כשהפרדוקס שנקרא מדינה יהודית ודמוקרטית הופך לשאלת חיים ומוות

חרדים באשדוד. התמונה לא קשורה לכתבה (צילום: פלאש90)
פלאש90
המשטרה מרחיקה מתאבלים חרדים בהלוויית האדמו"ר מפיטסבורג, הרב מרדכי לייפר, באשדוד. 5 באוקטובר, 2020

מדינת ישראל, שהוקמה כבית לאומי לעם היהודי, מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית. זו הגדרה שכל כולה פרדוקס, כי הדת מעצם טיבה איננה דמוקרטית. אני מניחה שהניסיון לפתור את הפרדוקס הזה הביא לידי כך שמדינת ישראל הדמוקרטית העניקה במתנה את הבעלות על הדת ליהדות האורתודוכסית. משמעות המתנה היא שהדת, האחריות על הדת, כולל סמכות השיפוט על כל ענייני הדת, ובפרט על ענייני הנישואים והגירושים העונקו לרבנות. ייתכן שהכוונה הראשונית היתה להעניק סמכות בנושאים דתיים הלכתיים לרבנים שממילא יש להם את הידע לעסוק בנושאים אלה ולכן הוענקה להם גם הסמכות לכך.

מדינה יהודית ודמוקרטית זו הגדרה שכולה פרדוקס, כי הדת מעצם טיבה איננה דמוקרטית. הניסיון לפתור את הפרדוקס הזה הביא לכך שמדינת ישראל הדמוקרטית העניקה במתנה את הבעלות על הדת ליהדות האורתודוכסית

בכל מקרה, מה שהחל כמחשבה תמימה, כמעט הייתי אומרת ילדותית, לנסות להפריד את הדת מהמדינה באמצעות הפרדת סמכויות שלטוניות, הפך לגולם שקם על יוצרו. החרדים לא הסתפקו בסמכות שניתנה להם והפכו את עצמם לכוח שלטוני רב עוצמה. כזה שבכוחו לקבוע האם תקום ממשלה. כוח שתרגם את זכות הבעלות למשמעות הכי טבעית שלה – לכסף, לעוצמה, לתקציבים.

ייתכן שהמטרה הראשונית של השתתפות בשלטון מצד החרדים היתה לשמור על הדת באמצעות שמירה על הקהילה החרדית ובאמצעות הטיפוח שלה. אלא שמהרגע בו הכוח השלטוני תורגם לכסף גדול, לשליטה על תקציבים, על משרות ועל כיבודים, הפך הכסף למטרה בפני עצמה.

המשמעות של זה היתה שהדת והשמירה על הדת הפסיקו לעמוד לנגד מנהיגי הקהילה החרדית כמטרה בפני עצמה. הדת הפכה למעשה לאמצעי להשגת התקציבים, לכלי לשליטה על הכסף. ומרגע שנוצרה ההתנגשות בין הרצון לקדם את הדת לבין השאיפה לרווח כספי, ומרגע שהדת הפכה לאמצעי לקבלת הכסף – נוצר מצב בו מנהיגי החרדים פעלו לא פעם בניגוד לטובת הקהילה שלהם. למעשה, הם פעלו במטרה לשמר את הכוח ואת הכסף של עצמם – פעולה בניגוד עניינים.

הפעילות כנגד טובתה של הקהילה התבטאה בסגירתה לעולם החיצון, סגירה כמעט טוטאלית, נאסרה כל טכנולוגיה שהיתה מביאה לקשר בין העולם החרדי הסגור לבין עולם החיצון. סגירה שהביאה גם לשחרור מחובות החלות על יתר האזרחים.

סגירה שהביאה לכך שהם פטורים מחובות כמו שרות בצבא. סגירה שהביאה לכך שהם פטורים מלימודי חול. סגירה שהביאה לכך שלמעשה ניטלה מהם היכולת שיש כל אדם לבחור בעבודה, במקצוע ולהתפרנס ממנו. מהחרדים ניטלה השליטה על החיים שלהם, השליטה האישית והפרטית הופקעה מהם והועברה להנהגה. הרבנים קובעים הכל, על פיהם יישק דבר.

ייתכן שמטרת ההשתתפות החרדית בשלטון היתה שמירת הדת והקהילה החרדית וטיפוחה. אלא שמרגע שהכוח השלטוני תורגם לכסף גדול, לשליטה על תקציבים, משרות וכיבודים, הפך הכסף למטרה בפני עצמה

כאמור ההתבדלות הקיצונית של החרדים הביאה לא פעם למתח עם המדינה הדמוקרטית ולעתירות לבג"ץ בשל פגיעה בזכות לשוויון, אבל למעשה לא התרחש שום אירוע שהוציא מידי ההנהגה החרדית את הסמכות לדון בעניינים שלהם. ייתכן שהסמכות הזו לא היתה נבחנת מעולם, אלא שאז הגיעה הקורונה.

הקורונה טרפה בבת אחת את הקלפים. מגיפה עולמית הביאה לכך שממשלות נוקטות בצעדים קיצוניים ובהם: סגר ומגבלות על החרות, מגבלות על הפרטיות, ומגבלות גם על חופש הדת של האזרחים. מגבלות שהמטרה שלהן היא להגן על האוכלוסייה מפני המגיפה. מגבלות שחלות על כלל הציבור וגם על הציבור החרדי – אלא שהציבור החרדי רגיל להישמע רק להוראות הרבנים.

מגבלות אלה וחוסר האפשרות והסמכות של הרבנים להחליט בעניינים הנוגעים לכלל החברה הביאו את ניגוד העניינים בו פועלת ההנהגה החרדית לשיא: על הכף האחת מונחת הטובה הבריאותית של הקהילה שלהם (ולא רק שלהם) ועל הכף השנייה מונח המשך השלטון שלהם כפי שהיה מוכר להם ולקהילה עד כה, שלטון ללא מיצרים. אם ההנהגה החרדית תוותר על הסמכות ההחלטה בענייני החרדים ולו באופן זמני, היא מסתכנת בכך שוויתור לא יהיה זמני, היא מסתכנת בראשה.

והמשך השלטון אכן מוטל על הכף. שכן המגפה הביאה לכך שהחברה החרדית, זו שנשמרה סגורה ומסוגרת – נחשפת בבת אחת לעולם החיצון. למשל הלמידה מרחוק באמצעות המחשב. למשל באמצעות האזנה לחדשות ולהוראות של השלטון החילוני, זה שהם הורגלו שלא להקשיב לו ושלא להתחשב בו. מדובר ברעידת אדמה עבור מנהיגי החרדים, רעידת אדמה שעלולה לשמוט את הקרקע מתחת ללגיטימציה של ההנהגה שלהם.

וההנהגה החרדית, החוששת מאיבוד השליטה, פועלת כנגד טובתה של הקהילה כולה. למשל בכך, שאיננה מונעת התקהלויות גם בימי החגים, ובכך גורמת לתחלואה רבה במגזר החרדי ואף למוות, בחברה שממילא חיה בצפיפות ועל כן רגישה יותרר להדבקה.

הקורונה טרפה את הקלפים וגרמה לממשלות לנקוט בצעדים קיצוניים ולהשית מגבלות, שמטרתן להגן על האוכלוסייה. המגבלות חלות על כלל הציבור, גם החרדי – אלא שהציבור החרדי רגיל להישמע רק להוראות הרבנים

פעילות ההנהגה החרדית נגד טובתה של הקהילה החרדית עצמה, בין אם זה על ידי התבדלות קיצונית ובין אם זה במניעת השכלה, אמנם פגעו באוכלוסייה החילונית – למשל בנטל השרות הצבאי הממושך, למשל בתשלום הקצבאות לתלמידי הישיבה להם לא זוכים הסטודנטים החילונים, וכן בשאר ההקלות שמקבל הציבור החרדי – אבל הפגיעה היתה כזו שהציבור החילוני למד לחיות עימה ולמד להבליג עליה.

 

אלא שהפעילות של ההנהגה החרדית כעת, זו שאינה פועלת חד משמעית למניעת התקהלויות אלא להיפך, מבקשת מהשלטון החילוני להתיר את ההתקהלויות ופוגעת בבריאות ובחיים – לא רק של האוכלוסייה החרדית, אלא של כלל האוכלוסייה במדינה. לכן ראוי היה לטפל בה ביד קשה ובלתי מתפשרת.

למשל – אפשר היה וצריך היה להפקיע את הטיפול בכל הקשור למגפה מידי ההנהגה החרדית בשל ניגוד העניינים החמור בו הם פועלים. ניגוד עניינים בו טובת ההנהגה איננה מתנגשת רק עם טובת הקהילה שלהם, אלא גם עם זו של החברה כולה. הפגיעה היא בכלל האזרחים. מדובר בפגיעה כלכלית אנושה, בפגיעה בריאותית ובפגיעה חברתית. פגיעה בכל מארג החיים – פגיעה קשה ובלתי מידתית.

אלא שבמקרה שלפנינו אין מדובר רק בניגוד העניינים של ההנהגה החרדית, לניגוד עניינים זה חבר גם ניגוד העניינים האינהרנטי בו פועל נתניהו, מעצם היותו נאשם בפלילים. ניגוד עניינים אשר הביא לכך שההחלטות שהתקבלו על ידי המערכת הפוליטית בישראל הן החלטות לא תמיד רציונליות. החלטות ממניעים פוליטיים צרים. החלטות שאינן לטובת כלל הציבור. החלטות שהן בגדר שערורייה. החלטות שהביאו לסגר שני (והפכו אותנו למדינה היחידה בה יש סגר שני כללי) ולחורבן כלכלי. החלטות שהיו אמורות להביא גם לידי החלטה שההנהגה החרדית איננה יכולה למלא את תפקידה בשעת מגיפה עולמית הפוגעת בכלל האוכלוסייה.

פעילות ההנהגה החרדית נגד טובת הקהילה החרדית אמנם פגעו באוכלוסייה החילונית, אבל הפגיעה היתה כזו שהציבור החילוני למד לחיות איתה. אבל כעת היא פוגעת בבריאות ובחיים של כלל האוכלוסייה במדינה

הקורונה צריכה להביא להפרדת הדת מהמדינה, היא הוכיחה שהפרדוקס בהגדרתנו כמדינה יהודית ודמוקרטית עלול להפוך לשאלה של חיים ומוות. בעיקר במקרים בהם כוח חיצוני פועל על כל החברה ואינו מפריד בין פרטיה, וכשניגוד העניינים בו פועלת ההנהגה של החברה החרדית אינו מוביל רק לחוסר שוויון כלכלי אלא שוחק גם את ערך קדושת החיים.

דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
הגיגים, הגיגים,,, בלי לוגיקה, בלי ידיעות מבוססות,,, כדי לדבר על היהדות צריך ללמוד מה זה בעצם,,, תפתחי שלחן ערוך, היהדות מנהלת את האדם בכל עניין, נישואין וגרושין זה רק חלק קטן, אם תחפשי ... המשך קריאה

הגיגים, הגיגים,,, בלי לוגיקה, בלי ידיעות מבוססות,,,
כדי לדבר על היהדות צריך ללמוד מה זה בעצם,,,
תפתחי שלחן ערוך, היהדות מנהלת את האדם בכל עניין, נישואין וגרושין זה רק חלק קטן, אם תחפשי טוב, תראי שם רפואה, צבא, דיני נזיקין, דקדוק (לא אצל אליעזר בן יהודה) ואפילו אסטרונומיה, (במסכת ראש השנה כתוב אורך החודש בדיוק של אלפית השניה), רק בור ועם הארץ כותב מאמר בנושא שאין לו כל הבנה,
הכותב יצחק בן נון bennun88@walla.com

עוד 1,023 מילים ו-2 תגובות
סגירה