במשך תשעה ימים, מ-13 ועד 21 במאי, ירושלים חוותה רצף חסר תקדים של ימים שרביים, שהטמפרטורה בהם עלתה על 33 מעלות. השיא הזה נשמר במשך חודשיים וחצי, עד 29 באוגוסט. באותו יום, הטמפרטורה בעיר הרקיעה ל-38.2 מעלות. רק כעבור 14 ימים רמת הטמפרטורות בירושלים התקררה ל-32.1 מעלות, ב-12 בספטמבר, ועשרה ימים נוספים חלפו עד שהטמפרטורה ירדה לבסוף אל מתחת ל-30 מעלות – בקושי – ועמדה על 29.4 ב-22 בספטמבר.
העובדה שספטמבר 2020 היה החודש החם ביותר בהיסטוריה המתועדת של ירושלים ודאי אינה מפתיעה את מי שחווה את גל החום שעטף את העיר.
הרצף השרבי חסר התקדים כלל יומיים, 3 ו-4 בספטמבר, שבהם הטמפרטורות הגיעו ל-42.3 מעלות ול-42.7 מעלות בהתאמה – הטמפרטורות הגבוהות ביותר שירושלים ידעה זה יותר ממאה שנה, אחרי שיא של 44.4 מעלות שנמשך יומיים באוגוסט 1881, כך על פי השירות המטאורולוגי הישראלי.
למרות שרמת החום הקיצונית הייתה מבהילה, מדענים אומרים כי הדבר המדאיג יותר הוא המגמות הרחבות יותר ומשך גלי החום. הצצה בנתוני טמפרטורות היום שאסף השירות המטאורולוגי ב-70 השנים האחרונות מגלה כמה חמה ירושלים נהיית, וכיצד טמפרטורות וגלי חום שנחשבו פעם לנדירים הופכים לדבר שבשגרה.
לדברי פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי, הסף לגל חום בירושלים הוא סדרת ימים שהטמפרטורות בהם עומדות על 33 מעלות או יותר.
חום של 33 מעלות או יותר אינו דבר שכיח בעיר הבירה, שלרוב נהנית מטמפרטורות קרירות יותר משאר ישראל השוכנת לחוף הים, הודות למיקומה הגבוה יחסית, 750 מטרים מעל פני הים. היעדר הלחות הופך גם הוא את העיר למקום מפלט מפני האקלים החם והלח שעוטף את תל אביב ואת רוב מרכז הארץ.
חום של 33 מעלות או יותר אינו דבר שכיח בבירה, שלרוב נהנית מטמפרטורות קרירות יותר משאר ישראל, הודות למיקומה הגבוה יחסית, 750 מטרים מעל פני הים
לפי נתוני השירות המטאורולוגי, ברוב השנים נרשמו בירושלים כמה ימים שהטמפרטורות בהם טיפסו מעל ל-33 מעלות, ומדי כמה שנים העיר אולי אף חוותה רצף של 6-7 ימים כאלה. עם זאת, עד 1990 קרה לא מעט ששנים שלמות חלפו מבלי שנרשמו בהן טמפרטורות כאלה יותר מפעם או פעמיים, אם בכלל.
עכשיו כל זה השתנה
לפי הנתונים, בין 1950 ל-1959 היו בסך הכול 99 ימים שבהם הטמפרטורות הגבוהות בירושלים הגיעו ל-33 מעלות או יותר. בין 1960 ל-1969 המספר עלה ל-119 ימים. בשני העשורים הבאים הייתה למעשה מגמת הצטננות: בין 1970 ל-1979 היו רק 64 ימים של גלי חום, ובין 1980 ל-1989 נרשמו 98 ימים כאלה.
אבל אז רמות החום החלו שוב לעלות. בין השנים 1990 ו-1999 היו 127 ימים של גלי חום, ובעשור שלאחר מכן ירושלים חוותה 137 ימים של 33 מעלות או יותר. בין 2010 ל-2019 המספר כבר קפץ ל-230 ימים בנקודת הסף הזאת או מעליה.
נכון ל-8 באוקטובר, השנה נרשמו בירושלים 40 ימים של גלי חום. אם נניח שהשנה הנוכחית היא לא יוצאת דופן, הרי שבעשור הקרוב ניתן לצפות לכ-400 ימים של גלי חום בעיר. "כל זה לא מפתיע", אומר יאיר. "הטמפרטורות בארץ עלו בכ-1.4% בין 1950 ל-2017, ורוב העלייה התרחשה ב-30 השנים האחרונות".
"בעשור הקרוב ניתן לצפות לכ-400 ימים של גלי חום בעיר. זה לא מפתיע, הטמפרטורות בארץ עלו בכ-1.4% בין 1950 ל-2017, ורוב העלייה התרחשה ב-30 השנים האחרונות"
גם ביום שישי האחרון, ה-9 באוקטובר, הטמפרטורות בבירה חצו את ה-33 מעלות, והמצב הזה צפוי רק להחמיר. ספטמבר האחרון, שהביא עמו לבדו 18 ימים של גלי חום, שבר שיאים בכל הארץ. על פי דוח של השירות המטאורולוגי, מדובר בחודש ספטמבר החם ביותר שנרשם אי פעם בירושלים וברוב חלקי הארץ.
ואולם יש סימנים כי ספטמבר הלוהט הזה הוא לא אירוע שצפוי לחזור מדי שנה. החום הקיצוני שהורגש בכל האזור, ואף באירופה, נחשב ליוצא דופן, ובישראל הוא יוחס לרוחות מזרחיות חמות שהגיעו מחצי האי ערב ונעו סביב שקע ברומטרי.
בירושלים, המעלות עברו את ה-40 במשך 3 ימים ברציפות. האירוע נחשב לחריג, בפרט בהתחשב בעובדה שעל פי השירות המטאורולוגי, הטמפרטורות בעיר חצו את סף ה-40 מעלות שבע פעמים בלבד מאז 1950, לרבות אותם שלושה ימים.
עם זאת, לא מדובר במקרה חסר תקדים לחלוטין. דוח שפרסם השירות המטאורולוגי באמצע ספטמבר ציין כי אירועים דומים נרשמו שלוש פעמים בהיסטוריה של ירושלים מאז 1860: ביוני 1942, ביולי 1888 ובאוגוסט 1881, אז נרשם אותו שיא של 44.4 מעלות. את רמות החום הקיצוניות האלה לא ניתן לייחס למגמות הגלובליות של שינוי האקלים שאנו עדים להן היום.
חלק מתופעה עולמית
אולם יש הרבה יותר סימנים לכך שגם אם החום הקיצוני הוא פועל יוצא של גורמים מקומיים, הימשכותם ותדירותם הגוברות של פרקי הזמן החמים הן חלק ממגמה עולמית רחבה. "בשנים האחרונות הטמפרטורות הגבוהות ממשיכות לעלות", אומר פרופ' אורי אדם, מומחה לאקלים באוניברסיטה העברית. "תמיד קשה להפריד זאת מההשפעות המקומיות, אבל זה עקבי עם המגמות הגלובליות".
לפי דוח שפרסם האו"ם ב-2017 על אתגרי שינוי האקלים בעולם הערבי, עד סוף המאה צפויים 40 עד 80 ימים בשנה של טמפרטורות בגובה 35 עד 40 מעלות ברחבי האזור, על סמך מודלים של פליטת פחמן. בירושלים רמת הטמפרטורות הממוצעת בספטמבר הייתה 33.4 מעלות – 5 מעלות מעל הממוצע בשנים 2009-1995. לפי השירות המטאורולוגי, בכל הארץ נרשמו רק שלושה חודשים שבהם ממוצעי הטמפרטורות היו גבוהים יותר: אוגוסט 2010, יולי 2015 ואוגוסט 2017.
וייתכן שהמספרים הללו אפילו לא מספרים את כל הסיפור. השירות המטאורולוגי נאלץ לבסס הרבה מהנתונים שלו לגבי חודש ספטמבר על תחנת מזג אוויר משנית שרשמה טמפרטורות מעט נמוכות יותר. זאת משום שב-4 בספטמבר החוקרים לא הצליחו להגיע למוניטור הראשי הממוקם על גג בניין ג'נרלי במרכז ירושלים כדי לאשר קריאה של 42.7 מעלות בשל תאונת עבודה, מה שאילץ את השירות המטאורולוגי להסתמך על מוניטור משני הממוקם בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית עבור אותו החודש בלבד (רוב הנתונים באותו הדוח מתבססים על ממצאי המוניטור הראשי, שהשירות המטאורולוגי המשיך לפרסם).
ייתכן שהמספרים הללו לא מספרים הכל: השירות המטאורולוגי נאלץ לבסס חלק מנתוניו על תחנה משנית שרשמה טמפרטורות מעט נמוכות יותר, בשל תאונת עבודה
מעשר הטמפרטורות הגבוהות ביותר שתועדו בתחנת המדידה הראשית של ירושלים ב-70 השנים האחרונות, רק שתיים נרשמו לפני 2010: 40.6 מעלות ב-30 ביולי 2000 ו-39.6 מעלות ב-22 באוגוסט 1954. ואלו אינם רק הימים: לפי השירות המטאורולוגי, בתחילת ספטמבר היה שם כל כך חם, עד שבנקודה מסוימת טמפרטורת היום הנמוכה ביותר עלתה על הטמפרטורה הממוצעת.
נתוני השירות מראים כי בחודש מאי הלילות המשיכו להיות כל כך חמים עד שהטמפרטורה הנמוכה ביותר נותרה מעל הרמה הממוצעת לאותה תקופה במשך שבוע רצוף. מתוך 22 המקרים מאז שנת 1950 שבהם הטמפרטורה הנמוכה בירושלים נשארה מעל 28 מעלות, רק תשעה אירעו לפני שנת 2000.
ירושלים רחוקה מלהיות היחידה שסובלת מחום. לפי דוח חדש שפרסם שירות שינוי האקלים קופרניקוס של האיחוד האירופי, החודש שעבר היה ספטמבר החם ביותר שתועד בעולם, ותרם לכך גל חום קיצוני שעטף את סיביר במשך הקיץ.
לפי המדידות, גם ינואר ומאי השנה שברו שיאי חום בעולם, וכל חודש של שנת 2020 עד כה היה בין ארבעת החודשים המקבילים החמים ביותר שתועדו.
"האנומליה בטמפרטורות של השנה נכון להיום מראה כי 2020 דומה ל-2016, השנה החמה ביותר שנרשמה עד כה", הודיע קופרניקוס. "בנוסף, עבור אותה תקופה, 2020 הייתה חמה יותר מ-2019, השנה השנייה החמה ביותר שתועדה". ערים באירופה ובמזרח התיכון סבלו מטמפרטורות שיא במשך ימים ושבועות.
"אסונות אקלים שנובעים מפעילות אנושית"
לדברי פרופ' יאיר מהמרכז הבינתחומי, ישראל – יחד עם שאר המזרח התיכון וצפון אפריקה – חווה עלייה מהירה יותר בטמפרטורות מאשר שאר העולם, בשל התרחבות רצועת האקלים הטרופי מצפון ומדרום לקו המשווה.
מחקר שפורסם לפני שנתיים מראה כי אותה רצועה מתרחבת ב-0.5 מעלות רוחב – מרחק השקול ל-55.5 קילומטרים – לעשור מאז 1979.
לפי מאמר שפרסם בית הספר לסביבה של אוניברסיטת ייל באוקטובר 2018, השטחים הטרופיים כוללים הן אזורים רטובים והן אזורים יבשים. האזורים הרטובים הולכים ומצטמצמים, והאזורים היבשים יותר הולכים ומתרחבים, ומביאים מזג אוויר יבש אף יותר למקומות כמו אזור הים התיכון.
לפי מחקר של ייל, האזורים הרטובים בעולם הולכים ומצטמצמים, והאזורים היבשים יותר הולכים ומתרחבים, ומביאים מזג אוויר יבש אף יותר למקומות כמו אזור הים התיכון
על פי אותו מאמר, התזוזות האלה נובעות משינויים כמו היווצרות החור באוזון בחצי הכדור הדרומי, אוויר מזוהם בפיח שחור וחם מאסיה ועליית טמפרטורות האוויר – ופני הים – בעקבות גזי חממה (משריפת דלקי מאובנים). כפועל יוצא מכך, בין השנים 1930 ו-2013 שטחו של מדבר סהרה גדל ב-10%, מצפון ומדרום.
יאיר, שחוקר את האטמוספרה ואירועי מזג אוויר קיצוניים, אומר כי אי אפשר להפריד בין החום הקיצוני באזור לבין אסונות אקלים שמתרחשים ברחבי העולם, לרבות שריפות הענק ההרסניות שהשתוללו השנה בקליפורניה ובאוסטרליה.
"מה שאנו רואים הם אסונות אקלים שנובעים מפעילות אנושית, לא אסונות טבע", הוא אומר, ומאשים את הפוליטיקאים שמסרבים להפעיל מדיניות שתאפשר לישראל להדביק את העולם במאבק בהתחממות. "התרומה האנושית היא ברורה, חזקה ובלתי ניתנת להכחשה", הוא אומר, "וזו רק ההתחלה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם