"אין לי כסף לקנות לחם במכולת" - העוני המוסווה תחת אלימות כלכלית

צילום מסך מתוך דיון בכנסת על אלימות כלכלית
צילום מסך מתוך דיון בכנסת על אלימות כלכלית

לילי תיארה לי באריכות, בראיון שנערך שעות רבות, כיצד בעלה מקלל, משפיל ומקטין אותה. הוא מאשים אותה בכל מה שמתקלקל בבית, הוא מבזה אותה, סוגר אותה בביתה והיא אינה רשאית לצאת ללא רשותו. הוא מגביל דורש ממנה דרישות מיניות גם כשאינה רוצה בכך.

לילי תיארה לי באריכות, בראיון שנערך שעות רבות, כיצד בעלה מקלל, משפיל ומקטין אותה. הוא מאשים אותה בכל מה שמתקלקל בבית, הוא מבזה אותה, סוגר אותה בביתה והיא אינה רשאית לצאת ללא רשותו

אין היא רשאית לנהוג או להחליט לאן או מתי תיסע והוא מבודד אותה ממשפחתה ומחבריה. הוא עובר על מכשיר הטלפון שלה ומוחק מספרים של נשים שאינו מחבב. הוא דורש שתדווח על מעשיה כל יום. היא אינה רשאית ללמוד או לעבוד או לעסוק בהתפתחות עצמית מסוג כלשהו.

הוא מסיע אותה לסופרמרקט וממתין בקופה – וכשהיא מגיעה עם עגלה עמוסה, הוא עובר פריט פריט, מתחקר על כל פריט שבחרה, מעיף פריטים רבים, ואז מעביר את כרטיס האשראי שלו בקופה. לילי איננה יודעת אפילו באיזה בנק מתנהל החשבון המשפחתי שלהם או מה הן היתרות של העובר ושב. הוא אינו מכה אותה ואינו משתמש באלימות פיזית כלפיה או כלפי ילדיה.

"הוא אף פעם לא דאג לעשות איזושהי קופה ולהגיד לי: 'לילי, היום עשיתי 300, 400, 500 שקל, אם את צריכה תיקחי, תדאגי לשלם את החשמל והמים'" היא מספרת. "שום דבר. זה תמיד היה אצלו בכיס. הוא היה שואל אותי: 'כמה את צריכה, 300? 400? קחי'. נניח שהייתי אומרת לו שאני הולכת לקניון עם הילדים, הוא היה שואל: 'כמה כסף את צריכה?' הייתי אומרת 100 שקל, הוא היה נותן לי 100 שקל. אם הייתי צריכה לקנות לחם והייתי מבקשת 20 שקל, היה נותן 20 שקל. הוא לא אִפשר לי לגעת בשקל אחד כדי שלא יהיה לי. תמיד זה היה אצלו. אבל לעומת זאת אם הוא היה יודע שיש לי שקל אחד עודף, הוא היה לוקח אותו ממני".

במהלך מסע של חמש שנים פגשתי נשים נוספות עם סיפורים דומים אך שונים.

נשים אלה, המתמודדות עם בן זוג המפעיל עליהן פרקטיקות של שתלטנות קיצונית, שאינה כוללת היבט של אלימות פיזית, סיפרו על קללות, ביזוי והשפלה, האשמות, התעמרות יומיומית. רובן תיארו כיצד בני זוגן מגבילים או ממדרים אותן בגישה למשאבים כלכליים, מונעים מידע לגבי משאבי המשפחה וחוסמים את גישתן לידע או לאמצעים המאפשרים ביצוע פעולות פיננסיות. הם מפקחים באופן צמוד על כל פעולה כלכלית שלהן, עד כדי כך שלעיתים הן נאלצות לפנות לאחד מבני המשפחה או לאדם אחר לבקשת מזומן נזיל או סיוע כספי אחר.

הוא מסיע אותה לסופרמרקט וממתין בקופה – וכשהיא מגיעה עם עגלה עמוסה, הוא עובר פריט פריט, מתחקר על כל פריט שבחרה, מעיף פריטים רבים, ואז מעביר את כרטיס האשראי שלו בקופה

עד כה הוכרה האלימות במשפט ובשיח הציבורי כאלימות פיזית כלפי האישה. כתוצאה מכך, מרבית התלונות והתיקים שהגיעו לדיונים בבתי המשפט נסבו על רכיב זה. אולם, מאפיינים רבים אחרים אינם זוכים לאותה בולטות, והמדובר בעיקר על מערכות פוגעניות שיסוד האלימות הפיזית נעדר מהן או פועל לצידן כיסוד נלווה ולא ראשי.

החוק והמשפט מורגלים להתמודד עם התנהגויות, אשר כל אחת מהן בנפרד גורמת, בבירור, נזק מוכר ומוחשי. הם מתקשים לזהות נזקים הנגרמים מהצטברות של מכלול התנהגויות השלובות זו בזו. ואולם, נשים הסובלות מאלימות כלכלית כמו שמתארת לילי ואחרות חוות תהליך תבניתי ארוך ומצטבר לאורך שנות הנישואין שמרוקן אותן מהיכולת להיות ישות בוגרת אוטונומית ועצמאית מבחינה כלכלית ואחרת.

כבר שנים ברור כי בשלה העת להציע הגנה משפטית גם לתופעות שנתפסות כאפורות ומעורפלות, הנוגעות לחייהן של נשים ומשפיעות על מעמד האישה במשפחה ובכלל.

העימות שניצת (ב-20 באוקטובר) בוועדת החוקה, בדיון על הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית, כמו גם ההתלהמות הענפה של חברי הכנסת הדתיים כלפי החוק המוצע, רק מחזקים את הדחיפות בהגשת סיוע סטטוטורי לנשים רבות המתמודדות עם תופעות אלה.

נפוצות התופעה בקרב נשים נשואות חוצה דמוגרפיות, ואנו פוגשות את התופעה אצל נשים המתגוררות בעיר ובכפר, משכילות ושאינן משכילות, אמהות לילדים ושאינן אמהות לילדים. להערכתי מדובר בלפחות 20% מהנשים הנשואות בישראל שסובלות משתלטנות קיצונית, כאשר המידור הכלכלי הוא הרכיב הבולט ביותר מבין יתר המאפיינים של התופעה.

החוק והמשפט מתקשים לזהות נזקים מצטברים ממכלול התנהגויות השלובות זו בזו. אך נשים הסובלות מאלימות כלכלית חוות תהליך תבניתי מצטבר לאורך שנות הנישואין שמרוקן אותן מהיכולת להיות ישות בוגרת אוטונומית מבחינה כלכלית ואחרת

כפי שהסתבר לכולנו, וכצפוי, בשבעת החודשים האחרונים בהם בקשנו להסתגר בבתינו, המספרים מצויים בעלייה חדה. ככל שנקדים להנכיח את התופעות הללו בספר החוקים, כפי שהצלחנו לעשות בשנת 1998 עם החוק למניעת הטרדה מינית, כך נצליח להתקרב למניעת רצח האישה הבאה.

ד״ר אילנה קוורטין היא מחברת הספר "כלואות: שתלטנות קיצונית בזוגיות". היא אקטיביסטית פמיניסטית בתחום בריאות נשים וזכויות נשים בעבודה ובעולם המשפחה. שותפה לחקיקה בתחומים אלה ומתמחה באלימות נטולת היבטים פיזיים כלפי נשים. כיום מתגוררת עם משפחתה בלוס אנג׳לס, שם היא שליחה של הסוכנות היהודית ומנהלת את פעילות הסוכנות באזור מערב ארה״ב. אילנה היא ד״ר למגדר ועורכת דין מומחית לזכויות נשים (צילום: ליפז בראל)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 695 מילים
סגירה