היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ממשיך להתבזות בנכונותו להמשיך ולהגן בכל מחיר על עמדת הממשלה במסגרת הטלת הסגר, הכרזת מצב החירום המיוחד והגבלת ההפגנות.
התבזותו של מנדלבליט היא בכל היבט שהוא – מקצועי, ניהולי, ציבורי וערכי. מדובר בפשיטת רגל של מוסד היועץ המשפטי לממשלה ונטישה מוחלטת של התפקיד שאמור למלא היועץ המשפטי לממשלה – לרסן את ההשתוללות של הממשלה, הפועלת ממניעים זרים במהלכיה במאבק במגפת הקורונה.
הבוקר (שלישי) יתקיים בבג"ץ דיון בארבע עתירות שהוגשו בשבועיים האחרונים נגד תקנות הקורונה, שהגבילו את ההפגנות למרחק של 1,000 מטר מביתו של כל מפגין, במסגרת "מצב החירום המיוחד" שעליו הכריזה הממשלה. מצב החירום המיוחד נחקק על-ידי הכנסת בתיקון ל"חוק הקורונה הגדול" לפני כשבועיים, בהתאם להצעת חוק ממשלתית שביקשה להטיל הגבלות חמורות – בעיקר על קיום ההפגנות באזור מעון ראש הממשלה בבלפור – ושאותן לא ניתן היה להטיל בהתאם לחקיקה הקודמת.
היועץ המשפטי, באמצעות אנשי מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עבד קשה כדי לעטוף את המהלך הממשלתי הזה במעטפת מילולית לגיטימית. אגלי הזיעה על מצחם של אנשי משרד המשפטים ניכרים בתגובות השונות שהוגשו לבית המשפט במענה לעתירות. זה לא כל כך פשוט לשוות נופך ענייני למהלך להגבלת ההפגנות. הרי אין בישראל מי שאינו יודע מה הסיבה האמיתית שהניעה אותו: רצונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להפסיק את ההפגנות ההמוניות בבלפור. לא קורונה, לא שרשראות הדבקה, לא מספר החולים קשה.
אנשי הפרקליטות עבדו כל כך קשה, רק כדי שבסופו של דבר תבוא הממשלה עצמה ותמשוך את השטיח מתחת לרגליהם. אחרי שנאלצו לשטוח, על פני עשרות עמודים, את ההצדקות כביכול להגבלת ההפגנות, התקבלה אתמול ההחלטה לסיים את "מצב החירום המיוחד", עם פקיעתו הלילה, ופירוש הדבר הוא שמגבלת 1,000 המטרים על ההפגנות – מתבטלת.
"לפי הנמסר עתה ממשרד הבריאות", עדכנה הפרקליטות את שופטי בג"ץ בהודעה מיוחדת אתמול, ערב הדיון בעתירות, "אין כוונה לבקש מהממשלה להאריך את ההכרזה על מצב החירום המיוחד מעבר למועד הנקוב". משכך, טוענת הפרקליטות, העתירות התייתרו למעשה ודינן להימחק. לו רק לא הייתה הממשלה עושה לה מנהג לקבל את כל ההחלטות ברגע האחרון, הייתה יכולה לחסוך לפרקליטות את ההתבזות.
הנה חלקים ממה שכתבה הפרקליטות לבג"ץ, בתשובה לעתירות. כהרגלם, שפכו אנשי הבג"צים עמודים על עמודים של נתונים מיותרים, אולי כדי לטעת מורא בליבם של שופטי בג"ץ, לבל יתערבו במדיניות הממשלתית בתקופת החירום הזו. אם רק אפשר היה להצמיד פסקול מזרה אימה לטקסט הכתוב, היו בוודאי צלילים אפלים מלווים את המילים:
"היקפי התחלואה המשמעותיים וקצב התפשטות המחלה – אשר מביא לגידול מעריכי במספר הנדבקים – עלול להביא לכך שמערכת הבריאות תגיע לסף אי ספיקה ולא תוכל לתת מענה לחולים, לדעת גורמי המקצוע".
בתגובת הפרקליטות לעתירות צוטטה חוות דעת אפידמיולוגית שהניח משרד הבריאות על שולחן הממשלה, לפני כשבוע. מדובר בחוות דעת שלשיטת המדינה אמורה לתמוך בהחלטות בדבר "מצב חירום מיוחד" שעניינו הגבלת ההפגנות. מה נכתב בה שעשוי להצדיק את הצעד הזה?
"מדינת ישראל עודנה במצב של תחלואה חריפה ומצב בריאותי חמור המחייבים המשך נקיטת צעדים מחמירים ובכלל זה מגבלות מחמירות של תנועה והתקהלויות, להתמודדות עם המצב החמור".
ובקיצור, שום נתון שעליו ניתן להתבסס.
ניכר שאנשי הפרקליטות השתמשו בכל יכולתם, הווירטואוזית לעתים, לאקרובטיקה מילולית, כדי לטשטש כל הבדל בין תפילות בבתי כנסת ובמרחב הציבורי, למשל – שם יש מידע קונקרטי על הדבקה המונית – לבין הפגנות.
"בהמשך להחלטה על הסגר החלקי, הממשלה החליטה על סגר כללי והדוק עוד יותר, כאשר נקודת המוצא הייתה כי בתקופה זו יש להישאר בבית ולהימנע ממגעים חברתיים והתקהלויות, ולצמצם למינימום את החריגים לכך. הוחלט שיש להטיל מגבלות על כל סוגי ההתקהלויות, לרבות על קיומן של הפגנות".
אשד של מילים שפכה הפרקליטות בתגובתה לעתירות, בניסיון לטשטש את העובדה הפשוטה, שאין כל נתון התומך במסקנה שההפגנות הן מקור להדבקה או הידבקות. זה המקסימום שהיה לה:
"עמדת גורמי המקצוע של משרד הבריאות היא כי הפגנה, כמו כל התקהלות, עלולה גם היא להביא להידבקות במהלכה".
האמנם? ההחלטה להטיל מגבלה על הפגנות, כמו כל החלטה מינהלית אחרת, צריכה להיות מידתית ולהתבסס על תשתית עובדתית התומכת בהגיונה של ההחלטה.
במילותיה של המשנה ליועץ (ציבורי-מינהלי), עו"ד דינה זילבר, בחוות דעת מלפני כשבועיים בסוגיית ניגוד העניינים של חברי הממשלה המחליטים על הגבלת ההפגנות נגדם:
"מובן כי כללי המשפט החוקתי והמינהלי חלים על כל קביעה לעניין הגבלה של הזכות להפגין. על כן, נדרש כמובן שקביעה כזו תיעשה על יסוד שיקולים ענייניים ותשתית עובדתית ומקצועית מספקת".
אחד ממבחניה של המידתיות הוא מבחן "הקשר הרציונלי". זהו מבחן הבודק את התאמתו של האמצעי שנבחר לתכלית שמבקשים להשיג. לא ניתן לבסס קשר רציונלי בלי נתונים. מה היה לנציגיו של היועץ לומר על כך?
"אמנם אין בידי משרד הבריאות נתונים ספציפיים על הידבקות בהפגנות, אולם לעמדת גורמי המקצוע, לא ניתן לקבוע כי אין הדבקה בנגיף בהפגנות, על סמך היעדר דיווח של הפגנות כמקור הדבקה".
אין נתונים, אבל לא ניתן לקבוע שאין הדבקה. זה הסטנדרט שמציבה הפרקליטות בימים אלה, בגיבוי מלא של היועץ מנדלבליט, להצדקת צעדיה הדרקוניים של הממשלה, המונעים מהאינטרסים האישיים של העומד בראשה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
לך חפש מי ינענע אותך 0מאלני בוגד אנרכיסט קומוניסט ערב רב טמא ושפל שפוסל במום של עצמו. המן-דל-בלוף הדיקטטור בעל ניגוד העניינים המטורף ששולט על המדינה בחסות כנופיית שלטון ה(צ)חוק מהפרקליטות ה0מאלנית הרקובה והעבריינית תופרת התיקים וסוגרת התיקים שהיא זרוע של הדיקטטורה הרודנית של בגץ הפוסט ציוני/יהודי האנרכיסט שרוצה להפוך אותנו למדינת כל אזרחיה ומסתנניה ברשעות אהרון ברק ימ"ש שר"י עם משכורות ופנסיות תקציביות של 100,000 שקל בחודש על חשבון העם הפשוט. דיקטטורים קומוניסטים במסווה של דמוקרטיה.
ההתנהלות המוזרה של מנדלבליט אינה מהיום.
הנה לדוגמא בפרשת הצוללות אשר ב.נתניהו הוא מחוללה הראשי:
נתניהו הוא שהחליט על ביטול המכרז,נתניהו הוא שהחליט לרכוש צוללות שאינן על פי המפרט המבצעי של מערכת הביטחון ואשר גם יקרות יותר ברכישה ובתחזוקה ובתפעול – והתעקש :לרכוש הצוללות רק מטיסנקרופ.
נתניהו הוא שהחליט על רכישת עודף צוללות
וגם זה רק בטיסנקרופ.
נתניהו הוא שאישר מכירת הצוללות האיסטרטגיות למצרים – למרות שבתחילה הכחיש שאישר.
נתניהו הוא שטען כי מידר את כל מי שהיה
ח י י ב לדעת בנימוק שהיה שם "סוד" וטען שהיועמ"ש עודכן בפרטים ונתן את אישורו לזו ההתנהלות – מנדלבליט הכחיש זאת מכל וכל.
נתניהו הוא שקבע שתרכשנה מטיסנקרופ גם ספינות נגד הצוללות ..שאושרו למצרים..
נתניהו הוא שהיו לו מניות בחברה של בן דודו מליקובסקי ואשר סיפקה רכיב לפלדת הצוללות אשר לטיסנקרופ.
מניות הזבל של החברה עלו פי 7 ואז נמכרו בזה הרווח.
למרות כל האמור הרי משהחל פירסום הפרשה מיהרה הפרקליטות להכריז שראש הממשלה אינו חשוד.
הכיצד הקביעה שאינו חשוד עוד טרם חקירה?
עוד טרם קבלת גירסת מחוללה הראשי ראש הממשלה ב נתניהו?