החרדים התייאשו מהמאבק בקורונה

עיתונאים ומנהיגים חרדיים לא יודעים איך לגרום לציבור החרדי לציית למגבלות הקורונה שהטילה הממשלה, גם כאשר הווירוס גובה קורבנות בשכונות שלהם, בקרב משפחותיהם והרבנים שלהם ● הם יודעים היטב שזה פוגע קשות בתדמיתם, אבל אין להם מושג מה לעשות עם זה ● פרשנות

  • אילוסטרציה, חרדים מחסידות שומרי אמונים בלוויית רבי רפאל אהרן ראטה, 72, שנפטר מקורונה ונקבר בבני ברק ב-13 באוגוסט, 2020 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
    AP Photo/Oded Balilty
  • חרדים בהלוויית האדמו"ר מפיטסבורג, הרב מרדכי לייפר, באשדוד. 5 באוקטובר, 2020 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov)
    AP Photo/Tsafrir Abayov
  • חרדים באשדוד. התמונה לא קשורה לכתבה (צילום: פלאש90)
    פלאש90
  • שוטרים מתעמתים עם גברים חרדים בהפגנה נגד אכיפת מגבלות הקורונה במאה שערים בירושלים, 4 באוקטובר, 2020 (צילום: נתי שוחט/ פלאש 90)
    נתי שוחט/ פלאש 90

אלפי חסידים הגיעו ביום שני לבית הקברות באשדוד, כדי לחלוק כבוד אחרון לרבי מפיטסבורג, הרב מרדכי לייפר. לייפר, 64, הוביל בשלושת העשורים האחרונים את הקהילה החסידית הקטנה בשכונת קרית פיטסבורג בעיר.

הרב, זוטר מדי בהיררכיה הרבנית-חסידית nכדי להיות מוכר במיוחד מחוץ לגבולות אשדוד, היה מלחין ומנהיג רוחני מקומי אהוב. הוא מת מסיבוכי קורונה, אחרי שנדבק בנגיף באוגוסט. אשדוד היא עיר אדומה עם שיעור הדבקה גבוה במיוחד.

אך כל זה – מותו של הרב, התפשטות הנגיף שהובילה לסגר ארצי, ואפילו העובדה שהוא מתפשט מהר במיוחד בקהילה החרדית בעיר – לא מנע מאלפי חסידים להתקהל לכבוד הלווייתו, להתעלם ממגבלות הקורונה, ועל הדרך להפר את החוק.

מותו של הרב, התפשטות הנגיף שהובילה לסגר ארצי, אפילו העובדה שהוא מתפשט מהר במיוחד בקהילה החרדית בעיר, לא מנעו מאלפי חסידים להתקהל לכבוד הלווייתו, להתעלם מהמגבלות, וגם להפר את החוק

רבים מהחסידים האלה לא היו נאמניו, וחלקם – שוב, בניגוד לחוק – הגיעו מערים אחרות כדי להשתתף. אחד הרבנים שהגיעו, מחסידות סדיגורה, ניצל את ההזדמנות כדי לבקר בבית מדרש מקומי של החסידות, ואף פרסם תמונות  מהביקור שהציגו התעלמות מוחלטת מכללי הריחוק, אפילו בלבה של עיר מוכת קורונה.

בהלוויה, עשה קומץ שוטרים כמיטב יכולתו כדי לרסן את הקהל, אבל רק הצליח לגרום למתאבלים ליצור טבעת צפופה מחוץ להישג ידה של המשטרה. כשההלוויה התפזרה, חלק מהאבלים התנגדו למאמצי השוטרים לפזר את הקהל, ואף התעמתו איתם.

האירוע – ההפרות, ההתעלמות הגורפת והמשונה מכללי הקורונה, אפילו בלווייתו של רב אהוב שנקטף על ידי אותו הנגיף עצמו – הפך להתנהגות נורמטיווית בחלקים נרחבים של המגזר החרדי. אין יום שחולף ולא מביא איתו דוגמה נוספת לבוז שרוחשת קבוצה חרדית כזו או אחרת למגבלות הקורונה.

איש לא היה מופתע, אם כך, כשפרויקטור הקורונה, רוני גמזו, אמר השבוע לקבינט הקורונה ששיעורי התחלואה בציבור החרדי גבוהים פי-4 מאשר בכלל הציבור, או שהחרדים, כ-12% מהאוכלוסייה, מהווים כ-40% ממקרי ההידבקות החדשים.

ביטויי עוינות כלפי ההתנהגות של הקהילה החרדית מתפשטים בקרב הלא-חרדים, כצפוי. אפילו אלה שמנסים להסביר את פערי התרבות שמניעים את ההתנגדות לריחוק חברתי – המרכזיות של תפילה וטקסים שיתופיים, המשפחות הגדולות שמצטופפות בדירות קטנות, מערכת החינוך הדתית שמבוססת על למידה מסורתית של אחד על אחד – נותרים המומים לנוכח ההפרות הפרועות.

איש לא היה מופתע כאשר גמזו אמר לקבינט הקורונה ששיעורי התחלואה בציבור החרדי גבוהים פי 4 מאשר בכלל הציבור, או שהחרדים, כ-12% מהאוכלוסייה, מהווים כ-40% ממקרי ההידבקות החדשים

אבל יש עוד קבוצה שמתוסכלת ומודאגת מההתנהגות החרדית: החרדים עצמם, שמכירים בכישלונם להתמודד עם המגפה. התסכול והייאוש הנלווה שולט כעת בתקשורת ובפוליטיקה שלהם. האשמות בבגידה צובעות את הוויכוחים במגזר.

חרדים בהלוויית האדמו"ר מפיטסבורג, הרב מרדכי לייפר, באשדוד. 5 באוקטובר, 2020 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov)
הלוויית האדמו"ר מפיטסבורג, הרב מרדכי לייפר, באשדוד. 5 באוקטובר, 2020 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov)

זעם על המויסרים

בתחילת השבוע, פרשן פוליטי חרדי נתן הסבר לזעם בקרב הציבור הלא-חרדי כלפי הזלזול המופגן של חרדים רבים במגבלות הקורונה. "ובואו נהיה הכי ברורים", צייץ ישי כהן, פרשן ב"כיכר השבת", "העיתונאים והיח"צנים המפרסמים תיעודים נרחבים מחצרות החסידים, הם שגורמים להסתה נגד הציבור החרדי".

כדי להיות ברור אף יותר, כהן מתייחס לעיתונאים ולאנשי יחסי ציבור חרדיים.
"כל אחד ינהג לפי רבותיו, אמת. גם אם אנחנו לא מבינים את הדרך", המשיך את הציוץ שפרסם בטוויטר, ומתייחס לפלגים החרדיים שמפרים בגלוי, ובהוראת הרבנים שלהם, את כללי הריחוק. "אבל אין מצווה לפרסם תיעוד של חסידים מתקהלים בניגוד להנחיות, להכניס אצבע בעין החילונים".

יש עוד קבוצה מתוסכלת ומודאגת: החרדים עצמם, שמכירים בכישלונם להתמודד עם המגפה. התסכול והייאוש הנלווה שולט כעת בתקשורת ובפוליטיקה שלהם. האשמות בבגידה צובעות את הוויכוחים במגזר

במילים אחרות, זה דבר אחד שהרבי שלך יגיד לך שזה בסדר לא לציית לכללים, אבל זה דבר אחר לגמרי לרוץ ולספר על זה לכל החבר'ה, ולכל המדינה.

אחד ממשתמשי הטוויטר החרדיים שהגיבו לתסכול של כהן היה הרבה פחות נדיב. דודי זילברשלג הוא אחת הדמויות הבולטות במגזר החרדי, אסטרטג פוליטי מצליח, מייסד של אמצעי תקשורת חרדיים וקול מוכר בנושאים חרדיים בתקשורת הישראלית. "כופר בכנות כוונותיהם", צייץ זילברשלג בתגובה, בהתייחסות לצלמים החרדיים, שהעלו את ההקלטות שלהם המתעדות הפרות חוק לרשתות החברתיות. "שכן דרכם לילך ולהזיק ופגיעתם רעה, הצילום אמש מקרית גת לווה במילות המחץ 'בהתאם להוראות' רק בכדי להגן על הכותבים שלא ייכלל ברשימה המתפתחת של ה'מויסרים'", האשים זילברשלג.

התמונה הראתה שוטרים מבקרים בישיבה בקרית גת, כדי לוודא שמגבלות הקורונה מתקיימות. על פי הדיווחים, הם נכנסו לחדר צפוף, כדי לקבל את ברכתו של הרבי (המשטרה, אגב, מסרה בתגובה כי הדיווחים החרדיים אודות המפגש הם "עיוות ברור של המציאות, והתמונה הוצאה מהקשרה"). הצילום של המפגש שותף בלהיטות על ידי היחצ"נים זריזי הטוויטר, והראה אנשים עומדים זה לצד זה בחלל סגור, מאוורר נושף את האוויר בחדר, וחלק מהמשתתפים ניצבים בלי מסכה.

"מויסרים" הם מלשינים, במובן של משתפי פעולה שהיו מלשינים על חבריהם היהודים לקומיסרים של הצאר. המושג נזרק עכשיו בשיח החרדי ביחס לאלה שמודיעים למשטרת ישראל או מדווחים ברשתות החברתיות בנימה ביקורתית, על התקהלויות במגזר החרדי – וגם ביחס לאלה שמרוב ערגה להפיץ את דבר הרבי, זורעים זעם ומרירות בציבור, שרואה את ההתעלמות המוחלטת של קהילתם.

ההאשמה של זילברשלג, אם כך, מדהימה. כהן זועם על פלגים חסידיים מסוימים, שלא רק מפרים את הכללים, אלא גם מתגאים בכך אונליין, ובכך מעצימים את העוינות כלפי החרדים. תגובתו של זילברשלג: הם עושים את זה בכוונה. כלומר, יש גורמים במגזר שבכוונה יוצרים שנאה כלפי חרדים בקרב שאר הישראלים.

המשטרה מרחיקה מתאבלים חרדים בהלוויית האדמו"ר מפיטסבורג, הרב מרדכי לייפר, באשדוד. 5 באוקטובר, 2020 (צילום: פלאש 90)
המשטרה מרחיקה מתאבלים בהלוויית האדמו"ר מפיטסבורג, הרב לייפר, באשדוד. 5 באוקטובר, 2020 (צילום: פלאש 90)

אין לאן לברוח

במהלך מגפת הכולרה שתקפה את וילנה ב-1848, הודיע הרב ישראל סלנטר לתלמידיו שמותר להם לאכול לשיעורין ביום כיפור, אם הם חוששים שצום מלא יחלישם ויהפוך אותם פגיעים יותר למחלה. לפי תיאור מאוחר יותר של ההחלטה על ידי בנו, יצחק ליפקין, החכם הליטאי המופלג לא חשש רק לבריאות קהילתו, אלא גם לשמה הטוב. הוא פחד שהצום יחליש את תלמידיו במהלך המגפה, ויוביל לא יהודים לומר ש"בעבור אמונת ישראל הביאו עליהם ח"ו (חס ושלום) החולי."

חרדיות היא תופעה משונה. זה אינו שיפוט סובייקטיווי חיצוני, אלא אחד ממרכיבי היסוד של הכוונה המודעת שבהתהוות החרדיות: להיות שונים. רבנים מסבירים שהם מתלבשים אחרת מסביבתם לא רק כדי לנהוג כמו אבותיהם, או בגלל הנחיה דתית מסוימת, אלא גם, בפשטות, כדי להתבלט כאחרים, כנושאיה הבולטים לעין של אותה מסורת שכמותם מנותקת מחיי היום-יום ומהתהפוכות ההיסטוריות סביבם.

כפי שהסביר רבי חסידי בעבר לכותב שורות אלה, הלבוש המיוחד פירושו ש"אני לא יכול לעמוד בתור להיכנס לסרט בלתי הולם. אני לא יכול להתעצבן על מישהו שעוקף אותי בתור" – לכל הפחות, לא יכול לעשות את כל אלה בלי לגרור לתוך הכישלון המוסרי הזה את אותה מסורת עתיקה וקדושה.

סוציולוגים מתייחסים ללבוש הייחודי ולהיבטים נוספים של שוני מכוון, כאסטרטגיות לאשרור ולחיזוק האחידות והסולידריות הקבוצתית. חסמי המראה והתרבות שעומדים בינם לבין העולם החיצוני משמשים סימון של נאמנות לאלה שנמצאים בקבוצה. במחקרים מדווחים החרדים על סיפוק גבוה מחייהם ועל מידה גבוהה של אושר, בין השאר, עקב הסולידריות הצפופה שמושרשת בזכות ה"אחרות" המכוונת הזאת. כל זה בא לומר דבר פשוט: החרדים מודעים לנראות שלהם בעיני העולם החיצוני. ובעצם, המודעות הזו היא ממד מרכזי של תרבותם.

זה גם מסביר מדוע פרשנים חרדיים, כמו זילברשלג, יכולים להאשים יחצ"נים חרדיים מסוימים בהצתה מכוונת של רגש אנטי-חרדי בציבוריות הישראלית. יש מי שמאמינים שהמחסומים בין המגזרים צריכים להיות גבוהים יותר.

פרשנים חרדיים כמו דודי זילברשלג יכולים להאשים יחצ"נים חרדיים מסוימים בהצתה מכוונת של רגש אנטי-חרדי בציבוריות הישראלית. יש מי שמאמינים שהמחסומים בין המגזרים צריכים להיות גבוהים יותר

לדעתם של עיתונאים חרדים בולטים, אסטרטגיות כאלה נוטות לעבוד. "קל מאוד לזהות אותנו", התפייט יוסי אליטוב, עורך "משפחה", השבועון החרדי הנפוץ ביותר, בריאיון ביום שני בערוץ 12. "אנחנו לובשים שחור, אנחנו חובשים כובעים".

אמצעי התקשורת, האשים, מציגים את החרדים לעיתים תכופות בכתבות על הקורונה, בלי שום סיבה למעט הדימוי המסקרן של לבושם המובחן.

ולזה יש מחיר. "כשיש לך ממשלה שלא מתפקדת, שמשלחת ישראלים אחד נגד השני, וכשרוצים לספר על מדינה שלמה שקרסה בתוך שבעה חודשים, על מנהיגות שנסוגה למאבקיה הפרטיים והשאירה את שאר העם לדמם – אז פתאום אתה מוצא את החרדים", אמר. אליטוב מאמין גם שהנראות של החרדים הופכת אותם לנציגים נוחים לקריסה הכללית, ושזה הוביל לתגובה צפויה מהחרדים עצמם: "בשבעת החודשים האחרונים, אמונו של האזרח החרדי קרס".

אריה ארליך, איש תקשורת חרדי, עורך ב"משפחה" ומגיש ברשת ב', מספר סיפור דומה: "החרדים הם מגזר מאוד מאובחן. הוא צבוע בגוונים שמאוד קלים לזיהוי. אפשר לאתר אותם בקלות בבתי הכנסת, לצלם אותם עם השטריימלים והמגבעות, לתעד טישים ויציאה מתפילה בכיפור. הם לא ישראלים רגילים, שמזלזלים בהנחיות בחוף או בפארק. זה לא אייטם. זה סתם אזרח שלא שמר".

החרדים מתוסכלים

"ההתרופפות בשמירת ההנחיות היא תגובה אנושית אחרי כמעט שמונה חודשי מחנק. להזכירכם, באזור פסח לא היה בית כנסת אחד פתוח, לא טישים, לא כלום. עם הזמן ולמידת הנתונים – הטבע האנושי נוטה להקל ראש, והתוצאה היא התרופפות אוניברסלית", הוסיף ארליך. לדבריו, ההפגנות נגד נתניהו לא עוזרות למצב. מה שקורה בהפגנות "לא מצדיק" את שבירת החוקים של החרדים, אבל הוא מסביר אותה חלקית, לדעתו. "אתם בטח יודעים שאחד מעשרת הדברות של הישראליות (והחרדים לא שונים בעניין הזה) זה 'לא לצאת פראייר'".

כדי להילחם ב"בורות, תחושת סמוך, וגם זלזול מרתיח" של התגובה החרדית למגפה, הוא כותב, שאר החברה הישראלית חייבת לתקשר עם החברה החרדית, "להשקיע כל משאב אפשרי בהסברה (לא בהתנשאות!) וגם קצת לנסות להיכנס לפסיכולוגיה ולהבין". ארליך קורא להבנה שתאפשר לגבור על העוינות. זה נשמע אצילי דיו, עד שמבינים שזאת קריאה שנובעת מייאוש.

כדי להילחם ב"בורות, תחושת סמוך, וגם זלזול מרתיח" של התגובה החרדית למגפה", שאר החברה הישראלית חייבת לתקשר עם החברה החרדית, "להשקיע כל משאב אפשרי בהסברה (לא בהתנשאות!) וגם קצת לנסות להבין"

תשישות וחרדה ירדו על חלקים נרחבים מהקהילה החרדית בישראל, שמרגישה מאוימת במיוחד על ידי המגפה והסגר. עיתונאים ומנהיגים חרדיים לא יודעים איך לגרום לקהילותיהם לציית למגבלות שהטילה הממשלה, גם כשהווירוס גובה קורבנות בשכונות שלהם, במשפחותיהם וברבניהם. הם יודעים היטב כמה גרוע הם נראים. אין להם מושג מה לעשות עם זה.

שוטרים מתעמתים עם גברים חרדים בהפגנה נגד אכיפת מגבלות הקורונה במאה שערים בירושלים, 4 באוקטובר, 2020 (צילום: נתי שוחט/ פלאש 90)
שוטרים מתעמתים עם חרדים בהפגנה נגד אכיפת מגבלות הקורונה במאה שערים (צילום: נתי שוחט/ פלאש 90)
עוד 1,473 מילים
סגירה