אילוסטרציה (צילום: kieferpix/istockphoto)
רשימת המתנה של חודשיים במוסדות הגמילה מאלכוהול לנשים

שותות כדי לשכוח מהמגפה ומהסגר

אפקט הקורונה

"אני מחכה כל יום לרגע שבו אוכל לשבת בלי הצעקות של הילדים, ובלי לשמוע על הקורונה, ואז אני שותה עד שאני נרדמת. אני לא צריכה לקום מוקדם כי אני לא עובדת, וכשאני קמה אני לא צריכה להגיע לשום מקום" ● נעמה התמכרה לאלכוהול בעקבות משבר הקורונה, והיא לא לבד ● יותר ויותר ישראלים (ובעיקר ישראליות) נפלו השנה לאלכוהוליזם, ומוסדות הגמילה מתקשים לתת מענה

ככל שחולפים הימים, והסגר מהדק את אחיזתו בנפשנו, הולכת ומעמיקה התחושה שהאלכוהול הפך לחברו הטוב ביותר של האדם בימי הקורונה.

עוד כוס יין מתמלאת ומופיעה בפיד של חבר בפייסבוק, עוד בקבוק בירה נפתח בסלון של חברה, שמופיעה בחלונית של הזום. עוד יום שנראה כמו הקודם ומנבא בצורה מושלמת את מה שיהיה מחר, ועוד לילה שאין בו גאולה. מה שפעם היה נהוג רק באירועים חברתיים, הופך בהיעדרם לתחביב אישי של שתיית אלכוהול.

אלא שהקירבה והזמינות של החבר הזה, אלכוהול, אשר מביא לרבים הקלה מיידית בסבל ועושה שמחה בלבם, גם אם זמנית, גורמים לי לאי-נוחות. אולי כמישהי שגדלה במקום שאלכוהוליזם בו מוגדר לא רק כבעיה חברתית, אלא כאסון לאומי של ממש, עד כדי כך שהוא מכתיב את המבנה הדמוגרפי של מעצמה שלמה.

כ-70% ממקרי המוות של גברים לפני גיל הפנסיה ברוסיה קשורים לצריכה מוגברת של אלכוהול, והיקף ההתמכרות לאלכוהול פוגע קשות בכלכלת המדינה הענקית הזאת. בשנות השמונים והתשעים, ראיתי כיצד האלכוהול הורס משפחות בברית המועצות, גובה חיי אדם ומגדיר מסלולי חיים של רבים מבני גילי.

בישראל לעומת זאת, צריכת האלכוהול היא בין הנמוכות מבין מדינות ה-OECD (מקום שני מהסוף, במקום האחרון – טורקיה), למרות שהטיפה המרה היא חלק בלתי נפרד ממנהגי הדת היהודית. הצריכה השנתית מסתכמת בממוצע ב-2.6 ליטר לאדם בישראל, לעומת 12 בצרפת, 9 בארה"ב ו-8 באיטליה (הנתון מתייחס למשקאות חריפים שאינם יין ובירה, לפי דוח מ-2017).

צריכת הבירה בארץ עומדת על 14 ליטר לנפש בשנה, לעומת 35 ליטר באיטליה וביוון, ו-140 ליטר בצ'כיה. גם בצריכת היין ישראל משתרכת הרחק מאחורי מדינת אירופה, עם 9 ליטר לאדם בשנה, לעומת צריכה שנתית ממוצעת של 24 ליטר לאדם בצרפת.

ואולם האם בחסות הקורנה נכנסנו לעידן של שינוי בהרגלי הצריכה של אלכוהול, והצריכה המוגברת של הטיפה המרה במשבר היא תופעה שדורשת התייחסות, ובעצם מדובר באויב לכל דבר?

נעמה מתביישת בהרגלי השתייה שלה, ובשל כך ביקשה להתראיין בשם בדוי. היא נשואה ואם לשניים מרמת השרון, ובעבר מעולם לא מצאה עניין בשתייה, גם לא בנסיבות חברתיות. אבל מאז שהוצאה לחל"ת, מסתכמים כל ימיה בטיפול בילדים בתוך הבית, והיא מסיימת כל ערב עם כוס יין. לפעמים, הכוס הזאת היא רק ההתחלה.

"אני זוכרת שבהתחלה מזגתי לעצמי ולבעלי", היא מספרת לזמן ישראל. "אבל הוא קם מוקדם לעבוד והיין מרדים אותו, אז הוא היה פורש לישון לפניי, ואני הייתי נשארת לבד עם הבקבוק. ככה זה היה אחת לכמה ימים, אבל אז ראיתי שזה ממש מקל עלי, ושכל יום אני מחכה לרגע הזה שבו אוכל לשבת בשקט, בלי הצעקות של הילדים, ובלי שאני שומעת על ענייני הקורונה, לשתות כוסית ולתת ליין לחמם לי את הגוף ואז את הלב. עכשיו אני שותה כמעט כל ערב", היא מודה באוזניי.

"אני זוכרת שבהתחלה מזגתי לעצמי ולבעלי. אבל הוא קם מוקדם לעבוד והיין מרדים אותו, אז הוא היה פורש לישון לפניי, ואני הייתי נשארת לבד עם הבקבוק. ככה זה היה אחת לכמה ימים, אבל אז ראיתי שזה ממש מקל עלי"

כמה את שותה?

"לפעמים זה נגמר בכוסית, לפעמים בשתיים, ויש ערבים שיותר. אני שותה עד שזה מרדים אותי בעצם".

את חושבת שתוכלי להפסיק אם תצטרכי?

"אני חושבת שכן, אבל אני לא צריכה בינתיים. זה לא שהתפקוד שלי נפגע. אני לא צריכה לקום מוקדם, כי אני לא עובדת, וכשאני קמה, אני לא צריכה להגיע לשום מקום. כשייגמר כל הסיוט הזה, והחיים יחזרו להיות נורמליים, אני בטוחה שתהיה לי גם מוטיבציה להפסיק לשתות, ולהתמקד בדברים אחרים בחיים".

אילוסטרציה, בעלים של חנות יין בספרד בעידן הקורונה (צילום: AP Photo/Alvaro Barrientos)
אילוסטרציה, בעלים של חנות יין בספרד בעידן הקורונה (צילום: AP Photo/Alvaro Barrientos)

זינוק במכירות

נתוני הצמיחה בשוק האלכוהול בישראל בחצי השנה האחרונה מגבים את התחושות שלי ואת העדות של נעמה. מנתונים שאספה עבור זמן ישראל חברת "הכרם", ומבוססים על נתוני סטורנקס, עולה כי חלה עלייה של 12% בצריכת יין ומשקאות חריפים בשנת 2020, בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019.

בניתוח חודשי, נראה כי הזינוק התרחש דווקא בעת הסגר. כך, למשל, באפריל זינקה צריכת הבירה ב-33%, ושל משקאות חריפים ב-19%. בסגר הנוכחי, בספטמבר, נרשמה עלייה של 11% בצריכת יין, ושל 10% בצריכת משקאות חריפים.

"אנו רואים עלייה של עשרות אחוזים במכירות של מותגי ויסקי וקוניאק יוקרתיים. הגידול בצריכה נובע גם מכך שאנשים לא טסים לחו"ל ולא רוכשים אלכוהול בדיוטי פרי, ונראה שהם מפצים את עצמם ברכישת מותגים יוקרתיים, בעיקר באזורים סוציו אקונומים גבוהים", מסבירה נורית שמיר, מנכ"לית הכרם.

"אנו רואים עלייה של עשרות אחוזים במכירות של מותגי ויסקי וקוניאק יוקרתיים. הגידול בצריכה נובע גם מכך שאנשים לא טסים לחו"ל ולא רוכשים אלכוהול בדיוטי פרי, ונראה שהם מפצים את עצמם ברכישת מותגים יוקרתיים"

"עיקר הצריכה השנה הייתה לפני הסגר השני", אומרת שמיר. "הצרכן ידע מראש על הסגר הצפוי, ונערך לתקופת הסגר השני ברכישות מוגדלות של אלכוהול. הצירוף של הסגר השני עם חגי תשרי הוסיף לגידול שנרשם עוד לפני הסגר ברכישות הצרכנים".

ברשת "בנא משקאות" מספרים על עלייה של כ-20% במספר הלקוחות שפוקדים את הרשת בחודשים האחרונה בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019. כחלק מכך נרשמה עלייה של כ-35% בצריכת יינות, ושל כ-15% ברכישת משקאות לקוקטיילים.

"אנחנו רואים שבתקופת הסגר אנשים החלו להכין יותר קוקטיילים בבית, פתחו ברי משקאות ביתיים, והחלו להזמין לעצמם ליקרים ומשקאות חדשים שלא צרכו קודם לכן", אומרת פני בכר, מנהלת שיווק ברשת.

גם ברשת חינאווי Wine&more מזהים עלייה של יותר מ-25% במכירות מתחילת ספטמבר 2020 ועד היום. "בגלל הקורונה יש צריכה מוגברת של אלכוהול השנה בישראל", אומר לזמן ישראל אלכס פוארטס פנק, סומלייה מוסמך ברשת.

לדבריו, הנתונים האלה עולים בקנה אחד עם המגמות בעולם: "בספרד הציגו גידול עצום בצריכת יינות, לאחר שאפילו ביחס לתקופת חג המולד הצריכה בסגר שברה שיאים, בשל העובדה שצרכנים מחפשים דרך להפיג מתחים. אנשים יושבים בבית ללא ברים או מסעדות, ומעוניינים להמשיך לשתות וליהנות. בארץ, הדגש הוא על ערק, ויסקי, וודקה ויינות. בספרד – בירה, יין, ולאחר מכן סוגי אלכוהול נוספים".

אילוסטרציה (צילום: Andrey Zhuravlev/istockphoto)
אילוסטרציה (צילום: Andrey Zhuravlev/istockphoto)

המתנה ארוכה לגמילה

אבל לצד ההשתתפות בשמחתם של משווקי האלכוהול, שמצליחים להתפרנס בכבוד בתקופה כל כך מאתגרת מבחינה כלכלית, וגם בשמחתם של הישראלים ששותים במידה, ומצאו לעצמם קרן אור קטנה בתקופת אי-הוודאות והסגר, נשאלת השאלה, האם תופעת הצריכה המוגברת של אלכוהול אמורה להדאיג את הישראלים. כשמפנים את השאלה הזו למומחים בתחום ההתמכרויות התשובה שלהם היא חד-משמעית: כן.

"מאז תחילת משבר הקורונה, אנו רואים עלייה ניכרת בפניות לטיפול במסגרות שלנו, ויותר אנשים באים ומאשפזים את עצמם במוסדות סגורים, כדי להיגמל מאלכוהול", אומר לזמן ישראל ד"ר אמנון מיכאל, עובד סוציאלי קליני, ומנכ"ל עמותת "הדרך", המפעילה מסגרות גמילה מטעם המדינה.

לדבריו, "העלייה במספר הפניות לגמילה ניכרת במיוחד בקרב נשים. אם בעבר מרביתן הגיעו לגמילה כשהן מכורות לסמים, היום כ-80% פונות לגמילה מאלכוהול, וזו מגמה חדשה לגמרי. אם בימי שגרה הגיעו לגמילה יותר נשים צעירות, עם עבר פלילי ומשכבות סוציו אקונומיות נמוכות, היום אנו רואים יותר נשים מבוגרות ונורמטיוויות".

"העלייה במספר הפניות לגמילה ניכרת במיוחד בקרב נשים. אם בעבר מרביתן הגיעו לגמילה כשהן מכורות לסמים, היום כ-80% פונות לגמילה מאלכוהול, וזו מגמה חדשה לגמרי. היום רואים יותר נשים מבוגרות ונורמטיוויות"

הגמילה מאלכוהול בישראל מתחילה בתנאי אשפוז מטעם משרד הבריאות. לרוב, המשך התהליך, שנמשך כשנה, מתרחש בתנאי פנימייה בקהילות גמילה ושיקום לטווח ארוך, שיש בהן חלוקה לקהילות של נשים ולקהילות של גברים.

ד״ר אמנון מיכאל
ד״ר אמנון מיכאל

"אנשים פונים היום לאלכוהול, כי זה סם שמדכא את מערכת העצבים המרכזית ושייך למשפחת המרדימים", מסביר לי ד"ר מיכאל. "אלכוהול מוריד את הפעילות של המוח, ומגביר את הנטייה להתכנסות ולהירדמות ממשית. אבל הוא גם משחרר עכבות, נותן ביטחון מדומה, ומגדיל את הרגישות למצבים רגילים, וכך גם גורם לאלימות.

"בימים שאין לנו שגרת חיים, מאוד קל לפספס את הנורות האדומות כאשר אלכוהול מתחיל לפגוע בתפקוד היומיומי, כמו עבודה וקשרים חברתיים.

"בהיעדר סדר יום, אני לא חייב לקום בבוקר לעבודה, הבוס לא ישים לב שאני בהאנג אובר או מגיע באיחור. מאחר שהרתיעה מבעיות תפקוד לא קיימת בתקופה כזו, אנשים יכולים להישאר ערים ולשתות לתוך הלילה".

לדברי ד"ר מיכאל, כל קהילות הגמילה הטיפוליות בארץ מלאות כעת, ורשימות ההמתנה ארוכות – במיוחד לנשים. "אני רואה רשימות המתנה ארוכות, ונשים שרוצות להיכנס כעת לקהילת גמילה ייאלצו לחכות חודשיים לפחות".

מדוע יותר נשים פונות לאלכוהול בתקופה זו?

ד"ר מיכאל: "נשים נוטות להפנות את התסכול שלהן פנימה, בעוד שגברים מוציאים אותו החוצה בצורת אגרסיה. אלכוהוליזם אצל נשים מלווה לרוב בבדידות משפחתית וחברתית, ובהיעדר זוגיות תומכת, דבר שבטח מתעצם במהלך משבר הקורונה. אצל גברים, לעומת זאת, יש נטייה לנפרדות ולאינדבידואליזציה בעתות משבר. לכן, העלייה בשתיית אלכוהול בקרב גברים מלווה הרבה פעמים בנטייה להימורים, וזה מה שניכר גם עתה.

"אני גם רואה היום יותר ויותר את התופעה המסוכנת של נשים בהריון ששותות. זה גורם לתסמונת האלכוהול העוברית, וחשוב להדגיש שאסור לנשים בהריון לשתות אפילו טיפה אחת. גם אם יש להן רק מחשבות על הריון אסור להן לשתות, כדי לא לפגוע בעובר בתקופה שהאם עדיין לא יודעת על ההיריון".

האם כל אחד יכול להתמכר לאלכוהול?

"לא כל אחד יכול להתמכר, צריך רכיב התפתחותי-אישיותי. עם זאת, בקונסטלציה מסוימת של משבר מתארך או מציאות בלתי נסבלת, התמכרות יכולה לקרות גם לאנשים ללא הרכיב האישיותי. כעיקרון, התמכרות נוצרת מכאב ויוצרת כאב".

ענת ריבלין, עובדת סוציאלית קלינית, אחראית תחום ההתמכרויות בעיריית יקנעם, ומטפלת EMDR מוסמכת מקהילת "סאמבאדי", מזהה בתקופה זו נטייה לשתיית אלכוהול בעיקר בקרב אימהות לילדים קטנים.

ענת ריבלין
ענת ריבלין

"ההימצאות בתוך הבית דורשת מהאימהות המון משאבים וכוחות, זה שוחק אותן, מכניס אותן למתח, ומשפיע עליהן בצורה קשה. אלכוהול הוא מפלט", אומרת ריבלין. "ברגע שהן שותות הן בנבצרות ולא מסוגלות לתפקד, ואז אחרים צריכים לעשות את התפקיד שלהן".

ריבלין מספרת כי ההתמכרות הפיזית לאלכוהול יכולה להתרחש גם בתוך תקופה קצרה של כמה חודשים. "ביום שאדם שהתמכר פיזית לאלכוהול לא ישתה, הוא יחווה תסמינים קשים כמו רעד, חרדה ובלבול. הקריז של גוף מכור לאלכוהול יותר קשה אפילו מהקריז של גוף שמכור לסמים. עבור אנשים מכורים מסוכן להפסיק שתייה בבת-אחת, וצריך להיות בהשגחה רפואית ולקבל טיפול תרופתי-הרגעתי בתהליך הזה, אחרת הגוף עלול לחטוף שוק".

"ביום שאדם שהתמכר פיזית לאלכוהול לא ישתה, הוא יחווה תסמינים קשים כמו רעד, חרדה ובלבול. הקריז של גוף מכור לאלכוהול יותר קשה אפילו מהקריז של גוף מכור לסמים"

מה הם הסימנים הראשונים לכך שהשתייה הופכת להתמכרות?

ריבלין: "התמכרות היא מחלה ערמומית, שתמיד קשה לשים את האצבע על מתי ואיך זה קרה, ובנוסף הכחשת ההתמכרות גדולה. ברגע ששמים לב לכך שהשתייה הופכת להיות תרופה עצמית, נגד דיכאון ונגד חרדה וחוסר ביטחון, ומתמודדים עם תלות וקושי להימנע מהשתייה, האלכוהול הופך לבעיה.

"הקושי הגדול הוא שדווקא ברגעים האלה אדם נמצא בהכחשה, ויש כל מיני צורות של הכחשה: 'זה לא הרבה', 'אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה', 'אני רגיל לזה וזה לא עושה לי כלום', 'אני שותה רק בירה וזה לא אלכוהול', או 'אני שותה רק בארוחות'".

אילוסטרציה, בר של מסעדה בירושלים לפני הסגר האחרון, יולי 2020, למצולמים אין קשר לנאמר בכתבה (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
אילוסטרציה, בר במסעדה בירושלים לפני הסגר הנוכחי, למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

"התחלתי לשתות לבד"

אצל נטע (שם בדוי), בת 31 ממרכז הארץ ועובדת סוציאלית במקצועה, תקופת ההתמכרות לאלכוהול נמשכה ארבע שנים, עד שנאלצה להכניס את עצמה לקהילת הגמילה הטיפולית "דרך אריאלה" בחיפה למשך כשמונה חודשים.

"זה התחיל לפני כחמש שנים, כשחוויתי משבר בנישואים. לפני כן הייתי שותה עם חברים ועם בעלי, ובתקופה של הגירושים התחלתי לשתות לבד", היא מספרת לי.

"חשבתי שאחרי שאתגרש אוכל להפסיק, אבל פשוט המשכתי לשתות. בשלב מסוים התחלתי לראות שזה פוגע בתפקוד שלי ובעבודה שלי, והבנתי שאני צריכה עזרה. פניתי לטיפולים אצל פסיכולוגים ופסיכיאטרים, לקחתי כדורי הרגעה, הייתי מטופלת ברווחה, פניתי למדיטציות, אבל כלום לא עזר. הראש רוצה ומתחנן להפסיק, אבל הגוף פשוט הולך ועושה את הפעולה הזו. מדובר בחוסר שליטה מוחלט על החיים.

"הגעתי למצבים נוראים כמו לתת לגברים לנצל אותי, לאבד את מקום העבודה שלי, ולאבד את האמון בעצמי ובעולם הזה", היא משחזרת. "אבל היה איזה בוקר שהתעוררתי, ונזכרתי שנהגתי שיכורה לקצה השני של הארץ, כדי לחפש את הגרוש שלי, ושבדרך גם עשיתי תאונה, והבנתי שיכולתי להרוג אדם אחר ואת עצמי.

"זה התחיל לפני כחמש שנים, כשחוויתי משבר בנישואים. לפני כן הייתי שותה עם חברים ועם בעלי, ובתקופה של הגירושים התחלתי לשתות לבד. חשבתי שאחרי שאתגרש אוכל להפסיק, אבל פשוט המשכתי לשתות"

"הבנתי שההתמכרות שלי לאלכוהול הגיעה למצב פסיכוטי, ושאני צריכה לטפל בה בדרכים קיצוניות. כך החלטתי להכניס את עצמי לקהילה טיפולית סגורה".

קהילת "דרך אריאלה", של עמותת הדרך, היא מסגרת לכ-17 נשים מכורות (לסמים, לאלכוהול ולתרופות מרשם) אשר נותנת מענה לנשים בתנאי פנימייה, מטעם משרד הרווחה. חלק מהנשים – כמו נטע – מגיעות לשם מרצונן החופשי. נשים אחרות נכנסות לקהילה מטעם שירותי הרווחה כתנאי לאי-נקיטת הליכים פליליים נגדן, או כתנאי לאי-הוצאת הילדים מחזקתן. לחלקן יש עבר או הווה פלילי.

"בהתחלה הייתי ממש בהלם והיה לי קשה", ממשיכה נטע. "מדובר במסגרת מאוד קשוחה עם דיסטנס בין המדריכים לבין הדיירות. זה נראה כמו פנימייה לכל דבר, בניין בן שלוש קומות עם מקלחת ושירותים משותפים בכל קומה. שתיים עד חמש נשים בחדר, וחדר אוכל משותף לכולן. יש שם סנקציות קשות על כל עבירה. אסור לפנות למדריכים, אסור לזרוק בדל סיגריה על הרצפה, אסור לאכול שלא בזמני הארוחות, ואסור להדליק אור אחרי השעה עשר בלילה.

"אבל אני עובדת סוציאלית, והבנתי שזה חלק מהשיטה הטיפולית, שבה רוצים לשבור אותי עד הסוף, כדי שאוכל להיבנות מחדש. כמובן שדאגו להזכיר לי כל הזמן שבקהילה הזאת, אני לא עובדת סוציאלית, אלא אלכוהוליסטית ונרקומנית כמו כולן. אבל נשארתי שם, כי לחזור לחיי הסבל הנוראיים של השתייה היה גרוע מכך".

נטע נגמלה ויצאה מהקהילה הטיפולית לפני חמישה חודשים היישר לתוך הסגר הראשון של קורונה: "אני נקייה כבר שנה ושלושה חודשים, ומה שמחזיק אותי זו קבוצת התמיכה AA (אלכוהוליסטים אנונימיים). לא ידעתי כמה זה משמעותי, ואני מאוד ממליצה לכל אחד שמרגיש שיש לו בעיה לפנות לקבוצת תמיכה באזור שלו. אמשיך ללכת כל החיים למפגשים האלה, כי זה משמר את ההחלמה. זו קבוצת הזדהות ושייכות.

"אני לומדת לחיות מחדש, מבינה שצריך להתמודד עם החיים, שיש בהם כל מיני רגשות, כמו כאב ועצב, ושאלה רגשות לגיטימיים ומותר לחוות אותם", היא אומרת.

"גם עניין הקורונה הוא הצלה בשבילי", נטע מצליחה להפתיע אותי, "אם הייתי יוצאת מהגמילה בחזרה לחיים הרגילים, עם כל הסטרס והאופי הפרפקציוניסטי שלי, אני לא יודעת אם הייתי עומדת בכל הגירויים והלחץ. אבל עכשיו יש לי זמן להתעשת, ולהתחיל את החיים החדשים שלי צעד אחר צעד".

אילוסטרציה, בירה "קורונה" למכירה, מרץ 2020 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
אילוסטרציה, בירה "קורונה" למכירה, מרץ 2020 (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

תופעה לא מטופלת

קשה לאמוד את היקפה של בעיית האלכוהוליזם בארץ. מקומה של ישראל בעולם אולי טוב מבחינת נתוני צריכת האלכוהול, אבל התמכרות לטיפה המרה אינה מוגדרת בישראל מערכתית, ואינה מוכרת כמחלה. בהתאם לכך, גם אין תכניות לאומיות ושיתופי פעולה בין-משרדיים להתמודדות עם התופעה המתרחבת.

ייתכן שהתופעה לא מטופלת דיה, גם כי איסוף הנתונים בנושא לוקה בחסר. חברת הכנסת מיכל קוטלר–וונש (כחול-לבן) מזהה את העדר הנתונים על התמכרות לאלכוהול, כאחת הבעיות של הטיפול בהתמכרות, מאז שנכנסה לתפקיד יו"ר הוועדה המיוחדת להתמודדות עם סמים ואלכוהול של הכנסת.

"אין היום מאגר נתונים שקוף ופתוח לציבור בנושא ההתמכרויות בארץ. ממה שהצלחתי להבין במסגרת הדיונים ואיסוף הנתונים, המצב בארץ עגום, במיוחד לגבי נשים. כך למשל, רק אישה אחת מתוך חמש שמוכרות כמכורות בישראל (לכלל החומרים הממכרים) מקבלות טיפול", היא אומרת לי.

"קיים מחסור חמור במסגרות לנשים. ידוע שנשים נוטות יותר להתמכר לסמים החוקיים, כגון אלכוהול ותרופות מרשם. כמו כן, נשים רבות לא פונות לטיפול, כי הן מפחדות לאבד את הילדים, ולכן ומגיעות לקצה. חסרות מסגרות יום לטיפול בהתמכרויות בקהילה, כדי שאימהות לא יצטרכו להיפרד מהילדים לזמן ארוך".

מיכל קוטלר-וונש (צילום: Avishai Finkelstein)
מיכל קוטלר-וונש (צילום: Avishai Finkelstein)

לדברי ח"כ קוטלר-וונש, קיימת גם בעיה חמורה של היעדר שיתוף פעולה בין שני המשרדים האמונים על הטיפול בבעיות ההתמכרות בארץ: משרד הבריאות, שאחראי על הגמילה הפיזית באשפוז, ומשרד הרווחה, שמפעיל קהילות טיפוליות.

"כך נוצר מצב שאדם יכול להיכנס לגמילה באשפוז, ולאחר השחרור אף אחד לא יבטיח לו המשך טיפול בקהילה, ולא יהיה רצף טיפולי לאותו האדם", היא אומרת. "חייב להיות שולחן עגול בין-משרדי בנושא של איסוף נותנים ופתרונות הוליסטיים, כמו רצף טיפולי, חינוך, איתור וסינון של מכורים בכל רחבי הארץ.

"קיים מחסור חמור במסגרות לנשים. ידוע שנשים נוטות יותר להתמכר לסמים החוקיים, כגון אלכוהול ותרופות מרשם. כמו כן, נשים רבות לא פונות לטיפול, כי הן מפחדות לאבד את הילדים, ולכן ומגיעות לקצה"

"במסגרת פעילות הוועדה בראשותי, קיבלנו תקציב ראשוני למיזם לאומי להתמודדות עם נושא ההתמכרויות, שההתחלה שלו זה קמפיין ארצי להעלאת מודעות וניפוץ הסטיגמה של התמכרויות", מסכמת ח"כ קוטלר-וונש.

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "למסגרות הגמילה באשפוז קיימת רשימת המתנה של כמה שבועות ולא חודשים. נוסיף כי לא כל אישה מכורה לאלכוהול צריכה אשפוז, וחלק לא קטן יוכלו לקבל טיפול מרפאתי מקצועי, ובימים אלה המשרד התחיל להפעיל מספר מרפאות לטיפול רפואי בבעיות אלכוהול לצד מרפאות ומרכזים של משרד הרווחה".

תגובת משרד הרווחה: "משרד העבודה והרווחה מפעיל 84 יחידות אמבולטוריות לטיפול במכורים לאלכוהול ו-24 מסגרות חוץ ביתיות הנותנות מענה לכלל סוגי ההתמכרויות. המסגרות נותנות מענה הן לנשים והן לגברים".

עוד 2,478 מילים
כל הזמן // יום שישי, 30 באוקטובר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גמזו בקבינט: "יהיו שבע ערים שבהן כנראה נצטרך לעשות סגר"

נתניהו נזף בכ״ץ שצייץ מתוך הישיבה ● ארה״ב תמכור 50 חמקנים לאמירויות ● יעלון: שוב נתניהו העלים מידע קריטי מצה״ל ● כיתות א׳ עד ד׳ יחזרו ללמוד בראשון ● נתניהו בישיבת הכנסת שהוקדשה לרצח רבין: יש כיום הסתה מפורשת לרצח שלי ● מרב מיכאלי: כל עוד חברי המחנה של רבין ימשיכו לשתף פעולה עם המסיתים נגדו - לא תהיה לנו תקומה ● אפי נוה מתכוון לפרסם עוד הקלטות

עוד 59 עדכונים

ממשלות ישראל עדיין מנסות להסתיר את הפשע

49 גברים, נשים, ילדים ועובר ברחם אמו נרצחו, כשפשעם היחיד הוא שחזרו מעבודתם וממסיק הזיתים לכפר שלהם, בשעה שמשמר הגבול הישראלי הטיל עוצר על הכפר, מבלי שהם ידעו על כך.

49 גברים, נשים, ילדים ועובר ברחם אמו נרצחו, כשפשעם היחיד הוא שחזרו מעבודתם וממסיק הזיתים לכפר שלהם, בשעה שמשמר הגבול הישראלי הטיל עוצר על הכפר, מבלי שהם ידעו על כך

זו הייתה שנת 1956, וביום האפל, ה-29 לאוקטובר, התרחש הטבח בכפר הקטן, כפר קאסם, שהתגוררו בו אז פחות מ-2000 תושבים, שרובם עבדו בחקלאות למחייתם.

לאחר שנפלה ההחלטה על עוצר על הכפרים הערביים באותו יום, עוצר אשר יתחיל בשעה חמש בערב, המפקד הצבאי הודיע על כך למוכתר של הכפר. והמוכתר דיווח למפקד הצבאי כי ישנם אנשים שנמצאים מחוץ לכפר אשר אין ביכולתו להודיע להם כי לא יספיק להגיע אליהם בזמן, אך המפקד הבטיח לו שיטפלו בהם.

כמובן שזה היה שקר וכזב. כשהחל העוצר ואנשים התחילו לחזור מעבודתם, רצחו אותם בקבוצות, ביצעו בהם וידוא הריגה, ולאחר מכן הסתירו את הגופות.

שמועות החלו להתפשט וחברי כנסת החלו לחקור. הניסיון למחוק עקבות נכשל. הביאו אנשים מהכפר הסמוך ג׳לג׳וליה כדי לחפור קברים, ואנשים מהכפר הגיעו לשם זיהוי הגופות.

ביום הטבח עלי הקטן חיכה לאמו פאטמה שתביא לו מחברת ללימודים כשהיא חוזרת הביתה, אך פאטמה מעולם לא חזרה. ביום שאחרי הטבח שאל עמר בן השנתיים על אביו יוסף, איתו היה רגיל לשבת בבוקר לפני שיוסף היה יוצא לעבודתו, אך עמר לא זכה לזה שוב.

עצב רב, שנמשך שנים ארוכות לאחר מכן ועדיין ממשיך, אפף את אנשי כפר קאסם, והעוול נחרט בתודעה של תושבי הכפר ולא נמחק. במשך שנים לא התקיימו בכפר חתונות ולא שמחות, ואנשים חיו באבל על האובדן הקשה.

״הטבח השני״ לתחושתם של תושבי הכפר, היה במשפט הנבזי ובפסקי הדין המופחתים של בית המשפט (אף אחד משלושת בעלי הדרגות הבכירות לא ריצה את מלוא תקופת מאסרו, אחרי שעונשם הומתק. שניים מהם זכו להמתקה כפולה בעונש), שנראו כזילזול עמוק בתוצאות הרצח הנוראי, ובכאבם וסבלם של משפחות הקורבנות.

ביום הטבח עלי הקטן חיכה לאמו פאטמה שתביא מחברת לימודים כשתחזור הביתה. פאטמה מעולם לא חזרה. למחרת שאל עמר בן השנתיים על אביו יוסף, שנהג לשבת איתו לפני צאתו לעבודה. עמר לא זכה לזה שוב

שנה אחרי הטבח הגיע ״הטבח השלישי״. כך מוגדרת ״הסולחה״ על ידי משפחותיהם של הנרצחים. "סולחה" שפירושה מפגש פיוס כפוי, שהתקיים בכוח ותחת איומים של המשטר הצבאי על האנשים בכפר, בנוכחות אורחים מחוץ לכפר ונציגים של הממשלה.

ביום זה קיבלה כפר קאסם את הכינוי ״בלד אלשוהאדא״, שפירושו ״ישוב החללים״. מאז כולם נאמנים לזכרם של הנרצחים החפים מפשע, ומציינים בכל שנה את התאריך הזה כיום הזיכרון לטבח כפר קאסם, ובו יוצאים מבוגרים וילדים לצעדה המונית למקום שמסמל את אזור הטבח, ובו האנדרטה עם שמותיהם של הנרצחים.

לאחר מכן, כולם מגיעים לבית הקברות, ובני המשפחות נפגשים סביב קברי הנרצחים ממשפחתם וחולקים סיפורים.

באותו יום המשפחות בכל כפר קאסם נפגשות סביב ארוחת ״מסאח׳אן״, מאכל פלסטיני שמכינים בתקופת מסיק הזיתים, ומשתמשים בהרבה שמן זית טרי בהכנתו. הארוחה הזאת הפכה למנהג בכל יום זיכרון, אשר מחבר את הכפר לשורשים ולנרטיב הפלסטיני שלו.

במהלך טקס הזיכרון נתקלו מארגניו לא פעם בהתנגדות מצד ממשלות ישראל בעבר, ובוצעו מעצרים על מנת למנוע אותו, אך אנשי הכפר לא ויתרו. אותם אנשים נלחמו גם על הקמת האנדרטה, אל מול הנסיונות למנוע את הקמתה.

64 שנים עברו מאז, ובהן הרבה כתבות, שירים ונאומים צונזרו. זה היה זלזול בכאבו של האחר, וחוסר הכרה בנרטיב השונה. ועדיין ממשלות ישראל מנסות להסתיר את הפשע.

שנה אחרי הטבח הגיע ״הטבח השלישי״. כך מוגדרת ״הסולחה״ ע"י משפחות הנרצחים: מפגש פיוס כפוי, שהתקיים בכוח ותחת איומי המשטר הצבאי על אנשי הכפר, בנוכחות אורחים מחוץ לכפר ונציגי הממשלה

לכן, אין זה מפתיע שחברי הכנסת מצביעים נגד הנצחת הקורבנות, בצל מדיניות העליונות הציונית, האפליה והגזענות הממושכת.

ובצל כל זה, ממשיכים ערבים, יהודים, פלסטינים וישראלים רבים, לציין ביחד את הזיכרון של טבח כפר קאסם בכל שנה, וגם השנה במסגרת מגבלות הקורונה.

אמנה עיסא בת 34, אם לשלושה ילדים, פעילה חברתית ומרפאה בעיסוק. כאשה מוסלמית וערביה בוחרת בקדושת האדם כאמונה, ובצדק כדרך חיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 598 מילים

הסגר השני לא באמת עצר את התחלואה הקשה

בדיקת זמן ישראל ניתוח נתוני התחלואה מראה כי קצב ההדבקה גבוה יותר, ושמספר החולים הקשים, המונשמים והמתים, גבוה פי כמה בהשוואה לכל נקודת זמן בגל הראשון של התפרצות הקורונה בישראל ● הזינוק החד בתחלואה התרחש ביולי - חודשיים אחרי פתיחת החנויות ובתי הספר - וספק אם נגרם בגללה ● מומחים חלוקים על הסיבות אך אחידים בדעתם: אם הממשלה לא תשנה את התנהלותה, מגמת הירידה תיבלם במהרה

עוד 2,878 מילים

עוד מערכון עצוב על חשבון הקישון

כעשרים שנה אחרי חשיפת פרשת הקישון, שבה לוחמי השייטת צללו במים המורעלים, מצב הנחל משתפר בצעדים מדודים ● כל ציפור וכל דג מבשרים על עתיד טוב יותר - אבל לא בטוח שהעתיד הזה יגיע ● במקום להתמיד בשיקום הנחל ובהפיכת גדותיו לפארק ירוק בנוסח הירקון, מחסני ענק של חברת נמלי ישראל צפויים לקום במרחק נגיעה מהמים

עוד 648 מילים

למקרה שפיספסת

שלטון החוק שיטת גרואבסקי

התרחיש של שליחת ראש הממשלה נתניהו לכלא נראה כמעט דמיוני, ואפילו שי ניצן כבר לא בטוח שמשפטו יתנהל כמתוכנן ● אך מערכות שלטון החוק מפגינות עד כה חוסן, והתגלגלות לגזר דין של כמה שנות מאסר בהחלט אפשרית ● נתניהו עשוי לנהוג אז כמו עשרות מנהיגים לפניו, ולברוח מארצו ● במקרה כזה, גם אוהדיו וגם מתנגדיו עשויים להתרצות, והתביעה עשויה לוותר על בקשת הסגרה ● מקרה דומה התרחש לאחרונה במקדוניה הצפונית

עוד 1,814 מילים

על שלושת חטאי גנץ ועל ארבעה לא אשיבנו

ביום הראשון ליציאה מהסגר המתח ברחובות טיפס ועלה. עשרות אלפי אזרחים יצאו שבת קודם לכן למחאה הגואה כנגד נתניהו והמשך אחיזתו במוסרות השלטון, ומה שפגשו שם זה גל גואה מנגד של אלימות, אלימות של תומכי נתניהו הקנאים.

אוכלוסיית המוחים היא מגוונת. החל מסולדי השחיתות, דרך נפגעי כלכלת הקורונה, ועד, כן, שרידי אנשי השמאל ההיסטורי המתפורר. אבל בנושא אחד כולם מאוחדים – בהטלת האשמה והאחריות להשתלחות אלימה נגדם – על נתניהו.

וכולם טועים.

אוכלוסיית המוחים מגוונת. סולדי השחיתות, נפגעי כלכלת הקורונה ושרידי השמאל ההיסטורי המתפורר. אבל בנושא אחד כולם מאוחדים – האשמה והאחריות שיש לנתניהו בהשתלחות האלימה נגדם. וכולם טועים

אין מי שאשם במצב יותר מגנץ והתנהלותו חסרת האחריות. גם ביחס לרצון בוחריו, אך בוודאי ביחס לטובת המדינה וגיבוש חוסנה החברתי. אנו הולכים כיום למקום רע.

הנוסחה שמובילה אותנו לשם היא נוסחה רבת גורמים. נוסחה זו כוללת מצד אחד נתונים אליהם צריך להתייחס אבל אי אפשר לשנותם, ומצד שני משתנים – אותם גורמים שבידינו לשנותם כדי לכוון אותנו לעתיד טוב יותר. כדי לנהל את העתיד צריך להבין מה הם הנתונים ומה המשתנים באותה נוסחה חברתית שגוררת אותנו למקום הרע אליו אנחנו הולכים.

למפגינים נגד נתניהו נדמה כאילו נתניהו הוא משתנה בנוסחה. כאילו אם רק נראה לו עד כמה אנו רוצים שהוא ילך, הוא יבין זאת ואכן יתפנה. לחלק גדול מהצופים באלימות הגואה נדמה כי אותם קנאים הם המשתנה, ואם רק נפעל בתקיפות נגדם נוכל לשנות את הגל. אך מבט מעמיק יזהה שלא זה ולא זה הם משתנים, אלא ששני אלה הם דווקא נתונים לנו, והמשתנה נמצא במקום אחר לגמרי.

הן נתניהו והן עדת קנאיו הם תוצרים של מגמה גלובלית מתמשכת של עליית הלאומנות, הנובעת משני מקורות עמוקים שמגיעים כריאקציה להשלכות מלחמת העולם ה-2. האחד הוא האכזבה שהנחיל ההומניזם הליברלי בהבטחת ההכלה והחיבוק לנידחי העולם ומודריו. והשניה היא השכחה בה נתקף העולם לגבי המקום הרע אליו מביאה אותנו הכניעה ללאומנות, ושל הדינמיקה שגררה את העולם למלחמה הנוראה ההיא.

עליית הימין, או יותר נכון לאמץ את הביטוי האמריקני – עליית המשטרים הסמכותניים – היא נתון שנובע מהליכים של כניעה לפסיכולוגיה החברתית, המצופפת אותנו סביב תחושת הכוח הכוזבת של מנהיג סמכותני.

עליית הימין, או, יותר נכון לומר: עליית המשטרים הסמכותניים, היא נתון שנובע מהליכים של כניעה לפסיכולוגיה החברתית, המצופפת אותנו סביב תחושת הכוח הכוזבת של מנהיג סמכותני

הליכים אלו נידונים להוביל למשבר, משום שבפועל, בעולמנו הצפוף בו כולם תלויים בכולם, ההתעלמות מכל זאת, כמו גם בנייה וטיפוח העויינות לזר, הן  דרך בטוחה לגהינום. המשבר יגיע ויאלץ אותנו לפקוח עיניים לדרישת האיזון ביחסנו אל הזר. השאלה היא רק עד כמה נחריף את המשבר בהעמקת וביצור הסמכותניות המשטרית.

הגל הסמכותני הוא נתון, ונתניהו כגולש גלים מדהים – רק רוכב עליו. האמרה האומללה שלו באותו ריאיון שנתן בדבוס, על שאיפתו להיזכר כפרוטקטור של ישראל, ויותר מכך, היעדר ההתקוממות הציבורית לאמירה כל-כך אוטריטרית -מעידים היטב על הכיוון הזה עוד מ-2016. אך האם הגל הזה ישא אותו לדרגה ארדואנית, פוטינית, או אולי צ'אבסית בביצור הסמכותיות המשטרית? כאן נכנסת קבוצת המשתנים בנוסחת המשבר. מי ומה הם הכוחות העומדים מנגד וכיצד הם פועלים.

בעניין הכוחות – הרי הם שם. את זה שיקף התיקו הפוליטי של מערכות הבחירות האחרונות. אך בשאלת יכולת הפעולה, כאן העניין לא כל-כך פשוט. לערב הרב של החוששים מהעצמת הסמכותיות חסרה לכידות פעולה, ויותר מכך חסרה אלטרנטיבה אידאולוגית קוהרנטית שתבנה את אותה לכידות – החזון.

בגלל חוסר הגיבוש הזה יש ואקום ארגוני ואידאולוגי לקיבוץ האנטי סמכותניות, או כמו שהם מכונים קבוצת "רק לא ביבי", ולתוך הואקום הזה נשאבים גורמים כאלו ואחרים כדי לנסות ולייצר את האלטרנטיבה המיוחלת. כזה היה גם גנץ. תופעת גנץ היא תולדה של כוח מושך וכוח דוחף. הכוח המושך היה אותו גוש בוחרים גדול הכמה לנורמליות, והכוח הדוחף היה התדמית אותה הוא בנה. תדמית של ביצועיסט החלטי, לוחם לתיקון המדינה. גנץ נתפס כקדוש מושיע, אך מהר מאוד הוא הפך לחוטא.

הכלי הראשון והעיקרי נגד שלטון סמכותני הוא הגבלת משך הכהונה. הרציונל לזה הוא כפול – הן ראיית החזקת מוסרות השלטון כשליחות ולא כמקצוע, והן ההכרה כי החברה שלנו חזקה מספיק ומוסדות השלטון מבוססים מספיק, כדי לתפקד ולייצר יותר מאדם אחד המוכשר להוביל את המדינה.

הגל הסמכותני הוא נתון, ונתניהו כגולש רק רוכב עליו. אמירתו האומללה בראיון על שאיפתו להיזכר כפרוטקטור של ישראל, והיעדר ההתקוממות הציבורית לאמירה האוטריטרית – מעידים על הכיוון עוד מ-2016

במציאות הפוליטית שלנו דרישה זו תורגמה לדרישה להחלפת נתניהו, וזה היה הכרטיס עליו רץ גנץ. הבעיה הייתה לאחר הבחירות, לאחר שכחול-לבן קיבלה את הקולות, היכן שהוא נראה כי גנץ חש כאילו השכינה משחה אותו למלוכה ולא הציבור, ותחת השכינה הזו אין הוא נזקק עוד לקרדיט הציבורי שהעלה אותו. כאן הוא חטא בפעם הראשונה. זה היה בתרגיל שעשה, אשר בעיניו כנראה היה מבריק, של השלכת החוק לאיסור כהונה תחת כתבי אישום, יחד עם רצון בוחריו. חוק שהיה אמור לבלום את הגלישה של נתניהו והמדינה לסמכותניות.

סיפור הכיסוי היה משבר הקורונה, אבל המציאות הוכיחה כי ניהול ממשלה הדו-ראשית לא תרם במשהו לטיפול במשבר הקורונה. יותר מכך – אותה דרישה סחטנית לרוטציה כאתנן לבגידה בבוחרים היא לא רק מבט חודר למניעיו של גנץ, אלא גם לחטא השני בו חטא – חטא היוהרה. מדוע אדם שואף להנהיג מדינה כשאין לו שום תמיכה משמעותית מהאנשים עליהם הוא מבקש לשלוט?

הקו הסחטני של גנץ אינו חד פעמי אלא חוזר על עצמו גם בכתיבת שורות אלו, בשימוש בו הוא עושה בפרשת הצוללות כחרב דמוקלס מעל ראשו של נתניהו. קשה להבין את הרעיון שנבחר ציבור שוקל נושא לא בכפוף לאינטרס הציבורי אלא בכפוף לאינטרס הפרטי שלו, אבל את זה בדיוק עושה גנץ בפרשת הצוללות.

הברית של נתניהו עם החרדים מוקעת תדיר על ידי מתנגדי נתניהו כברית סחטנית, בה החרדים דורשים לקהילותיהם הטבות הגבוהות ממשקלם האלקטורלי, רק בזכות עמדת המיקוח שלהם. זאת בעוד שהאמת היא כי בתוך הקהילות יש לנתניהו תמיכה רחבה ואמיתית, שאפילו כופה עצמה על דעת מנהיגיה, ונתניהו מודע לה ומשתמש בה. אז מה אם נניח כי דרעי היה משתמש בכוחו זה ודורש גם הוא להיות ראש ממשלה ברוטציה? מה היה לגנץ לומר על הלגיטימיות בזה?

החטא השלישי של גנץ, והוא אולי החמור מכולם, הוא חטא המחשבה שהוא יצליח להעביר אליו את רשות הממשלה בזכות כוחו של הסכם חתום. הסכמים נחשבים כעניין דו צדדי, אך למעשה הם תמיד עניין לשלושה צדדים. שני הנושאים והנותנים ובנוסף קיים השותף השקט הזה – הגוף האוכף.

בפוליטיקה אין גוף אוכף ואסור שיהיה כזה. פוליטיקה היא ממלכת האינטרסים של הציבור. פוליטיקאים אמורים להיות רק צינור לציבור שלהם ולא אדונו, ולכן הם אינם יכולים למנף את המנדט שניתן להם נגד רצון בוחריהם, ואם האינטרס של ציבור בוחריהם קובע כי טובתו מונחת בהפרת ההסכם הרי שנציגיו מחויבים לעשות זאת. כך, הניסיון המכוער הזה של גנץ לייצר בטחונות להסכם פוליטי ולהפכו לאיזה סוג של הסכם מסחרי הוא עצמו מייצר רמפה רעה להעלות את המשטר הסמכותני ולהעבירו מעל לחומות הדמוקרטיה.

אם אלו שלושת חטאי גנץ, אז על מה הרביעי שעליו לא נשיבו? ובכן זה קוצר הראות והאיוולת שגורמת לו להתמיד ולהמשיך לדבוק בתקווה חסרת התוחלת שאיכשהו הוא יצליח לממש את תאוותו לראשות הממשלה על-ידי סיוע לנתניהו לשמור על כסאו.

אם אלו שלושת חטאי גנץ, מה הרביעי שעליו לא נשיבנו? זה קוצר הראות והאיוולת שגורמת לו לדבוק בתקווה חסרת התוחלת שאיכשהו יצליח לממש את תאוותו לראשות הממשלה תוך סיוע לנתניהו לשמור על כסאו

המדינה (כנראה כחלק ממגמה עולמית) הולכת למקום רע, מקום של קרע חברתי עמוק והתגבשות סביב אידאולוגיה של שנאה. קרע שנדון להוביל למשבר חברתי ושעלול להתדרדר לאלימות אזרחית. את התהליך הזה לא ניתן לעצור משום שאי אפשר לפקוח בכוח את עיניהם של אותם שטופי שנאה, אבל אפשר היה לרכך אותו על-ידי הזזתו של נתניהו. את זה היה גנץ לעשות, והמחדל הזה רשום על שמו.

ישי גבריאלי הוא כלכלן בהכשרתו. בין היתר שימש כמרצה במכללה החברתית כלכלית וכתב את הספר "התיאומוניטריזם" על היבטים דתיים בתורת הכלכלה. בעברו הרחוק יותר היה כתב וחבר מערכת בשבועון "כספים" וכן כתב טור בגלובס וקצת בידיעות אחרונות. נהנה לכתוב על מגוון נושאים רחב וכיום מחזיק בלוג בשם "צוקרלך גשפטן" https://zuckerlechgescheft.wordpress.com/ בו הוא כותב מדי םעם על נושאים שמעניינים אותו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,183 מילים
עודכן לפני 6 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"אני לא יודע מתי יבואו ימים יותר טובים, ואם יבואו"

בגיל 84, בתפקיד זקן השבט, נשיא בית המשפט העליון בדימוס מעדיף להסתגר בדל"ת אמותיו, עמל על עוד מאמר או פרק בספר עתידי ● אך המשבר השלטוני הנוכחי בישראל גרם אפילו לברק לקום מרבצו ● בראיון לכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הוא נמנע מלהזכיר ולו פעם אחת את נתניהו, מצייר תמונה עגומה של מעמד שלטון החוק כיום בישראל ושולח מסר ברור לכנסת ולבית המשפט

עוד 1,025 מילים ו-1 תגובות

אפקט הקורונה מחסור כבד באופניים - לצד עליית מחירים

חנויות האופניים בארץ התרוקנו כבר בסגר הראשון, והמפעלים בסין מתקשים להדביק את הקצב, עקב העלייה העולמית בדרישה לזוג גלגלים בלי מנוע ● "המכירות זינקו כי הספורט הזה היה מותר בסגר", אומר בעל חנות אופניים שנתקע בלי סחורה ● הספקים כמובן זיהו את ההזדמנות: "המחירים כבר עלו ב-15%, ואם לא יהיה עודף סחורה זה ימשיך לטפס"

עוד 1,568 מילים

הצטרפותם האפשרית של ראש עיריית תל אביב וראש עיריית מודיעין לזירת הפוליטיקה הארצית, מפיחה תקווה בקרב מצביעים שמאסו בנתניהו מימין (חיים ביבס) ומשמאל (רון חולדאי) ● אך מהלך פוליטי כפול כזה עלול להשיג אפקט הפוך לחלוטין, אם חולדאי יביא למחיקת מפלגות שמאל-מרכז קיימות וביבס ינהר לקואליציה הבאה של נתניהו

עוד 1,022 מילים ו-2 תגובות

ניגריה הם יורים גם במפגינים

בשנות ה-90 הוקמה בניגריה יחידת משטרה סודית, כדי להיאבק בפשע הגואה שם ● 20 שנה אחר כך, אש השוטרים מופנית כלפי צעירים מקומיים, שנורים למוות ברחובות ● לפחות 85 קורבנות כאלה נספרו שם ב-3 השנים האחרונות, כולם גברים עם ראסטות, ג׳ינסים קרועים וקעקועים - שנרצחו רק בשל המראה והמעמד הנמוך שלהם ● כעת שוטף את המדינה גל מחאה ענק, שבא לידי ביטוי גם בתרבות ובאמנות

עוד 2,537 מילים ו-1 תגובות

הקבינט עשוי לאשר פתיחת בתי כנסת ל-10 מתפללים

אהרן ברק: "ביהמ"ש לא צריך להיכנס לבונקר ולחכות לימים טובים" ● גלנט משנה כיוון: כיתות א'-ד' ילמדו ארבעה ימים בשבוע ● רגב וסמוטריץ התעמתו במליאה ● נתניהו ושגריר ארה"ב חתמו על הסכם לשיתוף פעולה מדעי בשטחים ● יו״ר ועדת סל התרופות: אם לא יהיה תקציב, לא נכניס תרופות חדשות לסל

עוד 57 עדכונים

הטקטיקה הבאה של נתניהו: הפרד ומשול בין בנט וסמוטריץ'

הדיונים בבג"ץ מלמדים על המיאוס של השופטים מהקואליציה הנוכחית - אבל קשה לראות את בית המשפט העליון לוקח על עצמו לפרק את הממשלה ואת הכאוס הפוליטי שהתערבותם עלולה לחולל ● בימינה ימשיכו היום להטריל את הקואליציה בניסיון לתקוע טריז בין כחול-לבן והליכוד ● ותנועת הגמלאים החדשה מעוררת מחלוקת

עוד 780 מילים

הלמידה מרחוק גורמת למשפחות רבות לשקול מעבר לחינוך ביתי, ובקהילות החינוך הביתי מדווחים על הצטרפות משפחות רבות ● אך נתונים רשמיים מצביעים דווקא על ירידה של 25% במספר הילדים שמחונכים על ידי ההורים ● פעילי החינוך הביתי מעריכים: "הסיבה בירוקרטית. בגלל הקורונה, משרד החינוך לא שולח מפקחים כדי להסדיר רישום של תלמידים ותיקים וחדשים. בפועל, יש נהירה לחינוך הביתי"

עוד 1,270 מילים

פרסום ראשון תנועת גמלאים חדשה בראשות דני יתום מתכננת לרוץ לכנסת

ראש המוסד לשעבר חבר אל ד"ר אבי ביצור, שהיה המנכ"ל הראשון של המשרד לענייני גימלאים, העיתונאית פאר-לי שחר ושמות ידועים נוספים למען הקמת תנועת גמלאים חדשה שמטרתה לרוץ בבחירות לכנסת הבאה כדי לדאוג לזכויותיהם של 1.4 מיליון אזרחי הגיל השלישי ● "במוקד העניין יעמדו זכויות המבוגרים במדינה בעקבות כל מה שהיה בקורונה", הם אומרים לזמן ישראל

עוד 709 מילים ו-1 תגובות

האיש הירוק לשבור את הגלים

חופים הם לפעמים געגועים ליאכטה, מסתבר ● או למגרש חנייה, או לשורת בתי עסקים שמושכים תיירים (אולי), ומעשירים את קופות העיריות (הלוואי) ● תכנית מרינות שאפתנית שמקודמת מנהריה ועד בת ים, צפויה לגזול מהמתרחצים כמה מהחופים היפים בארץ ולהאיץ את התפוררות המצוקים ● אביב לביא יצא למסע פרידה מצולם מהחופים הללו, בתקווה שמישהו בממשלה ישנה את דעתו

עוד 968 מילים

אלפי עצמאים נדרשים להשיב את המענק הכספי שקיבלו לאחר שנמצא שאינם זכאים לו

פרופסור נחמן אש, לשעבר קצין רפואה ראשי, יתמנה בחודש הבא לפרויקטור הקורונה ● מנדלבליט הודיע לחיים כץ שיוגש נגדו כפוף לשימוע כתב אישום בגין עבירות מס ● בג"ץ דן בעתירות נגד ממשלת החילופים ● אוסנת מארק ייחסה לארגון קריים מיניסטר פרסום שקרי, אך אחרי ביקורת חזרה בה ● בניגוד להסכם בין המדינות, ארצות הברית לא העבירה את מבנה השגרירות בתל אביב לישראל

עוד 56 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה