משחקים לידי החזבאללה

אזור החיץ של גבול לבנון וישראל בעיירה נאקורה בדרום לבנון, 14 באוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Bilal Hussein)
AP Photo/Bilal Hussein
אזור החיץ של גבול לבנון וישראל בעיירה נאקורה בדרום לבנון, 14 באוקטובר 2020

ללא התניית המשך המו"מ בסימון הגבול היבשתי בין המדינות עתיד ארגון הטרור חזבאללה להיות המרוויח העיקרי של המו"מ לסימון הגבול הימי.

המו"מ לסימון הגבול הימי שהחל בנאקורה בין המשלחות הלבנונית והישראלית בתיווך האמריקני נחשב אירוע היסטורי. לאחר נסיונות רבים להתחיל את המו"מ, ועל רקע המתיחות הגדולה בין המדינות, הצליחה ארה"ב להוביל את הצדדים חזרה לשולחן המו"מ.

המו"מ לסימון הגבול הימי בין המשלחות הלבנונית והישראלית בתיווך האמריקני נחשב אירוע היסטורי. על רקע המתיחות הגדולה בין המדינות הצליחה ארה"ב להוביל את הצדדים חזרה לשולחן המו"מ

לכאורה, מדובר באירוע משמח שכלל הצדדים ירוויחו ממנו כלכלית, ובוודאי מדובר ברווח מדיני לממשל האמריקני שנחשב "כשושבין" של האירוע. ייתכן אף שישנם גורמים שמעריכים שמו"מ זה מהווה רק תחילת הדרך להעמקת היחסים בין המדינות ויחזק גורמים "מתונים" בלבנון שמתנגדים לחזבאללה.

אך, הלכה למעשה הגורם שעתיד להנות מהסכם אפשרי לסימון הגבולות הימיים של לבנון הוא אותו ארגון הטרור חזבאללה. הארגון נמצא בעיצומו של משבר פוליטי שהוא מזמן לא חווה כמותו. לאחר שנים שהוא עמל לבנות את המערך הפוליטי בלבנון שאפשר לו לשלוט בממשלה לבנונית כמו "בובה על חוט" נראה כי מערך זה קורס אל נגד עיניו. המשבר הכלכלי החריף בלבנון, ההפגנות כנגד הארגון וכמובן הפיצוץ בנמל בבירות הכבידו מאוד את הלחץ הפוליטי על נצראללה ואנשיו ואלו מחפשים כל דרך לצאת ממנו.

בצוק העיתים, ובנסיון לשקם את לבנון כלכלית, וכדי לאפשר לשמר על כנו את הסדר "הישן" אשר מאפשר לארגון שליטה מלאה על המתרחש במדינת לבנון, נאות הארגון לאפשר את תחילתו של המו"מ לסימון הגבולות הימיים תוך שהוא מתנגד נחרצות לשלב זאת במו"מ לסימון הגבולות היבשתיים שכן הסכם שכזה עתיד "למשוך את השטיח" מתחת לזכות הקיום של הארגון, קרי ההתנגדות לישראל.

קשה להבין מדוע ישראל נענתה ללחץ של הממשל האמריקני לחדש בין המו"מ. מניעיו של הממשל ברורים – לפחות חלק מהגורמים בו מעריכים כי ניתן לחזק את "הגורמים המתונים" בממשלת לבנון על-ידי הסכם שכזה, ובכך לחזקם מול ארגון חזבאללה. ברור גם, שהממשל לחץ על חידוש המו"מ לפני הבחירות לנשיאות. יחד עם זאת קיומו של המו"מ סותר לחלוטין את המדיניות הישראלית אל מול לבנון ומחליש את טיעוניה משמעותית אל מול הקהילה הבינ"ל.

למעשה, הגורם שעתיד להנות מהסכם אפשרי לסימון הגבולות הימיים של לבנון הוא ארגון הטרור חזבאללה, הנמצא בעיצומו של משבר פוליטי שמזמן לא חווה כמותו.

ישראל עומלת רבות בשנים האחרונות להציג לקהילה הבינ"ל את הפסאדה שנקראת מדינת לבנון. באותות ובמופתים היא מסבירה ישראל כי מדינת לבנון היא בפועל "מדינת חזבאללה", שחטף את לבנון ואזרחיה, וכי שהשתלטותו על ממשלת לבנון מאפשרת לו להבנות מאוצרות המדינה. אותה מדינה ומנגנוניה שעומדים חסרי אונים מול בניית הכוח הצבאי של הארגון.

והנה אותה ישראל, ממהרת לנהל מו"מ עם אותם גורמים מאותה "מדינת לבנון" שנשלטת על-ידי חזבאללה (ואשר נציגי המו"מ הלבנוני – רובם או לפחות חלקם סביר להניח שמדווחים לארגון על המתרחש בתוך המו"מ).

חידוש המו"מ הימי מעיד יותר מכל על החלשותו הפוליטית של חזבאללה. במקום לנצל זאת ולהתנות כל הסכמה על סימון הגבול הימי בזה היבשתי, בוחרת ישראל "לרוץ" למו"מ שתוצאותיו החיוביות רק יחזקו את אותה מסגרת פוליטית לבנונית אשר משרתת את חזבאללה.

ישראל מגיעה למו"מ עם ידה על העליונה ועליה לנצל זאת, שכן מדינת לבנון צריכה סיוע כלכלי כלשהו כדי לצאת מהמצוקה החברתית הפוליטית בו היא נמצאת. לישראל עדיף להתמודד עם מדינת לבנון חלשה אשר מאלצת את ארגון חזבאללה להקדיש את מירב מאמציו לטפל בסוגיות הפנימיות בלבנון מאשר להתמודד עם מדינה "יציבה" שהסדר הישן בה נשמר על כנו, אותו סדר שמאפשר לחזבאללה להשקיע את מירב מרצו בהתחמשות מול ישראל.

כמובן שישראל יכולה להרוויח (בעיקר כלכלית) מסיום מוצלח של המו"מ לסימון הגבול הימי אבל האם המחיר שהיא תשלם בדמות התחזקות חזבאללה אכן שווה זאת? ברור לכולם כי חזבאללה ידאג שהמו"מ הימי ישאר "מגודר" ובוודאי שלא יוביל לשום גילוי "נורמליזציה" בין המדינות. יכולתה של ישראל לטעון בפני הקהילה הבינ"ל על חוסר הלגיטימיות של הממשלה הלבנונית נחלשת משמעותית כאשר היא מנהלת עימה מו"מ מבלי שהיא חותרת לכך שהמו"מ יסתיים בליבון כלל הסוגיות הנוגעות לסימון הגבול בין המדינות.

והנה אותה ישראל, שעומלת בשנים האחרונות להציג לקהילה הבינ"ל את הפסאדה שנקראת מדינת לבנון ומסבירה שהיא בפועל "מדינת חזבאללה", ממהרת לנהל מו"מ עם גורמי אותה "מדינת לבנון" שנשלטת על-ידי חזבאללה

בשורה התחתונה, ניהול המו"מ לסימון הגבול הימי בנפרד מזה היבשתי הינו מהלך שמשרת את ארגון חזבאללה ואת או המבקשים לשמר את מעמדו וכוחו לארגון. מדינת ישראל, שמבקשת להחליש את הארגון שמהווה את הכלי ההרתעתי המשמעותי ביותר שיש לאיראן אל מול ישראל, חייבת להתנות כל הסכם בהקשר גם במוכנות הארגון להגיע לסיכומים גם על הגבול היבשתי בין המדינות (אירוע אכן מורכב, בעיקר בכל הנוגע לבעלות באיזור חוות שבעא).

דני (דניס) סיטרינוביץ, שירת כ-25 שנים באגף המודיעין במגוון תפקידי פיקוד ביחידות האיסוף והמחקר של אמ"ן וכיום עמית מחקר במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS).

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 706 מילים
סגירה