אילוסטרציה (צילום: tenkende/istockphoto)
למדינה אין מושג מה מצבם של מחלימי הקורונה

ללכת 20 דקות ולקרוס, לעבוד רק שעה ביום

בריאות

רופאים, חולים ומחקרים רבים מדברים על תסמינים נפוצים וקשים של הקורונה שנמשכים מספר שבועות או חודשים אחרי ההחלמה הרשמית, כמו עייפות כרונית, קשיי נשימה ובעיות בלב ● אבל המידע החלקי והסותר שפורסם בנושא לא מגלה כמה מהמחלימים סובלים מהם, ולמשך כמה זמן ● בפועל, לישראל ולממשלות אחרות אין שום מאגר מידע מסודר על תופעת ה-long covid19, ולאיש אין מושג מה היקפה האמיתי

ד', צעירה בת 36 מהצפון, חלתה בקורונה בחודש מרץ. מצבה לא הוגדר קשה, והיא לא אושפזה, ונמצאה בזמן המחלה בבידוד בביתה. "לא היה לי חום, לא איבדתי את חוש הריח, אבל היה לי קשה לנשום, וסבלתי מכאבים בכל הגוף, חולשה נוראית, חוסר תיאבון וטשטוש", היא נזכרת. "לקח לי שעה לקום מהמיטה, וכששכן הציע לי שיכין לי תה וישאיר לי ליד הדלת סירבתי, כי היה לי קשה לקום".

חלק מהתסמינים, מספרת ד', נעלמו אחרי שבועיים, חלקם נעלמו וחזרו אחר כך וחלקם נשארו איתה כבר שבעה חודשים. "כאילו הבראתי, אבל הייתי מאוד חלשה. זה החמיר והשתפר עם הזמן, אבל לא התגברתי על החולשה עד עכשיו. היו תקופות שאם הייתי תולה כביסה או יורדת לזרוק זבל הרגשתי כאילו שעשיתי טרק, והייתי צריכה לנוח שעתיים. סבלתי גם מכאבי שרירים נוראיים, והייתי ימים שלמים על קודאין. גם קוגניטיווית הייתי על הפנים ולא הצלחתי להתרכז בכלום.

"בהתחלה לא הבנתי מה הסיפור, חשבתי שזו התכווצות שרירים אחרי תקופה ארוכה ששכבתי במיטה. בחודש מאי עברתי בדיקות והיה חשד לקריש דם בריאות, אבל בסוף מצאו דברים זניחים. בפעם הבאה שהגעתי לבדיקה, בקיץ, כבר אמרו לי, כן, זה פוסט-קורונה, זה קורה אצל חלק מהחולים, ראינו כבר הרבה מקרים כמוך. לפעמים זה נמשך ברציפות שבועות, לפעמים חודשים, ולפעמים זה חוזר אחרי שישה עד שמונה שבועות מההבראה הראשונה".

במשך חצי שנה ד' לא עבדה. "בהתחלה, אחרי ההבראה הראשונה, הרגשתי מספיק טוב כדי לעבוד, אבל היה סגר. אחר כך כבר לא חזרתי לעבודה, החולשה והכאבים היו קשים מדי". כיום, שבעה חודשים אחרי מחלתה הראשונית, היא מרגישה יותר טוב – ועדיין, רחוקה מלהיות בריאה. "אני מסוגלת ללכת היום עשרים דקות עד שאני עייפה מדי. אני עובדת שעה ביום. אני אפילו לא מסוגלת להתרכז בשיחת טלפון כמו זאת שאנחנו מנהלים עכשיו בלי קודאין".

אילוסטרציה, עידן הקורונה בתל אביב, אוקטובר 2020, למצולמת אין קשר לנאמר (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
אילוסטרציה, עידן הקורונה בתל אביב, אוקטובר 2020, למצולמת אין קשר לנאמר (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

תופעה שאיש אינו יודע את היקפה

העובדה שחלק מהחולים ממשיכים לסבול מתסמיני המגפה ידועה ומוכרת לצוותים הרפואיים, לחוקרים וכן לחלק מהציבור, לאחר שדבר קיומה של פורסם בהרחבה בכלי התקשורת. לתופעה גם נמצא כבר שם רשמי, long covid19, והיא נחשבת לאחד הגורמים המרכזיים שהופכים את הקורונה למגפה מסוכנת, ולא רק בגלל שיעורי התמותה ממנה והעומס שהיא מטילה על מערכת הבריאות.

חולים שהחלימו מקורונה בגילאים שונים, רבים מהם צעירים, סובלים מבעיות רפואיות רבות במגוון תחומים. עם תסמינים אלה נמנים, בין השאר,  קשיי נשימה חמורים, מחלות לב שונות, בהן הפרעות קצב ודלקת בשריר הלב, ליקויים בכלי הדם, צלקות בריאות, שיעול, עייפות וחולשה, בעיות עצביות וקוגניטיביות, נדודי שינה, כאבי ראייה, בעיות זיכרון, כאבים בפרקים, כאבי בטן ושלשולים, סחרחורות, פריחה, התקרחות, סכרת, אבדן של חוש הריח והטעם ועוד.

לתופעה גם נמצא שם רשמי, long covid19, והיא נחשבת לאחד הגורמים המרכזיים שהופכים את הקורונה למגפה מסוכנת, ולא רק בגלל שיעורי התמותה ממנה והעומס שהיא מטילה על מערכת הבריאות

עקב שכיחות התופעה, נפתחו גם בארץ מרפאות למחלימי קורונה, שאליהן מגיעים חולים למעקב, בדיקות וטיפולים, בבתי החולים תל השומר, איכילוב, בילינסון, הדסה, סורוקה ובקופות החולים. אבל ממשלת ישראל, וכנראה גם ממשלות אחרות, טרם הצליחו לאסוף מידע שיגלה בכמה חולים מדובר, מה שיעורם מכלל הנדבקים, מה גילם ומצבם הבריאותי וכמה זמן הם עתידים לסבול.

במשרד הבריאות הבהירו בתשובה לשאלת זמן ישראל כי לא קיים מידע על השאלות כמה חולי קורונה עם תסמינים ארוכי טווח קיימים, מה שיעורם מכלל החולים והנדבקים, מה משך התסמינים הנפוץ ומה התסמינים נפוצים. 

"העובדה היחידה שאנחנו יודעים על ה-long covid19 הוא שהיא קיימת ושזאת בעיה אמיתית, אבל המידע הסטטיסטי לגבי השכיחות שלה לגמרי לא מדויק", אומר לזמן ישראל פרופ׳ דוד מבורך, מנהל מחלקת קורונה בבית החולים הדסה.

"לא רק שלא ברור בדיוק כמה חולי long covid19 יש, אלא שמדובר למעשה בכמה תופעות שונות, כולן מסוכנות וחמורות, אבל לא בהכרח קשורות אלה באלה", אומר מבורך, ומחלק את החולים לשלו קבוצות. "יש חולי קורונה שתהליך ההחלמה שלהם ארוך. הם חלו באוגוסט, ועכשיו אוקטובר, אבל עדיין לא החלימו לגמרי מהמחלה ומהסימפטומים שהיו להם בזמן המחלה, וגם אם המצב שלהם הולך ומשתפר, עדיין יש להם קשיים נשימתיים, למשל, שזה הסוג הנפוץ ביותר.

"יש חולים שסובלים מ'פוסט-קוביד': הקורונה שלהם הסתבכה והתפתחה למחלה ארוכת טווח. הם באים עם מגוון סימפטומים, החל מרגישות לכאב וכלה בעייפות כרונית. הסוג השלישי הוא חולים שהבריאו וסובלים מתסמונות דלקתיות שמצריכות אשפוז, שניים עד ארבעה חודשים אחרי שהחלימו ממחלת הקורונה הקורונה. לא ברור למה זה קורה ועד כמה זה קשור לקורונה, אבל זה קיים ויש קורלציה. אמנם סוג זה נדיר יותר, אבל היו לנו כבר ארבעה חולים כאלה".

אילוסטרציה, עידן הקורונה בבני ברק, אוקטובר 2020, למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: Yossi Aloni/Flash90)
אילוסטרציה, עידן הקורונה בבני ברק, אוקטובר 2020, למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: Yossi Aloni/Flash90)

מחקר ללא מידע אמפירי

לאחרונה פורסם מחקר של מרכז המידע הלאומי למערכה בקורונה של אמ"ן אודות השפעות הקורונה לטווח ארוך, שהתייחס לשאלת ההיקף של הקורונה ארוכת הטווח. המחקר עורר הדים ופורסם בתקשורת, אבל כותרות הכתבות שציטטו אותו קבעו קביעות סותרות על היקף התופעה. באחת הידיעות נכתב כי "עד כשליש ממחלימי הקורונה סובלים מנזקים ארוכי טווח", כותרת אחרת ציינה כי מדובר ב-5% ו-10% מהחולים, ובידיעה נוספת נכתב על "מחצית מהחולים".

למעשה, המחקר לא השיב לשאלה מה היקף התופעה, בין השאר משום שהוא לא התבסס על מידע אמפירי או סטטיסטי חדש שנאסף בשטח, אלא על פרסומים וכתבות מאתרים רפואיים נחשבים ובכלי תקשורת מובילים בעולם, שלא כללו מידע סטטיסטי מוצק, אלא רק הערכות של רופאים, שהכתבים ציטטו.

מבדיקה שערכנו בעזרת ביולוגים שעובדים בשווייץ ובבריטניה עולה כי גם לממשלות אירופיות ומערביות אין מאגרי מידע רשמיים על הנושא, וככל הידוע, גם להן אין עדיין מידע על היקף התופעההסבירות שפציינט יפתח תסמינים מתמשכים קשה לבדיקה, כיוון שמחקרים שונים מראים תוצאות שונות. למעשה, איש אינו יודע את היקף התופעה של ה-long covid19", נכתב במאמר של עיתונאית המדע הקנדית ג'ניפר קוזין-פרנקל במגזין המדעי הנחשב "Science".

"קשה מאוד לדעת כמה אנשים סובלים מ-long covid19, כי המעקב הרפואי מתבצע בעיקר על אלה שהיו מאושפזים בבתי החולים, ומדובר בחלק קטן יחסית מכל חולי הקורונה", אומרת לזמן ישראל ד"ר שקד אשכנזי, ביולוגית ישראלית שחוקרת את מערכת החיסון מאוניברסיטת אוקספורד באנגליה וחברה בעמותת "מדעת".

ד"ר שקד אשכנזי, ביולוגית מאוניברסיטת אוקספורד (צילום: באדיבות המרואיינת)
ד"ר שקד אשכנזי (צילום: באדיבות המרואיינת)

"הרבה מהחולים שהתסמינים שלהם נמשכים שבועות ארוכים וחודשים אינם החולים הקשים שמאושפזים בבתי החולים, או החולים במצב בינוני שרק חלקם מאושפזים, אלא גם חולים עם תסמינים קלים בלבד, או כאלה שהתסמינים שלהם היו קלים בזמן שהיו חיוביים לקורונה, ודווקא לאחר מכן החמירו.

"החולים לא תמיד יודעים שיש קשר בין הקורונה לבין התמשכות התסמינים שלהם, וגם הרופאים לא יודעים על כך. יש גם מקרים שבהם חולי קורונה שלא אושפזו ולא היו תחת מעקב רפואי מגיעים לבדיקות רפואיות בבתי חולים או בקהילה, ומתלוננים על כך שלא הבריאו במשך חודשים, אבל הרופאים מנפנפים אותם בטענה שאלה התקפי חרדה, אם בגלל הנחה מוקדמת שגויה, ואם בגלל העומס".

אנשים רבים נמצאים כיום במצוקה נפשית ובחרדה מפני תסמיני המחלה שגורמת גם לתסמינים פסיכוסומטיים. במרץ ואפריל השנה היו ימים שבהם 11 אלף אנשים בישראל התקשרו למוקד מד"א והתלוננו על סימפטומים של קורונה, ורק כמה מאות מהם היו חולים באמת. האם יכול להיות שזאת הסיבה לחלק מהמקרים של התמשכות התסמינים אצל המחלימים?

"אי אפשר ולא צריך לפסול את האפשרות הזו בצורה גורפת, אבל אני חושבת שבחלק משמעותי מהמקרים לא מדובר בתופעות פסיכוסומטיות. היו מקרים שבהם פציינטים התעקשו להיבדק, ונמצאו אצלם בעיות רפואיות אורגניות, כמו נזקים בתפקוד הלב ובמערכת הנשימה. יש גם לקחת בחשבון שחלק מהמצוקה הנפשית של חולים ב-long covid19 נגרמת מהמחלה עצמה, ולא להיפך.

"האנשים הללו סובלים במשך זמן רב מקשיים יומיומיים, דיכאונות, חרדות ובדידות, בין השאר משום שגם בתקופות שבהן אין סגר הם מתקשים לצאת מהבית, חווים קשיים במשפחה ובזוגיות, וקשיים כלכליים. חלקם נאלצים לקחת חופשות עבודה של חודשים, וחלקם מפוטרים או מאבדים את העסק שלהם.

"האנשים הללו סובלים במשך זמן רב מקשיים יומיומיים, דיכאונות, חרדות ובדידות, בין השאר משום שגם בתקופות שבהן אין סגר הם מתקשים לצאת מהבית, חווים קשיים במשפחה ובזוגיות, וקשיים כלכליים"

"מדובר באנשים שבקושי מצליחים לקרוא פסקה, ולא זוכרים אם לקחו כדור או לא, ואז הם צריכים ללכת לוועדות של הביטוח לאומי. חשוב להכיר בכך שה-long covid19 קיים, ושהוא אחד הסיכונים המרכזיים של המגפה", מדגישה אשכנזי.

אילוסטרציה, בדיקת קורונה ברחוב בסין, מאי 2020 (צילום: AP Photo/Andy Wong)
אילוסטרציה, בדיקת קורונה ברחוב בסין, מאי 2020 (צילום: AP Photo/Andy Wong)

אז כמה זמן נמשכת קורונה? לא יודעים

למרות שאין מידע רשמי על הנושא, נעשו כבר לא מעט מחקרים שקבעו מעבר לכל ספק שהתופעה קיימת ואינה נדירה, בצירוף הערכות שונות על היקפה. מהמחקרים הללו ניתן להשיג תמונה חלקית שמראה עד כמה התופעה נפוצה, אצל כמה מהחולים הסימפטומים נמשכים שבועות, ואצל כמה מהם חודשים.

המחקרים הראשונים נעשו באירופה בקרב חולים שהיו מאושפזים בבתי החולים בהתפרצות הקורונה הקשה במרץ. באותה תקופה אושפזו באירופה כמעט רק חולים במצב של סכנת חיים. המחקרים שנערכו בהמשך על אלה מהם ששרדו את המגפה מצאו שיעור מבהיל של חולים, שהמשיכו לסבול מסימפטומים מתמשכים.

מחקר שנערך ביוני על מאות חולים שאושפזו במרץ ואפריל בפדואה, איטליה, מצא ש-87% מהם המשיכו לסבול מתסמינים כלשהם גם 60 יום אחרי שהחלימו, בעיקר בעיות נשימה ועייפות כרונית. מכיוון שמדובר בחולים קשים, רובם הגדול סבלו ממחלות כרוניות עוד לפני שלו בקורונה, אך המעקב מצא שמצבם החמיר דרמטית אחרי שנדבקו במגפה ואושפזו. מחקרים דומים שנערכו במדינות אחרות באירופה, ועוד קודם לכן במחוז ווהאן בסין, הגיעו לתוצאות דומות.

מידע נוסף על שכיחות התופעה מתקבל מחולים שמטופלים במרפאות למחלימים מקורונה. המספר הגדול של החולים שמגיעים למרפאות הללו מראה שהתופעה שכיחה מאוד, וקיימת גם אצל חולים שסבלו מסימפטומים קלים ובינוניים, כך שאפשר לקבל הערכות מסוימות על היקף התופעה, אף שאלה חלקיות מאוד.

אחת הדרכים לבדוק את שכיחות ה-long covid19 היא לספור את מספר המטופלים בכל מרפאות המחלימים יחד. בשוודיה נערכה בדיקה כזאת לפני כחודשיים ונמצא כי כ-34 אלף חולים הגיעו למרפאות המחלימים, כלומר, המשיכו לסבול מתסמינים שונים אחרי שכבר היו שליליים לנגיף.

בארץ, ככל הידוע, לא נערכה ספירה כוללת של מספר החולים שהגיעו למרפאות המחלימים, אך הדיווחים מהמרפאות מצביעים על סדרי הגודל הגבוהים של התופעה. במרפאת המחלימים של מכבי דיווחו בחודש יוני על 4,000 מטופלים שהגיעו להיבדק ולקבל טיפול אחרי שבאופן רשמי "הבריאו" מקורונה.

עם זאת, גם ספירת המטופלים המגיעים למרפאות המחלימים לא מספקת תשובה מלאה על שכיחות התסמינים המאוחרים, או על משך הזמן שלהם. הסיבה לכך היא שהמידע שנאסף במרפאות אינו מאפשר לדעת את משך הזמן שבו הסימפטומים נמשכים. חולים רבים עם תסמינים מאוחרים כלל אינם מגיעים למרפאות; חלק ממי שמגיע למרפאות אינו סובלים מתסמינים אלה; וחלק מהמרפאות מטפלות רק במי שהיה מאושפז, והוגדר כחולה קשים או בינוני.

חולים רבים עם תסמינים מאוחרים כלל אינם מגיעים למרפאות; חלק ממי שמגיע למרפאות אינו סובלים מתסמינים אלה; וחלק מהמרפאות מטפלות רק במי שהיה מאושפז, והוגדר כחולה קשים או בינוני

במרפאת המחלימים של תל השומר דיווחו ביולי כי 100% מאלה שהיו מאושפזים בבית החולים עקב קורונה קשה או בינונית התלוננו על סימפטומים שנמשכו גם אחרי ההחלמה הרשמית. עם זאת, במרפאה כללו בנתון הזה גם את אלה שסבלו מקשיים נפשיים, וספק אם ניתן לראות בכך סימפטום מתמשך של המחלה עצמה, לאור העלייה החדה במצוקה הנפשית בתקופת הקורונה, והעובדה שמדובר באנשים שאושפזו בבידוד. במרפאה ציינו כי שליש מאלה שהיו מאושפזים בבית החולים – כלומר, חולים קשים ובינוניים – סבלו מסימפטומים מתמשכים.

אילוסטרציה, חולי קורונה מקבלים טיפול בתימן, מאי 2020 (צילום: AP Photo/Wail al-Qubaty)
אילוסטרציה, חולי קורונה מקבלים טיפול בתימן, מאי 2020 (צילום: AP Photo/Wail al-Qubaty)

איסוף נתונים על מחלימים באפליקציה

המחקרים האקדמיים הרציניים ביותר שנערכו עד כה על ה-long covid19 התבססו על מידע שנאסף מחולים באמצעות אפליקציות. למעשה, מחקרים אלה הם הראשונים שנתנו תשובה כלשהי לשאלה כמה זמן נמשכת המחלה.

אוניברסיטת קינגס קולג' הבריטית ביצעה מחקר גדול בנושא שהתבסס על מידע שנאסף מארבעה מיליון חולים ומחלימים מקורונה, שהתחברו לאפליקציה ייעודית לאיסוף מידע על נגיף הקורונה, וענו דרכה על שאלות החוקרים.

לפי המחקר של הקינגס קולג', שעורר הדים רבים בתקשורת העולמית והפך להערכה המקובלת ביותר על התמשכות הקורונה, כ-90% מהחולים בקורונה שלקו בסימפטומים של קורונה בכל רמות החומרה, החלימו מהם בתוך שלושה שבועות. כ-10% מכלל הלוקים בסימפטומים המשיכו לסבול מסימפטומים כלשהם יותר משלושה שבועות אחרי תחילתם, 5% המשיכו לסבול מסימפטומים גם אחרי חודש, וכ-1% המשיכו לסבול גם אחרי 40 יום.

יש לציין כי לא מדובר באחוזים מכלל הנדבקים בנגיף, מכיוון שחלק גדול מהם אינם סימפטומטיים. "שיעור החולים עם סימפטומים מכלל הנדבקים לא ידוע, בגלל השינויים במדיניות הבדיקות בין מדינות ותקופות שונות, אך הוא נע בין 30% ל-80%", מציינת אשכנזי. "כל עוד לא יודעים מה אחוז החולים הסימפטומטיים, אי אפשר לדעת מה אחוז החולים ב-long covid19. אך מחקרים מהסוג הזה מספקים הערכה טובה על משך הסימפטומים אצל מי שלוקה בהם".

לפי קינגס קולג', בין 3% ל-8% מהנדבקים בקורונה ממשיכים, אפוא, לסבול מסימפטומים יותר משלושה שבועות אחרי תחילתם, בין 1% ל-4% ממשיכים לסבול מהם גם אחרי חודש ובין 0.3% ל-0.8% – גם אחרי חודש וחצי.

שיעור זה נמוך משמעותית מהיקף התופעה המשתקף בכותרות המבהילות שפורסמו באתרים שונים, ועדיין, מדובר באנשים רבים מאוד. עד כה אובחנו כנדבקים בקורונה בישראל כ-300 אלף איש. מדובר, לפי נתוני קינגס קולג', בכ-9,000 עד 24 אלף חולים ישראלים, שהחלימו רק אחרי יותר משלושה שבועות, ושל בין 900 ל-2,400 חולים ישראלים שהמשיכו לסבול יותר מחודש וחצי, ובפועל המספרים גבוהים יותר כי לא כל הנדבקים בקורונה אובחנו בה. ברחבי העולם מדובר במיליוני אנשים, שחלקם סובלים מסימפטומים קשים שפוגעים בתפקודם.

המחקרים הללו מראים יותר מכל מחקר אחר את סדרי הגודל של שכיחות ה-long covid19, אבל גם הם אינם מספקים תמונה מדויקת, כיוון שמדובר במחקרים וולונטריים שמתבצעים באנשים שמצטרפים לאפליקציות מרצונם, ומדווחים כרצונם. כתוצאה מכך ייתכן שהתופעה שכיחה יותר מכפי שמראה המחקר של קינגס קולג' ומחקרים דומים, מאחר שחלק מהחולים אינם מדווחים, וייתכן שהיא דווקא פחות נפוצה, בגלל שחולים רבים שהחלימו בתוך זמן קצר כלל לא דיווחו על כך.

אילוסטרציה, עידן הקורונה במזרח ירושלים, אוקטובר 2020, למצולמות אין קשר לנאמר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
עידן הקורונה במזרח ירושלים, אוקטובר 2020, למצולמות אין קשר לנאמר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

לקחים ממגפות קודמות

המחשבה שהקורונה עלולה לפגוע בחולים בטווח הבינוני והארוך הטרידה את הרופאים והחוקרים מאז פרוץ המגפה, מאחר שתופעת הסימפטומים המתמשכים והסימפטומים החוזרים מוכרת ממגפות אחרות. בכמה מחלות, כמו פוליו, מלריה וחצבת, התפרצויות חוזרות של המחלה עלולות להגיע גם שנים אחרי שהחולים מבריאים מהן, ולעתים ההתפרצויות האלה מסוכנות יותר מהמחלה הראשונית.

"אני חושבת שה-long covid19 מצביע על תופעה דומה", אומרת אשכנזי, "הרבה אנשים עם long covid19 מדווחים שיש סימפטומים שפתאום מופיעים אחרי כמה חודשים ולא היו קיימים קודם, בדומה לאנשים שמחלימים ממחלות אחרות".

אחת התופעות הנפוצות ביותר מבין הסימפטומים המתמשכים היא העייפות הכרונית, כמו זאת שעליה סיפרה ד' בתחילת הכתבה. עייפות כרונית (CFS) היא תופעה רפואית מוכרת ונרחבת מאוד אצל אנשים שהחלימו ממחלות אחרות. חוקרים חוששים שגם מחילימים מקורונה סובלים מאותה התופעה.

מחקר שנערך באוסטרליה בקרב אנשים שחלו בעבר במחלת הנשיקה, קדחת Q וקדחת נהר רוס, מצא שכ-12% מהם סבלו במשך חודשים ואף שנים אחרי שהבריאו מעייפות כרונית, כאבי שרירים וקשיים נוירו-קוגניטיוויים. במחקר שנערך בקרב תושבי הונג קונג שנדבקו בסארס ב-2003, הסתבר כי כ-40% מהם סבלו מבעיות של עייפות כרונית לאחר שלוש שנים, ו-27% אובחנו ב-CFS.

בבריטניה פרסמו לאחרונה חוקרים סקירה וניתוח של תוצאות קליניות ארוכות טווח מ-28 מחקרים שעקבו אחר תסמינים דלקתיים בקרב מחלימי סארס בסין, בקוריאה ובקנדה בשנה שלאחר שחרורם מאשפוז. אצל רובם חל שיפור כחצי שנה לאחר השחרור, וליקויים מסוימים נצפו בקרב 45% מהחולים גם כעבור שנה.

הסארס הוא נגיף ממשפחת הקורונה, מה שמעלה את החשש שלחולי קורונה רבים יהיו סיבוכים דומים במשך שנים, אף שהסארס הייתה מחלה חמורה יותר וששיעור הסובלים מתסמינים ארוכי טווח מקרב חולי הקורונה נמוך בהרבה.

הסארס דומה לקורונה, מה שמעלה את החשש שלחולי קורונה רבים יהיו סיבוכים דומים במשך שנים, אף כי הסארס הייתה מחלה חמורה יותר ושיעור הסובלים מתסמינים ארוכי טווח מקרב חולי הקורונה נמוך בהרבה

"אנחנו לא יודעים עדיין עד כמה התסמינים המתמשכים של הקורונה נפוצים, מסוכנים וארוכי טווח", אומרת ד"ר אשכנזי. "אבל אנחנו יודעים בוודאות שזאת תופעה קיימת ולא נדירה. הרבה מאוד אנשים סובלים סבל קשה במשך זמן רב, ולפי היקף ההדבקה – יהיו אנשים נוספים שיסבלו. בקנה מידה ישראלי מדובר בוודאות באלפי אנשים, ואולי בעשרות אלפים".

"בטווח הארוך עדיין אי אפשר לדעת האם המחלה או משהו שנגרם ממנה יגרום לסיבוכים קשים גם בשנים הבאות. אבל יש חשש כזה, וצריך להביא אותו בחשבון כשקובעים מדיניות. כי כשלא באמת יודעים אם משהו יקרה ומה תהיה השכיחות שלו, קשה להתארגן לפי זה, וצריך להיות זהירים ביותר".

עוד 2,389 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 22 באוקטובר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

אלפי מפגינים ברחבי הארץ נגד התנהלות הממשלה ונתניהו

כחול-לבן השיקה קמפיין, בליכוד קראו "לחזור לעבודה משותפת" ● נגיד בנק ישראל: "מוטב שלא ניכנס ל-2021 בתקציב המשכי" ● יעלון: "ייתכן שיתוף פעולה עם כחול לבן בהחלפת נתניהו" ● סקר: 10% מהישראלים השתתפו במחאה נגד נתניהו והממשלה ● כתב אישום נגד צעיר שריסס מפגינים ביפו בגז פלפל

עוד 60 עדכונים

תקיפת הרופאים בבלרוס היא נורת אזהרה עבורנו

בכל מלחמה יש חוק כתוב, אבל גם כזה של כבוד, שלא פוגעים בצוותי רפואה, בפראמדיקים וחובשים. אז איך זה שמה שאמור להישמר גם בין צבאות אוייבים לא נשמר בתוך מדינות? איך זה שמזה חודשים משתוללים כוחות הביטחון בבלרוס – עוצרים, פוגעים ומענים מפגינים, ובהם צוותי רפואה, רק משום שהם מעזים לסייע למפגינים?

ואולי צריך לשאול, מה לעזאזל קרה לכל אותם ארגוני בריאות עולמיים שאמורים להגן על צוותי רפואה העושים את עבודתם? איפה ארגון הבריאות העולמי וההסתדרות הרפואית העולמית?

בכל מלחמה יש חוק כתוב וגם של כבוד, שלא פוגעים בצוותי רפואה, בפראמדיקים וחובשים. איך זה שמזה חודשים משתוללים כוחות הביטחון בבלרוס – עוצרים, פוגעים ומענים מפגינים וצוותי רפואה שהעזו לסייע להם?

נראה שיחד עם נגיף הקורונה תקף את החברה נגיף מסוכן בהרבה. שחיתות משומנת בקשר הון-שלטון לא אוהבת שמפריעים לה לשבת על צינורות הכסף. הציבור שמפגין הוא לא ציבור בוחרים, הוא מטרד שיש לדכא. ואם צוותי הרפואה באים לעשות את עבודתם – כשהצורך בשלטון חזק מתנגש עם האתיקה הרפואית והציווי להגיש עזרה בכל מצב – אזי גם הרופאים הופכים לאויב.

בתקופה האחרונה הולכים ומתרבים דיווחים של רופאים בבלרוס על אלימות הולכת וגואה כלפי צוותים רפואיים – במקביל לאלימות כלפי המפגינים. ממקורות שונים והצלבת מידע עולה, כי בהפגנות שפרצו במינסק, בירת בלרוס לאחר הבחירות לנשיאות באוגוסט-ספטמבר 2020, נפצעו לכל הפחות 1376 מפגינים. שליש מהם ספגו פציעות משמעותיות. כ-600 מהמפגינים נפצעו לא בזמן פיזור ההפגנות עצמן –אלא לאחר המעצר – בתחנות המשטרה ובבתי הכלא. בנוסף תועדו 3 מקרי אונס, אחד מהם של קטין. כל הנתונים נאספו על ידי אתר התחקירים 'מדיאזון' על סמך מסמכים שהודלפו מהפרקליטות במדינה.

עוד עולה כי רבים מהמפגינים נפצעו לאחר מעצרם – בזמן העברתם לחקירה, בתחנות המשטרה ובבתי המעצר – כאשר כבר לא ניתן לטעון שהם היוו סיכון וכאשר הם ממילא לא יכלו להתנגד. רבים מהם הוכו יותר מפעם אחת: בשעת המעצר, בהעברה, בתחנת המשטרה ובבית המעצר. לפעמים במשך מספר ימים. רק בימים האחרונים צף סרטון הוידאו המתעד מקצת מההתעללות במפגינים העצורים:

צוותי הרפואה בבלרוס, הקורסים תחת הנטל הכפול של טיפול לקוי במגפת הקורונה ואלימות של המשטר, החלו להצטרף להפגנות ואף לקיים הפגנות של צוותי רפואה. ואולם, למרבה הצער האלימות שאפיינה את היחס למפגינים הופנתה גם כלפי עמיתינו הרופאים.

רבים הוכו, נעצרו והועמדו לדין, לעיתים כאשר ניסו להגיש עזרה רפואית. אחרים שלקחו חלק בהפגנות פוטרו, לרבות שלושה מתוך ארבעת הרקטורים של בתי הספר לרפואה. רופאים נוספים נדרשו על ידי הממונים עליהם לכתוב 'מכתבי התנצלות' תחת איום של פיטורים.

הסיבה שאנו מתרכזים בפגיעה בצוותי רפואה היא משום היותם חגורת הגנה למפגינים ולמפגינות. זו גם הסיבה שהשלטונות פוגעים בהם: כדי למנוע מהמחאה את חגורות ההגנה, את האמצעים שיכולים להבטיח ולו במעט כי לא יתנו להם לדמם למוות. כי יהיו מי שיתעדו את הפגיעות באופן מקצועי, ולא יסתירו זאת מהעולם.

בהפגנות במינסק 2020 נפצעו לפחות 1376 מפגינים. שליש מהם בפציעות משמעותיות. כ-600 מפגינים נפצעו לא בעת פיזור ההפגנות אלא לאחר המעצר – בתחנות המשטרה ובבתי הכלא. בנוסף תועדו 3 מקרי אונס, אחד מהם של קטין

בישראל בה מתקיימת גם כן מחאה ציבורית, לשמחתנו, אין אלימות שכזו. אך השתיקה פה ובמקומות אחרים בעולם מול עוולות ופשעים שכאלה מטרידה עד מאד. השחיקה במעמד הזכות למחות, משטרות שהופכות לכלי בידי שלטון מושחת, צוותי רפואה שהופכים מטרה לגיטימית לאלימות ממסדית – כל אלו מתפשטים בעולם ושוחקים את יכולתנו להגדיר את גורלנו.

עצומה לתמיכה ברופאי בלרוס

ד"ר דניאל ארגו הוא פסיכיאטר, החבר בעמותת רופאים לזכויות אדם, ושחקן מצטיין במשחק המחשב Football Manager.

הדס זיו מנהלת את תחום האתיקה בעמותת רופאים לזכויות אדם ושרופה על ריאל מדריד בכדורגל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 515 מילים

דעה המדינה מפרה את החוזה עם האזרחים

מנתניהו ושריו כבר אין לנו ציפיות, אבל גם הדרג המקצועי - אנשי הרפואה והמשפטנים שמנסחים את תקנות ואת מגבלות הקורונה - עושה טעויות רבות, שישראלים רבים משלמים עליהן מחיר כבד ● טעויות שגורמות לכך שהישראלי הסביר, שמשהו מהותי וחיוני בחייו נגזל ממנו באופן שרירותי, מאבד את שאריות האמון שלו במערכת ● להלן שלוש דוגמאות מתחומי בריאות הגוף והנפש

עוד 873 מילים

רווחה "לא מבקשים הלוואות, רק את הכסף שלנו"

עם תחילת משבר הקורונה, ביטל בג"ץ את חוק הפיקדון, והורה להשיב למבקשי המקלט מאפריקה את הכספים שהופרשו ממשכורותיהם, כדי שלא יידרדרו לעוני מחפיר ● אך לדבריהם, הם מתקשים לראות את הכסף ● "הבנקים אמורים לאפשר לאנשים גישה לכסף שמגיע להם, אלא שבפועל זה פשוט לא קורה" ● "אם מתנדבת צריכה להגיע 3 פעמים לסניף כדי שזה יקרה, מה הסיכוי של מבקש מקלט להצליח בכך לבדו?"

עוד 1,516 מילים

למקרה שפיספסת

אבנר נתניהו שכר דירה ב"מחיר למשתכן" בהרצליה

פרסום ראשון בנו הצעיר של ראש הממשלה שכר דירת 3 חדרים בפרויקט "מחיר למשתכן" בשכונת גליל ים החדשה בהרצליה ● המדובר בדירה המושכרת לטווח ארוך בשוק החופשי תמורת הטבות ליזם ● מבדיקת זמן ישראל עולה כי אבנר לא קיבל הנחה בעסקה ● גורם המעורה בפרטים: "הדירות מבוקשות, צריך מזל לקבל אחת" ● האבטחה במקום צפויה להתהדק

אבנר נתניהו, בנו הצעיר של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עומד לעבור לדירה שכורה בפרויקט מגורים של "מחיר למשתכן" בשכונת גליל ים החדשה בהרצליה. כך נודע לזמן ישראל.

אבנר נתניהו מתגורר כיום בשכירות ברחוב עזה בירושלים, סמוך למעונו הרשמי של ראש הממשלה, והוא צפוי לעבור בחודשיים הקרובים לדירתו החדשה.

חברת הבנייה רמי שבירו, שנמצאת בבעלות היזם רמי שבירו, הקימה בשכונה – הסמוכה לפארק גליל ים – שישה בניינים בשלושה מתחמי מגורים של "מחיר למשתכן". הדירה שאבנר אמור לעבור אליה נמצאת במתחם הראשון, שבנייתו הסתיימה לאחרונה.

הדירה אינה דירת "מחיר למשתכן" ואינה נמכרת או מושכרת במחיר מפוקח, כך שנתניהו אינו זקוק לעמוד בקריטריונים או לזכות בהגרלה כדי לשכור אותה.

מודעת פרסומת להשכרת דירות בפרויקט מגורים בגליל ים
מודעת פרסומת להשכרת דירות בפרויקט מגורים בגליל ים

פרויקטים של "מחיר למשתכן" כוללים גם דירות שאינן נמכרות בהנחה לזכאים, אלא מוצעות למכירה או להשכרה לציבור הרחב בשוק החופשי, והדירה שהושכרה לנתניהו היא אחת מהדירות הללו.

עם זאת, מדובר בדירה להשכרה ארוכת-טווח, אשר היזם משכיר למשך חמש שנים ומקבל בתמורה הטבות מס במסגרת סעיף 53 של החוק לעידוד השקעות הון, המוענקות ליזמים המשכירים דירות לטווח ארוך.

מדובר בדירות שמושכרות ישירות ללקוחות, ללא תיווך. גורם המעורה בפרטים ציין כי יש ביקוש גבוה לדירות להשכרה לטווח ארוך בשכונת גליל ים החדשה, וכי "צריך מזל כדי לקבל דירה כזאת". עם זאת, אותו גורם ציין כי אבנר לא זכה, ככל הידוע, להעדפה כלשהי על פני שוכרים אחרים בתור להשכרת הדירה.

נתניהו בן ה-26 ובת זוגו נוי בר שכרו יחדיו דירת שלושה חדרים (ולא חמישה חדרים כפי שפרסמנו במקור) . לפי הפרסומים של הפרויקט, דירות שלושה חדרים מוצעות שם בדמי שכירות של בין 4,000 ל-6,000 שקל בחודש.  מדובר במחיר יחסית נמוך, אבל לא חריג ביחס למחירי הדירות להשכרה בהרצליה.

מבדיקת זמן ישראל עולה כי אבנר נתניהו ישלם עבור המגורים דמי שכירות מלאים, ללא הנחה, כפי שהוא משלם כיום עבור הדירה שהוא שוכר בירושלים.

המדובר בדירה חדשה, מאובזרת ונוחה בגודל של 70 מ"ר. הדירות בפרויקט פונות לפארק בשטח של 213 דונם, שכולל מתקני שעשועים וספורט ושטחים ירוקים.

הדמיה של פרויקט המגורים שבנתה חברת שבירו בגליל ים הרצליה (צילום: (צילום מסך))
הדמיה של פרויקט המגורים שבנתה חברת שבירו בגליל ים הרצליה (צילום מסך)

ההערכה היא כי תוצב אבטחה כבדה של שירות הביטחון הכללי גם בבניין שבו עתיד אבנר נתניהו לשכור את הדירה, בדיוק כפי שהדירה והבניין שבהם הוא מתגורר עתה בירושלים נמצאים תחת אבטחה הדוקה של שב"כ.

כיום, עוברי אורח אינם יכולים להיכנס לבניין שברחוב עזה, והוא מוגן על ידי שער נעול. כניסתם של אורחים כרוכה בתיאום של הדיירים עם כוחות הביטחון וכן בבידוק ביטחוני, ותנועתם של הדיירים נמצאת תחת מעקב מצלמות. בבניין בירושלים שוכנת חנות שגם כניסת הלקוחות אליה מוגבלת, ונמצאת תחת פיקוח השב"כ.

מחברת רמי שבירו נמסר בתגובה: "החברה אינה מוסרת פרטים על שוכרים ודיירים בפרויקטים שלה".

עד כה לא התקבלה תגובה ממשפחת נתניהו.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 399 מילים ו-2 תגובות

הכבוד הלאומי של מצרים

הרש"פ וחמאס פגעו בכבוד הלאומי של מצרים כאשר הפקיעו ממנה את החסות לשיחות הפיוס ביניהן והעבירו אותה לטורקיה. מצרים לא תעבור לסדר היום. היא ממתינה להזדמנות המתאימה כדי להשיב את כבודה. חמאס והרש"פ ישלמו את המחיר בעיתוי המתאים למצרים.

הרש"פ ותנועת חמאס עשו טריק בזוי למצרים כאשר בהפתעה העבירו את שיחות הפיוס ביניהן לאיסטנבול שבטורקיה והפקיעו מידי מצרים את החסות שהעניקה לשיחות האלה מאז 2007.

הרש"פ וחמאס עשו טריק בזוי למצרים כאשר העבירו בהפתעה את שיחות הפיוס ביניהן לאיסטנבול שבטורקיה, והפקיעו מידי מצרים את החסות שהעניקה לשיחות מאז 2007

זאת ועוד, הן הגיעו להסכמה ביניהן על עריכת בחירות בשלבים ופירסמו הודעה רשמית שעליה כתבו את המילה "איסטנבול" ובכך תקעו אצבע נוספת בעינה של מצרים.

מדובר באקט של השפלה למעצמה אזורית כמו מצרים, שתמיד נלחמה למען הבעיה הפלסטינית. הכבוד הלאומי המצרי נפגע מאוד, ומי שמכיר את המצרים יודע שיש להם זיכרון ארוך. הנשיא א-סיסי לא יוותר והוא יבוא חשבון עם ההנהגה הפלסטינית ועם תנועת חמאס.

למצרים יש חשבון פתוח עם מנהיג חמאס אסמעיל הניה אשר בתחילת השנה קיבל אישור מהמודיעין המצרי לנסוע דרך מצרים לטורקיה וקטאר, בתנאי שלא יבקר באיראן, אבל למרות זאת הוא נסע לטהרן להשתתף בהלוויתו של הגנרל קאסם סולימאני ולפגישה עם המנהיג העליון עלי חמ'ינאי.

התגובה המצרית לא איחרה לבוא. מצרים מנעה 3 פעמים בחודשים האחרונים מרעייתו של אסמעיל הניה ושני בניו לצאת לקטאר דרך מעבר רפיח כדי להצטרף אליו.

הפניה של חמאס לטורקיה, אויבתה של מצרים, מוסיפה חטא על פשע מבחינתה של מצרים, לכן היא מושכת זמן ומשהה את תגובתה לבקשה המשותפת של חמאס והרש"פ לקיים מפגש בקהיר כדי לאשר סופית את ההבנות שהושגו ביניהן באיסטנבול בנושא הבחירות.

הרש"פ וחמאס ממשיכות לשחק את המשחק מול מצרים כי הן עצמאיות בקבלת ההחלטות ואינן רוצות התערבות של שום גורם חיצוני בתהליך הפיוס ביניהן. לכן הן ביקשו שהמפגש יתקיים בבניין השגרירות הפלסטינית בקהיר ולא בשום מתקן מצרי, דבר שמצרים איננה יכולה להסכים לו.

מדובר באקט של השפלה למעצמה אזורית כמצרים, שתמיד נלחמה למען הבעיה הפלסטינית. הכבוד הלאומי המצרי נפגע, ומי שמכיר את המצרים יודע שיש להם זיכרון ארוך

המעורבות של מוחמד דחלאן

מי שמנסה לנצל את המתיחות המצרית-פלסטינית לטובתו הינו בכיר פת"ח מוחמד דחלאן, יועצו של השיח' מוחמד בן זאיד, המקורב לנשיא מצרים א-סיסי ולראשי המודיעין המצרי.

על פי גורמים ברש"פ, מוחמד דחלאן מסית את ההנהגה המצרית נגד ההבנות שסוכמו בין פת"ח לחמאס בשיחות איסטנבול, בטענה שהן מחזקות את תנועת חמאס ומסכנות את הביטחון הלאומי המצרי.

לדברי הגורמים האלה, דחלאן טוען בפני המצרים כי הרש"פ וחמאס מנסות לעקוף את מצרים ולהתקרב לציר ה"האחים המוסלמים" בראשות טורקיה וקטאר. המצרים קנו את הסבריו של מוחמד דחלאן וזו הסיבה לזעם שלהם כלפי חמאס והרש"פ.

העיתון הלבנוני "אל-אח'באר" דיווח ב-16 באוקטובר כי מוחמד דחלאן חושש, כי הרש"פ וחמאס יסכמו ביניהן למנוע ממנו ומהפלג שלו הנקרא "הזרם הרפורמיסטי" בתנועת פת"ח מלהשתתף בבחירות, דבר שיטרפד את חלומו להפוך ליו"ר הרש"פ במקומו של מחמוד עבאס.

אם הדבר הזה אכן יקרה, הוא יאלץ להמתין עד למותו של מחמוד עבאס, מכיוון שכל עוד יו"ר הרש"פ בחיים הוא ימנע ממנו את ההשתפות בבחירות.

מוחמד דחלאן בנה במהלך השנים האחרונות בסיס תמיכה עממי נרחב ברצועת עזה והוא מגיש סיוע הומניטארי לתושבי הרצועה, תוך שימוש בכספי איחוד האמירויות, הוא דואג למשפחות נזקקות, לסטודנטים, לאגודות שונות ומשלם משכורות לפעילי פת"ח שמחמוד עבאס החליט להפסיק ולשלם את משכורותיהם.

לדברי גורמים ברש"פ, דחלאן טוען בפני המצרים כי הרש"פ וחמאס מנסות לעקוף אותם ולהתקרב לציר "האחים המוסלמים" בראשות טורקיה וקטאר. המצרים קנו את הסבריו ולכן זועמים על חמאס והרש"פ

על פי גורמים מצריים, ההנהגה המצרית זועמת גם על היחס של הרש"פ כלפי הליגה הערבית שמקום מושבה בקהיר, תחת חסות מצרית, ועל המזכ"ל שלה אחמד אבו אלע'יט.

בכיר אש"פ צאיב עריקאת יצא בהתקפה תקשורתית חזיתית על מזכ"ל הליגה הערבית אחמד אבו אלע'יט וקרא לו להתפטר מתפקידו, והרש"פ סירבה לשמש כנשיאה התורנית של הליגה הערבית בעקבות הדחייה של מדינות ערב את דרישתה לגנות את הסכמי הנורמליזציה של איחוד האמירויות ובחריין עם ישראל.

בעקבות החלטת הרש"פ הלכו אחריה גם מדינות ערביות נוספות כמו קטאר שסירבו לשמש בתפקיד הנשיאות  התורנית, ההערכה בעולם הערבי היא כי הליגה הערבית תקפיא זמנית את פעילותה עד שיפתרו המחלוקות בין מדינות ערב לפלסטינים בנושא הנורמליזציה עם ישראל.

גורמים מצרים אומרים כי הפניה של חמאס והרש"פ לטורקיה הינה מעשה של "צביעות".  טורקיה כובשת מזה מספר שנים את צפון סוריה, והיא אחת הסיבות להמשך מלחמת האזרחים בסוריה ותומכת בקבוצות החמושות שבה.

כמו כן, טורקיה, שחמאס והרש"פ היללו ושיבחו אותה, מתערבת בעניינים הפנימיים של לוב, מעבירה שכירי חרב לשטחה ומלבה את הסכסוכים הפנימיים בלוב.

עוד אומרים גורמים המקורבים להנהגה המצרית כי בעוד הרש"פ וחמאס תוקפות את הנורמליזציה עם ישראל, לטורקיה יש יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל, כולל שגרירות בתל אביב.

בעקבות יחס הרש"פ לליגה הערבית, ומדינות כמו קטאר שהולכות אחריה, ההערכה בעולם הערבי היא כי הליגה הערבית תקפיא זמנית את פעילותה עד שיפתרו המחלוקות בין מדינות ערב לפלסטינים בנושא הנורמליזציה

המתיחות בין מצרים לפת"ח וחמאס נמשכת. המצרים עורמים קשיים על פתיחת מעבר רפיח כדי לאותת להנהגת חמאס ברצועה אך אינם מעוניינים להגיע לקרע עם חמאס והרש"פ אלא ללמד אותן לקח על פנייתן לטורקיה.

מצרים איננה יכולה לוותר על מעמדה האזורי ולתת לטורקיה דריסת רגל ברצועת עזה והיא חייבת לשקם את כבודה הלאומי בעקבות סטירת הלחי שקיבלה מחמאס ומפת"ח. בינתיים יש מבחינתה של מצרים סימנים מעודדים כי ההבנות שהושגו באיסטנבול מעוררות גם את התנגדותה של ירדן.

התנגדות בצמרת פת"ח

גם בצמרת פת"ח יש התנגדות עזה של הציר המקורב למחמוד עבאס להבנות שיזם ג'בריל רגו'ב עם חמאס באיסטנבול.

העיתון "ראי אליום" דיווח ב-16 באוקטובר כי הועדה המרכזית של פת"ח קייימה בשבוע שעבר ישיבת חירום לאחר שהציר בראשו עומדים חוסיין א-שיח' ומאג'ד פרג' מתח ביקורת קשה על מהלכיו של ג'בריל רג'וב שמחזקים את תנועת חמאס ומחלישים לטענתו את שלטון הרש"פ.

השניים טוענים כי מה שמוביל את רג'וב הינו רצונו לשדרג את עצמו בקרב הירושה באמצעות המגעים עם חמאס ולא טובתה של הרש"פ.

אולם רוחי פתוח, חבר במשלחת של פת"ח לשיחות איסטנבול, טוען כי הועדה המרכזית של פת"ח אישרה פה אחד את ההבנות שהושגו עם חמאס ועכשיו מחכים בפת"ח לאישור הלשכה המדינית של חמאס כדי שמחמוד עבאס יוכל לפרסם את הצו הנשיאותי הקובע את מועד הבחירות לפרלמנט.

מבחינתה של מצרים, כישלון ההבנות בין פת"ח לחמאס שהושגו באיסטנבול בנושא הבחירות, יחשב להישג מצרי, ההערכה במצרים היא שמחמוד עבאס ממתין לתוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב ואם ג'ו ביידן ינצח בהן, מחמוד עבאס יחזור לחיקה של מצרים ויתרחק מטורקיה.

הרש"פ ותנועת פת"ח, שהיא מפלגת השלטון, נמצאות באחת התקופות הקשות ביותר שלהן מבחינה מדינית, פוליטית וכלכלית. הן לא יכולות לוותר על תפקידה של מצרים, שתמיד הייתה עוגן קבוע לתמיכה בבעיה הפלסטינית. לכן המצרים מאוכזבים מהן מאוד, יותר מאשר מחמאס, שהיא, כמו טורקיה, חלק מתנועת "האחים המוסלמים".

הרש"פ ופת"ח, מפלגת השלטון, באחת מתקופותיהן הקשות ביותר, לא יכולות לוותר על תפקיד מצרים, העוגן הקבוע לתמיכה בבעיה הפלסטינית. לכן המצרים מאוכזבים מהן יותר מאשר מחמאס, שהיא, כמו טורקיה, חלק מתנועת "האחים המוסלמים"

מחמוד עבאס עשה טעות גדולה שנגרר אחרי טורקיה ותנועת "האחים המוסלמים" ופגע בכבודה הלאומי של מצרים, גורמים בכירים בפת"ח אומרים כי הוא נגרר אחרי ג'בריל רג'וב, אשר נחשב לאיש של  קטאר ברש"פ, שמנסה לשדרג את מעמדו בקרב הירושה באמצעות הובלת תהליך הפיוס עם חמאס.

טורקיה הינה מדינה מוסלמית אך לא ערבית כמו מצרים, והיא מנסה להתערב בכל הסכסוכים האזוריים כדי להגדיל את השפעתה במזרח התיכון. הנשיא ארדואן ניזון מהסכסוכים האלה כדי להאדיר את עצמו.

האם מחמוד עבאס נפל בפח של ארדואן ושל ג'בריל רג'וב? התשובה תגיע כנראה בהמשך הזמן.

המצרים לא יעברו לסדר היום מבלי להחזיר לעצמם את כבודם הלאומי שנפגע.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,155 מילים
עודכן לפני 40 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

מאז שנפלה תוכנית הסיפוח, הפלסטינים רק סובלים יותר

ביקור של משלחת מהאיחוד האירופי השבוע באזור מספאר יאטה, איחד את אמיר בן-דוד עם נידאל יונס, רק שלושה חודשים מאז נפגשו במסגרת המסע לארץ הסיפוח ● התוכנית של נתניהו לספח את השטח נגנזה מאז, אך עבור הפלסטינים המצב רק החמיר ● "בחודשיים האחרונים הלחץ גדל מאוד. היו יותר פשיטות ויותר הריסות של מבנים באזור שלנו, והמתנחלים נהיו יותר משוגעים"

עוד 773 מילים

למרות הסערה שפרצה אתמול סביב פסילת ההצבעה הראשונה על ההצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בפרשת הצוללות, הארוע במליאת הכנסת לא היה אנטי-דמוקרטי או מושחת - הוא פשוט היה עדות לרשלנותם של כל אנשי ראש הממשלה ● בנימין נתניהו, מיקי זוהר, דוד אמסלם ויריב לוין - כל אחד בתורו נרדם בשמירה ותרם לשערוריה חסרת התקדים שנחזתה במליאה ● פרשנות

עוד 548 מילים

ראיון בלעדי "לאסלאם אין התנגדות לסולחה עם ישראל"

לאחר שגורמים מוסלמיים רשמיים בסודאן ייעצו לממשלתם לא לקדם נורמליזציה עם ישראל, איש הדת הבכיר, עבד אל-רחמן חסן חאמד, פסק כי עקרונות האסלאם גמישים יותר, וכתב פתווה המכשירה הסכם עתידי בין המדינות ● בראיון בלעדי לזמן ישראל הוא אומר: "כשהנסיבות משתנות, האחריות של המופתי היא לבחון את המצב ולהעריך אותו בלי דעות קדומות, להתמודד עם המציאות, וזה מה שעשינו"

עוד 1,320 מילים

בעקבות התפרצות הקורונה במחנה 80: צה"ל העביר טירונות בנות בזום

פרסום ראשון לאחר התפרצות הקורונה במחנה 80, שבעקבותיה הוכנסו לבידוד 96 חיילים וחיילות, רובן טירוניות, הוחלט לקיים את הטירונות בלמידה מרחוק ● ההדרכות וההרצאות, אימוני הכושר, פירוק הנשק, והעזרה הראשונה, תרגילי הסדר ואפילו ה"תיזוזים" נוהלו כולם ברשת

עוד 684 מילים

מיוחד שוב השקר הזה

בית הקפה שעושה משלוח לספסל ממול ● השרה שמצטלמת ב"סוכה הביתית", ומטיילת בטבריה ● רה"מ שמשחק בנתוני התחלואה והמשק ● והישראלים שיגידו הכל לשוטר כדי לעבור את המחסום ● בצל המשבר הבריאותי והפוליטי, ועם לא מעט עזרה מטראמפ ומהרשתות החברתיות (ששינו לאחרונה את כיוון הספינה), הפכה ישראל למדינה שהשקר הוא נר לרגליה ● עומר שרביט שוחח עם המומחים שמסבירים איך ומתי זה קרה לנו, ולמה יש סיבה למעט אופטימיות

עוד 2,363 מילים ו-1 תגובות

ביטול ההצבעה על ועדת חקירה בפרשת הצוללות - תקין

מנגד גורמים משפטיים קבעו כי ההצבעה שנפסלה נראית תקינה ● מרצ יעתרו לבג״צ ● שטייניץ: יש להעביר את תקציב 2021 ולקיים את הסכם הרוטציה ● אפי נוה: אישרתי את פרסום השיחה עם מנדלבליט כדי לחשוף את שי ניצן ומעלליו ● השוטר שירה למוות באיאד אל-חלאק יואשם בהמתה בקלות דעת ● ח״כ טיבי: ״זה היה הרג בדם קר״ ● קבינט הקורונה התפזר ללא החלטה על הקלות

עוד 61 עדכונים

בסוף כל משפט שבנט אומר יושב סמוטריץ' על חמורו של משיח

בין עמידה נחרצת נגד החוק למניעת אלימות כלכלית נגד נשים ונאום מושקע המהלל את מורשתו של רחבעם זאבי, בצלאל סמוטריץ' מתעקש להרוס לראש מפלגתו בנט את דימוי המנהיג הממלכתי ● לזמן ישראל הוא אומר בכעס: "אתה מצפה שנשקר ונשווק את עצמנו לא כמו מי שאנחנו? שנגנוב קולות? שנחליף אידיאולוגיה כמו גרביים? אתה חושב שיש מצביע אחד שלנו שלא יודע בדיוק מי אנחנו?"

עוד 907 מילים ו-3 תגובות

"בארה"ב יש מערכת מטורפת של איזונים ובלמים. ומה יש בישראל?"

המאבק על הרכב בית המשפט העליון בארה"ב מצית את השיח הפוליטי שם ומעלה חששות משינוי לכיוון אולטרה שמרני ● אולם המשפטן ד"ר מתן גוטמן לא מתרגש מהמינוי הקרב של איימי קוני בארט ומתנגד לשינוי מבנה בית המשפט שם ● בראיון לזמן ישראל הוא אומר: "מה שחשוב שנלמד מארה"ב, הוא שצריך לשמור על כללי המשחק הדמוקרטיים גם כשזה לא נוח ולא מתאים"

עוד 2,063 מילים

"הרשות דואגת לעריקאת, ומשאירה אלפי חולים אחרים למות בשטחים"

בעבר טופלו בארץ אלפי פלסטינים מהשטחים בכל שנה, אבל הרשות הפלסטינית הפסיקה לממן את הטיפול ברובם, בשל הידרדרות היחסים עם ישראל ● מנהלת עמותה שמסייעת לחולים: "במקום 50 חולים, אנחנו מכניסים לארץ חולה אחד ביום - אלה שיכולים לממן טיפול של מאות אלפי שקלים מכיסם" ● גורם ביטחוני: מספר האישורים לחולים לא הופחת ע"י ישראל ● חולי קורונה פלסטינים אחרים, פרט לעריקאת, אינם מטופלים בארץ

עוד 1,424 מילים

הון ושלטון חברי ממשלה, בהם נתניהו וגנץ, עוברים על חוק שאיש לא אוכף

מדוע רבים כל כך מחברי ממשלת נתניהו-גנץ - כולל השניים העומדים בראשה - אינם מדווחים על הונם, כנדרש בחוק? ● ההאשמות בשחיתות משתקות את הפוליטיקה הישראלית, אך הכלי הבסיסי הזה ליצירת שקיפות בקרב הפוליטיקאים הבכירים זוכה להתעלמות, בין היתר בגלל שהוא כל כך מסורבל ● פניות זמן ישראל לגורמים הרלוונטיים בנוגע להצהרות ההון של 12 שרים - שלא ידוע אם הוגשו - לא זכו למענה

עוד 2,030 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה