אילוסטרציה, כוחות משטרה ניגריים מאבטחים את הבחירות שם ב-2015, בתגובה למחאה חברתית (צילום: AP Photo/Olamikan Gbemiga)
המשטרה בניגריה רוצחת את האזרחים שעליהם נשבעה להגן

הם יורים גם במפגינים

ניגריה

בשנות ה-90 הוקמה בניגריה יחידת משטרה סודית, כדי להיאבק בפשע הגואה שם ● 20 שנה אחר כך, אש השוטרים מופנית כלפי צעירים מקומיים, שנורים למוות ברחובות ● לפחות 85 קורבנות כאלה נספרו שם ב-3 השנים האחרונות, כולם גברים עם ראסטות, ג׳ינסים קרועים וקעקועים - שנרצחו רק בשל המראה והמעמד הנמוך שלהם ● כעת שוטף את המדינה גל מחאה ענק, שבא לידי ביטוי גם בתרבות ובאמנות

המדינה המאוכלסת ביותר באפריקה סוערת החודש. מאז תחילת אוקטובר מפגינים אזרחי ניגריה, מדינה עם כמעט 200 מיליון איש במערב היבשת, במחאה נגד האלימות המשטרתית מצד "סארס", היחידה הידועה לשמצה של משטרת ניגריה למניעת פשעי שוד (Special Anti-Robbery Squad – SARS).

אבל הסיפור של המפגינים הרבה יותר רחב: ניגריה מדורגת במקום ה-146 מתוך 180 המדינות המושחתות ביותר בעולם, והמפגינים הם דור אבוד, שנתקע בין אוזלת היד של הממשלה ומצבם הכלכלי העגום, לבין תאוות הבצע של שוטרים, שחלקם לוקחים שוחד או מחרימים רכוש של אזרחים תמימים כדי לשרוד.

ההפגנות מתרכזות בעיקר במרכז המדינה ובתשע מדינות פדרליות בדרום ניגריה, בלב לבה של תעשיית הנפט, שעליה נשענת הכלכלה המקומית. השבועות האחרונים היו סוערים במיוחד: בלאגוס, עיר של 14 מיליון איש, הוכרז עוצר למשך 24 שעות בניסיון להרגיע את הרוחות; אש חיה נורתה לעבר מפגינים שסירבו להתפנות מהמתחם שבו שהו כשבועיים, ולפחות 12 מהם נהרגו מירי המשטרה.

לא קשה לדמיין מי נתן את ההוראה לירות במפגינים, ולמי יש אינטרס להחזיר על הסדר על כנו, באזור החשוב ביותר לפעילות העסקית ולייצוא של ניגריה. בראש המדינה עומד מוחמדו בוהארי בן ה-77, שאחד מהישגיו הבולטים מאז נכנס לתפקיד בשנת 2015 היה מלחמת חורמה שניהל בשחיתות השלטונית בניגריה. בעוד צפון המדינה ממשיכה לסבול מתקיפות הטרור של בוקו חראם, הדרום בעל החשיבות הכלכלית זכה באופן יחסי מן ההפקר של הארגון. כעת ההפגנות מאיימות לערער גם על היציבות של אזור זה, ועל ההישג הגדול של בוהארי בחמש שנות כהונתו.

הפגנה נגד אכזריות המשטרה בלגוס, ניגריה. 19 באוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Sunday Alamba)
הפגנה נגד אכזריות המשטרה בלאגוס, ניגריה. 19 באוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Sunday Alamba)

השוטרים גונבים את הרכב ובורחים

"שוטרי סארס ירו הרגע בבחור צעיר באזור אוגלי שבדלתא, בעודנו מדברים. זה קרה מחוץ למלון ווטלנד. הם הותירו אותו למות בצדי הכביש, וברחו בג׳יפ הלקסוס שלו".

מילים אלה הציתו את גל המחאה הנוכחי; ציוץ אחד של הגולש איצ'י טיג'יי, תושב ניגריה, ביום שבת, 3 באוקטובר. בסרטון שצירף טיג'יי לציוץ, נראים שני אנשים כשהם מתבוננים בצעיר ניגרי לבוש בחולצה צהובה, שנראה כי כבר אינו בין החיים, ומיד לאחר מכן מנהלים מרדף אחר הג׳יפ שגנבו השוטרים.

אין זו הפעם הראשונה שבה יחידת סארס היא מוקד לביקורת ולמחאות בשנים האחרונות, אך האירוע המתועד הזה הצית הפגנות סוערות בכל רחבי המדינה.

ההאשטג #EndSars הפך לשם נרדף למחאה, והוא נוצר לפני 3 שנים בעקבות אירועים דומים שהציתו מחאה עממית: פלוני שחטאו היחיד היה לנהוג במכונית יקרה שנחשדה כגנובה, פלונית שהעזה לנסוע בגפה במכונית בלילה ולכן חשודה כפרוצה. במקרה הטוב הם נאלצו לשלם שוחד, במקרה הפחות טוב נענשו ועונו.

דוח של אמנסטי מיוני האחרון מצביע על לפחות 85 קורבנות של היחידה בשלוש האחרונים האחרונות, כולם צעירים ניגריים בני 18 עד 35, ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, הנתפסים ברחוב על פי חזותם החיצונית: צעירים עם ראסטות, ג׳ינסים קרועים וקעקועים, מכוניות יקרות או גאדג׳טים נוצצים. בדוח גם מצוינים 15 מקרי החרמה שרירותית של רכוש, והאשמת הקורבנות בפשעי סייבר ובמעשי שוד.

אחד הקורבנות של השוטרים היה סטודנט צעיר בשם מירקל איפניצ׳וקו אוקפרה, שנעצר במרץ 2017 במדינת אנברה שבמזרח ניגריה בחשד לגניבת מחשב נייד. לפי דוח אמנסטי, הוא עבר עינויים ונמנע ממנו מזון במשך 40 יום, עד שהובא לבית המשפט באשמת שוד מזוין. ואולם השופט ביטל את האשמות נגדו בשל חוסר ראיות ושלח אותו לביתו. עדותו של אוקפרה נשמעת כמו מפגש עם ארגון פשיעה:

"המנהיג שלהם הורה להם לתלות אותי. הם לקחו אותי לצד האחורי של האולם וקשרו אותי בחבלים. הם החלו להשתמש בכל מיני אמצעים ואביזרים כדי להכות אותי, כולל ברזלים ומקלות, וגרמו לי כל מיני פציעות. אחד השוטרים השתמש בצינור ברזל כדי לשבור לי את השיניים. נותרתי תלוי במשך יותר משלוש שעות".

בוקר ה-26 באוקטובר בלאגוס, ניגריה, אחרי התנגשויות אלימות בין המשטרה למאזרחים (צילום: AP Photo/Sunday Alamba)
ה-26 באוקטובר בלאגוס, ניגריה, אחרי התנגשות אלימה בין המשטרה למאזרחים (צילום: AP Photo/Sunday Alamba)

יחידה שהיא שם נרדף לשחיתות

כיצד הפכה יחידת הסארס של משטרת ניגריה, שהוקמה במטרה להילחם בפשיעה הגואה, לארגון שהוא שם נרדף לשחיתות ולתאוות בצע של השלטון?

היחידה הוקמה בשנת 1992, במטרה לרכז את הלוחמה במעשי שוד ובפשעים חמורים, שגאו בניגריה מאז סיום מלחמת האזרחים בשנת 1970. עד להקמת היחידה בוצעו פעולות הלוחמה האלה על ידי יחידות שונות במשטרה, שהקימו מחלקות ייעודיות של מודיעין, ופעלו בשטח כדי להילחם בפשיעה בכלל, ובעיקר במעשי שוד שנפוצו בעיר לאגוס ובדרום ניגריה מאז שנות ה-90 המוקדמות.

אחד הקורבנות היה סטודנט צעיר בשם מירקל איפניצ׳וקו אוקפרה, שנעצר במרץ 2017 במדינת אנברה שבמזרח ניגריה בחשד שגנב מחשב נייד. לפי דוח אמנסטי, הוא עבר עינויים ונמנע ממנו מזון במשך 40 יום

קצין המשטרה דלנדי מידנדה היה אחראי על היחידה למניעת פשעי שוד במחלקת החקירות של המשטרה במדינת בנין שבדרום המדינה, ונחל הצלחות שהקנו לו שם ומוניטין טובים. עם הגידול בפשע בלאגוס הוא הועבר לעיר הבירה, והתבקש לאחד שלוש יחידות קיימות ליחידה אחת שתרכז את כל הפעילות.

מידנדה הפך לשריף החדש של העיר, בעזרת 15 קצינים שהוכפפו אליו בשתי תחנות משטרה, והקים את יחידת סארס, שפעלה בימיה הראשונים באופן סמוי. אנשיו היו לבושים בבגדים אזרחיים, ללא תגי זיהוי, ולא נשאו נשק בפומבי. מטרתם העיקרית הייתה לעקוב אחר התקשורת בין הכנופיות, ולעצור פושעים.

במשך כעשור פעלה יחידת הסארס בהצלחה בעיר לאגוס, ובעקבות ההצלחה הורחבה פעילותה לכל 36 המדינות הפדרליות של ניגריה בשנת 2002, וסמכויותיה הורחבו: היחידה הורשתה לבצע מעצרים של פושעים ורוצחים, אנסים וחשודים אחרים בפשעים אלימים; ומיחידה המבצעת פעולות סמויות, היא עברה לפעול בגלוי, תוך הצבת מחסומים בכניסות לערים ומתן היתר לשוטרים במדים אזרחיים לשאת נשק במרחב הציבורי ולבצע מעצרים.

דרישות המפגינים לא נענו

רינו אודואלה הייתה בין מובילי המחאה שסייעו להפוך את ההשאטאג להפגנות ברחבי המדינה. בראיון לפודקאסט Global Dispatches, היא מתארת קבוצת מפגינים עיקשת שנעזרה בקול האישי כדי להניע אחרים לפעולה.

"אחרי שהסרטון פורסם, אנשים החלו לספר על החוויות הקשות שהיו להם תחת ההשטאג #EndSars. אני עצמי ספגתי אלימות קשה", אומרת אודואלה. אבל במקום להפגין במשך כמה שעות ולשוב הביתה, הפעם היא החליטה לעשות את זה אחרת: "במקום לחזור הביתה, חבריי ואני החלטנו להפגין ברחובות לאגוס במשך שלושה ימים רצופים, עד שהדרישות שלנו ייענו. קיבלנו מבכירים בממשלה תשובות ש'אנחנו עובדים על זה', אבל זה לא עצר אותנו מלהמשיך להפגין".

מה היו הדרישות שלכם?

"הדרישה הראשית שלנו היא סגירת סארס, ומתן פיצויים לקורבנות היחידה בפרט, והמשטרה בכלל. כמו כן, דרשנו למצות את הדין עם שוטרים אלימים, לפרסם את שמותיהם, ולפרסם דוח על פעולות היחידה בשנה האחרונה. דרשנו להפסיק את הרדיפה וההפללה של צעירים, ושכל שוטר במדינה יזוהה עם מדים ותג. כרגע, בהרבה מקרים לא ניתן להבדיל בין שוטר לפושע חמוש במרחב הציבורי. כמו כן, דרשנו להעלות את שכרם של השוטרים כדי שלא ייקחו שוחד".

מפגינים נגד אלימות המשטרה בלאגוס, ניגריה, 21 באוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Sunday Alamba)
מפגינים נגד אלימות המשטרה בלאגוס, ניגריה, 21 באוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Sunday Alamba)

ואיך אנשי הציבור הגיבו?

"ההפגנות החלו בלאגוס, ובתחילת אוקטובר הגענו לתחנת המשטרה הראשית של העיר, ודרשנו לראות את מפקד התחנה, אבל קיבלנו רק תירוצים. 'הוא באמצע משימה', 'הוא בפגישה'. שאלנו אם הוא עובד למען הציבור, שמבקש לדבר איתו.

"הגענו לתחנת המשטרה הראשית של העיר, ודרשנו לראות את מפקד התחנה, אבל קיבלנו רק תירוצים. 'הוא באמצע משימה', 'הוא בפגישה'. שאלנו אם הוא עובד למען הציבור, שמבקש לדבר איתו"

"לאחר עשר שעות בערך, מפקד המשטרה הגיע והגשנו לו עצומה עם הדרישות שלנו, ובתגובה הוא טען שחלק מהדרישות שלנו אינן בשליטתו, אלא נמצאות באחריות המחוקקים. הוא הבטיח להביא את העצומה בפני המחוקקים בעיר אבוג׳ה, אבל החלטנו שעד אז נישן מחוץ לתחנת המשטרה.

"למחרת התחלנו לצעוד מהתחנה לבית המחוקקים המקומי. בהתחלה המחוקקים חשבו שאנחנו בדיחה ומשהו חולף. לבסוף הם נפגשו עם כמה מפגינים, והתחילו להבין שאנחנו עיקשים. הגשנו להם עצומה שנייה שהייתה מופנית לפרלמנט".

המפגינים דרשו לפגוש את דובר בית המחוקקים, אולם קיבלו תשובה דומה לזו שבתחנת המשטרה – "הוא עסוק", הוא באמצע פגישות" – מספרת אודואלה. "דרשנו לפגוש אותו, כדי שהעצומה לא תידחק הצידה כמו שקרה בעבר".

מה שקרה אחר כך, טוענת אודואלה, היה הגפרור שהצית את המחאה הרחבה בניגריה. "הדובר לא היה בסביבה, ולכן החלטנו לחכות לו מחוץ לבניין. לבסוף, בשעה 20:00, הופיע מנהל הלשכה של מושל לאגוס, וניסה לשכנע אותנו ללכת הביתה. המשכנו להמתין. בשעה 23:00 בלילה נותרנו 43 מפגינים, ואז הגיעה המשטרה והחלה להחרים לנו את הציוד ולאיים עלינו עם הנשק שלהם. התייחסו אלינו כמו אל טרוריסטים. הסברנו להם שאנחנו מקיימים הפגנה לא אלימה, אבל המשטרה כיבתה את האורות באזור הבניין. חשבנו שאנחנו הולכים למות.

"היינו צריכים להראות שהציבור מאחורינו, ושאנחנו לא מפחדים. התחלנו להעלות סרטונים בשידור חי ברשתות החברתיות, ולפרסם פוסטים. צייצנו שאם נקפח את חיינו היום, המשטרה תהיה הסיבה לכך. זאת הייתה נקודת המפנה, אנשים בניגריה התחילו להבין שאנחנו מפגינים נגד משטרה שמאיימת על חיינו", היא מסכמת בעצב את המציאות של המפגינים, "הרבה מהמפגינים חושבים שעדיף למות בגלל האמונה שלנו מאשר בגלל אלימות משטרתית".

"צייצנו שאם נקפח את חיינו היום, המשטרה תהיה הסיבה לכך. זו הייתה נקודת המפנה, והתחילו להבין שאנו מפגינים נגד משטרה שמאיימת על חיינו. רבים חושבים שעדיף למות בגלל אמונה, מאשר בגלל אלימות משטרתית"

אודואלה וחבריה מתקשים להאמין בשלב זה להבטחות הממשלה, שמצידה הבטיחה להם שיחידת סארס פורקה. עם זאת, היא מספרת על דיווחים שקיבלה ולפיהם שוטרי היחידה נראו בפעולה במקומות שונים ברחבי המדינה. למעשה, ההפגנות שפרצו באוקטובר היו הפעם החמישית שבה מפגינים בניגריה קיבלו הבטחה לפרק את היחידה, אולם נדמה שבכל פעם השתבש משהו אחר.

היסטוריה של הבטחות כוזבות

מלבד היסטוריה של הבטחות שהופרו, יש סיבה נוספת וקונקרטית לכך שההפגנות התפרצו ברחבי ניגריה דווקא עכשיו. אודואלה עצמה מודה בראיון שהיא וחבריה ספגו השראה מהפגנות ה-Black Lives Matter בארצות הברית, אך גם מהמחאות העממיות של מפגינים שהפילו את פסליהם של סוחר העבדים אדווורד קולסטון בבריסל, ושל מלך בלגיה, לאופולד השני, והשחיתו את פסלו של האחרון, שתחת שלטונו הקולוניאלי בקונגו בוצעו מעשי זוועות בתושבי המדינה.

התנועה להפלת הפסלים, שהחלה באוניברסיטת קייפטאון שבדרום אפריקה במרץ 2015 דרשה את הסרת הפסל של ססיל רודס, מראשי האימפריאליזם הבריטי. לצד האקט הסימבולי, דרשו המפגינים גם שורת רפורמות מקיפות אחרות, בהן ייצוג שוויוני של מרצים שחורים בסגל האקדמי, קליטתם של עובדי ועובדות קבלן כעובדי אוניברסיטה וביטול המבחן הפסיכומטרי. המפגינים לא דרשו מימוש של סעיף מסוים או התדיינות, אלא נקיטה חד-צדדית של עשיית צדק אבסולוטית.

"המעניין במחאות בניגריה הוא הקריאה של המפגינים'׳להפיל את זה'. זו לא קריאה לרפורמה, אלא להפיל משהו, להפיל את המשטרה", אומרת לזמן ישראל פרופ׳ לין שלר ממרכז אפריקה באוניברסיטת בן גוריון.

לדבריה, "הממשלה הבטיחה לפרק את היחידה כבר חמש פעמים, וכעת לא יודעת כל כך מה לעשות. מדי יום בשבועות האחרונים הודיעה הממשלה על פשרה ועל הליכה נוספת לכיוון המפגינים, אך הם לא מפסיקים להפגין. זה מראה שהממשלה בלחץ, אבל גם מעצים את המפגינים שאומרים – הנה, מגיבים ומקשיבים לנו".

אילוסטרציה. הפגנה נגד האלימות של יחידת המשטרה סארס בניגריה (צילום: AP Photo/Sunday Alamba)
אילוסטרציה. הפגנה נגד האלימות של יחידת המשטרה סארס בניגריה (צילום: AP Photo/Sunday Alamba)

ניגריה חוותה בעשור האחרון שתי תנועות מחאה משמעותיות, שהוציאו אנשים לרחובות. המפורסמת שבהן הייתה BringBackOurGirls#, לאחר חטיפת 276 תלמידות מבית ספר תיכון בעיירה צ'יבוק שבצפון מזרח ניגריה.

החטיפה הזאת הציתה ציוצים של ידוענים כמו מישל אובמה, אנג׳לינה ג׳ולי וכריס בראון. בינואר 2012 פרצה לתודעה התנועה Occupy Nigeria, בהשראת המחאה העולמית על עליית מחירי הדלק, שכללה שביתות והפגנות שנמשכו כשבוע.

הדור הצעיר בניגריה, מסבירה שלר, צופה בנעשה בשאר בעולם ומתעדכן בהתאם. "הצעירים הניגרים רואים מה קורה במקומות אחרים", היא אומרת, "וחשוב להם להיות בחזית של החדשנות ביבשת, בגלל הרוח הניגרית והמעמד הכלכלי של המדינה. צוחקים תמיד על המכוניות של אנשי לאגוס, ואומרים שהם תמיד עם הדופק של שאר העולם, ויודעים מה הטרנד ואיזו מכונית פופולרית עכשיו. הם לא חיים בבועה, אלא תמיד בקשב לטרנדים בינלאומיים ולמה שקורה בחוץ. לכן הם קיבלו השראה מדרום אפריקה, מארצות הברית ומתנועות מחאה אחרות".

דור בהמתנה

הקשר לשאר העולם מתבטא לא רק במחאות, אלא גם בתמורות החברתיות שחלו בקרב הדור הצעיר בניגריה. בשנת 2012 דיווח הבנק העולמי שניגריה איבדה 400 מיליארד דולר בגין מעשי שחיתות של תעשיית הנפט, המשגשגת במדינה מאז שקיבלה את עצמאותה ב-1960. כ-80% מרווחי היצוא של ניגריה, 90% מתוכם הם הכנסות מנפט, מגיעים אל אחוז אחד בלבד מאוכלוסיית ניגריה.

אין פלא, אם כך, ששחיתות הפכה לשם נרדף לא רק של משטרת ניגריה, אלא של הממסד שם בכלל, מחלה שגרורותיה ניכרות לא רק באי-שוויון ובעוני, אלא גם בהרכב הסוציו-אקונומי, שמוביל צעירים לבחור בפשע כדי לשרוד. נתונים שהתפרסמו באוגוסט מעידים על אופי האבטלה במדינה: 13 מתוך 21 מיליון המובטלים במדינה הם צעירים, 30% מהם בני 25-34 ו-22% מבעלי תואר שני.

"צעירים באפריקה חיים בתוך תקופת המתנה ממושכת בין הילדות לחייהם הבוגרים", מסבירה פרופ׳ אלסינדה הורוואנה, שמכנה את מצבם Waithood, שפירושו תקופת המתנה שבה אנשים לא נחשבים כבר ילדים, אך עדיין לא הפכו למבוגרים, ויכולה להימשך עשור ואף יותר. לדבריה, בדרום מוזמביק, למשל, המעבר לבגרות נעשה בעבר דרך הגירת עבודה לדרום אפריקה. העבודה במכרות בדרום אפריקה סייעה לצעירים מוזמביקיים להפוך לבעלים ולאבות, ולספק פרנסה למשפחות שלהם, ולנשים צעירות להפוך לאימהות ולעקרות בית.

נשיא ניגריה, מוחמדו בוהארי, פונה לאומה בשידור חי בטלוויזיה, יום חמישי, 22 באוקטובר 2020, בניסיון כושל להרגיע את הרוחות (צילום: Bayo Omoboriowo / Nigeria State House דרך AP)
נשיא ניגריה, מוחמדו בוהארי, פונה לאומה בשידור חי בטלוויזיה, יום חמישי, 22 באוקטובר 2020, בניסיון כושל להרגיע את הרוחות (צילום: Bayo Omoboriowo / Nigeria State House דרך AP)

"כיום", מסבירה פרופ' הורוואנה, "חברות אפריקאיות לא מציעות מסלולים לתהליך התבגרות שכזה. הדרכים המסורתיות של המעבר הזה נעלמו, וטרם הצלחנו להגיע למסלולים חדשים של התבגרות". לדבריה, מרכיב עיקרי ב"המתנה" הוא התפיסה של הצעירים, שהמבוגרים מותירים אותם מאחור.

דור הצעירים בניגריה הוא תוצר של התמורות שחלו בכלכלת ניגריה בשנות ה-70, לאחר שזו החלה לשגשג בעקבות עליית מחירי הנפט באותו עשור. תקופה זו התאפיינה בבזבוז הן של הממשלה, והן בחיי היומיום של האזרחים.

לדברי הסופר הניגרי קן סארו-ויווה, בשנים אלה גדלו ההוצאות ממשלתיות על פרויקטים אקראיים של פיתוח, מבלי לחשוב על עתיד האזרחים, לצד צריכה מוגברת. הבועה הזאת התנפצה עשור לאחר מכן, בשנות ה-80, וכמו מדינות אחרות ביבשת, גם ניגריה נאלצה לקבל על עצמה תכניות התאמה מבניות של הבנק העולמי וקרן המטבע העולמית, שדרדרו את הכלכלה המקומית.

דור הצעירים בניגריה הוא תוצר של התמורות שחלו בכלכלת ניגריה בשנות ה-70, לאחר שהחלה לשגשג בעקבות עליית מחירי הנפט באותו עשור. תקופה זו התאפיינה בבזבוז הן של הממשלה, והן בחיי היומיום של האזרחים

תרבות פופ נגד פוליטיקת הזהויות

המשטרים הדיקטטוריים שקמו בשנות ה-80 וה-90 הרעו את מצבה של ניגריה. לדברי איידום איינברי, חוקר ספרות אנגלית ותרבות פופולרית באוניברסיטת קלאבר שבניגריה, השליטים הצבאיים ומקורביהם שקעו עד צוואר בתוך שחיתות והתנהגות ראוותנית, ואלה הטמיעו בזיכרון הלאומי את דמות החייל הניגרי כסוג של גיבור-על אכזר ובעל עושר בלתי נתפס, שהפך מודל להשראה. כחלק מכך, הפכה השליטה האוטוריטרית ותרבות הצריכה למושא השאיפות של צעירים ניגרים רבים עד עצם היום הזה. לדבריו, השחיתות שגאתה במשטרים הצבאיים הולידה תרבות של עונשים והפרות חוק, שכמעט ריסקו את האחריות חברתית.

מהמקום החסר הזה נולד הבסיס לצמיחת מוזיקת הפופ במדינה, Afrobeats, שכובשת בשנים האחרונות את העולם דרך הפזורה הניגרית בלונדון ואמנים מהעיר לאגוס. לדברי איינברי, בעוד שחלקים מהחברה למדו מ"גיבורי העל" ונעזרו בשווקים שחורים ובפשעי סייבר כדי להתפרנס, הדור שייסד את ה-Afrobeats התקומם נגד שעבוד המדינה בידי כוחות כלכליים ופוליטיים, תוך קריאה לקול עצמאי חדש, שהמנעד שלו נע בין התייחסות למציאות החברתית, לעיסוק בהנאות חיי היומיום. בחלקם הגדול, שירי ה-Afrobeats מנסים לשכתב, להאדיר וגם להטמיע את הדימוי של אלה שלא בחרו בדרך של "גיבורי-העל" העשירים.

הוא מסביר כי הצעירים ביקשו לחתור תחת פוליטיקת הזהויות דרך המוזיקה, ולחתור תחת האופי השמרני של החברה הניגרית, שבה קריירה במקצועות כמו הנדסה, משפטים או רפואה, היא לא רק סמל חברתי נחשב, אלא גם חבל הצלה של ממש עבור המשפחה. בחירתם של מוזיקאים צעירים במקצוע "פחות נחשב", חלקם מרקע של עוני רב, נועדה לחתור תחת הדימוי שניתן להם כעלוקות הנתמכות בידי המשפחה. בדרכם המיוחדת, הם יוצרים "גיבורי-על" חדשים, דרך שירים שעוסקים לא רק באהבה, אלא גם בראווה, בבזבזנות ובעשיית הון, כפי שאפשר לשמוע בפלייליסט של ספוטיפי הכולל שירי פרוביטס על כסף ועושר.

אמני האפרוביטס בניגריה ובפזורה הניגרית בלונדון בהחלט הפכו בשנים האחרונות לגיבורי-על תרבותיים במדינתם, והחודש הם היו גם הראשונים לצאת ולתמוך פומבית במפגינים. אחד מהתומכים האלה הוא בורנה בוי, כוכב ניגרי בינלאומי, שכינה את ההפגנות "הרגע החשוב ביותר בתולדות ניגריה".

בוי הוסיף כי, "הצעירים שלנו התאחדו באופן שאף אחד לא הצליח לעשות בעבר, במדינה האפריקאית הגדולה ביותר בעולם צועקים שהספיק להם. האלימות המשטרתית הייתה רק הטריגר". לקריאה המהדהדת שלו הצטרפו גם ביונסה וריהאנה, שחקן הכדורגל הניגרי של מנצ׳סטר יונייטד, אודיון איגהלו, המתאגרף הבריטי ממוצא ניגרי, אנטוני ג'ושוע, ועוד.

בינתיים, ההפגנות בניגריה נמשכות על אף הבטחות הממשלה, על אף הסכנה הכרוכה בכך. גם הודעתו של מושל העיר לאגוס, ובה רשימת 16 השוטרים שנפתחו נגדם צעדים משמעתיים, לא ריצתה את המפגינים, ובכוונתם להמשיך ולהפגין.  במקביל גדל הלחץ הציבורי המופעל על הממשלה, ונשמעות קריאות לחרם שחקנים של הנבחרת, למשל מצד שחקן הפועל באר שבע לשעבר, ג׳ון אוגו.

מפגינים נגד אלימות המשטרה בלאגוס, ניגריה, 21 באוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Sunday Alamba)
מפגינים נגד אלימות המשטרה בלאגוס, ניגריה, 21 באוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Sunday Alamba)

בשבועות האחרונים נרשמו מספר גיוסים מרשימים של תרומות למפגינים ולפצועים, וכן קמפיינים של גיוס כספים למחאה מצד תושבי ניגריה והפזורה הניגרית ברחבית בעולם. קואליציית הנשים של המחאה הצליחה לגייס עד כה 62 מיליון ניירה (כ-162 אלף דולר), ומושל לאגוס הבטיח פיצויים בגובה 200 מיליון ניירה (כ-500 אלף דולר) לנפגעי האלימות המשטרתית בתחום שיפוטו.

בשבועות האחרונים נרשמו מספר גיוסים מרשימים של תרומות למפגינים ולפצועים, וכן קמפיינים של גיוס כספים למחאה מצד תושבי ניגריה והפזורה בעולם. קואליציית הנשים של המחאה הצליחה לגייס עד כה 62 מיליון ניירה

בתחילת השבוע שעבר קיבלה המחאה דחיפה נוספת, לאחר שמייסד טוויטר, ג׳ק דורסי, קרא לתמוך במפגינים וצייץ לינק לתרומות. ייתכן שהסולידריות והאחריות החברתית במדינה, שנראה שאבדו, מתחילות לחזור לארץ ה"סופר איגלס".

עוד 2,537 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // שבת, 5 בדצמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

רבי חיים דויד צוויבל לא זוכר תקופה שבה הקדיש כל כך הרבה זמן רב למאבקים משפטיים ● מתביעה הדורשת לפתוח בתי כנסת ועד פסק דין על חודו של קול בשבוע שעבר בביהמ"ש העליון נגד מושל מדינת ניו יורק - האורתודוקסים בארה"ב מתקרבים לרפובליקאים, ומנצלים את הכיוון השמרני הנוכחי כדי לקבוע גבולות ברורים לטובת חופש הדת, במדינה המקדשת את הפרדת הדת והמדינה

עוד 1,027 מילים

מכתבו של רב להנרי השמיני במרכז תערוכה בספרייה הבריטית

תערוכת כתבים יהודיים נפתחה בסוף השבוע בספרייה הבריטית - וזמינה כולה גם באינטרנט ● התערוכה כוללת את העותק המוקדם ביותר המתועד של ספרו של הרמב"ם "מורה נבוכים", כמו גם כתבים העוסקים במדעים, מוזיקה, משפטים וכישוף ● ויש גם שרטוט שמסביר איך לברוח מהכלא שעשוי להיות יעיל בימים אלה של בידוד וסגרים

עוד 1,570 מילים
Meryl Streep

מריל סטריפ היא ככל הנראה השחקנית עטורת השבחים ביותר של דורה ● ועדיין, הכוכבת בת ה-71 מגדירה את עצמה כ"לא יותר מאשר שחקנית עובדת" ● כעת היא מככבת בסרטו החדש של ריאן מרפי, "הנשף", שיעלה בשבוע הבא בנטפליקס ● בראיון לזמן ישראל היא מדברת על המסר של הסרט, על המורה למוזיקה שהפך לאישה והשפיע עליה עמוקות - ועל תקוותיה לימים שאחרי עידן טראמפ

עוד 1,870 מילים

חשד שאחד המומחים שקראו להסיר את סודן מרשימת המדינות התומכות בטרור - הופעל על ידי איש עסקים רב עוצמה ● אחרי שדבריה עוררו סערה, מחוקקת במצרים חזרה בה מהקביעה שאין בקוראן איסור על נשים מוסלמיות להינשא ליהודים או לנוצרים ● ואיחוד האמירויות חוגגת 49 שנות הצלחה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,046 מילים

למקרה שפיספסת

שלטון ללא כישורי משילות

מערכת בחירות חדשה ונוספת זו הזדמנות שגרתית, נדירה וחוזרת על עצמה, לדבר על מה שמטריד את נתניהו לאורך כל הקריירה שלו: המשילות. נתניהו ונאמניו מייללים בכל מערכת בחירות על היעדר "יכולת משילות". מאשימים את כל העולם, אחותו ופרקליטיו, על שלא נותנים להם למשול. אילו רק היועמ"ש, ובג"ץ, והפקידים העקשנים היו מסירים את ידיהם מפעולות השרים, או אז הציבור היה נותר המום מיכולת המשילות שלהם. מיכולתם לקבל החלטות ולבצע אותן כפי שמגדירים המומחים למשילות.

נתניהו ונאמניו מייללים בכל מערכת בחירות על היעדר "יכולת משילות" ומאשימים את כל העולם. אילו רק היועמ"ש, בג"ץ והפקידים היו מסירים ידיהם מפעולות השרים, או אז הציבור היה נותר המום מיכולת המשילות שלהם

אז, כן אז, הם היו מקדמים את כל מה שתקוע בחיינו. רפורמות ענק להורדת יוקר המחיה, בתי חולים חדשים נוצצים, תחבורה מודרנית ויעילה, הקלות מס גרנדיוזיות ומערכות חינוך, רווחה, איכות הסביבה ו…חלל מפותחות. רק תנו לנו משילות ושר הסייבר דודי אמסלם אפילו לא יקרא ליועמ"ש "מנייאק" וידליק מחשב.

אלא שבכל השיח המופרך הזה נעדרת שאלה אחת קריטית: האם לשרים הללו יש בכלל כישורי משילות? האם הם יודעים לנהל? לתכנן? לשכנע ולהעביר החלטות, לוודא ביצוע? לקדם חוקים למען הציבור ולמען מטרות שהם מבטיחים כל כך יפה לקדם? האם הם יודעים למנות אנשי מקצוע לתפקידים הבכירים שתחת אחריותם? האם הם יודעים לתקצב ולהגיש לממשלה ולציבור תכניות ארוכות טווח שישנו את חיינו מן הייסוד וייטיבו איתם? או הכל הצגה אחת גדולה שכל מטרתה להישאר על הבמה של השלטון כדי לקבל משכורות עתק ולא לעשות כלום.

חסמי המשילות, governance baririers על פי המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות במכללה לביטחון לאומי של צה"ל, מוגדרים כמכשולים המונעים ממדיניות מסוימת להתבצע ועקב כך נפגעת תקינותו וכושר פעולתו של המשטר הדמוקרטי. מכשול הוא כל היבט שמונע או מעכב את התממשותה של תוצאה הרצויה ע"י הממשלה: אדם, תהליך, מוסד, פרוצדורה, נורמות, חוקים, מצב כלכלי, ידע או היעדר ידע. החסמים חולקו לתחומים המשפטיים, הביורוקרטיים והפוליטיים.

"לשמחתנו" כי רבה, הגיע נגיף הקורונה והעמיד את הסוגיה באור נכון. מעתה יש לדבר על כישורי המשילות ולא סתם על "משילות". הכישורים הללו של קבינט הקורונה, שרי הבריאות, החינוך, ביטחון הפנים וביטחון המדינה, ראש הממשלה ושר האוצר שלו, ראש הממשלה החליפי והמנכ"ל החליפי שלו – כולם כולם לדאבון ליבנו, חסרי כישורי משילות.

זה נורא פשוט. זה בוהק לעין ומסנוור וחד וברור כמו ליקוי חמה דרך זכוכית מגדלת.

רק תנו לנו משילות ושר הסייבר דודי אמסלם אפילו לא יקרא ליועמ"ש "מנייאק" וידליק מחשב. אלא שבכל השיח המופרך הזה נעדרת שאלה אחת קריטית: האם לשרים הללו יש בכלל כישורי משילות?

נתוני משרד הבריאות של הימים האחרונים מצביעים על ירידה בכל המדדים של חולים קשים, מונשמים ומתים. אבל הפרויקטור החדש, יחד עם הממונה על בריאות הציבור ושר הבריאות עם ראש הממשלה הראשי שלו, מדברים על סגר שלישי מתקרב.

המשק נמצא במסלול התרסקות מטורף, מיליון מובטלים מחכים בבית לחיסון שיציל את פרנסתם, אלפי עסקים נסגרים וחבורת קבינט הקורונה עוסקת בישיבות ליליות אין סופיות ובשאלה אם כיתה ד' תחזור ללמוד מחר בקפסולה. חסמי המשילות במקרה זה הם פשוט היעדר כישורי משילות.

ההתמודדות עם משבר הקורונה מחייבת את הממשלה להסיר חסמים ביורוקרטיים, פוליטיים כדי ליצור סביבה מוגנת מהנגיף. זה מחייב גם חקיקה מסוימת שתאפשר פעולות לא שגרתיות. אלא שמי שאמור להיות יצירתי מקצועי ונאמן לאינטרס הציבורי הוא עצמו חסר את הכישורים לעשות זאת.

ללינוי אשרם אלופת אירופה החדשה בקרב רב בתחום ההתעמלות האמנותית, נדרשו כישורי גמישות, אתלטיות, יצירתיות, קואורדינציה, כוח, מהירות, תיאום ודיוק כדי להשיג את  התואר הנכסף. היא השקיעה שנים של אימונים ותחרויות כדי להגיע לכושר ולכישורים הנוכחיים שזיכו אותה במדליית זהב.

כל ספורטאי, זמר, שחקן, במאי, רופא, מורה, אינסטלטור או חוקר מוח, נהג, טבח או כל בעל מקצוע אחר, נדרש ללמוד ולהכשיר את עצמו כדי להגיע למקצוענות בתחום בו הוא עוסק ועל מנת להגיע להישגים. אבל הפוליטיקאים שלנו לא דורשים מעצמם שום כישורי משילות. כלום. יכול ראש ממשלה למנות את דודי אמסלם לשר הסייבר גם אם אין לו שום השכלה, הכשרה, ניסיון או קשר לעולם המחשבים והסייבר. גם אם מעולם לא למד מהי מתקפת סייבר ומה משמעותה. אבל הוא עולה על "המזרון" (של עולם ההייטק) ומבקש לקבל "מדליה אולימפית בהתעמלות אמנותית" (ולהתמנות לשר הממונה על תחום שאינו מבין בו כלום). בדיחה. פארסה. על חשבוננו. אמסלם כמובן יגיד שמי שמבקר אותו על כך הוא מנייאק.

יכול נתניהו למנות את מירי רגב לשרת התחבורה ואולי בהמשך לשרת החוץ, גם אם היא מתכוונת למנות במשרדה עסקני ליכוד חסרי כישורים לתפקידים בהם יש להם אחריות על מיליארדי שקלים בתקציב וחיי מאות אלפי אזרחים. את מירי רגב לא מעניין בכלל צרכי התחבורה והכישורים הנדרשים כדי לנהל את מערך התחבורה הציבורית. היא בעניין של בחירות במרכז הליכוד. ואין לה שום כישורי משילות. לא לה ולא לנתניהו שמינה אותה. מירי רגב היא חסם משילות.

יכול רה"מ למנות את דודי אמסלם לשר הסייבר גם ללא השכלה, הכשרה או קשר לעולם המחשבים והסייבר. הוא עולה על "המזרון" (של עולם ההייטק) ומבקש לקבל "מדליה אולימפית" (בתחום שאינו מבין  בו)

נתניהו יכול להוביל כנסת שלמה לשיתוק מוחלט למרות שהוא מכיר את החוקים והנהלים, הוא יכול להוביל את חברי הכנסת התומכים בו לשיתוק המדינה כולה ובלבד שלא יצטרך לעמוד למשפט. ואלה הנבחרים המקוננים על היעדר משילות, מוכנים להפסיק למשול. מוכנים שלא נבחן כלל את כישורי המשילות שלהם ובלבד שיישארו בתפקידיהם.

יכול בני גנץ למנות במפלגתו החדשה אנשים חסרי כל כישורים לתפקידים ממלכתיים רק בשל הנאמנות האישית שלהם אליו וללא קשר לדעותיהם שאינן תואמות כלל את ההבטחות לבוחרים. עומר ינקלביץ כבר אמרנו? פארסת מינוי מבקר המדינה כבר אמרנו? פארסת הויתור על תפקיד יו"ר הכנסת?

לבני גנץ אין שום כישורים למנות אנשי ציבור רציניים, ערכיים, נאמנים לבוחריהם. מרגע שנבחר הוא מקרטע בהחלטות הזויות, סותרות, מנוגדות למה שהתחייב לבוחר, החלטות הפוגעות ביכולתו להיבחר שוב בעצמו, פוגעות באמינותו, פוגעות בכל ערך שעליו הצהיר ופוגעות בעיקר בציבור שנתן לו את קולו. לגנץ אין כישורי משילות.

במשרד הביטחון הוא משדר בלבול. את ועדת הבדיקה לנושא רכש הצוללות וכלי השיט הוא הקים בלית ברירה, באיחור, בגמגום משילותי ולא כהחלטה מקצועית רצינית בדוקה, ואחרי יומיים קיבל סטירת לחי מהיועמ"ש שעצר את עבודת הוועדה. פשוט לא רציני. זוכרים את החסמים? תהליך, מוסד, פרוצדורה, נורמות, חוקים? בני גנץ, הוא עצמו במו ידיו ובהיעדר עמוד השדרה בגופו, מהווה חסם משילותי.

העובדה שהציבור מאפשר לאנשים חסרי כישורי משילות לנהל את חייו, דומה לאפשרות שחולה לב ייתן לקצב לנתח את ליבו. האם אדם שלא יודע לשחות יכול להיות מפקד השייטת בחיל הים? האם מפקד השייטת יכול להיות שר החינוך רק בגלל שהוא יודע לשחות?

זה שהציבור מאפשר לחסרי כישורי משילות לנהל את חייו, דומה לאפשרות שחולה לב ייתן לקצב לנתח את ליבו. האם אדם שלא יודע לשחות יכול להיות מפקד שייטת? האם מפקד השייטת יכול להיות שר חינוך רק בגלל שהוא יודע לשחות?

האם אדם שמאמין בבתי ספר לנבואה יכול להיות שר החינוך? האם ח"כ הנאשם בשוחד יכול להיות ראש ממשלה ועבריין שישב בכלא יכול לחזור לתפקיד של שר? כל האנשים האלה הם אנשים חסרי כישורי משילות וחסרי כשירות משילותית.

כישורי משילות משמעותם קודם כל לדבר אמת. זהו כישרון של בני אדם נורמטיביים בדרך כלל. אבל האם ראש ממשלה שמשקר יומיום בכל דבר ועניין יכול לנהל מדינה? הרי הדבר הראשון שנדרש בניהול מדינה הוא קבלת אמון מהאזרחים. אי אפשר לזכות באמון אם אתה מפר אמונים ומשקר לאזרחים. לנתניהו אין כישורי משילות.

אמנם אין חוק בישראל שאוסר על ראש ממשלה לשקר. אם 11 שופטי בג"צ ידונו בעתירה (דימיונית) נגד ראש ממשלה שקרן, הם יתנו לו הכשר לשקר. במציאות לא בדימיון. כמו שנתנו לנאשם בשוחד הכשר לכהן כראש ממשלה. הרי אין חוק שאוסר את זה. אבל כישורי משילות אינם הכישורים ללכת על קצות האצבעות או לקרוץ בשתי העיניים ולעשות פליק פלאק לאחור. גם לא הכישורים לנאום בפתוס ודיקציה נכונה.

כישורי משילות זו היכולת למשול על בסיס נתוני אמת, קיום הבטחות ומעשים שבגינם הציבור נתן לנבחרים את קולו כי האמין ביכולתם לממש הבטחות, לנהל, לתכנן, לבצע, לשנות את חייו. נתן לשופטים את היכולת להיבחר לתפקידם מתוך אמון בניסיונם, בידע שלהם, באינטגריטי וברמת המוסר שלהם כאשר הם יושבים על כס המשפט. הציבור נתן לשרים את המשרדים עליהם הם ממונים, נתן לחברי הכנסת את המנדט לחוקק חוקים ולפקח על הממשלה. מי שלא מבין זאת, לוקה בהבנת כישורי המשילות.

אמנם אין חוק בישראל שאוסר על רה"מ לשקר. אם 11 שופטי בג"צ ידונו בעתירה (דימיונית) נגד רה"מ שקרן, הם יתנו לו הכשר לשקר. במציאות לא בדימיון. כמו שנתנו לנאשם בשוחד הכשר לכהן כראש ממשלה

ומה באמת לגבי בג"צ? האם לבג"צ יש כישורי משילות בתחום הפיקוח השיפוטי על פעולות השלטון? אלה שאמורות להתנהל על פי חוקי המדינה? לכאורה יושבים בבג"צ אנשים רמי מעלה שלמדו והתנסו עשרות שנים בתחום המשפט. אלא שכישורי משפט אין בהם די כדי להוכיח כישורי משילות. נדרשת גם בושה. כן. כמה קילוגרמים של בושה נדרשים לכל בעל תפקיד בכיר, אפילו לשופט עליון. באמצעות הבושה יכול אותו אדם להשיג כישורי משילות חזקים, ולגדל עמוד שדרה יציב שיעזור לו למנוע החלטות לא סבירות, לא מוסריות, לא הגיוניות מצד הממונים עליו, שלא לדבר על החלטות קטסטרופליות, נפשעות ועברייניות של השלטון. הבושה היא אותו רגע טהור של מחשבה שחולפת במוחו של בעל תפקיד באשר למחויבותו לציבור. עליו לסנן פחדים, לגרש איומים ולראות רק את האינטרס הציבורי ארוך הטווח.

שופטי בג"צ שאישרו לראש ממשלה נאשם בפלילים, שאין לו כישורי משילות כאמור, לכהן כראש ממשלה, הם שופטים לא הגיוניים ולא מוסריים. אנשים שלקחו החלטות לא סבירות שכל בר דעת מבין שאין בהן כל היגיון והן סותרות את השכל הישר, את המוסר והצדק גם אם אין חוק כתוב המנוסח כמו שלט אזהרה על שפת הים. אילו השופטים היו מצוידים בכמה קילוגרמים של בושה, אין ספק שהיו מוצאים את הכישורים והאומץ למנוע מצב אבסורדי זה שבעטיו מדינה שלמה מובלת לאבדון בידי ממשלה של חסרי כישורי משילות.

"ראש ממשלה חזק – ישראל חזקה", הייתה סיסמת בחירות ב-2013 מטעם הליכוד. חזק במה? בוודאי לא במשילות. נתניהו החזק נכנע לחמאס ושחרר 1000 מחבלים עם דם על הידיים תמורת חייל אחד. נתניהו החזק מעביר כל חודש עשרות מיליוני דולרים לחמאס בעזה, למרות שהירי ובלוני התבערה נמשכים. נתניהו נכשל בהבטחות הסיפוח, נכשל בהתמודדות עם נגיף הקורונה ונכשל בניהול תקציב המדינה – הוא פשוט לא מעביר תקציב. תקציב שהוא הסמל המרכזי ליכולת המשילות וזאת כדי להשאיר בידיו פתח מילוט מהרוטציה.

אלה לא כישורי משילות. אלו כישורים של סוחר סוסים, גנב דעת או שרלטנות לשמה. נתניהו מוביל את ישראל כבר פעם רביעית לבחירות לפני שהצליח לנהל ממשלה יציבה ולמשול בענייני המדינה, כל זאת לאחר שהציבור והכנסת נתנו בידיו את יכולת "המשילות" שביקש. מלא מלא.

אילו השופטים היו מצוידים בכמה קילוגרמים של בושה, אין ספק שהיו מוצאים את הכישורים והאומץ למנוע מצב אבסורדי זה שבעטיו מדינה שלמה מובלת לאבדון בידי ממשלה של חסרי כישורי משילות

אבל אין לו כישורים. הוא מערבב את ענייניו האישיים באינטרס הציבורי, הוא לובש נעליים גבוהות כשהוא עולה על המזרן, רגליו השעירות קשות כאבן, הוא לא מצליח לעשות שפגט או לגלגל את הכדור או את הטבעות, הוא לא מסוגל לבצע שום פעולה משילותית אמנותית טהורה, כי אין לו כישורים, וכל מה שהוא יודע זה לחבוט נאומים לתוך מיקרופונים ולשדר תעמולה, להסית ולדבר ערב ערב על הצלחותיו המדומיינות. עם "כישורים" כאלה בוודאי אי אפשר לנהל מדינה.

המשילות היחידה שנותרה כיום בישראל היא הניסיון התמידי להיבחר ולהישאר בשלטון. שם – בשלטון, כבר לא צריך להוכיח שום כישורי משילות.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,738 מילים
עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

סרט גרמני מצליח לטפל בטראמפ והיטלר מבלי ליפול למלכודות

בסרטם החדש, "המשמעות של היטלר", בוחנים צמד הקולנוענים פטרה אפרליין ומייקל טאקר את האידאולוגיה הנאצית ומשרטטים קווים מקבילים בין שנות ה-40 לימינו ● בין האתגרים שאיתם מתמודדים שני הבמאים - איך ליצור סרט מעניין ומלהיב על הנאצים מבלי להפוך את האידאולוגיה הנאצית עצמה למלהיבה

עוד 1,879 מילים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 47 ימים להשבעה

בלי דרמות ובאופן מסודר, ג'ו ביידן מתחיל לעבוד

צוות המעבר של ביידן עובד במלוא הקצב, והנשיא הנבחר הציג עד כה סדרת מנויים שנותנת אינדיקציה לגבי הכיוון שהוא מנסה להתוות בצורת הממשל שלו ● במקביל, בג'ורגי'ה נערכים לסיבוב השני על שני הכיסאות שיקבעו איזו מפגלה תשלוט בבית הנבחרים ● ופסק הדין הראשון של איימי קוני בארט רחוק מלהיות שמרן ● אור רפל-קרויזר מסכם את אירועי השבוע בדרך לבית הלבן

עוד 1,980 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
צֶדֶק

כשפרקליטי ראש הממשלה מבקשים מבית המשפט "הגנה מן הצדק" הם לא מהססים לצטט פסק דין של בג"ץ שאסר את השימוש ב"טלטולים" בחקירות שב"כ - החלטה שנתניהו עצמו התנגד לה נחרצות ● הם גם לא מתביישים לגייס את חנוך לוין, שבלי ספק היה בז להם ● לא הגנה על הצדק דרושה כאן, אלא הגנה על הצדק הפואטי

עוד 1,695 מילים

בעוד כשלושה שבועות יתכנס הרכב של 11 שופטי בג"ץ לדון בשלל עתירות נגד חוק הלאום ● כשנחקק חוק היסוד, נאמר כי מדובר בחוק הצהרתי שאינו צפוי לייצר שינוי במארג הזכויות האזרחיות ● אבל המציאות טפחה על פניהם של המחוקקים התמימים ● השבוע קבע רשם בית המשפט בקריות כי "כרמיאל היא עיר יהודית" תוך שהוא מצטט את חוק הלאום ● ההחלטה הזו עשויה לשחק לידי העותרים ● פרשנות

עוד 915 מילים

דיווח: ניסיון להקים "מפלגת מקצוענים" חדשה

עמוס ידלין עשוי לחבור ליעלון, שאומר שאם אייזנקוט יתמודד, זה יהיה כמספר 2 ● גנץ: "תקציב מיד או בחירות" ● ישראל שילשה את כמות החיסונים שהוזמנו ממודרנה ● דיווח: ממונה הקורונה חושב שפתיחת הקניונים הייתה החלטה פוליטית ● דיווח: גורמים חרד"ליים מתכננים להריץ מפלגת ימין ● חולדאי מגייס כסף לקמפיין לראשות הממשלה

עוד 31 עדכונים

כ"ץ קבע פגישה עם גנץ, שלא מבין שהוא הולך לקנוסה

אתמול הודיעה כחול-לבן כי שר האוצר פנה אל גנץ וקבע עמו פגישה ביום ראשון על תקציב 2020/2021 ● לא בכדי יצאה ההודעה מהצד של גנץ ● שר הביטחון שם את מבטחו עכשיו בכ"ץ ומקווה שיוכל לצאת מהפגישה ביום ראשון עם בשורה שתשאיר אותו במסלול לרוטציה ● כ"ץ יקבל את גנץ בלבביות, אבל האכזבה שמחכה לו במשרד האוצר רק תצטרף לשאר מפחי הנפש ● פרשנות

אתמול בערב (חמישי) הפיצה הדוברות הרשמית של כחול-לבן הודעה לתקשורת. "שר האוצר ישראל כ"ץ פנה כעת לשר הביטחון בני גנץ בבקשה לקיים פגישה להצגת תקציב המדינה לשנים 2021/2020. השניים צפויים להיפגש ביום ראשון הקרוב. טרם נקבעה שעה".

לא בכדי ההודעה יצאה מבני גנץ. שר הביטחון מסרב לאבד תקווה. הוא קורע את החבל אבל משאיר חוט מחבר אחד. הוא עדיין מתחנן לאיזה נס, שישאיר את הרוטציה בחיים.

גנץ הרי כל כך קרוב למעון הרשמי ברחוב בלפור. יש לו אפילו משרד של ראש הממשלה החליפי עם מנכ"ל שאישרה הממשלה. ההסכם הקואליציוני מעגן כיאות את התנאים המופלגים שלו, אחד לאחד. איך אפשר לוותר על כל זה?

גנץ שם את מבטחו עכשיו בכ"ץ. הוא מקווה שיוכל לצאת מהפגישה ביום ראשון עם בשורה. הוא לא מבין שהוא הולך לקנוסה. האכזבה שמחכה לו במשרד האוצר מצטרפת לשורה של מפחי נפש, שהובילו אותו לנאום הממורמר שנשא ביום שלישי בכנסת. בפגישה באוצר, גנץ לא יצליח לעצור את "הפיגוע הכלכלי שנתניהו עושה באזרחי ישראל", כלשונו.

בנימין נתניהו ובני גנץ בדיון על ההסכם עם בחריין, 10 בנובמבר 2020 (צילום: דוברות הכנסת - שמוליק גרוסמן)
בנימין נתניהו ובני גנץ בכנסת, 10 בנובמבר 2020 (צילום: דוברות הכנסת – שמוליק גרוסמן)

כ"ץ יקבל את גנץ בלבביות, כדרכו. סביר להניח שהשניים יחליפו כמה מלים על מושב כפר אחים שבו גדלו. כ"ץ מתגורר שם עד היום. בהמשך יציג שר האוצר לגנץ את לוח הזמנים שלו להעברות התקציב וחוקי ההסדרים. ביום שני האחרון הוא הציג את הלו"ז הזה לנתניהו:

  • 9 בדצמבר 2020: אישרור תקציב 2020 בממשלה.
  • 17 בדצמבר 2020: אישור תקציב 2021 וחוקי ההסדרים בממשלה.
  • 23 בדצמבר 2020: אישרור תקציב 2020 בכנסת.
  • פברואר 2020: אישור תקציב 2021 וחוקי ההסדרים בכנסת.

גנץ לא מבין הרבה בתקציב, כמו שהוא לא בקיא בסעיפים נסתרים בהסכמים פוליטיים, כפי שראינו. הוא יודע בגדול שהוא חתם על הסכם קואליציוני עם נתניהו באפריל האחרון, ושם מתחייב ראש הממשלה להעביר תקציב דו-שנתי. ההסכם הזה הפך לתיקון בחוק יסוד הממשלה, אבל התקציב  המובטח לא עבר באוגוסט וקיבלנו את הדחייה שרקמו יועז הנדל וצבי האוזר, עד ה-23 בדצמבר.

הנדל והאוזר רוצים עכשיו לפוצץ את התקציב וללכת לבחירות כי מקומם מובטח ברשימה של נפתלי בנט. גנץ מנהל מלחמת מאסף שנראית אבודה. הוא יתבע משר האוצר להעביר את תקציב 2021 מיד, בשלוש קריאות, עד סוף החודש. כ"ץ יגחך. הוא יגיד לו שגלגלי הממשלה והכנסת לא עובדים כל כך מהר. יש תהליכים, יש הצבעות, יש עבודת משרדים, יש ועדות בכנסת. "בוא נעביר את תקציב 2020 ב-23 בדצמבר ונמנע בחירות", יאמר כץ לגנץ. לאט, לאט. אחר כך נראה.

גנץ מנהל מלחמת מאסף שנראית אבודה. הוא יתבע משר האוצר להעביר את תקציב 2021 מיד, בשלוש קריאות, עד סוף החודש. "בוא נעביר את תקציב 2020 ב-23 בדצמבר ונמנע בחירות", יאמר כץ לגנץ. אחר כך נראה

כ"ץ יודע שנתניהו לא רוצה תקציב לא בדצמבר ולא בפברואר. אם יש תקציב, יש ממשלה, ואם יש ממשלה, יש רוטציה. נתניהו רוצה בחירות, אבל במועד שנוח לו, ורק אחרי פיצוץ תקציב. "אם לא היה משפט – היה תקציב", אמר גנץ השבוע בנאומו, וכל כך צדק.

למה בכל זאת הוא הולך לפגוש ביום ראשון את שר האוצר? למה הוא מוציא הודעה ועושה בושות לעצמו? הפתרונים הם לא מתחום ההיגיון הפוליטי והמעשי.

עוד 462 מילים

"ההדבקה ירדה כי החרדים הגיעו לעומק חיסוני גבוה"

מגפת הקורונה ההדבקה בקורונה במגזר החרדי הפכה מהגבוהה ביותר לנמוכה ביותר בישראל ויש כבר מי שמדבר על חסינות עדר ● פרופ׳ אודי קימרון: "כשחלקים גדולים מהאוכלוסייה נדבקים, ההדבקה יורדת" ● פרופ׳ גבי ברבש מודה שאין הסבר טוב יותר לתופעה אבל מזהיר: "השיח על חסינות העדר מסוכן ביותר" ● החדשות הרעות: התפתחות דומה במגזר החילוני תעלה בחיי אלפי בני אדם

עוד 2,189 מילים

הפתרון של משרד התחבורה לסכנה בבתי הספר: תמרורים חמודים

משרד התחבורה חשף השבוע שלושה תמרורים חדשים הנמצאים בתהליך אישור אשר יוצבו בקרבת בתי הספר ● המדובר בתמרורים כחולים, לא אפקטיביים וחסרי כל סיכוי להשפיע על מצב הבטיחות בדרכים הרעוע בסביבת מוסדות החינוך ● "אור ירוק" לזמן ישראל: "תמרור לבדו לא יכול לאלץ את הנהג להוריד את המהירות ליד בתי ספר, והפחתת המהירות זה הדבר העיקרי שיציל את הילד הבא"

עוד 983 מילים

לגליזציה 20 שנה בכלא על כמה עציצים ומנורה צמודה

תזכיר החוק לאסדרת שוק הקנאביס אמור להיות ציון דרך משמעותי בדרך ללגליזציה ● אלא שהמרוויחים העיקריים עומדים להיות החברות המסחריות, שיזכו לבלעדיות על שוק שמגלגל כ-7 מיליארד שקל בשנה, בעוד שמיליון וחצי הישראלים שצורכים כיום את החומר באופן לא חוקי יעמדו מול מגבלות דרקוניות ועונשים חסרי פרופורציה ● גם מטופלי הקנאביס הרפואי חוששים שיידחקו לסוף התור

עוד 1,895 מילים ו-1 תגובות

הממשלה לא תדון ביום א' בתקציב ובמינוי מפכ"ל

בג"צ הודיע למדינה כי עליה "לפעול במהירות למינוי מפכ"ל", אבל הנושא לא מופיע בלו"ז ישיבת הממשלה הקרובה ● כ"ץ הבטיח לגנץ לזרז את תקציב המדינה - אבל גם התקציב לא נמצא בלו"ז ● מנדלבליט לבג"צ: מתנגד להתערבות שיפוטית בחוק הלאום ● משרד הבריאות הפתיע את קופות החולים: תוך חודשיים יגיעו חיסונים לשני מיליון ישראלים ● ירדן מודיעה בעקבות בחירתו של ביידן: נחדש את השיחות ושיתוף הפעולה עם ישראל

עוד 67 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה