אילוסטרציה (צילום: istockphoto/Eva Blanco)
לסביות דתיות בארה"ב לא מוותרות על ביקור במקווה

כאן טובלות בכיף

גאווה

"יש איזה חשש, מה אם הבלנית תדע? מה אם פקידת הקבלה שמקבלת את התשלום תדע?" ● "היה עלי לשקר, מפני שהעובדות במקווה בצרפת היו מזדעזעות אילו ידעו את האמת. סיפרנו להן שאנחנו חברות, ושאנחנו בטיול עם הבעלים שלנו" ● לסביות יהודיות-אמריקאיות דתיות מספרות על חשיבות הטבילה במקווה עבורן, על רגעי המבוכה, ועל מה עושים כאשר שתי בנות הזוג לא מקבלות את הווסת באותה עת

כמו נשים יהודיות שומרות מצוות רבות, סנדי טפנאק מבקרת במקווה מדי חודש, בסוף המחזור החודשי, כדרך לשמירה על הלכות טהרת המשפחה. היא מנקה את גופה ביסודיות לפני שהיא טובלת שלוש פעמים, בזמן שהבלנית צופה בה מקיימת את המצווה שנשים יהודיות מקיימות אלפי שנים לפני האיחוד הפיזי עם בעליהן.

אך בניגוד למרבית הטובלות במקווה, לטפנאק מחכה בבית אישה – עובדה שגורמת לעורכת הדין בת ה-36 לחוש אי נוחות מסוימת במהלך הביקורים שלה במקווה האורתודוקסי הסמוך לביתה. "יש איזה חשש. מה אם הבלנית תדע? מה אם פקידת הקבלה שמקבלת את התשלום תדע?" אמרה טפנאק.

"זוהי התחושה העיקרית שעולה. האם אני באמת שייכת הנה? האם האנשים האלה חושבים שאני שייכת הנה? ואני מניחה שברמה האישית ביותר, נשאלת גם השאלה האם אני באמת מאמינה שאני שייכת הנה?"

"זוהי התחושה העיקרית שעולה: האם אני באמת שייכת הנה? האם האנשים האלה חושבים שאני שייכת הנה? ואני מניחה שברמה האישית ביותר, נשאלת גם השאלה האם אני באמת מאמינה שאני שייכת הנה?"

טפנאק היא חלק מקבוצה קטנה אך צומחת של יהודים להט"בים שמאמצים את חוקי טהרת המשפחה לחיי הנישואים הפרטיים שלהם, וזאת למרות שחוקים אלה חלים על איחוד בין גבר לאישה. מכיוון שההנחיות עבור מי שאינו חי בנישואים הטרוסקסואלים מועטות מאד, רבים מסתמכים על רשתות חברתיות ועל שיחות בלתי פורמליות כדי לברר איך יתאים הנוהג למערכות היחסים שלהם.

"יש מגמה אמיתית בקרב אנשים שלא בהכרח ממקמים את עצמם במסורת, שאומרים 'אני עומד למצוא את עצמי במסורת, ואם אני לא שם, אני אדאג להכניס את עצמי לשם", אמרה לייני סולומן, יהודיה א-בינארית שעובדת כמנהלת הלימוד הלאומי ב"סברה", ישיבה קווירית בשיקגו.

טפנאק לא תמיד דמיינה את עצמה טובלת במקווה. "כמי שגדלה בסביבה אורתודוקסית מודרנית, ומבלי שהיו לי חברים להט"בים כמודל לחיקוי, אפילו לא עלה על דעתי שאספקטים כלשהם של טהרת המשפחה יהיו רלוונטיים בהקשר של משפחה גאה", היא אמרה. אך כשהיא ורעייתה, לינה, החלו, עוד לפני שנישאו בשנת 2018, לדון במנהגים היהודיים שהן רוצות לשלב בחיי המשפחה שלהן, הן הבינו שלנושא טהרת המשפחה יש משהו להציע. "ככל שדיברנו על כמה מההיבטים הפחות טכניים של זה, ויותר על המשמעות שמאחורי חלק מהכללים, חשבתי 'זה בעצם צריך להיות רלוונטי עבורנו'", נזכרה טפנאק.

לינה טפנאק, בתמונה עם הבלנית טליה לקריץ במקווה ווסט סייד שבניו יורק, החליטה לקיים את חוקי הנידה יחד עם רעייתה, סנדי (צילום: באדיבות טפנאק)
לינה טפנאק, בתמונה עם הבלנית טליה לקריץ במקווה ווסט סייד שבניו יורק (צילום: באדיבות טפנאק)

יחד עם שמירה על כשרות ועל השבת, שמירה על חוקי טהרת המשפחה נחשבת לאחד מעמודי התווך בחיים יהודיים. למעשה, ההלכה קוראת לקהילות חדשות לבנות מקוואות לפני בניית בתי כנסת – ובתקופת הקורונה, קהילות רבות הותירו את המקוואות פתוחים לטבילה החודשית גם בשעה שבתי הכנסת נותרו סגורים.

חוקי טהרת המשפחה מוזכרים לראשונה בספר ויקרא, כשאלוהים מורה לבני ישראל על כמה מקורות טומאה. אישה במחזור חודשי נחשבת נידה במשך שבעה ימים, וגבר המקיים יחסי מין עם אישה נידה נחשב טמא.

חוקי ההלכה שינו את הנוהג, כך שאישה צריכה לספור עוד שבעה ימים "נקיים" לאחר סיום הווסת לפני שתוכל לטבול במקווה ולחדש יחסי אישות עם בעלה. פירוש הדבר שרוב הזוגות ההטרוסקסואליים המקפידים על הנוהג יכולים לקיים יחסים אינטימיים במשך כשבועיים מתוך החודש. זוגות רבים ישנים במיטות נפרדות ונמנעים ממגע ומפלירטוטים מזדמנים במהלך ימי הנידה.

ככל שדנו בנושא עם שרה מולהרן, רבּה שאינה משתייכת לאחד מהזרמים המוכרים ביהדות, שערכה את טקס הנישואים שלהן, הטפנאקיות מצאו שהיבטים שונים של המנהג מדברים לליבן. שתיהן מצאו משמעות ברעיון של טקס המציין את חילופי הזמנים, וסנדי חשה שתקופה שבה יחסי מין הם מחוץ לתחום מועילה למערכת היחסים. לאחר שהתייעצו עם מולהרן, הן קבעו נוהג לפיו כל אחת מהן תטבול במקווה אחרי הווסת, ואחרי ספירת שבוע במקום שבועיים של ימי נידה.

מולהרן, שהוסמכה לרבנות ע"י ההיברו קולג' וע"י ידי דניאל לנדס, רב אורתודוקסי פרוגרסיבי מירושלים, יעצה לעשרות זוגות קווירים בנושא. "האנשים שבאים אלי חושבים שלהלכה יש מה לתרום לחייהם בהיבטים המרכזיים של היותם בני אנוש, כאבן יסוד בחייהם, והם לא חושבים שזה עומד בסתירה להיותם קווירים", אמרה מולהרן. "כך שברמה מסוימת הגיוני לומר 'אם להלכה יש משהו לומר לי כיהודי, כבן אדם וכקוויר על האופן שבו ניתן לווסת את האכילה שלי, ולהסדיר את שעות היום שלי, למה שלא יהיה להלכה משהו לומר על חיי המין שלי?'"

"ברמה מסוימת הגיוני לומר: 'אם להלכה יש משהו לומר לי כיהודי, כבן אדם וכקוויר על האופן שבו ניתן לווסת את האכילה שלי, ולהסדיר את שעות היום שלי, למה שלא יהיה להלכה משהו לומר על חיי המין שלי?'"

קיימת מעט מאד הדרכה פורמלית לזוגות להט"בים שמעוניינים לשמור על חוקי נידה, ובניגוד לבנות הזוג טפנאק, יש זוגות שאין להם גישה לרב ידידותי לקווירים, שבקיא בחוקים, שכן מצוות הטבילה במקווה נשמרת בעיקר על ידי אורתודוקסים.

"האתגר העיקרי שאני שמעתי הוא שמעט מאוד מנהיגים דתיים היו מוכנים לקחת את זה ברצינות. אנשים מתקשים להתייחס אליהם ברצינות אם הם רוצים לשקול לשמור על גרסה כלשהי או על מראית עין של המצווה הספציפית הזו", אמרה מרים קבקוב, מנכ"לית ארגון אשל, ארגון להט״בים יהודים אורתודוקסים.

סולומן, יהודיה א-בינארית שעובדת ב"סברה", נזכרת איך התייחסו אליה בביטול כששאלה על השימוש במקווה. "כשהתחלתי לחשוב על הנהגת נידה בחיי, שאלתי על זה, ומה עלי לעשות, ונאמר לי, 'אל תדאגי, זה לא חל עלייך'", היא מספרת.

מאז, הפכה סולומן מקור מידע לאחרים שנמצאים במצב דומה, והיא משיבה על שאלותיהם של עשרות יהודים קווירים וטרנסים שמגלים עניין ורוצים ללמוד עוד על נידה ועל האופן בו הנידה חלה עליהם. "מאז שיש בעולם אנשים קווירים, אנשים חושבים על הנושא הזה, אבל אני חושבת שלעתים קרובות תורה שבעל פה מהסוג הזה קימת במחתרת", היא אמרה. "עכשיו זה הרגע שבו אותם מנהגים מחתרתיים משותפים ושואלים עליהם באופן גלוי יותר".

חלק מהשאלות האלה עוסקות בשאלה איך להחיל חוקים, שנוצרו במקור עבור זוג שבו רק אחת מבני הזוג מקבלת וסת, על זוג בו שתי בנות הזוג חוות מחזור חודשי. אלא אם המחזור החודשי של שתי בנות הזוג מתחיל באותו יום, הן תגענה למצב שבו ימי הנידה יהיו ארוכים משבועיים, והן לא תוכלנה לקיים יחסים אינטימיים – ובחלק מהמקרים זה יכול להימשך חודש שלם. כדי להימנע ממצב כזה, זוגות קווירים רבים מקיימים את תקופת הנידה הקצרה המותווית בתנ"ך.

"באופן כללי, אני מייעצת לזוגות שמקבלות וסת ורוצות לקיים מנהגי נידה, לקיים נידה של שבעה ימים ולא של שבועיים, כדי שיהיו בנידה לאורך תקופת הווסת, אך עדיין לפי הקצב שהרבנים חוזים, יהיו זמינות מינית זו לזו בערך מחצית מהזמן", אמרה מולהרן, הרבה שיעצה לבנות הזוג טפנאק.

אילוסטרציה, על אף סגירת בתי הכנסת בתקופת המגיפה העולמית, מקוואות כמו זו שבאפרת נותרו פתוחים לטבילה החודשית של נשים (צילום: דיויד ועקנין עבור וושינגטון פוסט באמצעות גטי אימג'ס)
אילוסטרציה, על אף סגירת בתי הכנסת בתקופת המגיפה העולמית, מקוואות כמו זו שבאפרת נותרו פתוחים לטבילה החודשית של נשים (צילום: דיויד ועקנין עבור וושינגטון פוסט באמצעות גטי אימג'ס)

קומץ הזוגות הקווירים שקיבלו ייעוץ מנחמה ברש, מורה אורתודוכסית המדריכה כלות לעתיד בנושאי נידה ובנושאים אחרים, בחרו לקיים תקופה קצרה יותר של נידה. "אחד הדברים שאני מדגישה הוא שזו אינה שיחה הלכתית, מפני שההלכה אינה מכירה בנישואי בני זוג מאותו מין באופן שבו היא מכירה בנישואים הטרוסקסואלים והיא אינה מכירה במיניות בין בני זוג מאותו מין", אמרה ברש, חברת סגל ב"פרדס", ישיבה בירושלים שאינה משתייכת לאחד הזרמים ביהדות.

"אז הם משלבים יסודות מהמבנה ההלכתי לתוך מערכת יחסים לא הלכתית, אבל מה שהם מחפשים, ומה שלדעתי הם רוצים, הוא להשיג קדושה, להשיג סוג מסוים של גבול, הפרדה בין היחסים זו עם זו לבין היחסים שלהן עם אלוהים".

"הם משלבים יסודות מהמבנה ההלכתי לתוך מערכת יחסים לא הלכתית, אבל מה שהם מחפשים, ומה שלדעתי הם רוצים, הוא להשיג קדושה, להשיג סוג מסוים של גבול, הפרדה בין היחסים זו עם זו לבין יחסיהן עם אלוהים"

ברש מכירה בכך שהעבודה שלה עם זוגות קווירים עשויה לגרום להרמת גבה בעולם האורתודוקסי. "יהיו אנשים בעולם האורתודוקסי שיאמרו 'אינך יכולה להחיל מושג כמו קדושה על מערכת יחסים לא הלכתית'", היא אמרה. "זו לא החלטה שלי. אני מלמדת תורה, אני מלמדת תלמוד, אני מלמדת הלכה, אני מלמדת ערכים יהודיים, והסטודנטים שלי בוחרים לשלב ולהחיל את הדברים האלה בחייהם ולהעניק לחייהם תוספת משמעות, ואני בהחלט מברכת על כך."

על אף שקהילות אורתודוקסיות רבות – במיוחד אלה שבעולם האורתודוקסי המודרני – הפכו בשנים האחרונות סובלניות יותר כלפי להט"בים, מערכות יחסים של בני זוג מאותו מין נותרו בגדר טאבו. הרב המכריע של הרבנים האורתודוקסים לא מקיימים חתונות לבני זוג בני אותו מין ולא נדיר שרבנים תומכים בכך שהומוסקסואלים יישארו רווקים או שמשפחות ישלחו ילדים ל"טיפול המרה".

המשמעות של גישות מסוג זה היא שיהודים דתיים גאים חשים אי-נוחות בביקורים במקוואות אורתודוקסיים. בחלק מהערים שבהן חיה אוכלוסייה יהודית גדולה יש מקוואות פלורליסטיים או לא אורתודוקסיים, אך לרבים יש גישה לגרסה האורתודוקסית בלבד. אישה בת 27 משיקגו, שביקשה שלא נפרסם את שמה, ניסתה להסתיר פעמים רבות שזוגתה היא אישה, כשביקרה במקווה אורתודוקסי. פעם אחת, בנסיעה לפריז, סיפרו בנות הזוג לבלנית שהן חברות.

"היינו חייבות לשקר כמובן. היינו צריכות למצוא כל פריט לבוש שנראה דתי וסובבנו את הטבעת כדי שהיא תיראה כטבעת נישואים, דברים מהסוג הזה", סיפרה. "הרגשתי רע שעלי לשקר מפני שהנשים האלה היו מזדעזעות אילו ידעו מה הן עושות. סיפרנו להן שאנחנו חברות, ושאנחנו בטיול עם הבעלים שלנו".

חלק מהיהודים הקווירים מוצאים דרכים דרך לשמירת הנידה, השונה לגמרי מהמוסכמות ההלכתיות. הרב בקי סילברסטין, רב טרנסג'נדר וג'נדרקוויר מבוסטון, קיבל פניות מכ-20 קווירים עם שאלות בנושא השימוש במקווה, ובשנת 2018 העביר שישה שיעורים בנושא ב"מעיין החיים", מקווה פלורליסטי מחוץ לבוסטון.

לסילברסטין יש "תפריט רעיונות" עבור אנשים שמחפשים אחר דרכים חלופיות לציון המחזור. אחד הרעיונות הוא אמירת ברכה קיימת, או כתיבת ברכה חדשה לציון המחזור, ושמירה על ריחוק חברתי מסוים מבן או מבת הזוג.

"יש דרכים רבות ליצור טקסים שעוסקים בגוף, טקסים שרואים במחזור תזכורת רבת עוצמה לתהליך הבריאה", אמר סילברסטין. "לחשוב מהי המשמעות של קיום תקופה של הפרדה במערכות יחסים ממוסדות, כל השאלות האלה הן שאלות חזקות בפני עצמן, ולדעתי, עבור הרבה אנשים, שמירה על נידה אינה התשובה".

"יש דרכים רבות ליצור טקסים שעוסקים בגוף, לחשוב מהי המשמעות של קיום הפרדה במערכות יחסים ממוסדות. כל השאלות האלה הן שאלות חזקות בפני עצמן, ולדעתי, עבור הרבה אנשים, שמירה על נידה אינה התשובה"

אולם בעיני אחרים הכוח טמון במציאת דרך להשתתף במנהג שבמשך אלפי שנים הגדיר את חיי הבית היהודי. "במונחים של האופן שבו גידלו אותנו, המקווה הוא חלק מהתפקוד הכללי של משפחות יהודיות שומרות מצוות", אמרה לינה טפנאק.

"למרות שהטיעון 'זה מה שכולם עושים' אינו משכנע בעיני. הייתי צריכה לוותר על מספר לא מבוטל של חלומות כשהשלמתי עם הזהות שלי וככל שהפכתי בטוחה יותר ביכולת שלי לנהל את היותי הומוסקסואלית, קווירית, ודתייה שומרת מצוות לפי תנאיי, אני עדיין שואלת למה אני צריכה להתאבל על דברים שאיני חייבת להתאבל עליהם, דברים שאני יכולה להשיב אלי, דברים שיכולים להיות בבעלותי?"

עוד 1,562 מילים
כל הזמן // יום שישי, 4 בדצמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: ניסיון להקים "מפלגת מקצוענים" חדשה

עמוס ידלין עשוי לחבור ליעלון, שאומר שאם אייזנקוט יתמודד, זה יהיה כמספר 2 ● גנץ: "תקציב מיד או בחירות" ● ישראל שילשה את כמות החיסונים שהוזמנו ממודרנה ● דיווח: ממונה הקורונה חושב שפתיחת הקניונים הייתה החלטה פוליטית ● דיווח: גורמים חרד"ליים מתכננים להריץ מפלגת ימין ● חולדאי מגייס כסף לקמפיין לראשות הממשלה

עוד 31 עדכונים

להוציא לחל״ת את מודל החל״ת

הויכוח על הצורך בסגר חוצה מגזרים וקבוצות בישראל. לכל אחד מאתנו דעה רפואית  מנומקת בעד או נגד הסגר וכמה ישפיע, אם בכלל, על מצב התחלואה. אבל רובנו מפספסים נקודה קריטית לא פחות – המגפה הכלכלית והחל"ת המחודש שבא בעקבותיה יישארו כאן גם אחרי שהקורונה תלך, והם עלולים לפגוע ביותר ישראלים.

ערב חנוכה תשפ"א, מדינת ישראל והעולם כולו מציינים שנה בדיוק להופעת נגיף הקורונה בחיינו. אך אם ציפינו שבשלב זה הממשלה תיעזר בניסיון שצברה בחודשים שחלפו כדי לנהל את המשבר הבריאותי והכלכלי באופן שונה מהדרך בה התנהלו הדברים עד עכשיו ותבצע הפקת לקחים – אנו (שוב) צפויים להתאכזב.

ערב חנוכה תשפ"א, ישראל והעולם יציינו שנה לקורונה. אך אם ציפינו שהניסיון שנצבר יסייע לממשלה לנהל בשלב זה את המשבר הבריאותי והכלכלי אחרת מכפי שהדברים נוהלו עד כה, אני שוב צפויים להתאכזב

אנחנו מצויים בפתחו של גל שלישי שלא באמת מפתיע אף אחד, רק שהפעם אנו מצויים גם בתחילת עונת החורף, והגל העולה יצטרף לנגיף השפעת המבקר קבוע באזורנו בין החודשים דצמבר ומרץ ומעמיס בכל שנה מחדש על מערכת הבריאות הרזה והרעבה גם ככה.

יותר מכל, הגל השלישי בפרט וההיערכות לקראתו בכלל מצד קבינט הקורונה והממשלה, מעיד יותר מכל על כישלונם של אלה בטיפול בכל הקשור למגיפה. מערך החקירות האפידמיולוגיות לא עשה את ההבדל כמצופה, והיחס כלפי תוכנית הרמזור ידוע. לכל זה תוסיפו את העובדה שממשלת ישראל, על שני ראשי הממשלה שלה, לא השכילה בחצי שנה האחרונה ליצור רשת ביטחון כלכלית יציבה ומתפקדת, שתגן עלינו ותעניק לנו – השכירים והעצמאים כאחד – חומת הגנה כלכלית. ועכשיו, כאילו כל זה לא הספיק לנו – אנחנו בדרך, כאמור, לסוג של סגר נוסף.

על מקבלי ההחלטות להבין כי הסגרים הקודמים המיטו חורבן כלכלי על אלפי עסקים, גדולים בינוניים וקטנים, וגרמה לסגירת רבים מהם. קברניטי המדינה חייבים להבין ששימוש חוזר במודל החל"ת הבעייתי, עד לבואם של החיסונים בעוד ארבעה חודשים במקרה הטוב, יכניס בכל כורחם מאות אלפי ישראלים נוספים למעגל האבטלה.

כדי לצאת ממנו יידרש פרק זמן ארוך ומייאש. עליהם להבין גם כי סגר בכל צורה שהיא, ללא טיפול כירורגי ומקיף במערכת הבריאות הגוססת, לא יועיל כנראה אלא עלול לעשות את הפעולה ההפוכה – להביא הלכה למעשה את המערכת למצב של אי ספיקה ואי יכולת להאבק במגיפה

קחו את כל אלה, ערבבו יחד, והנה לכם מתכון בטוח לוועדת חקירה ממלכתית.

עד כה רשת הביטחון הכלכלית שפרסה ממשלת ישראל מתחת לרגלי האזרחים הייתה קמצנית ודלה במיוחד, בניגוד למדיניות בה נהגו מרבית הממשלות בעולם. המסקנה מהסגר הראשון (והשני) ברורה – אין יציאה מהמשבר הבריאותי בלי שינוי כיוון במדיניות הכלכלית. לקראת הבחירות המסתמנות בקרוב עלינו לדרוש מכל מפלגה ומתמודד: מה שהיה לא יהיה.

רשת הביטחון הכלכלית שפרסה ממשלת ישראל לרגלי האזרחים הייתה קמצנית ודלה במיוחד ביחס למרבית ממשלות העולם. המסקנה מהסגרים ברורה – אין יציאה מהמשבר הבריאותי בלי שינוי כיוון במדיניות הכלכלית

מודל החל"ת out מודל השתתפות בשכר – in

כפי שראינו כבר בגלים הקודמים, רעיון החל"ת לא הוכיח את עצמו ורק חיזק את חוסר הוודאות של המעסיקים  והעובדים, שלמעלה מחצי מיליון מהם עדיין מצויים בחל"ת של למלעלה משמונה חודשים. מה שמכעיס יותר מכל הוא שהממשלה ("ממשלת קורונה" להזכירכם) עודדה את המעסיקים להוציא עובדים לחל"ת במקום למצוא פתרון הוגן והגיוני יותר ולמנוע ממאות אלפי אזרחים להגיע למצב בו הם בעצם מפוטרים באופן מעשי, ואין להם לאן לחזור. 

את המצב האבסורדי הזה צריך להפסיק, ועכשיו. במקום להוציא שוב עובדות ועובדים לחל"ת, על המדינה ליצור שיתופי פעולה עם ארגוני העסקים ולעודד עסקים להנהיג מדיניות של השתתפות בשכר. המשוואה פשוטה: המעסיקים מתאימים את היקף משרות העובדים לשעות ולתפוקה הנדרשת מהם בתקופה זאת, גם אם זה מצריך התאמה של העסק לעבודה מהבית. בתמורה, המדינה תיקח על עצמה לשלם את הפרש השכר שהעובדים הפסידו.

במצב כזה גם נרוויח את המשך פעילות המשק ללא פגיעה בעובדים מחד, ומאידך המדינה תחסוך תשלומי דמי אבטלה (מביכים ולא מספיקים) למאות אלפי אנשים, כשבתווך אותם עובדים ירוויחו שכר גבוה יותר מאותם דמי חל"ת. וכל זה מבלי לפגוע בבעלי העסקים, ועם מתן תנופה אדירה לגלגלי המשק הישראלי המקרטע ומתן מוטיבציה אדירה לציבור העובדים בישראל.

מאיר מישאל שמואלי הוא פעיל חברתי, עוסק בדוברות וייעוץ תקשורתי לגופים חברתיים. דתי וסוציאל-דמוקרט שמאמין בערכי שלום שיוויון וצדק וביהדות מקרבת. נשוי למלי ויחד מגדלים ארבעה ילדים מתוקים. פועל בכל דרך להציג יהדות מתונה שדרכיה דרכי נועם ועל נתיבותיה שלום ולהרחיק כל כפייה וסיאוב מעסקני דת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 619 מילים

סרט גרמני מצליח לטפל בטראמפ והיטלר מבלי ליפול למלכודות

בסרטם החדש, "המשמעות של היטלר", בוחנים צמד הקולנוענים פטרה אפרליין ומייקל טאקר את האידאולוגיה הנאצית ומשרטטים קווים מקבילים בין שנות ה-40 לימינו ● בין האתגרים שאיתם מתמודדים שני הבמאים - איך ליצור סרט מעניין ומלהיב על הנאצים מבלי להפוך את האידאולוגיה הנאצית עצמה למלהיבה

עוד 1,879 מילים
מירוץ 2020
המירוץ לבית הלבן / 47 ימים להשבעה

בלי דרמות ובאופן מסודר, ג'ו ביידן מתחיל לעבוד

צוות המעבר של ביידן עובד במלוא הקצב, והנשיא הנבחר הציג עד כה סדרת מנויים שנותנת אינדיקציה לגבי הכיוון שהוא מנסה להתוות בצורת הממשל שלו ● במקביל, בג'ורגי'ה נערכים לסיבוב השני על שני הכיסאות שיקבעו איזו מפגלה תשלוט בבית הנבחרים ● ופסק הדין הראשון של איימי קוני בארט רחוק מלהיות שמרן ● אור רפל-קרויזר מסכם את אירועי השבוע בדרך לבית הלבן

עוד 1,980 מילים

למקרה שפיספסת

אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
צֶדֶק

כשפרקליטי ראש הממשלה מבקשים מבית המשפט "הגנה מן הצדק" הם לא מהססים לצטט פסק דין של בג"ץ שאסר את השימוש ב"טלטולים" בחקירות שב"כ - החלטה שנתניהו עצמו התנגד לה נחרצות ● הם גם לא מתביישים לגייס את חנוך לוין, שבלי ספק היה בז להם ● לא הגנה על הצדק דרושה כאן, אלא הגנה על הצדק הפואטי

עוד 1,695 מילים

איראן לא ממהרת לנקום את מות המדען פחרי זאדה

איראן איננה ממהרת להגיב צבאית נגד ישראל לאחר שהאשימה אותה בחיסול מדען הגרעין מוחסן פחרי זאדה. ישנם סימנים כי איראן תעכב את תגובתה הצבאית נוכח חששה מתגובה אמריקנית-ישראלית חריפה ומתוך רצון להתחיל ברגל ימין את יחסיה עם ממשל ביידן.

 איראן היא מדינת טרור המפעילה טרור בכל רחבי המזה"ת ובעוד כמה מדינות בעולם, לכן היא האחרונה שיכולה להאשים את ישראל כי היא "מדינת טרור".

ישראל לא המציאה את שיטת ההתנקשויות והחיסולים. לאיראנים יש ניסיון עשיר בתחום הזה החל מחיסול מתנגדיהם במדינות ערב באמצעות השלוחות של איראן בלבנון, עיראק, סוריה ותימן, ועד חיסול גולים ופעילי אופוזיציה איראנים בחו"ל על ידי המודיעין האיראני.

ישראל לא המציאה את שיטת ההתנקשויות והחיסולים. לאיראנים יש ניסיון עשיר בתחום, מחיסול מתנגדים במדינות ערב באמצעות שלוחות איראן באותן מדינות, ועד חיסול גולים ופעילי אופוזיציה בחו"ל ע"י המודיעין האיראני

ההנהגה האיראנית היא שנותנת את ההנחיות לאסטרטרגיית הטרור שלה ומשתמשת בה ליצוא "המהפכה הח'ומיינסטית".

מבחינתה, הטרור הוא חלק מאסטרטגיה ודרך מקובלת להשגת מטרותיה והאינטרסים שלה, היא משקיעה בדרך הטרור כסף רב אך משתמשת בו בצורה מושכלת ומשתדלת כי פעולות הטרור שהיא יוזמת יבוצעו "ללא טביעות אצבע" כדי לשמור על מרחב ההכחשה.

נשק החיסולים הפך לחרב פיפיות ועכשיו המשטר האיראני חווה על בשרו את הנשק שכה הרבה להשתמש בו נגד מתנגדיו ואויביו.

הכלה אסטרטגית

לאיראן אין שום הוכחות הקושרות ישירות את ישראל וארה"ב להתנקשות בחיי "אבי פצצת הגרעין", המדען מוחסן פחרי זאדה, למרות האשמות של בכירים איראניים כי סעודיה ועוד מדינה ערבית היו מעורבות בחיסול, לא מחזיקה בשום ראיות לכך.

חיסולו של פחרי זאדה היווה מכה קשה לאיראן ולמערכת הביטחון שלה, הוא פגע במעמדה האזורי כמובילת "ציר ההתנגדות" ובמורל של העם האיראני, אבל לאיראנים יש סבלנות רבה והם אינם ממהרים להגיב בשטח למרות ההתלהמות התקשורתית של כמה בכירים איראנים.

משפט המפתח הינו דברים שאמר נשיא איראן חסן רוחאני:

"התגובה תינתן בזמן המתאים".

זהו מונח שבו השתמשו בכירים איראנים גם בעבר ופירושו שאיראן איננה ממהרת לשום מקום, היא מתכננת את צעדיה בקפידה ובזהירות ואיננה מחפשת שום הרפתקאה צבאית, במיוחד בתקופה רגישה כזו, בין שני ממשלים אמריקנים, כאשר, להערכתה, הנשיא טראמפ אורב להזדמנות נאותה להנחית מכה צבאית חזקה על מתקני הגרעין שלה לפני שהוא עוזב את הבית הלבן.

איראן איננה מחפשת שום הרפתקאה צבאית, במיוחד בתקופה רגישה כזו, כשלהערכתה הנשיא טראמפ אורב להזדמנות נאותה להנחית מכה צבאית חזקה על מתקני הגרעין שלה לפני שיעזוב את הבית הלבן

גם האיראנים עוקבים אחרי הדיווח בעיתון "דיילי ביסט" שבו נמסר אמש כי הנשיא טראמפ אמר לבכירי ממשלו:

"תענישו את הממשל האיראני ככל שניתן בשבועות הקרובים אך אל תציתו מלחמת עולם שלישית".

ניתן להעריך, לאור נסיון העבר, כי איראן נוטה לגלות "הכלה אסטרטגית" ואיפוק לאחר חיסולו של פחרי זאדה לאור חששה מממשל טראמפ, היא רואה בפעולת החיסול חלק ממלכודת ומזימה אמריקנית-ישראלית לגרור אותה לעימות צבאי שיוביל להשמדת מתקני הגרעין שלה לפני שטראמפ יעזוב את הבית הלבן.

בינתיים היא עושה הרבה רעש תקשורתי מלווה באיומים. הפרלמנט האיראני התכנס בתחילת השבוע ואישר שתי הצעת חוק כי על הממשלה להעשיר אורניום לרמה של 20 אחוזים וכי עליה להשהות את הפיקוח על המתקנים הגרעיניים עד להסרת הסנקציות, אולם אין לו שום יכולת לכפות את ביצוע החוק על הממשלה.

ההחלטה הביאה לעימות פומבי בין הפרלמנט האיראני לבין הממשלה. דובר ממשלת איראן עלי אלרביעי הודיע כי:

"הסכם הגרעין והתוכנית הגרעינית הם בטיפול של המועצה לביטחון לאומי והפרלמנט איננו יכול לטפל בנושא הזה באופן נפרד".

הרצון האיראני לנקום את הפגיעה בכבוד הלאומי וחיסולו של פחרי זאדה הוא גדול אך להנהגה יש יכולת פרגמטית לא פחות גדולה להכיל את הדברים והיא לא תסתבך במהלך שישרת את ממשל טראמפ וישראל וימנע מג'ו ביידן לחזור להסכם הגרעין  ולהסיר את הסנקציות מעליה.

איראן ספגה בשנה האחרונה כמה מהלומות קשות: חיסולו של קאסם סולימאני בעיראק, פיצוץ גדול במתקן הצנטרפוגות המתקדמות בנתנז, חיסול בכיר אלקאעדה אבו מוחמד אלמצרי בלב טהראן, חיסול אבי תוכנית הגרעין חוסאן פחרי זאדה  ומכות צבאיות ישראליות חזקות על כוח "קודס" והמליציות הפרו-איראניות בסוריה.

בינתיים איראן עושה הרבה רעש תקשורתי מלווה באיומים. הפרלמנט האיראני התכנס השבוע ואישר 2 הצעת חוק לגבי העשרת אורניום והשהיית הפיקוח על המתקנים עד להסרת הסנקציות, אך ללא סמכות לכפות את ביצוען על הממשלה

למרות זאת, היא לא שברה את כללי המשחק משתי סיבות:

  1. האחת, היא יודעת כי לישראל יש עליונות מודיעינית וצבאית עליה שמגובה בסיוע צבאי אמריקני במידת הצורך,
  2. והסיבה השניה היא שההנהגה האיראנית תעשה הכל כדי להתחיל את יחסיה עם ממשל ביידן ברגל ימין כדי להביא להסרת הסנקציות הכלכליות הכבדות שהוטלו עליה על ידי ממשל טראמפ בארבע השנים האחרונות.

אפשר שההנהגה האיראנית תעתיק בינתיים את מודל התגובה האיראני על חיסולו של קאסם סולימאני בעיראק ותגביר את ההתקפות על היעדים האמריקנים בעיראק, מבלי למתוח את החבל וללא קורבנות אמריקנים, ובכך תימנע מתגובה אמריקנית קשה אך תצטייר כמי שמנסה לנקום את מותו של פחרי זאדה.

במקביל היא תנסה לפגוע בישראל באמצעות חזבאללה או המליציות הפרו-איראניות משטח סוריה אשר באחרונה הטמינו זירת מטענים בשטח ישראל ברמת הגולן.

גם לאחר חיסולי מדעני הגרעין האיראניים ב-2010 וב-2012, איראן נזהרה מאוד בתגובותיה. לא היו לה שום הוכחות כי ישראל אחראית למעשה. גם הפעם היא מאשימה, בנוסף לישראל ולארה"ב, את ארגון האופוזיציה "מוג'אהדון ח'לק" כי סייע בחיסולו של פחרי זאדה. הארגון פירסם הודעת הכחשה חריפה והאשים את איראן ב"שנאה ושקרים".

הקצנת עמדות

נראה שמי שחיסל את מדען הגרעין פחרי זאדה הצליח להשיג מטרה חלקית, החיסול יקשה על הנשיא החדש ג'ו ביידן לחזור להסכם הגרעין או לנהל משא ומתן על הסכם גרעין חדש. החיסול חיזק את הקו הקיצוני באיראן המתנגד לכל משא ומתן עם הנשיא החדש על הסכם חדש. החיסול חיזק את התחושה בקרב ההנהגה האיראנית כי אי אפשר לבטוח בארה"ב וכי גם ג'ו ביידן עלול להתהפך על איראן ולנקוט כלפיה בקו נוקשה למרות הצהרותיו במערכת הבחירות בדבר רצונו בדיאלוג וחזרה להסכם הגרעין.

מדינות המפרץ חוששות מאוד מתגובה איראנית כלפיהן, חמש מהן כבר גינו את חיסולו של המדען פחרי זאדה, אך סעודיה, מנהיגת המפרץ, שמרה במשך כמה ימים על שתיקה.

עבדאללה אלמעלמי, הנציג הפלסטיני באו"ם אמר בראיון לערוץ RT:

"סעודיה מתנגדת לפשע של רצח המדען האיראני מוחסן פחרי זאדה, מדובר באבידה לכל האומה האסלאמית".

אך עאדל ג'ביר, שר המדינה לענייני חוץ של סעודיה, שפך צוננים על דבריו ואמר:

"המשטר האיראני בנוי על חיסולים מסביב לעולם, סעודיה איבדה אזרחים רבים בגלל התנהגותה הפושעת והבלתי חוקית של טהראן".

הוא דחה את דבריו של שר החוץ ג'וואד זריף, שהאשים את סעודיה כי היתה לה מעורבות בחיסול פחרי זאדה ביחד עם ישראל וארה"ב ואמר כי סעודיה איננה תומכת בשום צורה בחיסולים וכי היאוש הוא שדחף את שר החוץ האיראני להאשים את סעודיה במה שקורה בארצו.

שר המדינה הסעודי לענייני חוץ דחה את דברי שר החוץ האיראני, שהאשים את סעודיה במעורבות בחיסול פחרי זאדה עם ישראל וארה"ב, ואמר כי סעודיה איננה תומכת בחיסולים וכי היאוש הוא שדחף את שר החוץ האיראני להאשימה במה שקורה בארצו

פרוייקט הגרעין האיראני ימשך למרות חיסולו של פחרי זאדה, אבי הפצצת הגרעין האיראנית, ואולי אף יואץ. לפחרי זאדה היו עוזרים רבים ומדובר בפרוייקט שאיננו מסתמך על אדם אחר, יהא בכיר ככל שיהא.

על פי בדיקה של הרשתות החברתיות ודיווחים מאיראן, כרגע אין לחץ עממי כבד על המשטר לנקום את מותו של פחרי זאדה, כפי שהיה בשנה שעברה לאחר חיסולו של קאסם סולימאני. זה מאפשר למשטר לקבל החלטות שקולות יותר, שלא תחת לחץ. לא מן הנמנע שהוא שומר את הנקמה על מותו של פחרי זאדה כקלף מיקוח במשא ומתן עם ג'ו ביידן כדי לנסות ולהסיר את הסנקציות מעל איראן.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,132 מילים
עודכן לפני 37 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

בעוד כשלושה שבועות יתכנס הרכב של 11 שופטי בג"ץ לדון בשלל עתירות נגד חוק הלאום ● כשנחקק חוק היסוד, נאמר כי מדובר בחוק הצהרתי שאינו צפוי לייצר שינוי במארג הזכויות האזרחיות ● אבל המציאות טפחה על פניהם של המחוקקים התמימים ● השבוע קבע רשם בית המשפט בקריות כי "כרמיאל היא עיר יהודית" תוך שהוא מצטט את חוק הלאום ● ההחלטה הזו עשויה לשחק לידי העותרים ● פרשנות

עוד 915 מילים

כ"ץ קבע פגישה עם גנץ, שלא מבין שהוא הולך לקנוסה

אתמול הודיעה כחול-לבן כי שר האוצר פנה אל גנץ וקבע עמו פגישה ביום ראשון על תקציב 2020/2021 ● לא בכדי יצאה ההודעה מהצד של גנץ ● שר הביטחון שם את מבטחו עכשיו בכ"ץ ומקווה שיוכל לצאת מהפגישה ביום ראשון עם בשורה שתשאיר אותו במסלול לרוטציה ● כ"ץ יקבל את גנץ בלבביות, אבל האכזבה שמחכה לו במשרד האוצר רק תצטרף לשאר מפחי הנפש ● פרשנות

אתמול בערב (חמישי) הפיצה הדוברות הרשמית של כחול-לבן הודעה לתקשורת. "שר האוצר ישראל כ"ץ פנה כעת לשר הביטחון בני גנץ בבקשה לקיים פגישה להצגת תקציב המדינה לשנים 2021/2020. השניים צפויים להיפגש ביום ראשון הקרוב. טרם נקבעה שעה".

לא בכדי ההודעה יצאה מבני גנץ. שר הביטחון מסרב לאבד תקווה. הוא קורע את החבל אבל משאיר חוט מחבר אחד. הוא עדיין מתחנן לאיזה נס, שישאיר את הרוטציה בחיים.

גנץ הרי כל כך קרוב למעון הרשמי ברחוב בלפור. יש לו אפילו משרד של ראש הממשלה החליפי עם מנכ"ל שאישרה הממשלה. ההסכם הקואליציוני מעגן כיאות את התנאים המופלגים שלו, אחד לאחד. איך אפשר לוותר על כל זה?

גנץ שם את מבטחו עכשיו בכ"ץ. הוא מקווה שיוכל לצאת מהפגישה ביום ראשון עם בשורה. הוא לא מבין שהוא הולך לקנוסה. האכזבה שמחכה לו במשרד האוצר מצטרפת לשורה של מפחי נפש, שהובילו אותו לנאום הממורמר שנשא ביום שלישי בכנסת. בפגישה באוצר, גנץ לא יצליח לעצור את "הפיגוע הכלכלי שנתניהו עושה באזרחי ישראל", כלשונו.

בנימין נתניהו ובני גנץ בדיון על ההסכם עם בחריין, 10 בנובמבר 2020 (צילום: דוברות הכנסת - שמוליק גרוסמן)
בנימין נתניהו ובני גנץ בכנסת, 10 בנובמבר 2020 (צילום: דוברות הכנסת – שמוליק גרוסמן)

כ"ץ יקבל את גנץ בלבביות, כדרכו. סביר להניח שהשניים יחליפו כמה מלים על מושב כפר אחים שבו גדלו. כ"ץ מתגורר שם עד היום. בהמשך יציג שר האוצר לגנץ את לוח הזמנים שלו להעברות התקציב וחוקי ההסדרים. ביום שני האחרון הוא הציג את הלו"ז הזה לנתניהו:

  • 9 בדצמבר 2020: אישרור תקציב 2020 בממשלה.
  • 17 בדצמבר 2020: אישור תקציב 2021 וחוקי ההסדרים בממשלה.
  • 23 בדצמבר 2020: אישרור תקציב 2020 בכנסת.
  • פברואר 2020: אישור תקציב 2021 וחוקי ההסדרים בכנסת.

גנץ לא מבין הרבה בתקציב, כמו שהוא לא בקיא בסעיפים נסתרים בהסכמים פוליטיים, כפי שראינו. הוא יודע בגדול שהוא חתם על הסכם קואליציוני עם נתניהו באפריל האחרון, ושם מתחייב ראש הממשלה להעביר תקציב דו-שנתי. ההסכם הזה הפך לתיקון בחוק יסוד הממשלה, אבל התקציב  המובטח לא עבר באוגוסט וקיבלנו את הדחייה שרקמו יועז הנדל וצבי האוזר, עד ה-23 בדצמבר.

הנדל והאוזר רוצים עכשיו לפוצץ את התקציב וללכת לבחירות כי מקומם מובטח ברשימה של נפתלי בנט. גנץ מנהל מלחמת מאסף שנראית אבודה. הוא יתבע משר האוצר להעביר את תקציב 2021 מיד, בשלוש קריאות, עד סוף החודש. כ"ץ יגחך. הוא יגיד לו שגלגלי הממשלה והכנסת לא עובדים כל כך מהר. יש תהליכים, יש הצבעות, יש עבודת משרדים, יש ועדות בכנסת. "בוא נעביר את תקציב 2020 ב-23 בדצמבר ונמנע בחירות", יאמר כץ לגנץ. לאט, לאט. אחר כך נראה.

גנץ מנהל מלחמת מאסף שנראית אבודה. הוא יתבע משר האוצר להעביר את תקציב 2021 מיד, בשלוש קריאות, עד סוף החודש. "בוא נעביר את תקציב 2020 ב-23 בדצמבר ונמנע בחירות", יאמר כץ לגנץ. אחר כך נראה

כ"ץ יודע שנתניהו לא רוצה תקציב לא בדצמבר ולא בפברואר. אם יש תקציב, יש ממשלה, ואם יש ממשלה, יש רוטציה. נתניהו רוצה בחירות, אבל במועד שנוח לו, ורק אחרי פיצוץ תקציב. "אם לא היה משפט – היה תקציב", אמר גנץ השבוע בנאומו, וכל כך צדק.

למה בכל זאת הוא הולך לפגוש ביום ראשון את שר האוצר? למה הוא מוציא הודעה ועושה בושות לעצמו? הפתרונים הם לא מתחום ההיגיון הפוליטי והמעשי.

עוד 462 מילים

"ההדבקה ירדה כי החרדים הגיעו לעומק חיסוני גבוה"

מגפת הקורונה ההדבקה בקורונה במגזר החרדי הפכה מהגבוהה ביותר לנמוכה ביותר בישראל ויש כבר מי שמדבר על חסינות עדר ● פרופ׳ אודי קימרון: "כשחלקים גדולים מהאוכלוסייה נדבקים, ההדבקה יורדת" ● פרופ׳ גבי ברבש מודה שאין הסבר טוב יותר לתופעה אבל מזהיר: "השיח על חסינות העדר מסוכן ביותר" ● החדשות הרעות: התפתחות דומה במגזר החילוני תעלה בחיי אלפי בני אדם

עוד 2,189 מילים

הפתרון של משרד התחבורה לסכנה בבתי הספר: תמרורים חמודים

משרד התחבורה חשף השבוע שלושה תמרורים חדשים הנמצאים בתהליך אישור אשר יוצבו בקרבת בתי הספר ● המדובר בתמרורים כחולים, לא אפקטיביים וחסרי כל סיכוי להשפיע על מצב הבטיחות בדרכים הרעוע בסביבת מוסדות החינוך ● "אור ירוק" לזמן ישראל: "תמרור לבדו לא יכול לאלץ את הנהג להוריד את המהירות ליד בתי ספר, והפחתת המהירות זה הדבר העיקרי שיציל את הילד הבא"

עוד 983 מילים

לגליזציה 20 שנה בכלא על כמה עציצים ומנורה צמודה

תזכיר החוק לאסדרת שוק הקנאביס אמור להיות ציון דרך משמעותי בדרך ללגליזציה ● אלא שהמרוויחים העיקריים עומדים להיות החברות המסחריות, שיזכו לבלעדיות על שוק שמגלגל כ-7 מיליארד שקל בשנה, בעוד שמיליון וחצי הישראלים שצורכים כיום את החומר באופן לא חוקי יעמדו מול מגבלות דרקוניות ועונשים חסרי פרופורציה ● גם מטופלי הקנאביס הרפואי חוששים שיידחקו לסוף התור

עוד 1,895 מילים ו-1 תגובות

הממשלה לא תדון ביום א' בתקציב ובמינוי מפכ"ל

בג"צ הודיע למדינה כי עליה "לפעול במהירות למינוי מפכ"ל", אבל הנושא לא מופיע בלו"ז ישיבת הממשלה הקרובה ● כ"ץ הבטיח לגנץ לזרז את תקציב המדינה - אבל גם התקציב לא נמצא בלו"ז ● מנדלבליט לבג"צ: מתנגד להתערבות שיפוטית בחוק הלאום ● משרד הבריאות הפתיע את קופות החולים: תוך חודשיים יגיעו חיסונים לשני מיליון ישראלים ● ירדן מודיעה בעקבות בחירתו של ביידן: נחדש את השיחות ושיתוף הפעולה עם ישראל

עוד 67 עדכונים

מה שהיה עד כה זה כלום לעומת מה שיהיה בממשלת המעבר

נתניהו עצמו הרי לא מאמין לאף מילה שהוציא מפיו אתמול במסיבת העיתונאים בכנסת ● הוא יודע שההסכם הקואליציוני שחתם עם כחול-לבן היה מעשה רמייה אחד גדול ● הממשלה הנוכחית תכהן עד הבחירות, וכבר לא משנה מתי הן יתקיימו ● וכל מה שראינו עד היום, ייראה כמו אידיליה לעומת מה שצפוי לנו בממשלת מעבר לפני בחירות סוערות בימים של משבר הקורונה ● פרשנות

עוד 449 מילים ו-1 תגובות

אוסף היוזמות האחרונות של נתניהו וחבורתו מערער את המצב האזורי ההפכפך ממילא, ומתעלם מהערכים המשותפים של ישראל וארה"ב ● התרברבות בכוחו של צה״ל עלולה לגרור בסופו של דבר לתגובות קטלניות ולאיים על יחסיה ארוכי השנים של ישראל עם ארה"ב ● אם לא תהיה הבנה כי שותפות מתמשכת בין ישראל לארה״ב היא דרך דו-סטרית, יכולת הקיום של ישראל נתונה בסכנה ● דעה

עוד 1,233 מילים ו-1 תגובות

כפי שניצל את העתירות לבג"ץ נגד מינויו ליועמ"ש כדי להשיג הצהרות שיפוטיות שמנקות אותו בפרשת הרפז, כך ניצל מנדלבליט עתירה שהוגשה לאחרונה בדרישה לפסול את השתתפותו בוועדת האיתור לפרקליט המדינה, לאותה מטרה ממש ● וגם הפעם - תוך הטעיית השופטים ורתימת הפרקליטות להשמיע בבג"ץ מידע שגוי ● פרשנות

עוד 1,024 מילים ו-1 תגובות

הם מתקשים להתארגן, לנהל את הזמן, להתרכז במשך יותר מ-10 דקות רצוף, או לזכור לאכול ולשתות בזמן סביר ● כ-10% מתלמידי ישראל סובלים מהפרעת קשב, והמעבר ללמידה חלקית בזום הפך עבורם לאסון של ממש ● מסמך שהפיק משרד החינוך הציג את הקשיים וההזדמנויות בלמידה מרחוק, אבל אפילו ההמלצה להקליט את השיעורים בכיתה לא מיושמת

עוד 1,503 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה