסולדי השחיתות, דרך נפגעי כלכלת הקורונה, ועד, כן, שרידי אנשי השמאל ההיסטורי המתפורר. אבל בנושא אחד כולם מאוחדים – בהטלת האשמה והאחריות להשתלחות אלימה נגדם – על נתניהו.

וכולם טועים.

אוכלוסיית המוחים מגוונת. סולדי השחיתות, נפגעי כלכלת הקורונה ושרידי השמאל ההיסטורי המתפורר. אבל בנושא אחד כולם מאוחדים – האשמה והאחריות שיש לנתניהו בהשתלחות האלימה נגדם. וכולם טועים

אין מי שאשם במצב יותר מגנץ והתנהלותו חסרת האחריות. גם ביחס לרצון בוחריו, אך בוודאי ביחס לטובת המדינה וגיבוש חוסנה החברתי. אנו הולכים כיום למקום רע.

הנוסחה שמובילה אותנו לשם היא נוסחה רבת גורמים. נוסחה זו כוללת מצד אחד נתונים אליהם צריך להתייחס אבל אי אפשר לשנותם, ומצד שני משתנים – אותם גורמים שבידינו לשנותם כדי לכוון אותנו לעתיד טוב יותר. כדי לנהל את העתיד צריך להבין מה הם הנתונים ומה המשתנים באותה נוסחה חברתית שגוררת אותנו למקום הרע אליו אנחנו הולכים.

למפגינים נגד נתניהו נדמה כאילו נתניהו הוא משתנה בנוסחה. כאילו אם רק נראה לו עד כמה אנו רוצים שהוא ילך, הוא יבין זאת ואכן יתפנה. לחלק גדול מהצופים באלימות הגואה נדמה כי אותם קנאים הם המשתנה, ואם רק נפעל בתקיפות נגדם נוכל לשנות את הגל. אך מבט מעמיק יזהה שלא זה ולא זה הם משתנים, אלא ששני אלה הם דווקא נתונים לנו, והמשתנה נמצא במקום אחר לגמרי.

הן נתניהו והן עדת קנאיו הם תוצרים של מגמה גלובלית מתמשכת של עליית הלאומנות, הנובעת משני מקורות עמוקים שמגיעים כריאקציה להשלכות מלחמת העולם ה-2. האחד הוא האכזבה שהנחיל ההומניזם הליברלי בהבטחת ההכלה והחיבוק לנידחי העולם ומודריו. והשניה היא השכחה בה נתקף העולם לגבי המקום הרע אליו מביאה אותנו הכניעה ללאומנות, ושל הדינמיקה שגררה את העולם למלחמה הנוראה ההיא.

עליית הימין, או יותר נכון לאמץ את הביטוי האמריקני – עליית המשטרים הסמכותניים – היא נתון שנובע מהליכים של כניעה לפסיכולוגיה החברתית, המצופפת אותנו סביב תחושת הכוח הכוזבת של מנהיג סמכותני.

עליית הימין, או, יותר נכון לומר: עליית המשטרים הסמכותניים, היא נתון שנובע מהליכים של כניעה לפסיכולוגיה החברתית, המצופפת אותנו סביב תחושת הכוח הכוזבת של מנהיג סמכותני

הליכים אלו נידונים להוביל למשבר, משום שבפועל, בעולמנו הצפוף בו כולם תלויים בכולם, ההתעלמות מכל זאת, כמו גם בנייה וטיפוח העויינות לזר, הן  דרך בטוחה לגהינום. המשבר יגיע ויאלץ אותנו לפקוח עיניים לדרישת האיזון ביחסנו אל הזר. השאלה היא רק עד כמה נחריף את המשבר בהעמקת וביצור הסמכותניות המשטרית.

הגל הסמכותני הוא נתון, ונתניהו כגולש גלים מדהים – רק רוכב עליו. האמרה האומללה שלו באותו ריאיון שנתן בדבוס, על שאיפתו להיזכר כפרוטקטור של ישראל, ויותר מכך, היעדר ההתקוממות הציבורית לאמירה כל-כך אוטריטרית -מעידים היטב על הכיוון הזה עוד מ-2016. אך האם הגל הזה ישא אותו לדרגה ארדואנית, פוטינית, או אולי צ'אבסית בביצור הסמכותיות המשטרית? כאן נכנסת קבוצת המשתנים בנוסחת המשבר. מי ומה הם הכוחות העומדים מנגד וכיצד הם פועלים.

בעניין הכוחות – הרי הם שם. את זה שיקף התיקו הפוליטי של מערכות הבחירות האחרונות. אך בשאלת יכולת הפעולה, כאן העניין לא כל-כך פשוט. לערב הרב של החוששים מהעצמת הסמכותיות חסרה לכידות פעולה, ויותר מכך חסרה אלטרנטיבה אידאולוגית קוהרנטית שתבנה את אותה לכידות – החזון.

בגלל חוסר הגיבוש הזה יש ואקום ארגוני ואידאולוגי לקיבוץ האנטי סמכותניות, או כמו שהם מכונים קבוצת "רק לא ביבי", ולתוך הואקום הזה נשאבים גורמים כאלו ואחרים כדי לנסות ולייצר את האלטרנטיבה המיוחלת. כזה היה גם גנץ. תופעת גנץ היא תולדה של כוח מושך וכוח דוחף. הכוח המושך היה אותו גוש בוחרים גדול הכמה לנורמליות, והכוח הדוחף היה התדמית אותה הוא בנה. תדמית של ביצועיסט החלטי, לוחם לתיקון המדינה. גנץ נתפס כקדוש מושיע, אך מהר מאוד הוא הפך לחוטא.

הכלי הראשון והעיקרי נגד שלטון סמכותני הוא הגבלת משך הכהונה. הרציונל לזה הוא כפול – הן ראיית החזקת מוסרות השלטון כשליחות ולא כמקצוע, והן ההכרה כי החברה שלנו חזקה מספיק ומוסדות השלטון מבוססים מספיק, כדי לתפקד ולייצר יותר מאדם אחד המוכשר להוביל את המדינה.

הגל הסמכותני הוא נתון, ונתניהו כגולש רק רוכב עליו. אמירתו האומללה בראיון על שאיפתו להיזכר כפרוטקטור של ישראל, והיעדר ההתקוממות הציבורית לאמירה האוטריטרית – מעידים על הכיוון עוד מ-2016

במציאות הפוליטית שלנו דרישה זו תורגמה לדרישה להחלפת נתניהו, וזה היה הכרטיס עליו רץ גנץ. הבעיה הייתה לאחר הבחירות, לאחר שכחול-לבן קיבלה את הקולות, היכן שהוא נראה כי גנץ חש כאילו השכינה משחה אותו למלוכה ולא הציבור, ותחת השכינה הזו אין הוא נזקק עוד לקרדיט הציבורי שהעלה אותו. כאן הוא חטא בפעם הראשונה. זה היה בתרגיל שעשה, אשר בעיניו כנראה היה מבריק, של השלכת החוק לאיסור כהונה תחת כתבי אישום, יחד עם רצון בוחריו. חוק שהיה אמור לבלום את הגלישה של נתניהו והמדינה לסמכותניות.

סיפור הכיסוי היה משבר הקורונה, אבל המציאות הוכיחה כי ניהול ממשלה הדו-ראשית לא תרם במשהו לטיפול במשבר הקורונה. יותר מכך – אותה דרישה סחטנית לרוטציה כאתנן לבגידה בבוחרים היא לא רק מבט חודר למניעיו של גנץ, אלא גם לחטא השני בו חטא – חטא היוהרה. מדוע אדם שואף להנהיג מדינה כשאין לו שום תמיכה משמעותית מהאנשים עליהם הוא מבקש לשלוט?

הקו הסחטני של גנץ אינו חד פעמי אלא חוזר על עצמו גם בכתיבת שורות אלו, בשימוש בו הוא עושה בפרשת הצוללות כחרב דמוקלס מעל ראשו של נתניהו. קשה להבין את הרעיון שנבחר ציבור שוקל נושא לא בכפוף לאינטרס הציבורי אלא בכפוף לאינטרס הפרטי שלו, אבל את זה בדיוק עושה גנץ בפרשת הצוללות.

הברית של נתניהו עם החרדים מוקעת תדיר על ידי מתנגדי נתניהו כברית סחטנית, בה החרדים דורשים לקהילותיהם הטבות הגבוהות ממשקלם האלקטורלי, רק בזכות עמדת המיקוח שלהם. זאת בעוד שהאמת היא כי בתוך הקהילות יש לנתניהו תמיכה רחבה ואמיתית, שאפילו כופה עצמה על דעת מנהיגיה, ונתניהו מודע לה ומשתמש בה. אז מה אם נניח כי דרעי היה משתמש בכוחו זה ודורש גם הוא להיות ראש ממשלה ברוטציה? מה היה לגנץ לומר על הלגיטימיות בזה?

החטא השלישי של גנץ, והוא אולי החמור מכולם, הוא חטא המחשבה שהוא יצליח להעביר אליו את רשות הממשלה בזכות כוחו של הסכם חתום. הסכמים נחשבים כעניין דו צדדי, אך למעשה הם תמיד עניין לשלושה צדדים. שני הנושאים והנותנים ובנוסף קיים השותף השקט הזה – הגוף האוכף.

בפוליטיקה אין גוף אוכף ואסור שיהיה כזה. פוליטיקה היא ממלכת האינטרסים של הציבור. פוליטיקאים אמורים להיות רק צינור לציבור שלהם ולא אדונו, ולכן הם אינם יכולים למנף את המנדט שניתן להם נגד רצון בוחריהם, ואם האינטרס של ציבור בוחריהם קובע כי טובתו מונחת בהפרת ההסכם הרי שנציגיו מחויבים לעשות זאת. כך, הניסיון המכוער הזה של גנץ לייצר בטחונות להסכם פוליטי ולהפכו לאיזה סוג של הסכם מסחרי הוא עצמו מייצר רמפה רעה להעלות את המשטר הסמכותני ולהעבירו מעל לחומות הדמוקרטיה.

אם אלו שלושת חטאי גנץ, אז על מה הרביעי שעליו לא נשיבו? ובכן זה קוצר הראות והאיוולת שגורמת לו להתמיד ולהמשיך לדבוק בתקווה חסרת התוחלת שאיכשהו הוא יצליח לממש את תאוותו לראשות הממשלה על-ידי סיוע לנתניהו לשמור על כסאו.

אם אלו שלושת חטאי גנץ, מה הרביעי שעליו לא נשיבנו? זה קוצר הראות והאיוולת שגורמת לו לדבוק בתקווה חסרת התוחלת שאיכשהו יצליח לממש את תאוותו לראשות הממשלה תוך סיוע לנתניהו לשמור על כסאו

המדינה (כנראה כחלק ממגמה עולמית) הולכת למקום רע, מקום של קרע חברתי עמוק והתגבשות סביב אידאולוגיה של שנאה. קרע שנדון להוביל למשבר חברתי ושעלול להתדרדר לאלימות אזרחית. את התהליך הזה לא ניתן לעצור משום שאי אפשר לפקוח בכוח את עיניהם של אותם שטופי שנאה, אבל אפשר היה לרכך אותו על-ידי הזזתו של נתניהו. את זה היה גנץ לעשות, והמחדל הזה רשום על שמו.

ישי גבריאלי הוא כלכלן בהכשרתו. בין היתר שימש כמרצה במכללה החברתית כלכלית וכתב את הספר "התיאומוניטריזם" על היבטים דתיים בתורת הכלכלה. בעברו הרחוק יותר היה כתב וחבר מערכת בשבועון "כספים" וכן כתב טור בגלובס וקצת בידיעות אחרונות. נהנה לכתוב על מגוון נושאים רחב וכיום מחזיק בלוג בשם "צוקרלך גשפטן" https://zuckerlechgescheft.wordpress.com/ בו הוא כותב מדי םעם על נושאים שמעניינים אותו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,183 מילים
עודכן לפני 5 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"אני לא יודע מתי יבואו ימים יותר טובים, ואם יבואו"

בגיל 84, בתפקיד זקן השבט, נשיא בית המשפט העליון בדימוס מעדיף להסתגר בדל"ת אמותיו, עמל על עוד מאמר או פרק בספר עתידי ● אך המשבר השלטוני הנוכחי בישראל גרם אפילו לברק לקום מרבצו ● בראיון לכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הוא נמנע מלהזכיר ולו פעם אחת את נתניהו, מצייר תמונה עגומה של מעמד שלטון החוק כיום בישראל ושולח מסר ברור לכנסת ולבית המשפט

עוד 1,025 מילים ו-1 תגובות

אפקט הקורונה מחסור כבד באופניים - לצד עליית מחירים

חנויות האופניים בארץ התרוקנו כבר בסגר הראשון, והמפעלים בסין מתקשים להדביק את הקצב, עקב העלייה העולמית בדרישה לזוג גלגלים בלי מנוע ● "המכירות זינקו כי הספורט הזה היה מותר בסגר", אומר בעל חנות אופניים שנתקע בלי סחורה ● הספקים כמובן זיהו את ההזדמנות: "המחירים כבר עלו ב-15%, ואם לא יהיה עודף סחורה זה ימשיך לטפס"

עוד 1,568 מילים

הצטרפותם האפשרית של ראש עיריית תל אביב וראש עיריית מודיעין לזירת הפוליטיקה הארצית, מפיחה תקווה בקרב מצביעים שמאסו בנתניהו מימין (חיים ביבס) ומשמאל (רון חולדאי) ● אך מהלך פוליטי כפול כזה עלול להשיג אפקט הפוך לחלוטין, אם חולדאי יביא למחיקת מפלגות שמאל-מרכז קיימות וביבס ינהר לקואליציה הבאה של נתניהו

עוד 1,022 מילים ו-2 תגובות

ניגריה הם יורים גם במפגינים

בשנות ה-90 הוקמה בניגריה יחידת משטרה סודית, כדי להיאבק בפשע הגואה שם ● 20 שנה אחר כך, אש השוטרים מופנית כלפי צעירים מקומיים, שנורים למוות ברחובות ● לפחות 85 קורבנות כאלה נספרו שם ב-3 השנים האחרונות, כולם גברים עם ראסטות, ג׳ינסים קרועים וקעקועים - שנרצחו רק בשל המראה והמעמד הנמוך שלהם ● כעת שוטף את המדינה גל מחאה ענק, שבא לידי ביטוי גם בתרבות ובאמנות

עוד 2,537 מילים ו-1 תגובות

הקבינט עשוי לאשר פתיחת בתי כנסת ל-10 מתפללים

אהרן ברק: "ביהמ"ש לא צריך להיכנס לבונקר ולחכות לימים טובים" ● גלנט משנה כיוון: כיתות א'-ד' ילמדו ארבעה ימים בשבוע ● רגב וסמוטריץ התעמתו במליאה ● נתניהו ושגריר ארה"ב חתמו על הסכם לשיתוף פעולה מדעי בשטחים ● יו״ר ועדת סל התרופות: אם לא יהיה תקציב, לא נכניס תרופות חדשות לסל

עוד 57 עדכונים

הטקטיקה הבאה של נתניהו: הפרד ומשול בין בנט וסמוטריץ'

הדיונים בבג"ץ מלמדים על המיאוס של השופטים מהקואליציה הנוכחית - אבל קשה לראות את בית המשפט העליון לוקח על עצמו לפרק את הממשלה ואת הכאוס הפוליטי שהתערבותם עלולה לחולל ● בימינה ימשיכו היום להטריל את הקואליציה בניסיון לתקוע טריז בין כחול-לבן והליכוד ● ותנועת הגמלאים החדשה מעוררת מחלוקת

עוד 780 מילים

הלמידה מרחוק גורמת למשפחות רבות לשקול מעבר לחינוך ביתי, ובקהילות החינוך הביתי מדווחים על הצטרפות משפחות רבות ● אך נתונים רשמיים מצביעים דווקא על ירידה של 25% במספר הילדים שמחונכים על ידי ההורים ● פעילי החינוך הביתי מעריכים: "הסיבה בירוקרטית. בגלל הקורונה, משרד החינוך לא שולח מפקחים כדי להסדיר רישום של תלמידים ותיקים וחדשים. בפועל, יש נהירה לחינוך הביתי"

עוד 1,270 מילים

פרסום ראשון תנועת גמלאים חדשה בראשות דני יתום מתכננת לרוץ לכנסת

ראש המוסד לשעבר חבר אל ד"ר אבי ביצור, שהיה המנכ"ל הראשון של המשרד לענייני גימלאים, העיתונאית פאר-לי שחר ושמות ידועים נוספים למען הקמת תנועת גמלאים חדשה שמטרתה לרוץ בבחירות לכנסת הבאה כדי לדאוג לזכויותיהם של 1.4 מיליון אזרחי הגיל השלישי ● "במוקד העניין יעמדו זכויות המבוגרים במדינה בעקבות כל מה שהיה בקורונה", הם אומרים לזמן ישראל

עוד 709 מילים ו-1 תגובות

האיש הירוק לשבור את הגלים

חופים הם לפעמים געגועים ליאכטה, מסתבר ● או למגרש חנייה, או לשורת בתי עסקים שמושכים תיירים (אולי), ומעשירים את קופות העיריות (הלוואי) ● תכנית מרינות שאפתנית שמקודמת מנהריה ועד בת ים, צפויה לגזול מהמתרחצים כמה מהחופים היפים בארץ ולהאיץ את התפוררות המצוקים ● אביב לביא יצא למסע פרידה מצולם מהחופים הללו, בתקווה שמישהו בממשלה ישנה את דעתו

עוד 968 מילים

אלפי עצמאים נדרשים להשיב את המענק הכספי שקיבלו לאחר שנמצא שאינם זכאים לו

פרופסור נחמן אש, לשעבר קצין רפואה ראשי, יתמנה בחודש הבא לפרויקטור הקורונה ● מנדלבליט הודיע לחיים כץ שיוגש נגדו כפוף לשימוע כתב אישום בגין עבירות מס ● בג"ץ דן בעתירות נגד ממשלת החילופים ● אוסנת מארק ייחסה לארגון קריים מיניסטר פרסום שקרי, אך אחרי ביקורת חזרה בה ● בניגוד להסכם בין המדינות, ארצות הברית לא העבירה את מבנה השגרירות בתל אביב לישראל

עוד 56 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה