על הקורונה בפרו - המצב יצא משליטה

חיילים שומרים על החוף בלימה, בירת פרו, ב-11 באוקטובר 2020 כדי לאכוף את הסגר (צילום: AP Photo/Rodrigo Abd)
AP Photo/Rodrigo Abd
חיילים שומרים על החוף בלימה, בירת פרו, ב-11 באוקטובר 2020 כדי לאכוף את הסגר

לאחר סדרת מאמרים בבלוג שלי בזמן ישראל על מדינות שניהלו ומנהלות את משבר הקורונה הרבה יותר טוב, יעיל ואפקטיבי מישראל (מוזמנים להציץ בארכיון הבלוג הזה), להלן מאמר קצת שונה. דוגמה מהקוטב השני, פרו. מדינה שהפכה מודל לניהול כושל של המשבר. מצבה עגום עד כדי כך, שהיא נחשבת כיום למדינה שהתפרצות וירוס הקורונה בה היא החמורה בעולם על פי רוב המדדים המרכזיים. עד כדי כך, שאפילו ישראל, שטיפלה במשבר בצורה גרועה והשיגה תוצאות ירודות ברוב המדדים – יכולה להפיק לקחים ממצבה של פרו, ואולי לעצור את ההדרדרות.

למרות שפרו הטילה את אחד הסגרים המוקדמים, הארוכים והמחמירים ביותר באמריקה הלטינית כדי לעצור את התפשטות הקורונה, המדינה חוותה עליה מהירה במקרי הקורונה. לדברי נשיא פרו, מרטין ויזקרה:

"תוצאות הסגר לא היו בדיוק מה שציפינו".

המקרה הראשון של קורונה בפרו דווח ב-6 למרץ. ב-16 במרץ הוטל בפרו סגר שנמשך שלשה וחצי חודשים עד סוף יוני. גבולות המדינה נסגרו, הוטל עוצר ואנשים הורשו לעזוב את בתיהם רק כדי לצרוך סחורות חיוניות. אך מקרי הקורונה החדשים לא הפסיקו להתגלות, וכך גם מקרי המוות מקורונה.

מקרה הקורונה הראשון בפרו דווח ב-6 למרץ. ב-16 במרץ הוטל בפרו סגר שנמשך 3 וחצי חודשים, עד סוף יוני. גבולות המדינה נסגרו, הוטל עוצר ואנשים הורשו לצאת רק לצורך חיוני, אך ההדבקה והתמותה מקורונה עלו

במדינה עם כ-33 מיליון תושבים, היו מאז פרוץ המגפה בתחילת מרץ ועד ה-10 לאוקטובר 843,355 חולים בקורונה, ו-33,158 מתים מקורונה. ב-10 לאוקטובר היו בפרו 77,197 חולים בקורונה.

עם מספר מתים העומד על 1,002 למיליון תושבים, פרו בין המובילות בעולם בתמותת קורונה.

וזה לא הסוף, כ-733,000 איש בפרו חלו בקורונה והבריאו. על פי הערכות מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה:

"עד כשליש מכלל המחלימים סובלים מתסמינים מתמשכים כלשהם, אף חודשים לאחר החלמתם".

כלומר כ- 240,000 תושבים, קרוב לאחוז מתושבי המדינה, יישארו חולים בקורונה ארוכת טווח. בפרו, הקורונה היא מגפה בקנה מידה תנכ"י.

השגרירות האמריקאית בפרו הוציאה ב-5 לאוקטובר את ההודעה הבאה:
המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) הוציאו התראת בריאות נסיעות ברמה 3 לפרו. משרד החוץ האמריקאי הוציא התראת נסיעות ברמה 4 לפרו.

ממשלת פרו האריכה את אמצעי הסגר הלאומיים עד ל-31 באוקטובר 2020 כדי למתן את התפשטות הקורונה. לפיכך, יש עוצר בתוקף, ואזורים מסוימים נותרים בסגר.

פרו היתה אמורה להתחיל בשלב 4 של הפעלת הכלכלה מחדש ב-1 באוקטובר, כולל חידוש מספר מוגבל של טיסות בינלאומיות. החל מה-1 באוקטובר חנויות יוכלו לפעול ב-60% קיבולת, ומסעדות ב-50%; סוכנויות נסיעות ומפעילי תיירות עשויים לחדש את פעילותם, בעוד שברים ובתי קולנוע יישארו סגורים. חבישת מסכות פנים במקומות ציבוריים היא חובה ויש לכבד ריחוק חברתי.

בתי ספר ואירועים ציבוריים ודתיים אחרים נותרים מושעים. יש חידוש מוגבל של הוראה אישית בבתי ספר יסודיים ותיכוניים הממוקמים באזורים כפריים עם אמצעי תקשורת מוגבלים, קישוריות לאינטרנט, אם בין בהם מקרי קורונה.

עם מספר מתים העומד על 1,002 למיליון תושבים, פרו בין המובילות בעולם בתמותת קורונה. כ-733,000 איש בפרו חלו בקורונה והבריאו אך כשליש מהמחלימים סובלים מתסמינים מתמשכים חודשים לאחר החלמתם

המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) הוציאו את האזהרה הבאה:

"סיכון קורונה גבוה בפרו. ב-CDC ממליצים למטיילים להימנע מכל נסיעות לפרו שאינן הכרחיות. מטיילים בסיכון מוגבר לחלות בצורה קשה בקורונה צריכים לשקול לדחות את כל הנסיעות, כולל נסיעות חיוניות, לפרו".

הקורונה בפרו

למרות סגר ארוך וקפדני – אין שום סימן שהמגפה הגיעה לשיאה. לפי נתוני וורלדמטר Worldometer היו בפרו ב-8 לאוקטובר 2,952 מקרים חדשים של קורונה, וכ-5,000 מקרים חדשים ביום בממוצע מתחילת ספטמבר, יותר מאשר ארה"ב וברזיל ביחס לאוכלוסייה, ומעט פחות מאשר בשיא המגיפה.

הנתונים מפתיעים מעט בהשוואה לשכנותיה העניות אקוודור ובוליביה. פרו נכנסה למגפה במצב חזק בהרבה מבחינה כלכלית והיה לה סיכוי טוב יותר בהתמודדות עם הקורונה. הכלכלה בפרו צמחה מתחילת המאה מהר יותר בהשוואה לכל מדינה גדולה אחרת באמריקה הלטינית. החוב של פרו, כאחוז מהתוצר המקומי הגולמי, היה נמוך בהרבה מזה של ברזיל, מקסיקו, ארגנטינה וקולומביה, ויתרות מטבע החוץ שלה היו גבוהות. ולמרות זאת היא הפכה לאחת המדינות באזור שנפגעו הכי קשה מהקורונה.

הנתונים הכלכליים הטובים אפשרו לממשלת פרו להכריז בסוף מרץ 2020, על תוכנית סיוע בהיקף של כ-26 מיליארד דולר, כ-12% מהתמ"ג, שהייתה חבילת הסיוע הגדולה ביותר באזור באותו זמן. חבילת הסיוע כללה הענקת בין 380 ל-760 דולר, במטבע המקומי, למשפחה נזקקת. אלא שהנהלים לאישור הוצאות ממשלתיות היו יקרים מבחינת זמן ומאמץ והביאו לעיכובים ביישום התוכנית.

הנתונים מפתיעים בהשוואה לשכנותיה העניות אקוודור ובוליביה. פרו נכנסה למגפה במצב חזק בהרבה מבחינה כלכלית והיה לה סיכוי טוב יותר להתמודד עם המשבר, ובכל זאת היא נפגעה הכי קשה ממדינות האזור

ממשלת פרו נקטה בגישה מרכזית במאבק במגפה ולא השתמשה במגזר הפרטי. כשהטילה את הסגר מהמחמירים והארוכים בעולם, ב-15 במרץ 2020, הצבא והמשטרה הציפו את הרחובות כדי לאכוף את הוראות השהייה בבית. בשלב מסוים, הצווים הקפדניים לשהייה בבית נאכפו לפי מין. גברים ונשים הורשו לצאת מהבית רק בימים מתחלפים במשך השבוע. עוצר מ-10:00 בערב וסגר ביום ראשון לאורך כל היום נותרו בתוקף ברוב פרו.

הנשיא מרטין ויזקרה Martín Vizcarra זיגזג בין סגר מלא במטרה להגן על בריאות האנשים לבין פתיחה מוחלטת להגנה על הכלכלה, בלי לקחת בחשבון הבדלים מקומיים ואזוריים. התוצאה היא מעין 'גירושין' בין הממשלה לקהילה המדעית. הנשיא סירב להתנצל על התמודדותו עם המשבר. בנאום מתריס ביום העצמאות ב- 28 ביולי, אמר כי הסגר הקשוח והמוקדם מנע אסון עם השלכות בלתי נתפסות, והתעקש שהכישלונות היו ברמה המקומית.

אך למרות צעדים דרסטיים מוקדמים אלו, שהתקבלו בהערכה על ידי ארגוני בריאות בינלאומיים ושמרו על שיעורי הדבקות נמוכים בתחילת המגפה, יש עתה בפרו את אחד משיעורי ההדבקה הגבוהים בעולם ויותר מקרי מוות לנפש מקורונה מכל מדינה אחרת בעולם (עם יותר ממיליון תושבים), עם כמעט 33,000 מקרי מוות סה"כ באוכלוסייה של כ-33 מיליון, כפול משיעורי התמותה מקורונה ארצות הברית וברזיל. ועם מקרים מצטברים לנפש מהגבוהים בעולם.

פרו סבלה גם ממספר מתים וחולים נוראי וגם מהתכווצות כלכלית עצומה כתוצאה מהאמצעים שהממשלה נקטה כנגד הקורונה. התמ"ג ירד באפריל ברמת שיא של 40% בשיעור שנתי, 33% במאי ו-18% ביוני. קרן המטבע צופה שהכלכלה הפרואנית תקטן השנה ב-13.9%. הנפילה הגדולה ביותר בכל אחת מהכלכלות הגדולות באזור. לפי המכון הלאומי לסטטיסטיקה INEI, כמעט מחצית מהמגזר הפורמלי באזורים עירוניים הפכו להיות מובטלים.

כשהטילה את הסגר מהמחמירים והארוכים בעולם – הצבא והמשטרה הציפו את הרחובות כדי לאכוף אותו. משלב מסוים גברים ונשים הורשו לצאת מהבית רק בימים מתחלפים, והוטל עוצר מ-10:00 בערב וסגר בימי ראשון

הסיבות למשבר בפרו

כללית אפשר להצביע על כך שמערכת הבריאות בפרו לא הייתה מוכנה, מה שהביא למקרי מוות רבים. אך כמה גורמים חברתיים, תרבותיים וכלכליים אחרים יכולים לעזור להסביר מדוע פרו התקשתה ומתקשה להכיל את ההתפרצות של הקורונה.

המגיפה חשפה בעיות מבניות מתמשכות למרות שנים של צמיחה כלכלית: מערכת בריאות ציבורית חלשה, מגזר לא פורמלי גדול, ותנאי מחיה ירודים בקרב חלק מהאוכלוסייה שמקשה על שמירת מרחק בין אישי.

  • השקעות חסר במערכת הבריאות בפרו:

אחת הסיבות למשבר היא שאך מעט מהעושר של פרו שנבע משגשוג במחירי הסחורות במאה ה-21 הושקע במערכת הבריאות. ההוצאה לבריאות לנפש בפרו נמוכה בהרבה מהממוצע באמריקה הלטינית ונמוכה אף מזו של מדינות עניות יותר בדרום אמריקה, כמו אקוודור, פרגוואי וסורינאם. כאשר המגפה הגיעה, מספר המיטות לטיפול נמרץ ל-100,000 נפשות היה נמוך, 3 מיטות בלבד ל-100,000, בהשוואה ליותר מ-18 מיטות טיפול נמרץ ל-100,000 נפשות בברזיל, אורוגוואי וארגנטינה.

  • השווקים בפרו:

לפי סקר ממשלתי משנת 2020, ליותר מ-40% ממשקי הבית בפרו אין מקרר, המשמעות היא שאין להם אפשרות להצטייד במזון ליותר ממספר ימים, והם צריכים לצאת להצטייד בתדירות גבוהה ובעיקר ללכת לשווקים. הרחובות והמדרכות של לימה מוצפים בספקים המציעים סחורות כדי להרוויח את הארוחה של אותו יום, ורוב התושבים קונים את המצרכים מדי יום בשווקים הצפופים. השווקים, לפי הנשיא ויזקרה, הם המקורות העיקריים להדבקה, כש-40%-80% מהמוכרים בשווקים נגועים בקורונה. כך שכמעט כל הקונים היו נדבקים בשוק, חוזרים לביתם עם הוירוס, ומדביקים את כל המשפחה. שניים מהשווקים הגדולים בלימה הבירה נסגרו במאי לאחר שכ-80% מהספקים נבדקו חיוביים לקורונה. הבעיה הוחמרה על ידי שעות פתיחה מוגבלות שהפכו את השווקים לצפופים יותר. והממשלה והרשויות היו איטיות מדי לטפל בבעיות אלו.

2 מהשווקים הגדולים בלימה הבירה נסגרו לאחר שכ-80% מהספקים נבדקו חיוביים לקורונה. הבעיה הוחמרה שעות פתיחה מוגבלות שהפכו את השווקים לצפופים יותר

  • המגזר הבלתי פורמלי של פרו:

הממשלה העבירה במהירות בסוף מרץ 2020 חבילת סיוע שהייתה הגדולה ביותר באזור באותו זמן, בהיקף של כ-26 מיליארד דולר, כ-12% מהתמ"ג, לסיוע לאנשים שאיבדו את מקום עבודתם ולחברות שאיבדו הכנסה בגלל הסגר. חבילת הסיוע כללה צעדים להענקת בין 380 ל-760 דולר, במטבע המקומי, למשפחות נזקקות.
הבעיה הייתה, שבעוד שחבילות הסיוע נראו טוב על הנייר, היו להן בעיות יישום קשות, בעיקר עבור המגזר הבלתי פורמלי של פרו, המהווה, לפי INEI, כ-72% מכלל העובדים – אחד השיעורים הגבוהים ביותר באמריקה הלטינית. במגזר הבלתי פורמלי בפרו מרוכז העוני הרב ביותר.

העובדים בכלכלה הבלתי פורמלית הפרואנית אינם עובדים במשרה מלאה, ולעיתים קרובות בסביבות המקשות על שמירת מרווח בין אישי. אלו הן עבודות שאי אפשר לעשות מהבית והפרואנים העובדים בכלכלה הלא-פורמלית חייבים להשתמש בתחבורה ציבורית. בנוסף, הם עוסקים במזומן ואינם משלמים מיסים, והם לא מקבלים הטבות סוציאליות כמו ביטוח בריאות או פנסיה, המופצות באמצעות החשבונות בבנקים. לעובדים אלו אין בדרך כלל חשבונות בנק. למעשה, רק לכ-40% מהתושבים יש חשבונות בבנקים לפי דיווחי קרן המטבע הבינלאומית. רבים מהמובטלים נאלצו ללכת לבנקים באופן אישי לאסוף את ההטבות שלהם ולגרום לתורים גדולים ולמקור הדבקה נוסף.

  • שכונות העוני ועיירות הפחים:

הסקר הלאומי האחרון של משקי הבית הורה שכ-11.8% ממשקי הבית העניים בפרו גרים בצפיפות. מספר גורמים רשמיים ציינו גם את התרבות של היעדר מרחק בין האנשים במקומות ציבוריים.

ההתפרצות פגעה בפרו באופן קשה במיוחד בגלל רמות העוני הגבוהות שלא אפשרו לתושבים לעמוד בסגר הארוך. מעטים בשכונות ברובעים העניים בלימה יכולים לשלם עבור המים או החשמל. לתושבים אלו אין יכולת לראות רופא, להשיג אוכל, ולמנוע תת תזונה של ילדיהם. המדינה זנחה למעשה את האנשים שהכי זקוקים לה, ולמרות שהיו הרבה חבילות של תמריצים הם לא הגיעו להרבה תושבים נזקקים ולא הובטח להם משהו לאכול.

מעטים ברובעים העניים בלימה יכולים לשלם עבור מים או חשמל, לראות רופא או להשיג אוכל לילדיהם. המדינה זנחה את האנשים שהכי זקוקים לה, וחבילות התמריצים הרבות לא הגיעו להרבה מהנזקקים

התחבורה הציבורית לאזורים העניים ביותר של לימה היא בעיקר באמצעות טנדרים שהם בעצמם חלק מהכלכלה הבלתי פורמלית. מעמיסים נוסעים ולוקחים את התושבים גבוה לעיירות הפחים על הגבעות בדרכי עפר צרות.

תושבים רבים בעיירות ובשכונות העוני המכונות 'עיירות צעירות' בפרו, החליטו לברוח חזרה למקומות מוצאם בכפרים בהרים או באזור האמזונס. עיירות צעירות אלו נוסדו בצורה מאולתרת ולא מתוכננת במהלך גלי ההגירה של פרואנים שנמלטו מאלימות במלחמה בגרילה המרקסיסטית לפני מספר שנים.

המהגרים התיישבו על אדמות והקימו שכונות עוני, וניסו להחזיק באדמה עד שתהיה שלהם כברירת מחדל. בינתיים הם מנותקים כמעט לחלוטין משירותים בסיסיים.

במהלך הסגר, המצב הכלכלי הפך להיות נואש בשכונות העוני, עד שאלפים חזרו ברגל לחיים הכפריים הקשים שמהם ברחו בעבר. אזורים כפריים אלו לא חוו את הקורונה במהלך החודשים הראשונים, אבל עכשיו מערכת הבריאות באזורים הכפריים קרסה, ואפילו קהילות מקומיות מרוחקות מתמודדות עם הדבקה נרחבת של הקהילה.

כיום, ההשפעות הכלכליות של הקורונה הן הבעיה בפרו, ויש להן השלכה שלילית על ההתמודדות עם המגפה. עבור תושבים רבים בפרו – השגת מספיק מזון ליום יום, מהווה דאגה גדולה יותר מאשר הקורונה ופרואנים רבים כיום אינם מכבדים את הסגר מתוך כורח כלכלי.

  • נגישות גרועה לשירותי הבריאות:

התושבים בכפרים ובקהילות הילידים הכפריות סביב קוסקו, המרכז העירוני של אזור האנדים, חייבים בהרבה מקרים לנסוע שעות כדי להגיע אפילו למרכז רפואי קטן. לכן רבים מהם החליטו על בידוד עצמי. עם תחילת הסגר במרץ הם הקימו מחסומים ועמדות בדיקות בריאות, ומנעו מזרים לגשת לכפרים. המחסומים הוסרו לזמן קצר ביולי, שכן חסימת הגישה הציבורית אסורה בפרו, אך כעבור שבועיים, לאחר שמקרי הקורונה המשיכו לעלות, הם הוחזרו ברוב המדינה.

עם התמשכות המגפה, קהילות ילידיות רבות נדבקו לאחר שנאלצו לסיים את בידודן הקהילתי, או כאשר קיבלו את פניהם של קרובי משפחה שברחו מלימה. הבעיה החדשה היא שמרכזי הבריאות באזורים אלו ריקים, ותושבי הכפרים אינם יכול לקבל טיפול רפואי בקהילות. התוצאה היא שרבים מתים בגלל שלא קבלו טיפול רפואי, והממשלה עושה רק מעט, מכיוון שכעת המצב בפרו יצא משליטה.

השפעות הקורונה הכלכליות הן הבעיה בפרו, ומקשות על ההתמודדות עם המגפה. עבור רבים – השגת מספיק מזון ליום יום מהווה דאגה גדולה מהקורונה. פרואנים רבים כיום אינם מכבדים את הסגר מתוך כורח כלכלי

לקחים לישראל

שרותי הרפואה בישראל הם ברמה גבוהה ונגישים לרוב האוכלוסיה. עם זאת, הצוותים הרפואיים המסורים, מהרופאה או הרופא הבכירים ועד השרת והמנקים הזוטרים – עובדים מעבר ליכולתם, בהרבה מקרים על חשבון משפחותיהם, והם חשופים לסכנת הדבקות בקורונה וללחצים נפשיים כבדים. לא ברור כמה זמן הם יוכלו להמשיך לעבוד בתנאים אלו.

הנהלות בתי החולים וצוותי הבינוי עשו פלאים בהגדלת הקיבולת של מחלקות הקורונה, אבל על חשבון המחלקות הפנימיות. התוצאה עלולה להיות גידול במקרי מוות של חולים הנזקקים לטיפול חירום, או הסובלים ממחלות 'רגילות'. התוצאה עלולה להיות, כמו באירן, שבתי החולים יפסיקו לקבל חולים שאינם במצב חירום.

התרבות הישראלית אינה מקפידה על מרחק בין אנשים. יתרה מזאת, חלק ניכר מהאוכלוסייה בישראל, להערכתי יותר מ-30% מהאוכלוסייה, בעיקר המגזר החרדי, הערבי ותושבי שכונות העוני, חיים בצפיפות שהפכה לאורח חיים, המקלה על התפשטות הקורונה.

התרבות הישראלית מחייבת התקהלויות המוניות באירועים של תפילות, הילולות, חתונות, ועוד. ובמגזר החרדי, כפי שמתאר זאת פרופ' מרדכי רביד: התפיסה היא של אני ואפסי עוד. קהל גדול התחנך לקבל הכול ולא לתת כלום במשך שנים ולכן פורק עול, אינו נשמע לרבנים, ומסכן בהדבקה רבים אחרים. בערים חרדיות ובירושלים ובית שמש יש שכונות שבהן:

"מצפצפים על ההנחיות. שיחות עם הרבנים לא יעזרו. היום יש תופעה של פריקת עול. הרבנים איבדו שליטה. החסידים מבינים שזה מהשפה אל החוץ. איש לא כופה והם עושים מה שבא להם. אין דמות רבנית במישור הארצי או העירוני כמו שהיה הרב עובדיה יוסף".

ואכן במספר שכונות חרדיות איש אינו חובש מסיכות. אין התרחקות חברתית. אנשים מסרבים להיבדק והם מסתירים את החולים שלהם.

בנוסף, חלק ניכר מהחרדים מתקיימים מתרומות, וכיום אין לחלקם את היכולת הכלכלית להתמודד עם המגפה.

ולבסוף, הנטייה לא להתייחס למגיפה ברצינות, כמו גם אובדן האמון במערכת, המתעלמת לעיתים תכופות מהמלצות הצוותים המקצועיים והמנווטת את המאבק בקורונה לפי הצרכים והשיקולים הפוליטיים של ראש הממשלה ופוליטיקאים אחרים. וכמובן, דוגמה אישית שלילית החל מראש הממשלה ועד אחרון השרים והפקידות הבכירה שאינם מכבדים את הסגר, יהיו בעוכרינו.

ואולי הלקח החשוב הוא שלהשפעות הכלכליות של הקורונה יש השלכות שלילית על ההתמודדות עם המגפה. עבור קרוב למיליון המובטלים ואלפי בעלי עסקים קטנים שאבדו את מטה לחמם, השגת מספיק כסף לרכישת מזון, לתשלומי שכר דירה ולהוצאות חיוניות אחרות, מהווה כיום דאגה גדולה יותר מאשר הקורונה וישראלים רבים כיום אינם מכבדים את הסגר מתוך כורח כלכלי.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
אני גר בפרו ורציתי לתקן ולהוסיף כמה עובדות למאמר. מספר המתים האמיתי מקורונה הוא יותר מ80000 אנשים.הממשלה מסתירה את האמת,עושה מניפולציות ומשחדת את אמצעי התקשורת שלא יפרסמו את האמת.ניתן ל... המשך קריאה

אני גר בפרו ורציתי לתקן ולהוסיף כמה עובדות למאמר. מספר המתים האמיתי מקורונה הוא יותר מ80000 אנשים.הממשלה מסתירה את האמת,עושה מניפולציות ומשחדת את אמצעי התקשורת שלא יפרסמו את האמת.ניתן לראות באתר של הנפטרים בפרו sinadef את מספר הנפטרים בהשוואה לחודשים בשנים הקודמות ולהבין לבד שמשקרים לנו וזה בלי להוסיף לחישוב אנשים עניים שנפטרו באזורים מרוחקים ועניים שנקברו בלי תיעוד ממשלתי.
הרבה אנשים לא קיבלו שום מענק מהממשלה והיה הרבה בלאגן כי גם היו הרבה גניבות של המענקים וגם כמובן שחיתויות שאנשים שעובדים בשביל הממשלה קבלו מענקים בלי שום סיבה.המענקים היו בסכום של 750 סול שהם בערך 210 דולר לחודש למשפחה שמספיק לכלום ושום דבר.אחד הדברים שלא צויינו הוא שהממשלה החליטה שאנשים שיש להם פנסיה יכולים למשוך סכומים גדולים מהפנסיה שלהם וזה הולך ליצור בעיות כלכליות גדולות בעתיד כשיגיעו לגיל הפרישה בלי פנסיה.קריסת מערכת הבריאות היתה אחת הסיבות למספר החולים והמתים הגבוה,מחסור בחמצן,מחסור בונטילטורים ומיטות טיפול נמרץ,מחסור ברופאים ואחיות(חמי הוא רופא והרבה קולגות שלו חלו או נפטרו מקורונה),אבל הסיבה העיקרית שנדבקו ומתו הרבה אנשים היא שויסקארה הוא פופוליסט מושחת שמעניין אותו רק התדמית שלו וחשבון הבנק שלו.וכאשר פרו קנתה ערכות לזיהוי הקורונה הם קנו ערכות מהירות שלא חשפו אנשים א סימפטומטים ולכן הרבה אנשים היו חולים והדביקו מלא אנשים בלי לדעת.ויזקארה הוזהר על ידי כל העולם ואישתו שהבדיקות האלה לא יעילות וצריך לקנות ערכות מולקולריות,אבל בשביל להסתיר את המחדל הזה הוא התחיל לפטר את שרי הבריאות שלו (4 שרים שונים ב5 חודשים)ועוד שרים אחרים שחשפו אותו כשרלטן והשתיק את הנושא.ככה זה במדינות עולם שלישי ,הכל מושחת והכסף יותר חשוב מהחיים.הסגר היה קשה ונוקשה,עכשיו מנסים להראות עסקים כרגיל אבל זה רחוק מאוד מחכה לנו כאן גל שני חמישי ועשירי .

אני גר ליד קוסקו במשך כל זמן המגיפה. כמה הערות: בעיה רצינית מאוד בפרו היתה רכישה של ערכות בדיקה סיניות זולות, לantibodies, ומיליון או יותר מהן, ורק אחכ התגלו כמאוד לא מדויקות. מאמר מ... המשך קריאה

אני גר ליד קוסקו במשך כל זמן המגיפה. כמה הערות: בעיה רצינית מאוד בפרו היתה רכישה של ערכות בדיקה סיניות זולות, לantibodies, ומיליון או יותר מהן, ורק אחכ התגלו כמאוד לא מדויקות. מאמר מעמיק על כל פורסם עי סוכנות אפ. כך שבפועל הרבה אנשים שהיו חולים לא זוהו ככאלה, וגם להיפך. כמו כן, לפי רופא בעיירה שבה אני גר, הרבה חולים מעדיפים לטפל בעצמם בכל מיני זריקות שבתי מרקחת מספקים או שתיה של מגנזיום כלוריד ושאר אמצעים מפוקפקים וזה תרם למתים. מה שלא צוין שעד בערך אוגוסט אזור האנדים היה במצב מאוד טוב, כ3000 חולים על 1.2 מליון איש. יש מחקרים לפיהם הוירוס מתקשה לשרוד מעל 3000 מטר. אך כיום המצב החמיר בהרבה בקוסקו, איני יודע למה בדיוק. מה שכן האוכלוסיה מצייתת ברובה למסיכות בלי לנסות לעגל פינות

אני לא מכיר את פרו, לפי קריאת המאמר נראה לי שהבעיות המרכזיות של פרו הן: אוכלוסיה ענייה גדולה, אי שוויון, "משבר המוצרים הציבוריים", ומחסור ב"פוליטיקה מבוססת מדע" ו"תרבות מבוססת מדע" - חל... המשך קריאה

אני לא מכיר את פרו, לפי קריאת המאמר נראה לי שהבעיות המרכזיות של פרו הן:
אוכלוסיה ענייה גדולה, אי שוויון, "משבר המוצרים הציבוריים", ומחסור ב"פוליטיקה מבוססת מדע" ו"תרבות מבוססת מדע" – חלק מבעיות אלה דומות לבעיות שיש בישראל, ארה"ב, ברזיל.

לדוגמה אי השווין הגדול – גורם לכך שחלק מהאנשים גרים בצורה צפופה ובתנאים שמקשים על ריחוק חברתי . זה קיים גם במדינות אם המדינה עשירה כמו ארה"ב או ישראל – בתנאי שיש אי שווין משמעותי, וגם פריון ילודה גבוה לא מסייע לנושא.

גם בפרו גם אצל טרמפ ובולסנרו ואצל החרדים יש אי אמון במדע ואי הכרות איתו ובהתאם לכך זלזלול במדע ובהנחיות של גורמי רפואה מרכזיים. אצל ביבי זה שונה – הוא לא מזלזל במדע רק מונע על ידי שיקולים פוליטיים שמאלצים אותו לפעמים להענות לגחמות בניגוד למדע. התוצאות בהתאם. המדע תמיד עובד אותו דבר ואם מתעלמים ממנו ההשלכות הן תמיד לא נעימות.

עוד 2,224 מילים ו-4 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 29 בנובמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

האמת על אסון לוקרבי עדיין לא נחשפה במלואה

רק אדם אחד הורשע בהפצצת טיסת פאן אם 103 מעל לוקרבי ב-21 בדצמבר 1988 - פיגוע הטרור הקשה ביותר שבוצע אי פעם בבריטניה ● עבד אל-באסט אל-מגרחי מת ב-2012 כשהוא טוען שהוא חף מפשע ● כעת משפחתו מנסה לטהר את שמו בבית משפט בסקוטלנד ● אבל יש מי שמתעקש להמשיך להסתיר עדויות מהותיות הקושרות את הפיגוע לאיראן ולחזית העממית לשחרור פלסטין

עוד 1,295 מילים

סנוניות ראשונות לשינוי כיוון פוליטי חיובי

בתגובה לקול קורא משותף של קבוצת אישים, שפנו לצאת "לדרך ישראלית שונה לגמרי מכל הדרכים שהביאו אותנו עד הנה. שותפות מהותית, עמוקה ומשמעותית, המחויבת לשלום בין העמים ומדינותיהם, מדינה לצד מדינה. סוף לכיבוש, לאיבה לאדנות ולזכויות היתר", ענתה "קבוצת  ברית" בחיוב להצעה.

המרכיבים הפוליטיים לתפיסתה שורטטו כלהלן:

  1. התחדשות אזרחית אמיצה המבוססת על זהות וערכים היסטוריים כמו גם על ראייה נועזת של העתיד.
  2. ביחס ל"שנת השחרור שלכם (ש)היתה לנו לשנת הטרגדיה, התשובה הינה – לא נשכח אבל נחיה עם הסליחה".
  3. הגוף הפוליטי נתפס כמרחב דמוקרטי אזרחי "המאפשר לכל צד לשמור על ייחודו ועם זאת לפעול עם האחרים למען הטוב הכללי המשותף".

הטוב הכללי המשותף בימינו מגדיר את המדינות המתוקנות כרפובליקות. ישראל חסרה כליל עקרון זה. לכאורה עולה מהסעיף הזה צידוד ברפובליקה ישראלית, העולה עם תביעת עמותת "אני ישראלי" להכיר בלאום הישראלי, אחת דתו או מוצאו האתני של האזרח (באשר בין העותרים היו אזרחים שבסעיף הלאום שלהם נרשם : ערבי, דרוזי, רוסי, ועוד). אך מתברר מהמשך הקול הקורא, שחברי הקבוצה אחוזים במיתוסי העבר, מעצם התייחסותם לצורך לפתוח סוגיה כמו "האיזון בין מדינה יהודית לבין מדינה דמוקרטית".

לא ניתן למצוא איזון בין המושגים באשר המדינה היהודית אינה מהווה מדינה מודרנית, כמו גם דמוקרטית, ולא יכולה להתקיים מדינה דמוקרטית ליברלית שאינה של כלל אזרחיה, שהם גם הלאום כמו גם הריבון בה.

לא ניתן למצוא איזון בין המושגים באשר המדינה היהודית אינה מהווה מדינה מודרנית, כמו גם דמוקרטית, ולא יכולה להתקיים מדינה דמוקרטית ליברלית שאינה של כלל אזרחיה, שהם גם הלאום כמו גם הריבון בה

על הלהטוטים המשפטיים סביב המדינה "היהודית הדמוקרטית" כתב אנטון שמאס את הדברים החדים והביקורתיים הבאים לפני יותר מדור, והם עדיין בתוקף:

"רק כאשר יחליט הרוב שבתעודת הזהות שלי ושלכם יהיה כתוב ישראלי (הכוונה ללאום כמו גם לאזרחות – י.ב.), רק אז תישמע יריית הפתיחה של חזון הדור הבא".

אך הקריאה האופטימית ביותר של המפה הישראלית כיום תוכיח לנו, שקריאת הכיוון איננה בכיוון הזה. כך שמדינת ישראל, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהכרזת העצמאות, חייבת לעבור רוויזיה (הכוונה להקדמת ההכרזה הנסבה על העם היהודי ומדינה יהודית – מתוך המקראה, ישראל לקראת המאה ה-21).

למרות  ביקורתי על אי צידוד מפורש בישראל כרפובליקה ישראלית של לאום אזרחי פתוח ומכיל, אחת דתו או מוצאו האתני של האזרח – מצויים בקול הקורא מספר עקרונות ראויים כמו: ערך שווה לבני האדם, מאבק בלאומנות היהודית והבדלנות הערבית תוך הצגת דרך שלישית (שאינה מפורטת מספיק ודומה שגם לא מספיק קוהרנטית). כמו גםשאיפה לשלום פנים ישראלי המתכתב עם הפיוס, כלומר – יצירת מנגנון של  איחוי קרעים.

יוסי ברנע הוא מוסמך האוניברסיטה הפתוחה בלימודי דמוקרטיה בין תחומיים. בעבר היה מזכיר עמותת "אני ישראלי" שפעלה להכרה בלאום הישראלי. כתב ביקורות על ספרים ומאמרים בכתבי עת ועיתונים שונים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 390 מילים

תחקיר מפלגה ללא מרצ

לפעילים וחברי מרצ יש בטן מלאה על היו"ר ניצן הורוביץ ● הם מתארים תחושות הזנחה וניכור, מפלגה משותקת עם מסרים לא ברורים ולא משכנעים, שהפכו את מרצ לחסרת חשיבות ● פעילותו בכנסת מתוארת כעצלה ותבוסתנית, וזאת בימים שהוא בכלל מגיע למשכן ● "יש גל של אנשים שהשקיעו הרבה במפלגה, ומרגישים היום שזה נגמר" ● הורוביץ בתגובה: "טענות לא ראויות להתייחסות"

עוד 4,780 מילים

ינקלביץ: "בני גנץ תומך ונותן גיבוי למהלך החשוב הזה"

שטייניץ: "אני מקווה שבכחול-לבן לא רוצים להוביל לבחירות" ● ראש המל"ל לשעבר, יעקב נגל, מגיב לקריאות לוועדת חקירה בפרשת כלי השיט: "לא נפל שום פגם ברכש הצוללות״ ● 400 אלף תלמידי תיכון יחזרו הבוקר ללימודים ומנהלי בתי הספר טוענים שמתווה החזרה לא ישים ● ראש שירותי בריאות הציבור קראה אמש להפסיק את פתיחת הקניונים

עוד 22 עדכונים

למקרה שפיספסת

"מענק לכל אזרח" חשף את הבלוף הכלכלי של נתניהו

42% מכספי המענק שחולקו ביולי הוזרמו לכיסוי חובות ● רק כרבע מהמענק שימש ל"הנעת גלגלי הכלכלה" על ידי צריכה, כפי שקיווה ראש הממשלה ● מחקר של האוניברסיטה העברית מאשש את החשש: הזרמת חלק כה גדול מהמענק להחזר חובות מלמד על התדרדרות המצב הכלכלי של משקי הבית מאז נכנס נתניהו לתפקידו ב-2009, וחושף את הבלוף הכלכלי שמכר לאזרחים ● פרשנות

עוד 636 מילים

רגע לפני מלחמת אחים

לאחרונה נחשפנו לשפל חדש בשיח הישראלי: מפגין קילל משפחה שכולה ואיחל לה לאבד בן נוסף. במדינת ישראל מוכת השכול, שבה טובי הבנים מקריבים את חייהם למען קיומה של המדינה, חילל אזרח את קדושת ההקרבה ורמס ברגל גסה את שאריות הקונצנזוס הישראלי.

הגינויים לא איחרו להגיע, ובצדק. הושמעה גם התנצלות לא כל כך משכנעת. השאלה המטרידה שנותרה פתוחה היא: כיצד מגיעים לשפל שכזה? כיצד מסוגל אדם נורמטיבי לצלול לתהומות של שנאה ולדלות משם את הביטויים האיומים האלה?

הגינויים לא איחרו להגיע, ובצדק. הושמעה גם התנצלות לא כ"כ משכנעת. השאלה שנותרה פתוחה: כיצד מגיעים לשפל שכזה? כיצד מסוגל אדם נורמטיבי לצלול לתהומות שנאה ולדלות משם את הביטויים האיומים האלה?

ואולי נתן אותו מפגין עצמו חלק מהתשובה לכך, כשניסה להסביר בהתנצלותו כי עשה את הדברים ברגע של זעם, שבו לא חשב כל כך ולא שלט כל כך על דבריו. בצרפתית המילה זעם (Rage) היא גם שמה של מחלת הכלבת, שכידוע פוגעת במוח וגורמת לשיגעון. אדם המביא עצמו לידי זעם, עלול בעצם ללקות באי-שפיות זמנית על ביטוייה הקשים והקיצוניים.

האם יש בכך כדי לספק צידוק למי שנוהג כך? בעולם המשפט, אדם המבצע מעשה תחת השפעת סמים או שכרות, אינו פטור מאחריות פלילית. ההלכה המשפטית קובעת, כי מאחר שהיה מודע למעשיו בטרם הכניס עצמו מרצון למצב של חוסר שליטה, הוא היה צריך לקחת בחשבון שבהיותו תחת השפעת הסם או האלכוהול, הוא יתקשה להבחין בין טוב ורע ועלול שלא לשלוט בהתנהגותו.

הוא הדין באדם המסניף לעצמו את הסמים הנפשיים המזיקים: גאווה, תאווה, קנאה, שנאה וכעס. טבעם של רגשות אלה, שהם מעבירים אדם על דעתו. על משקל האימרה "כשהתותחים רועמים המוזות שותקות" הרי "כשהיצרים רועמים הערכים דוממים". אמרו חז"ל:

"הגאווה התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם"(רבי אליעזר הקפ"ר, מחשבת אבות).

עוד אמרו:

"שלושה דברים מוציאים את האדם מן העולם: עין הרע, יצר הרע ושנאת הבריות"(רבי יהושע בן חנניה).

ח"כ מיקי זוהר הסוגד לדבריו לכבוד, לכסף ולכוח, בוודאי יזהה כאן את מסוכנותם של מושגים אלה, השייכים למשפחה דומה.

האם המסקנה מן הדברים היא כי זו דרכו של עולם? כי זהו הטבע האנושי, ולפיכך נגזר עלינו לכעוס, לשנוא ולקנא, ולהיות צפויים לכל הביטויים המילוליים והפיזיים המתלווים לכך?

ייתכן כי התשובה טמונה באימרה נוספת של חז"ל:

"איזהו גיבור הכובש את יצרו".

בסופו של דבר, השליטה על היצר היא כולה בידינו. זאת אולי משמעות המושג "מותר האדם" שאנו מתהדרים בו, ולא תמיד בצדק. בין הגירוי הפועל על קצות עצבינו ובין התגובה שלנו, מצוי מרחב השליטה שלנו – שיקול-הדעת.

בסופו של דבר, השליטה על היצר היא בידינו. זאת אולי משמעות המושג "מותר האדם" שאנו מתהדרים בו, ולא תמיד בצדק. בין הגירוי הפועל על קצות עצבינו ובין התגובה שלנו, מצוי מרחב השליטה שלנו – שיקול-הדעת

אדם אינו אמור לפעול מתוך אוטומטיזם, שבו לחיצה על הכפתור המתאים גוררת תגובה ידועה מראש. מסננות מוחנו אמורות להיכנס לפעולה ולנתח את המידע, את אפשרויות התגובה ואת משמעותן ולבסוף אף לקבל את ההחלטה באשר לתגובה המתאימה. במרחב השליטה הזה מצויה גם אחריותנו למעשינו. על-פי סטיבן קובי המונח responsibility (אחריות) נוצר מצירוף המילים Response ו-Ability (יכולת תגובה).

הקנאה, השנאה והכעס אינם החוליה האחרונה בשרשרת התגובתיות שלנו, ובוודאי לא צריכים להיות החוליה הקובעת בשרשרת זו. דווקא בעת שהיצרים רועמים, אמורות להידלק במוחנו כל נורות האזהרה.

הן אמורות להצביע על ההשלכות ההרסניות של התגובות שהם מכתיבים ועל המדרון החלקלק שאליו נתדרדר אם ניתן להם לשלוט בנו: תחילתו בחוסר סובלנות, המשכו באלימות מילולית ובאלימות פיזית וסופו במלחמת אחים. והיו כבר היו דברים מעולם ("לא חרב בית המקדש אלא בשל שנאת חינם").

מול היצרים והסכנות הטמונות בהם עלינו להציב אלטרנטיבה ערכית להסדרת ההתנהגות בין בני-אדם בחברה האנושית. אלטרנטיבה זו, על פי המרכז לקידום ההגינות בישראל, היא ערך ההגינות: התייחסות לזולת בכבוד, ביושר ובהתחשבות, מבלי לנצל חולשות ומצוקות.

שונות? כן. מחלוקת? כן. ביקורת? כן. אבל בתוך כל אלה, גם הכרה בזכותו השווה של הזולת לדעה משלו ולחירותו לבטא אותה. הכרה נטולת זעם. נטולת שנאה. נטולת קללות.

במרחב השליטה הזה מצויה גם אחריותנו למעשינו. על-פי סטיבן קובי המונח responsibility (אחריות) נוצר מצירוף המילים Response ו-Ability (יכולת תגובה)

כך נראית חברה המקפידה בכבודו של אדם, כל אדם. כך נראית חברה הוגנת, שבה כולנו רוצים לחיות. כאשר צלילי ההגינות יישמעו במקומותינו, לא ירעמו התותחים של מלחמת האחים.

עו"ד אהוד פלג, משפטן ואיש חינוך, מייסד ומנהל המרכז לקידום ההגינות בישראל, יו"ר (משותף) של הועדה להגנת זכויות בעלי חיים בלשכת עורכי הדין בישראל

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 640 מילים
עודכן לפני 33 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

קרעי מחמיא לעבאס: "דואג לאינטרס של הערבים, מקרב אותם"

הח"כ המקורב לנתניהו: "אנחנו דואגים לערבים יותר מממשלות השמאל, אבל לא נשב עם תומכי טרור בקואליציה" ● משרד הבריאות דן בביטול פתיחת הקניונים בעקבות תמונות של תורים צפופים ומאשים את הקניונים בחריגה ממתווה הפתיחה - הקניונים שלפו נתונים שמראים שהם נהגו לפי המתווה ● יעלון "ממשיכים לנסות להחליף את נתניהו בלי בחירות" ● ההפגנות נגד נתניהו נמשכות, 2,000 מפגינים בכיכר פריז

עוד 23 עדכונים
ריק דבלין

בשנה הבאה צפוי ה-FDA לאשר שימוש רפואי ב-MDMA לטיפול בנפגעי פוסט טראומה ● זאת, אחרי שתוצאות שלב 3 בניסוי הנערך בחלקו בישראל הראו כי החומר הפעיל באקסטזי יעיל באופן מובהק בטיפול במגוון הפרעות נפשיות ● המדובר בהישג אישי של ריק דבלין, שהקדיש מעל 40 שנה לחקר סמי הזייה ● "עברנו עשורים של תעמולה ופחד. אבל מדיקליזציה מובילה ללגליזציה"

עוד 1,986 מילים

חיסול פחריזאדה לא יגרום לאיראן לוותר על הפצצה

חיסולו שלשום של מי שכונה אבי הפצצה האיראנית מגיע בעיתוי מורכב, כשכל השחקנים במזה"ת ממתינים לחילופי השלטון בארה"ב ● ההתנקשות מציבה את ביידן בנקודת פתיחה שונה ממה שתיכנן - ואי אפשר שלא לתהות האם רק הזדמנות מבצעית נדירה היא שגרמה להחלטה לחסל את פחריזאדה, או שמא מישהו רצה לטרוף את הקלפים לפני לכתו של טראמפ ● פרשנות

עוד 884 מילים ו-1 תגובות

חלמוני ביצה, חציל, יוגורט וחמאת בוטנים הם רק חלק מהמרכיבים שמופיעים ב"מניפסט למרק עוף" שמציע מגוון פרוע למנה המאוד מסורתית ● "מרק עוף יהודי? זה משהו מיוחד", אומרת מחברת ספרי הבישול ג'ן לואיס, "אבל כל אחד מסביב לעולם חושב שמרק העוף שלו הוא ה-מרק עוף" ● ויש גם מתכון למרק עוף פלסטיני

עוד 763 מילים

למרות מאמצי ישראל, איראן ממשיכה להתבסס בסוריה ● איש משרד החוץ ביקש לברר למה תמונה של זמר מצרי עם עומר אדם מסעירה את המדינה: "ממה אתם כל כך מפחדים?" ● באיחוד האמירויות עשויים להקדים את חגיגות היום הלאומי השנה, לאחר ששרה בממשלה נבחרה על ידי ה-BBC לאחת ממאה הנשים המשפיעות בעולם ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,095 מילים

סיור חורפי בטיילות של ירושלים

מסלולי טיול באוויר הפתוח של בירת ישראל מציעים סיפורים על בני מלוכה מרוסיה, נזירים מימי הביניים וקורבנות מתקופת התנ"ך, לצד גינות פורחות, פסלים מודרניים ונופים אורבניים ● מהכנסייה האורתודוקסית בעין כרם, דרך בית החולים לטיפול במצורעים ועד מטה האו"ם שבארמון הנציב

עוד 1,236 מילים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 54 ימים להשבעה

לכבוד החג, הברווז הצולע העניק חנינה לאמריקה

דונלד טראמפ הכיר השבוע סוף-סוף בכישלונו, גם אם לא הודה רשמית בהפסד ● כעת יכולה ארה"ב להתקדם לעידן חדש ולחשב את הנזקים וההשלכות של ארבע שנות ממשל טראמפ ● לא הכל הפיך, לא הכל התחיל אצל טראמפ ולא הכל נורא כל כך ● אבל יותר מהכל, אמריקה זקוקה כעת לחזור לערכים של מוסר בסיסי, כבוד הדדי ואמפתיה

עוד 1,389 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
פַאוּדָה

הצצה נדירה לסשן טיפול פסיכולוגי של ראש הממשלה החליפי בני גנץ

עוד 958 מילים ו-1 תגובות

לוועדת הבדיקה של גנץ אין שום סמכות ושום חשיבות

ועדת הבדיקה שגנץ הקים השבוע בפרשת הצוללות נידונה מראש לכישלון ● הוועדה לא תצליח לחקור כלום, עדי מפתח לא יתייצבו בפניה והיא לא תציף שום ראיה שלא עלתה כבר בתחקירים עיתונאיים או במסגרת החקירה הפלילית בתיק 3000 ● בנוסף לזה, היועמ"ש כבר תפס בעלות על עבודת הוועדה והבהיר כי הוא זה שיגדיר את גבולות הגזרה שלה ● ועדת וינוגרד לא תהיה פה ● פרשנות

עוד 1,085 מילים

הניו יורק טיימס: ישראל עומדת מאחורי חיסול המדען האיראני

אהוד ברק: הרברבנות בצמרת הפוליטית הנוכחית היא הפקרות ● אעידה תומא-סלימאן: הסלמה מסוכנת ● שקד: לא יהיו בחירות, גנץ יתקפל ● חברה בוועדת הבדיקה לצוללות פרשה בשל חשש לניגוד עניינים ● אדלשטיין: נשקול המשך פתיחת הקניונים עקב העומסים ● סקר מנדטים: הליכוד 30, ימינה 20, מפלגה בראשות חולדאי: 7 מנדטים ● לבני מעוניינת לשוב לפוליטיקה

עוד 38 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה