יש לא מעט קווי דמיון בין העמים והממשלות באיראן ובישראל

מפגינים באיראן, 14 בנובמבר 2019 (צילום: AP)
AP
מפגינים באיראן, 14 בנובמבר 2019

"השנה היא 1938 ואיראן היא גרמניה" – שמעתי את ראש הממשלה נתניהו אומר בכנס יהודי בלוס אנג'לס ב-2006. אמירה זאת נשמעה לי כאנטי ציונית והעלתה את השאלה הבאה: אם באמת אנחנו במצב בו היינו בשנת 1938, טרם הייתה מדינה יהודית בעלת הצבא החזק ביותר באיזור, אז האם הציונות מצדיקה את עצמה?

בנוסף לכך, תהיתי איך המסר האפוקליפטי הזה עולה בקנה אחד עם הניסיון להביא את יהודי ארה"ב לבקר בישראל ולהשקיע בה ולנו הישראלים לגדל את ילדינו במדינה על סף שואה גרעינית. אין בכוונתי להקל ראש באתגר האסטרטגי האיראני, אבל פרספקטיבה יותר רציונלית ופחות היסטרית בהחלט תועיל לישראל.

תהיתי איך המסר האפוקליפטי הזה עולה בקנה אחד עם הניסיון להביא את יהודי ארה"ב לבקר בישראל ולהשקיע בה ולנו הישראלים לגדל את ילדינו במדינה על סף שואה גרעינית

האקסיומה השלטת במחוזותינו היא שאיראן מהווה איום קיומי, ושמאמציה להשיג את הנשק האולטימטיבי מחייבים אותנו לנקוט בכל האמצעים האפשריים כדי למנוע זאת. במסגרת הזיגזוג שלנו בין פרנויה להיבריס אנחנו שומעים שאיראן היא מעצמה חזקה שמאיימת על עתיד המזרח התיכון' ולמחרת – שאיראן על סף התמוטטות אם רק ננקוט צעד זה או אחר. שתי האמירות רחוקות מהמציאות. ברצוני להציג כאן גישה מאוזנת יותר כלפי איראן והאיום הנשקף ממנה.

ישנם קווי דמיון בין איראן לישראל. לפי מקורות זרים, ישראל השיגה יכולות גרעיניות צבאיות בשנות ה-60 והייתה המדינה השישית בעולם שהשיגה זאת. לפי האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני (NPT) לחמש החברות הקבועות של מועצת הביטחון (ארה"ב, רוסיה, בריטניה, צרפת, סין) יש נשק גרעיני מוכר, אולם מאז כבר הכריזו – הודו, פקיסטן וצפון קוריאה על נשק גרעיני שבידיהן. איראן אינה ברשימה וגם אם תהיה, יכולותיה מרחק רב משלנו.

המוטיבציה של איראן להשיג נשק גרעיני, שמוצגת אצלנו בעיקר כשאיפה להגמוניה אזורית, דומה למוטיבציה של ישראל, שנובעת מחרדה קיומית ומטרתה הגנתית והרתעתית. איראן מוקפת אוייבים, מייצגת מיעוט פרסי שנוא באזור בו יש רוב ערבי ותורכי, ומייצגת מיעוט שיעי מוקצה, באזור בו רוב מכריע של סונים. איראן עברה טראומה במלחמה עם עירק בה נהרגו ונפצעו כמיליון איראנים. כזכור, המערב תמך אז בעירק.

איראן בחרה בישראל כיעד לרטוריקה שלה משום שזה משתלם מבחינה אזורית, אבל ישראל אינה הסיבה למוטיבציה של איראן להשגת נשק גרעיני.

כמו בישראל, הציבור האיראני מהמשכילים והיצירתיים בעולם. העם האיראני, מכלל העולם המוסלמי, הוא הדומה ביותר לנו הישראלים.

במסגרת הזיגזוג שלנו בין פרנויה להיבריס אנחנו שומעים שאיראן היא מעצמה חזקה שמאיימת על עתיד המזה"ת ולמחרת – שאיראן על סף התמוטטות אם רק ננקוט צעד זה או אחר. שתי האמירות רחוקות מהמציאות

ממשלות ישראל ואיראן דומות בהשפעה הבלתי פרופורציונלית בהן לאנשי דת ושאינן מפרידות בין דת ומדינה בניגוד לדמוקרטיות ליברליות. בישראל מרבים לדבר על היעדר הדמוקרטיה באיראן, אולם איראן מקדימה בדרוג הדמוקרטיות העולמי את סעודיה בה אנחנו רואים מדינה מתונה. באיראן זוכרים שהמערב תמך בעריצות של השאה, ושארה"ב סייעה להפיכה שהעלתה את השאה לשלטון במקום משטר מוסאדק שהיה סמי-דמוקרטי. ישראל, לעומת זאת, מצויה בתהליך של ירידה במדד הדמוקרטיה.

הגורמים הקיצוניים באיראן התחזקו בזכות ההתייחסות ההיסטרית לאיראן מצד ישראל וארה"ב. ממשל בוש הבן הפיל במלחמת המפרץ את האוייב של איראן בעירק – מפלגת הבעת' הסונית – והפך אותה למדינה כאוטית עם דומיננטיות שיעית. ממשל בוש החליש את משטר הטליבאן באפגינסטן שהיווה יריב למשטר האיראני. ישראל סייעה לאיראן לייצא את המהפיכה ללבנון בתקופה הארוכה בה שהינו בלבנון אחרי מלחמה מיותרת (בה, השתתפתי) שהפכה את חיזבאללה לארגון לגיטימי בעיני הלבנונים.

נתניהו עודד את בוש הבן להפיל את שלטון הבעת' בעירק. נתניהו עודד את טראמפ לנטוש את הסכם ה-JCPOA בין איראן למעצמות (P5+1). נטישת ההסכם פירקה את הקואליציה הבינלאומית שהטילה סנקציות משתקות על איראן, שלבסוף הביאו את איראן למו"מ; החלישה את המנהיגות המתונה של רוחאני שמעדיף כלכלה מתפקדת על הגמוניה אזורית, חיזקה את משמרות המהפכה הקיצוניים, וקירבה את איראן לגרעין צבאי.

זכור לי עדיין שכדיפלומט בארה"ב, הקו שהצגנו היה שסנקציות אינן מספיקות כדי להביא לשינוי במדיניות האיראנית, וכי אחרי שנחתם ההסכם, אם רק היו ממשיכים עם הסנקציות – איראן הייתה נכנעת.

זכור לי החשש שביטאנו בזמן המו"מ, מפני האפשרות שאובמה יכלול בהסכם הסדרים אזוריים עם איראן. לאחר חתימת ההסכם, הואשם אובמה שלא הגיע להסדר אזורי שימנע מאיראן לקדם טרור, למרות שהסדר כזה לא היה ניתן להשגה, וללא ספק הדחיפות היתה לדחות השגת נשק גרעיני. העמדה הישראלית האלרמיסטית הזיקה וממשיכה להזיק. היא נתפסת כבלתי עקבית ואינה משכנעת את האירופאים, הרוסים והסינים, ששיתוף הפעולה שלהם הכרחי.

ישראל ואיראן דומות באי הפרדת הדת מהמדינה ובהשפעת אנשי הדת שלהן. בישראל מדברים על היעדר הדמוקרטיה באיראן, אך היא מקדימה את סעודיה בדירוג הדמוקרטיות העולמי, ואילו ישראל בתהליך ירידה במדד הזה

ישראל חייבת להיות חלק מקואליציה בינלאומית שמנסה להגיע להסדר עם איראן. הסדר שימנע ממנה להגיע לפצצה גרעינית, אבל חייבים להבין שהסדר מחייב פשרות. ישראל צריכה למנוע מאיראן העברת נשק לחיזבאללה, אבל לצד הפעולות הצבאיות יש להפעיל דיפלומטיה חכמה מול לבנון, כאשר מנגנון המו"מ על הגבול הימי יכול לשמש הזדמנות. ישראל צריכה למצוא דרכים להגיע לעם האיראני ולעשות הפרדה ברורה בין עמדתנו כלפי משטר האייאתולות לבין עמדתנו כלפי הציבור הרחב.

העם האיראני הוא עם גאה שאינו תומך בשלטון האייתולות, אבל רוצה שהשינוי יבוא מבפנים ולא מהתערבות חיצונית. יום יבוא והעם הגאה הזה ישנה את המציאות הפוליטית באיראן ו"האביב הערבי" יהפוך גם ל"אביב פרסי". אפשר למצוא גולים איראנים במערב שיאמרו, כי אם יופל המשטר בכוח ארה"ב תתקבל שם בפרחים, כפי שהיו גולים עירקים שהסבירו כך לפני ההתקפה על עירק ואנחנו יודעים איך זה נגמר.

נקודת דמיון נוספת וחשובה מאד בין ממשלות איראן וישראל היא שהן הממשלות היחידות בעולם שאינן תומכות בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני ושתיהן מרוויחות פוליטית מהסכסוך הזה וגם מהסכסוך ביניהן.

נקודת דמיון נוספת וחשובה בין ממשלות איראן וישראל: הן הממשלות היחידות בעולם שאינן תומכות בפתרון שתי המדינות לסכסוך הישראלי-פלסטיני, ושתיהן מרוויחות פוליטית מהסכסוך הזה ומהסכסוך ביניהן

העמדה האיראנית מובנת, האופן היחידי שבו יכולות להתממש הקריאות האפוקליפטיות של מנהיגיה כנגד ישראל הוא במידה שלא נצליח להגיע לפתרון שתי המדינות עם הפלסטינים והסטטוס קוו יחסל אותנו דמוגרפית או מוסרית. אך במקרה זה מי שיחסל את הציונות יהיה אנחנו ולא האיראנים.

הדיפלומט לשעבר נדב תמיר הוא מנכ"ל J Street בישראל וחבר ועד מנהל במיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ויועץ לעניינים בינלאומיים במרכז פרס לשלום וחדשנות. נדב שימש כיועץ המדיני לנשיא פרס, שירת בשגרירות וושינגטון ושימש כקונסול כללי למדינות ניו אינגלנד ובוסטון. כמו כן, הוא חבר בוועדת ההיגוי של יוזמת ז'נבה ומשמש כיו"ר מועצת הבוגרים של קרן ווקסנר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 920 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 26 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

קוטלת הגזענים

ראיון רוברטה קפלן ישבה במשרדה וצפתה בדיווחים על אירועי שרלוטסוויל ● באף-בי-איי שברו שמירה, מחלקת המשפטים גמגמה, אז היא הבינה שהיא צריכה לפעול בעצמה ● בארבע השנים מאז, הפכה עורכת הדין הניו יורקית לאחד הקולות הבולטים במאבק נגד הגזענות בארה"ב, ומרסקת את הימין הקיצוני בבית המשפט, תביעה אחר תביעה ● "טרור פנימי הוא האויב הכי גדול שלנו", היא אומרת

עוד 2,224 מילים

מי אמר שאין תקציב?

מי אמר שלא אושר תקציב לישראל? לא ברור מדוע אנחנו הולכים לבחירות. למה גנץ התפתה לענייני פיזור הכנסת. לישראל יש תקציב ברור.

הוא אמנם לא מיועד לענייני חינוך, רווחה, בריאות, ומטרות אזוטריות נוספות מסוג זה, אבל אל תהיו קטנוניים. לישראל יש תקציב. תקציב השוחד הממשלתי.

פשוט. לא מסובך ומממן כל מה שמחייבות המשילות הארוכה של הממשלה.

תקציב השוחד השלטוני, לכאורה, מורכב מכל הסעיפים שבהם ראש הממשלה ושר האוצר רוצים קודם כל לשמן ולפטם את שותפיהם הקואליציוניים החרדים.
ועובדה שזה עובד. הכוללים פתוחים. בתי המדרש ותלמודי התורה עובדים. מאות מיליוני שקלים מאושרים למגזר החרדי גם כשאין תקציב לשום בית חולים או ניצול שואה.

תקציב השוחד השלטוני, לכאורה, מורכב מכל הסעיפים שבהם רה"מ ושר האוצר רוצים לשמן ולפטם את שותפיהם הקואליציוניים החרדים.
ועובדה שזה עובד. הכוללים פתוחים. בתי המדרש ותלמודי התורה עובדים

תקציב השוחד לכאורה של ממשלת ישראל הוא לא המצאה ייחודית למקרה של בחירות מוקדמות או מגפת קורונה.

הוא מתוכנן היטב במרתפי משרד ראש הממשלה, בחדרים הסגורים של בלפור ומרכז הליכוד. מיטב המוחות עובדים עליו במהלך השנה. מוחות פוליטיים מתוחכמים ומוחות משפחתיים נאמנים. שום בעיה לא נעלמת מעיניו של ראש ממשלת תקציב השוחד השלטוני לכאורה.

עובדה. 6 מיליארד שקלים פוזרו על ראשם של האזרחים למרות שבכירי האוצר טענו שאין תקציב. רה"מ הוכיח שיש תקציב. בימים אלה שוב מפזר ראש הממשלה תקציב דומה של עוד 6 מיליארד ש"ח. הכל מתקציב השוחד של מדינת ישראל.

ישראל מתרסקת ממחדלי הקורונה? אין בעיה. רה"מ וממשלתו מאשרים 90 מיליארד ש"ח בקפסולות או ארגזי קרטון או אריזות שי חגיגיות.

מהיכן נלקחו המיליארדים לרכש הצוללות? עובדה שהשנה צה"ל קיבל עוד 3 מיליארד שקלים וגם ספינות המגן כבר החלו לעגון בנמל חיפה.

הכל מתקציב השוחד לכאורה של ישראל. אל דאגה.

תקציב השוחד לכאורה אמנם לא מעוגן עדיין בחוקי המדינה, אבל הוא מבוצע בכל בקר וערב. ביעילות. בנחישות. בהתמדה.

צריך לרכוש חיסונים במאות מיליוני דולרים? רה"מ מאשר. מיד. אתם רוצים לטוס לאמירויות? רק תגידו וכבר נפתח סעיף בתקציב השוחד לכאורה ומטוסינו ימריאו.

הנה ההתיישבות הצעירה מבקשת לאשר כמה עשרות יישובים ערב סיום תפקידו של טראמפ, ויש לזה כמובן מיליונים משוריינים.

צריכים מטוס חדש לראש הממשלה ורעייתו? שעלותו מתנפחת פלאים לכמעט מיליארד ש"ח? שום בעיה. תקציב השוחד לכאורה של ישראל ימצא מיד מקור למימון המטוס.

צריכים החזרי מס לראש הממשלה? גם לכך כבר הוכן בתכנון מראש תקציב מיוחד בתקציב השוחד לכאורה של מדינת ישראל.

צריכים מטוס חדש לרה"מ ורעייתו? שעלותו מתנפחת לכמעט מיליארד ש"ח? שום בעיה. תקציב השוחד לכאורה של ישראל ימצא מיד מקור למימון המטוס. צריכים החזרי מס לראש הממשלה? גם לכך כבר הוכן תקציב מיוחד

כל הבכי והנהי סביב תקציב המדינה, התפטרות הפקידים בכירים ויללות הפרשנים הכלכליים אינם רציניים.

למדינה שראש ממשלתה נאשם בשוחד משום מה, יש פשוט תקציב שוחד לכאורה. ואם חלילה הוא צריך ללכת שוב לבחירות בגלל שלא אישר תקציב רגיל למדינה,יש לו תקציב שוחד לכאורה.

זה עומד לרשותו 365 ימים בשנה. מפקד עליו שר האוצר שלו וכל שומרי הסף, ממבקר המדינה ועד נגיד בנק ישראל מתיישרים מיד. והכל לפי תקציב השוחד לכאורה. למה צריך תקציב מסובך, שיעבור ביורוקרטיה מקצועית ושרשרת אישורים בכנסת? לא מובן.

בכל מדינת עולם שלישי מקובל להתנהל לפי תקציב השוחד לכאורה. כדאי שגם בג"ץ יכיר בעניין הזה. אם עוד לא גילו שם ניגוד עניינים, הם יגלו שגם תקציב בתי המשפט אמור לבוא השנה מתקציב השוחד המיוחד לכאורה שמאשר ראש הממשלה.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 505 מילים

נתניהו: יש למנות פרויקטור לנושא האלימות בחברה הערבית

בית המשפט דחה את בקשת נתניהו לעכב פתיחת שלב ההוכחות במשפטו ● בית המשפט העליון התיר לערוך חיפוש בטלפונים הניידים של יועצי ראש הממשלה ● כחול לבן בסרטון נגד מיקי זוהר: ״להקיא ממנו״ ● המגעים במשותפת: ברע״ם מסכימים להבטיח לא להמליץ על נתניהו אך דורשים לדעת עם איזה מפלגה כן אפשר יהיה לשתף פעולה ● מרידור על איומי התביעה של כ״ץ: ״אמת דיברתי״

עוד 36 עדכונים

בזמן שמבצע החיסונים בארץ מתקדם במהירות אימתנית, ברשות הפלסטינית הכול תקוע ● משלוחי החיסונים מתעכבים, הפלסטינים חוששים מהחיסון הרוסי, ומתקשים לעמוד בנטל הכלכלי ● עם כ-100 אלף שנכנסים דרך קבע לישראל לצורכי עבודה, אפידמיולוגים מזהירים כי אם ישראל לא נסייע לפלסטינים להתחסן מהר, לא תושג חסינות העדר המיוחלת ● פרופ' ברבש: "זה אינטרס שלנו לעזור להם"

עוד 1,769 מילים

למקרה שפיספסת

ראיון "אחמד טיבי הרבה יותר טוב מדרעי וליצמן"

דווקא הרב בועז נקי, אחד האנשים החשובים בפלג הירושלמי החרדי-ליטאי הקיצוני המכונה בדרך כלל "טרוריסטי", מגנה בחריפות את הארועים האלימים של הימים האחרונים ● "אלה פושעים, ברברים, מעשי ונדליזם. אנחנו לא שורפים אוטובוסים, לא עושים דברים כאלה", הוא מתקומם ● והוא יודע בדיוק את מי אשם במצב הנוכחי: "המשטרה שבאה לחסל חשבונות, בעזרת דרעי, ליצמן וגפני"

עוד 947 מילים

מסמוס, טרפוד וטינוף - יום הכיפורים של אגף התקציבים

לא מעט מאמרים נכתבו בשבוע האחרון על שידור התכנית "עובדה" שעסקה ביחסים שבין פקידי אגף התקציבים לבין השר הממונה. שר האוצר. שניים תפסו את עיני במיוחד.

"ויש אפילו בתוך אמ"ן יחידה מיוחדת – איפכא מסתברא – שכל מטרתה היא לאתגר את החשיבה המקובלת בצבא, כדי לוודא שאיננו נתפסים לקונספציה. צה"ל הוא ארגון היררכי לחלוטין, אבל הלקח של מלחמת יום הכיפורים לימד אותו שרק שיח פתוח ומאתגר מביא לתוצאה המקצועית הראויה" (מרב ארלוזורוב).

אחד המאמרים על "עובדה", שעסקה ביחסי פקידי אגף התקציבים לשר הממונה, תפס את עיני: "ויש אפילו בתוך אמ"ן יחידה – איפכא מסתברא – שמטרתה לאתגר את החשיבה המקובלת בצבא, כדי שלא ניתפס לקונספציה"

"המדיניות הכלכלית בכל נושא מורכבת מארבעה שלבים – הראשון, קביעת היעדים. השני, בחינת חלופות למימוש היעד. בשלב השלישי נבחרת המדיניות הרצויה מבין החלופות ובשלב הרביעי היא מבוצעת. […] במציאות, תפקיד הפוליטיקאים הוא לקבוע את היעדים, ואילו תפקידו של הדרג המקצועי הוא לגבש חלופות להשגת היעדים הללו. לאחר שגובשו החלופות, הדרג הפוליטי אמור לבחור את החלופה הרצויה" (אבי בן בסט).

ולמה מדובר בציטוטים חשובים כלכך? פשוט כי הם מציגים בצורה מדוייקת את הכשל החמור שמתקיים לפחות בעשרים השנים האחרונות באגף התקציבים באוצר. כשל המבוסס על חשיבה אחידה, ללא הצגת חלופות אמיתיות, ודחיפת אג'נדה אישית המבוססת על תפישת עולם שאינה בהכרח מייצגת את צרכי הציבור אותו אמורים אנשי האגף לשרת. וגם החוסר במי שיהיה מחוייב באתגור המערכת והצגת הדברים בצורה שונה, אחרת, אולי אפילו יצירתית וחדשנית. אגב, כולנו יודעים שגם אם יש חלופות – ישנה דרך להציג את חומר בצורה כזו, שרק חלופה אחת, זו שהמציגים רוצים בה – תתקבל.

אנשי אגף התקציבים הם בראש ובראשונה פוליטיקאים. הם אמנם אנשי כלכלה מצויינים אבל הם עוסקים יום יום ושעה שעה בפוליטיקה, לעיתים קרובות במהלכים פוליטיים שמשאירים מאחור, מבחינת יחסי התן וקח והממכר הפוליטי גם את הפוליטיקאים המיומנים ביותר.

הם גם לא חסידי השקיפות. לא סתם ביקשה סתיו שפיר להקים עבורה את וועדת השקיפות המפורסמת, כלקח מחוסר היכולת לקבל נתונים אמיתיים בישיבות ועדת הכספים אליהן הובאו בקשות האוצר לאישור העברות, הקצבות ותכניות עבודה.

הדרישה הבסיסית, שרק לאחר עתירה לבג"ץ החלה להתקיים, היתה שהחומרים יועברו בצורה מסודרת, הכוללת הסבר, ובזמן סביר לפני הדיון, לפחות לחברי הועדה. זאת כדי שאלו יפסיקו לשמש, אחרי כלכך הרבה שנים כחותמת גומי לרצונות וגחמות אנשי האגף. היו סיבות טובות, עדיין יש, לכך שאנשי האגף מחזיקים את המידע, את הנתונים ואת הנימוקים לבקשות ולתוכניות שלהם קרוב לחזה. אחרת איך הם יכולים לשלוט.

יש כשל מתמשך באגף התקציבים באוצר, המבוסס על חשיבה אחידה, ללא הצגת חלופות אמיתיות, ודחיפת אג'נדה אישית המבוססת על תפישת עולם שאינה בהכרח מייצגת את צרכי הציבור

לא אשכח את אחד מהימים שלפני אישור תקציב המדינה וחוק התקציב, עוד בתקופה שוועדות הכנסת היו, כמעט כולן, במסדרון ארוך אחד בקומה התחתונה של המשכן. על שטיח הלבד הירוק התרכזו עשרות ומאות חברי כנסת, עוזרים פרלמנטרים, עיתונאים ואורחים אחרים ועסקו רק בדבר אחד, בדיוני תן לי ואתן לך.

ביום זה לפתע פתאום ראיתי את אחד מבכירי חברי הכנסת עומד כפוף ליד שולחן בסופו של המסדרון, לידו עמדה פקידה בכירה מאגף התקציבים שהגישה לו מסמך לחתימה. ביקשתי מצוות טלוויזיה שהיה במקום לרוץ ולצלם את הדברים. בערב הופיעו הצילומים במהדורה המרכזית.

התברר שאגף התקציבים הגיש לחבר הכנסת הבכיר הסכם להעברת תקציבים למפלגתו תמורת סידור של הצבעה בעד סעיפים בחוק ההסדרים. יש מקומות שהיו קוראים למעשה כזה שוחד. בספר העבודה של אגף התקציבים מדובר בנוהל סטנדרטי להביא את נבחרי העם להצביע בעד תוכניות תקציביות גם אם הם לא לגמרי משוכנעים שהן ראויות ויעילות.

"הם פעלו בשלושה שלבים כשלא רצו לעשות משהו שהפוליטיקאים ביקשו: מסמוס, טרפוד וטינוף״,

כך התבטא בתכנית "עובדה" מי שהיה במשך ארבע שנים לערך מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד. הדברים לא נזרקו סתם לחלל האויר. מי כמוני זוכר ויודע איך הם עובדים.

המקרה האחרון הוא הקמתה של קרן ההלוואות ללקוחות מודרי אשראי, התחייבות שנתן שר האוצר לח"כ איתן כבל בתחילת הדיונים על חוק נתוני אשראי. במשך ארבע שנים כמעט הצליח אגף התקציבים למסמס את הקמת הקרן שאותה יזמתי יחד עם ח"כ כבל, וגם לאחרונה, כשסוף סוף יצא המכרז לדרך, הוא בנוי בצורה כלכך שגוייה שאין להתפלא כי אין קופצים עליו כדי להפעילו.

לפתע ראיתי את אחד מבכירי הח"כים עומד כפוף ליד שולחן בסוף המסדרון, לידו פקידה בכירה מאגף התקציבים שהגישה לו מסמך לחתימה. ביקשתי מצוות טלוויזיה שהיה שם לצלם זאת. בערב זה הופיע במהדורה המרכזית

אותו הליך בוצע גם מול מחאת האמהות החד-הוריות בשנת 2003. עיתונאים תודרכו נגד האמהות, שרובן נשים עובדות, שבסך הכל רוצות לפרנס את משפחתן בכבוד. תחת נימוקים מטופשים ולא ריאלים הם מנעו בשנת 2014 תוספת של 50 מיליון ש"ח, שאושרה על ידי שרי האוצר והרווחה, לתיקון עוולת חוק מזונות הילדים.

מטרת התיקון היתה ניתוק הקשר בין תשלום מזונות הילדים לבין גובה השכר שמשתכרת האם החד-הורית. בעברית קוראים לזה תמרוץ שלילי לצאת לעבוד. במילים אחרות אומרים באגף התקציבים, תהיו עניים, תהיו מסכנים, אל תשאפו למעלה.

קיים עוד כשל גדול ומבני בהתנהלות אגף התקציבים, והוא הכח הבלתי סביר שיש לו אל מול משרדי הממשלה עליהם הוא מפקח. תפקיד האגף הוא בהחלט לשמור על המסגרת התקציבית של כל משרד ומשרד, לסייע בהוצאתה לפועל ולשמור על מסגרת תקציב המדינה.

אבל ההחלטה המקצועית על התכניות חייבת להיות בראש ובראשונה של אנשי המקצוע במשרד. אחרת לא צריך אותם. זה תפקידה של הפקידות הבכירה במשרדי הממשלה. להחליט על התוכניות שהם רוצים לבצע ולהפעיל אותן, תוך שהם מקפידים על מסגרת התקציב. האם אנחנו באמת מוכנים לקבל את העובדה שכלל הפקידות המקצועית הבכירה במדינת ישראל כפופה הלכה למעשה לפקידי אגף התקציבים באוצר? ברצותם יקרו דברים וברצותם לא?

אם מלחמת יום הכיפורים היתה נקודת היקיצה של צה"ל, הרי שמשבר הקורונה הוא ללא ספק יום הכיפורים של אגף התקציבים. מדובר בתקופה שלאחריה אגף התקציבים לא יכול ואסור לו להמשיך ולפעול כפי שהוא פועל מאז תכנית הייצוב הכלכלי של המשק בשנת 1985.

אגף התקציבים חייב לעבור שינוי מהותי שכולל חובת הצגת חלופות ריאליות לכל יעד מדיניות שנקבע על ידי השר הממונה וחובת הכנסת מערכת של איפכא מסתברא לתוך האגף.

אם מלחמת יום הכיפורים היתה נקודת היקיצה של צה"ל, הרי שמשבר הקורונה הוא ללא ספק יום הכיפורים של אגף התקציבים. מדובר בתקופה שאחריה אסור לאגף התקציבים להמשיך לפעול כפי שפועל מאז 85'

ואולי הדבר החשוב מכל, שעליו ארחיב ברשומות הבאות על אגף התקציבים באוצר, נוגע להפסקת הניהול הפוליטי של האגף מצד אחד והפחתה משמעותית של השליטה המקצועית של אגף התקציבים בהתנהלות היומיומית של משרדי הממשלה השונים. זאת תוך הפיכת שרי ומנכ"לי המשרדים, כמו גם את אנשי המקצוע בהם, למעין בובות בתיאטרון הבובות, שמפעיליו הם אנשי האגף.

פעיל חברתי, מומחה לקידום ושינוי מדיניות. לשעבר סמנכ"ל עמותת "ידיד", כיום מייסד נקודת מפנה-המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,006 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הספין הכלכלי של נתניהו וכ"ץ

התוכנית הכלכלית שהציגו נתניהו וכ"ץ שלשום היא לא יותר מתעמולת בחירות ● סעיף הרפורמות להגדלת השקעות נראה כאילו נכתב על ידי יח"צן ולא על ידי כלכלנים ● דמי אבטלה לעצמאים ממחזר הצעת חוק ישנה שבו העצמאים משלמים לעצמם דמי אבטלה ● וסעיף "מענק לכל אזרח" מלמד כי לכל הפחות, ראש הממשלה ושר האוצר לא לומדים מטעויות ● זו לא כלכלת בחירות, זו הונאת בחירות

עוד 780 מילים

מר לפיד הולך לוושינגטון

רגע לפני ששערי נתב"ג נסגרים, לפיד חוזר היום מביקור בוושינגטון ● רשמית, יו"ר יש עתיד נסע לארה"ב כדי להיפגש עם יועציו האמריקאים ● אולם ההערכה בזירה הפוליטית היא כי לפיד נסע כדי לגייס תורמים ואולי גם לתכנן מהלך אסטרטגי נרחב ● בינתיים, בישראל, גם במפלגות האחרות לומדים את לקחי הקמפיין בבחירות שהסתיימו בארה"ב ונעזרים ביועצים אמריקאים משלהם

עוד 1,211 מילים

ספר הג'ונגל בעיר הבירה

בשנה הבאה ייפתח בית ספר יער חדש בעמק הצבאים בירושלים ● בשלב הראשון בית הספר יכלול שתי כיתות א', בכל אחת 25 תלמידים, ולכל כיתה שני מורים ● "הרעיון הוא שהלמידה צריכה להיות רגשית-חברתית, חושית, שבה התנסות קודמת לתיאוריה", מסביר אמנון רבינוביץ', אחד ממייסדי בית הספר ● ההרשמה כבר בעיצומה ופתוחה לכל

עוד 929 מילים

ערוץ מורשת בלפור

תחקיר זמן ישראל ערוץ 20 יעבור בקרוב לאפיק 14, סמוך לערוצי המיינסטרים ● אולם שבע שנים אחרי שהוקם, הוא ממשיך לדשדש ● איך הפכה היומרה להקים פוקס ניוז מקומי לכלי תקשורת אזוטרי שמהדהד את דף המסרים של ראש הממשלה? ● למה המגיש הראשי כועס על תומכי הליכוד ש"שותקים כמו דגים"? ● איזה הטבות רגולטוריות קיצוניות קיבל בתמיכת נתניהו - ומדוע יש הקוראים לזה תיק 5000?

עוד 4,481 מילים

יותר ממחצית התלמידים המאומתים לקורונה - מהמגזר החרדי

משרד הבריאות ממליץ על הארכת הסגר בשבוע ● כ״ץ שלח לשאול מרידור מכתב התראה לפני תביעה; "דבריך נסתרים על ידי בכירים שנכחו בדיונים״ ● מרב מיכאלי הורתה לשמולי ופרץ להתפטר מהממשלה ● מחלוקת ברשימה המשותפת: רע״ם דורשים חופש הצבעה בכנסת הבאה ● מאמצי הרגעה: הרבנים קנייבסקי ואדלשטיין מזהירים את הציבור החרדי מהשתתפות בהפגנות

עוד 48 עדכונים

הפלג הקיצוני הפך לפופולרי - וסוחף אליו את הרחוב החרדי

הפלג הירושלמי, שבימים רגילים מושמץ גם בקרב החרדים עצמם, מצליח היום לשלהב ציבורים גדולים ומתונים בקהילה החרדית ● זו כבר לא מלחמה בין קבוצת קיצונים קטנה למשטרה - עכשיו זו המשטרה נגד כולם ● והבחירות ברקע רק מלבות את יצרים עוד יותר ● "אינתיפאדה חרדית", כינה זאת אתמול אריה דרעי ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
טוב, מהיכן להתחיל? א. אכן הציבור החרדי כולו חש מאז ומתמיד וביתר שאת בתקופה זו שישנה כלפיו אכיפה בררנית וכשרואה את התמונות מחוף הים כשהוא נאלץ לוותר על בבת עינו דהיינו תפילות בבית כנסת ו... המשך קריאה

טוב, מהיכן להתחיל? א. אכן הציבור החרדי כולו חש מאז ומתמיד וביתר שאת בתקופה זו שישנה כלפיו אכיפה בררנית וכשרואה את התמונות מחוף הים כשהוא נאלץ לוותר על בבת עינו דהיינו תפילות בבית כנסת ולימוד תורה תחושה זו מקבלת משנה תוקף.
ב. אין לזה שום קשר לפלג הירושלמי שהוא פלג מזערי וקיצוני ואינו גורם אלא לראקציה אצל הכלל החרדי ואני כותב זאת כחרדי מבטן השייך למינסטרים החרדי.
ג. להבא נא להבדיל בין ב האחים אדמורי"ם מויז'ניץ שחסידי האחד התפרעו-בצדק או שלא-לעומת השוטרים והאחר הוא אשר הורה לפתוח את מוסדות הלימוד אך הדגיש שאין להתעמת עם השוטרים כלל.
ד. ללא כל קשר לנ"ל אסיים בתפילה ותקווה שיוסר מעלינו נגע הקורונה ובעקבותיו הריחוק החברתי שהוא גורם בין איש לרעהו ובין מגזר זה לאחר.

עוד 824 מילים ו-1 תגובות

נתניהו זקוק ללפיד

גם אם יוביל איחוד מרכז-שמאל גדול, הסיכוי של לפיד להקים ממשלה רחבה הוא קלוש ● זאת, בניגוד לסער ובנט שעשויים לבנות קואליציה יציבה יותר בהינתן התוצאה הנכונה ● נתניהו יודע את זה ובונה על זה: אם מפלגות המרכז-שמאל יתאחדו, תהיה לו מטרה ברורה לקמפיין הגוועלאד המסורתי בישורת האחרונה ● לכן, ככל שלפיד יצליח יותר בסקרים, כך סביר יותר שנתניהו ינצח ● פרשנות

עוד 1,137 מילים

בשנתיים האחרונות, אוחנה מנצל כל הזדמנות כדי להתנגש עם מנדלבליט ולערער על סמכויותיו ● הסבב האחרון הגיע אחרי שהשר לביטחון פנים החליט לחרוג מהוראות משרד הבריאות לחסן אסירים ● אחרי עתירות לבג"ץ, אוחנה התקפל - אבל מנדלבליט לא מוותר וחותר לפסק דין שיכריע בשאלת מעמדו אחת ולתמיד ● בהתחשב בהרכב השופטים שקיבל, לא בטוח שישיג את מבוקשו ● פרשנות

עוד 840 מילים

פרופיל שגריר נתניהו לענייני טראמפ

שגריר ישראל בארה"ב מפנה את הכיסא אחרי ארבע שנים בהם שם את כל הקלפים על טראמפ ● עכשיו מסבירים בצד הדמוקרטי של בית הנבחרים כי האסטרטגיה הזו תרדוף את ישראל ● על היחסים הקרובים עם נתניהו, המחלוקות הקשות עם הקהילה היהודית בארה"ב, ההישגים המדיניים שרשם בזכות קשריו עם ממשל טראמפ - והמחיר שישראל תשלם עליהם

עוד 2,655 מילים

סקר: 65 מנדטים למתנגדי נתניהו; לראשונה זה חודשים העבודה מעל אחוז החסימה

מרב מיכאלי נבחרה ליושבת ראש מפלגת העבודה: "זה הרגע האחרון בו ניתן להציל את התנועה" ● הממשלה אישרה את סגירת נמל התעופה בן-גוריון ● מבלי להיוועץ באנשי משרד האוצר וללא קבלת אישור מהיועץ המשפטי לממשלה, הציגו נתניהו וכ"ץ תוכנית לחלוקת מענקים כספיים לציבור ● לאחר שנתיים ללא נציב קבוע לשירות בתי הסוהר אישרה הממשלה את מינוי קטי פרי לתפקיד

עוד 57 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה