ג'ו ביידן, אוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Carolyn Kaster)
AP Photo/Carolyn Kaster

בניגוד לטראמפ, ששולף מהמותן והיה נעדר רקורד פוליטי או מדיני כלשהו בטרם נבחר למשרה החשובה בעולם, לג'ו ביידן יש מצע מסודר הנוגע לישראל ולמזרח התיכון - וגם היסטוריה שעשויה להעיד על כוונותיו ● ביידן נוהג להדגיש את מחויבותו לישראל, אך צפוי לעסוק הרבה פחות במזרח התיכון, ולהתנגד להמשך הכיבוש ולהרחבת ההתנחלויות ● אנשיו אומרים לזמן ישראל: "זה לא שממשל ביידן לא יתמקד בישראל, הוא פשוט לא יעניק לה את מרכז הבמה"

סקר טרי שנערך בקרב מצביעים יהודים בארצות הברית, מצא שמבחינתם נמצאת מדיניות החוץ בתחתית סדרי העדיפויות בכל הנוגע לבחירה במועמד לנשיאות. רק 5% מהמשיבים לסקר אמרו כי מדיניות החוץ תהיה הסוגיה החשובה ביותר מבחינתם בבואם לקלפי ב-3 בנובמבר, הרבה אחרי המגפה (26%), הבריאות (17%), הכלכלה (13%) והיחסים בין הגזעים (6%). רק 11% אמרו שמדיניות החוץ היא אפילו הסוגיה השנייה בחשיבותה מבחינתם.

נתון זה יכול להועיל לג'ו ביידן הדמוקרטי, שהתמקד בקמפיין שלו במשבר הבריאותי והכלכלי שאליו הוביל נגיף הקורונה, ולקרוא למנהיגות אמריקאית מאחדת שתזכה לכבוד הן בבית והן מעבר לים. אבל זה לא אומר שלביידן, שהיה בעבר סגנו של הנשיא ברק אובמה, אין משנה מדינית ברורה.

כאשר הם מדברים און דה רקורד, נציגים רשמיים של הקמפיין קובעים שסוגיית ישראל חשובה ביותר לביידן, ושהוא יפעל לחיזוק היחסים עם ירושלים. אבל כשהם מוגנים על ידי מעטה אנונימיות, חלקם מוכנים להודות שישראל, והמזרח התיכון בכלל, לא יזכו לתשומת הלב הרבה שממנה נהנו בזמן כהונת טראמפ.

יועץ בכיר בקמפיין אמר למגזין Foreign Policy שהמזרח התיכון יגיע "בקושי למקום הרביעי" ברשימת סדר העדיפויות של מדיניות החוץ, אחרי אירופה, האזור האינדו-פסיפי ואמריקה הלטינית. יועץ נוסף למדיניות חוץ, שהתייחס ישירות לנושא הישראלי בשיחה עם זמן ישראל, הבהיר, "זה לא שממשל ביידן לא יתמקד בישראל. הוא פשוט לא יעניק לה את מרכז הבמה, כפי שהיה בשנים האחרונות".

בלי קשר לשאלה האם הוא מתכוון להתמודד עם הבעיות באזור, ועם אילו מהן, הקפיד הקמפיין של ביידן לספק שלל פרטים בנוגע לעמדותיו ביחס למזרח התיכון. ובכל מקום שבו הקמפיין לא עשה זאת בצורה ישירה, הרי שלסגן הנשיא לשעבר יש עבר של 47 שנים בפוליטיקה, והוא מסייע לפזר את הערפל שנותר.

ג'ו ביידן וקמלה האריס, המועמדים הרשמיים של המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות 2020 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)
ג'ו ביידן וקמלה האריס, מועמדים המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות 2020 (צילום: AP Photo/Andrew Harnik)

1

הסיוע הביטחוני

כשדנים בישראל, תמיכתו של ביידן בסיוע האמריקאי הוא לרוב הפרט הראשון שמזכירים עובדי הקמפיין ושליחיהם. ביידן קורא למחויבות שלו לביטחון ישראל "בלתי מעורערת", ואפיין את הסיוע האמריקאי לישראל כ"השקעה הכי טובה בגובה 3 מיליארד דולר שלנו". ביידן היה מעורב במשא ומתן בין ארצות הברית לישראל, עד שהגיעו להבנות לגבי 38 מיליארד דולר בעשר שנים (MOU) שיועברו לירושלים, חבילת הסיוע הצבאי הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארה"ב.

במצע של הקמפיין ביידן גם מתחייב "לקיים את המחויבות הבלתי מתפשרת שלנו לביטחון ישראל… ולהבטיח שישראל תמיד תשמור על היתרון הצבאי האיכותי שלה". הקמפיין ציין את התנגדותו למכירת נשק לאויבי ישראל, ומנהל קשרי הקהילה היהודיים שלו, ארון קאייק, דיבר בחודש האחרון נגד העסקה שמבשל ממשל טראמפ למכירת מטוס F-35 לאיחוד האמירויות הערביות.

ג'ו ביידן וראובן ריבלין, ארכיון, 2016 (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)
ג'ו ביידן וראובן ריבלין, ארכיון, 2016 (צילום: AP Photo/Sebastian Scheiner)

2

הנושאים הבוערים

סגן הנשיא לשעבר הוא תומך ארוך שנים בפתרון שתי המדינות. אתר הקמפיין שלו מציין שממשל ביידן יעבוד "ביחד עם ההנהגה הישראלית והפלסטינית כדי לתמוך במאמצים לבניית שלום באזור", וכי "ביידן מעודד את הממשלה הישראלית ואת הרשות הפלסטינית לפעול כדי להשאיר בחיים את הרעיון של שתי המדינות ולהימנע מפעולות, כמו סיפוח חד צדדי של שטחים או פעילות בהתנחלויות, או לעודד הסתה ואלימות, שחותרות תחת הסיכויים לשלום בין הצדדים".

ביידן לא נמנע מביקורת על הרחבת ההתנחלויות. הוא אפילו עשה זאת בישראל, בפומבי, בתחילת ביקורו בארץ ב-2010, אחרי שמשרד הפנים הכריז על קידום תוכנית לבניית 1,600 יחידות דיור ברמות שלמה, שכונה במזרח ירושלים.

ביידן לא נמנע מביקורת על ההתנחלויות. הוא אפילו עשה זאת בישראל, בפומבי, בתחילת ביקורו בארץ ב-2010, אחרי שמשרד הפנים הכריז על קידום תוכנית לבניית 1,600 יחידות דיור ברמות שלמה, שכונה במזרח ירושלים

ועדיין, ביידן נתפס כפחות נכון מאובמה להיכנס לקרבות פומביים עם הממשלה הישראלית. נציג לשעבר בממשל אובמה אמר לזמן ישראל שביידן התנגד להחלטת הבית הלבן להימנע בהחלטת מועצת הביטחון של האו"ם שמגנה את ההתנחלויות, החלטה שעברה שבועות לפני כניסתו של טראמפ לחדר הסגלגל.

אך הוא שומר על מרחק בטוח מהמבקרים הקשוחים יותר של ישראל, כש-Foreign Policy מדווח שביידן התערב באופן אישי באוגוסט האחרון כדי להשאיר את המילה "כיבוש" מחוץ למצע הדמוקרטי הרשמי.

בחודש שעבר, ביידן סירב לקריאות מצד מועמדים דמוקרטיים נוספים לנשיאות, להתנות את הסיוע לישראל בעצירת ההתרחבות בהתנחלויות, וכינה את הרעיון "מופרך לחלוטין". באפריל, הוא כינה את החלטתו של טראמפ להעביר את השגרירות האמריקאית לירושלים "קצרת רואי וקלת דעת", אבל הבהיר שלא יתאמץ להחזיר אותה לתל אביב אם ייבחר לנשיאות.

בשיח הפוליטי המפולג להפליא, שבו, למשל, קבע טראמפ ב-2019 שיהודים שמצביעים לדמוקרטים מגלים "חוסר נאמנות אדיר", הקמפיין של ביידן נשבע לוודא שהנאמנות הישראלית-אמריקאית תיוותר דו מפלגתית.

בשיח הפוליטי המפולג להפליא, שבו, למשל, קבע טראמפ ב-2019 שיהודים שמצביעים לדמוקרטים מגלים "חוסר נאמנות אדיר", הקמפיין של ביידן נשבע לוודא שהנאמנות הישראלית-אמריקאית תיוותר דו מפלגתית

הקמפיין גם מתרברב בתפקידו הבולט של המועמד ב"מאמצים להתנגד לדה-לגיטימיזציה של ישראל, בין אם מקרב ארגונים בינלאומיים או על ידי קמפיין ה-BDS (חרם, מניעת השקעות ועיצומים) פה אצלנו". בניגוד לאגף הפרוגרסיבי יותר של המפלגה הדמוקרטית, ביידן אף העז לומר שה-BDS "גובל באנטישמיות".

שרה נתניהו וג'יל ביידן – נשות הפוליטיקאים (צילום: David Azagury/U.S. Embassy Tel Aviv פלאש 90)
שרה נתניהו וג'יל ביידן – נשות הפוליטיקאים (צילום: David Azagury/U.S. Embassy Tel Aviv פלאש 90)

3

הפוליטיקאים הישראלים

בעימות של סגני הנשיא החודש, שותפתו למרוץ של ביידן, קמלה האריס, סיכמה את פילוסופיית מדיניות החוץ שלו ככה: "ג'ו אומר, פשוט תחשבו על זה כעל מערכת יחסים". ואכן, ביידן מזמן שם פרמיה על המינוף שיפיק מהקשרים שיצר בזירה העולמית בעשורים של שירות ציבורי. עניין זה זוכה לדגש במיוחד כשהמועד הדמוקרטי שוטח את עמדותיו בנוגע לישראל ולמזרח התיכון.

בנאומים בפני ארגונים יהודיים ביידן כמעט ולא שוכח להזכיר את היחסים הקרובים שהיו לו עם כל ראש ממשלה ישראלי מאז גולדה מאיר. לאזכור של ראש הממשלה הרביעית של ישראל מתלווה לרוב אנקדוטה מאחת הנסיעות הראשונות של ביידן למדינה היהודית, כשהיה סנאטור צעיר בתחילת שנות ה-70. באותה הזדמנות חלקה מאיר עם הפוליטיקאי המתחיל את מה שהיא התייחסה אליו כאל "הנשק הסודי" להתמודדות עם אתגרי הביטחון באזור. "אין לנו לאן ללכת", ביידן זוכר את מאיר אומרת, וחוזר תמיד על המשפט הזה כדי להדגיש את חשיבותו.

היחסים האישיים האלה עם מנהיגים ישראלים זכו לתשומת לב רבה יותר בשנים האחרונות, בניסיון להחליש את חילוקי הדעות המתעצמים שיש לביידן עם הממשלה הנוכחית בירושלים. "(ראש הממשלה בנימין נתניהו) ערער את היציבות של ההכרזה העצמית עבור הפלסטינים והחליש את התקווה לפתרון בר קיימא של שתי מדינות בכל הזדמנות שניתנה לו", אמר ביידן לג'יי סטריט, שדולה פרוגרסיבית ופרו-ישראלית בחודש שעבר. אבל מאוחר יותר בנאום ההוא, חזר ביידן על זיכרון חביב נוסף מכתיבת הקדשה על תמונה לנתניהו. "ביבי, אני לא מסכים עם שום דבר שאתה אומר, אבל אני אוהב אותך".

ג'ו ביידן ומחמוד עבאס, ארכיון, 2016 (צילום: Debbie Hill, Pool via AP)
ג'ו ביידן ומחמוד עבאס, ארכיון, 2016 (צילום: Debbie Hill, Pool via AP)

4

הסוגיה הפלסטינית

על אף שהוא לא תומך בהשבת השגרירות האמריקאית בחזרה לתל אביב, ביידן קרא לפתיחה מחדש של הקונסוליה במזרח ירושלים ואת פתיחת משרדי הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) בוושינגטון – שני מקומות שנסגרו על ידי ממשל טראמפ.

קמפיין ביידן מתחייב גם "להפוך על פניו את הניתוק ההרסני של הקשרים הדיפלומטיים עם הרשות הפלסטינית, וביטול תוכניות הסיוע שתומכות בשיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לרשות הפלסטינית, בפיתוח כלכלי, בסיוע הומניטרי ובאזרחים הפלסטינים בגדה המערבית ובעזה".

"נתניהו החליש את התקווה לפתרון בר קיימא של שתי מדינות בכל הזדמנות שניתנה לו", אמר ביידן בנאום בפני קהל יהודי, אבל מיהר להוסיף: "ביבי, אני לא מסכים עם שום דבר שאתה אומר, אבל אני אוהב אותך"

יחד עם זאת, המצע מבהיר שכל סוג של סיוע לפלסטינים צריך לבוא יד ביד עם הדרישות של חוק טיילור פורס, "וביניהן, הדרישה שהרשות הפלסטינית תשים קץ למערכת הפיצויים לאנשים שהורשעו ונכלאו בביצוע פעולות טרור".

ביידן הלך צעד אחד נוסף, ואמר ל-Council on Foreign Relations בשנה שעברה ש"המנהיגים הפלסטינים צריכים להפסיק את ההסתה והגלוריפיקציה של האלימות, והם חייבים לדבר עם הציבור שלהם על הלגיטימיות וההמשכיות של ישראל, המדינה היהודית, ביתו ההיסטורי של העם היהודי".

סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן והנשיא שמעון פרס, ארכיון, 2010 (צילום: AP Photo/Yin Bogu, Pool)
סגן נשיא ארה"ב ג'ו ביידן והנשיא שמעון פרס, ארכיון, 2010 (צילום: AP Photo/Yin Bogu, Pool)

5

הסכמי השלום

התיווך האמריקאי של הסכמי נורמליזציה בין ישראל, איחוד האמירויות ובחריין הוא אחד הנושאים הבודדים שבו זכה ממשל טראמפ לשבחים מפי ביידן. "גם אחינו בעולם הערבי … הבינו שפתרון שתי המדינות הוא חלק מהאינטרס שלהם ושישראל מסוגלת לחיות בשלום ולזכות בהכרה", אמר לג'יי סטריט בחודש שעבר.

הקמפיין שלו מציין שביידן "יפציר במדינו ערב להתקדם מעבר לשיחות שקטות ולעשות צעדים אמיצים יותר לעבר כינון יחסים נורמטיביים עם ישראל". יועץ לענייני מדיניות חוץ אמר לזמן ישראל שלהסכמים כאלה "יש סיכוי טוב יותר לשרוד ולהצליח תחת הפיקוח של ממשל ביידן, בגלל שהם לא יתווכו תחת איום".

נדמה שהנציג הלא רשמי של הארגון מנסה להשתלח בשיטות האגרסיביות שבהן השתמש ממשל טראמפ כדי לתווך את עסקאות הנורמליזציה האחרונות באזור.

היועץ הוסיף שסעודיה תטה להסכים יותר לנרמול היחסים עם ישראל תחת נשיאותו של טראמפ, בשאיפה לשפר את מצבה בעיני המפלגה הדמוקרטית – שנפגע בשנים האחרונות בעקבות המבצע הצבאי של ריאד בתימן, והרצח האכזרי של העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י ב-2018.

ג'ו ביידן, 1972, ארכיון (צילום: AP)
ג'ו ביידן, 1972, ארכיון (צילום: AP)

6

האיום האיראני

בכל הנוגע לרפובליקה האסלאמית ולתוכנית הגרעין הנפיצה שלה, ההבדלים בין טראמפ לביידן הרבה יותר ברורים. ביידן ביקר את טראמפ על כך שנטש את הסכם המעצמות על תכנית הגרעין האיראנית, שבה החליפו האמריקאים את סנקציות הסחר על איראן בתמורה להקטנת תכנית הגרעין האיראנית.

המועמד הדמוקרטי טען שהקמפיין של טראמפ נגד טהראן, "מקסימום לחץ", הפך את הרפובליקה האסלאמית לפרובוקטיבית יותר, ודחקה בה להתחיל מחדש את העשרת האוראניום שלה, במקום לשבת לשולחן ולנהל משא ומתן.

איראן תחזור לשתף פעולה עם ההסכם, ממשל ביידן יחזור להסכם המעצמות, "תוך שימוש בדיפלומטיה ובתמיכה מבנות בריתנו כדי לחזק ולהרחיב אותה, תוך כדי הדיפת הפעולות המערערות הנוספות של איראן", לדברי הקמפיין.

ג'ו ביידן מגיע לדטריוט, מישיגן, לארוע בחירות, ב-9 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Patrick Semansky)
ג'ו ביידן מגיע לדטריוט, מישיגן, לארוע בחירות, ב-9 בספטמבר 2020 (צילום: AP Photo/Patrick Semansky)

7

מדיניות אזורית

אשר למדיניות שקשורות לישראל בעקיפין או בכלל לא, ביידן התחייב לסיים "לנצח" את המלחמות באפגניסטן ובמזרח התיכון, בחזרה כמעט זהה על הרטוריקה של טראמפ, שקוראת לסיים את המלחמות "האינסופיות" באזור.

מצע הקמפיין אומר שביידן "ישים קץ לתמיכתנו במלחמה בתימן, שמובלת על ידי סעודיה. ההתחפרות שלנו בעימותים שלא ניתן לנצח בהם רק מרוקנת אותנו מהיכולת להוביל את בסוגיות האחרות שדורשות את תשומת לבנו, ומונעת מאיתנו לבנות מחדש את הכלים של העוצמה האמריקאית".

אשר למדיניות שקשורות לישראל בעקיפין או בכלל לא, ביידן התחייב לסיים "לנצח" את המלחמות באפגניסטן ובמזרח התיכון, בחזרה כמעט זהה על הרטוריקה של טראמפ, שקוראת לסיים את המלחמות "האינסופיות" באזור

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
2. ביידן צדק כשאמר ש-"הסיוע האמריקאי לישראל הוא השקעה הכי טובה בגובה 3 מיליארד דולר שלנו". הוא רמז לכך שבמסגרת השת"פ האסטרטגי בין שתי המדינות, גם תרומתה של ישראל לאמריקה שווה הרבה. אולי... המשך קריאה

2. ביידן צדק כשאמר ש-"הסיוע האמריקאי לישראל הוא השקעה הכי טובה בגובה 3 מיליארד דולר שלנו". הוא רמז לכך שבמסגרת השת"פ האסטרטגי בין שתי המדינות, גם תרומתה של ישראל לאמריקה שווה הרבה. אולי לא 3 מיליארד דולר, אבל לא רחוק משם.

אינני צופה שינוי אמריקאי חריף בעניין קשרי הצבא, המודיעין. אלא חזרה לזמנו של אובמה, שם הבעיה היתה מינורית. אני משער שביידן לא יישאר נדיב כטראמפ. הבעיה של ישראל תהיה בעמדתם בשאלת הסכסוך הפלסטיני ועניין משבר הגרעין האיראני. בשני תחומים אלה קרוב ולודאי שיהיו מחלוקות של ביידן עם ישראל, ולדעתי הן כבר מתחילות לבצבץ. כל עוד הפלסטינים לא יחליפו פאזה בעניין הפתרון המדיני, גם ביידן לא יוכל לעשות דבר. השאלה עד כמה נתניהו יוכל לשכנע אותו לא לשים את כל הסל בבור הפלסטיני היקוש.

אם שלטון נתניהו והימין יתחזקו בבחירות הקרובות, כי אז ישראל תתנגד ליוזמת ביידן לפתוח מחדש את הקונסוליה האמריקאית במזרח ירושלים ואת משרדי אש"ף בוושינגטון. לפחות בירושלים היא תוכל למנוע. אם חלילה תיכון ממשלת שמאל-מרכז, כי אז אני צופה שהיא תעודד ותפעל לשינוי הרע הזה.

בעניין האיראני אני צופה לקטסטרופה בה אמריקה מחזרת אחרי האיראנים, תוך טשטוש ההגבלות והחרמות על איראן. איראן תשחק עד קצה בגבול ברצונו הטוב של ביידן ותנסה לקדם ככל האפשר את פרוייקט הפצצה, תוך החזרתו לכל היותר להסכם 2015 שננטש ע"י טראמפ. משמע הדבר שכל הנושא הגרעין הצבאי (בניית הטיל והרש"ק הגרעיני שלו] ויצוא הטרור השיעי לרחבי המזרח התיכון יישארו כשהיו ללא מגבלה. העמדה הזו תפגע ביכולת ביידן להשפיע על סעודיה והמפרציות ותיצור איבה ואי אמון כלפי ביידן וחיזוק הקואליציה הסונית האנטי איראנית.

1. טראמפ הוא הוכחה שלא צריך ניסיון פוליטי מעשי וגם לא ידיעה רחבה בעניין מסויים כדי להצליח כנשיא בגדול; וביידן לצערי הוא הוכחה שגם אם יש לך ניסיון וידיעה אתה בהחלט יכול להיות כשלון גדול.... המשך קריאה

1. טראמפ הוא הוכחה שלא צריך ניסיון פוליטי מעשי וגם לא ידיעה רחבה בעניין מסויים כדי להצליח כנשיא בגדול; וביידן לצערי הוא הוכחה שגם אם יש לך ניסיון וידיעה אתה בהחלט יכול להיות כשלון גדול. משמע, לא רק הידיעה והניסיון חשובים אלא עקרונות היסוד והמוסר לפיהן פועלים אנשים ובעיקר מנהיגים.

ההתפלגות הפוליטית של היהודים לא השתנה בעשורים האחרונים והיא גם אינה שונה מהתפלגות עניין הציבור הכללי. זה לא מפתיע שמדיניות החוץ האמריקאית אינה בשיא העניין, כמו שאזרחי ישראל לא רואים בדבר הזה שיא העניין [ולענייננו העניין הפלסטיני אינו מדיניות חוץ, אלא עניין בטחוני ועניין ציוני של גבולות המדינה]. כמו שאצלנו עניין העמדה המדינית שיש למועמדים נניח כלפי רוסיה, ממנה הגיעו הרבה עולם, אינה עומדת בראש מעייני הבוחרים, כולל של יוצאי רוסיה ובריה"מ לשעבר. אבל מנגד החברה האמריקאית, כולל הדמוקרטים [לפחות עד היום], ניהלו מדיניות נוחה לישראל תוך שמירת מה שמכונה "קשרים אסטרטגיים" קרובים איתה. אני מעריך שאם הממשל הדמוקרטי החדש יהיה עויין לישראל בצורה בולטת, כי אז שאלת המדיניות האמריקאית במזרח התיכון תהיה מכרעת יותר בקרב אזרחי ארה"ב, כולל היהודים בתוכם. כל עוד הסכסוך אינו משפיע על רמת החיים באמריקה ואמריקה לא כופה ומסכנת את קיום ישראל, בודאי שנושאי פנים ואיכות החיים יהיו חשובים יותר לאזרח. אבל אם כיום מבצעים סקר לגבי עמדות האמריקאים בסכסוך הפלסטיני, היתרון הברור לזכות ישראל עומד איתן כמו ב-50 השנים האחרונות. לכן אינני רואה בסקרים הפוליטיים למיניהם בעיה כלשהי. הסכנה הגדולה עבורנו היא, אם יימשך מומנט ההשמאלה במפלגה הדמוקרטית וגורמי קיצון ואנרכיה יקבלו/יקחו לידיהם יותר ויותר תפקידים בממשל הדמוקרטי. אנחנו כבר רואים את המגמה הזאת, עוד בטרם השלים ביידן את תפירת התפקידים בממשלו.

עלינו לחכות ולראות את השלמת הרכב המינויים לתפקידים בכירים בממשל, בעיקר בבית הלבן ובמזכירות המדינה [משרד החוץ]. לפי שקלול העמדות והכוחות בממשל ביידן נוכל להעריך את הכיוון, הגם שאני מעריך שהוא יהיה מינורי יחסית. כי כל שינוי מהותי יצור משבר ביחסי המדינות המזרח תיכוניות, ולא רק ישראל, עם אמריקה. דבר זה יפעל נגד האינטרס האמריקאי עצמו.

לא לסיפוח, אבל לא לעצמאות של פלסטין. ללא כוחות הבטחון הישראלי בגדה הרשות תתמוטט והחאמאס ישתלט כמו שקרה בעזה, ואז נקבל טילים לכל נקודה בישראל. הסיפוח הפורמאלי מיותר. חשוב צה"ל בשטחים. לת... המשך קריאה

לא לסיפוח, אבל לא לעצמאות של פלסטין. ללא כוחות הבטחון הישראלי בגדה הרשות תתמוטט והחאמאס ישתלט כמו שקרה בעזה, ואז נקבל טילים לכל נקודה בישראל. הסיפוח הפורמאלי מיותר. חשוב צה"ל בשטחים. לתשומת לב גם של בג"ץ

עוד 1,458 מילים ו-3 תגובות
סגירה