לראש הממשלה, בנימין נתניהו, יש נטייה להביט על המציאות במשקפיים ורודים. היכן שאחרים רואים פקקים, הוא רואה מחלפים. כשכולם מדברים על עסקת נשק מתקדם עם אופציה לטוס למדינה שלא באמת היה לה סכסוך עם ישראל, הוא רואה הסכם שלום היסטורי. היכן שכולם רואים מדינה אדומה עם אלפי עסקים קורסים, הוא רואה מנהיגים שמתקשרים אליו מכל העולם, כדי לקושש עצות.
הנטייה לייפות את המצב, לחלום על מה שאין ושהסיכוי שהוא יקרה בעתיד הולך ומקליש, היא אולי תכונה ברוכה למדינאים ויזמים, שרוצים להרחיק ראות במקום של קטני אמונה. לשמעון פרס, למשל, זה עבד לא רע. אלא שלעתים, ייתכן שעדיף להישיר מבט למציאות, ולעמוד על קרקע מוצקה יותר. במיוחד בזמן משבר, מוטב לשקף לציבור את המצב לאשורו, ולהקפיד קצת יותר על ניהול ציפיות אמין.
בסרטון שהפיץ, התבשם נתניהו מכניסת "שברון" לארץ באמצעות רכישת נובל אנרג'י, ששותפה במאגרי הגז תמר (25%) ולוויתן (40%), ושוב חבש משקפיים ורודים מדי. בקריאה מודרכת של המלל, ננסה להעמיד דברים על דיוקם.
1
לא השנייה, השלישית
"…חברת האנרגיה השנייה בגודלה בעולם נכנסה לישראל לעזור לנו להוציא את הגז מהמים".
ניוז-פלאש: שברון אינה החברה השנייה בגודלה בעולם, היא השלישית. המהפך הזה קרה איפשהו בשנה האחרונה. במקום השני ממוקמת כרגע נקסטרה, שהיא חברת אנרגיה ירוקה, ולפני כמה ימים היא אף התברגה במקום הראשון, על חשבונה של אקסון מוביל, עם שווי שוק של 138 מיליארד דולר.
לראשונה בהיסטוריה, חברה שמפיקה אנרגיה בעיקר משמש ומים, עקפה את ענקית האנרגיה אקסון (כאמור, פעם החברה הגדולה בעולם), שממוקדת בנפט וגז המתכלים והמזהמים. השינוי הזה קרה הודות לכך שנקסטרה ביצעה בשנתיים האחרונות זינוק נחשוני של שני שלישים בערכה, בעוד ששברון ואקסון נחתכו ב-40% ו-50% בהתאמה, בשנה האחרונה לבדה. המשקיעים מהמרים על נקסטרה כי היא העתיד. שברון ואקסון לעומתה, הן נחלת העבר.
לראשונה בהיסטוריה, חברה שמפיקה אנרגיה בעיקר משמש ומים, עקפה את ענקיות האנרגיה שממוקדות בנפט וגז המתכלים והמזהמים. נקסטרה הירוקה היא העתיד, בעוד שברון ואקסון הן נחלת העבר
שוחרי הסביבה מבינים זאת היטב, ולפי גרף המניות, מסתבר שגם המשקיעים חסרי הסנטימנטים בוול סטריט הפנימו. המגמה לא פסחה על בורסת תל אביב, וגם אותה שוטף גל של עליות במניות האנרגיה הירוקה, ששווי השוק שלהן כבר כפול מאלה של הגז והנפט. באופן מפתיע, התובנה חלחלה אפילו לתומך הנלהב של חברות הגז, שר האנרגיה יובל שטייניץ, ובתחילת יוני הוא עדכן באופן דרמטי את יעד ייצור החשמל מאנרגיה ירוקה לעשור הקרוב מ-17% ל-30%.
נתניהו אומר ששברון תעזור לנו להוציא את הגז מהמים? אז בפועל הוא כבר זורם, בלי קשר לעסקה. לכל היותר שברון נכנסת לנעליה של נובל אנרג'י, שבתור חברה בקשיים הפכה ליעד מידי לרכישה, לאחר שמחירי הגז והנפט צנחו.
שברון אולי תתפעל את שדות הגז שיש כאן, אבל היא לא תחלוק את הידע הזה עם אף אחד. ממילא, איש גם לא רוצה את הידע הזה, כי כבר לא צריך אותו.
נתניהו אומר ששברון תעזור לנו להוציא את הגז מהמים? שברון אולי תתפעל את שדות הגז שיש כאן, אבל היא לא תחלוק את הידע הזה עם אף אחד. ממילא, איש גם לא רוצה את הידע הזה, כי כבר לא צריך אותו
אם ג'ו ביידן ייבחר לנשיאות בארצות הברית, אמורה הגרין-ניו-דיל שהוא מציע להאיץ את סיום עידן האנרגיה המזהמת, וזאת בניגוד לדונלד טראמפ שזנח את אמנת פריז לצמצום פליטת גזי חממה. אפילו החבר של נתניהו בלונדון, בוריס ג'ונסון השמרן, חשף השבוע חזון חסר תקדים בשאפתנות שלו.
עד סוף העשור ג'ונסון רוצה לחשמל את כל הבתים בבריטניה באמצעות אנרגיית רוח. ואכן, יש הרבה רוח בים הצפוני. בוריס אמנם קצת ליצן, אבל נראה שלפחות בעניין הזה הוא רציני, ואף הצהיר כי ברצונו להפוך ל"סעודיה של אנרגיית הרוח".
כאמור, גם שטייניץ רוצה לעבור הלאה, ולהיפרד בהדרגה מהאנרגיה המזהמת, אף שהוא צנוע יותר. אין צורך לחפש שדות גז חדשים, וממילא – כאמור – שברון לא התכוונה לחלוק את הידע הזה שלה עם אף גורם מקומי. לנובל היה כאן את חוזה הגז היקר והרווחי ביותר שלה בפער גדול משאר החוזים שלה בעולם, וזו הסיבה העיקרית ששברון רצתה אותה. שברון פועלת בתעשייה מזהמת שעבר זמנה, ולמרות התרומות הנדיבות והדלת הפתוחה שיש לתאגיד מהסוג הזה אצל פוליטיקאים, הם מעזים לקבוע לתעשייה הזו תאריך תפוגה. השווקים שלה מתחילים להיסגר, אז שברון מצאה אחד כזה, עם חוזה גז חלומי, ודווקא בישראל.
נתניהו רומז שכאילו יש כאן הבעת אמון של תאגיד על אמריקאי בישראל. גם במובן הזה הוא חי בעולם מושגים שהיה נכון לפני 30 שנה, כשהמצב הגאו-פוליטי שיקף חרם ערבי עסקי על מדינת הציונים. היום הסרט אחר, ולציר המדינות הסוניות, שערב הסעודית בראשן, כבר אין בעיה עם חברות אמריקאיות שפועלות כאן. "השלום הכלכלי" של ג'ארד קושנר ועסקת המטוסים שבאה בעקבותיו ממחישים זאת. אבל רה"מ מתעקש לקחת קרדיט על החלפת נעליים בין חברה אמריקאית בקריסה, לבין תאגיד שאין לו יותר מדי אופציות בעולם.
נתניהו רומז שכאילו יש כאן הבעת אמון של תאגיד על אמריקאי בישראל. גם במובן הזה הוא חי בעולם מושגים שהיה נכון לפני 30 שנה, כשהמצב הגאו-פוליטי שיקף חרם ערבי עסקי על מדינת הציונים. היום הסרט אחר
2
לנו זה עולה יותר
"שר האנרגיה יובל שטייניץ ואני נאלצנו להיאבק בכל הכוחות הפופוליסטים שאמרו לנו להשאיר את הגז מתחת לקרקעית הים. אנחנו התעקשנו והגז הזה יצא".
חבל להכביר מלים. ובכל זאת, הגז מתמר זורם זה שבע שנים. המתווה נחתם ב-2015 וקיבע כאן מונופול רב עוצמה של החברות דלק ונובל, שמחזיק בשני המאגרים הגדולים במקביל, ותקע את חברת החשמל עם חוזים יקרים מדי על חשבון הציבור הישראלי: 6.3 דולר ליחידת חום מתמר, ו-4.8 דולר מלווייתן. זאת, לעומת מחיר של 1.7 דולר בלבד באירופה ובארה"ב. איש לא ביקש מנתניהו להשאיר את הגז בים, אלא רק שידאג שלא ייווצר כאן מונופול שגובה מאיתנו מחירים מופרזים, ומקבל חסינות מפיקוח מחירים. אבל הרצון הזה לא התממש.
הדבר השני שהציבור ביקש מנתניהו ושטייניץ, הוא לדאוג למיסוי הולם של רווחי הגז. בניגוד לנתניהו ולשטייניץ, פעילים סביבתיים וחברתיים המתנגדים למתווה (אורלי בר-לב, יוסי דורפמן ורבים אחרים), ראו את הנולד והרחיקו ראות בהובלת מאבק שקשה מאוד לתווך אותו לציבור הרחב.
הציבור ביקש מנתניהו ושטייניץ לדאוג למיסוי הולם של רווחי הגז. בניגוד לנתניהו ולשטייניץ, פעילים המתנגדים למתווה, ראו את הנולד והרחיקו ראות בהובלת מאבק שקשה מאוד לתווך אותו לציבור הרחב
התסריט שממנו חששו, למרבה האירוניה, התממש שוב במלוא חריפותו, כאשר שנייה אחרי ששברון הגיעה לכאן (באמצעות רכישת נובל), היא גם העזה להחליט שהיא לא מוכנה לאמץ את החוזה הזול מדי לטעמה, שהשותפות שלה בתמר חתמו עם חברת חשמל, ולספק לה (ולכולנו) גז זול יותר, במחיר של 4.4 דולר ליחידות חום, שמשמעותו היא הוזלת תעריף החשמל של כולנו בכאחוז.
חברת חשמל, (מונופול בעצמה), והשותפות במאגר תמר, הגיבו בפניות לממונה על התחרות, וקבלו על כך שהסירוב של נובל-שברון לספק את הסחורה, הוא בלתי סביר, ו"הטעם היחיד לסירוב הוא ניגוד העניינים בו נובל פועלת לאור אחזקותיה העודפות במאגר לווייתן … התנהלותה של נובל עולה כדי שימוש פסול בכוחה כבעלת מונופולין בתחום הגז הטבעי בישראל". אלא שלשברון ונובל, וכן לקבוצת דלק, אין עניין להוזיל את הגז שהן מוכרות, ובטח שלא מתמר, מאחר שבמאגר לוויתן הן מחזיקות הרבה יותר לחוד וביחד. מה גם שדלק צריכה למכור את מאגר תמר עד סוף השנה הבאה, כך שהיא מעדיפה חוזים בלווייתן, שיישאר בידיה.
בחודש שעבר נתן היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, עוד הטבה לחברת נובל, כאשר איפשר לה לשמר זכות וטו על החוזים ששותפיה במאגר תמר חותמים עד סוף השנה הבאה, כך שהיא לא מחויבת להם.
באמצע החודש נתן היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, עוד הטבה לחברת נובל, כאשר איפשר לה לשמר זכות וטו על החוזים ששותפיה במאגר תמר חותמים עד סוף השנה הבאה, כך שהיא לא מחויבת להם
בפועל, זה אומר שהמעמד המיוחד והדורסני של דלק ונובל-שברון יישמר. כל הסלט הזה הוא תוצאה של מתווה הגז, שקיבע את המונופול והשאיר את הרגולטור חלש ביחס אליו. מילא, אם התוצאה של המחדל הזה הייתה מתבטאת רק בחשבון החשמל של אזרחי ישראל. אלא שבמקביל, את ההפסד הזה כולם ירגישו גם בסעיף הבא.
3
קרן העושר נשארה על הנייר
"זה יביא מיליארדים, עשרות מיליארדים ואולי מאות מיליארדים של שקלים למדינת ישראל, לכם אזרחי ישראל, לבריאות, לרווחה, לכלכלה, לחינוך, לכל תחום נמשיך לעשות את הדבר הנכון, ולא את הדבר הפופוליסטי".
נתניהו מתכוון לקרן העושר, שהייתה אמור לקום ולהעשיר תשתיות אזרחיות במדינה. אלא שהקרן עדיין לא קמה. השופט שהיה אמור לעמוד בראש ועדת איתור חבריה התפטר. בקרן העושר היו אמורים להיות כבר עכשיו 14 מיליארד שקל, אבל אין בה יותר מחצי מיליארד שקל. הסכום המינימלי שהיא צריכה לצבור כדי לפעול הוא 1 מיליארד שקל בלבד. אולי זה יקרה בשנה הבאה. מי יודע. וגם אם כן, זה בקושי יכסה את התקציב למטוס החדש של ראש הממשלה.
לפי הסיפורים שמכרו לנו בבנק ישראל, עד שנת 2034 הקרן הייתה אמורה לערום סכום פנטסטי של 272 מיליארד שקל, או תחזית מינורית יותר של רשות המסים שדיברה על לפחות 200 מיליארד שקל עד 2064.
אלא שעכשיו, אפילו יועצו הנאמן של נתניהו, פרופ' אבי שמחון, מצטט תחזית של רשות המסים, שמדברת על 40 מיליארד שקל עד סוף העשור הנוכחי. המספר הזה שקול לפחות מ-10% מתקציב המדינה לשנה אחת. בקיצור, זניח.
כאמור, נכון לעכשיו יש בקרן העושר פחות מהסכום המינימלי שדרוש לה כדי להתחיל לפעול, ככה שאפילו התחזית הצנועה הזו נראית כרגע מופרכת. בטח ובטח כאשר מביאים בחשבון את הברבור השחור ששוטף את העולם, ושבמהלך חודש מאי אף איפס את מחירי הנפט לפחות מחצי דולר לחבית (כרגע היא נסחרת ב-40 דולר).
נתניהו עדיין מדבר על עשרות ואפילו מאות מיליארדים שיעשירו את תקציבי הבריאות, הרווחה, והחינוך של כולנו. לזכותו ייאמר, לאיש יש חזון, שאולי באמת יוכל להתממש ביקום מקביל.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם