דן מרידור (צילום: Hadas Parush/Flash90)
"בליכוד כולם שותקים. אולי כשמישהו ייצא נגד נתניהו, פתאום יקרוס הכל"

"למה מי אתה, האשכנזי או האליטה?"

ראיון

אחרי שבנו שאול התפטר בסערה ממשרד האוצר, השר לשעבר דן מרידור תוקף בחריפות את נתניהו ואת ממשלתו ● לדבריו, רה"מ משקר לציבור ללא הרף, מנהל את המשבר הכלכלי והבריאותי באופן כושל, ומעכב את אישור התקציב בניסיון להיטיב את מצבו המשפטי והפוליטי ● מרידור מקווה כי כמה מחברי הליכוד יראו לנתניהו את הדרך החוצה, ועל הדרך משגר חיצים מושחזים גם לעבר הנגיד אמיר ירון, המפלגות החרדיות ונפתלי בנט ● בהפגנות בבלפור, אגב, הוא לא משתתף

"כולנו יודעים שאין תקציב בגלל המשפט, ולא בגלל שום סיפור אחר, או בגלל הרוטציה. הוא (בנימין נתניהו) רוצה נקודת יציאה. כשאתה שומע את זה אתה שואל מה קורה פה?" אם נשאר איזה ספק מה חושבים במשפחת מרידור לדורותיה על השיקולים שמנחים את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הרי שמבחינת דן מרידור זה ברור: נתניהו עושה הכל כדי לחמוק ממשפט.

השיחה איתו מתקיימת חודש וחצי אחרי שבנו, שאול מרידור, התפטר מתפקיד הממונה על התקציבים באוצר והאשים את השר ישראל כ"ץ, בכך שלא נתן הוראה לגבש תקציב, בניסיון לשחק במספרים כדי לייצר מקורות תקציביים פיקטיביים, ובקבלת החלטות שנגועה בשיקולים זרים, תוך חציית קווים אדומים, ורמיסת הכללים והעקרונות שאמורים להנחות את הניהול הכלכלי של ישראל. כ"ץ הגיב באומרו, כי מרידור הבן חזר לשורשים המשפחתיים של עוינות ושנאה לנתניהו.

גם אם לא שנאה, ברור שלמרידור האב יש חשבון ארוך עם ראש הממשלה, אחרי שב-1997 התפטר מתפקידו כשר האוצר בממשלת נתניהו הראשונה, בגלל מחלוקת מקצועית עם הבוס, וב-2013 נדחק כליל מחוץ לרשימת הליכוד, אחרי שבניגוד לדעתו, החליט נתניהו לרוץ ברשימה אחת עם אביגדור ליברמן.

לדבריו, בזמן שבנו שאול היה בתפקיד ציבורי הוא עוד איכשהו ניסה להנמיך פרופיל, וכעת הסכר נפרץ. מדי פעם ניסה להדגיש שהוא לא רוצה לרדת לפסים אישיים, אך ניכר שהוא מדבר מדם לבו. אם בבלפור משקרים, מרידור הוא הראשון שיכול לזהות, כמי שאכל עם נתניהו מאותו מסטינג רעיוני, אבל מצא את עצמו כאחד ממבקריו הארסיים, יחד עם שכבה דקה של נסיכים שנמצאים מחוץ לליכוד של היום, כמו בני בגין ובמידה מסוימת גם לימור לבנת.

הריאיון איתו היה אמור להיות קצר. שאלתי אותו רק האם ישראל של נתניהו הפכה למדינת כל שקרניה. אלא שאחרי הרצאה אקדמית מדי על פוסט-אמת בעידן טראמפ, המרואיין עבר לתקוף חזיתית את הממשלה על חיסול מנגנוני הבקרה, השיקולים המשפטיים שהפכו לחזות הכל, וכמובן מחדל הטיפול בקורונה.

דן מרידור ובנימין נתניהו, ארכיון 2011 (צילום: Miriam Alster/Flash90)
דן מרידור ובנימין נתניהו, ארכיון, 2011 (צילום: Miriam Alster/Flash90)

כשאין עובדות כל המבנה מתפורר

הוא פותח את השיחה בהקדמה על חשיבות האמת למדע, ועל השינוי שהעולם עבר ממקורות סמכות שמהם אפשר לשאוב מידע, לעבר עולם מודרני ש"איפשר דמוקרטיזציה, שכולם שחקנים שווים עם נגישות למידע, ולא איזו קבוצה של אנשי סמכות, שאומרים לך מה נכון בפיזיקה, גאוגרפיה, פוליטיקה או בהיסטוריה.

"היום הנגישות של כולם למידע היא לא דרך מתווך או חכם השבט, אלא כל אחד יכול להקליד בגוגל ולדעת הכל. לשמאל, לימין או לדתיים היו בעבר מקורות סמכות שידעו יותר תמיד, והיו מתווכים בין המנהיגות להמון. למשל בשאלה אם להוריד או להעלות ריבית? אם אני יודע שיש כלכלן טוב, אני סומך עליו".

מרידור טוען שהמתווכים המקצועיים האלה התייתרו, בין השאר, כי כולם מדברים עם כולם ישירות. "אין תיווך, ולא צריך לדבר עם ראש התעשיינים, ראשי החקלאים, הדתיים או המתנחלים, כי כל אחד יכול להגיע לכל אדם בעולם. זה הפרדוקס. כי מצד אחד בדמוקרטיה במיטבה כל אחד חכם כמו השני. אבל בפועל, כשהשיח כל כך המוני, הוא הופך למאוד רדוד, כי לרוב האנשים אין זמן להתעמק בכל בעיה. השיח הוא נגד שחורים, נגד קיבוצים, נגד דתיים. נורא קל לגייס תומכים נגד קבוצה אחרת במונחים רגשיים ושליליים, ולא דרך השכל.

"מהסיבה הזו נוצר מהלך פוליטי בעולם שבו אנשים מגיעים למנהיגות לא כשהם נגד המפלגה היריבה, אלא כשהם נגד הממסד. תראה את טראמפ: הוא ניצח גם את הרפובליקאים וגם את הדמוקרטים. בעבר היו אלטרנטיבות, אבל היום השיח המוביל הוא נגד כל האליטות. איך טראמפ אמר על וושינגטון? נייבש את הביצה. 'מי צריך את זה בכלל? אני לא צריך גנרלים, כלכלנים, אני יודע לבד. מי הם בכלל?'

"והנה הנקודה שהממה אותי: ב-2016 הייתי באוניברסיטת הרווארד להרצות שם כמו בכל שנה בסתיו, והופיעה בטלוויזיה קליאן קונוויי, אחת הדוברות הרהוטות של טראמפ. היא דיברה בצורה אסרטיבית באיזשהו דיון ואמרה, 'יש לי עובדות אלטרנטיביות'. זה לא פייק – אתה אומר שזה כחול, ואני אומר שזה אדום. ברגע שנכנס המושג עובדות אלטרנטיביות, האדם לא יודע מה האמת.

"בפוליטיקה אתה רוצה שוק דעות פתוח, ובשביל זה צריך בסיס עובדות משותף. לכן השאלה מהי האמת, והאם עכשיו חורף או קיץ, משמעותית. כי אם אין על זה הסכמה, נוצר שיבוש חמור באפשרות לנהל דיון, חוסר אמון גמור, ואנרכיה. היה מנגנון בקרה, והיום המנגנון הזה פשוט לא קיים.

"בפוליטיקה אתה רוצה שוק דעות פתוח, ובשביל זה צריך בסיס עובדות משותף. לכן השאלה מהי האמת, והאם עכשיו חורף או קיץ, משמעותית. היה מנגנון בקרה, והיום המנגנון הזה פשוט לא קיים"

"'למה מי אתה? האשכנזי או האליטה, גם אני יודע'. לכאורה אתה יודע הכל, יש לך פרטים, אבל אתה לא יודע את האמת, כי אין לך אנשים שאתה סומך עליהם לגבי העובדות. תמיד היו מלכים שקרנים ושליטים שמרמים ומתחילים מלחמות בתואנות שווא. אני לא בעולם אידאלי, אבל עיקר העובדות היו ברורות, והיום, כשהן לא ברורות, יש מחלוקות דרמטיות וכל המבנה מתפורר.

בתור מי שהוא, אשתו (הכלכלנית הבכירה ליאורה מרידור, לשעבר מנהלת המחקר בבנק ישראל) ובנו כיהנו בתפקידים רמים במסדרונות הממשל, (כשאחד מהם אף ייצג את חברות הגז כעו"ד בזמן שהשני עמד מולו כמנכ"ל משרד האנרגיה), לא מפליא שדן מרידור מקונן כאן על אובדן הכוח של האליטות המקצועיות. חוץ מהרשתות החברתיות, הוא מאשים בזה כמובן את ממשלת נתניהו-גנץ, שהולכת על הראש של מנגנוני הבקרה באופן מכוון, וגם מכזבת בעצמה.

"התחלתי בצורך שתהיה אמת. לא באופן טהרני, אבל של הדברים העיקריים. זה מצריך מנגנון שממנו תצא האמת, גם אם לא במאה אחוז, ומנגנון צריך בקרה. אמנם השליט אומר ככה, אבל איך נדע שזה נכון?

"מנחם בגין, למשל, שזכיתי לעבוד איתו, לא הואשם בכך שהוא משקר. היה ויכוח לגיטימי, והוא היה בעל אישיות יוצאת דופן, אבל לא האשימו אותו בשקר".

האשימו אחרים ששיקרו לו.

"ידעת שלפעמים הוא לא יגיד הכל או יצבע את זה בצבעים אחרים, כי זה טבע העולם. אבל גם ידעת שאתה יכול לסמוך על השלטון בעניין האמת, ושיש מנגנוני בקרה פנימיים. שומעים את זה בפוליטיקה: הם אומרים 'תנו לנו למשול', אבל בעצם הם רוצים שלטון בלי מצרים ובלי בקרה, ובלי כל הרעיון של איזונים ובלמים.

"כיום אני לא יכול לסמוך על כך שהשלטון יגיד את האמת, ושהמידע יהיה גלוי. מי ששונא את זה קורא לזה הדיפ-סטייט. איש מקצוע במשרד החינוך או באוצר יודע את האמת המקצועית, אפשר לנסות לרמות אותו, אבל הוא יודע שזה לא נכון".

ישראל כ"ץ ושאול מרידור (משמאל), יולי 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)
ישראל כ"ץ ושאול מרידור (משמאל), יולי 2020 (צילום: Olivier Fitoussi/Flash90)

יצירת כאוס

לדבריו, ההתקפות על התקשורת ומערכת האכיפה נועדו ליצירת כאוס מכוון. "העיתונאים למשל, תראה את הקלטות מוזס נתניהו, עזוב מה יהיה בבית משפט, פלילי או לא פלילי, אני לא נכנס לזה. אני מדבר על עובדות שאין לגביהן מחלוקת. גם תיק 4000, או הדברים של מירי רגב, מה שווה התאגיד אם לא שולטים בו? רוצים לשלוט גם במנגנון הבקרה, שאמור להיות מול כוחות השלטון, ולאיים עליו.

"גם אני יכול לספר שעשו לי עוול כזה או אחר בתקשורת. זה חלק מהמשחק, חלק לא נכון, וחבל. אבל אתה לא נגד עצם העניין של תקשורת חופשית. המתח הזה קיים, לא כולם אהבו את מה שכתבו עליהם, בגין ואחרים, אבל הם גם לא עשו לזה דה-לגיטימציה. טראמפ קורא לעיתונאים אויבי העם, וכאן מגדירים את התקשורת שמאל קיצוני וכחצי בגידה. מוציאים אותה מחוץ למחנה.

"גם אני יכול לספר שעשו לי עוול כזה או אחר בתקשורת, זה חלק מהמשחק, לא כולם אהבו את מה שכתבו עליהם. אבל טראמפ קורא לעיתונאים אויבי העם, וכאן מגדירים את התקשורת שמאל קיצוני וכחצי בגידה"

גם דמותו שלו הוגחכה בתכנית "החרצופים", וכמעט חיסלה לגמרי את שאיפותיו הפוליטיות, אך הוא מנסה לרמוז כאן שלא הפעיל לחצים פסולים על כותביה, ובראשם אפרים סידון.

"או מבקר המדינה, ראית מה עשו מהמוסד הזה לאחרונה? כל הגופים האלה נמצאים תחת מתקפה עכשיו. גם מערכת המשפט. אתה רואה איזה מהלכים נעשים כדי לגמד ולתקוף אותה, לעשות לה דה-לגיטימציה, ולהפוך את כולה.

"מהשוטר ועד הפרקליט והיועמ"ש ועד השופטים, כולם נצבעים בצבע שהורס את האמון הציבורי במערכת המשפט. חלק מהאנשים מקשיבים לזה, וחלק מהציבור אומר, אולי זה נכון, וחלק לא קטן מאמין שהמערכת כולה באמת תופרת תיקים.

"כשהמשטרה מעמידה אותי לדין כי נסעתי מהר מדי, אני לא חושב שזה כי אני חירותניק או ליכודניק, אלא כי נתפסתי. בעוד שאחר יגיד, 'אתם עושים את זה כי הורו לכם להטריד אותי', או 'בחרתם שופט שמאלני שיתקע אותי'. כשאתה אומר את זה, אתה הורס את האמון הבסיסי שיש אמת וצדק, ושיש מערכת שאדם רוצה לחיות בה, ולכן זה כל כך מסוכן. בלי אמון ציבורי במערכות הבסיסיות האלה ובאמת, שיודעים מה נכון ומה לא, המבוכה וחוסר האמון גורמים לאנרכיה.

"כשבא השר לביטחון פנים אמיר אוחנה – שאותו אני מכיר מעט, פגשתי אותו פעם או פעמיים – ובהיכנסו לתפקיד, אמר שלא תמיד צריך לכבד את פסקי הדין של בית המשפט, מה זה אומר לי, האזרח הפשוט? למה את פסק הדין נגדי אני כן צריך לכבד, וההוא יחליט שלא? אני לא מאמין למערכת המשפט.

"כשאותו שר הופך להיות שר לביטחון פנים ואומר, 'אני רוצה לאתגר את החלטות בג"ץ', מה השוטר מבין? הוא אומר שהאנרכיה באה מתוך השלטון, ושלא תמיד צריך לכבד החלטות בית משפט ושצריך לאתגר אותו. ואומר זאת שר לשוטרים שהוא אחראי עליהם! אז זו לא אנרכיה? זו בדיוק ההגדרה, לא כולם מקשיבים לו, אך זה מוביל לשם. כשזה מגיע מהשלטון, ורה"מ אומר שתפרו לו תיקים, למה שאדם שבא אליו שוטר או פקיד ואומר לו שהוא אשם במשהו, יכבד זאת?".

בנימין נתניהו ואמיר אוחנה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
בנימין נתניהו ואמיר אוחנה (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

שיבוש של האמון הבסיסי על הציבור

"במשבר הנוכחי, השאלה היא האם ראש הממשלה עושה את מה שהוא עושה כי כך מטפלים בקורונה, או בכלכלה, ביחסינו עם הערבים או לא חשוב מה, או האם הוא עושה זאת מפני שיש לו אינטרס אחר, והוא רוצה להימלט ממשפט?

"עובדה שהשאלות עולות, ושהרבה אנשים לא יודעים מה האמת. כששומעים מראש הממשלה דברים והיפוכם, ׳אני, אני ואני׳, ׳עשיתי הכל', ו'כולם באים אלי לשמוע איך אנחנו מחסלים את הקורונה׳, והוא מופיע כל יום בטלוויזיה, ומתפאר שמהודו ומרוסיה כולם באים ללמוד ממנו איך לנהל את זה, אבל ברגע שזה הולך רע בגל השני הוא נעלם, אז אתה רואה שמשהו לא נכון. האמת לא נאמרת: או שקודם זה לא היית אתה, או שאם אתה האחראי, אז לאן נעלמת עכשיו?

"שומעים מנתניהו ׳אני, אני ואני׳, ו'כולם באים אלי לשמוע איך אנחנו מטפלים בקורונה׳, והוא מופיע כל יום בטלוויזיה, ומתפאר שמהודו ומרוסיה באים ללמוד ממנו איך לנהל את זה. אבל ברגע שזה הולך רע הוא נעלם"

"ממנים פרויקטור, פרופ' לרפואה ומנהל בית חולים ולא פוליטיקאי (רוני גמזו), אבל בתוך דקות שמים לו רגליים, אז מה באמת קורה כאן, מה האמת? כך משבשים את האמון הבסיסי. הקורונה היא בהחלט משבר קשה לפתרון. יש אי ודאות ואפשר לעשות טעויות. אני לא כמו בנט שאומר, 'אני יודע לפתור את זה', זו שחצנות שלא במקומה. אבל אני כן אומר שאני רוצה להיות משוכנע שמי שמחליט עושה את זה לגוף העניין. אבל מה קורה כשחושדים שמי שמחליט לא עושה את זה לגופו של עניין, אלא עושה סגר ושובר את מטה לחמם של האנשים כדי למנוע הפגנות ולא כדי לטפל במחלה? לא רואים שום היגיון, אלא רק את המהירות שבה החלטות שמתקבלות מתהפכות כל כמה שעות, וככה מאבדים אמון בשלטון.

"אני לא כמו בנט שאומר, 'אני יודע לפתור את זה', זו שחצנות שלא במקומה. אני אומר שאני רוצה להיות משוכנע שמי שמחליט עושה את זה לגוף העניין. מה קורה כשחושדים שמי שמחליט לא פועל לגופו של עניין?"

שתיקה של כל העדר

קשה לעצור את שטף הדיבור שלו. הוא פורם את הספינים שליוו את הממשלה הנוכחית מראשיתה, ונראה שמבחינתו, הם נתפרו בתפרים גסים ושקופים מדי.

הדוגמה הבולטת היא שאין תקציב, וזה נובע לדעתו משיקול משפטי של רה"מ. "הרי כל כלכלן יאמר שצריך תקציב, אפילו הנגיד הנוכחי (אמיר ירון), שהוא לא החזק ביותר שהיה כאן. בעולם מסתכלים על כלכלת ישראל כדי לדעת איזה דירוג לתת לה, זה ברור לכל, וממשלה שלא מעבירה תקציב פוגעת אנושות בכלכלה".

"כל כלכלן יאמר שצריך תקציב, אפילו הנגיד הנוכחי, אמיר ירון, שהוא לא החזק ביותר שהיה כאן. בעולם מסתכלים על כלכלת ישראל כדי לדעת איזה דירוג לתת לה, וממשלה שלא מעבירה תקציב פוגעת אנושות בכלכלה"

לדעתו, הציניות של הציבור כלפי ההצהרות של הממשלה והעומד בראשה, נובעת גם מהאופן העקום שבו היא באה לעולם. "אפילו ממשלת האחדות (הנוכחית) הוקמה על ידי שינוי חוקי יסוד, וכל מיני הסדרים שלא היו כאן אף פעם לפני הממשלה הזו, כי מראש לא האמינו שהוא יקיים את זה (נתניהו).

"אני האיש שניהל מו"מ בשם הליכוד כדי להקים ממשלת אחדות עם המערך ב-84׳. הייתי קרוב ליצחק שמיר, ומצד שני היה משה שחל, ובסוף היה הסכם. היה ספק אם שמעון פרס יקיים את הרוטציה או לא, אבל ביסודו של דבר היה הסכם ולא שינינו חוקי יסוד. אמרנו, 'אדם לא בקלות שורף את ההתחייבות'. כאן כולם רואים שהוא (נתניהו) לא רוצה לקיים את ההסכם, מרגע שהוא חתם עליו.

"חותמים על הסכם ומראש יודעים שלא מאמינים אחד לשני, כי משנים את החוקים כדי שלא יוכלו להפר את ההסכם, אז הכל בנוי על חוסר אמון. וכשאין אמון ואין אמת ולא מכבדים התחייבויות, אז הוא רוצה נקודות יציאה. מה זה יציאה? אני לא בא מטעם גנץ, אבל אתה חתמת על הסכם? תכבד אותו! הציבור רואה שהסכם לא מכבדים, שאמת לא נאמרת, וששקר נאמר בקלות רבה. יש בכלל ספק שאנחנו בשקיעה של הערכים ושל ההסכמה היסודית שעליה בנויה חברה?"

"אני לא בא מטעם גנץ, אבל אתה חתמת על הסכם? תכבד אותו! הציבור רואה שהסכם לא מכבדים, שאמת לא נאמרת, וששקר נאמר בקלות רבה. יש בכלל ספק שאנחנו בשקיעה של הערכים ושל ההסכמה היסודית?"

הפוליטיקה של נתניהו, לפי מרידור, לקחה את הליכוד למחוזות שלא היה בהם בעבר. "אני חי בעולם הפוליטי מאז שאני ילד", הוא אומר לי, "ואני זוכר ויכוחים ענקיים על יחסים עם גרמניה, שטחים, שלום, קפיטליזם וסוציאליזם. אבל לא היה אף פעם, גם בימים ההם, מי שקרא תיגר על הערכים הכי יסודיים: זכויות אדם, דמוקרטיה, בית המשפט שצריך לכבד אותו, בחירות, שוויון.

"למעט שולי המחנה, כמו כהנא שזרקנו אותו, או מצד השמאל הקיצוני – מצפן, לא דיברו אחרת. כמעט כולם קיבלו את כללי המשחק של המערכת. הדברים הכי אלמנטריים לא היו במחלוקת, והיום הערכים המשותפים כן במחלוקת.

איילת שקד ונפתלי בנט במסיבת העיתונאים ב-19 בנובמבר 2019, בה היו אמורים להודיע על התפטרותם מהממשלה – אך חזרו בהם (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
איילת שקד ונפתלי בנט (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

"כשאתה אומר היום את המלים האלה – 'דמוקרטיה' ו'שלטון חוק' – אתה נחשב שמאל קיצוני, אבל אלה מלים שמנחם בגין היה אומר כל יום. זה לא היה במחלוקת – ממנחם בגין ועד מאיר יערי – ובתוך זה היו ויכוחים.

"הפוליטיקה הפכה להיות שדה בור, שבו אמת לא מחייבת, השקר חוגג והבטחות נשארות באוויר, וברור שלא יקיימו אותן. לכן משנים חוקים, כדי למנוע את ההפרות, ומיד מפרים אותם. אז כשאין הסכמה על הבסיס, החברה בסכנה גדולה.

"כשמחפשים כל הזמן נקודת יציאה, כשברור שעושים נזק גדול כשאין תקציב, וכשברור שזה בגלל עניין פוליטי, אז אתה לא חי בעולם האמת, אתה חי בעולם השקר. כמו שאורוול פעם דיבר על ניו ספיק, שאהבה זה שנאה ומלחמה זה שלום.

"יש תחושה כללית שהממשלה מחליטה או פועלת לא משיקולים ענייניים, אלא משיקולים אחרים. פוליטיקה תמיד הייתה בחיים, אך יש דברים שאתה לא מצפה שיקרו. גם בקורונה, אתה לוקח אדם מקצועי, כמו גמזו, אז תן לו לעבוד.

"יש תחושה כללית שהממשלה מחליטה או פועלת לא משיקולים ענייניים, אלא משיקולים אחרים. פוליטיקה תמיד הייתה בחיים, אך יש דברים שאתה לא מצפה שיקרו. גם בקורונה, אתה לוקח אדם כמו גמזו, אז תן לו לעבוד"

"זה חיים של אנשים, זה הבריאות שלהם, זו כלכלה של מדינה שלמה. לא שאני בטוח שגמזו צודק, אבל אם נלך עם מישהו, יש סיכוי שהוא יצליח ויש סיכוי שלא. אבל בלי עבודה מקצועית, אלא רק משיקולים לא ענייניים – כי לא רוצים הפגנות ולא רוצים את זה ואת ההוא – ברור לכולם שזה לא יצליח. ואלה מחירים גדולים, זה לא משחק. זה על הכלכלה, על יכולת הפרנסה של האנשים ועל העתיד שלהם".

בני בגין (מימין) ודן מרידור (צילום: ליאור מזרחי, פלאש 90)
בני בגין (מימין) ודן מרידור (צילום: ליאור מזרחי, פלאש 90)

פתאום יקרוס הכל

אם יש צחצוחי חרבות בליכוד לקראת היום שאחרי, בשלב הזה הכל מאחורי הקלעים והשאלה היא כמה זמן נתניהו יוכל למשוך עד שהפריץ או הכלב ימותו.

כמה זמן אתה חושב שנתניהו ושריו יכולים להמשיך לשחק את המשחק הזה?

"יש 36 חברי ליכוד, ובסוף זה לא אדם אחד. הוא מוליך את המהלכים, אתה שומע 'אני החלטתי', אבל הוא לא יכול לעשות את זה לבד. רק אם כמה מהם היו אומרים 'עד כאן', 'אל תעשה את זה', 'לא נלך איתך למערכת המשפט', למשל. מדובר באנשים רציניים כמו עוזי דיין; אבי דיכטר, ראש שב"כ; יובל שטייניץ, דוקטור לפילוסופיה. שמות אחד אחד, שאת חלקם אני מכיר. אבל אף אחד מהם לא עושה זאת, כולם שותקים. מישהו אמר לי, 'מי שדיבר כבר בחוץ', אז יכול להיות שהוא הקיף את עצמו באנשים כאלה. אבל אף אחד לא אומר מילה? הרי אם אחד מתוך ה-36 ידבר זה ייעצר. זה לא קורה בינתיים, אולי כשזה יקרה, פתאום יקרוס הכל.

"יש 36 חברי ליכוד בכנסת, מדובר באנשים רציניים כמו עוזי דיין, אבי דיכטר, ראש שב"כ, יובל שטייניץ, דוקטור לפילוסופיה. שמות אחד אחד, שאת חלקם אני מכיר. אבל אף אחד מהם לא יוצא נגד נתניהו, כולם שותקים"

"אני איש ליכוד מאז שקם הליכוד, ובתנועת חרות עוד קודם. לבגין היו התנגדויות, כשהוא עשה את הסכם קמפ דייוויד. היו התנגדויות מול שמיר, שנאבק מול דוד לוי ואריאל שרון. היו אופוזיציות. היום אין איש שמתנגד. היה ויכוח, היו אנשים עצמאים, אני התנגדתי לחישוקאים, אבל הם אמרו את דעתם, והיה ויכוח במרכז ובסיעה.

"אתה יודע כמה שנים ישבתי בישיבות האלה? היו ויכוחים רציניים, ואנשים אמרו את דעתם. פה יש שתיקת דגים כזאת, שתיקת כבשים, ועל דברים משמעותיים, ולא בשאלה האם גובה הריבית יהיה אחוז וחצי או או אחוז ורבע.

בחירי הליכוד ב-1986 (שני מימין: בנימין נתניהו, שני משמאל: רוני מילוא) (צילום: משה שי פלאש 90)
בחירי הליכוד ב-1986. שני מימין: בנימין נתניהו, ראשון משמאל: דן מרידור (צילום: משה שי פלאש 90)

"למשל, כשאחד השרים קורא ליועמ"ש עבריין, ושותקים. אדם היה יכול להישאר דקה בממשלה אחרת – של בגין, נגיד – אם היה אומר את זה? הדוגמאות רבות. לא אכנס לשמות. משהו פה בשתיקה של העדר, לא במובן הגס. אפילו בנט ושקד, שהם כאילו המודרניים, אמרו פעם שלא ייתנו לו (לנתניהו) את החוק הצרפתי שהוא רוצה? שלא ילכו איתו? לא. אני לא מדבר על מפלגות דתיות וחרדיות.

"יש שתיקה של העדר במערכת הפוליטית. אפילו בנט ושקד, שהם כאילו המודרניים, אמרו פעם שלא ייתנו לנתניהו את החוק הצרפתי שהוא רוצה? שלא ילכו איתו? לא. אני לא מדבר על מפלגות דתיות וחרדיות"

"אפילו לשליטים מאוד נערצים שעשו דברים חמורים אמרו לא. דוד המלך לקח את בת שבע, אבל בא נתן הנביא ואמר לו שהוא לקח את כבשת הרש. אחאב רצה את כרם נבות, אז בא אליהו ואמר לו 'רצחת וגם ירשת'. היה תפקיד לממסד הדתי לעמוד נגד ולהגיד 'לא, יש כוח משחית'. אני לא רואה בציבור הדתי אפילו אחד שעושה את זה. לא שהם נביאים, אבל איפה הממסד הדתי? חשובה להם התפילה והכשרות והשטחים, אבל יש גם היבט מוסרי. שלטון לא תמיד יהיה מוסרי, אבל בתוך העם צריכים אנשים שיגידו עד כאן. את זה אולי נשמע היום בהפגנות, אבל בתוך השלטון, מתוך ה-60 וכמה חברי כנסת, אני לא רואה, ולא שומע איש מהם".

אתה עצמך הולך להפגנות?

"הן כולן על ידי פה, אני 150 מטר מבלפור, אני מדבר את דברי".

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 2,862 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 26 בנובמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

לאחר שהתקינו מערכות סולאריות על חשבונם הפרטי, גילו להפתעתם ישראלים רבים שחברת החשמל לא מתכוונת לחבר אותם לרשת החשמל ● בחברה טוענים שהתשתיות בחלק מהאזורים בארץ עמוסות וחלשות ● תושבי הערבה הדרומית, הנגב המערבי והגליל המערבי יצטרכו לחכות בסבלנות עד 2023

עוד 736 מילים

הרפובליקאים מזיקים לידידתנו הטובה

ישראלים רבים התרגלו להתפעל מהמפלגה הרפובליקאית האמריקאית, מתוך הכרת תודה כלפי מה שנתפס כנדיבותו ותמיכתו של הנשיא טראמפ. חייבים לצאת מזה.

הדמוקרטים יהיו בשלטון לפחות ארבע שנים, ועשרות שנים של תוצאות בחירות מצביעות על כך שהם נהנים מהרוב הטבעי באמריקה. שחרור הכספים השבוע על ידי מינהל השירותים הכלליים לטובת מעבר לממשל חדש של ג'ו ביידן צריך להבהיר זאת.

ישראלים רבים התרגלו להתפעל מהמפלגה הרפובליקאית האמריקאית, מתוך הכרת תודה כלפי מה שנתפס כנדיבותו ותמיכתו של הנשיא טראמפ. חייבים לצאת מזה

גם אם הרפובליקאים ימשכו לאחוז בסנאט החזק (הכל תלוי בסיבוב שני על שני המושבים של ג'ורג'יה ב-5 בינואר), מדיניות החוץ באמריקה מכוונת על ידי הבית הלבן.

דונלד טראמפ אכן השתמש בכוח זה כדי להעניק לישראל כמה מתנות מוערכות. במיוחד הכרה בירושלים (המערבית) כבירתה (לאף מדינה אחרת לא אומרים מהי בירתה) ובסיפוח הגולן (שנלקח מדיקטטורה כושלת של מדינה בקריסה). מגיע לו גם קרדיט על שדחף להסכמי שלום עם נסיכויות המפרץ ומדינות ערב אחרות.

עם זאת, הוא גרם נזק נורא לישראל בכך שהוא אפשר לה להתפרע בגדה המערבית והתערב כל הזמן בפוליטיקה הפנימית שלה לטובת ממשלת ימין מושחתת והרסנית של בנימין נתניהו. ובעיקר, טראמפ הוא חבר של טראמפ בלבד: המוטיבציה שלו הייתה כמעט בוודאות לרצות את הבייס האוונגליסטי שלו התומך בימין הישראלי כחלק מתרחישים מטורפים של קץ הימים שאינם מיטיבים עם היהודים.

ברור כי החברה הישראלית הייתה בין המעטות על פני כדור הארץ – והיחידה בעולם המפותח – שהעדיפה את טראמפ על פני ביידן. הכרת תודה היא בדרך כלל סנטימנט חיובי, אך העסקה הפאוסטיאנית הזו לא תיזכר כרגע המוצלח ביותר בהסטוריה הציונית.

ראוי לזכור שכאשר עלה ג'ורג 'וו. בוש לשלטון לפני 20 שנה הישראלים חששו שהרפובליקאים נמצאים בכיסם של הערבים בגלל הנפט, וקיבלו את הנשיא הנכנס בחשדנות. רק ה-11 בספטמבר טרף קלפים אלה.

החברה הישראלית היתה בין המעטות – והיחידה בעולם המפותח – שהעדיפה את טראמפ על ביידן. הכרת תודה היא לרוב סנטימנט חיובי, אך העסקה הפאוסטיאנית הזו לא תיזכר כרגע המוצלח בהסטוריה הציונית

די משעשע לחזות בטראמפ מסרב להודות בהפסדו, כמו פעוט שלא נפרד מהצעצוע. אך הנזק למוניטין הבינלאומי ולחברה האמריקאית הנגרם בשל מאמציו לבטל את תוצאות בחירות 2020, מאמצים שמנהיגי הרפובליקאים של היום שותפים להם עד כאב, אינם מצחיקים כלל.

בשלב זה אנשים סבירים היו אמורים להיפרד מכל הציפיות לפיהן אדם לא ראוי זה עשוי לכבד נורמות, לנהוג בהגינות או בתבונה, לחוש בושה על שקרים או לשים את ארצו בראש סדר העדיפויות. יתרה מזאת: הוא כל כך מאותגר לוגית שהוא בהחלט עשוי היה לשכנע את עצמו שאינו יכול להפסיד בלי הונאה, ולכן הוא ניצח.

לא כך ההנהגה הרפובליקאית. מיטש מקונל, לינדזי גרהאם, טד קרוז ושאר הסנאטורים שתומכים בו יודעים את האמת, כמו גם שרים בכירים כמו מייק פומפאו. הם יודעים שתמיד יש אי סדרים, אך לעתים רחוקות אלה אחראים לתוצאה, ושלטעון שהבחירות נגנבו זה דבר שמערער את היציבות עד כדי בגידה.

אנו שומעים השוואות לקרב בוש-גור משנת 2000, אבל שם היתה דרמה אמיתית שהוכרעה על כמה מאות קולות במדינה אחת. לשם השוואה רלווטית יותר, נצחונו של ביידן על טראמפ גדול יותר בהפרש הקולות (מעל 6 מיליון), אחוזי ההצבעה (מעל 3%) ומניין אלקטורים (306) מאשר של ג'ורג 'וו. בוש על ג'ון קרי. בוודאי היו אי סדרים ב-2004, אך האם מישהו יכול לדמיין את קרי נוהג ככזה תינוק?

צוות טראמפ טוען כי ה"שוד" קשור למספר הגבוה של הצבעות בדואר שנגרמו על ידי המגיפה. ה"ראיה" העיקרית היא שהצבעות הדואר נטו חזק מאוד לג'ו ביידן וכי טראמפ הוביל בליל הבחירות בהמון מדינות שבסוף הפסיד. למעשה אין שום תעלומה: טראמפ עודד תומכים להצביע בקלפיות בעוד הדמוקרטים התייחסו לקוביד ברצינות רבה יותר. מדינות רבות סופרות את הצבעות הדואר אחרי השאר ולכן ההובלה התהפכה.

משעשע לחזות בטראמפ מסרב להודות בהפסדו, כפעוט שלא נפרד מהצעצוע. אך הנזק לחברה האמריקאית ממאמציו לבטל את תוצאות הבחירות, שמנהיגי הרפובליקאים של היום שותפים להם, אינם מצחיקים כלל

מנהיגי הרפובליקאים רואים איך בתי משפט דוחים בסיטונות את ערעורי טראמפ, ודאי מבחינים בדלות הראיות ויכולים לחשב את מיעוט הסיכויים שהפוטש המביך של טראמפ יצלח.

אם מנהיגי הרפובליקאים היו כנים עם הציבור הם היו עומדים יחד ומכריזים שאין שום עדות להונאה נרחבת והבחירות לא נגנבו. הייתה לכך השפעה משמעותית – אם לא על טראמפ, בוודאי על דעת הקהל הימנית.

בכסילותם, מנהיגי הרפובליקאים מעניקים רוח גבית ואף כנפיים לנרטיב הבחירות הגנובות. סקרים מראים שבין 70% ל-90% ממצביעי טראמפ מאמינים כעת בשקרים ויתייחסו לביידן כלא לגיטימי.

בינתיים הם יושבים בלא מעש, תוך כדי שטראמפ מסרב להיפגש עם ביידן או להורות לצוותו להתחיל את המעבר המסודר הנדרש על פי החוק והדרוש שבעתיים בגין המגפה. השבוע סוף סוף מינהלת השירותים הכלליים דחתה את עמדת טראמפ ושחררה את הכספים הדרושים לביידן, בלי שום אינדיקציה לכך שפקידי מפתח של טראמפ ישתפו פעולה.

ייקח זמן עד שהעולם יסמוך שוב על אמריקה להנהיג. למעט כמה יוצאים מן הכלל (במזרח התיכון בעיקר), טראמפ משאיר אחריו אדמה חרוכה. ההנהגה הרפובליקאית משדרת רפובליקת בננות, והמפלגה בכל זאת עשויה לחזור לשלטון ב-2024, אפילו בהנהגת טראמפ.

מצב עגום זה צריך לגרום לנו להיות צנועים יותר בבואנו לשפוט לחומרה חברות אחרות אשר לאורך ההיסטוריה נפלו טרף לאוטוריטריסטים פופוליסטיים שזרעו פלגנות וגם ניזונו ממנה, כפי שטראמפ עשה.

ייקח זמן עד שהעולם יסמוך שוב על אמריקה להנהיג. למעט כמה יוצאים מן הכלל (במזרח התיכון בעיקר), טראמפ משאיר אחריו אדמה חרוכה. ההנהגה הרפובליקאית משדרת רפובליקת בננות

הודות לשני הצדדים, אך בעיקר לימין, השנאה הפוליטית באמריקה נמצאת בנקודה בה רוב הרפובליקאים וחלק ניכר מהדמוקרטים רואים את הצד השני כבלתי מוסרי (לפי סקר פיו). קיטוב רעיל שכזה הוא מתכון לאסון, ונרטיב הבחירות הגנובה עשוי להיות הקש המכריע. ראיתי את זה ככתב זר, מאפריקה ועד העולם הקומוניסטי לשעבר, מהמזרח התיכון ועד מרכז אסיה. זה גורם למלחמות אזרחים.

מנהיגי הרפובליקאים משחקים באש. למה הם עושים את זה?

למרבה הצער, עבור אנשים רבים המפלגה הרפובליקאית הפכה לשם נרדף לרמאות. הם זכו ברוב קולות רק פעם אחת מאז 1988, וכדי לשמר כח כלשהו הם מסתמכים על שרטוטי מחוזות מגמתיים ברגע שזוכים איכשהו לרוב במדינה כלשהי, בדיכוי השתתפות בקרב מיעוטים בכל מיני מזימות שפלות, ובשלל טריקים ושטיקים כמאמר בנימין נתניהו. הכל חוקי וגם מסריח עד השמיים.

יש להניח שהם מאפשרים את נזקי טראמפ בגלל חישובים ערמומיים.

ראשית, נראה כי הבייס של טראמפ כולל את רוב מצביעי הימין. פירוש הדבר שאם ירצה (והוא ירצה) הוא עשוי להמשיך להתסיס חמומי מח ולהמליך מלכים – וגם עשוי לזכות בפריימריז לנשיאות ל-2024. לכן מסוכן לעצבנו.

שנית, הנרטיב הכוזב עשוי לסייע להוציא לקלפיות את שמרני, דתיי וגזעני ג'ורג'יה – ובזאת לשמר את השליטה בסנאט. אם ההנהגה תנטוש את טראמפ, הבסיס שלו עשוי לנטוש אותם. אוי לאותה קטסטרופה!

הפחד מטראמפיזם הוא סביר מספיק, אבל הציניות הזו עשוי לנקום בציניקן: זה עשוי לדרבן את כל האחרים להצביע לדמוקרטים.

למרות שאמריקה היא מעצמה בירידה, היא עדיין מדינה חשובה ביותר, במיוחד לישראל. עם כל הכבוד (ויש כבוד) לעושרה ולעוצמתה המרשימה של ישראל, היא עדיין זקוקה לארצות הברית. ביידן לא יתמוך בכל מהלך של נתניהו אבל הוא חבר, רק בלי החלק הקרקסי.

אם ההנהגה תנטוש את טראמפ, הבייס שלו עשוי לנטוש אותם. אוי לאותה קטסטרופה! הפחד מטראמפיזם הוא סביר, אבל הציניות עשוי לנקום בציניקן: זה עשוי לדרבן את האחרים להצביע לדמוקרטים

כל ישראלי צריך לחגוג את סיומו של פרק אפל בתולדות אמריקה, ולקוות שהרפובליקאים יספגו מהלומה בג'ורג'יה. אולי כך יפסיקו לחבל במדינתם השסועה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,112 מילים

היועמ״ש לבג״ץ: הוציאו צו שמורה לממשלה למנות מפכ״ל משטרה

נתניהו: "אם כחול-לבן לא ישנו גישה, זה מוביל לבחירות" ● גנור: להקים ועדת חקירה ממלכתית לצוללות. חלק מנותני התצהירים לוועדה של גנץ היו איתי בקשר עסקי ● שטייניץ: "לעצור את הפתיחה המתוכננת במערכת החינוך" ● ליברמן: להחזיר את האוהדים למגרשים ● אדלשטיין: "כמויות רציניות של החיסון יגיעו במרץ-אפריל" ● נתניהו למקורביו: "תקציב 2021 לא יעבור השנה״

עוד 39 עדכונים

המעבר לעבודה מהבית עלול לגרום לחברות להעדיף עובדים מחו"ל

אהרן אהרן מסיים את תפקידו בתקופה מאתגרת לתעשיית ההייטק ● המעבר לעבודה מבית עלול לפגוע באקו-סיסטם, מספר הסטרטאפים הולך ויורד והגיוסים הראשוניים הופכים לקשים יותר ● אבל הוא אופטימי באשר להזדמנויות שנוצרו באמירויות ותולה תקוות בתחומי הביולוגיה: "הענף הזה עשוי להיות מנוע צמיחה עבור ההייטק הישראלי"

עוד 1,436 מילים

למקרה שפיספסת

אירה טולצ'ין אימרגליק, נובמבר 2020

סדרת הטלוויזיה "גמביט המלכה" החזירה את אירה טולצ'ין אימרגליק לילדותה בברית המועצות, כשהייתה שחקנית שחמט מצליחה בנבחרת העירונית ● בניגוד למתואר באגדה של נטפליקס, במציאות הבנות משחקות בקטגוריה נפרדת, הן לא מתמודדות מול אלוף עולם ורובן מגיעות לגיל שבו דורשים מהן לבחור בפסנתר, כי שח זה לגברים ● סיפור אישי וחשבון נפש - וגעגוע ללוח השחור-לבן

עוד 1,595 מילים

שלב נוסף בבניית הקואליציה נגד איראן

ביקורו החשאי של ראש הממשלה נתניהו בסעודיה נועד להדק את הברית בין ישראל למדינות המפרץ אל מול הסכנה האיראנית ולתאם מהלכים לקראת הממשל החדש בארה"ב. תהליך הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה מתקדם באיטיות ולא צפוייה פריצת דרך בקרוב נוכח עמדותיו של מלך סעודיה בנושא הפלסטיני.

ביקורו החשאי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בסעודיה ופגישתו המשולשת עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן ועם שר החוץ האמריקני מייק פומפיאו בעיר ניום שבממלכה, ממשיכים להעסיק את אמצעי התקשורת בעולם הערבי.

ביקורו החשאי של רה"מ נתניהו בסעודיה ופגישתו המשולשת עם יורש העצר מוחמד בן סלמאן ועם שר החוץ האמריקני מייק פומפיאו בעיר ניום שבממלכה, ממשיכים להעסיק את אמצעי התקשורת בעולם הערבי

העולם הערבי לא קונה את ההכחשה הרפה של שר החוץ הסעודי פייצל בן פרחאן באמצעות ציוץ בטוויטר לדבר הפגישה. שרים בישראל אישרו את קיום הפגישה והצנזורה הצבאית לא מנעה את פירסומה, כפי שהיה במקרים קודמים, וזה נותן לידיעה על עריכת המפגש המשולש אמינות גבוהה. זאת למרות שראש הממשלה נתניהו הסתייג קלות מהפרטים שפורסמו, מבלי לאשר או להכחיש את דבר התרחשותה.

מדובר בפגישה חשובה ביותר, סעודיה הינה מנהיגת העולם הסוני ומנהיגת המפרץ והעולם הערבי והאסלאמי עוקב בדריכות אחר מהלכיה, במיוחד כעת, לאחר שהתבררו תוצאות הבחירות בארה"ב.

כדאי להסתכל על הפגישה הזו בהיבט האזורי, תוך שימת דגש על הקונטקסט של האיום האיראני, יותר מאשר על חשיבותה בנושא הנורמליזציה עם ישראל.

לסעודיה יש אינטרסים ביטחוניים משותפים עם ישראל בכל הקשור לסכנה האיראנית. רק השבוע קיבלו הסעודים המחשה נוספת לסכנה המאיימת על ארצם מצדה של איראן.

המורדים החות'ים בתימן, שהינם שלוחה שיעית של איראן, שיגרו טיל בליסטי מסוג "קודס 2" לעבר מתקן נפט חשוב סעודי של חברת "אראמקו" בעיר ג'דה ושיתקו אותו.

הסעודים כבר חוו מתקפה רחבה יותר על מתקני הנפט של חברת "אראמקו" ב-14 בספטמבר 2019 באזור אלבקיק שגרמה להם נזק רב ושפגעה בכלכלת סעודיה.

מאחורי המתקפה עמדה איראן והיא בוצעה באמצעות מל"טים וטילים מדוייקים, השימוש הפעם בטיל הבליסטי מסוג "קודס 2" מדאיג מאוד את הסעודים ואת ישראל, מדובר בפיתוח של טיל מדוייק מתוצרת קוריאה או איראן שיש לו טווח של עד 1400 ק"מ והמורדים החות'ים בתימן כבר התרברבו בעבר כי הוא יכול לפגוע בעיר אילת.

לסעודיה יש אינטרסים ביטחוניים משותפים עם ישראל בכל הקשור לסכנה האיראנית. רק השבוע קיבלו הסעודים המחשה נוספת לסכנה המאיימת על ארצם מצדה של איראן

לכן, מדינות המפרץ ובראשן סעודיה נמצאות בסירה אחת עם ישראל בכל הקשור לסכנה מצדה של איראן שיש לה שאיפות התפשטות בכל המזרח התיכון ושאיפה להשיג נשק גרעיני מהר ככל האפשר במקביל לפרוייקט ייצור טילים בליסטיים ארוכי טווח שיכולים גם לשאת ראשי נפץ גרעיניים.

לממשל טראמפ היה תפקיד חשוב מאוד בבלימת השאיפות המסוכנות של איראן. הנסיגה של ארה"ב מהסכם הגרעין והסנקציות הכבדות שהטיל עליה ממשל טראמפ היו מהלכים חשובים מאוד, אך נראה שהדבר עומד להשתנות מהותית נוכח בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא הבא של ארה"ב.

ביקורו של שר החוץ האמריקני מייק פומפיאו באזור, ולפני כן ביקורו אליוט אברהמס של השליח המיוחד לנושא איראן, נועדו להדק את הברית בין ארה"ב למדינות המפרץ ובראשן סעודיה וישראל מפני הסכנה האיראנית לפני שהנשיא טראמפ יעזוב את הבית הלבן בעוד כחודשיים.

על פי גורמים אמריקנים, ביקורו של מייק פומפיאו באזור נועד לייצר מציאות חדשה, שאותה נראה בשבועות הקרובים, כדי שיקשה על הנשיא הבא ג'ו ביידן לחזור להסכם הגרעין עם איראן ולהסיר מעליה את  הסנקציות. אחד הצעדים המתוכננים הוא הטלת סנקציות נוספות על איראן על ידי ממשל טראמפ בקרוב.

לכן, הפגישה המשולשת בין נתניהו, מוחמד בן סלמאן ופומפיאו היא חשובה ביותר לתיאום המהלכים האלה, ממשל טראמפ איננו רוצה להפתיע את בנות בריתו והוא מתאם עמן את המהלכים הגלויים והחשאיים בנושא האיראני.

בהיעדר הסכם נורמליזציה בין ישראל לסעודיה, הרי שיש עמדה מאוחדת לשתי המדינות בנושא הסכנה האיראנית. זהו נושא חשוב מאוד עבור שתי המדינות שכן האיום האיראני הינו איום קיומי על שתיהן.

המכנה המשותף של ישראל וסעודיה הוא הסכנה האיראנית והחשש מהממשל החדש של ג'ו ביידן בכל הקשור למדיניותו הפייסנית כלפי איראן.

המפרציות ובראשן סעודיה נמצאות בסירה אחת עם ישראל בנוגע לסכנה מצד איראן, ושאיפותיה להתפשט במזה"ת ולהשיג נשק גרעיני במהרה, במקבילייצור טילים בליסטיים ארוכי טווח שיכולים לשאת ראשי נפץ גרעיניים

סעודיה וישראל סבורות שמדיניות ג'ו ביידן היא נאיבית בכל הקשור לאיראן שתנצל אותה כדי להאדיר את כוחה. השעטה של איראן לעבר נשק גרעיני תאיץ את מרוץ החימוש במזרח התיכון ומדינות סוניות נוספות ירצו להתחמש בנשק גרעיני.

הנורמליזציה עם ישראל

עצם קיום הפגישה בין ראש הממשלה ליורש העצר מוחמד בן סלמאן בסעודיה והפרסום הנרחב בעקבותיה בכל רחבי המזרח התיכון מכין את דעת הקהל בעולם הערבי לקראת נורמליזציה מלאה בעתיד בין ישראל לסעודיה.

על פי גורמים מדיניים בירושלים, הפגישה בין ראש הממשלה נתניהו לבין יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן השבוע איננה הפגישה הראשונה ביניהם. הם כבר נפגשו בעבר. עצם הפגישה בסעודיה עצמה הינה שחיקה נוספת של מעמד יוזמת השלום הערבית, שהיא בעצם יוזמה סעודית שהפכה ליוזמה ערבית אחרי ועידת ביירות במרץ 2002.

הנורמליזציה בין ישראל לסעודיה היא דבר מוגמר אחרי שנים רבות של תיאום חשאי ביניהן, מה שנותר הוא רק שאלת עיתוי ההכרזה על הסכם הנורמליזציה בין שתי המדינות, התהליך הזה עדיין לא הבשיל די הצורך.

המלך סלמאן עדיין מחזיק בעמדה המסורתית של תמיכה ביוזמת השלום הערבית, ובכך שנורמליזציה מלאה בין ארצו לבין ישראל יכולה להתקיים רק אחרי שתקום מדינה פלסטינית עצמאית ולאחר שימצא פתרון לבעיית הפליטים. הוא חושש למעמדה של סעודיה כמנהיגת העולם הסוני וכשומרת על המקומות הקדושים לאסלאם במכה ומדינה. החשש שלו הוא מהתגובות של העמים המוסלמים, פן יחרימו למשל את העליה לרגל השנתית למכה (חג') או את עליית הרגל הקטנה (עומרה).

עצם קיום הפגישה בין ראש הממשלה ליורש העצר מוחמד בן סלמאן בסעודיה והפרסום הנרחב בעקבותיה בכל רחבי המזרח התיכון מכין את דעת הקהל בעולם הערבי לקראת נורמליזציה מלאה בעתיד בין ישראל לסעודיה

מדינות מוסלמיות אחרות, כמו פקיסטן או טורקיה, נושפות בעורפה של סעודיה כדי לגזול ממנה את תפקיד מנהיגת העולם הסוני. לכן המלך סלמאן נוהג בזהירות רבה בנושא הנורמלזיציה.

לעומתו, בנו יורש העצר מגלה פתיחות רבה כלפי רעיון הנורמליזציה עם ישראל. הוא מוכן להשתחרר מכבלי יוזמת השלום הערבית והוא זה שהאיץ באיחוד האמירויות, בחריין וסודאן לחתום על הסכמי הנורמליזציה עם ישראל. זאת כדי לשנות את האווירה במזרח התיכון ולהכשיר אותה לקראת הצטרפותה של סעודיה לתהליך הזה בעתיד. הוא גם זה שפתח את המרחב האווירי הסעודי לטיסות ישראליות, וניסה לקדם מאחורי הקלעים מול הרש"פ וירדן את תוכנית "עסקת המאה" של הנשיא טראמפ, כולל מציאת פיתרון למחלוקת בנושא מעמדה של ירושלים.

חשוב מאוד להרגיל את דעת הקהל הערבית והמוסלמית לתהליך הנורמליזציה, ולנתץ את המחסום הפסיכולוגי ואת חומת הדעות הקדומות שמערכת ההסתה הערבית בנתה במשך עשרות שנים נגד ישראל.

הרש"פ עצמה עשתה בלי משים צעד בכיוון הזה, כשחידשה לפני כמה ימים את הקשרים האזרחיים והביטחוניים עם ישראל.

ראש הממשלה נתניהו יבקר בקרוב בבחריין. משלחת ישראלית ביקרה בתחילת השבוע בסודאן, וצריך להרגיל את מדינות ערב ואת הרש"פ כי מדובר בתהליך טבעי לטובת השגת שלום כולל במזה"ת.

ביקור נתניהו בסעודיה היה צעד חשוב בכיוון הזה אך הדרך לנורמליזציה עם סעודיה עדיין ארוכה. לפחות כל עוד המלך סלמאן עדיין בשלטון.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,072 מילים
עודכן לפני שעתיים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

המפתח להבנת פרשת המניות: שנאת הפסדים, לא הגדלת רווחים

היועמ"ש סבור שאי אפשר לצאת מהנחה שבן דודו של ראש הממשלה, נתן מיליקובסקי, הרוויח באופן ישיר מעסקאות כלי השייט והצוללות, באמצעות חברת גראפטק שבבעלותו ● בתנועה לאיכות השלטון חולקים על מנדלבליט - אבל מפספסים את המוטיבציה העיקרית: עצם הגדלת היקפי הרכש של ישראל מטיסנקרופ תרמה להישרדותה של גראפטק כספקית של הענקית הגרמנית ● פרשנות

עוד 1,086 מילים

גם בג"ץ הוא "נציג העם" ותפקידו לשמור על זכויותינו מול השלטון

לישראל אין חוקה. במקום זה יש לה תחליף דהוי - חוקי יסוד, שנכון לחזון משנת 1950, אמורים היו להצטרף פרקים-פרקים לכדי חוקה שלמה ● אין היום מומחה חוקתי אחד שמאמין שזה יקרה ● וזה מצב גרוע מאוד עבור האזרחים: דבר לא מגן עליהם מפני שלטון דורסני ● יובל יועז נכנס לוויכוח סביב סמכויות בג"ץ לפסול חוקי יסוד

עוד 1,422 מילים ו-1 תגובות

"אמרתי לקבינט: נבדוק את כולם והתחלואה תרד. הם לא ענו"

פרופ' ערן סגל, אחד המומחים המוערכים בישראל בנושא הקורונה, הציג לממשלה תוכנית לביצוע בדיקות קורונה לכל האזרחים, מה שיאפשר לזהות את כל הנדבקים בבת אחת ולבטל את כל המגבלות על המשק ● הוא לא קיבל תשובה ● מבצע כזה שנערך בסלובקיה הוריד את התחלואה ב-90% ● מדינות נוספות באירופה בדרך למבצע דומה ● אבל משרד הבריאות גורר רגליים והממשלה מתעלמת מההמלצות

עוד 2,367 מילים

ראיון העבודה מתה. מרב מיכאלי נלחמת להחיות אותה

ח"כים לשעבר סבורים שמפלגת העבודה לא מעניינת ושסיכוייה להשתקם אפסיים ● אבל מרב מיכאלי מתעקשת שניתן להציל את המפלגה ומציבה שלושה יעדים שיאפשרו לה לחזור להנהגת המדינה: היחלצות מהממשלה, הדחת פרץ, ומשיכת מועמדים אטרקטיביים ● "במחנה שלנו יש התמכרות חמורה לייאוש, וזאת אחת הסיבות שבגללן אנחנו שוב ושוב מפסידות ומפסידים"

עוד 3,020 מילים ו-1 תגובות

דיווח: הפרויקטור מזהיר בשיחה פנימית מפני "לחצים עצומים" על השרים לפתוח את המשק

רפי פרץ: אם נצטרך להיות ביחידות מעורבות - הציונות הדתית לא תהיה שם ● הנגבי: נקדם הסדרת מאחזים לא מאושרים ● מפקד חיל הים לשעבר, שמכהן בוועדת הבדיקה לצוללות, קיים קשרים עסקיים עם מיקי גנור ● שר האוצר יציג לנתניהו את עיקרי התקציב ל-2021 בשבוע הבא ● גנץ דורש להביא להצבעה את העלאת הקנסות על הפרת ההנחיות ● השר לשעבר יעקב אדרי חשוד באונס

עוד 57 עדכונים

בהשראת נתניהו ובעידודו, דרעי סוגר חשבון עם גנץ

אריה דרעי החליט להתהפך על גנץ ● יו"ר ש"ס, שהתחייב לשמור על יציבות הממשלה ועל קיומה של הרוטציה, כינס שלשום באופן חריג מסיבת עיתונאים בה השתלח בגנץ ושרף את כל הגשרים שבנה עם כחול-לבן - כולל מערכת היחסים המיוחדת עם גבי אשכנזי ● לדרעי יש מספיק סיבות לשיטתו כדי לרצות להתנקם ביו"ר כחול-לבן - אבל את הטקסט, ההרשאה והעידוד הוא קיבל מראש הממשלה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 622 מילים ו-2 תגובות

תגובת המשיבים "לא יכול להיות שבג"ץ יסמיך את עצמו להיות הפוסק האחרון"

שאלת סמכותו של בג"ץ לפסול חוק יסוד כגון חוק הלאום או ממשלת החילופים הפכה לאחת המחלוקות המרכזיות במאבק על שלטון החוק ● בעוד שהמחנה האקטיביסטי טוען כי בג"ץ שואב את סמכותו לפסול חוק יסוד מתפקידו כ"מגן החוקה", ד"ר אביעד בקשי מזהיר מפני הפיכת בית המשפט ל"מלך אבסולוטי" ● ואילו ד"ר הלל סומר צופה שבג"ץ יתחמק מהכרעה, בזמן שהבחירות מעבר לפינה

עוד 2,763 מילים

מתקן ביוגז שהופך שאריות מזון לגז בישול הותקן לראשונה בבית דירות

למרגלות בניין בטירת הכרמל הוצב מתקן ביוגז ראשון בארץ (ואולי גם בעולם) הפועל בבית דירות משותף ● הדיירים משליכים לתוך מיכל אטום שאריות מזון והבקטריות מסתערות עליהן והופכות אותן לגז בישול ● השימוש בביוגז יחסוך לתושבים כסף על חשבונות גז, הרשות המקומית יחסכו הוצאות על פינוי אשפה - והסביבה תרוויח אנרגיה נקייה

עוד 654 מילים

פחד מוות בדרך לבית הספר

בדיקת זמן ישראל ב-65% מבתי הספר נמצאו ליקויי בטיחות בדרכים במשך שנתיים רצוף ● בכניסה למוסדות חינוך רבים אין מדרכות, והתלמידים נאלצים לרדת לכביש או להסתובב בין רכבים ● משמרות זה"ב לא מתקיימות יותר בגלל הקורונה ● תקציב הרלב"ד קוצץ דרמטית, וסמכויות הפיקוח והאכיפה נלקחו ממנה ● בדיקת זמן ישראל מעלה: הדרך לבית הספר הפכה לסכנת חיים עבור הילדים, ואיש לא מטפל בזה

עוד 1,604 מילים

גנץ: "אם התקציב לא יעבור ב-23 בדצמבר נפזר את הכנסת"

שלב ההוכחות במשפט נתניהו נדחה לפברואר ● לפיד על אשכנזי וגנץ: "אולי נתניהו נהנה להשפיל אותם" ● בג״ץ ידון שוב במצפה כרמים ● מנכ״ל משרד הבריאות: "חושש לגורלנו" ● לראשונה הוגש כתב אישום נגד מפגינים נגד נתניהו ● נשיאת העליון: הממשלה בהפרה של חוק יסוד התקציב ● מקורבי סטרשנוב: אין בסיס לטענות נתניהו נגדו

עוד 62 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה