הרשות להגנת הפרטיות נאבקת להפסיק את איכוני שב"כ על אזרחי ישראל

פרשנות צריך להעריך את העמדה האמיצה של הרשות להגנת הפרטיות שבמשרד המשפטים נגד המשך השימוש בכלי האיכון של שב"כ - עמדה המנוגדת לקול הכללי היוצא ממשרדי הממשלה ● בחוות דעת שישית שהרשות מוציאה הבוקר, לקראת ישיבת ועדת השרים המיוחדת שמיועדת להתכנס היום, קובעת הרשות: "ההצדקה המרכזית לעשות שימוש בכלי הטכנולוגי שבידי שב"כ - אינה עומדת עוד"

איכונים סלולריים. אילוסטרציה (צילום: Tero Vesalainen/iStock)
Tero Vesalainen/iStock
איכונים סלולריים. אילוסטרציה

שימוש בכלי המעקב של שב"כ אחרי אזרחים ישראליים, במסגרת המאבק באמצעים אפידמיולוגיים לקטיעת שרשראות הדבקה במגפת הקורונה, צריך להיעשות בחקיקה ראשית ולא בתקנות שעת חירום. כך פסק כזכור בג"ץ בחודש אפריל האחרון.

כחודשיים לאחר מכן נחקק "חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש וקידום השימוש בטכנולוגיה אזרחית לאיתור מי שהיו במגע קרוב עם חולים" – ומאז פועל שב"כ באמצעות הסמכה ייעודית שבחוק, ולא בתקנות שעת חירום.

אותו חוק מחייב את קבינט הקורונה להחליט מדי פעם אם יש הצדקה להמשך ההסתייעות בכלי הפוגעני, וזאת בין היתר על רקע מידת הפגיעה בפרטיות, הגלומה בשימוש במעקבים הסלולריים של שב"כ אחרי אזרחים.

כדי לקבל החלטה מושכלת, מחייב החוק את הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים להגיש לממשלה, מדי כמה שבועות, את חוות דעתה לגבי היקף הפגיעה בפרטיות, וזאת על רקע קיומם של אמצעים חלופיים, שיאפשרו לוותר על השימוש באמצעי שב"כ כלפי אזרחי המדינה.

ואכן, הרשות להגנת הפרטיות מפרסמת חוות דעת מטעמה בעניין זה. האחרונה שבהן, שישית במספר, מתפרסמת הבוקר (ראשון), לקראת ישיבת ועדת השרים המיועדת להתכנס היום.

צריך להעריך את העמדה האמיצה של הרשות בעניין זה – המנוגדת לקול הכללי היוצא ממשרדי הממשלה ביחס להמשך השימוש בכלי שב"כ: לגישת הרשות להגנת הפרטיות, "ההצדקה המרכזית שעמדה מלכתחילה בבסיס ההחלטה לעשות שימוש בכלי הטכנולוגי שבידי שב"כ – אינה עומדת עוד".

ולכן – "לעת הזו ניתן להפסיק את השימוש הגורף בכלי שב"כ. ניתן לשקול מנגנון לפיו השימוש במנגנון שב"כ יוגבל אך ורק למקרים שבהם החולה המאומת אינו משתף פעולה כלל בחקירתו".

"לעת הזו ניתן להפסיק את השימוש הגורף בכלי שב"כ. ניתן לשקול מנגנון לפיו השימוש במנגנון יוגבל אך ורק למקרים שבהם החולה המאומת אינו משתף פעולה כלל בחקירתו"

בחוות הדעת הקודמת, שהוגשה לפני שבועיים, ציינה הרשות כי "המציאות בשלושת החודשים האחרונים מלמדת בבירור על כך שכלי שב"כ אינו מונע את העלייה בתחלואה, אינו מעכב אותה, אינו מסייע בבלימתה, ואף לא מנע את הצורך בהכנסת כל תושבי ישראל לסגר שני. הירידה בנתוני התחלואה קשורה במישרין לסגר השני ולא לכלי שב"כ".

את הסיבה לעמדתה החד-משמעית של הרשות להגנת הפרטיות, בדבר הצורך לחדול מהשימוש בשב"כ במסגרת המאבק בהדבקות, היא מבססת דווקא על נתונים שהציגה פרקליטות המדינה לשופטי בג"ץ, במסגרת הדיון בעתירה הנוכחית נגד מעקבי שב"כ – עתירה של האגודה לזכויות האזרח ושל ארגון עדאלה.

מתברר שהמדינה עמלה על הרחבת מערך החוקרים והמתשאלים האפידמיולוגיים, הכולל כיום קרוב ל-3,000 איש, המקיימים בין 4,000 ל-6,000 חקירות אפידמיולוגיות מדי יום. ומערך זה אמור עוד להתרחב. על פי נתוני התחלואה הנוכחיים, מדובר במערך היכול להכיל בקלות את מספר הנדבקים בכל יום, ולקיים שגרת חקירות ותשאול גם בלא כלי שב"כ.

אחת החלופות לשימוש בכלי המעקב של שב"כ היא טכנולוגיות "אזרחיות", כמו למשל אפליקציית "המגן", שבשיאה הורידו אותה מאות אלפי אזרחים, אך בהמשך רובם הסירו אותה מהטלפונים שלהם. האפליקציה הזו זכתה לציונים לשבח מבחינת "הנדסת הפרטיות" שלה, כך שהיא נותנת מענה למגעים אפשריים עם חולים מאומתים, מבלי לאגור מידע לא נחוץ על אזרחים.

בין היתר, נבחנת האפשרות לכפות על אזרחי המדינה שימוש באפליקציות "אזרחיות" שכאלה. הרשות להגנת הפרטיות מתנגדת לכל כפייה שכזו.

"כפייה של שימוש ביישומון או בטכנולוגיה אחרת לצורך איתור מגעים או מעקב אחר חולי קורונה פוגעת באופן בלתי מידתי בזכות לפרטיות", כתבה הרשות בחוות דעת לקבינט הקורונה לפני כשבועיים. במקביל, נטען כי יש לתת תמריצים חיוביים לאזרחים המתקינים באופן וולונטרי אפליקציות דוגמת "המגן" או "רמזור", למשל בדרך של קיצור ימי הבידוד או קדימות בדיון בהשגות או ערעורים על תוצאות האיכון.

"כפייה של שימוש ביישומון או בטכנולוגיה אחרת לצורך איתור מגעים או מעקב אחר חולי קורונה פוגעת באופן בלתי מידתי בזכות לפרטיות", כתבה הרשות בחוות דעת לקבינט הקורונה לפני כשבועיים

ביום חמישי האחרון דנו שופטי בג"ץ אסתר חיות, חנן מלצר וניל הנדל בעתירת האגודה לזכויות האזרח. נציגת הפרקליטות, עו"ד שוש שמואלי, ציינה כי החוק המסמיך את ההיעזרות בכלי המעקב של שב"כ הוא בעצמו חוק זמני, שאמור לפקוע בחודש ינואר הקרוב, וכי "ברור שהאמצעי הזה הוא לא שגרתי, ומותאם למצב המיוחד החירומי".

ביחס לזמניותו של החוק, העיר השופט מלצר בחשש כי "הניסיון שלנו לא טוב, תמיד מסבירים לנו שאלה הוראות-שעה, ויש דוגמאות להוראות-שעה שהן פחות או יותר קבועות".

בתום הדיון סוכם כי המדינה תעדכן את בית המשפט בתוצאות הדיון בוועדת השרים.

עוד 642 מילים
סגירה