הודות להסכם הנורמליזציה עם האמירויות – "הסיפוח ירד מהשולחן" הכריז נשיא ארצות הברית. אלוף בן, כמו אחרים בשמאל-מרכז הישראלי, החרה החזיק אחריו. והנה באותו שבוע שבו הממשלה והכנסת מאשרות את ההסכם, מתכנסת ועדת התכנון העליונה במנהל האזרחי ליומיים של דיונים שבהם יקודמו עשרות תכניות להרחבת התנחלויות בכ-5,000 יחידות דיור.
צרפת, גרמניה, בריטניה, איטליה וספרד בהודעה משותפת: מודאגים מהחלטת ממשלת ישראל לקדם בניית 4900 יחידות דיור חדשות בהתנחלויות. מהלך זה עלול לפגוע בתהליך הנורמליזציה עם מדינות ערב ובנסיון לבנות אמון עם הפלסטינים. אנו קוראים לממשלת ישראל לעצור את ההחלטה הזו https://t.co/7YuyFhTcUX
— Barak Ravid (@BarakRavid) October 16, 2020
לכל מי ששוגה באשליות של עצירת הסיפוח כדאי להתעניין במפה שהתכניות הללו יוצרות במרחב. מפה שדומה באופן בולט למפת הסיפוח הכלולה בתכנית טראמפ. כשמבינים את הפרישה המרחבית של התכנית והשלכותיה, אין ספק שהסיפוח דה פקטו של הגדה המערבית כלל לא נעצר, אלא להפך, מתקדם באופן מואץ.
לכל מי ששוגה באשליות של עצירת הסיפוח כדאי להתעניין במפה שהתכניות הללו יוצרות במרחב. כשמבינים את הפרישה המרחבית והשלכותיה, אין ספק שהסיפוח דה פקטו של הגדה המערבית לא נעצר אלא מואץ
מכל רע יש שם: תכניות מבודדות כמו תלם, התנחלויות בעומק הגדה המערבית כמו עלי, והתנחלויות אלימות כמו יצהר ושילה. וחלק ניכר מהתכניות – למעלה משליש מסך יחידות הדיור – הוא באזור שמסביב לירושלים המזרחית.
הרחבת ירושלים אל תוך הגדה המערבית וחיבורה להתנחלויות הסובבות אותה נועדה ליצור את מה שישראל מכנה 'ירושלים רבתי', וסיפוחה נמצא בסדר עדיפות גבוה של הממשלה.
בשני ימי הדיונים כיכבו ההתנחלויות שמסביב למזרח ירושלים: מכוכב יעקב ובית אל שמצפון לעיר, דרך כפר אדומים ונוקדים ממזרחה ועד להר גילה שבדרום. לא מדובר בסתם הרחבה של התנחלויות אלא בעיבוייה של טבעת מסביב לירושלים הפלסטינית באופן שהולך ומנתק אותה משאר הגדה המערבית. כך שואפת ישראל לסתום את הגולל אל האפשרות להסדר שלום ולהנציח את שליטתה דה פקטו בכמה שיותר מהשטח הפלסטיני.
מפת ההתנחלויות שקודמו בוועדה מעמיקה את קיטוע ופירוק המרחב הפלסטיני. תכנית ירושלים רבתי תפרק את מטרופולין רמאללה-ירושלים המזרחית-בית לחם – אזור ברדיוס 13 קילומטר בסך הכל, שחיים בו כמעט מיליון פלסטינים. המטרופולין הזה יפורק לחמש מובלעות נפרדות, שהתנחלויות ישראליות מפרידות ביניהן. באופן כזה אפשר יהיה לשכוח ממדינה פלסטינית מתפקדת. יותר מכך, טבעת ההתנחלויות של ירושלים רבתי תנתק את ירושלים הפלסטינית משאר הגדה. כך ישראל יוצרת עובדות בשטח כדי שאל-קודס לא תוכל להיות הבירה הפלסטינית.
ההסכם עם האמירויות הוא ביטוי לעצמתה של ישראל בתקופה הנוכחית. הוא אף תורם להתעצמותה וממחיש את השפל בו נמצאים הפלסטינים. יש מי שסבורים שפער הכוחות הזה אכן יאפשר לישראל לפעול כרצונה. אבל איזו ישראל זו? זו אינה מדינה אשר משתמשת בכוחה על מנת לפתור את בעיות השורש שלה באופן המבוסס על הכרה ומימוש צרכים אנושיים בסיסיים. להפך, ככל שישראל חזקה יותר כך היא מרשה לעצמה להשתמש בכוחה להרע.
לא סתם הרחבת התנחלויות אלא עיבוי טבעת סביב ירושלים הפלסטינית עד לניתוקה משאר הגדה המערבית. כך שואפת ישראל לסתום את הגולל על סיכוי להסדר שלום ולהנציח את שליטתה דה פקטו בשטח פלסטיני רב
למשל, ממזרח לירושלים, המנהל האזרחי יקדם תכניות בכפר אדומים הסמוך לקהילת חאן אלאחמר, שישראל פועלת על מנת לגרש ממקום מגוריה. מצפון מקודמת הרחבה של כוכב יעקב, אשר יחד עם תשתית כבישים תזרע הרס במרחב בין א-ראם, קלנדיה ורמאללה. שיא השיאים הוא ככל נראה מדרום לירושלים במה שישראל מכנה הרחבה של התנחלות הר גילה, כשבפועל מדובר בהתנחלות חדשה מצפון לזו הקיימת.
התנחלות זו תוקם על אדמות הכפר ולאג'ה ותהפוך את הכפר למובלעת מבודדת. כבר היום ולאג'ה סגור משלושה כיוונים בגדר ההפרדה שישראל התעקשה לבנות בצמוד לבתי הכפר. רק ממערב נותר הכפר פתוח ושם תוקם ההתנחלות החדשה שתסגור את הטבעת. בולאג'ה עצמה ישראל מעולם לא הכינה תכנית מתאר והיא מסרבת לקדם את התכנית שהתושבים הכינו. כתוצאה מכך רוב רובו של הכפר נמצא בסכנת הריסה. את האדמות החקלאיות של ולאג'ה חמדו עירית ירושלים ורשות הטבע והגנים והן הופכות אותן לגן לאומי נחל רפאים.
הר גילה היא התנחלות איכות חיים ובגן הלאומי שעל אדמות ולאג'ה הגזולות יבלו תושבי ירושלים שרבים מהם מתגוררים בתחומי הקו הירוק. לא מדובר בתושבי יצהר אלא בישראלים נורמטיביים לחלוטין שנהנים בלי נקיפות מצפון מהאסון שהמדינה מפילה על ולאג'ה ושאר מיליוני הפלסטינים שתחת שליטתה.
אביב טטרסקי הוא חוקר בעמותת עיר עמים ומומחה למדיניות הישראלית במזרח ירושלים. בשעות הפנאי (הלא רבות שלו), נוהג לגנן להנאתו.
הכותרות הראשיות עכשיו
מי אמר שלא אושר תקציב לישראל? לא ברור מדוע אנחנו הולכים לבחירות. למה גנץ התפתה לענייני פיזור הכנסת. לישראל יש תקציב ברור.
הוא אמנם לא מיועד לענייני חינוך, רווחה, בריאות, ומטרות אזוטריות נוספות מסוג זה, אבל אל תהיו קטנוניים. לישראל יש תקציב. תקציב השוחד הממשלתי.
פשוט. לא מסובך ומממן כל מה שמחייבות המשילות הארוכה של הממשלה.
תקציב השוחד השלטוני, לכאורה, מורכב מכל הסעיפים שבהם ראש הממשלה ושר האוצר רוצים קודם כל לשמן ולפטם את שותפיהם הקואליציוניים החרדים.
ועובדה שזה עובד. הכוללים פתוחים. בתי המדרש ותלמודי התורה עובדים. מאות מיליוני שקלים מאושרים למגזר החרדי גם כשאין תקציב לשום בית חולים או ניצול שואה.
מקומם: מבחוץ זה נראה כמו עוד בית ספר שסגור בימי הסגר, אבל כשעולים בקומות המוסד בוקע קול של תלמידים. בזמן שרבבות ילדים לא יוצאים מהבית, בחדר הזה בבני בברק "עסקים כרגיל". כך נראה חדר שפעל הבוקר במתחם, כששאלתי את המלמד "אם זה בסדר שהחדר עובד למרות הסגר?" הוא ענה לי "אני חושב שכן". pic.twitter.com/1ShRgEGcGI
— אור רביד | Or Ravid (@OrRavid) January 19, 2021
תקציב השוחד השלטוני, לכאורה, מורכב מכל הסעיפים שבהם רה"מ ושר האוצר רוצים לשמן ולפטם את שותפיהם הקואליציוניים החרדים.
ועובדה שזה עובד. הכוללים פתוחים. בתי המדרש ותלמודי התורה עובדים
תקציב השוחד לכאורה של ממשלת ישראל הוא לא המצאה ייחודית למקרה של בחירות מוקדמות או מגפת קורונה.
הוא מתוכנן היטב במרתפי משרד ראש הממשלה, בחדרים הסגורים של בלפור ומרכז הליכוד. מיטב המוחות עובדים עליו במהלך השנה. מוחות פוליטיים מתוחכמים ומוחות משפחתיים נאמנים. שום בעיה לא נעלמת מעיניו של ראש ממשלת תקציב השוחד השלטוני לכאורה.
עובדה. 6 מיליארד שקלים פוזרו על ראשם של האזרחים למרות שבכירי האוצר טענו שאין תקציב. רה"מ הוכיח שיש תקציב. בימים אלה שוב מפזר ראש הממשלה תקציב דומה של עוד 6 מיליארד ש"ח. הכל מתקציב השוחד של מדינת ישראל.
ישראל מתרסקת ממחדלי הקורונה? אין בעיה. רה"מ וממשלתו מאשרים 90 מיליארד ש"ח בקפסולות או ארגזי קרטון או אריזות שי חגיגיות.
מהיכן נלקחו המיליארדים לרכש הצוללות? עובדה שהשנה צה"ל קיבל עוד 3 מיליארד שקלים וגם ספינות המגן כבר החלו לעגון בנמל חיפה.
הכל מתקציב השוחד לכאורה של ישראל. אל דאגה.
תקציב השוחד לכאורה אמנם לא מעוגן עדיין בחוקי המדינה, אבל הוא מבוצע בכל בקר וערב. ביעילות. בנחישות. בהתמדה.
צריך לרכוש חיסונים במאות מיליוני דולרים? רה"מ מאשר. מיד. אתם רוצים לטוס לאמירויות? רק תגידו וכבר נפתח סעיף בתקציב השוחד לכאורה ומטוסינו ימריאו.
הנה ההתיישבות הצעירה מבקשת לאשר כמה עשרות יישובים ערב סיום תפקידו של טראמפ, ויש לזה כמובן מיליונים משוריינים.
צריכים מטוס חדש לראש הממשלה ורעייתו? שעלותו מתנפחת פלאים לכמעט מיליארד ש"ח? שום בעיה. תקציב השוחד לכאורה של ישראל ימצא מיד מקור למימון המטוס.
צריכים החזרי מס לראש הממשלה? גם לכך כבר הוכן בתכנון מראש תקציב מיוחד בתקציב השוחד לכאורה של מדינת ישראל.
צריכים מטוס חדש לרה"מ ורעייתו? שעלותו מתנפחת לכמעט מיליארד ש"ח? שום בעיה. תקציב השוחד לכאורה של ישראל ימצא מיד מקור למימון המטוס. צריכים החזרי מס לראש הממשלה? גם לכך כבר הוכן תקציב מיוחד
כל הבכי והנהי סביב תקציב המדינה, התפטרות הפקידים בכירים ויללות הפרשנים הכלכליים אינם רציניים.
למדינה שראש ממשלתה נאשם בשוחד משום מה, יש פשוט תקציב שוחד לכאורה. ואם חלילה הוא צריך ללכת שוב לבחירות בגלל שלא אישר תקציב רגיל למדינה,יש לו תקציב שוחד לכאורה.
זה עומד לרשותו 365 ימים בשנה. מפקד עליו שר האוצר שלו וכל שומרי הסף, ממבקר המדינה ועד נגיד בנק ישראל מתיישרים מיד. והכל לפי תקציב השוחד לכאורה. למה צריך תקציב מסובך, שיעבור ביורוקרטיה מקצועית ושרשרת אישורים בכנסת? לא מובן.
בכל מדינת עולם שלישי מקובל להתנהל לפי תקציב השוחד לכאורה. כדאי שגם בג"ץ יכיר בעניין הזה. אם עוד לא גילו שם ניגוד עניינים, הם יגלו שגם תקציב בתי המשפט אמור לבוא השנה מתקציב השוחד המיוחד לכאורה שמאשר ראש הממשלה.
איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
למקרה שפיספסת
לא מעט מאמרים נכתבו בשבוע האחרון על שידור התכנית "עובדה" שעסקה ביחסים שבין פקידי אגף התקציבים לבין השר הממונה. שר האוצר. שניים תפסו את עיני במיוחד.
"ויש אפילו בתוך אמ"ן יחידה מיוחדת – איפכא מסתברא – שכל מטרתה היא לאתגר את החשיבה המקובלת בצבא, כדי לוודא שאיננו נתפסים לקונספציה. צה"ל הוא ארגון היררכי לחלוטין, אבל הלקח של מלחמת יום הכיפורים לימד אותו שרק שיח פתוח ומאתגר מביא לתוצאה המקצועית הראויה" (מרב ארלוזורוב).
אחד המאמרים על "עובדה", שעסקה ביחסי פקידי אגף התקציבים לשר הממונה, תפס את עיני: "ויש אפילו בתוך אמ"ן יחידה – איפכא מסתברא – שמטרתה לאתגר את החשיבה המקובלת בצבא, כדי שלא ניתפס לקונספציה"
"המדיניות הכלכלית בכל נושא מורכבת מארבעה שלבים – הראשון, קביעת היעדים. השני, בחינת חלופות למימוש היעד. בשלב השלישי נבחרת המדיניות הרצויה מבין החלופות ובשלב הרביעי היא מבוצעת. […] במציאות, תפקיד הפוליטיקאים הוא לקבוע את היעדים, ואילו תפקידו של הדרג המקצועי הוא לגבש חלופות להשגת היעדים הללו. לאחר שגובשו החלופות, הדרג הפוליטי אמור לבחור את החלופה הרצויה" (אבי בן בסט).
ולמה מדובר בציטוטים חשובים כלכך? פשוט כי הם מציגים בצורה מדוייקת את הכשל החמור שמתקיים לפחות בעשרים השנים האחרונות באגף התקציבים באוצר. כשל המבוסס על חשיבה אחידה, ללא הצגת חלופות אמיתיות, ודחיפת אג'נדה אישית המבוססת על תפישת עולם שאינה בהכרח מייצגת את צרכי הציבור אותו אמורים אנשי האגף לשרת. וגם החוסר במי שיהיה מחוייב באתגור המערכת והצגת הדברים בצורה שונה, אחרת, אולי אפילו יצירתית וחדשנית. אגב, כולנו יודעים שגם אם יש חלופות – ישנה דרך להציג את חומר בצורה כזו, שרק חלופה אחת, זו שהמציגים רוצים בה – תתקבל.
אנשי אגף התקציבים הם בראש ובראשונה פוליטיקאים. הם אמנם אנשי כלכלה מצויינים אבל הם עוסקים יום יום ושעה שעה בפוליטיקה, לעיתים קרובות במהלכים פוליטיים שמשאירים מאחור, מבחינת יחסי התן וקח והממכר הפוליטי גם את הפוליטיקאים המיומנים ביותר.
הם גם לא חסידי השקיפות. לא סתם ביקשה סתיו שפיר להקים עבורה את וועדת השקיפות המפורסמת, כלקח מחוסר היכולת לקבל נתונים אמיתיים בישיבות ועדת הכספים אליהן הובאו בקשות האוצר לאישור העברות, הקצבות ותכניות עבודה.
הדרישה הבסיסית, שרק לאחר עתירה לבג"ץ החלה להתקיים, היתה שהחומרים יועברו בצורה מסודרת, הכוללת הסבר, ובזמן סביר לפני הדיון, לפחות לחברי הועדה. זאת כדי שאלו יפסיקו לשמש, אחרי כלכך הרבה שנים כחותמת גומי לרצונות וגחמות אנשי האגף. היו סיבות טובות, עדיין יש, לכך שאנשי האגף מחזיקים את המידע, את הנתונים ואת הנימוקים לבקשות ולתוכניות שלהם קרוב לחזה. אחרת איך הם יכולים לשלוט.
יש כשל מתמשך באגף התקציבים באוצר, המבוסס על חשיבה אחידה, ללא הצגת חלופות אמיתיות, ודחיפת אג'נדה אישית המבוססת על תפישת עולם שאינה בהכרח מייצגת את צרכי הציבור
לא אשכח את אחד מהימים שלפני אישור תקציב המדינה וחוק התקציב, עוד בתקופה שוועדות הכנסת היו, כמעט כולן, במסדרון ארוך אחד בקומה התחתונה של המשכן. על שטיח הלבד הירוק התרכזו עשרות ומאות חברי כנסת, עוזרים פרלמנטרים, עיתונאים ואורחים אחרים ועסקו רק בדבר אחד, בדיוני תן לי ואתן לך.
ביום זה לפתע פתאום ראיתי את אחד מבכירי חברי הכנסת עומד כפוף ליד שולחן בסופו של המסדרון, לידו עמדה פקידה בכירה מאגף התקציבים שהגישה לו מסמך לחתימה. ביקשתי מצוות טלוויזיה שהיה במקום לרוץ ולצלם את הדברים. בערב הופיעו הצילומים במהדורה המרכזית.
התברר שאגף התקציבים הגיש לחבר הכנסת הבכיר הסכם להעברת תקציבים למפלגתו תמורת סידור של הצבעה בעד סעיפים בחוק ההסדרים. יש מקומות שהיו קוראים למעשה כזה שוחד. בספר העבודה של אגף התקציבים מדובר בנוהל סטנדרטי להביא את נבחרי העם להצביע בעד תוכניות תקציביות גם אם הם לא לגמרי משוכנעים שהן ראויות ויעילות.
"הם פעלו בשלושה שלבים כשלא רצו לעשות משהו שהפוליטיקאים ביקשו: מסמוס, טרפוד וטינוף״,
כך התבטא בתכנית "עובדה" מי שהיה במשך ארבע שנים לערך מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד. הדברים לא נזרקו סתם לחלל האויר. מי כמוני זוכר ויודע איך הם עובדים.
המקרה האחרון הוא הקמתה של קרן ההלוואות ללקוחות מודרי אשראי, התחייבות שנתן שר האוצר לח"כ איתן כבל בתחילת הדיונים על חוק נתוני אשראי. במשך ארבע שנים כמעט הצליח אגף התקציבים למסמס את הקמת הקרן שאותה יזמתי יחד עם ח"כ כבל, וגם לאחרונה, כשסוף סוף יצא המכרז לדרך, הוא בנוי בצורה כלכך שגוייה שאין להתפלא כי אין קופצים עליו כדי להפעילו.
לפתע ראיתי את אחד מבכירי הח"כים עומד כפוף ליד שולחן בסוף המסדרון, לידו פקידה בכירה מאגף התקציבים שהגישה לו מסמך לחתימה. ביקשתי מצוות טלוויזיה שהיה שם לצלם זאת. בערב זה הופיע במהדורה המרכזית
אותו הליך בוצע גם מול מחאת האמהות החד-הוריות בשנת 2003. עיתונאים תודרכו נגד האמהות, שרובן נשים עובדות, שבסך הכל רוצות לפרנס את משפחתן בכבוד. תחת נימוקים מטופשים ולא ריאלים הם מנעו בשנת 2014 תוספת של 50 מיליון ש"ח, שאושרה על ידי שרי האוצר והרווחה, לתיקון עוולת חוק מזונות הילדים.
מטרת התיקון היתה ניתוק הקשר בין תשלום מזונות הילדים לבין גובה השכר שמשתכרת האם החד-הורית. בעברית קוראים לזה תמרוץ שלילי לצאת לעבוד. במילים אחרות אומרים באגף התקציבים, תהיו עניים, תהיו מסכנים, אל תשאפו למעלה.
קיים עוד כשל גדול ומבני בהתנהלות אגף התקציבים, והוא הכח הבלתי סביר שיש לו אל מול משרדי הממשלה עליהם הוא מפקח. תפקיד האגף הוא בהחלט לשמור על המסגרת התקציבית של כל משרד ומשרד, לסייע בהוצאתה לפועל ולשמור על מסגרת תקציב המדינה.
אבל ההחלטה המקצועית על התכניות חייבת להיות בראש ובראשונה של אנשי המקצוע במשרד. אחרת לא צריך אותם. זה תפקידה של הפקידות הבכירה במשרדי הממשלה. להחליט על התוכניות שהם רוצים לבצע ולהפעיל אותן, תוך שהם מקפידים על מסגרת התקציב. האם אנחנו באמת מוכנים לקבל את העובדה שכלל הפקידות המקצועית הבכירה במדינת ישראל כפופה הלכה למעשה לפקידי אגף התקציבים באוצר? ברצותם יקרו דברים וברצותם לא?
אם מלחמת יום הכיפורים היתה נקודת היקיצה של צה"ל, הרי שמשבר הקורונה הוא ללא ספק יום הכיפורים של אגף התקציבים. מדובר בתקופה שלאחריה אגף התקציבים לא יכול ואסור לו להמשיך ולפעול כפי שהוא פועל מאז תכנית הייצוב הכלכלי של המשק בשנת 1985.
אגף התקציבים חייב לעבור שינוי מהותי שכולל חובת הצגת חלופות ריאליות לכל יעד מדיניות שנקבע על ידי השר הממונה וחובת הכנסת מערכת של איפכא מסתברא לתוך האגף.
אם מלחמת יום הכיפורים היתה נקודת היקיצה של צה"ל, הרי שמשבר הקורונה הוא ללא ספק יום הכיפורים של אגף התקציבים. מדובר בתקופה שאחריה אסור לאגף התקציבים להמשיך לפעול כפי שפועל מאז 85'
ואולי הדבר החשוב מכל, שעליו ארחיב ברשומות הבאות על אגף התקציבים באוצר, נוגע להפסקת הניהול הפוליטי של האגף מצד אחד והפחתה משמעותית של השליטה המקצועית של אגף התקציבים בהתנהלות היומיומית של משרדי הממשלה השונים. זאת תוך הפיכת שרי ומנכ"לי המשרדים, כמו גם את אנשי המקצוע בהם, למעין בובות בתיאטרון הבובות, שמפעיליו הם אנשי האגף.
פעיל חברתי, מומחה לקידום ושינוי מדיניות. לשעבר סמנכ"ל עמותת "ידיד", כיום מייסד נקודת מפנה-המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית
תגובות אחרונות
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
טוב, מהיכן להתחיל? א. אכן הציבור החרדי כולו חש מאז ומתמיד וביתר שאת בתקופה זו שישנה כלפיו אכיפה בררנית וכשרואה את התמונות מחוף הים כשהוא נאלץ לוותר על בבת עינו דהיינו תפילות בבית כנסת ולימוד תורה תחושה זו מקבלת משנה תוקף.
ב. אין לזה שום קשר לפלג הירושלמי שהוא פלג מזערי וקיצוני ואינו גורם אלא לראקציה אצל הכלל החרדי ואני כותב זאת כחרדי מבטן השייך למינסטרים החרדי.
ג. להבא נא להבדיל בין ב האחים אדמורי"ם מויז'ניץ שחסידי האחד התפרעו-בצדק או שלא-לעומת השוטרים והאחר הוא אשר הורה לפתוח את מוסדות הלימוד אך הדגיש שאין להתעמת עם השוטרים כלל.
ד. ללא כל קשר לנ"ל אסיים בתפילה ותקווה שיוסר מעלינו נגע הקורונה ובעקבותיו הריחוק החברתי שהוא גורם בין איש לרעהו ובין מגזר זה לאחר.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם