במאי התקבלה הבשורה: השר ישראל כ"ץ והמנכ"לית קרן טרנר אייל יובילו את משרד האוצר במהלך הקדנציה הקרובה. בתקשורת בירכו על המינוי של טרנר, ונדמה היה שגם הפופולריות של כ"ץ בעלייה. הציפייה הייתה שהשניים יובילו את האוצר לחוף מבטחים, לפחות כפי שהובילו – לכאורה – את משרד התחבורה.
אבל התפטרותה של קרן טרנר אייל שמה סוף מוקדם מהצפוי לתקוות השווא הללו, ומהווה בעיקר הודאה בכישלון הניהולי שלה לייצר ולהוביל סל פתרונות לכלכלת ישראל, באחת מהתקופות המאתגרות ביותר שידעה המדינה.
מהרגע הראשון נתקעו בגלגליה של טרנר לא מעט מקלות. בראש ובראשונה הכוונה לעיכובים של נתניהו בהעברת התקציב וכן להטלת סגר חונק על המשק, שנבעו לפחות בחלקם מאינטרסים אישיים ופוליטיים.
אבל גם התנהלותו הלא מקצועית והבעייתית לכאורה של בשר כ"ץ, שלפי עדויות בכירים – ובראשם ראש אגף התקציבים המתפטר שאול מרידור – גרמה לכאוס בעבודת הפקידות באוצר והביאה לגל התפטרויות.
כל אלה היוו ככל הנראה מרכיב מפתח בהחלטתה של טרנר אייל להתפטר מתפקידה. אבל גם כשמביאים את כל הפרמטרים האלה בחשבון, קשה להתעלם מחלקה של טרנר אייל במשבר הכלכלי החריף שאליו הידרדרה המדינה.
מנכ"לית האוצר הפורשת לא השכילה לנצל את המשבר במשק בשביל להציג תכניות ארוכות טווח עם חזון, כמו למשל, פיתוח פרויקטים בתחום התשתיות.
טרנר אייל גם נמנעה מלאתגר את השגרה הקונבנציונלית של האוצר, והייתה עסוקה בעיקר בהדבקת פלסטרים חדשים על גבי הישנים. היא פשוט החליקה לתפקיד, ועכשיו היא נוטשת את הספינה הטובעת, מבלי להותיר אחריה כל חותם משמעותי. שאול מרידור לפחות כעס ומחה נגד מה שהגדיר כשחיתות מוסדית. טרנר אייל אפילו את זה לא עשתה. לפחות לא בגלוי, מול המצלמות.
טרנר אייל נוטשת את הספינה הטובעת מבלי להותיר אחריה כל חותם משמעותי. מרידור לפחות כעס ומחה נגד מה שהגדיר כשחיתות מוסדית. טרנר אייל אפילו את זה לא עשתה
לא ראינו בתקופתה תכניות מחוץ לקופסה לחילוץ המשק, כמו למשל תכנית לעידוד החזרת עובדים מהחל"ת לשוק העבודה, בדומה לזו שמופעלת בגרמניה. במקום זאת, המשרד בהובלתה פרסם לקראת הסגר השני תכנית "ישראבלוף", שכצפוי עשתה כותרות גדולות בעיתונות, אבל כבר עכשיו ברור שמדובר בתכנית כושלת, שספק גדול אם תעודד מעסיקים להחזיר מובטלים חזרה לעבודה.
אי אפשר להתעלם מכך שגם ניהול התקציב שכבר אושר לא ייזכר כאחד מהישגיה של טרנר אייל בקדנציה הקצרה שלה. כפי שפורסם השבוע על ידי אגף החשב הכללי במשרד, מתוך כלל כספי התקציב שכבר הוקצו לטיפול במשבר ל-2020, האוצר העביר נכון לספטמבר רק 57% ממנו. מדובר בקצב ביצוע תקציב לא מחמיא במיוחד, אף שחלק מהסעיפים בו אמורים להתבצע גם בשנה הבאה.
כך, למשל, מתוך תקציב של 1.23 מיליארד שקל, שהוקצה על ידי המדינה להאצת פרויקטי תשתיות, הועברו 127 מיליון שקל, רק כ-10% מהסכום; מתוך תקציב סיוע לעסקים של כ-20 מיליארד שקל הועברו רק 30%, כלומר 6 מיליארד שקל בלבד; ואפילו שקל אחד מתוך סכום של 275 מיליון שיועדו להכשרות מקצועיות לא יצא מהקופה הציבורית עד ספטמבר.
קיבעון מחשבתי ואטימות למצוקות הציבור
מטאפורית, אפשר לומר שטרנר היא מנהלת בעייתית שמונתה להיות מנכ"לית על ידי דירקטוריון בעייתי עוד יותר. ממש מתכון לכישלון הניהולי המושלם.
האמת, שאולי לא צריך להיות מופתעים. הכישלון והקיבעון המחשבתיים של טרנר אייל וכ"ץ התנוססו ככתובת בוהקת על הקיר (או במקרה המדובר, היו צרובים על הברזלים של פסי הרכבת), ואלה רק התעצמו במקביל לברדק הניהולי שהוביל נתניהו בטיפול במשבר הקורונה המתמשך.
הכישלון והקיבעון המחשבתיים של טרנר אייל וכ"ץ התנוססו ככתובת בוהקת על הקיר, ואלה רק התעצמו במקביל לברדק הניהולי שהוביל נתניהו בטיפול במשבר הקורונה המתמשך
ליווינו את טרנר במשך כשנה בעבודתה כמנכ"לית משרד התחבורה, במסגרת תכנית התחקירים "הרשת החברתית" ברשת 13, וגילינו משרד שבקושי מתפקד, בלשון המעטה. מדובר במשרד שהיה עסוק בעיקר בפרגון עצמי על פרויקטים גרנדיוזיים עתירי יחסי ציבור ובסיקור תקשורתי של פעילותו, תוך אטימות פושעת לצרכי ומצוקת האזרח הקטן, שהיה זקוק לתחבורה ציבורית מתפקדת או לתו נכה.
טרנר אייל הצטרפה למשרד הזה כמו נוסע שעולה על רכבת הנוסעת בכיוון הלא נכון, בלי להתריע בפני הקטר על הטעות או למשוך בצופר החירום. וככזו היא גם ירדה ממנה בסוף הקדנציה. בדרך היא הראתה שהיא יודעת להתראיין היטב (ואפילו לנסוע באוטובוס לעבודה כמו פשוטי העם), אך לא הרבה יותר מכך.
הטעם הרע שהותירו אחריהם כ"ץ וטרנר אייל במשרד התחבורה הגיע עד למשרדי ה-OECD, שפרסם בספטמבר האחרון דוח חריף על משרד התחבורה בתקופת כהונתם של השניים. וכך, ממש בזמן שהם מתקשים לנווט את משרד האוצר, התפרסם הדוח שהוא לא פחות מכתב אישום ציבורי על תפקודם הלקוי של הצמד במשרד הקודם. ה-OECD נתן לישראל ציון כושל ביעילות של התחבורה הציבורית ותשתיות הכבישים שלה, וקבע שתשתיות התחבורה בישראל מפגרות משמעותית ביחס למדינות ה-OECD האחרות.
עכשיו, אחרי שגם טרנר אייל עזבה, לכ"ץ (שככל הנראה מחזיק באספירציות להתמודד על הנהגת הליכוד בעתיד) יש הזדמנות, אולי אחרונה, לנצל את המשבר הגדול שחווה משרדו כדי לחשב מסלול מחדש. הגיע הזמן שימנה אנשי מקצוע מהדרגה הראשונה בעלי יכולת לגבש תכניות ארוכות טווח עם חזון, ובהמשך להוביל ולפקח ביעילות אחר ישומן. הגיע הזמן שיבהיר לאן מועדות פניו: תכנית כלכלית-חברתית רצינית מגובה בתקציב מאושר, תוך שיתוף פעולה עם הדרג המקצועי, או המשך הברדק ונטישת בכירים את צמרת המשרד.
הגיע הזמן שישראל כ"ץ ימנה אנשי מקצוע מהדרגה הראשונה בעלי יכולת לגבש תכניות ארוכות טווח עם חזון, ובהמשך להוביל ולפקח ביעילות אחר ישומן
וגם הגיע הזמן שיתייצב מול האינטרסים האישיים של נתניהו, שפוגעים אנושות במשק הישראלי, ויתחיל לקדם את האינטרס הציבורי לפני הכל.
מדינת ישראל לא יכולה להמשיך להתבוסס בשדה הניסויים של נתניהו, כשהוא מלווה בכאוס ניהולי במשרד האוצר, שבראשו עומד שר שחושש לעתידו יותר מאשר לעתיד ישראל. פשוט אין לנו את הפריווילגיה הזו יותר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם