ההשוואה הפופוליסטית והלא הגונה בין הפגנות לתפילות

התנגשות בין המפגינים למשטרה במהלך המחאה בבלפור, ב-18 ביולי 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
Olivier Fitoussi/Flash90
התנגשות בין המפגינים למשטרה במהלך המחאה בבלפור, ב-18 ביולי 2020

במשך שבועות אנחנו שומעים באמצעי התקשורת השונים קולות של עיתונאים ואנשי ציבור, המשווים ללא הרף בין הפגנות לתפילות. אנסה להבהיר מהו ההבדל בין תפילה להפגנה, ועד כמה ההשוואה הזו מסוכנת ובעייתית. אנסה לחדד גם עד כמה הנסיון לעשות גזירה שווה בין אלה לאלה הוא חוסר הגינות וחוסר הבנה בסיסי לגבי מהות קיומה של המדינה הדמוקרטית, זכויות האדם וחרות האדם.

בתחילה ננסה להגדיר את שתי הפעולות על פי ההגדרות שהוצאו מתוך האתר של האקדמיה ללשון העברית:

תפילה – בקשה מאלוהים או אמירת שבח לאלוהים. טקס דתי שמתפללים בו.

הפגנה – יציאה של ציבור גדול אל המרחב הציבורי במטרה למחות על עניין כלשהו או לתמוך בו. מעשה ראוותני שיש בו כדי להביע כוח או כישרון וכדומה.

לאור ההגדרות המילוניות ניתן להבין שיש הבדל מהותי בין שתי הפעולות. תפילה במהותה היא אקט אישי של האדם בו הוא פונה לאלוהיו ומבקש עזרה ומחילה. תפילה במהותה היא ארוע רוחני שהשפעתו על המציאות החברתית נתונה בספק רב מאד מבחינה מדעית. ולראייה, בעת העתיקה ובימי הביניים מליוני אנשים נהגו להתפלל לאלוהיהם ועדיין מתו ילדים בלידה, מתו מליונים ממחלות ומגיפות, מתו רבים מזיהומים שהתפתחו כי לא היתה אנטיביוטיקה, ועוד ועוד. למרות תפילות מאד חזקות ומאד רוחניות אנשים מתו כמו זבובים לאורך כל ההסטוריה.

בעת העתיקה ובימי הביניים מליוני אנשים נהגו להתפלל לאלוהיהם, ועדיין מתו ילדים בלידה ומיליונים ממחלות ומגיפות וזיהומים. למרות תפילות חזקות ורוחניות אנשים מתו כמו זבובים לאורך ההסטוריה

עד שהמדע ניצח את הבורות ושינה את עולמנו בעקבות התפתחות הרפואה על תחומיה השונים. דוגמה נוספת, בימי הביניים רבים התפללו גם לשינויים חברתיים בכל הכוח, אבל שום דבר לא השתנה עד שאנשים קמו, עשו מהפכות ונלחמו על עצמאותם בעקבות תנועת ההשכלה והחילון באירופה. בקיצור, תפילות לא משנות מציאות, תפילות בהחלט יכולות לשנות את ההרגשה האישית של האדם, אבל לא משנות חברות של בני אדם, לא מפילות שלטון ולא עוזרות לאנשים לחיות ולהתרפא ממחלות.

תפילות אפשר לקיים בכל מקום ובכל פורום. לבד, בקבוצה קטנה, בקבוצה גדולה, בסתר או ברחוב מול אנשים, בבית כנסת, בבית, בחדר האישי, בסלון, בים ועוד ועוד ועוד. הנקודה היא שתפילה היא משהו אישי ופרטי ונמצאת בתוך מוחו של המתפלל.

בעיני רוחו של נושא התפילה, תפילה היא הפיתרון לכל החוליים וכל הצרות בעולם. תפילות נועדו להתמודד עם המציאות שאנו חיים בתוכה ולהשאיר בתוכנו תקווה ליום טוב יותר, ליום פחות סגרירי, ליום שבו מי שעושה לנו את העוול יבוא על עונשו מידי האלוהים. תפילות הן לא מתכון לשינוי המציאות, הן מתכון לעמידה חזקה מול קשיי המציאות.

המתפלל מאמין באמונה שלמה שהסוף לכל הצרות יגיע ממקור חיצוני ולא מתוכו ומעצמו. ככל שהאוכלוסיה יותר דתית ומאמינה, כך למעשה קל יותר ל"מתווכים של אלוהים" למיניהם לנווט אותה, להשפיע עליה, ולהמשיך לשלוט עליה לטובתם ולטובת מקורביהם. לדוגמה, הכנסייה הקתולית ששלטה באירופה במשך מאות שנים בימי הביניים ועד המאה ה-18.

תפילות הן המנוע הפנימי של אנשים רבים להמשיך ולקום כל בוקר ולהתמודד עם המציאות שמקיפה אותם תוך ידיעה ברורה שתפילות לא יעזרו באמת לשינוי המציאות אלא אם כן יתרחש נס, וידוע שאנשים דתיים וחרדים, במיוחד המאמינים והאדוקים שביניהם, רואים כל היום "ניסים גלויים". הם כמובן תמיד מתעלמים מאותם בני אדם שמבצעים את אותם "הניסים הגלויים" ומספרים לעצמם את המעשייה לפני השינה שאלוהים עשה את כל הניסים הללו.

תפילות לא משנות מציאות. הן בהחלט יכולות לשנות את ההרגשה האישית של האדם, אבל לא משנות חברות, לא מפילות שלטון ולא עוזרות לאנשים לחיות ולהתרפא ממחלות

ומהי הפגנה במהותה? הפגנה היא התגודדות של אנשים שרוצים לשנות את המציאות בה הם חיים. הפגנה במהותה היא הסתמכות של  האדם על עצמו. בהפגנה אנשים לא מתפללים, הם זועקים כנגד העוולות שנעשו להם על ידי מי שעשה להם את העוולה. בני אדם שמוחים כנגד מעשי עוולה של בני אדם, זו המהות.

הפגנה היא אקט חיצוני, היא אקט חברתי למען שינוי. לא ניתן להפגין בבית לבד בסלון או במקלחת. אין לאקט של ההפגנה שום משמעות אם ההפגנה לא נעשית בציבור, מול אנשים ומול התקשורת. ככל שההפגנה יותר גדולה ויותר מתוקשרת כך יש סיכוי שהיא תשנה את המציאות או תגרום לאנשים לחשוב.

תפילה לא גורמת לאנשים לחשוב, היא גורמת לאנשים לשמוח או להתנחם. עם שמחה והשלמה עם המציאות לא משנים שלטון ולא משנים מדינה. הפגנה היא תמצית החילוניות, תמצית הדמוקרטיה המודרנית ותמצית זכויות האדם באשר הוא אדם. הפגנות נועדו לשנות את המציאות ולבנות מציאות חדשה. במקרה הצורך, להעיף את השליט או לפחות להבהיר לו שהוא לא יכול לחשוב אפילו לשנייה אחת שהוא מורם מעם, ולעיתים, שהוא האלוהים או המשיח בכבודו ובעצמו. הפגנות נועדו להזכיר לשליטים שהם רק בני אדם, ושכולנו רק בני אדם, ושאלוהים בכלל מחוץ למשחק הזה.

כי אין קשר בין אלוהים לעושק האזרחים על ידי בעלי הון למיניהם. אין קשר בין אלוהים לבין הכבדת מיסים או התעמרות באזרחים על ידי השלטון. אין קשר בין אלוהים לבין מצב הכלכלה ושיקולים פוליטיים לטובת מגזר כזה או אחר. אין קשר בין אלוהים לבין שחיתות של ראש ממשלה ושרים. הפגנות הן המנוע לשינויים אזרחיים במדינה דמוקרטית. הן מניעות שינויי שלטון. הן מניעות רפורמות במדינה והן אלו שמניעות מהפכות.

הפגנה היא אקט חיצוני, היא אקט חברתי למען שינוי. לא ניתן להפגין בבית לבד בסלון או במקלחת. אין לאקט של ההפגנה שום משמעות אם ההפגנה לא נעשית בציבור, מול אנשים ומול התקשורת

לסיום, הנקודה היא שהפגנות ותפילות כל כך שונות במהותן ובמטרתן שאי אפשר בכלל להשוות ביניהן. אין קשר בין תפילות לבין חיי המדינה, ואין קשר בין הפגנות לבין חיי הדת. אפשר להפגין בשביל חופש דת, אבל גם כאן מהות האקט היא בדיוק העניין.

טוב יעשו אותם עיתונאים, פובליציסטים למיניהם ואנשי ציבור למיניהם, אם יפסיקו לעשות את ההשוואה הנלוזה, הבורה, השטחית, והמסוכנת – שהופכת את התפילות לכלי משחק פוליטי שנועד להפסיק את ההפגנות כנגד השלטון. השוואה שמעמיקה עוד יותר את השסעים בציבור הישראלי בימים אלו. בחברה חפצת חיים של חרות אישית וזכויות שוות לכל אדם הזכות להפגין היא עמוד השידרה המוסרי והמהותי ביותר, גם הזכות להתפלל בציבור חשובה, אבל פחות, הרבה פחות.

יונתן אורון, בן 43, גר בכפר ורדים בגליל. נשוי ואב לשלושה. בשנים האחרונות עובד כמורה להסטוריה. בעל תואר ראשון במדע המדינה מהאונ' העברית ותואר שני במנהל ציבורי מאונ' תל אביב. כותב וכותב בזמנו הפנוי. לאחרונה כתב ספר פרוזה שמחפש עדיין בית לצאת לאור. אוהב להיות בים ומחכה נואשות שיפתחו השמים לטיסות לחו"ל. חושב שאנו בעיצומה של מלחמה על דמותה של מדינת ישראל בדורות הבאים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
לי זה יותר נראה כמו חוסר הבנה מהותי של פלורליזם ודמוקרטיה- יש פה חשיבה מסוכנת של זה לגיטימי וזה לא לגיטימי. אמונה היא שטותית ולא יעילה כי היא לא מוכחת, והפגנה ומחאה ציבורית היא חשובה ול... המשך קריאה

לי זה יותר נראה כמו חוסר הבנה מהותי של פלורליזם ודמוקרטיה- יש פה חשיבה מסוכנת של זה לגיטימי וזה לא לגיטימי. אמונה היא שטותית ולא יעילה כי היא לא מוכחת, והפגנה ומחאה ציבורית היא חשובה ולגיטימית. אני מודה שהפסקתי לקחת ברצינות את הכתוב ברגע שראיתי את הפסקה הבאה: "הם כמובן תמיד מתעלמים מאותם בני אדם שמבצעים את אותם "הניסים הגלויים" ומספרים לעצמם את המעשייה לפני השינה שאלוהים עשה את כל הניסים הללו." נראה שהכותב פגש אולי פארודיה של אדם דתי/חרדי מארץ נהדרת ומבסס את המסקנות שלו על סמך אותה דמות מגוכחת. ומפה והלאה הנקודה הבעייתית מובנת: הדתיים הם אינם רציונליים, ולכן הדרישה שלהם להכרה בחשיבות של התפילה בעיניהם היא פשוט לא רלוונטית. חשיבה מהסוג הזה היא מבית היוצר של אנשים בהיסטוריה שפעם חשבו שמגוחך לחשוב כי נשים הן יצורים תבונתיים, הומוסקסואליות היא מחלה מוכחת ומה הקשר של אנשים שחורים לזכויות אדם.
אין בכך חלילה להאשים את הכותב בכל הדעות הללו, אלא להדגים כי תמיד היו קיימים אנשים ששללו את הלגיטימיות של סוג אחר של אנשים, מתוך תפיסה של 'אני יודע יותר טוב ולכן אני בעל הדעה'.
אני איני אדם דתי, אבל אין בי את היומרה להגיד שהאמונה של אדם בטלה לנגד 'ההוכחה'.
בנוסף חשוב שהכותב יבין שזו היא מהותה של דמוקרטיה: מותר לקבוצה של אנשים לחשוב שהאמונה הדתית שלהם משנה וחשובה בדיוק כמו בחירות דמוקרטיות, כל עוד אין התנגשות בין השניים- כלומר, שהדת תופסת את מקומה של הדמוקרטיה; משהו שאף פעם לא קרה בקרב הציבור החרדי ואפילו ההפך- אותו ציבור הפגין את הנאמנות שלו לדמוקרטיה יותר מכל מגזר אחר במדינה- אחוזי ההצבעה בקרב החרדים היא מהגבוהים בארץ.
ההשוואה בין ההפגנות לתפילות היא לגיטימית וחשובה לא בגלל שהן דומות, אלא בגלל שהן חשובות לשתי קבוצות בחברה הישראלית באותו מידה, ואין לאף אזרח ישראלי את הזכות לקבוע מה יותר חשוב, רק בגלל שחשיבות של קבוצה אחרת היא פשוט לא חשובה לו.

ראשית, ברור כי יש הבדל בין תפילה להפגנה. אמנם ברור כי הכותב מגיע עם דעות ואקסיומות שונות לחלוטין ממה שאותם "עיתונאים למיניהם והפובליצסטים למינהם " הגיעו. וכדי שאנשים לא ילכו כעיוור אחרי... המשך קריאה

ראשית, ברור כי יש הבדל בין תפילה להפגנה. אמנם ברור כי הכותב מגיע עם דעות ואקסיומות שונות לחלוטין ממה שאותם "עיתונאים למיניהם והפובליצסטים למינהם " הגיעו.
וכדי שאנשים לא ילכו כעיוור אחרי כתבה חד צדדית שכזו, אבאר:
א. התפילה שעליה הציבור הדתי נלחם, היא תפילה במניין. אכן אפשר להתפלל יחידי, אבל מצוה להתפלל במניין. מניין- מינימום עשרה אבל כל המרבה הרי זה משובח. נכון וצודק הכותב, שבסכנת נפשות ואפילו בספק סכנת נפשות, לא מחויבים להתפלל במניין ואולי אפילו אסור.
ב. כאשר יש הקלות איפשהו, למשל מותר להפגין, אז מין הסתם הסכנת נפשות היא לא חד משמעית, ולכן הציבור לא מבין למה שנאסור את התפילה במניין.
ולכן המשואה פשוטה- אם מותר להפגין, למה שלא נוכל להתפלל במניין.
ג. יבואו המפגינים ויגידו, שההפגנה זו שיא הדמוקרטיה. אכן בעייתי לאסור על הפגנות, אמנם, כל אדם עם שכל ישר, יצליח להבין שכשמדובר בפיקוח נפש, בסכנת חיים שלך ושל הסובבים אותך- אז גם הפגנות יש לאסור. בטח כששאר הזכויות של האדם נשללות בתקופה כזאת (חופש העיסוק, חופש התנועה, חופש לדת וכו').
ד. *יש הבדל בין הפגנה לתפילה במניין* זה נכון, אבל בזמן פיקוח נפש- יש לאסור את שניהם, וכשאין פיקוח נפש- אין בעיה! במתווה הנכון אפשר לאשר את שניהם.
לא הכל שחור ולבן.

נ.ב תפילות זה ממש לא מה שהכותב כתב, אבל אין מקום להאריך. מקווה שעזרתי למי שלרגע התבלבל

כתבה ארוכה של כופר שמנסה לכפות עלינו את המושג המסוכן דמוקרטיה על פני המושג יהדות. מדינת ישראל הינה יהודית לפני דמוקרטית לתפילות כן פועלות הרבה יותר מהפכנות אנרכיסטים אנטי ישראלים. עם יש... המשך קריאה

כתבה ארוכה של כופר שמנסה לכפות עלינו את המושג המסוכן דמוקרטיה על פני המושג יהדות.
מדינת ישראל הינה יהודית לפני דמוקרטית לתפילות כן פועלות הרבה יותר מהפכנות אנרכיסטים אנטי ישראלים.
עם ישראל חי
טביב ילך אחרי שאחרים הבוגד השמאלן יעזוב לחו"ל

עוד 909 מילים ו-4 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 29 באוקטובר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גנץ: דאגנו לבטחון ישראל; יעלון: שוב נתניהו העלים מידע מצה״ל

נתניהו: ״מדינת ישראל נתפסת גם בגל השני כסיפור הצלחה״ ● בנט: המתייחס לסגר השני כהצלחה יחגוג גם את ההצלחה של הסגר השלישי ● קבינט הקורונה מתכנס כדי לדון בחנויות הרחוב ● האוצר דורש פתיחה, משרד הבריאות מתנגד ● כיתות א׳ עד ד׳ יחזרו ללמוד בראשון ● נתניהו אמר שיש הסתה מפורשת לרצח שלו ● מרב מיכאלי: כל עוד חברי המחנה של רבין ימשיכו לשתף פעולה עם האנשים שהסיתו נגדו - לא תהיה לנו תקומה

עוד 57 עדכונים

ממשלות ישראל עדיין מנסות להסתיר את הפשע

49 גברים, נשים, ילדים ועובר ברחם אמו נרצחו, כשפשעם היחיד הוא שחזרו מעבודתם וממסיק הזיתים לכפר שלהם, בשעה שמשמר הגבול הישראלי הטיל עוצר על הכפר, מבלי שהם ידעו על כך.

49 גברים, נשים, ילדים ועובר ברחם אמו נרצחו, כשפשעם היחיד הוא שחזרו מעבודתם וממסיק הזיתים לכפר שלהם, בשעה שמשמר הגבול הישראלי הטיל עוצר על הכפר, מבלי שהם ידעו על כך

זו הייתה שנת 1956, וביום האפל, ה-29 לאוקטובר, התרחש הטבח בכפר הקטן, כפר קאסם, שהתגוררו בו אז פחות מ-2000 תושבים, שרובם עבדו בחקלאות למחייתם.

לאחר שנפלה ההחלטה על עוצר על הכפרים הערביים באותו יום, עוצר אשר יתחיל בשעה חמש בערב, המפקד הצבאי הודיע על כך למוכתר של הכפר. והמוכתר דיווח למפקד הצבאי כי ישנם אנשים שנמצאים מחוץ לכפר אשר אין ביכולתו להודיע להם כי לא יספיק להגיע אליהם בזמן, אך המפקד הבטיח לו שיטפלו בהם.

כמובן שזה היה שקר וכזב. כשהחל העוצר ואנשים התחילו לחזור מעבודתם, רצחו אותם בקבוצות, ביצעו בהם וידוא הריגה, ולאחר מכן הסתירו את הגופות.

שמועות החלו להתפשט וחברי כנסת החלו לחקור. הניסיון למחוק עקבות נכשל. הביאו אנשים מהכפר הסמוך ג׳לג׳וליה כדי לחפור קברים, ואנשים מהכפר הגיעו לשם זיהוי הגופות.

ביום הטבח עלי הקטן חיכה לאמו פאטמה שתביא לו מחברת ללימודים כשהיא חוזרת הביתה, אך פאטמה מעולם לא חזרה. ביום שאחרי הטבח שאל עמר בן השנתיים על אביו יוסף, איתו היה רגיל לשבת בבוקר לפני שיוסף היה יוצא לעבודתו, אך עמר לא זכה לזה שוב.

עצב רב, שנמשך שנים ארוכות לאחר מכן ועדיין ממשיך, אפף את אנשי כפר קאסם, והעוול נחרט בתודעה של תושבי הכפר ולא נמחק. במשך שנים לא התקיימו בכפר חתונות ולא שמחות, ואנשים חיו באבל על האובדן הקשה.

״הטבח השני״ לתחושתם של תושבי הכפר, היה במשפט הנבזי ובפסקי הדין המופחתים של בית המשפט (אף אחד משלושת בעלי הדרגות הבכירות לא ריצה את מלוא תקופת מאסרו, אחרי שעונשם הומתק. שניים מהם זכו להמתקה כפולה בעונש), שנראו כזילזול עמוק בתוצאות הרצח הנוראי, ובכאבם וסבלם של משפחות הקורבנות.

ביום הטבח עלי הקטן חיכה לאמו פאטמה שתביא מחברת לימודים כשתחזור הביתה. פאטמה מעולם לא חזרה. למחרת שאל עמר בן השנתיים על אביו יוסף, שנהג לשבת איתו לפני צאתו לעבודה. עמר לא זכה לזה שוב

שנה אחרי הטבח הגיע ״הטבח השלישי״. כך מוגדרת ״הסולחה״ על ידי משפחותיהם של הנרצחים. "סולחה" שפירושה מפגש פיוס כפוי, שהתקיים בכוח ותחת איומים של המשטר הצבאי על האנשים בכפר, בנוכחות אורחים מחוץ לכפר ונציגים של הממשלה.

ביום זה קיבלה כפר קאסם את הכינוי ״בלד אלשוהאדא״, שפירושו ״ישוב החללים״. מאז כולם נאמנים לזכרם של הנרצחים החפים מפשע, ומציינים בכל שנה את התאריך הזה כיום הזיכרון לטבח כפר קאסם, ובו יוצאים מבוגרים וילדים לצעדה המונית למקום שמסמל את אזור הטבח, ובו האנדרטה עם שמותיהם של הנרצחים.

לאחר מכן, כולם מגיעים לבית הקברות, ובני המשפחות נפגשים סביב קברי הנרצחים ממשפחתם וחולקים סיפורים.

באותו יום המשפחות בכל כפר קאסם נפגשות סביב ארוחת ״מסאח׳אן״, מאכל פלסטיני שמכינים בתקופת מסיק הזיתים, ומשתמשים בהרבה שמן זית טרי בהכנתו. הארוחה הזאת הפכה למנהג בכל יום זיכרון, אשר מחבר את הכפר לשורשים ולנרטיב הפלסטיני שלו.

במהלך טקס הזיכרון נתקלו מארגניו לא פעם בהתנגדות מצד ממשלות ישראל בעבר, ובוצעו מעצרים על מנת למנוע אותו, אך אנשי הכפר לא ויתרו. אותם אנשים נלחמו גם על הקמת האנדרטה, אל מול הנסיונות למנוע את הקמתה.

64 שנים עברו מאז, ובהן הרבה כתבות, שירים ונאומים צונזרו. זה היה זלזול בכאבו של האחר, וחוסר הכרה בנרטיב השונה. ועדיין ממשלות ישראל מנסות להסתיר את הפשע.

שנה אחרי הטבח הגיע ״הטבח השלישי״. כך מוגדרת ״הסולחה״ ע"י משפחות הנרצחים: מפגש פיוס כפוי, שהתקיים בכוח ותחת איומי המשטר הצבאי על אנשי הכפר, בנוכחות אורחים מחוץ לכפר ונציגי הממשלה

לכן, אין זה מפתיע שחברי הכנסת מצביעים נגד הנצחת הקורבנות, בצל מדיניות העליונות הציונית, האפליה והגזענות הממושכת.

ובצל כל זה, ממשיכים ערבים, יהודים, פלסטינים וישראלים רבים, לציין ביחד את הזיכרון של טבח כפר קאסם בכל שנה, וגם השנה במסגרת מגבלות הקורונה.

אמנה עיסא בת 34, אם לשלושה ילדים, פעילה חברתית ומרפאה בעיסוק. כאשה מוסלמית וערביה בוחרת בקדושת האדם כאמונה, ובצדק כדרך חיים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 598 מילים

הסגר השני לא באמת עצר את התחלואה הקשה

בדיקת זמן ישראל ניתוח נתוני התחלואה מראה כי קצב ההדבקה גבוה יותר, ושמספר החולים הקשים, המונשמים והמתים, גבוה פי כמה בהשוואה לכל נקודת זמן בגל הראשון של התפרצות הקורונה בישראל ● הזינוק החד בתחלואה התרחש ביולי - חודשיים אחרי פתיחת החנויות ובתי הספר - וספק אם נגרם בגללה ● מומחים חלוקים על הסיבות אך אחידים בדעתם: אם הממשלה לא תשנה את התנהלותה, מגמת הירידה תיבלם במהרה

עוד 2,878 מילים

עוד מערכון עצוב על חשבון הקישון

כעשרים שנה אחרי חשיפת פרשת הקישון, שבה לוחמי השייטת צללו במים המורעלים, מצב הנחל משתפר בצעדים מדודים ● כל ציפור וכל דג מבשרים על עתיד טוב יותר - אבל לא בטוח שהעתיד הזה יגיע ● במקום להתמיד בשיקום הנחל ובהפיכת גדותיו לפארק ירוק בנוסח הירקון, מחסני ענק של חברת נמלי ישראל צפויים לקום במרחק נגיעה מהמים

עוד 648 מילים

למקרה שפיספסת

שלטון החוק שיטת גרואבסקי

התרחיש של שליחת ראש הממשלה נתניהו לכלא נראה כמעט דמיוני, ואפילו שי ניצן כבר לא בטוח שמשפטו יתנהל כמתוכנן ● אך מערכות שלטון החוק מפגינות עד כה חוסן, והתגלגלות לגזר דין של כמה שנות מאסר בהחלט אפשרית ● נתניהו עשוי לנהוג אז כמו עשרות מנהיגים לפניו, ולברוח מארצו ● במקרה כזה, גם אוהדיו וגם מתנגדיו עשויים להתרצות, והתביעה עשויה לוותר על בקשת הסגרה ● מקרה דומה התרחש לאחרונה במקדוניה הצפונית

עוד 1,814 מילים

על שלושת חטאי גנץ ועל ארבעה לא אשיבנו

ביום הראשון ליציאה מהסגר המתח ברחובות טיפס ועלה. עשרות אלפי אזרחים יצאו שבת קודם לכן למחאה הגואה כנגד נתניהו והמשך אחיזתו במוסרות השלטון, ומה שפגשו שם זה גל גואה מנגד של אלימות, אלימות של תומכי נתניהו הקנאים.

אוכלוסיית המוחים היא מגוונת. החל מסולדי השחיתות, דרך נפגעי כלכלת הקורונה, ועד, כן, שרידי אנשי השמאל ההיסטורי המתפורר. אבל בנושא אחד כולם מאוחדים – בהטלת האשמה והאחריות להשתלחות אלימה נגדם – על נתניהו.

וכולם טועים.

אוכלוסיית המוחים מגוונת. סולדי השחיתות, נפגעי כלכלת הקורונה ושרידי השמאל ההיסטורי המתפורר. אבל בנושא אחד כולם מאוחדים – האשמה והאחריות שיש לנתניהו בהשתלחות האלימה נגדם. וכולם טועים

אין מי שאשם במצב יותר מגנץ והתנהלותו חסרת האחריות. גם ביחס לרצון בוחריו, אך בוודאי ביחס לטובת המדינה וגיבוש חוסנה החברתי. אנו הולכים כיום למקום רע.

הנוסחה שמובילה אותנו לשם היא נוסחה רבת גורמים. נוסחה זו כוללת מצד אחד נתונים אליהם צריך להתייחס אבל אי אפשר לשנותם, ומצד שני משתנים – אותם גורמים שבידינו לשנותם כדי לכוון אותנו לעתיד טוב יותר. כדי לנהל את העתיד צריך להבין מה הם הנתונים ומה המשתנים באותה נוסחה חברתית שגוררת אותנו למקום הרע אליו אנחנו הולכים.

למפגינים נגד נתניהו נדמה כאילו נתניהו הוא משתנה בנוסחה. כאילו אם רק נראה לו עד כמה אנו רוצים שהוא ילך, הוא יבין זאת ואכן יתפנה. לחלק גדול מהצופים באלימות הגואה נדמה כי אותם קנאים הם המשתנה, ואם רק נפעל בתקיפות נגדם נוכל לשנות את הגל. אך מבט מעמיק יזהה שלא זה ולא זה הם משתנים, אלא ששני אלה הם דווקא נתונים לנו, והמשתנה נמצא במקום אחר לגמרי.

הן נתניהו והן עדת קנאיו הם תוצרים של מגמה גלובלית מתמשכת של עליית הלאומנות, הנובעת משני מקורות עמוקים שמגיעים כריאקציה להשלכות מלחמת העולם ה-2. האחד הוא האכזבה שהנחיל ההומניזם הליברלי בהבטחת ההכלה והחיבוק לנידחי העולם ומודריו. והשניה היא השכחה בה נתקף העולם לגבי המקום הרע אליו מביאה אותנו הכניעה ללאומנות, ושל הדינמיקה שגררה את העולם למלחמה הנוראה ההיא.

עליית הימין, או יותר נכון לאמץ את הביטוי האמריקני – עליית המשטרים הסמכותניים – היא נתון שנובע מהליכים של כניעה לפסיכולוגיה החברתית, המצופפת אותנו סביב תחושת הכוח הכוזבת של מנהיג סמכותני.

עליית הימין, או, יותר נכון לומר: עליית המשטרים הסמכותניים, היא נתון שנובע מהליכים של כניעה לפסיכולוגיה החברתית, המצופפת אותנו סביב תחושת הכוח הכוזבת של מנהיג סמכותני

הליכים אלו נידונים להוביל למשבר, משום שבפועל, בעולמנו הצפוף בו כולם תלויים בכולם, ההתעלמות מכל זאת, כמו גם בנייה וטיפוח העויינות לזר, הן  דרך בטוחה לגהינום. המשבר יגיע ויאלץ אותנו לפקוח עיניים לדרישת האיזון ביחסנו אל הזר. השאלה היא רק עד כמה נחריף את המשבר בהעמקת וביצור הסמכותניות המשטרית.

הגל הסמכותני הוא נתון, ונתניהו כגולש גלים מדהים – רק רוכב עליו. האמרה האומללה שלו באותו ריאיון שנתן בדבוס, על שאיפתו להיזכר כפרוטקטור של ישראל, ויותר מכך, היעדר ההתקוממות הציבורית לאמירה כל-כך אוטריטרית -מעידים היטב על הכיוון הזה עוד מ-2016. אך האם הגל הזה ישא אותו לדרגה ארדואנית, פוטינית, או אולי צ'אבסית בביצור הסמכותיות המשטרית? כאן נכנסת קבוצת המשתנים בנוסחת המשבר. מי ומה הם הכוחות העומדים מנגד וכיצד הם פועלים.

בעניין הכוחות – הרי הם שם. את זה שיקף התיקו הפוליטי של מערכות הבחירות האחרונות. אך בשאלת יכולת הפעולה, כאן העניין לא כל-כך פשוט. לערב הרב של החוששים מהעצמת הסמכותיות חסרה לכידות פעולה, ויותר מכך חסרה אלטרנטיבה אידאולוגית קוהרנטית שתבנה את אותה לכידות – החזון.

בגלל חוסר הגיבוש הזה יש ואקום ארגוני ואידאולוגי לקיבוץ האנטי סמכותניות, או כמו שהם מכונים קבוצת "רק לא ביבי", ולתוך הואקום הזה נשאבים גורמים כאלו ואחרים כדי לנסות ולייצר את האלטרנטיבה המיוחלת. כזה היה גם גנץ. תופעת גנץ היא תולדה של כוח מושך וכוח דוחף. הכוח המושך היה אותו גוש בוחרים גדול הכמה לנורמליות, והכוח הדוחף היה התדמית אותה הוא בנה. תדמית של ביצועיסט החלטי, לוחם לתיקון המדינה. גנץ נתפס כקדוש מושיע, אך מהר מאוד הוא הפך לחוטא.

הכלי הראשון והעיקרי נגד שלטון סמכותני הוא הגבלת משך הכהונה. הרציונל לזה הוא כפול – הן ראיית החזקת מוסרות השלטון כשליחות ולא כמקצוע, והן ההכרה כי החברה שלנו חזקה מספיק ומוסדות השלטון מבוססים מספיק, כדי לתפקד ולייצר יותר מאדם אחד המוכשר להוביל את המדינה.

הגל הסמכותני הוא נתון, ונתניהו כגולש רק רוכב עליו. אמירתו האומללה בראיון על שאיפתו להיזכר כפרוטקטור של ישראל, והיעדר ההתקוממות הציבורית לאמירה האוטריטרית – מעידים על הכיוון עוד מ-2016

במציאות הפוליטית שלנו דרישה זו תורגמה לדרישה להחלפת נתניהו, וזה היה הכרטיס עליו רץ גנץ. הבעיה הייתה לאחר הבחירות, לאחר שכחול-לבן קיבלה את הקולות, היכן שהוא נראה כי גנץ חש כאילו השכינה משחה אותו למלוכה ולא הציבור, ותחת השכינה הזו אין הוא נזקק עוד לקרדיט הציבורי שהעלה אותו. כאן הוא חטא בפעם הראשונה. זה היה בתרגיל שעשה, אשר בעיניו כנראה היה מבריק, של השלכת החוק לאיסור כהונה תחת כתבי אישום, יחד עם רצון בוחריו. חוק שהיה אמור לבלום את הגלישה של נתניהו והמדינה לסמכותניות.

סיפור הכיסוי היה משבר הקורונה, אבל המציאות הוכיחה כי ניהול ממשלה הדו-ראשית לא תרם במשהו לטיפול במשבר הקורונה. יותר מכך – אותה דרישה סחטנית לרוטציה כאתנן לבגידה בבוחרים היא לא רק מבט חודר למניעיו של גנץ, אלא גם לחטא השני בו חטא – חטא היוהרה. מדוע אדם שואף להנהיג מדינה כשאין לו שום תמיכה משמעותית מהאנשים עליהם הוא מבקש לשלוט?

הקו הסחטני של גנץ אינו חד פעמי אלא חוזר על עצמו גם בכתיבת שורות אלו, בשימוש בו הוא עושה בפרשת הצוללות כחרב דמוקלס מעל ראשו של נתניהו. קשה להבין את הרעיון שנבחר ציבור שוקל נושא לא בכפוף לאינטרס הציבורי אלא בכפוף לאינטרס הפרטי שלו, אבל את זה בדיוק עושה גנץ בפרשת הצוללות.

הברית של נתניהו עם החרדים מוקעת תדיר על ידי מתנגדי נתניהו כברית סחטנית, בה החרדים דורשים לקהילותיהם הטבות הגבוהות ממשקלם האלקטורלי, רק בזכות עמדת המיקוח שלהם. זאת בעוד שהאמת היא כי בתוך הקהילות יש לנתניהו תמיכה רחבה ואמיתית, שאפילו כופה עצמה על דעת מנהיגיה, ונתניהו מודע לה ומשתמש בה. אז מה אם נניח כי דרעי היה משתמש בכוחו זה ודורש גם הוא להיות ראש ממשלה ברוטציה? מה היה לגנץ לומר על הלגיטימיות בזה?

החטא השלישי של גנץ, והוא אולי החמור מכולם, הוא חטא המחשבה שהוא יצליח להעביר אליו את רשות הממשלה בזכות כוחו של הסכם חתום. הסכמים נחשבים כעניין דו צדדי, אך למעשה הם תמיד עניין לשלושה צדדים. שני הנושאים והנותנים ובנוסף קיים השותף השקט הזה – הגוף האוכף.

בפוליטיקה אין גוף אוכף ואסור שיהיה כזה. פוליטיקה היא ממלכת האינטרסים של הציבור. פוליטיקאים אמורים להיות רק צינור לציבור שלהם ולא אדונו, ולכן הם אינם יכולים למנף את המנדט שניתן להם נגד רצון בוחריהם, ואם האינטרס של ציבור בוחריהם קובע כי טובתו מונחת בהפרת ההסכם הרי שנציגיו מחויבים לעשות זאת. כך, הניסיון המכוער הזה של גנץ לייצר בטחונות להסכם פוליטי ולהפכו לאיזה סוג של הסכם מסחרי הוא עצמו מייצר רמפה רעה להעלות את המשטר הסמכותני ולהעבירו מעל לחומות הדמוקרטיה.

אם אלו שלושת חטאי גנץ, אז על מה הרביעי שעליו לא נשיבו? ובכן זה קוצר הראות והאיוולת שגורמת לו להתמיד ולהמשיך לדבוק בתקווה חסרת התוחלת שאיכשהו הוא יצליח לממש את תאוותו לראשות הממשלה על-ידי סיוע לנתניהו לשמור על כסאו.

אם אלו שלושת חטאי גנץ, מה הרביעי שעליו לא נשיבנו? זה קוצר הראות והאיוולת שגורמת לו לדבוק בתקווה חסרת התוחלת שאיכשהו יצליח לממש את תאוותו לראשות הממשלה תוך סיוע לנתניהו לשמור על כסאו

המדינה (כנראה כחלק ממגמה עולמית) הולכת למקום רע, מקום של קרע חברתי עמוק והתגבשות סביב אידאולוגיה של שנאה. קרע שנדון להוביל למשבר חברתי ושעלול להתדרדר לאלימות אזרחית. את התהליך הזה לא ניתן לעצור משום שאי אפשר לפקוח בכוח את עיניהם של אותם שטופי שנאה, אבל אפשר היה לרכך אותו על-ידי הזזתו של נתניהו. את זה היה גנץ לעשות, והמחדל הזה רשום על שמו.

ישי גבריאלי הוא כלכלן בהכשרתו. בין היתר שימש כמרצה במכללה החברתית כלכלית וכתב את הספר "התיאומוניטריזם" על היבטים דתיים בתורת הכלכלה. בעברו הרחוק יותר היה כתב וחבר מערכת בשבועון "כספים" וכן כתב טור בגלובס וקצת בידיעות אחרונות. נהנה לכתוב על מגוון נושאים רחב וכיום מחזיק בלוג בשם "צוקרלך גשפטן" https://zuckerlechgescheft.wordpress.com/ בו הוא כותב מדי םעם על נושאים שמעניינים אותו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,183 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

"אני לא יודע מתי יבואו ימים יותר טובים, ואם יבואו"

בגיל 84, בתפקיד זקן השבט, נשיא בית המשפט העליון בדימוס מעדיף להסתגר בדל"ת אמותיו, עמל על עוד מאמר או פרק בספר עתידי ● אך המשבר השלטוני הנוכחי בישראל גרם אפילו לברק לקום מרבצו ● בראיון לכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הוא נמנע מלהזכיר ולו פעם אחת את נתניהו, מצייר תמונה עגומה של מעמד שלטון החוק כיום בישראל ושולח מסר ברור לכנסת ולבית המשפט

עוד 1,025 מילים ו-1 תגובות

אפקט הקורונה מחסור כבד באופניים - לצד עליית מחירים

חנויות האופניים בארץ התרוקנו כבר בסגר הראשון, והמפעלים בסין מתקשים להדביק את הקצב, עקב העלייה העולמית בדרישה לזוג גלגלים בלי מנוע ● "המכירות זינקו כי הספורט הזה היה מותר בסגר", אומר בעל חנות אופניים שנתקע בלי סחורה ● הספקים כמובן זיהו את ההזדמנות: "המחירים כבר עלו ב-15%, ואם לא יהיה עודף סחורה זה ימשיך לטפס"

עוד 1,568 מילים

הצטרפותם האפשרית של ראש עיריית תל אביב וראש עיריית מודיעין לזירת הפוליטיקה הארצית, מפיחה תקווה בקרב מצביעים שמאסו בנתניהו מימין (חיים ביבס) ומשמאל (רון חולדאי) ● אך מהלך פוליטי כפול כזה עלול להשיג אפקט הפוך לחלוטין, אם חולדאי יביא למחיקת מפלגות שמאל-מרכז קיימות וביבס ינהר לקואליציה הבאה של נתניהו

עוד 1,022 מילים ו-2 תגובות

ניגריה הם יורים גם במפגינים

בשנות ה-90 הוקמה בניגריה יחידת משטרה סודית, כדי להיאבק בפשע הגואה שם ● 20 שנה אחר כך, אש השוטרים מופנית כלפי צעירים מקומיים, שנורים למוות ברחובות ● לפחות 85 קורבנות כאלה נספרו שם ב-3 השנים האחרונות, כולם גברים עם ראסטות, ג׳ינסים קרועים וקעקועים - שנרצחו רק בשל המראה והמעמד הנמוך שלהם ● כעת שוטף את המדינה גל מחאה ענק, שבא לידי ביטוי גם בתרבות ובאמנות

עוד 2,537 מילים ו-1 תגובות

הקבינט עשוי לאשר פתיחת בתי כנסת ל-10 מתפללים

אהרן ברק: "ביהמ"ש לא צריך להיכנס לבונקר ולחכות לימים טובים" ● גלנט משנה כיוון: כיתות א'-ד' ילמדו ארבעה ימים בשבוע ● רגב וסמוטריץ התעמתו במליאה ● נתניהו ושגריר ארה"ב חתמו על הסכם לשיתוף פעולה מדעי בשטחים ● יו״ר ועדת סל התרופות: אם לא יהיה תקציב, לא נכניס תרופות חדשות לסל

עוד 57 עדכונים

הטקטיקה הבאה של נתניהו: הפרד ומשול בין בנט וסמוטריץ'

הדיונים בבג"ץ מלמדים על המיאוס של השופטים מהקואליציה הנוכחית - אבל קשה לראות את בית המשפט העליון לוקח על עצמו לפרק את הממשלה ואת הכאוס הפוליטי שהתערבותם עלולה לחולל ● בימינה ימשיכו היום להטריל את הקואליציה בניסיון לתקוע טריז בין כחול-לבן והליכוד ● ותנועת הגמלאים החדשה מעוררת מחלוקת

עוד 780 מילים

הלמידה מרחוק גורמת למשפחות רבות לשקול מעבר לחינוך ביתי, ובקהילות החינוך הביתי מדווחים על הצטרפות משפחות רבות ● אך נתונים רשמיים מצביעים דווקא על ירידה של 25% במספר הילדים שמחונכים על ידי ההורים ● פעילי החינוך הביתי מעריכים: "הסיבה בירוקרטית. בגלל הקורונה, משרד החינוך לא שולח מפקחים כדי להסדיר רישום של תלמידים ותיקים וחדשים. בפועל, יש נהירה לחינוך הביתי"

עוד 1,270 מילים

פרסום ראשון תנועת גמלאים חדשה בראשות דני יתום מתכננת לרוץ לכנסת

ראש המוסד לשעבר חבר אל ד"ר אבי ביצור, שהיה המנכ"ל הראשון של המשרד לענייני גימלאים, העיתונאית פאר-לי שחר ושמות ידועים נוספים למען הקמת תנועת גמלאים חדשה שמטרתה לרוץ בבחירות לכנסת הבאה כדי לדאוג לזכויותיהם של 1.4 מיליון אזרחי הגיל השלישי ● "במוקד העניין יעמדו זכויות המבוגרים במדינה בעקבות כל מה שהיה בקורונה", הם אומרים לזמן ישראל

עוד 709 מילים ו-1 תגובות

האיש הירוק לשבור את הגלים

חופים הם לפעמים געגועים ליאכטה, מסתבר ● או למגרש חנייה, או לשורת בתי עסקים שמושכים תיירים (אולי), ומעשירים את קופות העיריות (הלוואי) ● תכנית מרינות שאפתנית שמקודמת מנהריה ועד בת ים, צפויה לגזול מהמתרחצים כמה מהחופים היפים בארץ ולהאיץ את התפוררות המצוקים ● אביב לביא יצא למסע פרידה מצולם מהחופים הללו, בתקווה שמישהו בממשלה ישנה את דעתו

עוד 968 מילים

אלפי עצמאים נדרשים להשיב את המענק הכספי שקיבלו לאחר שנמצא שאינם זכאים לו

פרופסור נחמן אש, לשעבר קצין רפואה ראשי, יתמנה בחודש הבא לפרויקטור הקורונה ● מנדלבליט הודיע לחיים כץ שיוגש נגדו כפוף לשימוע כתב אישום בגין עבירות מס ● בג"ץ דן בעתירות נגד ממשלת החילופים ● אוסנת מארק ייחסה לארגון קריים מיניסטר פרסום שקרי, אך אחרי ביקורת חזרה בה ● בניגוד להסכם בין המדינות, ארצות הברית לא העבירה את מבנה השגרירות בתל אביב לישראל

עוד 56 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה