קבינט הקורונה יתכנס היום ב-14:00 בצהריים לדון בהקלת הסגר. שר האוצר ישראל כ"ץ ושרי כחול לבן תומכים במתן הקלות כבר מיום ראשון הקרוב, לעומתם, אנשי מערכת הבריאות קוראים שלא להחיל הקלות לפני שממוצע הנדבקים היומי ירד ל-2,000 ומקדם ההדבקה R לא יהיה גבוה מ-0.8. ההקלות הראשונות שעל הפרק הן פתיחה של גני הילדים. על הפרק עומדת גם פתיחה של עסקים שלא מקבלים קהל.

רכבת ישראל, שצמצמה בשבועות האחרונים את פעילותה, תשוב ביום ראשון הקרוב לפעול עד השעה 22:00 בלילה, ולא עד השעה 20:00 בערב. רכבות היוצאות למסלולן עד השעה 22:00 ישלימו את נסיעתן, אך לא תתאפשר כניסה לתחנות ועלייה של נוסעים אחרי 22:00, אלא רק ירידה של נוסעים.

בליכוד מוכנים לאשר בממשלה את תקציב המדינה לשנת 2021 ולהעבירו בקריאה ראשונה בכנסת לפני סוף השנה הנוכחית, כפי שדורשים בכחול לבן, אך עדיין דבקים בסירובם לאשרו בקריאה שנייה ושלישית, כפי שתובעים שותפיהם לקואליציה – כך דיווח זאב קם בתאגיד השידור כאן.

בליכוד יציעו פשרה כביכול של אישור תקציב 2021 במהלך דצמבר בקריאה ראשונה. זה נותן לכחול לבן תמונה של התחלת אישור התקציב בכנסת במועד שדרשו, אך מצד שני משמר את תחנת היציאה של הליכוד לבחירות בחודש מרץ, מאחר והקריאה השנייה והשלישית של התקציב יהיו לאחר דצמבר. ספק רב אם בכחול לבן יסכימו.

— זאב קם Zeev Kam (@ZeevKam) October 13, 2020

הוועדה המשותפת לחוק הזיהוי הביומטרי תדון הבוקר בשעה 9:00 בחוות הדעת של ראש מערך הסייבר, הקובעת שניתן לקיים מאגר תיעוד לאומי על בסיס תמונות פנים בלבד ובהחלטת שר הפנים שלא לפעול לפיה.

הוועדה המשותפת לוועדות החוקה, פנים ומדע לפי חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים, בראשות יעקב אשר, תדון בישיבתה בחוות הדעת של ראש מערך הסייבר, שלפיה, קיימים אמצעים טכנולוגיים, שיש בהם לתת מענה במידה נאותה להנפקת תיעוד לאומי על בסיס מאגר של תמונות פנים בלבד, המאפשרים התמודדות עם נושא ה-Aging (הזדקנות) וכי ניתן להנפיק תעודות זהות ודרכונים למשך עשר שנים גם למי שבחר שטביעות אצבעותיו לא יוכנסו למאגר הביומטרי. בישיבה ידונו גם בהודעת שר הפנים לוועדה כי החליט שלא להפעיל את סמכותו להאריך את תוקף מסמכי הזיהוי והדרכונים מ-5 ל-10 שנים לאזרחים שבחרו שטביעות אצבעותיהם לא יישמרו במאגר המידע הביומטרי לצד תמונת הפנים שלהם.

שר המשפטים אבי ניסנקורן: "לא חושב שיש אזרח אחד שחושב שיש סיבה מקצועית לזה שאין תקציב. הסיבה היחידה היא שראש הממשלה מנצל את זה כדי לנגח את כחול לבן. אי אפשר לקחת את התקציב כבן ערובה". בראיון לישי שנרב בגלי צה"ל אמר ניסנקורן שאם הכנסת תתפזר והממשלה תכהן כממשלת מעבר – כחול לבן תוסיף להיות חברה בממשלה.

השרה מירי רגב בביקורת על יושב ראש ימינה: "בנט – ימין בטוויטר ולפיד בכנסת".

בנט ימין בטוויטר ולפיד בכנסת.

— מירי רגב (@regev_miri) October 13, 2020

יושב ראש הרשימה המשותפת איימן עודה הניח על שולחן הכנסת הצעה להקים עיר ערבית חדשה בגליל – כך דיווח אריק בנדר ב"מעריב". עודה אמר, ש"בניית יישוב עירוני על קרקע בבעלות המדינה, ביוזמת הממשלה, תהווה הזדמנות נאותה ליצירת אב-טיפוס של עיר מעורבת מודרנית, פתוחה ורב תרבותית בישראל, ותתרום לפתרון מצוקת הדיור והתשתיות ביישובים הערביים".

מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד אומרת ש"בנתונים הקיימים מערכת החינוך לא תוכל להיפתח ביום ראשון". בראיון לאתר ynet אמרה בן דויד שחסרים אמצעי מיגון לצוותי ההוראה, שנדרשת תוספת של כוח אדם, שמערבבים אנשי הוראה ותלמידים מיישובים אדומים וירוקים ושיש חוסר באכיפה בקרב ההורים.

היום ידון קבינט הקורונה בצמצום הסגר ובחזרתה לפעילות של מערכת החינוך.

מזכירת הכנסת ירדנה מלר הורוביץ התלוננה בפני קצין הכנסת על כך שנפתח חשבון טוויטר המתחזה להיות חשבונה – כך דיווח אריק בנדר מ"מעריב".

חשבון פייק חדש נולד אתמול של מזכירת הכנסת, ירדנה מלר הורביץ.
אנא דווחו. pic.twitter.com/PNoJxWsmCK

— Karine Nahon • קרין נהון (@karineb) October 13, 2020

עובדי הוראה יהיו זכאים לעבור בדיקת קורונה מתוקף עבודתם – כך נקבע בהנחיות חדשות של משרד הבריאות.

הנשיא ראובן (רובי) ריבלין: "ביממה האחרונה נעשה שימוש זדוני במשפט שנאמר בנאומי אמש, כאילו כוון לפגוע במשטרת ישראל". דבריו אלה התייחסו לאמירתו אתמול בכנסת, אז אמר ש"מפגינים מכים מפגינים. שוטרים מכים מפגינים. מפגינים זורקים אבנים על שוטרים". בחשבון הפייסבוק שלו כתב היום הנשיא בפנייה לציבור השוטרים: "לא אתן לאף אחד לפגוע בהערכתי אליכם ואל המסירות המופלאה שלכם".

התנועה לאיכות השלטון פנתה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו בטענה שהוא הסית לאלימות נגד הארגון. בתגובה שפרסם אתמול נתניהו טען נתניהו שהתנועה מזוהה עם "ארגוני השמאל הקיצוני". לטענת התנועה לאיכות השלטון, תיוג גורמים המקדמים את שלטון החוק והדמוקרטיה כשמאל קיצוני הוא אות מצד נתניהו לתומכיו לפעול באלימות כנגדם.

התנועה לאיכות השלטון דורשת מהיועמ"ש לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה בגין הסתה לאלימות. בעקבות תגובתו אתמול על תצהיר אלוף דן הראל pic.twitter.com/AiCUDwuUnG

— Ben Caspit בן כספית (@BenCaspit) October 13, 2020

יושב ראש ימינה נפתלי בנט אושפז במרכז הרפואי שיבא לאחר שחש כאבים בצווארו. מטעמו של חבר הכנסת נמסר שהוא חש בטוב ושהוא ישוב לפעילות ציבורית בהקדם.

חברים בקבינט הקורונה אומרים שייתכן שהישיבה שאמורה להיערך היום בצהריים תידחה בשל מחלוקות בעניין היציאה מהסגר – כך דווח במספר כלי תקשורת.

הממשלה אישרה במשאל טלפוני מתן מענקים לציבור הנכים בעלות של 940 מיליון שקלים. שרי הממשלה מתברכים בהחלטתם –

יחד עם שר האוצר ישראל כ"ץ אישרנו היום מתן סיוע כלכלי נוסף לנכים בישראל. המענקים צפויים להגיע לחשבונות כבר החודש.

המענק לכל נכה ישולם בשתי פעימות – בחודשים אוקטובר ודצמבר 2020.

נמשיך לסייע לכל אזרחי ישראל ????????

— Benjamin Netanyahu (@netanyahu) October 13, 2020

החלטה נכונה וחשובה עבור אוכלוסיית הנכים שנפגעה קשות בקורונה, ועבורנו כמדינה שנלחמת לא להשאיר אף אחד מאחור. https://t.co/ahJBrIHt39

— בני גנץ – Benny Gantz (@gantzbe) October 13, 2020

אני מודה ל @gantzbe על הגיבוי המלא וההחלטה להעלות זאת ללא עיכוב לאישור הממשלה כדי לסייע לנכים מיידית. ועדיין, צריך לומר ביושר, המהלך מדגיש את ההכרח לגבש ולהעביר תקציב לאלתר לשנת 2021, על מנת להבטיח שהקצבאות תועלנה באופן קבוע ונוכל להרחיבן לציבורים נוספים כמו הקשישים.

— איציק שמולי (@ishmuli) October 13, 2020

אישרנו היום בממשלה את מענק הסיוע לנכים. מדובר בצעד חשוב נוסף במתווה העלאת קצבאות הנכות שקידמתי בתפקידי הקודם כיו"ר ההסתדרות, יחד עם השר לשעבר כחלון.

אני אמשיך ללוות באופן צמוד את הנושא הזה עד שתושלם העלאת הקצבה החודשית הקבועה לסכום שקבענו.

— אבי ניסנקורן (@AviNissenkorn) October 13, 2020

אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו, תקבל בימים הקרובים רכב משוריין – כך דיווח איתמר אייכנר ב-ynet. לפי ההערכה, עלות הרכב היא מיליון שקלים וחצי. ממשרד ראש הממשלה נמסר: "הגורמים הביטחוניים הם שקובעים את סוג הרכבים ורמת המיגון הנדרשת".

בשעה 14:15 יתקיים דיון אצל ראש הממשלה בשאלה האם לקיים היום את ישיבת קבינט הקורונה או לדחות את הישיבה ליום חמישי. שרי כחול לבן מתנגדים לדחייה של ישיבת הקבינט. לדבריהם, אם הדיון ייערך רק ביום חמישי – ההקלות יחלו רק באמצע השבוע הבא, ולא בראשיתו. אנשי כחול לבן מעוניינים להסכים היום על המדדים ליציאה מהסגר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו יקיים בשעה 14:30 שיחת ועידה, שבה ישתתפו, בין היתר, השרים בני גנץ, יולי אדלשטיין ויזהר שי, כדי להחליט האם לקיים את ישיבת הקבינט, שמתוכננת להיערך בשעה 15:00 – כך דיווח איתמר אייכנר ב-ynet.

מחר, בשעה 10:00, יחלו השיחות בין ישראל ללבנון בנושא המים הכלכליים של המדינות. המשלחות של שני הצדדים ייפגשו בבסיס האו"ם שבא-נאקורה שבדרום לבנון. על רקע מגפת הקורונה, הדיונים בין הצדדים ייערכו באוהל גדול ופתוח.

בבג"ץ נערך דיון בעתירה נגד החוק המסמיך את הממשלה להגביל הפגנות. השופטים, בראשות הנשיאה אסתר חיות, מתחו ביקורת על נציג הפרקליטות על כך שאין נתונים בנושא ההדבקות בהפגנות.

יושב ראש האופוזיציה יאיר לפיד מתח ביקורת על כך שמאז דחתה הממשלה את העברת התקציב – לפני חודש וחצי – לא נערך דיון מקצועי אחד בנושא.

עבר חודש וחצי מאז שהממשלה דחתה את העברת תקציב המדינה. מאז לא נערך אף דיון מקצועי בנושא. אפילו לא אחד. pic.twitter.com/HDyikMVCtk

— יאיר לפיד – Yair Lapid (@yairlapid) October 13, 2020

פרויקטור הקורונה, פרופסור רוני גמזו, הזהיר שאם ישיבת הקבינט תידחה – הסגר יוארך. "ברור שאם ישיבת הקבינט נדחת ליום חמישי אנחנו צריכים להאריך במספר ימים את תקנות הסגר", אמר ממונה הקורונה בתום ישיבה בעיריית ירושלים, שבה לקח חלק.

קארין אלהרר על דחיית הקבינט:

אם הסגר יוארך בכמה ימים רק כי הקבינט יידחה ליום חמישי, זה סימן ש@gantzbe ו @Gabi_Ashkenazi "משפיעים" מבפנים. pic.twitter.com/fy9W7gbLb3

— קארין אלהרר Karine Elharrar (@KElharrar) October 13, 2020

ישיבת הקבינט: על פי הדיווח בחדשות 12 נתניהו רוצה לדחות את הדיון ליום חמישי ואילו גנץ מתעקש שזה יקרה היום.

זו ההודעה שקיבלו שרי הקבינט:

ההודעה שנשלחה כעת לשרי הקבינט pic.twitter.com/Cx4rR7zvjL

— מוריה אסרף וולברג (@moriah_asraf) October 13, 2020

כ"ץ יביא לקבינט הקורונה הצעה לפתוח את מקומות העבודה שאינם מקבלים קהל. מסתבר שהם "מכפילים את עלות הסגר ללא תועלת משמעותית".

שר האוצר @Israel_katz יביא לאישור קבינט הקורונה מתווה לפתיחה מיידית של מקומות העבודה שאינם מקבלי קהל@NitayAnavi @moriah_asraf pic.twitter.com/gRdyWBLLx3

— גלצ (@GLZRadio) October 13, 2020

כתב גל"צ מסביר כי הדחייה של ישיבת הקבינט היא כדי להאריך את ההגבלות על מקומות העבודה:

דחייה רביעית שבין מטורתיה להאריך את ההגבלות הנוכחיות על מקומות העבודה, התקנות באחריות משרד האוצר פגות בין רביעי לחמישי. באוצר מפעילים לחץ, ומזכירים שגם גורמי המקצוע הבריאותיים התנגדו להגבלות המחמירות על מקומות העבודה https://t.co/ieShfZr5do

— ניתאי ענבי – Nitay Anavi (@NitayAnavi) October 13, 2020

קארין אלהרר: אמרתי מזמן שלא צריך לסגור את מקומות העסקים שאינם מקבלים קהל.

עסקים קטנים ללא קבלת קהל לא היו צריכים להסגר מלכתחילה. אמרתי את זה בועדת חוקה לאורך כל הדיונים. בוקר טוב באמת @Israel_katz pic.twitter.com/2klgRx9VBx

— קארין אלהרר Karine Elharrar (@KElharrar) October 13, 2020

הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח, התכנסה היום לדיון בנושא תוכנית הסיוע של האוצר לעובדים בחל"ת ועובדים שפוטרו.

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: "עד שהמשק יחזור לתעסוקה ייקח עוד הרבה זמן. חייבים לבחון כל העת דרכים חדשות לטיפול במשבר כי צריך מקסימום אנשים שיודעים את עתידם ויודעים לאן לחזור. מהדיון עולה כי יש תמונה מאוד סבוכה למעסיק ובעיקר למעסיק הקטן. יש הרבה כותרות על הסכומים שהועברו, אבל בדיון נחשפנו לחוסר מיצוי של הכסף בפועל".

נתנאל היימן, ראש אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, אמר בדיון: "במענקי החזרה לעבודה הועמד סכום של כ-3.5 מיליארד ש"ח אך בפועל שולם רק 600 מיליון ש"ח בהמשך למטרה החשובה להחזרת עובדים לעבודה, צריך לאשר בהקדם את השימוש בחל"ת גמיש וגם בשל הפחד משימוש בכלי הזה לרעה יש לזכור שאנו נמצאים במצב מורכב וקשה מבחינה כלכלית".

כמה אנשים צריך כדי לקבוע שמדינה חייבת תקציב?

כינסתי היום דיון כלכלי עם פורום שרי כחול לבן, יו"ר מכון אהרון שלמה דוברת, פרופ' צביקה אקשטיין ומומחים נוספים. המחסור בתקציב ובוודאות פוגעים בכל תחום במדינה ומחמירים את ההשלכות ההרסניות של הקורונה.
מדינת ישראל חייבת תקציב עכשיו, ואני אעשה הכל כדי שנעביר אותו, במהרה. pic.twitter.com/yKZ9m5xdsU

— בני גנץ – Benny Gantz (@gantzbe) October 13, 2020

כצפוי: יש הצבעות בהן נתניהו מצא את עצמו עם טיבי

אגב הצבעות אי אמון וזה, אז קצת פשפשתי בארכיון הכנסת, אבל באמת שממש קצת, והנה קפצה לי הצעת אי אמון בממשלה משנת 2007 של סיעות מרצ-רע"מ-תע"ל-חד"ש ו*בל"ד*. הנושא: אי אמון בממשלה בשל מחדליה בתחום המדיני, הכלכלי והחברתי.
לא תאמינו מי הצביעו בעד! השמות המעניינים מסומנים באדום????????

יום טוב pic.twitter.com/epEk3CaMNP

— Yanir Cozin – יניר קוזין (@yanircozin) October 13, 2020

מעריב מדווח: לאחר בדיקה, קבעה המשטרה כי לניצב דורון ידיד אין קשר לפרסום הסרטון בו מצולם תא"ל אמיר השכל מתעמת עם שוטרת ממוצא אתיופי. מהבדיקה עולה כי פרסום הסרטון הוא פרי יוזמתו של קצין שהפיץ אותו, לדבריו, מתוך הזדהות עם השוטרת.

רה"מ מגיב לידיעה של ynet על הרכב שמסופק לרעייתו ומכנה אותה "פייק", למרות שהעובדות נראות מדוייקות:

יו"ר הוועדה המשותפת ח"כ יעקב אשר: "לא נמליץ על הארכת הוראת השעה המאפשרת לאגור טביעות אצבע במאגר הביומטרי".

היו"ר ח"כ אשר אמר את הדברים בדיון על חוות הדעת של ראש מערך הסייבר הקובעת כי ניתן לקיים מאגר תיעוד ביומטרי לאומי על בסיס תמונות פנים בלבד, ללא טביעות אצבע,  ובהחלטת שר הפנים שלא לפעול לפיה: "הוועדה מבקשת משר הפנים ידידי, להתכנס לקיום הוראות החוק ולעבור למאגר תמונות פנים בלבד עד לתום תקופת הוראת השעה ב-31.5.22"; הוא הזהיר כי "השימוש בזיהוי פנים וגם בטביעות אצבע, הוא דבר שישים את כל מנגנוני ההגנה האחרונים של אדם במאגר שעלול להיפרץ", ואמר כי הוועדה תקיים מעקב בחודשים הקרובים כדי לוודא את היערכות משרד הפנים לסיום הוראת השעה.

פרופ' חגי לוין וקבוצת רופאות ורופאים הציגו בועדת הקורונה תכנית אסטרטגית ליציאה מהסגר. התוכנית מתמקדת בהגנה על אוכלוסיות בסיכון, פתיחה מותאמת של מערכת החינוך, שחרור מיידי של עסקים קטנים, פעילויות בסיכון נמוך ושקיפות בנתונים.

פרופסור חגי לוין וח"כ יפעת שאשא ביטון (צילום: שמוליק גרוסמן/דוברות הכנסת)

יו"ר הוועדה יפעת שאשא-ביטון: "אנחנו רואים חברה מרוסקת, עלינו לבנות שגרת חיים לצד הנגיף. בכדי להשיב את אמון הציבור – יש לדבר איתו בשקיפות ובגובה העיניים, ולתת לרשויות המקומיות לנהל את המאבק. חשוב שנעשה את הדברים מתוך שיקול דעת ולא מתוך כוח".

לבקשת וועדת הקורונה בכנסת הוצגה היום (שלישי) תכנית חלופית לסגר, הכוללת שמירה קפדנית על ההנחיות אך פתיחה מותאמת של עסקים ומערכת החינוך.

לדבר עם הציבור בשקיפות. ח"כ יפעת שאשא ביטון (צילום: שמוליק גרוסמן/דוברות הכנסת)

יו"ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון (כולנו בליכוד) הזהירה כי "אסור שתהיה אנרכיה, יש חוק וחייבים לכבדו אך יותר ויותר אנשים ורשויות מודיעים בריש גלי כי יפרו את ההנחיות משום שאבדו את אמון במערכת. כדי להשיב את אמון הציבור – יש לדבר איתו בשקיפות, בגובה העיניים, ולתת לרשויות המקומיות לנהל את המאבק. לבצע אכיפה ישירה ויעילה, לא על אנשים שהולכים לבדם ברחוב – אלא על מוקדי התקהלות והדבקה. לצערנו, עד כה התרשמנו שאסטרטגיית משרד הבריאות מתייחסת רק לנתוני התחלואה והבדיקות, ולא להשפעות הכוללת של הנגיף- הנזקים הכלכלי, החברתי והנפשי".

יו"ר הוועדה קראה לממשלה לאמץ את התכנית, טיפול משולב ומותאם בנגיף – להשיב באופן מיידי את תכנית הרמזור אפילו באון שמתמקד באזורים בתוך יישוב, ולהסיר את ההגבלות שאין בהם הגיון אפידמיולוגי כריחוק מהבית, טייק אווי, יציאה לטבע ועוד.

לדברי פרופ' איתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, העקרונות ליציאה מהסגר הן סיכון אפידמיולוגי נמוך, עמידה במדדי התחלואה לפי לוח הזמנים, הסברה ואכיפה והעברת סמכויות לרשויות המקומיות.

לאחר הסגר – נחזור למתווה הרמזור. כיום אנו במדדי תחלואה טובים מבחינת הצלחת הסגר, ואם הציבור ימשיך לשמור על ההנחיות – ביום ראשון כבר נגיע למדדים הרצויים.

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור הציג תכנית שגיבש עם רופאים נוספים, ומטרתה עיצוב שגרת-חיים בצל הנגיף, תוך מזעור התחלואה והתמותה. עקרונות התכנית כוללות השקעה במערכות הבריאות, הרווחה והחינוך, עקביות בהנחיות על בסיס הגיון אפידימיולוגי, התמקדות בהגנה על אוכלוסיות בסיכון.

לוין ציין את ההקפדה על הגבלות בהתקהלויות בחלל סגור, ובפרט אלו הכוללות פעילות בסיכון גבוה: שירה, צעקה, אכילה, תוך העמדת חלופות להתקהלויות אלו באוויר הפתוח, ועידוד פעילות בסיכון נמוך באוויר הפתוח, כגון טיול בטבע או השתתפות בפעילויות ספורט.

פרופ' לוין קרא ל"שותפות ישראלית מקודשת" שתושג על ידי הצגת יעד נכון לציבור. פרופ' לוין טוען כי יש להפסיק לפעול מתוך פחד בטענה ש"אין בריאות הציבור בלי הציבור". לדבריו, עלינו ליצור שגרת חיים חדשה בנוכחות הנגיף. הסגר גורם לנזק שעולה על התועלת, ההגבלות לא הגיוניות.

במערכת החינוך, קרא לוין להבחין על פי גיל התלמידים והסיכון שלהם להידבק ולהדביק, וכן לבדל על סמך תחלואה יישובית: באזורים עם תחלואה קלה – מתווה לימודים ישים ובדרגת סיכון נמוכה (כלימוד במשמרות, לימוד בקבוצות קטנות בחללים גדולים, למידה 'היברידית' המשלבת למידה פרונטלית ומקוונת, ועוד). באזורים עם תחלואה גבוהה או לאחר התפרצות משמעותית במסגרת החינוכית (אך לא לאחר הדבקות בודדות)- לימודים מקוונים 'עד יעבור זעם'.

לוין הציע "ניתוח אפידמיולוגי יעיל" של אירועי-הדבקה של 5 אנשים ויותר בבת אחת ('התפרצות'), תוך מתן דגש למהירות על חשבון רגישות מרבית באיתור מגעים בודדים. "מכל אירוע יופקו לקחים להתערבות אשר יימסרו לציבור באמצעים של הסברה ולא הפחדה", הדגיש, אך "אי אפשר לעצור לגמרי את ההדבקות., לכן צריך לראות איך חיים עם הדבקות מקריות ולא התפרצויות".

לדברי יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) "כשמספר הבדיקות גבוה – גם מספר המאומתים גבוה, יש לבטא שקיפות במדיניות הבדיקות, כי כיום תחושתי שמשתמשים בהם לצרכים פוליטיים. החלטות ממשלה שמסכנות אותי, את נפשי ואת ילדיי – לא צריך לקיים", תמר זנדברג (מרצ) הוסיפה את החובה להבהיר מה התבחין לבדיקה, והאם מגע עם חולה מאומת מחייב או לא, יאיר גולן הדגיש את ביזור האחריות, הסברה ברורה 24 שעות ואכיפה מירבית על פעולות מעטות, יואל רזבוזוב (יש עתיד-תל"ם) קרא להחזיר פעילות ספורט לנוער, במקביל לחזרה ללימודים, יוראי להב-הרצנו קרא להבהיר את מתווה החזרה ללימודים, שיאפשר להורים רבים לשוב לעבודה, אנדריי קוז'ינוב הדגיש כי התחבורה הציבורית משרתת בעיקר את העסקים הקטנים, העומדים להיפתח, ולכן יש לתגבר את תדירות האוטובוסים – בהם תישמר התפוסה על 50% בלבד.

מיקי לוי הזהיר מקטסטרופה כלכלית, "תהיה כאן פשיטת רגל. לא יהיה כאן מי שיוכל לשלם מיסים והנינים שלנו עוד ישלמו את המשבר" ואילו הילה שי וזאן (כחול לבן) הזהירה מאיבוד אמון הציבור, והבטיחה להציע את תכנית לוין לעיון מפלגתה.

בוואלה מדווחים כי כי קבינט הקורונה צפוי להתכנס בסיום שיחת ועידה של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון בני גנץ, שר הבריאות יולי אדלשטיין ושר המדע והחלל יזהר שי.

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, קרא לנתניהו לכנס את קבינט הקורונה במועד "ולהביא לאישור מיידי של תקציב המדינה עד סוף שנת 2021".

ynet מפרסמים: ראש המל"ל מאיר בן שבת נזף בראובן עזר, ראש האגף למדיניות חוץ במל"ל ויועצו המדיני של ראש הממשלה, שנטל חלק במשלחת הישראלית לוושינגטון והפר בשני מקרים את הנחיות הבידוד שניתנו לחברי המשלחת.

אמיר אוחנה כל כך מרוצה מהתפיסה של המשטרה – אולי הוא מקבל בסוף את כל האקדחים.

כך פועלים שוטרות ושוטרי משטרת ישראל גם כשבראש סדר העדיפויות נמצא המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה, כדי לשמור לא רק על בריאותם, אלא על שלומם וביטחונם של אזרחי ישראל.

יישר כח למחוז הדרומי, ובפרט לשוטרי יחידת מג"ן (מודיעין גבולות נגב) וללוחמי יס"מ נגב! pic.twitter.com/5PBdo5Cy7M

— אמיר אוחנה (@AmirOhana) October 13, 2020

משרד החינוך פרסם את התפלגות חולי הקורונה במוסדות החינוך על פי שלבי הגיל: גן, יסודי ועל יסודי. על פי הנתונים, ב-94% מגני הילדים וב-53% מבתי הספר היסודיים אין חולי הקורונה. בבתי הספר העל יסודיים, קרוב ל-45% מבתי הספר נמצאו ללא חולים. זאת, לקראת הדיון בקבינט הקורונה.

לא להכין תיק למחר:

עידכון לקראת הקבינט: לא צפויה החלטה הערב על הקלות מיידיות בסגר. בהתייעצות המוקדמת שקיים נתניהו עם גנץ, אדלשטיין ויזהר שי הוסכם לאשר בקבינט את מתווה היציאה של משרד הבריאות תוך השארת האפשרות להחליט על פתיחת עסקים שאינם מקבלים קהל וגני ילדים בגילאי 0-6 ביום ה' לאור מצב התחלואה אז

— Barak Ravid (@BarakRavid) October 13, 2020

נתניהו ניסה לבטל את דיון קבינט הקורונה שכונס להיום. וכבר הודיעה על דחיה ליום ה', אבל כחול לבן + כ"ץ עמדו על כך שהדיון יערך היום.

— ‏Tal Schneider טל שניידר تال شنايدر (@talschneider) October 13, 2020

ראש הממשלה: דיון היום, ההצבעה ביום חמישי. 

בהתייעצות שהתקיימה לפני זמן קצר, עמדו ראש המל"ל, מנכ"ל משרד הבריאות, פרויקטור הקורונה ויועצים נוספים על הקושי לקבל כבר עתה החלטות על הקלות בסגר, מאחר שהתחלואה עדיין ברמה גבוהה ומכיוון שעדיין לא ניתן להעריך את השפעות ארועי חג סוכות ושמחת תורה.

— ראש ממשלת ישראל (@IsraeliPM_heb) October 13, 2020

ראש הממשלה כתב גם כי פרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו הביע דאגה רבה מכך שלמרות תנאי הסגר נדבקו 3,000 איש ביום, ועל כן בהתייעצות שהתקיימה בין ראש הממשלה, שר הביטחון, שר הבריאות ושר המדע, הוחלט לכנס היום את קבינט הקורונה שידון בנתוני התחלואה, בתכנית יציאה מסודרת לפי שלבים וקריטריונים.

בהתאם לנתונים ומגמות התחלואה, ביום חמישי ידון הקבינט האם לבצע מהלך מקדמי בשבוע הבא במסגרתו יפתחו עסקים קטנים ללא קהל, טייק אוואי ופתיחת מסגרות הגיל הרך.

בחדשות 12 מדווחים כי גורם בכיר בכחול לבן טוען שסיבת העיכוב של ההחלטות בקבינט הקורונה, כי נתניהו לא רוצה שגנץ יתפס בציבור כזה שמוביל את הסיוע לעסקים. 

מלשכת ראש הממשלה נמסר: "קשקוש גמור".

בוואלה מדווחים כי פרויקטור הקורונה, רוני גמזו, המליץ לשרים בקבינט הקורונה להמשיך בהטלת הסגר לפי המתכונת הנוכחית ביישובים האדומים, כולל הפעלת הגבלות כניסה ויציאה מהיישובים האלה. גמזו ציין כי לפי הנתונים העדכניים היישובים האדומים בהם יש להמשיך בסגר גם אם יבוצעו הקלות בשאר הארץ הם: מודיעין עילית, בני ברק, רכסים, שכונות בירושלים, ביתר עילית, אלעד, בית שמש, קרית מלאכי, אופקים, רמלה, נתיבות, אור יהודה ואשדוד. 

להשאיר ערים סגורות. פרופסור רוני גמזו

במהלך ישיבת קבינט הקורונה, הכריעו שרי הממשלה כי כל המגבלות הנוכחיות, למעט הגבלת ההפגנות, יוארכו עד יום ראשון. במסגרת זאת, תותר תנועה של עד קילומטר לכל היותר מאזור המגורים וייאסרו ההתקהלויות של יותר מ-20 אנשים בחלל פתוח.

מתח בישראל:  

מבזק פיד חגואל: דיווחים על ניסיונות סולחה של הרגע האחרון בליכוד. חיים כץ מנסה לפייס בין מיקי זוהר ויעקב חגואל כדי שביחד עם אברהם דובדבני (המזרחי העולמי) יוכלו לגבש רוב ימני בקונגרס הציוני. זוהר בינתיים מסרב וממשיך בשלו לקדם את הקואליציה שמתגבשת סביב דני עטר ????
נ.ב. המשך יבוא https://t.co/rWevJGfuGS

— Tal Shalev (@talshalev1) October 13, 2020

ח"כ הילה שי וזאן (כחול לבן), נשאה במליאת הכנסת את נאום הבכורה שלה, במסגרתו הזהירה מהקיטוב בחברה הישראלית והשלכותיו על ההתמודדות עם משבר הקורונה.

נגד הקיטוב. ח"כ הילה וזאן (צילום: דוברות הכנסת – שמוליק גרוסמן)

דבריה: 

"ילדיי מתחנכים במערכות החינוך הדתית-לאומית, ממערכות החינוך הטובות ביותר שיש למדינה הזאת להציע. הם גדלים בסביבה ימנית מובהקת, אך לא פחות מכך, ממלכתית וליברלית, איכותית שאוהבת את עמנו וארצנו. ועדיין היום מורגש בהם, כמו לצערי אצל יתר ילדי ישראל, הקיטוב – ההם ואנחנו, כאילו הפער בין השבטים נפער.

יחד עם הקושי של הכותרות הצעקניות בעיתונים, ההתבטאויות הגזעניות, הקללות ברשתות החברתיות, והשיח הפוליטי הקיצוני שמתנהל לעיתים פה, אני נאבקת להסביר לילדיי, שנמצאים כאן כיום, שהילדה מתל אביב או הנער מבני ברק אינם הצד השני. אין צד שני, אלא אחים שקצת שונים מאיתנו. וכאשר הם יגיעו לצבא הם לא יבדקו מי מבין החברים שנושאים איתם את האלונקה לצידם חובש כיפה או לאיזה מפלגה הם הצביעו.

אנחנו נמצאים במשבר גדול, מורכב ומדאיג, אפשר לדבר עד מחר על אפידמיולוגיה, אבל הכול קם ונופל על אמון הציבור, ואת האמון הזה אנחנו מאבדים יותר ויותר מדי יום בהנחיות סותרות ומשתנות, בציפייה לציות עיוור אחר מגבלות שאינן מתיישבות עם הנתונים בשטח, ובעיקר באי מתן דוגמה אישית. המשענת שלנו הופכת למשענת קנה רצוץ, ההנהגה שלנו צריכה לשים את האינטרס הלאומי כראשון במעלה, ועלינו הנבחרים לעשות הכול כדי לרכוש את אמון הציבור בשנית."

נציב שירות המדינה ימנע הקמת ועדת איתור לפרקליט המדינה.

נציב שירות המדינה מתריע כי ימנע הקמת ועדת איתור לפרקליט המדינה מאחר ואין מנכ"ל קבוע למשרד המשפטים. גורמים משפטיים: נתניהו לא ממנה בכוונה מנכ"ל משרד משפטים כדי לתקוע את הקמת ועדת האיתור pic.twitter.com/syEJOCxuTl

— דפנה ליאל (@DaphnaLiel) October 13, 2020

גורם משפטי: הנציב קיבל הוראה מראש הממשלה.

גורם משפטי בכיר: הנציב מעכב את הקמת הוועדה בגלל הוראה של ראש הממשלה בנימין נתניהו https://t.co/ReCdtZfiMQ

— aviad glickman (@aviadglickman) October 13, 2020

תגובת הליכוד לדברים: "זה קשקוש, מונעים את אישור המינוי בגלל הפרת ההסכם עם כחול לבן".

תקיפה מתועדת בהפגנה של הדגלים השחורים בחולון. ארבעה נעצרו.

ארגון הדגלים השחורים מסר כי ראש הממשלה בנימין נתניהו "רוצה דם של מפגינים", וכי "עוד יום של אלימות קשה של אלה שנתניהו מסית לאלימות. הוא ושותפיו לממשלה אחראים לאירוע הזה, לאירוע הדריסה ולאלימות הקשה".

עוד ערב של הפגנות בחולון. כך זה נשמע במערכת הכריזה של הפגנת תומכי נתניהו שהתמקמה מול הפגנת מתנגדיו:

"אתם לא רצויים פה"
"ערב רב"
"בוגדים במדינה"
"פדופילים, אתם מוציאים פדופילים לרחוב"
"אמא שלכם זונה עוכרי ישראל זבלים"
"קוקסינלים"

עוד ערב pic.twitter.com/oQ1O2HVLzl

— Bar Peleg (@bar_peleg) October 13, 2020

בערוץ 12 חושפים הקלטות של מנדלבליט מ-2016 בשיחות עם אפי נוה שמראים מערכת יחסים עכורה בין השניים.

מנדלבליט: המנייאק הזה (שי ניצן) לא מחליט בתיק שלי. אני לא יודע מה לעשות איתו. מושך, יש לו זמן. לדעתי זה בכוונה.

— עמית סגל Amit Segal (@amit_segal) October 13, 2020

מנדלבליט: אותי זה מאוד מעניין (שיסגרו מחוסר אשמה). מה אני צריך תיק משטרתי? על מה? מה זה השיטה שמחזיקים אדם בגרון. על מה?

— עמית סגל Amit Segal (@amit_segal) October 13, 2020

בצלאל סמוטריץ' על החשיפה של שיחות מנדלבליט: 

גם תשובות לכניעה של מנדלבליט לשי ניצן בתיקי נתניהו קיבלנו היום.

שי ניצן מתגלה כמאפיונר בשם החוק. הכל רקוב. מתסכל.

— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) October 13, 2020

מאז שמנדלבליט מונה לתפקידו אני שואל את עצמי למה הוא נותן לדינה זילבר להשתולל למרות שהוא יודע שהיא טועה ומטעה משפטית בכל תחום. הערב קיבלנו את התשובה.

לכו!

— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) October 13, 2020

עוד אחד לאוסף:

פרסום ראשון ולא ייאמן: שר הדתות הרב יעקב אביטן משמש כעת בתור רב בחתונה עם עשרות אנשים מעל המותר. לראות ולא להאמין. תיעוד בהמשך. pic.twitter.com/eaiheYodq3

— almog boker (@bokeralmog) October 13, 2020

בעקבות חשיפת חדשות 13 הערב, שר הדתות יעקב אביטן מתנצל: "אני מצר צער רב על השתתפותי בחתונה הערב. הגעתי לחתונה לרבע שעה, טעיתי בשיקול דעת ואני מכה על חטא".

— almog boker (@bokeralmog) October 13, 2020

תגובת היועמ"ש לשיחות שפורסמו בחדשות 12:

היועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט מצר על פרסום חילופי דברים, קצתם בלשון משוחררת ובלתי-ראויה בעידנא דריתחא, מתוך שיחה פרטית בין חברים קרובים, לפני כחמש שנים.

ואולם, אין בין דברים אלו לבין החלטות מקצועיות שהתקבלו על ידי היועץ המשפטי לממשלה בתיקי חקירה ולא כלום. ההחלטות התקבלו בהליך סדור ומקצועי אך ורק על פי חומר הראיות והדין החל עליהן.

אכן, במועד קיום השיחות, היו למנדלבליט טענות קשות כלפי גורמים כאלה ואחרים שהיו מעורבים בחקירתו כחשוד בפרשת הרפז, לרבות בקשר לעילת הגניזה של התיק.

ולמרות זאת, מנדלבליט הקפיד לאורך כל הדרך על התנהלות פומבית ממלכתית ומכבדת, ועם כניסתו לתפקיד קיבל על עצמו לשמור על מוסד היועץ המשפטי לממשלה מכל משמר ואף הצהיר על כך ברבים. במסגרת זו, לקח על עצמו מנדלבליט לקיים יחסי עבודה תקינים עם כל הגורמים הנוגעים בדבר, ולהשאיר את כל המשקעים האישיים מאחוריו.

יחסי העבודה של ד"ר מנדלבליט עם פרקליט המדינה הקודם, עו"ד שי ניצן, היו מצוינים, והשניים עבדו בשיתוף פעולה מלא ובניקיון דעת לשם הבטחת שלטון החוק במדינת ישראל. ההישגים כתוצאה משיתוף פעולה זה, מדברים בעד עצמם.

כך גם עם עו"ד דינה זילבר, שההדורים עימה יושרו עם כניסתו של מנדלבליט לתפקיד, ולאחרונה אף ביקש את הארכת כהונתה בשלושה חודשים נוספים.

כפי שפורסם בעבר, לאחר שהרכב של חמישה שופטי בג"צ קבע כי לא דבק רבב במעשיו של מנדלבליט, פנה עורך דינו לפרקליטות בדרישה לקבוע כי התיק נסגר מחוסר אשמה.

בכירי הפרקליטות קבעו אז, כי לאור פסק דינו של בג"צ זה אכן המצב המשפטי (חוסר אשמה), אך ההחלטה הפורמאלית לא תתקבל בידי איש מגורמי הפרקליטות כל עוד הם כפופים למנדלבליט.

בעניין זה פורסמה לאחרונה החלטה של נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות, כב' השופט (בדימוס) דוד רוזן, המדברת בעד עצמה.

עוד זווית להקלטות מנדלבליט מפי כתב גלובס. 

אפי נוה למעשה מזהיר את הפרקליטות ואת מערכת המשפט ערב השימוע שלו:

עד עכשיו שתקתי. אבל אם יוגש נגדי כתב אישום, שערי הגהנום ייפתחו מתחת לרגליים שלכם.

— אבישי גרינצייג (@avishaigrinzaig) October 13, 2020

הקלטות מנדלבליט: אמסלם בהלם.

מנדלבליט, השארת אותנו ללא מילים. pic.twitter.com/YAepKBZXGu

— דודי אמסלם ???????? (@dudiamsalem) October 13, 2020

קרעי: מנדלבליט תתפטר.

מנדלבליט חייב להתפטר עוד הערב ולהיחקר באופן מיידי.
כמו שאמרנו כל הזמן, שי ניצן סחט את מנדלבליט -"תפס אותו בגרון", כלשונו.

גם בתשובה שאני קיבלתי מהמשטרה נאמר כי הפרקליטות לא סגרה את התיק.

ברור שיש כאן יחסי נסחט-סחיט, גם אם במסווה של עצמאות היועמש והצגה של קבלת רק חלק מהאישומים. pic.twitter.com/HvaIhArPjo

— שלמה קרעי – Shlomo Karhi (@shlomo_karhi) October 13, 2020

אוסנת מארק: סחיטה ואיומים.

תיקי נתניהו הם תוצאה של סחיטה באיומים.

ועדת חקירה עכשיו!

— אוסנת מארק Osnat Mark (@OsnathilaMark) October 13, 2020

קיש מינימליסטי:

מנאייכ. מסדרה למציאות.

— יואב קיש Yoav Kisch (@YoavKisch) October 13, 2020

שולי מועלם:

קלישאה אבל כל כך נכונה –
המציאות מתברר עולה על כל דמיון !

פעם אחת, בנושא אחר לחלוטין, כבר הצעתי – לסגור, לנקות מן היסוד ולפתוח מחדש !!!! https://t.co/C6dCtgqNJO

— שולי מועלם-רפאלי (@Shuli_MR) October 13, 2020

אוחנה רומז לפרקליטות שבתוך הפרקליטות:

אמרתי לכם

— אמיר אוחנה (@AmirOhana) October 13, 2020

מירי רגב בפוסט סאטירי:

אפי נווה: תשמע לי זרוק לו איזה עצם

יועמ"ש: אולי נלך על שוחד באחד התיקים ככה בשביל הנראות? זה יוריד אותו ממני.
אפי נווה: כן ככה הוא יירד ממך ויסגור לך את התיק אין ברירה.

יועמ"ש: תבחר מספר מאחד עד 10,000

אפי נווה: סטופ

יועמ"ש: 4000

— מירי רגב (@regev_miri) October 13, 2020

הבהרה: הפוסט סאטירי בשלב זה. כל קשר בין הדמויות וההתרחשויות לבין המציאות הוא מקרי בהחלט. מבוסס על הקלטות שחשפו עמית סגל וגיא פלג בחדשות 12 ובהם נשמע היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מעיד שפרקליט המדינה מעכב החלטות בעניינו ו"תופס אותו בגרון".

— מירי רגב (@regev_miri) October 13, 2020

אריה דרעי נזף בשר הדתות על ההפרה של התקנות.

השר אריה דרעי בתגובה לחשיפה בחדשות 13 על הפרת ההנחיות של שר הדתות: "שמעתי כעת על החתונה שבה השתתף שר הדתות הרב יעקב אביטן. זה מעשה חמור. נזפתי בשר אביטן על הפרת ההנחיות החמורה. דין שווה לכולם. חברי הממשלה מחוייבים לשמור על כל ההנחיות".

— almog boker (@bokeralmog) October 13, 2020

ישראל ביתנו תעלה מחר הצעת חוק שתיתן מענה לזוגות שלא רוצים (או יכולים) להתחתן ברבנות.

מחר מפלגת @Beytenu תעלה הצעת חוק שתיתן מענה לזוגות ישראלים שלא יכולים או רוצים להתחתן ברבנות.

בשגרה אותם זוגות נאלצים לטוס למדינות אחרות כדי להתחתן אך במשבר הנוכחי אין להם פתרון. @naftalibennett ו@gantzbe שיקול הדעת שלי אומר שאם אכן אתם כל כך ליברליים תצביעו בעד. את זה נגלה מחר pic.twitter.com/iDiGhVQ3b6

— אביגדור ליברמן (@AvigdorLiberman) October 13, 2020

קבינט הקורונה הצביע פה אחד על הארכת תקנות הקורונה עד ליום ראשון בחצות. המשמעות היא שכרגע תקנות הקורונה, שכוללות את החינוך, הגבלות השהייה, העבודה והתעופה יוארכו בארבעה ימים.

עם זאת, חברי הקבינט יכריעו בנושא פעם נוספת ביום חמישי, בהתאם לנתוני התחלואה – כך שייתכן שגני הילדים יחזרו ביום ראשון.

פנייה ליועמ"ש מנדלבליט: הורה על נבצרותו המיידית של נתניהו עקב העיסוק במינוי פרקליט המדינה – או שתיעשה פנייה לבג"ץ. בנוסף: תלונה על הפרת אמונים.

מכתב הפנייה בפורמט PDF 

במכתב הפנייה מפרט עו"ד שחר בן מאיר כי נתניהו נאשם בתיק פלילי ועל כן נאסר עליו מלהתערב במינוי בעלי תפקידים בכירים ברשויות אכיפת החוק, ובמיוחד ביחס ליועץ משפטי, פרקליט המדינה או מפכ"ל המשטרה וההתחייבות הזו הופרה ומופרת על ידו, בשאלת ועדת האיתור למינוי פרקליט המדינה – וועדה שאינה יכולה להתכנס עד שימונה מנכ"ל למשרד המשפטים, מינוי שנתניהו אינו מביא לממשלה.

"הפעולות האלו של ראש הממשלה", נכתב, "אשר הן עובדה שלא ניתן לחלוק עליה, ביחס לאי העלאה לסדר היום של הממשלה את המינוי של המנהל הכללי של משרד המשפטים, הם בגדר התערבות גסה, בוטה, ומלאה של נאשם בפלילים במינוי (ובאי מינוי) של בעל תפקיד בכיר ביותר ברשויות איכפת החוק – פרקליט המדינה".

הודעה מטעם פרקליט המדינה לשעבר, שי ניצן, בתגובה להקלטות שפורסמו הערב:

פרקליט המדינה לשעבר הצטער כמובן לשמוע את האופן שבו התבטא לגביו מנדלבליט לפני כחמש שנים. עם זאת, מדובר בשיחה פרטית שניהלו שני חברים קרובים, ומטבע הדברים אנשים לא נזהרים בדבריהם בשיחות כאלה, ומתבטאים במהלכן גם באופן בוטה.

מכל מקום, מערכת היחסים בין מנדלבליט לניצן היתה טובה מאד לאורך כל תקופת כהונתם המשותפת והשניים עבדו בשיתוף פעולה מלא לטובת שלטון החוק.

אשר לטענה כאילו ניצן "היה יכול להחזיק את מנדלבליט בגרון", במהלך כהונתו כיועץ, מדובר בטענה מופרכת לחלוטין.

בתמצית, ההחלטה של ניצן בענין מנדלבליט, התקבלה כבר בחודש מרץ 2017, שנים לפני שלב קבלת ההחלטות בתיקי ראש הממשלה, וממילא לא היה שום קשר בין שני הנושאים.

גם בחינת ההחלטות בתיקי ראש הממשלה מראה שמדובר בטענה מופרכת בעליל, שכן חלק משמעותי מהמלצות ניצן בתיקי נתניהו נדחה על ידי מנדלבליט. כזכור, ניצן המליץ להגיש כתב אישום בעבירות שוחד בשלושת תיקי נתניהו (1000,2000,4000), ואילו מנדלבליט החליט להאשים את נתניהו בעבירת שוחד רק באחד מהם, ובשני האחרים הסתפק בעבירות של מרמה והפרת אמונים. גם עובדה זו ממחישה כמה מופרכת ונטולת כל יסוד במציאות, היא טענת "הסחיטה" כביכול מצד ניצן.

יובהר, כי התיק שנפתח בפרשת הרפז נגד מנדלבליט, נסגר על ידי היועץ המשפטי הקודם, וינשטיין, בהמלצת ניצן, עוד לפני מינויו של מנדלבליט לתפקיד היועץ, בחודש פברואר 2016. בהחלטת הגניזה הובהרו נימוקי הסגירה.

כמה חודשים לאחר כניסתו של מנדלבליט לתפקיד, פנה בא כוחו לניצן וביקש כי עילת הסגירה של התיק תיקבע ל"חוסר אשמה". ניצן התלבט אם הוא יכול לדון ולהחליט בבקשה זו, בגלל ניגוד הענינים שניצן היה נקלע אליו אם היה מקבל החלטה בבקשתו של מי שעומד בראש מערכת התביעה הכללית.

בסופו של דבר, במרץ 2017, שנים לפני שלב קבלת ההחלטות בתיקי ראש הממשלה, ולאחר שהתייעץ בענין זה עם שורת גורמים בכירים, שכולם סברו כי ראוי שניצן לא יקבל את ההחלטה בבקשה, הודיע ניצן לבא כוחו של מנדלבליט כי לא יקבל החלטה בנושא זה מטעמים של ניגוד ענינים. בכך הסתיים הטיפול בענין זה מצד כל הנוגעים בדבר.

בניגוד לטענות שהועלו, לא היה שום קשר בין נושא עילת הסגירה של תיק הרפז לבין תיקי ראש הממשלה או כל נושא אחר.

כידוע, בתיקי ראש הממשלה עיקר החקירה נוהלה לאחר מרץ 2017. בודאי שקבלת ההחלטות בתיקים אלה על ידי ניצן ומנדלבליט, בוצעה זמן רב לאחר מכן, שנים אחרי שניצן החליט שלא להענות לבקשתו של מנדלבליט בדבר שינוי עילת הסגירה שלו בתיק הרפז וסיים את הטיפול בענין. ממילא, אין כל שחר לטענות כאילו החלטות מנדלבליט בתיקי ראש הממשלה התקבלו בשל טעמים לא ענייניים שהיו קשורים לפרשת הרפז.

פרקליט המדינה לשעבר מצר על כך שישנם עדיין גורמים, שמניעיהם ברורים לכל, הממשיכים להפריח לחלל האויר תיאוריות קונספירציה מופרכות לחלוטין, הסותרות לחלוטין את העובדות.