משהו עוצר את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מלהורות על חקירה פלילית נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשה הכוללת הנוגעת לכלי השיט והצוללות – והפרשה שהסתעפה ממנה, הנוגעת להחזקת מניות חברת סידריפט.
אלמלא הייתה פרשת המניות קשורה בטבורה לפרשת הצוללות, היה הדבר אולי מקל על היועץ להביט בעובדות הידועות כבר עכשיו, ולהחליט כי יש בהן די כדי להורות על חקירה פלילית נוספת נגד נתניהו. אך ההתנגדות הפנימית החזקה המפעמת בו עוד משלהי 2016, מונעת ממנדלבליט להחליט את המובן מאליו.
בשבועות הקרובים יעלה מפלס הלחץ בנוגע להחלטה אפשרית של היועץ בעניין חקירה פלילית בנושא, נוכח מגבלת ההתיישנות המתקרבת במהירות. על פי המידע הידוע, השלים נתניהו את מכירת מניותיה של חברת סידריפט בנובמבר 2010, כשנה וחצי לאחר שחזר ללשכת ראש הממשלה ולבית ברחוב בלפור. אם היועץ ימשיך להתמהמה מעבר לשבועות הקרובים, לא יישאר עוד במה להתלבט.
בימים האחרונים פורסם כי היועץ נוטה שלא לפתוח בחקירה פלילית בעניין זה. בעקבות זאת פנתה שלשום התנועה לאיכות השלטון למנדלבליט, בבקשה שיבהיר את עמדתו ביחס לפרסום האמור, בדבר כוונתו לסגור את התיק. לצד כמה נזיפות בדבר ההדלפה, טענה התנועה במכתבה כי סגירה מסתמנת של התיק "עומדת בהתנגשות ישירה עם המידע המצוי, או אמור להיות מצוי, בתיק החקירה".
עוד לפני פקיעת האפשרות להורות על חקירה, עם הגעת מועד ההתיישנות, יגיע בשבוע הבא רגע דרמטי נוסף: ב-15 באוקטובר אמור היועץ להגיש את תשובתו לעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ, בפרשת המניות.
העתירה הוגשה לפני קרוב לארבעה חודשים, על בסיס תחקיר מעמיק שערכה התנועה, הכולל תצהירים מבכירים רבים לשעבר במערכת הביטחון. התנועה דרשה להורות על חקירה פלילית בפרשה וכן על הקמת ועדת חקירה ממלכתית.
השופט נעם סולברג הורה בתחילה ליועץ להשיב לעתירה עד ה-6 באוגוסט, ואולם בהמשך נענה לבקשת הארכה שהגישה הפרקליטות. זו רצתה לדחות את מועד התשובה ל-29 באוקטובר. סולברג הפגין קשיחות, ונתן ארכה עד ה-15 בחודש. תחינותיה של התנועה להקדים את המועד מחשש התיישנות הושבו ריקם.
עיקרי פרשת המניות: בשנת 2007 רכש נתניהו מניות במפעל סידריפט שבשליטת בן דודו, נתן מיליקובסקי. מחיר הרכישה גילם הנחה שקיבל נתניהו, בסך של כ-95% מהמחיר הריאלי, המשקף את שווי המפעל באותה עת.
בשנת 2010 מכר נתניהו את המניות בחזרה למיליקובסקי ברווח מדהים של כ-800%. מחיר המכירה עמד על כ-16 מיליון שקלים. וכל זאת, תוך שבתקופה שבה החזיק נתניהו במניות, צנח ערכה של החברה ב-57%. "נס כלכלי המעורר שאלות רבות", כינתה התנועה לאיכות השלטון את הפרשה.
חלק מהשאלות נוגעות לקשרים שבין חברת סידריפט לחברת תיסנקרופ – כן, ההיא מהמספנות בגרמניה, שממנה הוזמנו עוד ועוד צוללות וספינות תקיפה לחיל הים. נתניהו לא רק רכש ומכר מניות בעסקה שהניבה לו מיליוני שקלים, אלא גם טרח להסתיר את האינטרסים הכלכליים שלו במפעל.
בהמשך רכשה את המפעל חברה המספקת פלדה לחברת תיסנקרופ. כל זאת, תוך שההחלטות בדבר רכישות מתיסנקרופ מתקבלות על ידי נתניהו בניגוד לעמדת גורמי המקצוע בצה"ל ובמשרד הביטחון.
ניגוד העניינים הזועק לשמיים של נתניהו המשיך גם אחרי שמכר את מניותיו ב-2010, מאחר שבן-דודו מיליקובסקי המשיך להיות בעל מניות מהותי ודירקטור בחברה. בד בבד – כפי שהתברר בהמשך בדיוני ועדת ההיתרים – המשיך מיליקובסקי להעניק טובות הנאה במיליוני שקלים לנתניהו ולבני משפחתו.
ניגוד העניינים של נתניהו המשיך גם אחרי שמכר את מניותיו ב-2010, מאחר שבן-דודו המשיך להיות בעל מניות מהותי ודירקטור בתיסנקרופ. בד בבד המשיך מיליקובסקי להעניק טובות הנאה לנתניהו ומשפחתו
"אין מספיק בשר" לצורך פתיחת חקירה פלילית, דיווח העיתונאי אביעד גליקמן את העילה להחלטה המסתמנת של מנדלבליט. אם העובדות שתוארו לעיל – שעליהן, ככל הנראה, איש אינו חולק – אינן מהוות "בשר" מספיק לפתיחתה של חקירה פלילית, ואפילו אם האמריקאים הערימו קשיים על עריכת חיקור-דין בארה"ב בעניינו של מיליקובסקי, אולי כדאי להחזיר את אביחי מנדלבליט ללימודי שנה א' במשפטים.
כדי להרשיע אדם בביצוע עבירה פלילית נדרש בית המשפט לקבוע קביעה עובדתית, ברמה ראייתית של מעבר לכל ספק סביר, ולפיה האדם ביצע את העבירה שבה הואשם.
כדי להעמיד אדם לדין בגין ביצוע עבירה פלילית נדרשת התביעה להחליט כי תיק החקירה כולל ראיות לביצוע העבירה הפלילית על-ידי החשוד, ברמה ראייתית המגלמת סיכוי סביר להרשעתו בתום המשפט.
כדי לפתוח בחקירה פלילית נגד אדם נדרשת המשטרה (או הפרקליטות, או היועץ המשפטי לממשלה במקרה של פוליטיקאים בכירים) לקבוע כי התשתית העובדתית הראשונית מגבשת "חשד סביר לביצוע עבירה". לפעמים לוקח למשטרה שתי דקות לגבש "חשד סביר" כזה, ולפעמים נדרש הליך מקדים ומייגע של "בדיקה מקדימה" על-מנת להחליט כי התגבש חשד סביר המחייב פתיחת חקירה.
אם אכן היועץ המשפטי מחויב לעקרון השוויון, כפי שהוא מצהיר מאז ומעולם, ומיישם את הסטנדרט הראייתי הזה לא רק על אזרחים מן השורה אלא גם בעניינו של ראש הממשלה – הרי ש"חשד סביר" בפרשת המניות היה אמור להוביל אותו להורות על חקירה פלילית.
הימנעותו מההחלטה המתבקשת הזו, מלמדת שרוממות השוויון בגרונו, אך מדובר במילים ריקות וחלולות. משהו מהסטנדרט הכפול חשף לפני שבועיים פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן בכנס זום של אגודת הידידים באוניברסיטת תל אביב.
"אני כפרקליט לא אגיש כתב אישום אם אני לא חושב שיש סיכוי ברמה גבוהה ש-99 אחוז התיק הזה ייגמר בהרשעה, זה המבחן", חשף ניצן ברגע של גילוי לב, "הפרקליטות מגישה כתבי אישום רק במקרים שבהם הסיכוי להרשעה מאוד גבוה".
הפרקליטות של ניצן מגישה אם כך כתבי אישום רק בהתאם למבחן "סיכוי גבוה מאוד להרשעה", בעוד שהדין מחייב אותה להגיש כתבי אישום במקרה של "סיכוי סביר להרשעה".
אם הפרקליטות לא מגישה כתבי אישום בכל המקרים שבהם היא חייבת, היא גם לא פותחת בחקירות בכל המקרים שבהם היא חייבת. מה שמאפשר למנדלבליט, בתורו, להתעלם מהראיות שכבר נאספו, בלי שום חקירה שהיא, בעניין מניות נתניהו, ולהחליט שאין בהן מספיק כדי לפתוח בחקירה.
גילוי נאות: עו"ד יובל יועז ייצג בעבר בעתירות לבג"ץ בעניין פתיחת חקירה נגד נתניהו בפרשת הצוללות וכלי השיט.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
מעת שהונחו חומרי החקירה נגד נתניהו על שולחנו של מנדלבליט, כבר לפני 4 שנים, האיש הזה פועל ככול יכולתו לטובת נתניהו ואשתו המופרעת. אפילו את כתבי האישום שהגיש עשה זאת תוך הפחתת 2 אישומים בשוחד, תיקים 1000 ו-2000, למרמה והפרת אמונים. מנדלבליט הוא בושה למוסד היוהמ"ש