משפחת סרנה באיחוד האמירויות עם מוחמד אל מובאראק (צילום: באדיבות מישל סרנה)
באדיבות מישל סרנה
"ילדי האימאם קוראים לבעלי 'אבא', ילדיי לומדים ערבית"

טור מיוחד מה למדתי על איחוד האמירויות כאשת הרב הראשי שם

מישל וולדמן סרנה היא רעייתו של הרב הראשי באמירויות, יהודה סרנה ● בטור אישי היא כותבת בפתיחות על החיים במדינה שפותחת כעת את שעריה בפני ישראלים, על חברתה האמירתית שאוהבת את "שטיסל" ואת עומר אדם, על היחסים הקרובים שפיתחה משפחתה עם האימאם המקומי, ועל היחס לנשים בדובאי ● ויש לה גם מסר לישראל: בקרוב האמירתיים יגיעו לכאן, אנא אל תשפילו אותם בנמל התעופה

יהודים בכל העולם חוגגים, ובצדק, את הסכם השלום ההיסטורי והמדהים בין ישראל לבין איחוד האמירויות. ומי שעוד חוגג הם האמירתיים. הישראלים מצפים בכיליון עיניים לבקר באיחוד האמירויות, כשייפתחו השמיים ויחודשו הטיסות. כיהודייה בעלת קשרים הדוקים לאיחוד האמירויות, אני יודעת איזו חוויה מצפה להם. זהו מקום שיקדם את האורחים מישראל בברכה, אך גם יאתגר אותם.

בשנתיים האחרונות ביקרנו – בעלי, ילדיי ואני – ארבע פעמים באיחוד האמירויות, ולאחרונה אף חגגנו את ראש השנה ואת חג סוכות באבו דאבי. מרתקים אותי כמה היבטים באמירויות הדומים לנעשה בישראל, למשל, גאוותם על הפרחת השממה במדבר, הקמת מרכז תיירות עולמי, הישגים אדירים בתחום הטכנולוגיה, ושימור זהותה של אומה קטנה ובעלת השפעה גדולה.

בעלי יהודה, כיום הרב הראשי של איחוד האמירויות, ביקר שם בעשור האחרון יותר מעשרים פעמים כרב של אוניברסיטת ניו יורק, NYU, שיש לה שלוחה באבו דאבי. יחד איתה הוא מטפח קשרים, ועובד עם נציגי האיחוד בארצות הברית ועם הקהילה היהודית המתפתחת באיחוד האמירויות. אני אופטימית בנוגע לשיתוף הפעולה החדש וההיסטורי בין ישראל לאמירויות, ולהזדמנות הייחודית ללמוד מהשותפים והידידים החדשים שלנו, ולצמוח יחד איתם.

גם אם אי אפשר לסלוח על כך, אפשר אולי להבין שאחרי עשרות שנות טרור, מתח ועימותים עם המדינות המוסלמיות באזור, יהודים רבים בישראל ומחוצה לה נוקטים לשון מכלילה, ומביעים חשש ורתיעה מבני דודינו המוסלמים. ואולם לאחר שפיתחתי קשרים אישיים הדוקים שם, מתקשים ילדיי להבין את נקודת ההסתכלות הזאת. החיבוק החם ששלחו היהודים ברחבי העולם לידידים המוסלמים החדשים באיחוד האמירויות מעודד הרבה יותר.

בביקורינו האחרונים חשנו את ההתלהבות בשני הצדדים לטיפוח תקדים היסטורי של הסכם שלום חם בין מדינה ערבית מוסלמית במזרח התיכון, לבין מולדתנו היהודית. כולנו ערים לפוטנציאל הגדול הטמון באפשרות של בניית יחסים אמתיים ואישיים בין כל אדם המשתייך לשתי הדתות שלנו, גשר שהוא כה נחוץ.

דגל איחוד האמירויות בכיכר רבין בתל אביב, 14 באוגוסט 2020 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
דגל איחוד האמירויות בכיכר רבין בתל אביב, 14 באוגוסט 2020 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

האמונה המוסלמית שזורה בתרבות המקומית שם: בנמלי התעופה יש חדרי היטהרות לקראת התפילות, בפארק השעשועים קוטעים את המוזיקה הנשמעת כל העת כדי לקרוא לתפילה, וחדרי מלון מציעים ספרי קוראן ומחצלות תפילה. אני מלאת יראת כבוד לאופן שבו מנהגי חול וקודש משולבים זה בזה – דבר שאני שואפת אליו בחיי הפרטיים, אך מתקשה למצוא בחברה שלאו דווקא מוכוונת לכך.

בביקורים שם הסתכלו עלינו המקומיים לא פעם בסקרנות. הרגשנו את מבטיהם של מי שככל הנראה לא ראו מעולם יהודי דתי. באחד הביקורים בקניון של דובאי החל מאבטח לעקוב אחרינו, שכן נוכחותנו נראתה לו, ככל הנראה, חריגה.

המקומיים הסתכלו בנו לא פעם בסקרנות. הרגשנו את מבטיהם של מי שככל הנראה לא ראו מעולם יהודי אורתודוקסי. באחד הביקורים בקניון של דובאי החל מאבטח לעקוב אחרינו, שכן נוכחותנו נראתה לו חריגה

אלא שמעולם לא חשתי שם שמשפחתנו אינה יכולה לשמור על מצוות הדת באופן חופשי – בני חבשו כיפות וציציותיהם בצבצו מבגדיהם, וילדיי התפללו במרחב הציבורי בחופשיות. הם התפללו תפילת מנחה בנמל התעופה, ובביקורנו האחרון החזיקו בידיהם לולבים ואתרוגים. כאישה אורתודוקסית חשתי מאוד בנוח לכסות את שיערי וללבוש בגדים צנועים, ממש כשם שהרגישו ידידותיי היהודיות החילוניות בנוח ללבוש מכנסי ג'ינס וחולצות בעלות שרוולים קצרים. הנשים המוצגות בשלטי החוצות או בכרזות במוזיאונים משקפות קשת רחבה של סוגי לבוש, מהחיג'אב והבורקה, ועד לבוש יותר חילוני ומערבי.

אין זה סוד שהאמירויות מתמודדת עם אתגרים, בהם פיתוח כללי עבודה הוגנים, סיכול תיירות המין וחופש פולחן לכול. אך יש התקדמות בכיוון הנכון. המדינה פרסמה גם ספרי הסברה חדשים שבהם מכירים במדינת ישראל ומשבחים את הסכם השלום, והם הופצו כבר שבועיים אחרי החתימה על הסכם השלום.

המפנה המהיר והכן הזה מזמין אותנו לשאול כיצד יכולים יהודים לקדם בברכה רגע היסטורי כזה, ולהקיש ממנו כיצד מבקרים לא יהודים במרחב שלנו, בישראל ובתפוצות, יזכו ביחס מכבד ובהפגנת סובלנות. ישראל אכן נתונה לאיומים קיומיים כתוצאה מהיחס של מדינות מוסלמיות רבות באזור, אך עלינו לזכור כי היהודים והמוסלמים חיו באזור זה במשך מאות בשנים תוך דו-קיום שליו ובונה.

איוונקה טראמפ, בתו של נשיא ארה"ב, מבקרת באיחוד האמירויות, פברואר 2020 (צילום: AP Photo/Kamran Jebreili)
איוונקה טראמפ, בתו של נשיא ארה"ב, מבקרת באיחוד האמירויות, פברואר 2020 (צילום: AP Photo/Kamran Jebreili)

באחד מביקורי הקיץ האחרונים שלנו בארץ נתקלנו בנמל התעופה בקבוצת תיירים מוסלמים של אנשי מקצוע צעירים מלונדון. חברי הקבוצה עוכבו במשך שעות ובלא הסברים לצורך בידוק בטחוני. חברנו הקרוב, העובד לצד בעלי כאיש דת מוסלמי באוניברסיטת NYU, ושימש בעבר כאיש הדת המוסלמי של משטרת ניו יורק, עוכב אף הוא במשך שעות בעת שביקר בארץ. איך מתכוננת ישראל לקראת אורחיה החדשים מהאמירויות, שאולי יגיעו בלבוש מוסלמי מסורתי?

חלק בלתי נפרד ממארג ביטחונה וקיומה של ישראל הם מחסומי ביקורת, איסוף מודיעין והקפדה על הפן הביטחוני. אך האם אפשר במקביל לדאוג להגנת גבולותיה ותושביה תוך השקעה בעריכת קבלת פנים מכובדת לבני כל הדתות?

חלק בלתי נפרד ממארג ביטחונה וקיומה של ישראל הם מחסומי ביקורת, איסוף מודיעין והקפדה על הפן הביטחוני. אך האם אפשר במקביל לדאוג להגנת גבולותיה תוך השקעה בעריכת קבלת פנים מכובדת לבני כל הדתות?

כ-12%-20% מתושבי האמירויות הם אזרחים. השאר הם מהגרים מרחבי האזור, מדרום אסיה ומצפון אפריקה, ובכלל זה הודו, פקיסטן, סוריה, סעודיה, מצרים, ירדן, איראן ועיראק. נאמר לי שרוב המורים לערבית בבתי הספר הם פלסטינים.

מספרים כי בקרב תושבים אלה שאינם אזרחים, גם ממדינות המערב, רווחת עדיין אנטישמיות מסוימת, גם אם לא גלויה. לכן, חלק מאנשי הקהילה היהודית במקום עודם מעדיפים לדבר בלחש על השתייכותם הדתית. לא מכבר הזכרתי לילדיי עד כמה גדולה אחריותנו ועד כמה זכינו שאנו מייצגים את העם היהודי, וחובתנו לעשות זאת במלוא הכבוד במרחב שסביבנו ועם האנשים שאנו פוגשים.

במהלך חגיגות התשליך של הקהילה היהודית של איחוד האמירויות, שנערכו בהתלהבות גואה בראש השנה האחרון, חבשו רבים מבני הקהילה, לראשונה בגלוי, כיפות לראשיהם. ככל שהתושבים היהודיים יחושו נוח יותר לצאת בפומבי כשהם עוטים את סממני הדת שלהם, תוכל להיווצר לראשונה באיחוד האמירויות ההזדמנות למפגש עם תושבי האזור כשווים בין שווים. ניתנת לנו הזדמנות לשנות תפיסות וציפיות דרך קשרי ידידות אישיים, שותפויות ויוזמות.

לכמה מאיתנו – בעיקר מבין אלה המזדהים כמקפידים על מצוות הדת – הזדמן לקיים קשרי ידידות הדוקים עם בני דתות אחרות?

מירי רגב מבקרת באיחוד האמירויות (צילום: Ministry of Culture and Sport via AP)
מירי רגב מבקרת באיחוד האמירויות (צילום: Ministry of Culture and Sport via AP)

חברתנו הקרובה אלי קריל פתחה את חברת ההסעדה הכשרה הראשונה באיחוד האמירויות (אני אישית נהניתי ממומחיותה הקולינרית הן בדובאי והן במנהטן בפסטיבל המזון הכשר של ניו יורק, שלאחריו הותירה בידינו את המזון שנשאר). דרך הבלוג שלה, שעוסק במזון כשר, הכירה כמה חברים מהאמירויות, שמאז אף "עשו שבת" עם בני משפחתה, וכך גם נהנו ממטעמיה בסעודות ראש השנה, במוצאי יום כפור ובסוכות. שניים מידידיה אף למדו עברית במשך שנה – זמן רב לפני שהועלתה האפשרות של הסכם שלום.

אזרחית מהאיחוד, ששמה מיי, המתארת עצמה כחובבת מזון אנין, מתמצאת יותר מרוב היהודים בעולם ברזי המטבח היהודי ובתרבות הישראלית (היא צפתה בכל פרקי הסדרה "שטיסל"), במוזיקה ישראלית (היא מעריצה של עומר אדם) ובסצנת המזון הישראלית (ואף הזמינה את הבעלים של מסעדת "זהב" בפילדלפיה, מייקל סולומונוב, לפתוח סניף בדובאי). מיי סיפרה לי שהוריה – אמירתיים הדבקים במסורת ובדת, שנולדו באבו דאבי ודוברים ערבית רהוטה – חינכו אותה להתנסות בסוגי תרבויות, מקומות, אנשים וחוויות, ובכלל זה ישראל ויהודים.

אזרחית מהאיחוד המתארת עצמה כחובבת מזון אנין, מתמצאת יותר מרוב היהודים בעולם ברזי המטבח היהודי ובתרבות הישראלית (היא צפתה בכל פרקי הסדרה "שטיסל") ובמוזיקה ישראלית (היא מעריצה של עומר אדם)

זמן קצר לאחר ההכרזה על הסכמי השלום, היא הקריאה בטלוויזיה של אבו דאבי מכתב ברכה נפלא לשותפיה הישראלים החדשים – וכל זאת בעברית טובה.

למעשה, יחד עם חלק מחברותיה היא הופתעה לגלות שישראל ואיחוד האמירויות לא היו לפני כן ביחסי שלום. זה בהחלט תאם את החוויה שחווינו בנמל התעופה, שבו בירכו אותנו ב"שלום", ואת החוויה של ילדיי בפארק המים אטלנטיס, שם שמעו את השיר "ירושלים", של הזמר היהודי מתיסיהו. המיליארדר שהוא בעליו של מלון האבטור פאלאס המרהיב, שאירח את חגיגות סוכות הראשונות הפומביות, ביקר אצלנו אישית בשמחת תורה כדי לקדם בברכה את הקהילה.

כיצד נשכיל למצוא איזון בין הפחד המציאותי שלנו מהמוסלמים המבקשים להשמיד את עמנו ואת מולדתנו, לבין הפגנת פתיחות כלפי אלה המקדמים את פנינו לשלום, בעיקר כאשר לא תמיד קל להבדיל ביניהם? כיצד נוכל מצידנו לעודד את ילדינו להפגין סקרנות של ממש, נדיבות רוח ופתיחות לזולת, גם כלפי אלה שלימדו אותנו להתייחס אליהם בחשדנות? כיצד נוכל להרגיש ביטחון שפתיחות כלפי האחר לא תבוא על חשבון התרבות היהודית וחיי ההלכה המוטמעים בילדינו? איך לאזן בין המתח הנובע מהאירועים והעימותים שהתרחשו לא מכבר, ובד בבד לקבל בברכה את ההזדמנויות החדשות לשיתופי פעולה?

מנהיגי איחוד האמירויות הוכיחו אומץ ותעוזה כשהושיטו לישראל יד לשלום אמתי. באירוע ראשון מסוגו, מרגש ומעורר השראה, שערכה שם חברת מועצת עיריית ירושלים, פלר חסן-נחום, לנשים ישראליות ואמירתיות, הן שבו וחזרו על המשפט "איחוד משפחות". כולנו ששנו ללמוד אישה מרעותה ולצמוח יחדיו.

הרב יהודה סרנה (צילום: Emal Countess/Getty Images for the 2014 Tribeca Film Festival)
הרב יהודה סרנה (צילום: Emal Countess/Getty Images for the 2014 Tribeca Film Festival)

בתום סעודה ממושכת הן הציעו לנו להצטרף לנסיעה במכוניותיהן והזמינו אותנו לבתיהן לארוחה ולחגיגות משפחתיות. אין מילים שיוכלו לתאר את הקרבה הטבעית, הקשר והכבוד ההדדי שחשנו זו כלפי זו. כשהצגנו את עצמנו, סיפרתי על יחסי הידידות ההדוקים של משפחתי עם האימאם של אוניברסיטת NYU (שגר מעלינו) ומשפחתו. היה זה מעורר מחשבה להיווכח עד כמה נדירים קשרים כאלה.

ילדינו משווים עם "בני הדודים" המוסלמים שלהם את הישגיהם בימי הצום של כל אחת מהדתות, ודנים בסיפורי התנ״ך המשותפים כמו סיפור יונה. ילדיו של האימאם מכנים את בעלי "אבא". שניים מבין ילדיי לומדים ערבית בבית הספר התיכון האורתודוקסי המודרני , וממש משמח לראות עד כמה יהודים ברחבי העולם ששים לקדם בברכה את ידידיהם החדשים מהאמירויות.

לרוע המזל, משום שאני ערה למתח בין שתי הדתות שלנו והתנסיתי בכך, אני מכירה את התפיסות האלה. אבל אני גם יודעת שהדרך היחידה לשפר את היחסים עם קרובינו היא לעקור את האפליה וללכת בדרך שסללו שותפינו מהאמירויות. האם אנחנו מוכנים לחולל שינוי בנראטיב הזה, שינוי בליבנו, בביתנו, בבתי הכנסת שלנו ובבתי הספר שלנו?

ילדינו משווים עם "בני הדודים" המוסלמים שלהם את הישגיהם בימי הצום של כל אחת מהדתות, ודנים בסיפורי התנ״ך המשותפים כמו סיפור יונה. ילדיו של האימאם מכנים את בעלי "אבא". שניים מבין ילדיי לומדים ערבית

ההנהגה והאזרחים של האמירויות ושל ישראל מקדמים אלה את אלה בברכה נלהבת, מתוך אופטימיות ובלב חפץ. אמנם האמירתיים בוודאי יצאו נשכרים משלום עם ישראל, אך בד בבד הם סיכנו חלק מהבריתות שלהם באזור בכך שתמכו ודבקו בהסכמי שלום.

תושבי איחוד האמירויות צופים בשיגור של חללית לא מאוישת של מדינתם לכיוון מאדים, 20 ביולי 2020 (צילום: Jon Gambrell, AP)
תושבי האמירויות צופים בשיגור חללית לא מאוישת של מדינתם לכיוון מאדים, יולי 2020 (צילום: Jon Gambrell, AP)

עלינו להשיב להם כגמולם לא רק על ידי כיבוד מנהגיהם, המרחב שלהם, והרגישויות שלהם כאורחיהם וכתושבים שם. אלא גם כהזדמנות להוכיח – בלהט ובשכנוע – שהעם היהודי ברחבי העולם מעוניין בשלום, בידידות ובצמיחה הדדית, משניתנת ההזדמנות.

האמירתיים יצאו נשכרים משלום עם ישראל, אך סיכנו חלק מהבריתות שלהם באזור בכך שדבקו בשלום. עלינו להשיב להם כגמולם לא רק על ידי כיבוד מנהגיהם, המרחב שלהם, והרגישויות שלהם כאורחיהם וכתושבים שם

מישל וולדמן סרנה היא פסיכולוגית, מייסדת ומנהלת שותפה של פרויקט המנהיגות האורתודוכסית, מרצה וכותבת בנושאים הקשורים לפסיכולוגיה, רוחניות, התפתחות וחיי משפחה. היא נשואה לרב יהודה סרנה ואם לשישה

עוד 1,605 מילים
כל הזמן // יום שני, 30 בנובמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

חג ההודיה של בנימין נתניהו

אתמול הודיע היועמ"ש לגנץ כי עליו להקפיא את ועדת הבדיקה בפרשת הצוללות רגע לפני שהייתה אמורה להתחיל לפעול ● וביום רביעי תעלה הצעתו של יאיר לפיד לפיזור הכנסת ● הסיכוי שגנץ יצביע בעדה גבוה מאי פעם ● אם ההצעה תעבור בקריאה טרומית, נתניהו יקבל אופציה נוספת, מועד חדש וגמיש לבחירות, בהתאם למפת החיסולים, החיסונים או ההסכמים הנוחה לו ● פרשנות

לפעמים נדמה שיש מי שעומד ושופך על ראש הממשלה בנימין נתניהו צ'ופרים ללא הפסקה.

אתמול שיגר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנלדבליט מכתב לשר הביטחון בני גנץ ודרש ממנו לעצור לפי שעה את ועדת הבדיקה הממשלתית שמינה בפרשת הצוללות וכלי השייט. ובמהלך השבוע עשוי גנץ עצמו להצטרף להצעה של יאיר לפיד ולהעביר בקריאה טרומית הצעת חוק לפיזור הכנסת. גם זו מתנה לא צפויה שתיפול על נתניהו.

נתניהו ודובריו התקוממו נגד ההחלטה של גנץ להקים את ועדת הבדיקה במשרד הביטחון. הם טענו כי מדובר בוועדה שקמה מסיבות פוליטיות (מה שנכון), והיא אמורה הייתה להביא בארבעת החודשים הקרובים עדויות של אנשי ביטחון בכירים שרק יביכו את נתניהו בימי הבחירות.

הבקשה של היועץ משחררת אנחת רווחה גדולה בלשכת ראש הממשלה. "נתניהו שולח פרחים למנדלבליט", צייץ אמש אביגדור ליברמן, בנימה בולטת של אכזבה.

הבקשה של היועץ משחררת אנחת רווחה גדולה בלשכת ראש הממשלה. "נתניהו שולח פרחים למנדלבליט", צייץ אמש אביגדור ליברמן, בנימה בולטת של אכזבה

הוועדה הזו נראתה חשודה מלכתחילה – גם בעלת אינטרס פוליטי וגם חסרת סמכויות ויכולת לחקור את הדרג המדיני. צריך תמיד לזכור כי מסקנות הוועדה היו אמורות לבוא בסוף לממשלה, ושם ברור מה היה עולה בגורלן. מנדלבליט הוריד מכה ניצחת על הוועדה הזו, גנץ הודיע שהוא מקבל את ההנחיה ומתואם איתה – ובקיצור, הקפאת מצב ומתנה לנתניהו.

אבל זה לא הפרס היחידי. ביום רביעי תגיש סיעת יש עתיד הצעה לפיזור הכנסת. הפעם זה לא רק איום, אלא מעשה פרלמנטרי. מכבש הלחצים על גנץ להצטרף לאירוע הוא כבד. הגורמים המיליטנטים בכחול-לבן טוענים שאי אפשר להמשיך עם הממשלה המקרטעת הזו וצריך לשים סוף לשותפות עם הליכוד.

כפי שפורסם לראשונה בזמן ישראל, בכירים בכחול לבן איימו ועדיין מאיימים לפלג את המפלגה ואת הסיעה בכנסת אם גנץ ייכנע לנתניהו בחודש הקרוב. גנץ עצמו מהסס, כדרכו. ייתכן והוא עדיין מאמין בקיום הרוטציה.

הצעת החוק לפיזור הכנסת משחקת לידיו של נתניהו. אם ההצעה תעבור בקריאה טרומית מחרתיים (רביעי), היא תנדוד לוועדת החוקה של הכנסת כמו כל חוק יסוד אחר. בראש הועדה הזו יושב יעקב אשר מיהדות התורה, בעל ברית של נתניהו ויריב חדש של גנץ, בעיקר על רקע חוקי הגיוס והגיור.

אשר יכול לשחק בוועדה כרצונו, ולהחזיר את החוק למליאה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית מתי שנוח לנתניהו. לפי חוק יסוד הכנסת – בקריאה השלישית צריך לקבוע מועד לבחירות, עד חמישה חודשים מיום ההצבעה והעברת החוק.

יעקב אשר יכול לשחק בוועדה כרצונו, ולהחזיר את החוק למליאה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית מתי שנוח לנתניהו. בקריאה השלישית צריך לקבוע מועד לבחירות, עד חמישה חודשים מיום ההצבעה

במלים אחרות: נתניהו מקבל כאן אופציה נוספת, מועד חדש וגמיש לבחירות, בהתאם למפת החיסולים, החיסונים או ההסכמים הנוחה לו. והכל בנדיבותם של יאיר לפיד ובני גנץ, אם יעבירו מחרתיים את ההצעה.

ואם כל זה לא מספיק, יש גם בונוס. נתניהו יוכל תמיד להאשים את גנץ בהקדמת הבחירות באמצע משבר הקורונה. הוא הרי האיש שהצביע, אם יצביע, בעד פיזור הכנסת.

עוד 443 מילים

איפשהו בין יערות הגשם להפשרת הקרחונים בקוטב

במרחק של זמן קצר אנו רואים כי אבו מאזן נשם לרווחה עם הידיעות על כשלונו של הנשיא טראמפ, אבל לא יצא במחולות עם נצחונו של ביידן.

מדוע? מצד אחד רווח לו כי הוא נפטר מן הצורך להתמודד מול ההכרה בלגיטימיות של ההתנחלויות, כי למפלגה הדמוקרטית עמדה נחרצת נגדם. מצד שני הוא ידע כי העולם הערבי הסוני, שהוא חלק ממנו, מעדיף את טראמפ על ביידן, כי המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית התחברה עם האחים המוסלמים, והיא מעדיפה את איראן על הערבים הסונים.

במרחק של זמן קצר אנו רואים כי אבו מאזן נשם לרווחה עם הידיעות על כשלונו של הנשיא טראמפ, אבל לא יצא במחולות עם נצחונו של ביידן. מדוע?

הבחירה של אבו מאזן היא בין הסולידריות עם העולם הערבי הסוני לבין האינטרסים הפרטיים של הפלסטינים, אשר בנקודת זמן זאת אינם עולים בקנה אחד עם אלה של העולם הערבי.

גרוע יותר מבחינתו, העולם הערבי הסוני נמצא בתהליך של הסכמי שלום רשמיים עם ישראל בלי להתחשב בפלסטינים. המסר של העולם הערבי לפלסטינים הוא: לכם לא אכפת מאיתנו – לנו לא אכפת מכם.

אילו היה אבו מאזן משוכנע כי ביידן, כמו אובמה, ישים את הבעיה הפלסטינית בעדיפות גבוהה, ומיד ייכנס לתהליך שלום בין ישראל לפלסטינים, הוא היה יכול לדחות את הבחירה שלו בין הערבים לביידן, אבל ברגע שהוא רואה שג'ון קרי, שר החוץ של אובמה, הולך לטפל בענייני האקלים, הוא מבין שהבעיה הפלסטינית נמצאת איפשהו בין יערות הגשם לבין הפשרת הקרחונים בקוטב.

אז הוא חייב לחזור אל העולם הערבי, ולקבל את השלום של הערבים עם ישראל. ואם זה יקרה הוא יופתע לשמוע את הדרישה של הערבים להפסיק לרדוף את ישראל בטריבונלים של האו"ם. כי נושא זכויות האדם החביב על הדמוקרטים הוא הכלי ששימש את אובמה להביא לשלטון את האחים המוסלמים, האוייב המשותף שלהם ושל ישראל.

כשאבו מאזן רואה שג'ון קרי, שר החוץ של אובמה, הולך לטפל בענייני האקלים, הוא מבין שהבעיה הפלסטינית נמצאת איפשהו בין יערות הגשם לבין הפשרת הקרחונים בקוטב

בקיצור, חיים לא קלים, ובחירה לא קלה, ונראה איך הפלסטינים יתמודדו עם המציאות שלא מאירה להם פנים.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 315 מילים

מרב מיכאלי: פרץ עושה למפלגה את מה שנתניהו עושה למדינה

ניסנקורן: נחליט ביום שלישי אם להצביע בעד פיזור הכנסת ● יאיר לפיד: "אני אומר לכחול לבן - בואו להצביע ונוריד את נתניהו מהשלטון״ ● פרץ: הסיכויים שנצביע בעד הפיזור מאוד גבוהים ● אדלשטיין מזועזע מהתמונות מהקניונים ומזהיר מסגר שלישי ● שגריר ישראל בגרמניה לשעבר: נתניהו הורה לא לעדכן את שר החוץ בהתקדמות רכש הצוללות

09:20 עריכה

איתן גינצבורג מכחול-לבן אמר בגלי צה״ל שיש יחסים טובים בצמרת המפלגה ופטר את הפרסום על מידור ניסנקורן מההחלטה על הקמת ועדת הבדיקה לצוללות ב״רכילות״.

גינצבורג כמו חבריו מציין שיש אפשרות שיצביעו בעד פיזור הכנסת.

09:05 עריכה

מרב מיכאלי תוקפת את עמיר פרץ: ״עושה למפלגה מה שנתניהו עושה למדינה״.

מיכאלי שהתראיינה לגלי צה״ל אמרה שהיא מאמינה שביטול הפריימריז מסכן את מפלגת העבודה.

לדברי מיכאלי, היא תמיד גיבתה את יושב הראש והמצב כעת הוא שונה מאז ההחלטה של שמולי ופרץ להכנס להממשלה שלשיטתה הייתה הרסנית.

08:40 עריכה

ניצן הורוביץ על החל״ת:

08:40 עריכה

אפשרות: סגר לילי בחנוכה.

08:24 עריכה

בוואלה מפרסמים עדות של השגריר לשעבר בגרמניה יורם בן זאב לגבי הליכים בעסקת הצוללות.

לדבריו את כל הפרטים בנוגע להתקדמות בנושא צוללת שישית העביר בהוראת נתניהו לאבריאל בן יוסף ולא לגורמים הממונים עליו במשרד החוץ. ״הנחייה זו נמסרה לי מפי מר נתניהו בביקור שערך בגרמניה בתאריך 27 באוגוסט 2009", נכתב בעדות.

לדברי בן זאב, נתניהו נימק את דרישתו למידור גורמי משרד החוץ ב"שורת הדלפות המסכנות את ביצוע העסקה".

אבריאל בן יוסף היה סגן ראש המל״ל והוא מואשם בכפוף לשימוע בשוחד, מרמה, הפרת אמונים וקשירת קשר לביצוע פשע בפרשת הצוללות.

תגובת הליכוד: "לא מפתיע שאיש השמאל יורם בן זאב ששימש יועצו של אהוד ברק בועידת קמפ דיוויד וחתם על עצומה נגד חוק הלאום לוקח חלק בפסטיבל הוועדה הפוליטית של גנץ שהיו"ר שלה קרא לרה"מ להתפטר לפני שנה, שחבר הועדה בן שושן ביקש עבודה אצל נציג מספנות טינסנקרופ מיקי גנור, וכך גם עשו אנשי שמאל נוספים שהגישו את התצהירים כדי להקים את הועדה. כולם כבר מבינים שמדובר בתרגיל פוליטי ציני וצבוע".

08:16 עריכה

בכירים בכחול לבן מותחים ביקורת על שרת התפוצות עומר ינקלביץ' וטוענים שהיא פועלת לבנות בייס פוליטי בקרב חוגי הימין, כך מדווח בידיעות אחרונות. הדברים על רקע ההתבטאות של השרה אתמול:

08:11 עריכה

השר אלי כהן אמר בתכנית הבוקר כי "ייתכן שנידרש לשני סבבים קצרים של סגר בני 10 ימים כל אחד".

מצד שני אמר כהן כי "אני תומך בפתיחת כלל הקניונים שתקטין את העומס. ברגע שפתחנו רק 15 קניונים ראינו עומס על קניונים ספציפיים. אנחנו נמצאים בפתיחה מדורגת ומחושבת, מזכיר שאת הסגר סיימנו שבוע אחרי חול המועד סוכות, כלומר עבר חודש וחצי. עובדה שלא כל המשק נפתח, לא כל הלימודים נפתחו ולא כל פעילות המסחר והתיירות חודשה. פותחים בצורה מדודה".

08:02 עריכה

חבר הכנסת משה גפני מזהיר כי אם לא יעבור תקציב של 2020 עד סוף השנה לא יהיה ניתן להוציא כסף מקופת המדינה לצורך ההוצאות ב-2021. משמעות הדבר: שיתוק מלא של משרדי הממשלה.

07:51 עריכה

עמיר פרץ ברשת ב׳: "אנחנו מתואמים עם כחול לבן, ואני מניח שהסיכויים שנצביע לפיזור הכנסת הם מאוד גבוהים. אני חושב שזו העמדה המתגבשת".

07:29 עריכה

יאיר לפיד ברשת ב׳: ״אני שומע את אבי ניסנקורן – היו לכם כוונות טובות זה לא הצליח. כבר לא ייצא משהו טוב פה. אני לא שמח שהם יושבים שם הם מחזיקים את נתניהו בשלטון״.

על הסקרים אמר לפיד כי גם לפני המערכות הקודמות הסקרים לא היו אופטימיים אבל ״ניצחנו פעמיים את נתניהו  – זה שלא נעשה מהלך פוליטי זו טרגדיה״.

לפיד אמר ״נתניהו מביא נתונים לא נכונים ומוכר לעם ישראל שהכל בסדר – והכל לא בסדר. אתמול התלמידים חזרו ללימודים הוא התעסק רק בעורכי דין ובמשפט״.

07:16 עריכה

בגלי צה״ל טענו כי נוצר נתק בכחול-לבן בין ניסנקורן לגנץ לאחר עסקת מנכ״ל – חשכ״ל. על פי הטענות הדבר הוביל לכך שניסנקורן שהיה זה שמעדכן את היועמ״ש בוועדת הצוללות, לא עדכן אותו, והיועמ״ש היה צריך לעצור את הוועדה לאחר הקמתה.

ניסנקורן עלה לשידור והכחיש את הדברים ואמר שידע על הקמת ועדת הבדיקה ושהיחסים בינו לבין גנץ טובים.

על מנכ״ל לראש הממשלה החליפי אמר שזה מינוי חשוב אבל צריך מנכ״ל למשרד המשפטים והסיבה שאין היא שיקולים לא ענייניים. ״יהיה מנכ״ל ויהיה פרקליט מדינה ואנחנו מחויבים לזה״, הבטיח.

ניסנקורן הוסיף: ״החרמתי את ישיבת הממשלה והכתובת היא ראש הממשלה״.

על התקציב אמר: ״היועמ״ש ובג״ץ אמרו לממשלה – את מפרה את הדין. היה צריך להעביר את התקציב לכנסת. כולם יודעים שכרגע התקציב לא עובר מסיבות אישיות. לא יכול להיות שזה מה שקורה״.

ניסנקורן טען שאינו מכיר הצעה לפתרון משבר התקציב.

מה יהיה ביום רביעי בהצבעה לפיזור הכנסת? ברשת ב׳ ניסנקורן רמז שהמצב לא יכול להימשך ככה אולם השאיר את כל האופציות פתוחות:

06:58 עריכה

יולי אדלשטיין בראיון לידיעות אחרונות: "לא נתפתה בשום צורה לפתיחות חדשות ונוספות. עם זאת, אני לא חושב שצריך לעשות רוורס מבחינת מערכת החינוך והיא תיפתח בהתאם לתכנון. חדרי כושר ומסעדות, שהם בוודאי קרובים ללבי, לא צריך להתפתות ולפתוח אותם. אני לא רוצה שנפתח ושבוע לאחר מכן נלך לסגר".

אדלשטיין שמסכם חצי שנה בתפקיד אמר "אנחנו מקווים להתחיל לקבל מנות ראשונות של חיסונים בתחילת 2021. צריכים להיות ערוכים עם כל ההקפאה והשינוע. בנושא הזה נעשית עבודה יפה, אבל אני גם חושב שבתסריט הכי אופטימי את המסה של המתחסנים נראה רק באפריל או במאי".

על התמונות של הדוחק בקניונים אמר אדלשטיין "הרגשתי זעזוע. ממוצאי שבת ועד עכשיו אני בהערכות מצב בעניין הזה".

עוד 12 עדכונים

וידויו של דיין בקבינט המלחמה ב-7 באוקטובר 1973  

7 באוקטובר, 1973, היום ה-2 למלחמה

ביומה השני של מלחמת יום כיפור, ה-7 באוקטובר 1973, דיין שב מסיור בחזית הצפון בבוקר ובחזית הדרום בצהריים, ודיווח על רשמיו הקשים בישיבת הקבינט המדיני בטחוני של גולדה מאיר, קבינט המלחמה [אלי מזרחי, סטנוגרמה של ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני, ה7 באוקטובר, 14:50 , 1973]

דיין שהיה על סף שבירה, אמר:

"זה לא הזמן לחשבון הנפש. לא הערכתי די את כח האויב, את המשקל הלוחמתי שלו, והגזמתי בהערכת הכוחות שלנו וביכולתם לעמוד. הערבים לוחמים הרבה יותר טובים מאשר קודם. יש בידיהם נשק רב, הם פוגעים בטנקים שלנו בנשק אישי. הטילים-מטריה קשה שחיל האויר שלנו לא יכול לנפץ אותה. יש לנו בעייה של יחסי כוחות מאוד קשים, הערבים לוחמים טוב ויש להם מטריה של טילים, מה יהיה?".

דיווחו של דיין והערכותיו שיקפו את המצב הקשה בשתי החזיתות, מצב שעד אז לא היה מובן לחברי קבינט המלחמה.

6 לאוקטובר, 1973, יום קודם, היום הראשון למלחמה

רק יום קודם פנו גולדה מאיר ומשה דיין לעם והשמיעו דברים אחרים. ביומה הראשון של המלחמה גולדה מאיר הודיעה לאומה בערוץ הראשון:

"לא הופתענו. מזה ימים אחדים נודע לשרותי המודיעין של ישראל כי צבאות מצרים וסוריה נערכים להתקפה משולבת.[…] פנינו לגורמים מדיניים בעלי השפעה במטרה שיפעלו למניעת המלחמה […] הצבא ערוך למלחמה והודף את האויב".

גם משה דיין ביום הראשון למלחמה נשמע עדיין בטוח בעצמו ואמר לערוץ הראשון:

"אנחנו יכולים להרשות לעצמנו מדיניות זאת כי בסופו של דבר, גם בדרך הזאת, בסיני, נוכל להכות אותם שוק על ירך".

או ביתר פירוט:

"רבותיי, באתי לאולפן לומר כמה דברים על המערכה. הקרבות שמתנהלים מאז הצהריים, עשרה לפני שתיים היום, כאשר הסורים והמצרים פתחו בו בזמן בהתקפה בשתי החזיתות ברמת הגולן ובסיני. ובכן, מתנהלים עכשיו קרבות קשים בשתי החזיתות האלה, כאשר מולנו גם מבחינה מספרית וגם מבחינת סוג הנשק צבא גדול וחזק. […] לא רצינו לפתוח במלחמת מנע. לא רצינו להיות במצב שייאמר שאנחנו פתחנו במלחמה, ולא פתחנו במלחמה. […] והפעם נזהרנו מזה, לא רצינו במשהו להקדים, גם כאשר חשדנו שהם עומדים לתקוף, ואכן הם תקפו כאמור בעשרה לשתיים. אנחנו מרשים לעצמנו לנהוג במדיניות הזאת משום שאנחנו מניחים, אני חושב שבצדק, כי בסופו של דבר אנחנו, גם בדרך הזאת, בסיני, נוכל להכות אותם שוק על ירך. […] וגם בתעלה היו לנו אבידות, גם בנפש וגם בעמדות, אבל באופן יחסי, זה פחות או יותר, כפי ששיערנו שיהיה היום הראשון של הקרב שייגמר בנצחוננו תוך הימים הקרובים".

*  *  *

ב-7 באוקטובר 1973 דיין לקח אחריות אישית על הטעות המרכזית של מלחמת יום הכיפורים: הטעות בהערכת הכוחות, שממנה נגזרו טעויות אחרות של דיין ערב המלחמה. המוכנות לוותר על מכה מונעת, אי גיוס המילואים ביום שישי בבוקר, ההוראה לא להזיז כוחות בשטח עד שתתחיל האש.

הוידוי של דיין בקבינט המלחמה והשיקול האמריקאי בהקשר של אי גיוס המילואים [עדות משה דיין בועדת אגרנט, 4, 5 ו-11 בפברואר 1974. בעיקר ה-5 בפברואר 1974, עמודים 137-141] חושף הסבר אלטרנטיבי לתיאורית הקונספציה השגויה של אמ"ן מצד אחד, ולתיאורית הקונספירציה מצד שני לגבי הנסיבות שבהן פרצה מלחמת יום כיפור.

וידוי דיין בקבינט המלחמה והשיקול האמריקאי לגבי אי גיוס המילואים, חושף הסבר אלטרנטיבי לתיאורית הקונספציה השגויה של אמ"ן מחד, ומאידך לתיאורית הקונספירציה לגבי נסיבות פרוץ המלחמה

היו חילוקי דיעות עם האמריקאים ונוצר פער בין ההערכות המודיעיניות של ישראל ושל האמריקאים ב-24 השעות האחרונות לפני המלחמה, ששיתק את מנהיגי ישראל לפני המלחמה [מתוך סריקות מברקים שנשלחו ממשרד ראש הממשלה לשגרירות בוושינגטון במלחמת יום הכיפורים , עמודים 2-ו3].

קיסינג'ר לא שיתף מידע שהיה ברשותו לפני המלחמה והטעה את המודיעין האמריקאי והישראלי. הרולד פורד, היסטוריון של סוכנות הביון האמריקאית, מצטט את לורנס איגלברגר, יועץ בכיר של קיסינג'ר במועצה לבטחון לאומי:
"הנרי קרא חומר מודיעיני טרי והגיע למסקנה שסאדאת מתכוון לפתוח במלחמה לפני שאר קהילת המודיעין אבל עדיין מאוחר מדי".
פורד מצטט גם את וויליאם קוואנדט, יועץ בכיר נוסף של קיסינג'ר במועצה לבטחון לאומי, מי שהיה אחראי לטיפול בסכסוך הישראלי-הערבי, שהסביר:
"העירנות הגבוהה של קיסינג'ר נבעה מאזהרה מוקדמת יותר של ברז'נייב שהערבים רציניים בכוונותיהם לפתוח במלחמה. הבעיה היתה שקיסינג'ר לא שיתף מידע מהערוצים החשאיים עם ראש הסוכנות וויליאם קולבי ושאר קהילת המודיעין האמריקאית".
מכתב האזהרה לערבים ששלחו דיין וגולדה מאיר ביום שישי בבוקר דרך קיסינג'ר, בבקשה שימנע ברגע האחרון את פריצת המלחמה, נועד לשמש אליבי לישראל: לא אנחנו פתחנו במלחמה. דיין ומאיר ביקשו מקיסינג'ר להעביר מסר לערבים, לפיו אנחנו יודעים על תוכניות המלחמה שלהם, נהיה מוכנים, לא מופתעים, ונגיב בעוצמה רבה אם יתקפו. שיתפנו אתכם במידע ונהגנו לפי עצתכם ולא פתחנו במלחמה [מתוך סריקות מברקים שנשלחו ממשרד ראש הממשלה לשגרירות בוושינגטון במלחמת יום הכיפורים , עמודים 2-ו3].

וידויו של דיין ביומה השני והקשה ביותר במלחמה, בו נהרגו 320 חיילים, יותר מכל יום אחר, מראה את ההיפך. לא היינו מוכנים, היינו מופתעים ולא יכולנו להגיב בעוצמה. לא כי היה חסר מידע מודיעיני, אלא כי לא גויסו כוחות המילואים בזמן וגם לא נערכו על הקווים בשל תסביך דה-גול של דיין והרצון להיות מיושר ומהודק עם האמריקאים, כדי שיסייעו לישראל בהמשך המלחמה [עדות משה דיין בועדת אגרנט, ה-5 בפברואר 1974, עמודים 137-140].

וידויו של דיין ביומה השני והקשה ביותר במלחמה, בו נהרגו 320 חיילים, יותר מכל יום אחר, מראה את ההיפך. לא היינו מוכנים, היינו מופתעים ולא יכולנו להגיב בעוצמה

דיין טעה בהערכת הכוחות, הצבא הסדיר לא הצליח לבלום את האוייב ב-24 השעות הראשונות וחיל האויר לא הצליח להתמודד עם מטרית טילי הנ"מ. דיין לקח אחריות על טעותו בוידויו בקבינט המלחמה של ה-7 באוקטובר.

משה דיין והנרי קיסינג'ר, מרץ 1974 (צילום: AP Photo/Bob Daughtery)
משה דיין והנרי קיסינג'ר, מרץ 1974 (צילום: AP Photo/Bob Daughtery)

רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור. מתמקד בעיקר בהשפעת הערוץ המדיני החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל על המלחמה ובהתנהלות של שר הבטחון משה דיין במלחמה. פרסום קודם - תעלומת המפגש החשאי השלישי של קיסינג'ר ואיסמעאיל בספטמבר 1973, מערכות, גיליון נובמבר 2018: http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/114325.pdf

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
א. טוב ששמת את כל הדברים ביחד, בסדר הנכון. ב. את זה ("לא הערכתי די את כוח האויב וכו') דיין אמר בצורה גלויה, מפורשת ומפורטת, ביום השני למלחמה. בוועדת אגרנט הוא כבר זימן פזמון שונה... ג. ... המשך קריאה

א. טוב ששמת את כל הדברים ביחד, בסדר הנכון.
ב. את זה ("לא הערכתי די את כוח האויב וכו') דיין אמר בצורה גלויה, מפורשת ומפורטת, ביום השני למלחמה. בוועדת אגרנט הוא כבר זימן פזמון שונה…
ג. מכל מיני סיבות, המכתב שנשלח ביום שישי לקיסינג'ר הגיע אליו כבר אחרי פרוץ המלחמה.
ד. קרוב לוודאי שבמהלך התקופה שחלפה מאז פרוץ המלחמה ועד תחילת עבודתה של ועדת אגרנט, גולדה ודיין עשו הערכת מצב – והפעם שקולה ונכונה, כי זה נגע לעכוזים האישיים שלהם – והגיעו למסקנה שהדרך הכי טובה לצאת מהבור שהם נפלו (או הפילו את עצמם) לתוכו היא לטעון שהיתה הפתעה, ולקוות שיאשימו בזה את הדרג הצבאי, ובעיקר את המודיעין (שאכן טעה בהערכת הסבירות למלחמה, אבל לא זה מה שקבע את המהלכים). התעלול הזה עבד מצוין והביא לזיכויים בוועדת אגרנט, אבל הם לא הביאו בחשבון את הזעם הציבורי ואת מוטי אשכנזי.

עוד 826 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נזרק באמצע טיפול רפואי למחלקת הקורונה - בגלל בדיקות שגויות

ישראלי שכבר החלים מקורונה חזר מחו"ל עם בעיה רפואית והגיע להיבדק בשיבא ● בדיקת קורונה שבוצעה במקום החזירה תוצאה גבולית-חיובית, והוא סולק מבית החולים באמצע הבדיקות ● הוא אושפז במחלקת קורונה בשערי צדק ורק כעבור שלושה ימים התברר שבדיקה הקורונה הייתה שגויה ● בכיר שיבא: "ברור שהפסיקו לטפל בו כשגילו שיש לו קורונה, מה הוא ציפה שיעשו?"

עוד 810 מילים

תגובות אחרונות

האמת על אסון לוקרבי עדיין לא נחשפה במלואה

רק אדם אחד הורשע בהפצצת טיסת פאן אם 103 מעל לוקרבי ב-21 בדצמבר 1988 - פיגוע הטרור הקשה ביותר שבוצע אי פעם בבריטניה ● עבד אל-באסט אל-מגרחי מת ב-2012 כשהוא טוען שהוא חף מפשע ● כעת משפחתו מנסה לטהר את שמו בבית משפט בסקוטלנד ● אבל יש מי שמתעקש להמשיך להסתיר עדויות מהותיות הקושרות את הפיגוע לאיראן ולחזית העממית לשחרור פלסטין

עוד 1,295 מילים

תחקיר מפלגה ללא מרצ

לפעילים וחברי מרצ יש בטן מלאה על היו"ר ניצן הורוביץ ● הם מתארים תחושות הזנחה וניכור, מפלגה משותקת עם מסרים לא ברורים ולא משכנעים, שהפכו את מרצ לחסרת חשיבות ● פעילותו בכנסת מתוארת כעצלה ותבוסתנית, וזאת בימים שהוא בכלל מגיע למשכן ● "יש גל של אנשים שהשקיעו הרבה במפלגה, ומרגישים היום שזה נגמר" ● הורוביץ בתגובה: "טענות לא ראויות להתייחסות"

עוד 4,780 מילים

מנדלבליט לנתניהו וגנץ: פעלו מהר להעברת תקציב

עורכי דינו של נתניהו לבית המשפט: המציאו עבירה, לבטל את כתב האישום ● הפרקליטות: רוב הטענות מוכרות ● מנדלבליט עצר את ועדת הבדיקה לצוללות ● בג״ץ נתן ארכה לפינוי חן אל-אחמר ● ניצחון לפרץ: יוכל לנהל מו"מ על ריצה עם כחול לבן ● משרד הבריאות: יתכן שאפשר יהיה לחסן 150 אלף ישראלים לקורונה עוד השנה ● יועמ״ש הליכוד קיבל שכר של 14 מיליון שקל בחמש שנים

עוד 55 עדכונים

"מענק לכל אזרח" חשף את הבלוף הכלכלי של נתניהו

42% מכספי המענק שחולקו ביולי הוזרמו לכיסוי חובות ● רק כרבע מהמענק שימש ל"הנעת גלגלי הכלכלה" על ידי צריכה, כפי שקיווה ראש הממשלה ● מחקר של האוניברסיטה העברית מאשש את החשש: הזרמת חלק כה גדול מהמענק להחזר חובות מלמד על התדרדרות המצב הכלכלי של משקי הבית מאז נכנס נתניהו לתפקידו ב-2009, וחושף את הבלוף הכלכלי שמכר לאזרחים ● פרשנות

עוד 636 מילים

קרעי מחמיא לעבאס: "דואג לאינטרס של הערבים, מקרב אותם"

הח"כ המקורב לנתניהו: "אנחנו דואגים לערבים יותר מממשלות השמאל, אבל לא נשב עם תומכי טרור בקואליציה" ● משרד הבריאות דן בביטול פתיחת הקניונים בעקבות תמונות של תורים צפופים ומאשים את הקניונים בחריגה ממתווה הפתיחה - הקניונים שלפו נתונים שמראים שהם נהגו לפי המתווה ● יעלון "ממשיכים לנסות להחליף את נתניהו בלי בחירות" ● ההפגנות נגד נתניהו נמשכות, 2,000 מפגינים בכיכר פריז

עוד 23 עדכונים
ריק דבלין

בשנה הבאה צפוי ה-FDA לאשר שימוש רפואי ב-MDMA לטיפול בנפגעי פוסט טראומה ● זאת, אחרי שתוצאות שלב 3 בניסוי הנערך בחלקו בישראל הראו כי החומר הפעיל באקסטזי יעיל באופן מובהק בטיפול במגוון הפרעות נפשיות ● המדובר בהישג אישי של ריק דבלין, שהקדיש מעל 40 שנה לחקר סמי הזייה ● "עברנו עשורים של תעמולה ופחד. אבל מדיקליזציה מובילה ללגליזציה"

עוד 1,986 מילים

חיסול פחריזאדה לא יגרום לאיראן לוותר על הפצצה

חיסולו שלשום של מי שכונה אבי הפצצה האיראנית מגיע בעיתוי מורכב, כשכל השחקנים במזה"ת ממתינים לחילופי השלטון בארה"ב ● ההתנקשות מציבה את ביידן בנקודת פתיחה שונה ממה שתיכנן - ואי אפשר שלא לתהות האם רק הזדמנות מבצעית נדירה היא שגרמה להחלטה לחסל את פחריזאדה, או שמא מישהו רצה לטרוף את הקלפים לפני לכתו של טראמפ ● פרשנות

עוד 884 מילים ו-1 תגובות

חלמוני ביצה, חציל, יוגורט וחמאת בוטנים הם רק חלק מהמרכיבים שמופיעים ב"מניפסט למרק עוף" שמציע מגוון פרוע למנה המאוד מסורתית ● "מרק עוף יהודי? זה משהו מיוחד", אומרת מחברת ספרי הבישול ג'ן לואיס, "אבל כל אחד מסביב לעולם חושב שמרק העוף שלו הוא ה-מרק עוף" ● ויש גם מתכון למרק עוף פלסטיני

עוד 763 מילים

למרות מאמצי ישראל, איראן ממשיכה להתבסס בסוריה ● איש משרד החוץ ביקש לברר למה תמונה של זמר מצרי עם עומר אדם מסעירה את המדינה: "ממה אתם כל כך מפחדים?" ● באיחוד האמירויות עשויים להקדים את חגיגות היום הלאומי השנה, לאחר ששרה בממשלה נבחרה על ידי ה-BBC לאחת ממאה הנשים המשפיעות בעולם ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,095 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה