.מעיין ליד ירושלים, אוגוסט 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
Yonatan Sindel/Flash90
משבר האקלים מכה בישראל

ירושלים רותחת, ואין לזה שום קשר להפגנות או לקורונה

ספטמבר 2020 היה החודש החם ביותר בהיסטוריה של ירושלים ● פעמיים טיפסו הטמפרטורות בעיר מעל ל-42.3 מעלות, ושברו בכך שיא בן יותר ממאה שנה ● ההתחממות הדרמטית מורגשת גם ביתר חלקי המדינה, וחלק ניכר ממנה מיוחס להתחממות הגלובלית ולנזקים שגורמות חברות וממשלות לכדור הארץ ● "התרומה האנושית ברורה ובלתי ניתנת להכחשה", אומר פרופ' יואב יאיר, "וזו רק ההתחלה"

במשך תשעה ימים, מ-13 ועד 21 במאי, ירושלים חוותה רצף חסר תקדים של ימים שרביים, שהטמפרטורה בהם עלתה על 33 מעלות. השיא הזה נשמר במשך חודשיים וחצי, עד 29 באוגוסט. באותו יום, הטמפרטורה בעיר הרקיעה ל-38.2 מעלות. רק כעבור 14 ימים רמת הטמפרטורות בירושלים התקררה ל-32.1 מעלות, ב-12 בספטמבר, ועשרה ימים נוספים חלפו עד שהטמפרטורה ירדה לבסוף אל מתחת ל-30 מעלות – בקושי – ועמדה על 29.4 ב-22 בספטמבר.

העובדה שספטמבר 2020 היה החודש החם ביותר בהיסטוריה המתועדת של ירושלים ודאי אינה מפתיעה את מי שחווה את גל החום שעטף את העיר.

הרצף השרבי חסר התקדים כלל יומיים, 3 ו-4 בספטמבר, שבהם הטמפרטורות הגיעו ל-42.3 מעלות ול-42.7 מעלות בהתאמה – הטמפרטורות הגבוהות ביותר שירושלים ידעה זה יותר ממאה שנה, אחרי שיא של 44.4 מעלות שנמשך יומיים באוגוסט 1881, כך על פי השירות המטאורולוגי הישראלי.

למרות שרמת החום הקיצונית הייתה מבהילה, מדענים אומרים כי הדבר המדאיג יותר הוא המגמות הרחבות יותר ומשך גלי החום. הצצה בנתוני טמפרטורות היום שאסף השירות המטאורולוגי ב-70 השנים האחרונות מגלה כמה חמה ירושלים נהיית, וכיצד טמפרטורות וגלי חום שנחשבו פעם לנדירים הופכים לדבר שבשגרה.

אילוסטרציה, הפגנה נגד נתניהו בעמק יזרעאל, ספטמבר 2020 (צילום: Anat Hermony/Flash90)
אילוסטרציה, הפגנה נגד נתניהו בעמק יזרעאל, ספטמבר 2020 (צילום: Anat Hermony/Flash90)

לדברי פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי, הסף לגל חום בירושלים הוא סדרת ימים שהטמפרטורות בהם עומדות על 33 מעלות או יותר.

חום של 33 מעלות או יותר אינו דבר שכיח בעיר הבירה, שלרוב נהנית מטמפרטורות קרירות יותר משאר ישראל השוכנת לחוף הים, הודות למיקומה הגבוה יחסית, 750 מטרים מעל פני הים. היעדר הלחות הופך גם הוא את העיר למקום מפלט מפני האקלים החם והלח שעוטף את תל אביב ואת רוב מרכז הארץ.

חום של 33 מעלות או יותר אינו דבר שכיח בבירה, שלרוב נהנית מטמפרטורות קרירות יותר משאר ישראל, הודות למיקומה הגבוה יחסית, 750 מטרים מעל פני הים

לפי נתוני השירות המטאורולוגי, ברוב השנים נרשמו בירושלים כמה ימים שהטמפרטורות בהם טיפסו מעל ל-33 מעלות, ומדי כמה שנים העיר אולי אף חוותה רצף של 6-7 ימים כאלה. עם זאת, עד 1990 קרה לא מעט ששנים שלמות חלפו מבלי שנרשמו בהן טמפרטורות כאלה יותר מפעם או פעמיים, אם בכלל.

קיץ חם בירושלים בעידן הקורונה, יוני 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
קיץ חם בירושלים בעידן הקורונה, יוני 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

עכשיו כל זה השתנה

לפי הנתונים, בין 1950 ל-1959 היו בסך הכול 99 ימים שבהם הטמפרטורות הגבוהות בירושלים הגיעו ל-33 מעלות או יותר. בין 1960 ל-1969 המספר עלה ל-119 ימים. בשני העשורים הבאים הייתה למעשה מגמת הצטננות: בין 1970 ל-1979 היו רק 64 ימים של גלי חום, ובין 1980 ל-1989 נרשמו 98 ימים כאלה.

אבל אז רמות החום החלו שוב לעלות. בין השנים 1990 ו-1999 היו 127 ימים של גלי חום, ובעשור שלאחר מכן ירושלים חוותה 137 ימים של 33 מעלות או יותר. בין 2010 ל-2019 המספר כבר קפץ ל-230 ימים בנקודת הסף הזאת או מעליה.

נכון ל-8 באוקטובר, השנה נרשמו בירושלים 40 ימים של גלי חום. אם נניח שהשנה הנוכחית היא לא יוצאת דופן, הרי שבעשור הקרוב ניתן לצפות לכ-400 ימים של גלי חום בעיר. "כל זה לא מפתיע", אומר יאיר. "הטמפרטורות בארץ עלו בכ-1.4% בין 1950 ל-2017, ורוב העלייה התרחשה ב-30 השנים האחרונות".

"בעשור הקרוב ניתן לצפות לכ-400 ימים של גלי חום בעיר. זה לא מפתיע, הטמפרטורות בארץ עלו בכ-1.4% בין 1950 ל-2017, ורוב העלייה התרחשה ב-30 השנים האחרונות"

גם ביום שישי האחרון, ה-9 באוקטובר, הטמפרטורות בבירה חצו את ה-33 מעלות, והמצב הזה צפוי רק להחמיר. ספטמבר האחרון, שהביא עמו לבדו 18 ימים של גלי חום, שבר שיאים בכל הארץ. על פי דוח של השירות המטאורולוגי, מדובר בחודש ספטמבר החם ביותר שנרשם אי פעם בירושלים וברוב חלקי הארץ.

צפייה בליקוי חמה חלקי מעל ירושלים, יוני 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
צפייה בליקוי חמה חלקי מעל ירושלים, יוני 2020 (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

ואולם יש סימנים כי ספטמבר הלוהט הזה הוא לא אירוע שצפוי לחזור מדי שנה. החום הקיצוני שהורגש בכל האזור, ואף באירופה, נחשב ליוצא דופן, ובישראל הוא יוחס לרוחות מזרחיות חמות שהגיעו מחצי האי ערב ונעו סביב שקע ברומטרי.

בירושלים, המעלות עברו את ה-40 במשך 3 ימים ברציפות. האירוע נחשב לחריג, בפרט בהתחשב בעובדה שעל פי השירות המטאורולוגי, הטמפרטורות בעיר חצו את סף ה-40 מעלות שבע פעמים בלבד מאז 1950, לרבות אותם שלושה ימים.

עם זאת, לא מדובר במקרה חסר תקדים לחלוטין. דוח שפרסם השירות המטאורולוגי באמצע ספטמבר ציין כי אירועים דומים נרשמו שלוש פעמים בהיסטוריה של ירושלים מאז 1860: ביוני 1942, ביולי 1888 ובאוגוסט 1881, אז נרשם אותו שיא של 44.4 מעלות. את רמות החום הקיצוניות האלה לא ניתן לייחס למגמות הגלובליות של שינוי האקלים שאנו עדים להן היום.

פעילים למען הסביבה מפגינים מול הכנסת, אוגוסט 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
פעילים למען הסביבה מפגינים מול הכנסת, אוגוסט 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

חלק מתופעה עולמית

אולם יש הרבה יותר סימנים לכך שגם אם החום הקיצוני הוא פועל יוצא של גורמים מקומיים, הימשכותם ותדירותם הגוברות של פרקי הזמן החמים הן חלק ממגמה עולמית רחבה. "בשנים האחרונות הטמפרטורות הגבוהות ממשיכות לעלות", אומר פרופ' אורי אדם, מומחה לאקלים באוניברסיטה העברית. "תמיד קשה להפריד זאת מההשפעות המקומיות, אבל זה עקבי עם המגמות הגלובליות".

לפי דוח שפרסם האו"ם ב-2017 על אתגרי שינוי האקלים בעולם הערבי, עד סוף המאה צפויים 40 עד 80 ימים בשנה של טמפרטורות בגובה 35 עד 40 מעלות ברחבי האזור, על סמך מודלים של פליטת פחמן. בירושלים רמת הטמפרטורות הממוצעת בספטמבר הייתה 33.4 מעלות – 5 מעלות מעל הממוצע בשנים 2009-1995. לפי השירות המטאורולוגי, בכל הארץ נרשמו רק שלושה חודשים שבהם ממוצעי הטמפרטורות היו גבוהים יותר: אוגוסט 2010, יולי 2015 ואוגוסט 2017.

בריכת שחייה סגורה בירושלים, יולי 2020 (צילום: Sindel/Flash90)
בריכת שחייה סגורה בירושלים, יולי 2020 (צילום: Sindel/Flash90)

וייתכן שהמספרים הללו אפילו לא מספרים את כל הסיפור. השירות המטאורולוגי נאלץ לבסס הרבה מהנתונים שלו לגבי חודש ספטמבר על תחנת מזג אוויר משנית שרשמה טמפרטורות מעט נמוכות יותר. זאת משום שב-4 בספטמבר החוקרים לא הצליחו להגיע למוניטור הראשי הממוקם על גג בניין ג'נרלי במרכז ירושלים כדי לאשר קריאה של 42.7 מעלות בשל תאונת עבודה, מה שאילץ את השירות המטאורולוגי להסתמך על מוניטור משני הממוקם בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית עבור אותו החודש בלבד (רוב הנתונים באותו הדוח מתבססים על ממצאי המוניטור הראשי, שהשירות המטאורולוגי המשיך לפרסם).

ייתכן שהמספרים הללו לא מספרים הכל: השירות המטאורולוגי נאלץ לבסס חלק מנתוניו על תחנה משנית שרשמה טמפרטורות מעט נמוכות יותר, בשל תאונת עבודה

מעשר הטמפרטורות הגבוהות ביותר שתועדו בתחנת המדידה הראשית של ירושלים ב-70 השנים האחרונות, רק שתיים נרשמו לפני 2010: 40.6 מעלות ב-30 ביולי 2000 ו-39.6 מעלות ב-22 באוגוסט 1954. ואלו אינם רק הימים: לפי השירות המטאורולוגי, בתחילת ספטמבר היה שם כל כך חם, עד שבנקודה מסוימת טמפרטורת היום הנמוכה ביותר עלתה על הטמפרטורה הממוצעת.

נתוני השירות מראים כי בחודש מאי הלילות המשיכו להיות כל כך חמים עד שהטמפרטורה הנמוכה ביותר נותרה מעל הרמה הממוצעת לאותה תקופה במשך שבוע רצוף. מתוך 22 המקרים מאז שנת 1950 שבהם הטמפרטורה הנמוכה בירושלים נשארה מעל 28 מעלות, רק תשעה אירעו לפני שנת 2000.

יום חם בירושלים, יולי 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
יום חם בירושלים, יולי 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

ירושלים רחוקה מלהיות היחידה שסובלת מחום. לפי דוח חדש שפרסם שירות שינוי האקלים קופרניקוס של האיחוד האירופי, החודש שעבר היה ספטמבר החם ביותר שתועד בעולם, ותרם לכך גל חום קיצוני שעטף את סיביר במשך הקיץ.

לפי המדידות, גם ינואר ומאי השנה שברו שיאי חום בעולם, וכל חודש של שנת 2020 עד כה היה בין ארבעת החודשים המקבילים החמים ביותר שתועדו.

"האנומליה בטמפרטורות של השנה נכון להיום מראה כי 2020 דומה ל-2016, השנה החמה ביותר שנרשמה עד כה", הודיע קופרניקוס. "בנוסף, עבור אותה תקופה, 2020 הייתה חמה יותר מ-2019, השנה השנייה החמה ביותר שתועדה". ערים באירופה ובמזרח התיכון סבלו מטמפרטורות שיא במשך ימים ושבועות.

יום חם בירושלים בעת משבר הקורונה, ספטמבר 2020 (צילום: Nati Shohat/Flash90)
יום חם בירושלים בעת משבר הקורונה, ספטמבר 2020 (צילום: Nati Shohat/Flash90)

"אסונות אקלים שנובעים מפעילות אנושית"

לדברי פרופ' יאיר מהמרכז הבינתחומי, ישראל – יחד עם שאר המזרח התיכון וצפון אפריקה – חווה עלייה מהירה יותר בטמפרטורות מאשר שאר העולם, בשל התרחבות רצועת האקלים הטרופי מצפון ומדרום לקו המשווה.

מחקר שפורסם לפני שנתיים מראה כי אותה רצועה מתרחבת ב-0.5 מעלות רוחב – מרחק השקול ל-55.5 קילומטרים – לעשור מאז 1979.

לפי מאמר שפרסם בית הספר לסביבה של אוניברסיטת ייל באוקטובר 2018, השטחים הטרופיים כוללים הן אזורים רטובים והן אזורים יבשים. האזורים הרטובים הולכים ומצטמצמים, והאזורים היבשים יותר הולכים ומתרחבים, ומביאים מזג אוויר יבש אף יותר למקומות כמו אזור הים התיכון.

לפי מחקר של ייל, האזורים הרטובים בעולם הולכים ומצטמצמים, והאזורים היבשים יותר הולכים ומתרחבים, ומביאים מזג אוויר יבש אף יותר למקומות כמו אזור הים התיכון

על פי אותו מאמר, התזוזות האלה נובעות משינויים כמו היווצרות החור באוזון בחצי הכדור הדרומי, אוויר מזוהם בפיח שחור וחם מאסיה ועליית טמפרטורות האוויר – ופני הים – בעקבות גזי חממה (משריפת דלקי מאובנים). כפועל יוצא מכך, בין השנים 1930 ו-2013 שטחו של מדבר סהרה גדל ב-10%, מצפון ומדרום.

בילוי במעיין סמוך לירושלים, יולי 2020 (צילום: Olivier Fitoussil/Flash90)
בילוי במעיין סמוך לירושלים, יולי 2020 (צילום: Olivier Fitoussil/Flash90)

יאיר, שחוקר את האטמוספרה ואירועי מזג אוויר קיצוניים, אומר כי אי אפשר להפריד בין החום הקיצוני באזור לבין אסונות אקלים שמתרחשים ברחבי העולם, לרבות שריפות הענק ההרסניות שהשתוללו השנה בקליפורניה ובאוסטרליה.

"מה שאנו רואים הם אסונות אקלים שנובעים מפעילות אנושית, לא אסונות טבע", הוא אומר, ומאשים את הפוליטיקאים שמסרבים להפעיל מדיניות שתאפשר לישראל להדביק את העולם במאבק בהתחממות. "התרומה האנושית היא ברורה, חזקה ובלתי ניתנת להכחשה", הוא אומר, "וזו רק ההתחלה".

גם זה קרה פה: שלג בירושלים, פברואר 2015 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean, File)
גם זה קרה פה: שלג בירושלים, פברואר 2015 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean, File)
עוד 1,327 מילים
כל הזמן // יום שישי, 26 בפברואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

תנועת המחאה נגד פוטין מפלגת את יהודי רוסיה

"יהודי רוסיה חייבים להבין את הסכנות הטמונות בקריסתו האפשרית של ממשל פוטין", מזהיר מנהיג פדרציית הקהילות היהודיות של רוסיה ● אך היחס הסובלני לו זוכים היהודים אינו מנת חלקם של המוסלמים והלהט"בים במדינה ● "90% מהרוסים באמת מעריצים את פוטין. היתר, שאליהם אני שייך, לא מרגישים חופשיים לומר מה הם חושבים", אומר דימה איגנסון, שבחר לעלות ארצה

עוד 988 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

הירוק נשאר ירוק מאוד

הצל"ש הירוק של השבוע הולך לוועדת התכנון שהחליטה להפוך את הגבעות הירוקות סביב מודיעין לגן לאומי ולא לשכונה כעורה ● מזהם השבוע הוא הישראל המטנף שממלא את הים בפלסטיק - לא פחות גרוע מזפת ● והטיפ: הבקתה שרואים ממנה רק חולות וכוכבים

עוד 547 מילים

ח״כ ג׳אברין מהמשותפת נורה בגבו ברימון הלם ופונה לטיפול

אעידה תומא-סלימאן: מפקד התחנה צריך להתפטר ● משרד המשפטים מבהיר כי מנדלבליט לא הנחה להימנע מהעברת חיסונים לגורמים זרים ● ליברמן הגיב לדיווחים על הברית המתרקמת בין בנט וסער, שעשויים אחרי הבחירות להקים מחנה משותף: "על ראשי המפלגות להפסיק לירות בתוך הנגמ"ש" ● דיווח: העימות בין נתניהו ורגב שעליו דווח השבוע - מבוים ונועד לצרכי קמפיין

עוד 24 עדכונים

הטורקים טוענים שמטוסי קרב יוונים ביצעו יעף מאיים מעל ספינת הצי הטורקי ● היוונים מכחישים וטוענים שהטורקים מייצרים פרובוקציה לקראת חידוש השיחות בין המדינות בחודש הבא ● לתוך הקלחת הזו נכנסת ישראל שלא ברצונה, כשלמעשה הדבר האמיתי שמטריד את ארדואן הוא צינור הגז הישראלי-קפריסאי-יווני ● וזו גם בדיוק הסיבה לניסיונות ההתקרבות של ארדואן לישראל ● פרשנות

עוד 679 מילים

למקרה שפיספסת

החיסונים לא מצילים את נתניהו ובליכוד רואים את הקו האדום

נתניהו הגיע אתמול לאולפן ערוץ 13 כשהוא אינו במיטבו וישב מול מראיין שהצליח להוציא את ראש הממשלה מאיזון ● לנתניהו יש סיבות להיות בלחץ: מבצע החיסונים לא מסייע לליכוד בסקרים ואתמול השרים הבכירים אף ראו את המפלגה מתקרבת לקו האדום ● עכשיו ראש הממשלה משנה טקטיקה: חיסונים - אאוט, כלכלה - אין ● פרשנות

עוד 589 מילים ו-3 תגובות

האם מגילת אסתר היא מספרי הקודש?

מגילת אסתר היא סיפור-חצר. בכל סיפור החצר הזה כפשוטו, מתחילתו ועד סופו, אין ביטוי רוחני אחד, שלא לומר ביטוי דתי. אל תחפשו במגילה את שם אלוהים כי לא תמצאו. התכנים ארציים וכמובן בעייתיים (בלשון המעטה):

  • ההתחלה: משתה שיכורים, זלילה וסביאה שנמשך כחצי שנה!
  • תככי חצר. זימה. איסוף נערות בתולות מכל הממלכה לשימושו-בחירתו של המלך.
  • פקודה מלכותית להשמיד, להרוג ולאבד את רוב יהודי העולם (השראה ל"פתרון הסופי"?).
  • התגובה היהודית בגיבוי מלכותי "לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם" מפני הצרים אותם (מידתית? בלתי-נמנעת?).

מגילת אסתר היא סיפור-חצר. בכל סיפור החצר הזה כפשוטו, מתחילתו ועד סופו, אין ביטוי רוחני אחד, שלא לומר ביטוי דתי. אל תחפשו את שם אלוהים כי לא תמצאו. התכנים ארציים וכמובן בעייתיים, בלשון המעטה

אנו קוראים במגילה:

"קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם וְלֹא יַעֲבוֹר לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת שְׁנֵי הַיָּמִים הָאֵלֶּה כִּכְתָבָם וְכִזְמַנָּם בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם".

אולם חז"ל במסכת מגילה (ז ע"א) מעידים שהיו בתחילה קשיים בקבלת המגילה כספר קודש לקריאה בציבור ובהתקבלותו של החג, שצוין בתחילה רק בשושן הבירה. הם מתארים מעין ויכוח בין אסתר המלכה לחכמים:

"אמר רב שמואל בר יהודה: שלחה להם אסתר לחכמים: קבעוני לדורות. שלחו לה: קׅנְאה את מעוררת עלינו לבין האומות. שלחה להם: כבר כתובה אני על דברי הימים למלכי מדי ופרס…".

הוויכוח בין אסתר לחכמים ממשיך, ובמהלכו אף מעוררים האמוראים אפשרות שמגילת אסתר אינה מכתבי הקודש. סוף דבר נקבעת עמדת חכמים ברוח דברי הפסוקים במגילה על קביעתם של ימי הפורים וקדושתה של המגילה.

כמובן שהדיון בגמרא הוא תיאורטי, ואולי בא לדחות דברי ביקורת על החג ועל תוכן המגילה שכן בימיהם של החכמים הנזכרים ודורות רבים לפניהם, חגג עם ישראל בכל קהילותיו ותפוצותיו את ימי הפורים. הם נחגגו בקריאת המגילה, משתה ושמחה, משלוח מנות ומתנות לאביונים וחשיבותם הלכה והעצימה.

עד כמה התחזקה חשיבותם של ימֵי הַפּוּרִים?

פורים כתיקון למעמד קבלת התורה בסיני

למדנו במסכת שבת (פח ע"א):

"וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר (שמות יט, יז) – אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא: מלמד שכפה הקדוש ברוך הוא עליהם את ההר כגיגית, ואמר להם: אם אתם מקבלים התורה – מוטב; ואם לאו – שם תהא קבורתכם. אמר רב אחא בר יעקב: מכאן מודעא רבה לאורייתא. אמר רבא: אף על פי כן, הדור [חזרו] קבלוה בימי אחשורוש. דכתיב: "קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים" (אסתר ט, כז) – קיימו מה שקיבלו כבר".

לפי גישת חז"ל היה פגם בקבלת התורה בהר סיני בכך שהיא נכפתה על העם שלא בחר בה מרצונו החופשי. קבלת ימי הפורים על-ידי היהודים שניצלו במלכות אחשוורוש בימי מרדכי ואסתר היא גם קבלה מחודשת מרצון של התורה ומהווה מעין תיקון למעמד קבלתה בסיני.

לגישת חז"ל היה פגם בכך שהתורה בהר סיני נכפתה על העם, שלא בחר בה מרצונו החופשי. קבלת ימי הפורים על-ידי היהודים היא גם קבלה מחודשת מרצון של התורה ומהווה מעין תיקון למעמד קבלתה בהר סיני

טענה זו חוזרת ומדגישה שהבסיס לחג הפורים, מקור עוצמתו הוא התקבלותו על ידי העם ולא עמדתם הערכית או רצונם של חכמי ישראל.

קריאת המגילה כמצווה שווה למצוות התורה

מכאן ואילך עומדת מצוות המגילה, שהיא מצווה מדרבנן, בשורה אחת עם מצוות התורה כפי שכתב המחבר (בעקבות בעל הטורים) בשולחן ערוך תרפ"ז סימן ב':

מְבַטְּלִים תַּלְמוּד תּוֹרָה לִשְׁמֹעַ מִקְרָא מְגִלָּה, קַל וָחֹמֶר לִשְׁאָר מִצְוֹת שֶׁל תּוֹרָה שֶׁכֻּלָּם נִדְחִים מִפְּנֵי מִקְרָא מְגִלָּה, וְאֵין לְךָ דָּבָר שֶׁנִּדְחָה מִקְרָא מְגִלָּה מִפָּנָיו חוּץ מִמֵּת מִצְוָה שֶׁאֵין לוֹ קוֹבְרִים…

הרמ"א בהגהותיו אמנם מסייג שמדובר רק בעת שיש מספיק זמן לקיים את שתי המצוות, ורק אז מקדימים את מצוות קריאת מגילה,

"אֲבָל אִם אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת שְׁתֵּיהֶן אֵין שׁוּם מִצְוָה דְּאוֹרַיְתָא נִדְחֵית מִפְּנֵי מִקְרָא מְגִלָּה…".

ניסוחים אלה מעצימים את חשיבותה של המגילה ומבטאים את המשקל הרב שהעניקו לה לא רק חכמים אלא הציבור הרחב בכללו.

אז מה ניתן ללמוד מחג שבמרכזו סיפור די בעייתי מבחינה רוחנית ודתית ועם ישראל לדורותיו מחשיב אותו עד כדי תפיסתו כתיקון לקלקול של קבלת התורה בסיני והשוואתו למצוות התורה?

מצוות ימי הפורים חוזרות ומדגישות את העובדה התרבותית וההיסטורית שבמוקד ההוויה היהודית עומדים המעשים, המצוות ואלה הם תוצאה של רצון העם לדורותיו ומסורתו. האמונה, הרעיונות הרוחניים והדתיים חשובים אך אינם היסוד. הללו מולבשים בדיעבד על הפרקטיקה המקובלת והנהוגה בציבור.  בדרשות רבות מספור מנסים להסביר כך טקסט בעייתי, גם כזה שחף מרוחניות ודתיות.

אין בכוחן של השאלות הגדולות על התוכן של המגילה והאתגר שהיא מעמידה לערכים חשובים שרובנו דוגלים בהם, כדי לשנות הוויה תרבותית מושרשת של חגיגת הפורים.

במוקד ההוויה היהודית עומדים המעשים, המצוות ואלה הם תוצאה של רצון העם לדורותיו ומסורתו. האמונה, הרעיונות הרוחניים והדתיים חשובים, אך אינם היסוד. הללו מולבשים בדיעבד על הפרקטיקה המקובלת והנהוגה בציבור

ברמה העיונית נפתח לנו פתח להמשיך את המדרשים והפירושים הרבים הרחק מהכתוב בפשט הפסוקים. אין צורך לקלקל את השמחה ולהחריב את המסיבה. ברמה המעשית, עובדת היות

הַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִׂים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה מְדִינָה וּמְדִינָה וְעִיר וָעִיר קובעת בסופו של דבר שימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם.

פורים שמח!

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 767 מילים
עודכן לפני 4 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

פרשת ילדי ארה"ב

אמהות וזוגות צעירים אולצו במשך שנים לוותר על התינוקות שלהם, ולמסור אותם ● זה קרה בארה"ב בין שנות ה-50 לשנות ה-70 ● לפחות 2.5 מיליון תינוקות לבנים נמסרו לסוכנויות אימוץ, ועברם נמחק ● בספר חדש חושפת גבריאל גלזר את זוועות השיטה, כולל הניסויים הכואבים שערכו רופאים יהודים בתינוקות יהודים שרק נולדו

עוד 1,201 מילים

החוק מטומטם ולכן הציבור ישלם

בחירות זה עסק יקר, וחוק מימון מפלגות מ-1973 לא מתאים למציאות שבה מתקיימות בחירות כל שני וחמישי ● הבנקים כבר לא ששים לתת הלוואות למפלגות שאולי לא יצליחו להחזיר את הכסף, וכך הפכה הכנסת לבנק מממן בתנאים נוחים ● לא פלא שהמפלגות החדשות מעדיפות ערבויות מטייקונים על פני תרומות קטנות מהציבור ● כך או אחרת, זו יוצא מהכיס שלנו - וכרגע חייבים לנו 196 מיליון שקל

עוד 2,653 מילים

האיחוד בציונות הדתית מקרב יותר מאי-פעם את איתמר בן-גביר למושב בכנסת ● בעקבות זאת, החל מאמץ חסר-תקדים להלבין את הפעיל הקיצוני שהחל את דרכו כמי שגנב עיטור מרכב הקדילק של יצחק רבין שבועות לפני הירצחו והפך לעו"ד פעלתני ומרואיין מבוקש בתקשורת ● אך הוויכוח הוא לא באמת על בן-גביר אלא על נתניהו, ועד כמה ירחיק לכת כדי להבטיח את המשך שלטונו

עוד 1,916 מילים

נתניהו: אני תוקף את התקשורת הישראלית כי מגיע לה

נתניהו שהתראיין לערוץ 13 הבטיח: לא אקדם חוקים שיעניקו לי חסינות ● היועמ״ש בודק את תכנית חלוקת החיסונים למדינות זרות שהוקפאה בינתיים ● סקר מנדטים: הליכוד נחלש, לנתניהו אין קואליציה ● דירקטוריון קק״ל אישר תקציב לרכישת קרקעות בשטחים ● עדות יועץ הזוג נתניהו: אין אחד שלא מפחד משרה, כל הלשכה ידעה על המגעים עם מוזס ● פורסם מדד רמזור לחופים

עוד 32 עדכונים

החוק שאושר אתמול בכנסת, המאפשר למסור מידע על מתחסנים ולא-מתחסנים לשורת רשויות ציבוריות, לא היה עובר אלמלא ההיסטריה הציבורית סביב מגפת הקורונה והחיסונים ● ואלמלא אותה היסטריה, סביר להניח שבית המשפט העליון היה פוסל את החוק ● השאלה היא, מה תהיה הפגיעה הבאה בזכויות היסוד של האזרחים ● פרשנות

עוד 712 מילים ו-1 תגובות

חמש הערות על המצב

המשרד להגנת הסביבה עבר מהתמודדות עם זיהום הים לפארסת זיהום החקירה ● מיקי זוהר הוציא צו איסור דיון שערורייתי ● שוב הוכח שבישראל, האינסטינקט ההישרדותי מציף מייד את פתרון הקסם: צה"ל ● בניקוי הזפת מהידיים, מתברר שאסון סביבתי אחד מסייע להיפטר מאסון סביבתי אחר ● וכמה אירוני שגם המבנים בים נושאים שמות של אנדרטאות לזכר הטבע שהולך ונעלם ● פרשנות

עוד 1,517 מילים

"מגן אבות ואמהות" מתיר לבקר דיירי דיור מוגן בביתם

מעקב זמן ישראל מנהלת "מגן אבות ואמהות" הודיעה השבוע כי קרובי משפחה וחברים של דיירים בדיור מוגן יורשו מעתה לבקרם בדירתם - לראשונה מזה שנה ● הביקורים מותרים כרגע רק בדיור המוגן ולא בבתי אבות וכפופים לכללי התו הירוק ● המשמעות היא כי מחוסנים, מחלימים וכן בעלי בדיקה שלילית יוכלו לשהות בדירת הדיירים ● עם זאת, לא כל רשתות הדיור המוגן מאמצות את ההיתר החדש

עוד 527 מילים

בדיקת זמן ישראל גדרות עתיקות לא בונות שכנות טובה

הרס החומה סביב מזבח הר עיבל עורר סערה גדולה בחודש שעבר ● המתנחלים מאמינים שהפלסטינים, שפרקו אבנים מהחומה בת ה-3000 שנה, ביצעו "פיגוע טרור" ● צה"ל לא יכול, או לא רוצה, להיכנס למקום, בעומק שטח B שבשליטת הרשות הפלסטינית ● אז המתנחלים התגייסו לתקן את הנזק בעצמם ● ד"ר אסף אברהם: "אני לא יודע מה יותר טרגי, ההרס המקורי או ניסיון השיקום"

עוד 2,014 מילים ו-1 תגובות

דיווח: נתניהו ביקש מביידן שלא להסיר את הסנקציות שהטיל ממשל טראמפ על התובעת בהאג

הקמפיין של מפלגת העבודה יתמקד בסוגיות מגדריות ● יועמ״ש משרד האוצר: בניגוד לדבריו, כ״ץ אמר לי לא לקדם את התכנית הכלכלית ● כ"ץ: עומד מאחורי דבריי ● סערה במליאה לאחר שח״כ שטרן מהליכוד תקף בנאומו את מרב מיכאלי על רקע פרשת קסטנר ● נתניהו מעריך שבחודשים הקרובים יחלו בישראל לחסן גם ילדים ● עקב הזיהום: משרד הבריאות אוסר שיווק של דגים מהים התיכון

עוד 42 עדכונים

נתניהו מגרש את הנשיא והופך כל אירוע ממלכתי לקמפיין בחירות

בבית הנשיא בירושלים שוררת בימים האלה תחושת כעס, מבוכה וחיסול חשבונות ● נתניהו משתלט בכל פעם על ארועים ממלכתיים, ברגע האחרון, ומתעלם מפרוטוקולים וסדרי עולם למען צרכיו האישיים ● ריבלין אינו היחיד שמסרב לשתף פעולה עם קמפיין הבחירות של נתניהו ● אבל ריבלין הוא היחיד שעוד ייפגש איתו כשנתניהו יבקש מנדט להרכיב ממשלה ● פרשנות

עוד 999 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה