בית המשפט העליון בארצות הברית (צילום: AP Photo/Jose Luis Magana)
AP Photo/Jose Luis Magana
המשפטן ד"ר מתן גוטמן לזמן ישראל: "הכנסת היא בובה על חוט של הממשלה"

"בארה"ב יש מערכת מטורפת של איזונים ובלמים. ומה יש בישראל?"

המאבק על הרכב בית המשפט העליון בארה"ב מצית את השיח הפוליטי שם ומעלה חששות משינוי לכיוון אולטרה שמרני ● אולם המשפטן ד"ר מתן גוטמן לא מתרגש מהמינוי הקרב של איימי קוני בארט ומתנגד לשינוי מבנה בית המשפט שם ● בראיון לזמן ישראל הוא אומר: "מה שחשוב שנלמד מארה"ב, הוא שצריך לשמור על כללי המשחק הדמוקרטיים גם כשזה לא נוח ולא מתאים"

המאבק על מינויה של השופטת השמרנית איימי קוני בארט לבית המשפט העליון בארצות הברית, החזיר את ד"ר מתן גוטמן שנתיים אחורה, אז היה מעורב בסאגת מינויו מעורר המחלוקת של ברט קוואנו לשופט בבית המשפט. נגד קוואנו השמרן נטען אז, כי היה מעורב בתקיפות מיניות של כמה נשים בצעירותו, אך גוטמן, עוזרו לשעבר של אהרן ברק, אומר כי הכיר פנים שונות בתכלית שלו.

"ב-2012, כסטודנט לתואר שני במשפטים בהרווארד, למדתי קורס על הפרדת רשויות עם קוואנו, אז שופט בבית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז קולומביה", משחזר גוטמן. "הקורס היה מרתק, ומאוד התחברנו. נתתי לו את הפרספקטיבה של ישראל, ושלחתי לו תרגומים של הפסיקות המרכזיות של אהרן ברק. יש לי אפילו התכתבות מייל ארוכה איתו, והיו דברים שבהם הוא הסכים עם ברק.

"אבל מה שמעניין הוא שמייד כשהוא הוכרז כמועמד לעליון פנו אלי שאחתום על מכתב תמיכה בו מטעם סטודנטים שלמדו עמו. אמרו לי שזה מאוד מקובל, ושנהוג לשלוח ככה מכתבים לסנאט, אז חתמתי, כי הוא באמת היה מרצה מדהים ואדם ממש ממש נחמד. יומיים אחרי כן, אני רואה שהבית הלבן צייץ את המכתב הזה".

שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית, ברט קוואנו (צילום: Carolyn Kaster, AP)
שופט בית המשפט העליון של ארצות הברית, ברט קוואנו (צילום: Carolyn Kaster, AP)

המכתב לא חסך במחמאות. "אנחנו מייצגים מנעד רחב של אמונות פוליטיות ואידיאולוגיות, כמו גם גישות ביחס לפילוסופיה שיפוטית", כתבו 40 מתלמידיו, "אך כולנו מסכימים על דבר אחד: הוא הוגה מעמיק, מורה מסור ואדם אדיב".  הסטודנטים הוסיפי כי הוא אדם מעורר השראה, בעל יושרה בלתי מתפשרת ורצון אמיתי להעמיק בטיעוני הצדדים; כי עודד את תלמידיו להביע דעות שונות בחופשיות, והביע בהם ובקריירה שלהם עניין חם ואמיתי בתוך ומחוץ לכיתה.

"שבועיים לאחר הכרזת המועמדות התפוצצה הפרשה של התקיפה המינית", מספר גוטמן, "ופנו אלי איזה 15 עיתונאים בבקשה שאתראיין ואחזור בי מהמכתב. אמרתי להם שאני יודע להעיד רק על החודשיים שלמדתי אצלו, שהוא היה מקסים, ושאני לא חוזר בי ולא מוכן להתראיין. מבחינתי הייתי מעורב בהליך מינוי של שופט עליון", הוא מסכם בהתלהבות.

גוטמן משמש כיום מרצה מן החוץ במרכז הבינתחומי בהרצליה, פרשן משפטי ב-ynet, ומנכ"ל סטארטאפ שייסד בתחום האתיקה בעולמות הטכנולוגיה. עבודתו עם ברק הייתה לאחר פרישתו מבית המשפט העליון, וברק, יחד עם פרופ' אריאל בנדור, הנחו את עבודת הדוקטורט שלו בנושא יחסי הגומלין בין הממשלה לכנסת, והשפעתם על המשפט המינהלי והחוקתי. גוטמן היה גם עוזרו של שופט העליון סלים ג'ובראן, וראש מטה מנכ"ל משרד מבקר המדינה.

רות ביידר גינזבורג, מתן גוטמן ואהרן ברק (צילום: טוויטר)
רות ביידר גינזבורג, מתן גוטמן ואהרן ברק (צילום: טוויטר)

התיזה שלו בהרווארד עסקה בהשוואה בין השפעת חוקת ארה"ב על סוגיות של ביטחון לאומי ובין הגישה הישראלית למלחמה בטרור, ושמונה שנים לאחר סיום לימודיו שם הוא ממשיך לעקוב אחר המתרחש בזירת המשפט החוקתי בארה"ב. בימים אלה מדובר כמעט אך ורק בדרמה הגדולה של הניסיון השמרני למנות את בארט לעליון, רגע לפני התבוסה החזויה של טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב.

בארט, נוצרייה אדוקה, אמורה להגדיל את הרוב השמרני בבית המשפט ל-6 מול 3, כמחליפת השופטת הליברלית רות ביידר גינסבורג, שנפטרה בחודש שעבר ממחלת הסרטן. האישור הצפוי של מינויה השבוע, ביום חמישי, מעורר חשש כבד במפלגה הדמוקרטית ובחלק מהעיתונות האמריקאית, והעלה לדיון את האפשרות שהדמוקרטים ישנו את חוקי המשחק אם יזכו בבחירות לנשיאות ולסנאט, כדי לאזן את הכוח השמרני בבית המשפט.

"חשוב להבין שבארצות הברית בית המשפט העליון הפדרלי, שישובים בו תשעה שופטים, הוא למעשה המוסד היחידי שיש ביכולתו להוביל בפועל שינוי חוקתי", אומר גוטמן לזמן ישראל. "זאת, משום שהחוקה האמריקאית היא מסמך קשיח שניתן לשנותו רק בהליך פוליטי מורכב עד בלתי אפשרי. כדי לעשות זאת, נדרשת הסכמת רוב של שני-שלישים בכל אחד מבתי הקונגרס, ובנוסף אשרור התיקון על ידי בתי המחוקקים של 75% מהמדינות.

"החוקה האמריקאית היא מסמך קשיח שניתן לשנותו רק בהליך פוליטי מורכב עד בלתי אפשרי. כדי לעשות זאת, נדרשת הסכמת רוב של שני-שלישים בבבתי הקונגרס, ואשרור התיקון בבתי המחוקקים של רוב המדינות"

"לכן, כל שינוי בזכויות או בכללים שבמסמך החוקתי ניתן לעשות רק באמצעות פרשנות חוקתית של בית המשפט. כך, למשל, נקבע כי הזכות לשאת נשק בתיקון השני היא זכות אישית בעקבות פסיקה של העליון, וכך גם נקבע בפס"ד המפורסם של רו נגד וייד (Roe v. Wade) כי יש זכות חוקתית לאשה להפלה. אפשר להבין מזה שלחמישה שופטים, רוב מתוך התשעה, יש כוח אדיר.

"נתון חשוב נוסף הוא שהמינוי הוא לכל החיים. לכן מינוי איימי קוני בארט, שהיא צעירה ותיצור רוב של שישה שופטים שמרנים מול שלושה ליברלים להמון שנים קדימה, זה שינוי אדיר בבית המשפט העליון. מכאן החשש עד כדי פחד של ממש של הליברלים בארה"ב".

ד"ר מתן גוטמן (צילום: טוויטר)
ד"ר מתן גוטמן (צילום: טוויטר)

בשני המקרים שמזכיר גוטמן התבססו פסקי הדין על פרשנות מרחיקת לכת של החוקה. בראשון, התיקון השני קובע כי הזכות לשאת נשק נתונה רק לחברי מיליציות מפוקחות היטב, הנדרשות לשם שמירה על ערכי החירות והחופש. קביעה מפורשת זו שונתה בפסק הדין בתיק "מחוז קולומביה נגד הלר" מ-2008, בו נקבע כי התיקון השני מתייחס גם להגנה עצמית, ולכן קיימת זכות חוקתית גורפת לשאת נשק ללא רישיון.

הזכות לביצוע הפלה עוגנה בהחלטת בית המשפט העליון מ-1973, בהתבסס על פסיקה כמה שנים קודם לכן, שפסלה חוק של מדינת קונטיקט האוסר על בני זוג לרכוש אמצעי מניעה. השופטים בתיק (Griswold v. Connecticut) קבעו כי אף שהחוקה אינה מעגנת מפורשות את הזכות לפרטיות, מדובר בזכות חוקתית הנגזרת מזכויות אזרח חוקתיות אחרות, ועל כן אין להתערב ברכישות של בני זוג. השופטים ב"רו נגד וייד" קבעו כי אותו היגיון תקף גם ביחס להפלות.

פרשנות חוקתית בעלת השפעה היסטורית נתן ביהמ"ש העליון גם בעתירת האיגוד הלאומי לקידום שחורים נגד מדינת אלבמה (NAACP v. Alabama) ב-1958. פסק הדין קבע כי זכות ההתאגדות היא נגזרת של חופש הביטוי המעוגן בתיקון הראשון לחוקה, ולכן המדינה לא יכולה להתנכל לארגון. ב-2010, פסק העליון כי תאגידים יכולים לתרום ללא הגבלה למועמדים ומפלגות בבחירות באמצעות גופים חוץ מפלגתיים (Super-PACs), גם כן על בסיס חופש הביטוי.

כך קרה שדווקא הקושי לתקן את החוקה האמריקאית, הוביל את בית המשפט העליון בארצות הברית לנקוט לאורך השנים גישה אקטיביסטית מובהקת, הכוללת סמכות לקבוע כי חוק שעבר בקונגרס אינו חוקתי ולכן תוקפו בטל.

תומכי המועמדת לבית המשפט העליון איימי קוני בארט מתכנסים מחוץ לבניין בית המשפט העליון במהלך צעדת הנשים בוושינגטון, יום שבת, 17 באוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Jose Luis Magana)
תומכי המועמדת לבית המשפט העליון איימי קוני בארט מתכנסים מחוץ לבניין בית המשפט העליון במהלך צעדת הנשים בוושינגטון, יום שבת, 17 באוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Jose Luis Magana)

המהלך החל בפסק הדין המהפכני בפרשת מרבורי נגד מדיסון מ-1803, המקבילה האמריקאית של פסק דין המזרחי בישראל שבו קבע אהרן ברק כי לבית המשפט העליון סמכות לפסול חוקים המתנגשים לפי פרשנותו עם חוקי היסוד. במרבורי נגד מדיסון, קבעו השופטים כי אינם יכולים לכפות על מזכיר המדינה ג'יימס מדיסון להעביר כתב הסמכה לשיפוט של התובע ויליאם מרבורי, אף שעתירתו מוצדקת, משום שהחוק המסמיך אותם לדון בעניינו מנוגד לחוקה.

החשש של הדמוקרטים מבית משפט שיסכל רפורמות גדולות שייזמו אם ינצחו בחודש הבא, הביא דווקא את השמאל האמריקאי להעלות בחודש האחרון לדיון באפשרות לשינוי בכללי המשחק. שלוש אפשרויות בולטות הן הגדלת מספר השופטים, מינוי שופטים בקונצנזוס, והגבלת הביקורת השיפוטית. אולם גוטמן מאמין שהדמוקרטים טועים.

"מינוי בארט הוא שינוי ממשי שיכול לשנות הלכות משמעותיות, כמו בתחום ההפלות, נישואים חד-מיניים, וביטול רפורמת הבריאות של אובמה", הוא מסביר. "אך כשאתה משנה את חוקי המשחק ברגע שזה לא מתאים לך, בפעם הבאה זה יתהפך עליך. שלטון החוק והגנה על ערכים דמוקרטיים הם גם לדעת לקבל את חוקי המשחק והנורמות החוקתיות.

"השמאל בארה"ב מרגיש כרגע שעושים לו מחטף בשנייה האחרונה. הם מרגישים שג'ו ביידן הולך לנצח את דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות, וכך ממש שנייה לפני הבחירות 'גונבים' להם את בית המשפט. מכאן עולה הרעיון של הרחבת הרכב השופטים – packing the court, שהוא לא רעיון חדש. פרנקלין רוזוולט איים ב-1937 על בית המשפט שהוא ירחיב את מספר השופטים, וכך ידלל את השופטים שהתנגדו לרפורמות הניו-דיל שהוא הנהיג. אבל אני חושב כאמור שזו טעות".

לאור זאת שהימין הפך פופוליסטי, אתה לא חושש שהגישה הג'נטלמנית שלך עלולה להיגמר בשינויים בלתי הפיכים שיערערו את הדמוקרטיה האמריקאית?
"מאז 1789, ארצות הברית והחוקה של אמריקה שרדו מלחמת אזרחים, מלחמות עולם, עבדות, אפליית שחורים ועוד. נכון, ייתכן שיהיו שינויים, אבל אלו כללי המשחק הדמוקרטי. לא משנים את הכללים כי התוצאה לא מתאימה. השיח של 'בוא נשנה את הכללים כי מה שקורה לא מתאים לתפיסה שלנו' מסוכן בפני עצמו. בדיוק כמו שאני חושש מפיסקת התגברות כאן".

אילוסטרציה, יו"ר האופוזיציה (כיום) יאיר לפיד וראש הממשלה בנימין נתניהו כפי שצולמו ב-2013, ארכיון (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
אילוסטרציה, יו"ר האופוזיציה (כיום) יאיר לפיד ורה"מ נתניהו ב-2013, ארכיון (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

הפוליטיקאים הימנים בישראל נותנים לא פעם את הדוגמה האמריקאית, כהוכחה לכך שגם פה צריך לתת לפוליטיקאים למנות את שופטי העליון.
"אין טעות גדולה וחוסר הבנה יותר רבה מזו. ראשית, בארצות הברית כל עניין מינוי השופטים וכלל פקידי הממשל הבכירים הוא עניין של איזון בין הנשיא לנציגי המדינות בסנאט – שהוא שעורך את השימועים ולא בית הנבחרים. בסנאט יושבים שני נציגים מכל מדינה, והרעיון הוא לתת לנציגי המדינות 'סיי' במינוי של פקידים פדרליים בכירים ושופטים.

"שנית, וזה מה שחשוב: אני מוכן לקנות את השיטה שלהם – שני בתים בקונגרס, חוקה שלמה עם זכויות אדם בלתי ניתנת לשינוי, בחירות אישיות כל שנתיים לבית תחתון, בחירות כל 6 שנים לבית עליון, בחירות כל 4 שנים לנשיא, ואיזון בין ממשל מרכזי למדינות. אתה מבין איזו מערכת מטורפת של איזונים ובלמים זאת?

"רק בתוך המערכת הפוליטית, יש איזון משולש שנבחר על ידי גורמים שונים לחלוטין. נציגי המחוזות בבית התחתון נותנים דין וחשבון לבערך 300 אלף איש בכל מחוז; הבית העליון נבחר על ידי המדינות כל שש שנים; והנשיא בשיטת אלקטורים כל ארבע שנים, עם מגבלה של שתי קדנציות.

"ומה יש לנו בישראל? אפס איזונים ובלמים ברשויות הפוליטיות. הכנסת היא בובה על חוט של הממשלה, כחלק משיטת בחירות שלא קיימת בשום מדינת מערבית, של אזור בחירה אחד עם פתק הצבעה סגור. אפס אחריות בין חברי הרשות המחוקקת לציבור מוגדר של בוחרים. הדבר היחידי שנשאר הוא מערכת איזונים בין בית משפט לרשויות הפוליטיות – ממשלה ששולטת בכנסת – ומכאן שההשוואה מופרכת. היא מעידה על חוסר הבנה של המערכת הישראלית והאמריקאית".

האם יהיה נכון לומר שהעליון בארה"ב הוא בית משפט פוליטי? הרבה ליברלים מדברים עכשיו על כך שהעובדה שבכמעט כל סוגיה חשובה אפשר לדעת מראש איך יתפלגו השופטים ביחס אליה, מצביעה על שיפוט פוליטי ולא מקצועי.
"במערכת האיזונים בארה"ב, החוקה קבעה את הליך המינוי. החשיבות המרכזית שם היא בעצמאות השיפוטית, כי מרגע הבחירה זה לכל החיים. מכאן, שלמינוי אכן יש יסודות פוליטיים, אך בסוף השופט פוסק לפי מיטב אמונתו ולא לשם ריצוי גורם פוליטי. כבר היו מקרים של מינוי שנחשב שמרן והתגלה כליברל מאוד".

אם להמשיך בקו הזה, בארט אמרה שהיא משתדלת לא להתערב בהחלטות הרשויות הנבחרות. האם היא בעצם אומרת שגם אם הממשל יהיה דמוקרטי היא לא צפויה לפסוק נגדו אלא במקרי קיצון, כלומר שהחשש ממנה מוגזם?
"החשש מהמינוי הוא ממשי, משום שבארה"ב העניין הוא לא התערבות בהחלטות הנשיא אלא בשאלה של פרשנות החוקה. בפרשנות החוקה אין לקונגרס ולנשיא סיי – זה תפקידו של בית המשפט; וגישתה היא מאוד שמרנית-אורג'נליסטית כמו אנטונין סקאליה (שופט העליון עד פטירתו ב-2016, נ"י). לכן, פרשנותה לחוקה תהיה מאוד שמרנית.

"עם זאת, באמריקה יש גם ממד מאוד משמעותי של 'תקדים מחייב', ודווקא שופט שמרן, מכיוון שהוא שמרן, יעדיף שלא לשנות. לכן יכולה להיות הפתעה לטובה, מבחינה זו שהיא לא תהפוך הלכות ליברליות – לא בגלל שהיא מסכימה להן, אלא מכיוון שהיא נגד שינוי באופן כללי אלא בעד לשמור על הקיים. איימי קוני בארט עצמה כתבה מאמר על 'סופר-תקדימים' שכנראה לעולם לא ישונו כמו פסק דין בראון נגד מועצת החינוך (הקביעה משנת 1954, כי הפרדה גזעית בחינוך הציבורי אינה חוקתית, נ"י)".

היא עשויה להגן על הבסיס הזה גם על הפסיקה שאישרה הפלות?
"לא. היא לא חושבת שזה סופר-תקדים, אבל עדיין היא אחת מתשעה, ועקרון התקדים המחייב הוא מאוד משמעותי. לכן זה לא יקרה לדעתי כל כך מהר".

אם היית יכול לשנות משהו בשיטה האמריקאית במה היית מתמקד?
"אין ספק בארה"ב יש טלטלה משמעותית, יש פילוג, והנשיאות של טראמפ מבחינת הדמוקרטים היא בגדר אסון לאומי. לטעמי דווקא התקופה הזו הראתה שלא תמיד מנגנוני האיזון עובדים בצורה הטובה ביותר, ורפובליקאים בקונגרס די 'התיישרו' עם טראמפ. במצב הזה דווקא צריך רשות שופטת יותר דומיננטית.

"יש בארה"ב דוקטרינות שיפוטיות שמגבילות מאוד את בית המשפט, כמו זכות העמידה ודוקטורינת השאלה הפוליטית (סירוב של בית המשפט לדון בשאלות פוליטיות מובהקות, נ"י). אך מה שחשוב יותר שנלמד מארה"ב בישראל הוא שצריך לשמור על כללי המשחק הדמוקרטיים גם כשזה לא נוח ולא מתאים. צריך מערכת משוכללת של איזונים ובלמים, אך בסוף זה מאוד שברירי ומנהיג 'חזק' יכול לטלטל את הספינה גם בארצות הברית הגדולה".

דולנד טראמפ בכנס בחירות בדולות', מינסוטה, ב-30 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)
דולנד טראמפ בכנס בחירות בדולות', מינסוטה, ב-30 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Alex Brandon)

יהיה נכון לטעון שבית המשפט העליון האמריקאי אקטיביסטי יותר מהישראלי במה שקשור לפרשנות חוקתית?
"אענה בשאלה: מה זה אקטיביזם? המושג מאוד חמקמק. אם אקטיביזם זה לשמור על שלטון החוק, על ערכים דמוקרטיים-ליברליים, אז אני חושב שבית המשפט העליון שלנו עושה עבודה חשובה מאוד במציאות הישראלית.

"גם בארה"ב בית המשפט העליון שומר על החוקה. הוא מבטל הרבה יותר חוקים מאשר העליון בישראל, למשל. בשיטה הישראלית יש דוקטרינות שיפוטיות שמאפשרות להרבה יותר סוגיות 'רגישות' להגיע לדיון שיפוטי. אלו דוקטרינות שמתאימות למציאות של היעדר איזונים ובלמים בין הרשויות הפוליטיות. אין בהן צורך בארצות הברית, או לפחות לא היה בהן צורך עד השנים האחרונות.

"מצד שני, בגלל הקשיחות של החוקה האמריקאית, אני מתרשם שנוצרה שם אקטיביות גדולה יותר מזו שלנו כאשר זה נוגע לפרשנות חוקתית. הגישה בארץ היא מבית מדרשו של ברק – פרשנות תכליתית (מה הייתה מטרת המחוקקים ומה מהות שלטון החוק בכלל, נ"י). בארה"ב יש היום נטייה הולכת וגוברת לפרשנות שמרנית-אורג'נליסטית, והיא תתגבר אם איימי קוני בארט אכן תושבע".

"הגישה בארץ היא מבית מדרשו של ברק אהרן – פרשנות תכליתית. בארצות הברית יש היום נטייה הולכת וגוברת לפרשנות שמרנית, והיא תתגבר אם איימי קוני בארט אכן תושבע לשופטת בבית המשפט העליון שם"

כלומר, מגמת האקטיביזם שם בירידה, בעוד שפה היא הייתה בעליה.
"מבחינת ישראל, מאז שנות ה-80 יש בהחלט עלייה בגישה האקטיביסטית, למרות שאני שונא את המושג, וזו המגמה ששולטת בעליון. בארה"ב המגמה שונה ויש כניסה של שופטים עם גישה פרשנית מאוד שמרנית, שהסמל שלה היה סקאליה, והיום זה השופט ניל גורסץ' (שמינה טראמפ, נ"י) ושאר השמרנים".

עוד 2,063 מילים
כל הזמן // יום חמישי, 26 בנובמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

לאחר שהתקינו מערכות סולאריות על חשבונם הפרטי, גילו להפתעתם ישראלים רבים שחברת החשמל לא מתכוונת לחבר אותם לרשת החשמל ● בחברה טוענים שהתשתיות בחלק מהאזורים בארץ עמוסות וחלשות ● תושבי הערבה הדרומית, הנגב המערבי והגליל המערבי יצטרכו לחכות בסבלנות עד 2023

עוד 736 מילים

הרפובליקאים מזיקים לידידתנו הטובה

ישראלים רבים התרגלו להתפעל מהמפלגה הרפובליקאית האמריקאית, מתוך הכרת תודה כלפי מה שנתפס כנדיבותו ותמיכתו של הנשיא טראמפ. חייבים לצאת מזה.

הדמוקרטים יהיו בשלטון לפחות ארבע שנים, ועשרות שנים של תוצאות בחירות מצביעות על כך שהם נהנים מהרוב הטבעי באמריקה. שחרור הכספים השבוע על ידי מינהל השירותים הכלליים לטובת מעבר לממשל חדש של ג'ו ביידן צריך להבהיר זאת.

ישראלים רבים התרגלו להתפעל מהמפלגה הרפובליקאית האמריקאית, מתוך הכרת תודה כלפי מה שנתפס כנדיבותו ותמיכתו של הנשיא טראמפ. חייבים לצאת מזה

גם אם הרפובליקאים ימשכו לאחוז בסנאט החזק (הכל תלוי בסיבוב שני על שני המושבים של ג'ורג'יה ב-5 בינואר), מדיניות החוץ באמריקה מכוונת על ידי הבית הלבן.

דונלד טראמפ אכן השתמש בכוח זה כדי להעניק לישראל כמה מתנות מוערכות. במיוחד הכרה בירושלים (המערבית) כבירתה (לאף מדינה אחרת לא אומרים מהי בירתה) ובסיפוח הגולן (שנלקח מדיקטטורה כושלת של מדינה בקריסה). מגיע לו גם קרדיט על שדחף להסכמי שלום עם נסיכויות המפרץ ומדינות ערב אחרות.

עם זאת, הוא גרם נזק נורא לישראל בכך שהוא אפשר לה להתפרע בגדה המערבית והתערב כל הזמן בפוליטיקה הפנימית שלה לטובת ממשלת ימין מושחתת והרסנית של בנימין נתניהו. ובעיקר, טראמפ הוא חבר של טראמפ בלבד: המוטיבציה שלו הייתה כמעט בוודאות לרצות את הבייס האוונגליסטי שלו התומך בימין הישראלי כחלק מתרחישים מטורפים של קץ הימים שאינם מיטיבים עם היהודים.

ברור כי החברה הישראלית הייתה בין המעטות על פני כדור הארץ – והיחידה בעולם המפותח – שהעדיפה את טראמפ על פני ביידן. הכרת תודה היא בדרך כלל סנטימנט חיובי, אך העסקה הפאוסטיאנית הזו לא תיזכר כרגע המוצלח ביותר בהסטוריה הציונית.

ראוי לזכור שכאשר עלה ג'ורג 'וו. בוש לשלטון לפני 20 שנה הישראלים חששו שהרפובליקאים נמצאים בכיסם של הערבים בגלל הנפט, וקיבלו את הנשיא הנכנס בחשדנות. רק ה-11 בספטמבר טרף קלפים אלה.

החברה הישראלית היתה בין המעטות – והיחידה בעולם המפותח – שהעדיפה את טראמפ על ביידן. הכרת תודה היא לרוב סנטימנט חיובי, אך העסקה הפאוסטיאנית הזו לא תיזכר כרגע המוצלח בהסטוריה הציונית

די משעשע לחזות בטראמפ מסרב להודות בהפסדו, כמו פעוט שלא נפרד מהצעצוע. אך הנזק למוניטין הבינלאומי ולחברה האמריקאית הנגרם בשל מאמציו לבטל את תוצאות בחירות 2020, מאמצים שמנהיגי הרפובליקאים של היום שותפים להם עד כאב, אינם מצחיקים כלל.

בשלב זה אנשים סבירים היו אמורים להיפרד מכל הציפיות לפיהן אדם לא ראוי זה עשוי לכבד נורמות, לנהוג בהגינות או בתבונה, לחוש בושה על שקרים או לשים את ארצו בראש סדר העדיפויות. יתרה מזאת: הוא כל כך מאותגר לוגית שהוא בהחלט עשוי היה לשכנע את עצמו שאינו יכול להפסיד בלי הונאה, ולכן הוא ניצח.

לא כך ההנהגה הרפובליקאית. מיטש מקונל, לינדזי גרהאם, טד קרוז ושאר הסנאטורים שתומכים בו יודעים את האמת, כמו גם שרים בכירים כמו מייק פומפאו. הם יודעים שתמיד יש אי סדרים, אך לעתים רחוקות אלה אחראים לתוצאה, ושלטעון שהבחירות נגנבו זה דבר שמערער את היציבות עד כדי בגידה.

אנו שומעים השוואות לקרב בוש-גור משנת 2000, אבל שם היתה דרמה אמיתית שהוכרעה על כמה מאות קולות במדינה אחת. לשם השוואה רלווטית יותר, נצחונו של ביידן על טראמפ גדול יותר בהפרש הקולות (מעל 6 מיליון), אחוזי ההצבעה (מעל 3%) ומניין אלקטורים (306) מאשר של ג'ורג 'וו. בוש על ג'ון קרי. בוודאי היו אי סדרים ב-2004, אך האם מישהו יכול לדמיין את קרי נוהג ככזה תינוק?

צוות טראמפ טוען כי ה"שוד" קשור למספר הגבוה של הצבעות בדואר שנגרמו על ידי המגיפה. ה"ראיה" העיקרית היא שהצבעות הדואר נטו חזק מאוד לג'ו ביידן וכי טראמפ הוביל בליל הבחירות בהמון מדינות שבסוף הפסיד. למעשה אין שום תעלומה: טראמפ עודד תומכים להצביע בקלפיות בעוד הדמוקרטים התייחסו לקוביד ברצינות רבה יותר. מדינות רבות סופרות את הצבעות הדואר אחרי השאר ולכן ההובלה התהפכה.

משעשע לחזות בטראמפ מסרב להודות בהפסדו, כפעוט שלא נפרד מהצעצוע. אך הנזק לחברה האמריקאית ממאמציו לבטל את תוצאות הבחירות, שמנהיגי הרפובליקאים של היום שותפים להם, אינם מצחיקים כלל

מנהיגי הרפובליקאים רואים איך בתי משפט דוחים בסיטונות את ערעורי טראמפ, ודאי מבחינים בדלות הראיות ויכולים לחשב את מיעוט הסיכויים שהפוטש המביך של טראמפ יצלח.

אם מנהיגי הרפובליקאים היו כנים עם הציבור הם היו עומדים יחד ומכריזים שאין שום עדות להונאה נרחבת והבחירות לא נגנבו. הייתה לכך השפעה משמעותית – אם לא על טראמפ, בוודאי על דעת הקהל הימנית.

בכסילותם, מנהיגי הרפובליקאים מעניקים רוח גבית ואף כנפיים לנרטיב הבחירות הגנובות. סקרים מראים שבין 70% ל-90% ממצביעי טראמפ מאמינים כעת בשקרים ויתייחסו לביידן כלא לגיטימי.

בינתיים הם יושבים בלא מעש, תוך כדי שטראמפ מסרב להיפגש עם ביידן או להורות לצוותו להתחיל את המעבר המסודר הנדרש על פי החוק והדרוש שבעתיים בגין המגפה. השבוע סוף סוף מינהלת השירותים הכלליים דחתה את עמדת טראמפ ושחררה את הכספים הדרושים לביידן, בלי שום אינדיקציה לכך שפקידי מפתח של טראמפ ישתפו פעולה.

ייקח זמן עד שהעולם יסמוך שוב על אמריקה להנהיג. למעט כמה יוצאים מן הכלל (במזרח התיכון בעיקר), טראמפ משאיר אחריו אדמה חרוכה. ההנהגה הרפובליקאית משדרת רפובליקת בננות, והמפלגה בכל זאת עשויה לחזור לשלטון ב-2024, אפילו בהנהגת טראמפ.

מצב עגום זה צריך לגרום לנו להיות צנועים יותר בבואנו לשפוט לחומרה חברות אחרות אשר לאורך ההיסטוריה נפלו טרף לאוטוריטריסטים פופוליסטיים שזרעו פלגנות וגם ניזונו ממנה, כפי שטראמפ עשה.

ייקח זמן עד שהעולם יסמוך שוב על אמריקה להנהיג. למעט כמה יוצאים מן הכלל (במזרח התיכון בעיקר), טראמפ משאיר אחריו אדמה חרוכה. ההנהגה הרפובליקאית משדרת רפובליקת בננות

הודות לשני הצדדים, אך בעיקר לימין, השנאה הפוליטית באמריקה נמצאת בנקודה בה רוב הרפובליקאים וחלק ניכר מהדמוקרטים רואים את הצד השני כבלתי מוסרי (לפי סקר פיו). קיטוב רעיל שכזה הוא מתכון לאסון, ונרטיב הבחירות הגנובה עשוי להיות הקש המכריע. ראיתי את זה ככתב זר, מאפריקה ועד העולם הקומוניסטי לשעבר, מהמזרח התיכון ועד מרכז אסיה. זה גורם למלחמות אזרחים.

מנהיגי הרפובליקאים משחקים באש. למה הם עושים את זה?

למרבה הצער, עבור אנשים רבים המפלגה הרפובליקאית הפכה לשם נרדף לרמאות. הם זכו ברוב קולות רק פעם אחת מאז 1988, וכדי לשמר כח כלשהו הם מסתמכים על שרטוטי מחוזות מגמתיים ברגע שזוכים איכשהו לרוב במדינה כלשהי, בדיכוי השתתפות בקרב מיעוטים בכל מיני מזימות שפלות, ובשלל טריקים ושטיקים כמאמר בנימין נתניהו. הכל חוקי וגם מסריח עד השמיים.

יש להניח שהם מאפשרים את נזקי טראמפ בגלל חישובים ערמומיים.

ראשית, נראה כי הבייס של טראמפ כולל את רוב מצביעי הימין. פירוש הדבר שאם ירצה (והוא ירצה) הוא עשוי להמשיך להתסיס חמומי מח ולהמליך מלכים – וגם עשוי לזכות בפריימריז לנשיאות ל-2024. לכן מסוכן לעצבנו.

שנית, הנרטיב הכוזב עשוי לסייע להוציא לקלפיות את שמרני, דתיי וגזעני ג'ורג'יה – ובזאת לשמר את השליטה בסנאט. אם ההנהגה תנטוש את טראמפ, הבסיס שלו עשוי לנטוש אותם. אוי לאותה קטסטרופה!

הפחד מטראמפיזם הוא סביר מספיק, אבל הציניות הזו עשוי לנקום בציניקן: זה עשוי לדרבן את כל האחרים להצביע לדמוקרטים.

למרות שאמריקה היא מעצמה בירידה, היא עדיין מדינה חשובה ביותר, במיוחד לישראל. עם כל הכבוד (ויש כבוד) לעושרה ולעוצמתה המרשימה של ישראל, היא עדיין זקוקה לארצות הברית. ביידן לא יתמוך בכל מהלך של נתניהו אבל הוא חבר, רק בלי החלק הקרקסי.

אם ההנהגה תנטוש את טראמפ, הבייס שלו עשוי לנטוש אותם. אוי לאותה קטסטרופה! הפחד מטראמפיזם הוא סביר, אבל הציניות עשוי לנקום בציניקן: זה עשוי לדרבן את האחרים להצביע לדמוקרטים

כל ישראלי צריך לחגוג את סיומו של פרק אפל בתולדות אמריקה, ולקוות שהרפובליקאים יספגו מהלומה בג'ורג'יה. אולי כך יפסיקו לחבל במדינתם השסועה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,112 מילים

היועמ״ש לבג״ץ: הוציאו צו שמורה לממשלה למנות מפכ״ל משטרה

נתניהו: "אם כחול-לבן לא ישנו גישה, זה מוביל לבחירות" ● גנור: להקים ועדת חקירה ממלכתית לצוללות. חלק מנותני התצהירים לוועדה של גנץ היו איתי בקשר עסקי ● שטייניץ: "לעצור את הפתיחה המתוכננת במערכת החינוך" ● ליברמן: להחזיר את האוהדים למגרשים ● אדלשטיין: "כמויות רציניות של החיסון יגיעו במרץ-אפריל" ● נתניהו למקורביו: "תקציב 2021 לא יעבור השנה״

עוד 37 עדכונים

המעבר לעבודה מהבית עלול לגרום לחברות להעדיף עובדים מחו"ל

אהרן אהרן מסיים את תפקידו בתקופה מאתגרת לתעשיית ההייטק ● המעבר לעבודה מבית עלול לפגוע באקו-סיסטם, מספר הסטרטאפים הולך ויורד והגיוסים הראשוניים הופכים לקשים יותר ● אבל הוא אופטימי באשר להזדמנויות שנוצרו באמירויות ותולה תקוות בתחומי הביולוגיה: "הענף הזה עשוי להיות מנוע צמיחה עבור ההייטק הישראלי"

עוד 1,436 מילים

למקרה שפיספסת

אירה טולצ'ין אימרגליק, נובמבר 2020

סדרת הטלוויזיה "גמביט המלכה" החזירה את אירה טולצ'ין אימרגליק לילדותה בברית המועצות, כשהייתה שחקנית שחמט מצליחה בנבחרת העירונית ● בניגוד למתואר באגדה של נטפליקס, במציאות הבנות משחקות בקטגוריה נפרדת, הן לא מתמודדות מול אלוף עולם ורובן מגיעות לגיל שבו דורשים מהן לבחור בפסנתר, כי שח זה לגברים ● סיפור אישי וחשבון נפש - וגעגוע ללוח השחור-לבן

עוד 1,595 מילים

שלב נוסף בבניית הקואליציה נגד איראן

ביקורו החשאי של ראש הממשלה נתניהו בסעודיה נועד להדק את הברית בין ישראל למדינות המפרץ אל מול הסכנה האיראנית ולתאם מהלכים לקראת הממשל החדש בארה"ב. תהליך הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה מתקדם באיטיות ולא צפוייה פריצת דרך בקרוב נוכח עמדותיו של מלך סעודיה בנושא הפלסטיני.

ביקורו החשאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בסעודיה ופגישתו המשולשת עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן ועם שר החוץ האמריקני מייק פומפיאו בעיר ניום שבממלכה, ממשיכים להעסיק את אמצעי התקשורת בעולם הערבי.

ביקורו החשאי של רה"מ נתניהו בסעודיה ופגישתו המשולשת עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן ועם שר החוץ האמריקני מייק פומפיאו בעיר ניום שבממלכה, ממשיכים להעסיק את אמצעי התקשורת בעולם הערבי

העולם הערבי לא קונה את ההכחשה הרפה של שר החוץ הסעודי פייצל בן פרחאן באמצעות ציוץ בטוויטר לדבר הפגישה. שרים בישראל אישרו את קיום הפגישה והצנזורה הצבאית לא מנעה את פירסומה, כפי שהיה במקרים קודמים, וזה נותן לידיעה על עריכת המפגש המשולש אמינות גבוהה. זאת למרות שראש הממשלה נתניהו הסתייג קלות מהפרטים שפורסמו, מבלי לאשר או להכחיש את דבר התרחשותה.

מדובר בפגישה חשובה ביותר, סעודיה הינה מנהיגת העולם הסוני ומנהיגת המפרץ והעולם הערבי והאסלאמי עוקב בדריכות אחר מהלכיה, במיוחד כעת, לאחר שהתבררו תוצאות הבחירות בארה"ב.

כדאי להסתכל על הפגישה הזו בהיבט האזורי, תוך שימת דגש על הקונטקסט של האיום האיראני, יותר מאשר על חשיבותה בנושא הנורמליזציה עם ישראל.

לסעודיה יש אינטרסים ביטחוניים משותפים עם ישראל בכל הקשור לסכנה האיראנית. רק השבוע קיבלו הסעודים המחשה נוספת לסכנה המאיימת על ארצם מצדה של איראן.

המורדים החות'ים בתימן, שהינם שלוחה שיעית של איראן, שיגרו טיל בליסטי מסוג "קודס 2" לעבר מתקן נפט חשוב סעודי של חברת "אראמקו" בעיר ג'דה ושיתקו אותו.

הסעודים כבר חוו מתקפה רחבה יותר על מתקני הנפט של חברת "אראמקו" ב-14 בספטמבר 2019 באזור אלבקיק שגרמה להם נזק רב ושפגעה בכלכלת סעודיה.

מאחורי המתקפה עמדה איראן והיא בוצעה באמצעות מל"טים וטילים מדוייקים, השימוש הפעם בטיל הבליסטי מסוג "קודס 2" מדאיג מאוד את הסעודים ואת ישראל, מדובר בפיתוח של טיל מדוייק מתוצרת קוריאה או איראן שיש לו טווח של עד 1400 ק"מ והמורדים החות'ים בתימן כבר התרברבו בעבר כי הוא יכול לפגוע בעיר אילת.

לסעודיה יש אינטרסים ביטחוניים משותפים עם ישראל בכל הקשור לסכנה האיראנית. רק השבוע קיבלו הסעודים המחשה נוספת לסכנה המאיימת על ארצם מצדה של איראן

לכן, מדינות המפרץ ובראשן סעודיה נמצאות בסירה אחת עם ישראל בכל הקשור לסכנה מצדה של איראן שיש לה שאיפות התפשטות בכל המזרח התיכון ושאיפה להשיג נשק גרעיני מהר ככל האפשר במקביל לפרוייקט ייצור טילים בליסטיים ארוכי טווח שיכולים גם לשאת ראשי נפץ גרעיניים.

לממשל טראמפ היה תפקיד חשוב מאוד בבלימת השאיפות המסוכנות של איראן. הנסיגה של ארה"ב מהסכם הגרעין והסנקציות הכבדות שהטיל עליה ממשל טראמפ היו מהלכים חשובים מאוד, אך נראה שהדבר עומד להשתנות מהותית נוכח בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא הבא של ארה"ב.

ביקורו של שר החוץ האמריקני מייק פומפיאו באזור, ולפני כן ביקורו אליוט אברהמס של השליח המיוחד לנושא איראן, נועדו להדק את הברית בין ארה"ב למדינות המפרץ ובראשן סעודיה וישראל מפני הסכנה האיראנית לפני שהנשיא טראמפ יעזוב את הבית הלבן בעוד כחודשיים.

על פי גורמים אמריקנים, ביקורו של מייק פומפיאו באזור נועד לייצר מציאות חדשה, שאותה נראה בשבועות הקרובים, כדי שיקשה על הנשיא הבא ג'ו ביידן לחזור להסכם הגרעין עם איראן ולהסיר מעליה את  הסנקציות. אחד הצעדים המתוכננים הוא הטלת סנקציות נוספות על איראן על ידי ממשל טראמפ בקרוב.

לכן, הפגישה המשולשת בין נתניהו, מוחמד בן סלמאן ופומפיאו היא חשובה ביותר לתיאום המהלכים האלה, ממשל טראמפ איננו רוצה להפתיע את בנות בריתו והוא מתאם עמן את המהלכים הגלויים והחשאיים בנושא האיראני.

בהיעדר הסכם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה, הרי שיש עמדה מאוחדת לשתי המדינות בנושא הסכנה האיראנית. זהו נושא חשוב מאוד עבור שתי המדינות שכן האיום האיראני הינו איום קיומי על שתיהן.

המכנה המשותף של ישראל וסעודיה הוא הסכנה האיראנית והחשש מהממשל החדש של ג'ו ביידן בכל הקשור למדיניותו הפייסנית כלפי איראן.

המפרציות ובראשן סעודיה נמצאות בסירה אחת עם ישראל בנוגע לסכנה מצד איראן, ושאיפותיה להתפשט במזה"ת ולהשיג נשק גרעיני במהרה, במקבילייצור טילים בליסטיים ארוכי טווח שיכולים לשאת ראשי נפץ גרעיניים

סעודיה וישראל סבורות שמדיניות ג'ו ביידן היא נאיבית בכל הקשור לאיראן שתנצל אותה כדי להאדיר את כוחה. השעטה של איראן לעבר נשק גרעיני תאיץ את מרוץ החימוש במזרח התיכון ומדינות סוניות נוספות ירצו להתחמש בנשק גרעיני.

הנורמליזציה עם ישראל

עצם קיום הפגישה בין ראש הממשלה ליורש העצר מוחמד בן סלמאן בסעודיה והפרסום הנרחב בעקבותיה בכל רחבי המזרח התיכון מכין את דעת הקהל בעולם הערבי לקראת נורמליזציה מלאה בעתיד בין ישראל לסעודיה.

על פי גורמים מדיניים בירושלים, הפגישה בין ראש הממשלה נתניהו לבין יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן השבוע איננה הפגישה הראשונה ביניהם. הם כבר נפגשו בעבר. עצם הפגישה בסעודיה עצמה הינה שחיקה נוספת של מעמד יוזמת השלום הערבית, שהיא בעצם יוזמה סעודית שהפכה ליוזמה ערבית אחרי ועידת ביירות במרץ 2002.

הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה היא דבר מוגמר אחרי שנים רבות של תיאום חשאי ביניהן, מה שנותר הוא רק שאלת עיתוי ההכרזה על הסכם הנורמליזציה בין שתי המדינות, התהליך הזה עדיין לא הבשיל די הצורך.

המלך סלמאן עדיין מחזיק בעמדה המסורתית של תמיכה ביוזמת השלום הערבית, ובכך שנורמליזציה מלאה בין ארצו לבין ישראל יכולה להתקיים רק אחרי שתקום מדינה פלסטינית עצמאית ולאחר שימצא פתרון לבעיית הפליטים. הוא חושש למעמדה של סעודיה כמנהיגת העולם הסוני וכשומרת על המקומות הקדושים לאסלאם במכה ומדינה. החשש שלו הוא מהתגובות של העמים המוסלמים, פן יחרימו למשל את העליה לרגל השנתית למכה (חג') או את עליית הרגל הקטנה (עומרה).

עצם קיום הפגישה בין ראש הממשלה ליורש העצר מוחמד בן סלמאן בסעודיה והפרסום הנרחב בעקבותיה בכל רחבי המזרח התיכון מכין את דעת הקהל בעולם הערבי לקראת נורמליזציה מלאה בעתיד בין ישראל לסעודיה

מדינות מוסלמיות אחרות, כמו פקיסטן או טורקיה, נושפות בעורפה של סעודיה כדי לגזול ממנה את תפקיד מנהיגת העולם הסוני. לכן המלך סלמאן נוהג בזהירות רבה בנושא הנורמלזיציה.

לעומתו, בנו יורש העצר מגלה פתיחות רבה כלפי רעיון הנורמליזציה עם ישראל. הוא מוכן להשתחרר מכבלי יוזמת השלום הערבית והוא זה שהאיץ באיחוד האמירויות, בחריין וסודאן לחתום על הסכמי הנורמליזציה עם ישראל. זאת כדי לשנות את האווירה במזרח התיכון ולהכשיר אותה לקראת הצטרפותה של סעודיה לתהליך הזה בעתיד. הוא גם זה שפתח את המרחב האווירי הסעודי לטיסות ישראליות, וניסה לקדם מאחורי הקלעים מול הרש"פ וירדן את תוכנית "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ, כולל מציאת פיתרון למחלוקת בנושא מעמדה של ירושלים.

חשוב מאוד להרגיל את דעת הקהל הערבית והמוסלמית לתהליך הנורמליזציה, ולנתץ את המחסום הפסיכולוגי ואת חומת הדעות הקדומות שמערכת ההסתה הערבית בנתה במשך עשרות שנים נגד ישראל.

הרש"פ עצמה עשתה בלי משים צעד בכיוון הזה, כשחידשה לפני כמה ימים את הקשרים האזרחיים והביטחוניים עם ישראל.

ראש הממשלה נתניהו יבקר בקרוב בבחריין. משלחת ישראלית ביקרה בתחילת השבוע בסודאן, וצריך להרגיל את מדינות ערב ואת הרש"פ כי מדובר בתהליך טבעי לטובת השגת שלום כולל במזה"ת.

ביקור נתניהו בסעודיה היה צעד חשוב בכיוון הזה אך הדרך לנורמליזציה עם סעודיה עדיין ארוכה. לפחות כל עוד המלך סלמאן עדיין בשלטון.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,072 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

המפתח להבנת פרשת המניות: שנאת הפסדים, לא הגדלת רווחים

היועמ"ש סבור שאי אפשר לצאת מהנחה שבן דודו של ראש הממשלה, נתן מיליקובסקי, הרוויח באופן ישיר מעסקאות כלי השייט והצוללות, באמצעות חברת גראפטק שבבעלותו ● בתנועה לאיכות השלטון חולקים על מנדלבליט - אבל מפספסים את המוטיבציה העיקרית: עצם הגדלת היקפי הרכש של ישראל מטיסנקרופ תרמה להישרדותה של גראפטק כספקית של הענקית הגרמנית ● פרשנות

עוד 1,086 מילים

גם בג"ץ הוא "נציג העם" ותפקידו לשמור על זכויותינו מול השלטון

לישראל אין חוקה. במקום זה יש לה תחליף דהוי - חוקי יסוד, שנכון לחזון משנת 1950, אמורים היו להצטרף פרקים-פרקים לכדי חוקה שלמה ● אין היום מומחה חוקתי אחד שמאמין שזה יקרה ● וזה מצב גרוע מאוד עבור האזרחים: דבר לא מגן עליהם מפני שלטון דורסני ● יובל יועז נכנס לוויכוח סביב סמכויות בג"ץ לפסול חוקי יסוד

עוד 1,422 מילים ו-1 תגובות

"אמרתי לקבינט: נבדוק את כולם והתחלואה תרד. הם לא ענו"

פרופ' ערן סגל, אחד המומחים המוערכים בישראל בנושא הקורונה, הציג לממשלה תוכנית לביצוע בדיקות קורונה לכל האזרחים, מה שיאפשר לזהות את כל הנדבקים בבת אחת ולבטל את כל המגבלות על המשק ● הוא לא קיבל תשובה ● מבצע כזה שנערך בסלובקיה הוריד את התחלואה ב-90% ● מדינות נוספות באירופה בדרך למבצע דומה ● אבל משרד הבריאות גורר רגליים והממשלה מתעלמת מההמלצות

עוד 2,367 מילים

ראיון העבודה מתה. מרב מיכאלי נלחמת להחיות אותה

ח"כים לשעבר סבורים שמפלגת העבודה לא מעניינת ושסיכוייה להשתקם אפסיים ● אבל מרב מיכאלי מתעקשת שניתן להציל את המפלגה ומציבה שלושה יעדים שיאפשרו לה לחזור להנהגת המדינה: היחלצות מהממשלה, הדחת פרץ, ומשיכת מועמדים אטרקטיביים ● "במחנה שלנו יש התמכרות חמורה לייאוש, וזאת אחת הסיבות שבגללן אנחנו שוב ושוב מפסידות ומפסידים"

עוד 3,020 מילים ו-1 תגובות

דיווח: הפרויקטור מזהיר בשיחה פנימית מפני "לחצים עצומים" על השרים לפתוח את המשק

רפי פרץ: אם נצטרך להיות ביחידות מעורבות - הציונות הדתית לא תהיה שם ● הנגבי: נקדם הסדרת מאחזים לא מאושרים ● מפקד חיל הים לשעבר, שמכהן בוועדת הבדיקה לצוללות, קיים קשרים עסקיים עם מיקי גנור ● שר האוצר יציג לנתניהו את עיקרי התקציב ל-2021 בשבוע הבא ● גנץ דורש להביא להצבעה את העלאת הקנסות על הפרת ההנחיות ● השר לשעבר יעקב אדרי חשוד באונס

עוד 57 עדכונים

בהשראת נתניהו ובעידודו, דרעי סוגר חשבון עם גנץ

אריה דרעי החליט להתהפך על גנץ ● יו"ר ש"ס, שהתחייב לשמור על יציבות הממשלה ועל קיומה של הרוטציה, כינס שלשום באופן חריג מסיבת עיתונאים בה השתלח בגנץ ושרף את כל הגשרים שבנה עם כחול-לבן - כולל מערכת היחסים המיוחדת עם גבי אשכנזי ● לדרעי יש מספיק סיבות לשיטתו כדי לרצות להתנקם ביו"ר כחול-לבן - אבל את הטקסט, ההרשאה והעידוד הוא קיבל מראש הממשלה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 622 מילים ו-2 תגובות

תגובת המשיבים "לא יכול להיות שבג"ץ יסמיך את עצמו להיות הפוסק האחרון"

שאלת סמכותו של בג"ץ לפסול חוק יסוד כגון חוק הלאום או ממשלת החילופים הפכה לאחת המחלוקות המרכזיות במאבק על שלטון החוק ● בעוד שהמחנה האקטיביסטי טוען כי בג"ץ שואב את סמכותו לפסול חוק יסוד מתפקידו כ"מגן החוקה", ד"ר אביעד בקשי מזהיר מפני הפיכת בית המשפט ל"מלך אבסולוטי" ● ואילו ד"ר הלל סומר צופה שבג"ץ יתחמק מהכרעה, בזמן שהבחירות מעבר לפינה

עוד 2,763 מילים

מתקן ביוגז שהופך שאריות מזון לגז בישול הותקן לראשונה בבית דירות

למרגלות בניין בטירת הכרמל הוצב מתקן ביוגז ראשון בארץ (ואולי גם בעולם) הפועל בבית דירות משותף ● הדיירים משליכים לתוך מיכל אטום שאריות מזון והבקטריות מסתערות עליהן והופכות אותן לגז בישול ● השימוש בביוגז יחסוך לתושבים כסף על חשבונות גז, הרשות המקומית יחסכו הוצאות על פינוי אשפה - והסביבה תרוויח אנרגיה נקייה

עוד 654 מילים

פחד מוות בדרך לבית הספר

בדיקת זמן ישראל ב-65% מבתי הספר נמצאו ליקויי בטיחות בדרכים במשך שנתיים רצוף ● בכניסה למוסדות חינוך רבים אין מדרכות, והתלמידים נאלצים לרדת לכביש או להסתובב בין רכבים ● משמרות זה"ב לא מתקיימות יותר בגלל הקורונה ● תקציב הרלב"ד קוצץ דרמטית, וסמכויות הפיקוח והאכיפה נלקחו ממנה ● בדיקת זמן ישראל מעלה: הדרך לבית הספר הפכה לסכנת חיים עבור הילדים, ואיש לא מטפל בזה

עוד 1,604 מילים

גנץ: "אם התקציב לא יעבור ב-23 בדצמבר נפזר את הכנסת"

שלב ההוכחות במשפט נתניהו נדחה לפברואר ● לפיד על אשכנזי וגנץ: "אולי נתניהו נהנה להשפיל אותם" ● בג״ץ ידון שוב במצפה כרמים ● מנכ״ל משרד הבריאות: "חושש לגורלנו" ● לראשונה הוגש כתב אישום נגד מפגינים נגד נתניהו ● נשיאת העליון: הממשלה בהפרה של חוק יסוד התקציב ● מקורבי סטרשנוב: אין בסיס לטענות נתניהו נגדו

עוד 62 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה