כנופיית אין חוק

יריב לוין ויולי אדלשטיין (צילום: פלאש90)
פלאש90
יריב לוין ויולי אדלשטיין

קו ישר מחבר בין בית המשפט המחוזי בירושלים, שם עומד ראש הממשלה נתניהו בפני משפט פלילי על העבירות החמורות ביותר שיש בספר החוקים ביחס לטוהר המידות, ובין ההתנהגות של הלבלר יריב לוין הממלא את תפקיד יו"ר הכנסת, אשר החליט ל"בטל" הצבעה חוקית משום שהתוצאה אינה נוחה לשולח שלו, אותו ראש הממשלה.

קו ישר מחבר בין ביהמ"ש המחוזי בירושלים, שם עומד רה"מ נתניהו בפני משפט פלילי, ובין התנהגות הלבלר יריב לוין כיו"ר הכנסת, שהחליט ל"בטל" הצבעה חוקית כי התוצאה אינה נוחה לאותו רה"מ

הקו המחבר הוא לא סתם של זלזול בחוק אלא של כפירה מוחלטת בכל חוק, בכל הוראת תקנון, ובכול נורמה ציבורית.

המחזה שנראה אתמול בכנסת ממחיש את רמת הסיאוב של אותה כנופיית אין חוק, העושה כרצונה ונוהגת בדיוק כמו הביריון בסרטי גנסטרים – מכיוון שהכח אצלי, אז אני קובע מהו החוק. אין המחשה יותר ברורה מזו לביטוי "כל דאלים גבר".

היו מי שהשוו לאחרונה, במידה לא מועטה של צדק, את התנהגות מפלגת הליכוד היום להתנהגות של מפא"י, מבחינת הסיאוב והשחיתות. אחד ההבדלים העיקריים בין השניים הוא שמה שבעבר נעשה בחשיכה, או מתחת לשולחן, גם מבחינת הבושה, נעשה היום בריש גלי ממש מהמקפצה.

המחזה המושחת שהציג לנו אתמול הלבלר לוין, יכול בהחלט לעלות לראש טבלת הסיאוב, ועוקף בדרכו לשם בקלילות את יו"ר הכנסת הקודם, שצו מצפונו לא התיר לו לציית לפסקי דין של בית המשפט.

הקו המחבר הוא לא סתם של זלזול בחוק אלא של כפירה מוחלטת בכל חוק, הוראת תקנון ונורמה ציבורית. הוא ממחיש את רמת הסיאוב של כנופיית האין חוק, שנוהגת כביריון בסרטי גנסטרים: הכח אצלי אז אני קובע מהו החוק

וכך התנהל לו המחזה.

חה"כ זנדברג הגישה הצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לסוגיית הצוללות וכלי השיט. ההצעה הוגשה כהצעה לסדר היום, ולאחר שנסתיימו הנאומים פנה יו"ר הישיבה חה"כ עבאס להצבעה. בסרטונים שפורסמו רואים במפורש כי הוא הכריז על קיום ההצבעה במשך כדקה שלמה, עד שניגש להפעיל את מערכת ההצבעה האלקטרונית.

ההצבעה נערכה והתוצאות שלה הראו על 25 בעד מול 23 נגד.

עד כאן הכל היה חוקי ראוי ותקין.

אך בשלב זה נכנס לבמה מר לוין, ובסדרה מדהימה של שקרים ומעשי נוכלות, אשר הוא אפילו לא התבייש להפיץ אותם בסרטון מטעמו, העלה את שתי הטענות הבאות: האחת כי חה"כ זוהר ביקש לעבור להצבעה שמית, ולכן חייב היה יו"ר הישיבה לעבור להצבעה שמית, והשניה כי היה על היו"ר להכריז על נושא ההצבעה טרם שהחלה.

שתי טענות אלו עומדות במפורש בניגוד גמור לתקנון הכנסת.

סעיף 36 (א) לתקנון קובע במפורש כי הצבעה שמית תיערך אם דרשו זאת בכתב 20 חברי כנסת או הממשלה. הדרישה של חה"כ זוהר לערוך הצבעה שמית, בלי קשר לשאלה אם היא נעשתה לפני שהחלה ההצבעה או לאחריה, אינה מהווה ואינה יכולה להוות דרישה של הממשלה כי הוא פשוט אינו חלק מהממשלה.

אין כל דרישה בתקנון להכרזה מפורשת של יו"ר הישיבה על נושא ההצבעה, מה גם שכאמור בסרטון של הדקה טרם ההצבעה רואים ושומעים במפורש את יו"ר הישיבה מכריז ומודיע וחוזר ומודיע כי הוא עומד להתחיל את ההצבעה על ההצעה של חה"כ זנדברג.

אף אדם רציני לא יכול באמת לומר כי חברי הכנסת לא היו מודעים לשאלה מה נושא ההצבעה, לאחר דקה ארוכה שיו"ר הישיבה מודיע על כך וממריץ ודוחק בהם לשבת במקומם ולהתחיל בהצבעה.

טענה נוספת שנשמעה במהלך הדברים היא שהצבעתו האלקטרונית של חה"כ זוהר לא נקלטה. גם נימוק זה אין בו כל בסיס לביטול ההצבעה ולעריכת הצבעה חוזרת, שכן סעיף 37 (ב) לתקנון מאפשר לחה"כ אשר היה נוכח באולם והצביע והצבעתו לא נקלטה, לפנות ליו"ר הישיבה על מנת לתקן את תוצאות ההצבעה, כלומר לספור את הקול שלא נקלט במערכת ההצבעה.

גם במקרה כזה התוצאה אינה משנה כי ההצעה הייתה עוברת ברוב של 25 מול 24.

ברור מכאן כי ההנמקות שמספר לנו מר לוין, הן פשוט דברי הבל חסרי יסוד. אבל מה שחמור אפילו יותר מכך היא ההתנהגות שלו, לאחר ההצבעה.

בוא ונניח אפילו לצורך הדיון שהייתה (לכאורה) בעיה עם ההצבעה. מה אמור לעשות יו"ר כנסת אשר מכבד את המוסד שבראשו הוא עומד ואת החוק ואת התקנון? הוא אמור לברר את הסוגייה ולאחר הבירור להחליט האם מדובר בהצבעה כשרה או הצבעה שאינה כשרה ויש לחזור עליה.

נניח לצורך הדיון שהיתה (לכאורה) בעיה עם ההצבעה. מה אמור לעשות יו"ר כנסת שמכבד את המוסד, את החוק ואת התקנון? הוא אמור לברר את הסוגייה ורק אז להחליט אם ההצבעה כשרה או שיש לחזור עליה

אולם מר לוין בחר כמובן בדרך ההפוכה. הוא קודם כל החליט – ללא כל סמכות כמובן – שההצבעה פסולה, והורה למזכירת הכנסת לבצע שוב את ההצבעה הפעם בהצבעה שמית. ולאחר שקיבל את אותה החלטה, נתבקש הייעוץ המשפטי של הכנסת לבחון את שאלת כשרות ההצבעה הראשונה.

במונחים משפטיים, מה שמר יריב לוין עשה הוא קודם לתת את פסק הדין ורק אחר כך לשמוע את טענות הצדדים ולבחון את הראיות.

חברי כנופיית האין חוק מלאים תמיד טענות כרימון כלפי מערכת המשפט, בעיקר בקשר לאקטיביות שזו מגלה (לטענתם) בפרשנות חוקים.

המחזה היום מוכיח שהדבר האחרון שמעניין אותם הוא פרשנות החוק או אקטיביזם שיפוטי. הם פשוט רוצים להשתחרר מכל מחויבות לחוק, ולנהל גם את הכנסת באופן הפשוט שלפיו אם החוק עובד לטובתם הוא מחייב, ואם החוק עובד במקרה מסוים נגדם אז מתעלמים ממנו.

*   *   *

לאחר כתיבת דברים אלו, נתפרסמה החלטת עו"ד שגית אפיק, ממלאת המקום של היועצת המשפטית של הכנסת, אשר מכשירה לכאורה את עמדתו של יו"ר הכנסת.

לא כאן המקום והזמן לנתח את ההחלטה ואת הכשלים שבה לטעמי, אסתפק בשלוש הערות קצרות.

העובדה כי "החקירה" של עו"ד אפיק נערכה בדיעבד, ולאחר קבלת ההחלטה של יו"ר הכנסת לערוך הצבעה חוזרת ומוכיחה בדיוק את הנטען למעלה. יותר מכך, מנוסח ההחלטה עולה כי עו"ד אפיק שמעה טענות מצד יו"ר הישיבה, יו"ר הכנסת וחה"כ זוהר והסתפקה בניתוח אישי שלה את הסרטונים. לא נראה, לכל הפחות מתוכן ההחלטה, כי היא שמעה או ביקשה לשמוע טענות של הצד השני כגון של חה"כ זנדברג.

עו"ד אפיק מבססת בין היתר את החלטתה על כך שקיים בכנסת "מנהג" לפיו גם יו"ר קואליציה רשאי לבקש הצבעה שמית מטעם הממשלה כאשר שר נוכח במליאה. יש מידה רבה של אירוניה בקביעה זו כאשר הכנסת עצמה בשתי עתירות לבג"צ טענה כנגד קיומו של מנהג חוקתי כזה במקרה של בחירת נציג אופוזיציה לועדה לבחירת שופטים.

עו"ד אפיק מבססת את החלטתה גם על ה"מנהג" בכנסת. יש מידה של אירוניה בקביעה זו, כשהכנסת עצמה, בשתי עתירות לבג"צ, טענה כנגד קיום מנהג חוקתי כזה במקרה בחירת נציג אופוזיציה לועדה לבחירת שופטים

עו"ד אפיק כותבת בהחלטתה כי נראו בסרטונים חברי כנסת שלא הצביעו והיו מעונינים להצביע, ולכן אם מוספים את הקולות שלהם למניין בהצבעה הראשונה אזי התוצאה היא שהצעת חה"כ זנדברג לא נתקבלה כבר אז. זו טענה מוזרה שכן תקנון הכנסת (סעיף 37 (ב) ) מאפשר לח"כ אשר השתתף בהצבעה והצבעתו לא נקלטה, לפנות ליו"ר הישיבה שיוסיף את קולו למצביעים ותו לא. כאן עו"ד אפיק למעשה מעניקה לחברי כנסת מסוימים זכות שלא קיימת בתקנון, שכן אפילו לגרסתה לא מדובר בחברי כנסת אשר ישבו במקומם והצביעו אלא שהצבעתם לא נקלטה – אלא בחברי כנסת אשר פשוט לא השתתפו בהצבעה למרות שנכחו במליאת הכנסת.

עורך דין המתמחה בתביעות ייצוגיות ובעתירות חוקתיות

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,077 מילים
כל הזמן // יום רביעי, 20 בינואר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

נתניהו: מצפה שנחזק ביחד את הברית בין ארה״ב לישראל

גורמים בממשל ביידן: היעד שלנו כרגע למנוע מנתניהו להחמיר את המצב עם הפלסטינים ● לפני ההשבעה: טראמפ חתם על עסקת החמקנים לאמירויות ● היועמ״ש לכ״ץ: המנע מכלכלת בחירות ● בכירי המשטרה והכנסת דנו בתרחיש של השתלטות המונית על המשכן ● מנהל הריאלי בחיפה הוזמן לשימוע לאחר הזמנת מנכ״ל בצלם להרצאה ● קופות החולים יפסיקו לחסן בני 35 עד 40

עוד 36 עדכונים

חשמל באויר

את יום רביעי ההוא בערב לא תכננו להעביר בצפייה בחדשות מוושינגטון. ציטוט מנאום שנשא מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מק'קונל, אחד מתומכיו הגדולים והעיקשים של טראמפ, שהודה סוף סוף בהפסד הרפובליקני בבחירות, הביא אותנו למסך כדי לצפות בו ובצ'אק שומר, מנהיג המיעוט (לעוד מספר ימים), מנסים להביא את הקונגרס האמריקאי לאחדות שלא נראתה מאז נובמבר 2016.

את יום רביעי בערב ההוא לא תכננו להעביר מול החדשות מוושינגטון. ציטוט מנאום מנהיג הרוב בסנאט, מיץ' מק'קונל, מתומכי טראמפ הגדולים והעיקשים, שהודה סוף סוף בהפסד הרפובליקני בבחירות, הביא אותנו למסך

כמה שניות לאחר מכן צפינו בשידור חי בהמון אדם דוחף כמה שוטרים ומתפרץ לבניין הקפיטול דרך הדלת הענקית בחזיתו. פיד השידור מהסנאט ומבית הנבחרים הופסק בפתאומיות, ובמקומו התחילו הערוצים לשדר תמונות ששלחו אנשים ששוהים בתוך המבנה – מתפרעים שנכנסו לליבו של בניין הקפיטול, חלקם מחזיקים בנשק, בזמן שסגן הנשיא וראשי שני הבתים מוברחים למקום מוגן. לא ישנו כל כך טוב באותו לילה.

בשעות ובימים מאז אפשר להבחין בשני מחנות שמתחלקים כמעט לפי הקו המפלגתי: מחנה אחד רוצה לנהל משפט נגד טראמפ בימיו האחרונים כנשיא ולוודא שכל מי שלקח חלק בהסתה שהובילה לכך, פוליטיקאי או אזרח, ישלם מחיר כבד.

המחנה השני, לעומתו, טוען שהדחתו של טראמפ בימים האחרונים של כהונתו, הליכים משמעתיים נגד מחוקקים שתמכו בניסיון ההפיכה האלים הזה והעמדה לדין של המתפרעים (שלא התביישו להצטלם ולספק עדויות קבילות לבתי המשפט), רק יעודדו את השסע ויפגעו בממשל הנכנס וביכולתו לתפקד. הם טוענים של"מפגינים" לא הייתה כוונה לפגוע באיש והם רק הביעו את זעמם ה"מוצדק" על "הבחירות שנגנבו מהם".

ובארצנו הקטנטונת? ראש הממשלה, שעומד לצידו של טראמפ בכל דבר ועניין, ניצל את ההזדמנות כדי לייצר את הקשר הלא קיים בין פורעים שפורצים לפרלמנט ובין הפגנות רועשות וכועסות נגדו, נגד התנהלותו ונגד מדיניותו (היי, גם להחליט לפי האינטרס האישי שלך זאת מדיניות!). מסביבתו יצאה ידיעה אודות הסכנה שנשקפה לחייהם של הזוג נתניהו ממפגינים כועסים שרצו לעבר מחסום שנמצא הרחק מהמעון והיא שודרה כעובדה מבלי לתהות מדוע המידע הזה שוחרר באיחור, ובמקביל להתרחשויות בארצות הברית.

שופרותיו של בלפור טענו שלמפגינים יש כוונה לרצוח את נתניהו, ומחסומים נוספים שהוצבו הרחק מדלת המעון עוטרו בקונצרטינות מאיימות כדי להבהיר לציבור – תסתכלו, תסתכלו איך מי שמפגינים בבלפור עם שלטי "לך" הם כמו המתפרעים בוושינגטון, עם חולצות של "מחנה אושוויץ – עבודה היא חירות".

מחסומים נוספים שהוצבו הרחק מדלת המעון עוטרו בקונצרטינות מאיימות כדי להבהיר לציבור – תראו איך מפגיני בלפור עם שלטי "לך" הם כמו המתפרעים בוושינגטון, עם חולצות "מחנה אושוויץ – עבודה היא חירות"

אבל האמת, שאנחנו לא צריכים להשוות את ניסיון ההפיכה בוושינגטון להפגנות בבלפור. ההתפרעויות שראינו בשידור חי השבוע בדמוקרטיה החזקה בעולם הן קו שבר שמקביל, כנראה, לקו השבר הכואב ביותר של ישראל מאז מלחמת יום הכיפורים – רצח רבין.

ממרחק של 25 שנים, קל לאישי ציבור ועיתונאים להכחיש את כל האירועים שקדמו לרצח רבין – הם ינסו לטפול אותם על "קומץ" של "עשבים שוטים", או להגיד שלפוליטיקאים לא הייתה יד בדבר. עמית סגל, שהיה חלק מפאנל נוער שהתראיין ב"ערב חדש" יום לאחר הרצח, ממשיך לטעון שהרצח תפס אותו בהפתעה. שאף אחד בציבור אליו הוא משתייך, ציבור שממנו יצא הרוצח ומשתפי הפעולה שלו, לא ידע מה הולך לקרות.

זה נורא מוזר, כי סגל ואני חולקים לא רק שם פרטי וגיל, אלא שנינו היינו נערים עם תודעה פוליטית מפותחת.

בניגוד לדבריו, אני זוכר את החשמל הזה באוויר, כמו שמרגישים כשרואים עננים שחורים מוארים בברקים מגיעים מהים והרוח מתגברת והברומטר מראה על ירידה חדה בלחץ האוויר. אתה יודע שתבוא סערה, ולכן אתה לא מופתע כשאתה נרטב עד לשד עצמותיך.

אז קרתה הטעות הגדולה. הדור שלי טעה, כולנו טעינו. חשבנו שהדבר הנכון הוא להקשיב לדמעות התנין של סגל הילד וחבריו, לקריאות "ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו" של גווארדיית המתנחלים. שכחנו פתאום את ההפגנות שבהן קראו "בדם ואש את רבין נגרש" או את בן-גביר שאמר למצלמת הטלוויזיה "הגענו אל הרכב שלו, נגיע גם לרבין". באמת שהכוונה שלנו הייתה טובה – רצינו לאחות את הקרע העצום הזה ופחדנו מכך שהוא יעמיק עד שלא יהיה אפשר לאחות אותו והוא יביא לסופה של מדינת ישראל.

אבל במבט לאחור – טעינו. טעינו בכך שבשם האחדות המזוייפת נתנו למסיתים להמשיך להסית, נתנו להם לקבוע את הכללים, לדרוש מאיתנו שנקבל את חוסר הסובלנות שלהם בשם הסובלנות ולהתעלם מכל מה שהביא את יגאל עמיר לירות שלושה כדורים בגב של ראש הממשלה ומהאנשים שעמדו מאחוריו ולחשו באוזנו (מטאפורית): "תלחץ על ההדק!".

בניגוד לדברי סגל, אני זוכר את החשמל באוויר, שמרגישים כשרואים עננים שחורים מוארים בברקים מגיעים מהים והרוח מתגברת. אתה יודע שתבוא סערה, ולכן אתה לא מופתע כשאתה נרטב עד לשד עצמותיך

25 שנה אחרי, אנחנו רואים את פירותיה של הטעות הזאת בדמות ראש ממשלה שמסית נגד מתנגדיו הפוליטיים באמצעות שקרים ומביא לאלימות פיזית ומילולית של תומכיו נגד מתנגדיו. 25 שנה אחרי, החשמל הזה, של אסון שעומד להתרחש, נמצא שוב באוויר.

ברור לי שהנשיא הנבחר ביידן לא יקרא את דברי, אבל בכל זאת אני רוצה להגיד לו דבר חשוב: כבוד הנשיא, הפיוס לא יגיע באמצעות ויתור על עקרונות של שיוויון, לא באמצעות הכלה של חוסר סובלנות ושנאה ולא באמצעות התכופפות וכניעה לאלימות. אל תעשו את הטעות שאנחנו עשינו ב-1995, כי אחרת בעוד ארבע שנים טראמפ או אחד ממשתפי הפעולה שלו ישובו לבית הלבן, ואז כבר יהיה מאוחר מדי.

עמית לב-ברינקר, יליד 1982 ותל אביבי, נשוי ללוק ואב לראובן (השחור) ונחמה (הטריקולורית), הייטקיסט ביום ואקטיביסט בלילה, אבל לא אחרי 21:30

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 816 מילים

"ישראל היא הדוגמה לאופן שבו צריך להתמודד עם הנגיף"

אחרי מאות אלפי מתים ומיליוני נדבקים, החל השבוע מבצע החיסונים בברזיל, אבל עדיין מתקשים שם לראות את האור ● פרופ' אנה לוין, מראשי המלחמה בקורונה בבית החולים הציבורי הגדול בדרום אמריקה, רואה מה שקורה בישראל, ומקנאה ● בראיון לזמן ישראל היא מסבירה למה בברזיל בחרו בחיסון הסיני ומתי סוף סוף נצא מהגל העכור הזה

עוד 880 מילים

דווקא בשעה בה רבים כל כך סובלים מחוסר בטחון תזונתי, עולים סימני שאלה גדולים סביב מכרז תלושי המזון של משרד הפנים ● ברשויות המקומיות חוששים שהעברת הנתונים לשופרסל מתנגשת עם חוקי הגנת הפרטיות ● עתירות שהוגשו בנושא טוענות: "המענק עלול להגיע לידיים הלא נכונות, ולפגוע בזכאים" ● במשרד הפנים מגיבים: "לא קיים כל חשש לפגיעה בפרטיות" ● בדיקת זמן ישראל

עוד 968 מילים

למקרה שפיספסת

ראיון "הדבר האיום, הנורא ביותר שטראמפ השאיר לנו הוא הרס האמת"

"הנשיא תדלק את השקרים, בנה אותם, עודד אותם" ● אברהם פוקסמן, מהמנהיגים היהודים החשובים בארה"ב, מסכם את הקדנציה הרעילה של טראמפ ● מי שהיה מנכ"ל הליגה נגד השמצה מביט אחורה בייאוש ומציץ קדימה בדאגה: "האיש הזה חיזק את הקנאים, וצריך להיענש. יהיה קשה לרפא את המדינה"

עוד 1,820 מילים

משבר הקורונה חייב לעודד את משרד החינוך להפוך לריכוזי יותר, לא פחות

משבר הקורונה הציף מספר סוגיות חשובות הנוגעות למערכת החינוך, אך אם נתעלם מהתהליכים הפוליטיים המתקיימים בצילן, אנחנו עתידים לחזות בשינוי מהותי של המערכת, שאינו זוכה לדיון הציבורי הראוי לו. סוגיות אלו נוגעות לא רק לתפקידה הקריטי של המערכת בתהליך הקניית ידע והחינוך, אלא גם לאיזון הקריטי שהיא מאפשרת בשגרת החיים הכלכלית והחברתית בישראל.

משבר הקורונה הציף סוגיות חשובות הנוגעות למערכת החינוך, אך לא רק לתפקידה הקריטי בתהליך הקניית ידע והחינוך, אלא גם לאיזון הקריטי שהיא מאפשרת בשגרת החיים הכלכלית והחברתית בישראל

השבתתה של מערכת החינוך בעקבות משבר הקורונה לא רק פגעה במסלול החינוכי, בתחושת הביטחון וביכולת הלמידה של תלמידי המערכת, אלא גם ביכולתם של הורים רבים לשוב אל מקום עבודתם במהלך אסטרטגיית היציאה, כל עוד אין לילדיהם האפשרות לחזור אל בתי הספר.

בנוסף, הרצון העז של גורמים שונים, ובראשם השלטון המקומי וועדי ההורים, להוציא את השליטה בחינוך ילדיהם ממערכת ממשלתית מרכזית ולהעבירה לניהול הרשויות המקומיות – גרם לניצול משבר הקורונה כדי לשנות את מערכת החינוך מהיסוד.

בהשוואה שעשה פורום ארלוזורוב בין התנהלות ממשלת ישראל אל מול התנהלותן של ממשלות במדינות אחרות בעולם, עולה כי אחד הכשלים המרכזיים בניהול המשבר במערכת החינוך נשען על חוסר היכולת לייצר קונצנזוס בנוגע לממדי התחלואה בקרב ילדים. מגמה זו העמיקה בשבועות האחרונים, כאשר שר החינוך מציג נתונים הפוכים מאלו המוצגים מטעם משרד הבריאות.

כך, למרות הסגירה המהירה מאוד של המערכת שבוצעה בזמן הסגר הראשון, ישראל התעכבה בצורה משמעותית ביישום המגבלות אל מול נתוני התחלואה, והפעילה את מערכת החינוך למשך כמעט חודשיים (לא רצופים) במהלך שיאו של גל התחלואה השני. כעת, בשיאו של גל התחלואה השלישי (או הרביעי, תלוי איך סופרים), מעמיקים עוד יותר השסעים ואי ההסכמה בין משרדי החינוך והבריאות בכל בנוגע לפתיחתה או סגירתה של המערכת. חשוב לזכור כי בכל רגע בו מקבלי ההחלטות מתווכחים על המתווה הנכון, מיליוני תלמידי ותלמידות ישראל נמצאים במצב של אי ודאות בלתי נסבל.

המורכבות של מערכת החינוך על 60 מיליארד שקליה התקציביים, הפכה אותה לטרף קל בחודשים האחרונים בכל הנוגע להעמקת האוטונומיה הבית הספרית. שלילת סמכויותיו הריכוזיות של משרד החינוך והפיכתו לברז תקציבי לא מפוקח הם התגשמות חלום למנהלי בתי ספר רבים בישראל.

מורכבות מערכת החינוך על 60 מיליארד שקליה התקציביים, הפכה אותה לטרף קל באשר להעמקת האוטונומיה הבית הספרית. שלילת סמכויותיו הריכוזיות של משרד החינוך והפיכתו לברז תקציבי לא מפוקח, קורצים למנהלי בתיה"ס רבים

למרות זאת, דווקא התקופה המורכבת הזו הדגישה את מרכזיותה של מערכת החינוך בחיינו, ועל כן עלינו ללמוד מהשנה הזו ולייעל את המערכת, לא להפריט אותה. למרות שאין יחסי ציבור טובים למונח הריכוזיות, המצב ההיברידי בו נמצאת המערכת, בו חלקה מופרט וחלקה ריכוזי, רק פוגע בה.

הדרישה לעצמאות ניהולית, תקציבית ופדגוגית של בתי ספר בישראל אינה דרישה חדשה, אך משבר הקורונה, מסתבר, ליבה את האש מתחת לרגליהם של מנהלי בתי ספר והוליד מאבק מחודש לביזור סמכויות.

הרציונל נשען על ההנחה כי "השטח" (יהיה מונח מופשט זה אשר יהיה) מבין ויודע את כלל צרכיו ואין צורך במנגנון ריכוזי, איטי וביורוקרטי בכדי להוליד חינוך טוב ואיכותי לילדי ישראל. גם אם הנחה זו נכונה, והיא לא, הרי שהרצון לנצל את משבר הקורונה כדי לשנות מהיסוד את מערכת החינוך הוא בעייתי.  המהלך הנכון יותר הוא שיפור ערוצי התקשורת בין השטח לבין משרד החינוך, ולא הפקעת סמכויות מידי המדינה.

במקום לתת עוד כוח לא מפוקח לבתי ספר, אשר רק יעמיק את אי השוויון המשווע הקיים גם ככה במערכת החינוך, יש לעודד תהליך קבלת החלטות הוליסטי יותר, המקרב את השטח לשלטון ולא מרחיק אותו.

טוב יעשה משרד החינוך כולו אם יכניס לתוך תהליכי קבלת ההחלטות גם אנשי שטח. באופן זה, המדיניות תייצג נאמנה יותר את האינטרסים המקומיים, ובה בעת תיקח בחשבון סוגיות רחבות יותר אשר לא פעם מתעלמים מהן מתוך הרצון להתמקד במצוינות לימודית גרידא. המהירות בה מקבלי ההחלטות שוקלים הפרטה של שירותי החינוך במדינה מעידה יותר מכל על פזיזות מקבלי ההחלטות בהקשר זה.

השורה התחתונה אם כן, ברורה למדי. משרד החינוך צריך רפורמה, אך הפרטה, ביזור ואוטונומיה אינן הנחלה אליה הוא משווע. ריכוזיות הפכה למילת גנאי בשנים האחרונות, אז ריכוז נכון, אשר משלב אנשי מקצוע רלוונטיים ומייצר מדיניות הוליסטית יותר, היא היא הרפורמה אותה משרד החינוך צריך.

במקום לתת עוד כוח לא מפוקח לבתיה"ס אשר רק יעמיק את אי השוויון המשווע הקיים גם ככה במערכת החינוך, יש לעודד תהליך קבלת החלטות הוליסטי יותר, המקרב את השטח לשלטון ולא מרחיק אותו

הדרישות למתן סמכויות רחבות לבתי ספר צריכה להיענות בפריסת ידיים רחבה של משרד החינוך ובקריאת "ברוכים הבאים". רק ככה, משרד החינוך צריך להשתנות לאור המשבר הנוכחי.

טל חסדאי-ריפא הוא חוקר בכיר בפורום ארלוזרוב. טל הוא דוקטורנט במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בן 31, נשוי, אבא טרי. נע על התפר שבין אופטימיות להרמת ידיים, אבל מאמין גדול שראוי שיהיה כאן יותר טוב.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 692 מילים
עודכן עכשיו

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נתניהו שוב מכה את בנט

נתניהו יכול היה להתרווח אמש בכיסאו ולמתוח חיוך רחב: המועמדת שלו, חגית משה, ניצחה בפריימריז לראשות הבית היהודי - האישה הראשונה לעמוד בראש המפלגה על גלגוליה השונים ● המשמעות היא ככל הנראה איחוד עם סמוטריץ' - מה שמקרב את נתניהו ל-61 מנדטים וכל הטוב שבא איתם ● המשימה הבאה על הפרק: לשכנע את סמוטריץ' להתאחד גם עם איתמר בן-גביר ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8% והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61 מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. ב... המשך קריאה

וואי וואי וואי היו פריימריז במפלגה של 0.8%
והאכלת עם המטעמים האלה חצי עם, וסגרת את הבחירות, ואת ה 61

מי שחושב שביבי ישן בלילות, לא ראה פאניקה מימיו
הסקר האמין האחרון 58 מנדטים לימין. בקלפי. לפי הסקרים מהבוקר – 74
30% מגוש המרכז–שמאל עברו לימין–חרדים. ממש
יש לי מגרש למכור לך בביצות בפלורידה

עוד 590 מילים ו-1 תגובות

אז כמה מורים התחסנו עד כה? אף אחד לא יודע

בדיקת זמן ישראל שיקול משמעותי בהחלטה האם לפתוח מחדש את מערכת החינוך הוא מספר עובדי מערכת החינוך שכבר חוסנו נגד נגיף הקורונה ● למעשה, הסתדרות המורים אף איימה בשביתה אם לא תינתן עדיפות לסגל ההוראה בחיסונים ● אלא שאף גוף בישראל לא אוסף נתונים על שיעור המתחסנים בקרב המורים - ולקופות החולים יש מידע רק על כ-25% מחוסנים מכלל אנשי החינוך

עוד 861 מילים

נערים עובדים בזמן הקורונה פחות מבזמנים רגילים, כי יש פחות מקומות עבודה ● אבל אלה שעובדים, עובדים מגיל צעיר יותר, שעות רבות יותר, בתנאי העסקה גרועים בהרבה, רבים מהם בעבודות מסוכנות - ולעתים קרובות במקום ללמוד ● חלקם עובדים כדי להציל את פרנסת המשפחה, חלקם - כי זה מה שיש לעשות מחוץ לבית ● "מצב מסוכן וחמור: מי שנפלט ממערכת החינוך כבר לא יחזור אליה"

עוד 2,044 מילים

המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב, הגליל - וכל מה שביניהם

פתאום, דווקא בלב ראש העין המבוססת, זכו התושבים לקבל גינה מוזיקלית במימון המשרד הממשלתי של אריה דרעי לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל ● הגינה היפה מציפה שאלות לגבי הדרך והעקרונות שלפיהם מחולקים כספי תמיכה ממשלתיים ● האם באמת רשות מבוססת ועתירת תקציב זקוקה לסיוע ממשלתי על חשבון רשויות עניות יותר? ● תגובת המשרד: "אנחנו פועלים על פי נתוני הלמ"ס"

עוד 563 מילים

מאוריטניה ואינדונזיה היו הבאות בתור - אבל הזמן אזל

שר החוץ הנכנס של ארה"ב: ״נבחן בזהירות את ההסכם למכירת ה-F35 לאמירויות״ ● הוסיף כי יתייעצו עם ישראל לפני החזרה להסכם הגרעין ● חגית משה נבחרה לראשות הבית היהודי ● סמוטריץ׳: הזרם הרפורמי אינו חלק מהיהדות ● הסגר יוארך ב-10 ימים ● אביר קארה מצטרף לבנט ● דוד אלחייני מצטרף לסער ● גבי ברבש: לא אכנס לפוליטיקה ● מקורב לרב קניבסקי: הוא תומך בהחזרת תלמודי התורה

עוד 50 עדכונים

המסמכים המתעדים את ישיבות העבודה שניהל מנדלבליט ב-2016 בעניין תיקי נתניהו הועברו, כשהם מושחרים ברובם, לפני עשרה ימים לצוות ההגנה של נתניהו ● אתמול נחשפו בפומבי ● פרקליטי נתניהו טוענים כי המסמכים מוכיחים שהחקירות "נפתחו בחוסר סמכות" ● אלו טענות סרק - אבל המסמכים כן חושפים את האגביות והשטחיות שבהן פעל אז היועץ הטרי מנדלבליט ● פרשנות

עוד 1,035 מילים

סיר הלחץ המשפחתי שיצר משבר הקורונה בשנה החולפת הביא איתו הביתה גם כמה דברים טובים ● מומחים מסבירים שלמרות מה שנדמה, הקשר בין הורים וילדים השתפר בלא מעט מקרים, ושפתאום הדור הצעיר רוכש מיומנויות מפתיעות ● האם השינוי יחזיק מעמד ביום שאחרי? גם כאן התחזית לא רעה בכלל

עוד 1,303 מילים

בהעדר רגולציה, הבנקים קובעים את הכללים ומתעללים בסוחרים

אזרחים שרכשו מטבעות ביטקוין לפני מספר שנים מגלים כעת שהם מיליונרים על הנייר ● אם יבקשו למכור את המטבעות, יצטרכו מייד לשלם מס במאות אלפי ואף מיליוני שקלים ● אלא שבמקביל הבנקים מונעים מהם לקבל את כסף המכירה בטענות שונות ● וכל בנק ממציא כללים משלו ● בשוק המטבעות הוירטואליים קוראים לאסדרה של הנושא ● וכל מה שדרוש הוא החלטה של ועדת החוקה לחתום על צו

עוד 2,072 מילים

זה היה אמור להיות הלהיט הכלכלי הבא: קרן בינלאומית שמפוקחת בלוקסמבורג ומייצרת הזדמנויות צמיחה יוצאות דופן ● מנהלי בנקים לשעבר, אנשי הייטק, רופאים, מהנדסים, מרצים ואמנים מיהרו להשקיע שם כסף, הרבה מאוד כסף ● אבל ארבע שנים אחר כך מתברר שמהקרן נעלמו 100 מיליון אירו, כשרבע מהסכום שייך לישראלים ● זמן ישראל חושף את תעלומת האוצר האירופי האבוד

עוד 3,442 מילים

סער: "שנתיים שאנחנו בחוסר יציבות בגלל אדם אחד מטורף"

יושב ראש תקווה חדשה: "נקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת המחדל של ניהול הקורונה"; הליכוד: "גדעון ממשיך לעשות פוליטיקה קטנה בעיצומו של המאבק בקורונה" ● אהוד ברק הודיע שלא יתמודד על ראשות העבודה; ייתכן שעמר בר-לב יתמודד על התפקיד ● נתניהו הודיע לבית המשפט שהוא כופר בהאשמות נגדו; טוען שהואשם במעשים שכלל לא נחקר עליהם ● מסתמן שהסגר יוארך

עוד 48 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה