אילוסטרציה, רוכב אופניים בתל אביב (צילום: Mila Aviv/FLASH90)
Mila Aviv/FLASH90

אפקט הקורונה מחסור כבד באופניים - לצד עליית מחירים

חנויות האופניים בארץ התרוקנו כבר בסגר הראשון, והמפעלים בסין מתקשים להדביק את הקצב, עקב העלייה העולמית בדרישה לזוג גלגלים בלי מנוע ● "המכירות זינקו כי הספורט הזה היה מותר בסגר", אומר בעל חנות אופניים שנתקע בלי סחורה ● הספקים כמובן זיהו את ההזדמנות: "המחירים כבר עלו ב-15%, ואם לא יהיה עודף סחורה זה ימשיך לטפס"

"אני עם 20% סחורה", אומר מוכר בחנות אופניים במרכז תל אביב. בחנויות אחרות, מלאי האופניים אזל כמעט לגמרי, או שהן הצליחו לאגור סחורה הודות להזמנה שביצעו לפני חודשים רבים. בכל אשמה הקורונה, שגרמה לרבים לרדת מהאוטובוס או המכונית, ולעלות על האופניים. הביקוש העולמי לזוג גלגלים בלי מנוע זינק במאות אחוזים, והמפעלים בסין מתקשים להדביק את הקצב.

גם המניות של היצרניות הגדולות מטאיוואן, ג'יאנט ומרידה, קפצו מאמצע מרץ בפי-2 ופי-3 בהתאמה, ובשעה שרוב הענפים במשק עסוקים בבקרת נזקים, שוק האופניים צפוי להמשיך ולצמוח בשנים הקרובות. את העדנה היחסית הזו מרגישים היטב גם בחנויות בארץ, ומדווחים על בני 60 שרוצים לחזור לכלי הרכב הישן והפשוט שלמדו לרכוב עליו בגיל 6. הבעיה היא שאין כמעט מה להציע להם.

"נשארו פה קצת אופניים כי לקחתי לפני שנגמר", אמר השבוע לזמן ישראל ניר רפאל, שבבעלותו חנות לאופניים רגילים וחשמליים ברחוב לוינסקי בתל אביב. בזמן השיחה הוא עצר לרגע את קבלת הקהל שנעשית מחוץ לחנות, כדי לסכם עבורנו את הסיבה שבגללה הוא נהנה מתנועה ערה בחודשים האחרונים.

"העלייה בביקוש היא בגלל שאנשים רצו לעשות ספורט, ופתאום בא להם אופניים כי מה יש להם לעשות בבית בסגר? אם לא היה סגר לא הייתה הדרישה. הספורט הזה היה מותר, וזה מה שהשפיע על המכירות", הוסיף.

אלא שלדברי רפאל, הספקים זיהו את ההזדמנות וממנפים את הקלף החם שבידם. "הם מעלים מחירים ומנצלים את המצב כי יש מחסור. עד עכשיו המחירים עלו ב-10%-15%, ואם לא יהיה עודף סחורה, הוא ימשיך לטפס", אמר.

לדברי רפאל, הספקים זיהו את ההזדמנות וממנפים את הקלף החם שבידם: "הם מעלים מחירים ומנצלים את המצב כי יש מחסור. עד עכשיו המחירים עלו ב-10%-15%, ואם לא יהיה עודף סחורה, הוא ימשיך לטפס"

איך ולמה נתנו לכם לפתוח?
"בתחילת הקורונה המצב היה לא ברור אז סגרנו. אחרי זה אמרו שכמו שמוסכים פתוחים למכוניות, גם אנחנו מוסך של אופניים, למשל כדי לתת שירות לשליחים. בסגר השני כבר עבדנו בדלתות סגורות, והתחלנו לתת שירות בחוץ".

אילוסטרציה, רוכב אופניים בתל אביב בעידן הקורונה, ספטמבר 2020, למצולם אין קשר לנאמר (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
רוכב אופניים בתל אביב בעידן הקורונה, ספטמבר 2020, למצולם אין קשר לנאמר (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

סחורה מתחסלת בתוך שניות

"הקורונה עשתה לנו רק טוב ורוקנה לנו את החנות", אומרת מיטל גרין שבבעלותה חנות בבאר יעקב, ונעימת ההמתנה שלה בטלפון היא השיר "מירוץ אופניים" של קווין. "אין מכוני כושר ואין בריכות שחייה, אז זה הדבר היחיד שאפשר לעשות. היום הגיעו אליי בני זוג בגיל 65, שרוצים לרכב ויש המון זוגות כאלה פתאום".

גם גרין מתקשה לקבל סחורה מהיבואנים, ואומרת שיש מחסור רציני. "יש המון מבוגרים שרוצים להתחיל לרכב ואין לי מה להציע. אני מקבלת טפטופים של אופניים מספקים, ממש מעט, וברגע שהסחורה מגיעה הכל מתחסל בשניות.

"אם תגיע עכשיו ותגיד שאתה צריך אופניים, אני אומר לך שאין לי מה להציע. הגעתי למצב שאין לי אופניים למבוגרים. נשאר סוג אחרון של זוג איכותי לנשים, אבל לגברים מעל גובה 1.70 אין בכלל בכל המידות.

"אם תגיע עכשיו ותגיד שאתה צריך אופניים, אני אומר לך שאין לי מה להציע. הגעתי למצב שאין לי אופניים למבוגרים. נשאר סוג אחרון של זוג איכותי לנשים, אבל לגברים מעל גובה 1.70 אין בכלל בכל המידות"

"על סחורה יד שנייה אין בכלל מה לדבר. אני מקבלת המון פניות מאנשים שאין לי מה למכור להם, ומשיבה אותם בידיים ריקות, המחירים גם עלו בהתאם".

את מה שהוגדר כאן כניצול מצב של הספקים, ממחיש גם אלי, שמפעיל חנות לתיקוני אופניים ברחוב אלנבי בתל אביב: "יש מחסור בחלקי חילוף, ואני חושב שהספקים משחקים משחק כפול ומלוכלך, מסתירים סחורה ומעלים מחירים.

רוכבת אופניים ושוטר בתל אביב בעידן הקורונה, אפריל 2020, למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)
רוכבת אופניים ושוטר בתל אביב , אפריל 2020, למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: Tomer Neuberg/Flash90)

"על פנימית ששילמתי עבורה בעבר 7 שקלים, שילמתי עכשיו 19 שקל, והייתה פעם אחת ששילמתי גם 26 שקל. הנה תראה חשבונית, עשר חתיכות ב-190 שקל", אומר לי אלי, בעודו מציג בפניי את הקבלה. ברגע שזה עולה לי – זה יעלה לצרכן. אני לא מוכן לשלם מהכיס שלי. פתחתי את החנות לפני 4 שנים כדי להביא אוכל הביתה, ולא כדי להביא את האוכל מהבית ולשים בחנות. אני בצד של הלקוח ולא של הספק. מה שאצליח להוציא מהסוכן, אני אתן ללקוח", מוסיף אלי.

לדבריו, גם אם יש דרישה, הלקוחות לא בהכרח מגיעים, ויש ימים חלשים. "אני גר בבת ים, מפעיל את החנות בתל אביב כבר 4 שנים ולפני חודש חתמתי על חוזה לעוד שנה. בסגר הראשון הכנתי לשכנים ארוחות בוקר של חומוס ופלאפל, ואני גם מטפל בזוג זקנים שרק אחרי חודש וחצי באו לשאול לשלומם ממשרד הרווחה.

"אמנם בסגר השני נתנו לנו אישור לפתוח, אבל לאנשים היה אסור לצאת למרחק של יותר מקילומטר, אז לא היו לקוחות ועכשיו זה משתנה. לפעמים אנשים רוצים לתקן, ולפעמים הם לא מגיעים בכלל".

חנות אופניים של Trek בתל אביב, ריקה מסחורה בעידן הקורונה, אוקטובר 2020 (צילום: טרק ישראל)
חנות אופניים של Trek בתל אביב, ריקה מסחורה בעידן הקורונה, אוקטובר 2020 (צילום: טרק ישראל)

לישראל לא נשאר

כאמור, מי שאמורים להשביע את התיאבון העולמי לאופניים הם הסינים. "בתחילת הקורונה הסינים השביתו את הייצור וזה מיד יצר בעיה באספקה, אבל אז עוד היו סטוקים במחסנים. הקורונה גרמה לאנשים להעדיף תחבורה ירוקה ואישית, וזה קרה בבום אחד", אומר אביב גולדין מחנות פנצ'ר ברחוב גורדון בתל אביב.

הוא טוען שגם עם חידוש שרשרת האספקה, הישראלים יידחקו לסוף התור. "אחרי עלייה של מאות אחוזים ברכישות אופניים, נגמרו כל הסטוקים שהיו לחנויות, ליבואנים ולמפעלים שמייצרים, ככה שלאף אחד לא היה.

"בתקופות רגילות זה לא דבר שקורה, והיבואן לא מרשה לעצמו להישאר בלי סטוק. עכשיו התחילו לייצר שוב ומגיעה כבר סחורה, אבל בגלל שהביקוש כל כך גדול באירופה ובארה"ב, שבהן הרשתות מוכנות להזמין מיליון זוגות ולא עשרת אלפים, בשוק הישראלי אנחנו מאוד מתקשים לקבל את האופניים", הוסיף.

"עכשיו התחילו לייצר שוב ומגיעה כבר סחורה, אבל בגלל שהביקוש כל כך גדול באירופה ובארה"ב, שבהן הרשתות מוכנות להזמין מיליון זוגות ולא עשרת אלפים, בשוק הישראלי אנחנו מאוד מתקשים לקבל את האופניים"

לחנות שלו יש מותג משל עצמה, daus, כך שאת השילדות הם מייצרים בסין והעיצוב וההרכבה נעשים כאן. לדבריו, צוואר הבקבוק של שרשרת האספקה נובע מכך שיש לעתים מעט יצרנים לחלקים מסוימים, כמו למשל היצרנית שימאנו, שמספקת הילוכים לרוב האופניים בעולם, ומתקשה לעמוד בקצב לבד.

"הקטע בייצור אופניים זה שאם המפעל שמייצר בורג שמחזיק גלגל לא עובד, אין אפשרות להוציא את האופניים ולייצר בעצמך. אלה דברים ספציפיים וקטנים, שיכולים לדפוק את כל המערכת. עשינו הזמנה לפני חצי שנה ובמזל הגיעה מכולה עכשיו, אמנם באיחור מטורף של חודשיים, אבל בדיוק בזמן כדי לענות על הביקוש. חוץ מזה אין לי אופניים להשיג, אותו דבר במוצרים הנלווים.

רוכבת אופניים בתל אביב, אוגוסט 2020, אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: Miriam Alster/FLASH90)
רוכבת אופניים בתל אביב, אוגוסט 2020, אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לנאמר (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

"בתקופה האחרונה החנות הייתה ריקה מסחורה כמה פעמים, ואז בבום הייתה לי איזה נגלה שנעלמה בתוך שניות, ועוד נגלה שנעלמה מהר. פעם זה לא היה קורה, ולא הייתה בעיה להחזיק סטוק בחנות ולמכור, וברגע שהסחורה נגמרת מביאים עוד. הפעם לא. הייתי צריך לחכות בשילוב ידיים. יש דרישה וזה טוב, אבל קשה לראות שיש ביקוש, ואתה לא יכול לספק את הלקוחות. אנשים לא תמיד לקחו את זה הכי טוב, ולא תמיד היה לי זמן להסביר להם את המצב".

גם באופניים החשמליים זה ככה?
"בחשמליים פחות, משהו בקורונה הוריד ביקוש לחשמלי בגלל שפחות ממהרים, ורוצים אופניים לכיף, לעשות ספורט, ולאו דווקא ככלי תחבורה. לא כיף לעשות סיבובים בשכונה על אופניים חשמליים, אז כולם חזרו לרגילים".

אילוסטרציה. ישראלים רוכבים על אופניים לאורך כביש איילון הריק בתל אביב, ביום הכיפורים (צילום: Miriam Alster/Flash 90)
ישראלים רוכבים על אופניים לאורך כביש איילון הריק בתל אביב, ביום הכיפורים (צילום: Miriam Alster/Flash 90)

"כל משלוח שמגיע נשאב ומכור מראש", אומר עדי פרומקין, סמנכ"ל שיווק ברשת טרק, שמפעילה שבע חנויות בארץ ומספקת אופניים לכמה עשרות אחרות.

לדבריו, "בסגר הראשון אנשים לא יכלו לצאת אז הביקוש להליכונים ומכשירי אופניים ביתיים עלה פי-4. בסגר השני נתנו אפשרות לרכב, וזה בערך הספורט היחיד שיותר קל מריצה, ככה שהביקוש עלה עוד יותר מאשר בפיק של הסגר הראשון, וזה יצר את המחסור הגדול וההיצע שלא מדביק את הביקוש".

"בחשמליים זה בולט פחות, משהו בקורונה הוריד ביקוש לחשמלי בגלל שפחות ממהרים, ורוצים אופניים לכיף, לעשות ספורט, ולא ככלי תחבורה. לא כיף לעשות סיבובים בשכונה על אופניים חשמליים, אז כולם חזרו לרגילים"

פרומקין אומר כי רוב הביקושים הם לאופניים במחיר של כ-2,000 שקל, וכמובן לקסדות, שעוני דופק וביגוד. הוא טוען שהקורונה הביאה לכך שיותר ילדים רוכבים בקבוצות, "וזה מאוד אסתטי ויפה לראות את הילדים ביחד בחוץ ולא במסכים".

לדבריו, "הסינים עברו לייצר 24/7 ועדיין לא מצליחים לענות על הביקוש, שעלה בערך פי-3". הוא אומר עוד, כי "אף אחד לא הביא בחשבון שזה יקרה, ואם לא יהיו מגפות ועיכובים, זה יתייצב. אם בשנה שעברה היית צריך להזמין סחורה חצי שנה מראש, היום צריך להזמין לפחות שנה מראש. יש לנו חנויות שהיו ריקות לפני שבועיים ואני יכול לשלוח לך תמונות, והיום משרשרים שם אופניים".

חנויות אומרים שהיבואנים מעלים מחירים.
"עליית מחירים זה פונקציה של היצרן, חלקם עושים את זה כי הם יכולים וחלק לא. לנו העלו ואנחנו לא העלינו, כי בעת הזו זה לא ראוי".

לבסוף, פרומקין מתקשה להבין מדוע התו הסגול לא מאפשר לחנויות האופניים להכניס מספר מינימלי של אנשים לחנות, ומכריח את כולם לעמוד בחוץ. "זה פוגם בחוויית הלקוח. החנויות מאוד ממושמעות, כי אף אחד לא רוצה לפספס את התנועה, אבל בחורף יהיה בעייתי לתת שירות בחוץ", הוא אומר.

אביב גולדין (צילום: עומר שרביט)
אביב גולדין (צילום: עומר שרביט)

ככל שזה נשמע מוזר, אמנם מותר לרכב על אופניים, או להתקהל לספורט אחר בקבוצה של עד 20 איש, אבל משום מה אסור שיהיה בסביבה מאמן. גדי רדום, מנכ"ל איגוד האופניים, אומר שהדבר הזה "לא עקבי ולא הגיוני כי עדיף שיהיה מאמן שיוודא שכל אחד שותה מהבקבוק שלו, ומגיע ועוזב את האימון עם מסכות.

"אפשר לעשות מה שאתה רוצה מחוץ לבית עד 20 איש, אבל אסור שיהיה איתם המאמן, זה הזוי ולא אחראי. מישהו יכול לטעון, שהמאמן עובר מקבוצת ילדים או בוגרים אחת לאחרת, ויכול להעביר מחלות.

"אפשר לעשות מה שאתה רוצה מחוץ לבית עד 20 איש, אבל אסור שיהיה איתם המאמן, זה הזוי ולא אחראי. מישהו יכול לטעון, שהמאמן עובר מקבוצת ילדים או בוגרים אחת לאחרת, ויכול להעביר מחלות. זה בולשיט אחד גדול"

"התשובה שלי לזה היא שזה בולשיט אחד גדול. זה כמו להגיד שאפשר להיכנס להריון כשעוברים אחד ליד השני ברחוב. כולם יודעים איך נדבקים ואיך לא, בתי החולים מלאים ברופאים שפוגשים רופאים ולא נדבקים, זה עניין של משמעת".

אילוסטרציה, רחוב אופניים בירושלים בעידן הקורונה, יולי 2020, למצולם אין קשר לנאמר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)
אילוסטרציה, רחוב אופניים בירושלים, יולי 2020, למצולם אין קשר לנאמר (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

בזמן ששוחחנו, רדום בדיוק צירף את חתימתו למכתב שנשלח לממשלה מכל איגודי הספורט בישראל, בבקשה לאפשר אימונים קבוצתיים עם מאמן. לדבריו, "אפילו אם האימון הוא באולם סגור, ברור שפעילות מפוקחת על ידי גורם שרואה מי היה באימון ומי לא, עדיפה על ילדים שמסתובבים ברחוב בלי מסגרת.

"בעוד שמערכת החינוך יכולה להיסגר לשנה ולהיפתח מחדש, כי יש חוק חינוך חובה, בספורט בכל יום שעובר מאמנים פורשים, כי אין להם בטחון תעסוקתי, וספורטאים פורשים כי נמאס להם. ההחלטה לטפל בקורונה באמצעות סגר של הספורט היא לא כלכלית ולא בריאותית. כשיהיו עוד אנשים במשקל עודף, שלא גדלו לתוך הספורט, נבין איזה מכה נפלה עלינו בשנה הזו".

עוד 1,568 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 1 בדצמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

גנץ: "לא לי שיקר נתניהו, לכם הוא שיקר. לא אותי הוליך נתניהו שולל, אלא את אזרחי ישראל"

ראש הממשלה החליפי הודיע שכחול לבן תתמוך בפיזור הכנסת ● יושב ראש הקואליציה זוהר: "נאום גנץ נגד רה"מ והליכוד הוא התחלת קמפיין הבחירות שלו" ● ראש שירותי בריאות הציבור: אנחנו בתחילת הגל השלישי ● בית המשפט הורה למדינה להעביר לנתניהו חומרי חקירה שלא נמסרו לו ● ריבלין על האופציה שישוב לפוליטיקה בתום כהונתו: "להתעסק בפוליטיקה בגיל 82 זה קצת מופרז"

עוד 60 עדכונים

המעמד והפוליטיקה של "השכירים" העצמאים

המונח 'פרקריאט', 'precariat' (הלחם של Precarious ו- Proletariat) מתאר את השכירים העצמאים, אוכלוסייה הסובלת מחוסר יציבות, מחוסר ביטחון תעסוקתי ומחוסר יכולת לתכנן את עתידה.

המונח 'פרקריאט', 'precariat' (הלחם של Precarious ו- Proletariat) מתאר את השכירים העצמאים, אוכלוסייה הסובלת מחוסר יציבות, מחוסר ביטחון תעסוקתי ומחוסר יכולת לתכנן את עתידה

פרקריאט מתייחס למצב הנרחב של עבודה זמנית, גמישה, מותנית, מזדמנת, ולסירוגין. למעמד החברתי של אנשים ללא ביטחון תעסוקתי, או ללא סיכוי לעבודה קבועה, לתעסוקה או תת-תעסוקה לסירוגין, לעובדים תחת הסדרי עבודה לא יציבים, ללא קביעות וללא תנאים סוציאליים. פרקריאט מתייחס לעובדים שזכויותיהם נשחקו, לאלו החיים באי וודאות וללא בטחון כלכלי ותעסוקתי, לעובדים עצמאיים המעורבים רק באופן חלקי בעבודה ושעליהם לבצע פעילויות נרחבות ללא תגמול מתאים, שהכרחיות אם הם רוצים לשמור על גישה למשרות ולהכנסות ראויות. ברשומה זו אקרא להם 'השכירים העצמאיים'.

המחאות החברתיות בישראל בקיץ 2011, מחאת הדיור, מחאת הקוטג', מחאת העגלות ואחרות, זעזעו את הממשלה שמיהרה להודיע על שורת צעדים שיינקטו לפתרון מצוקת הדיור. בנוסף, הוקמה ועדה בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג במטרה לבחון ולהציע פתרונות לדרישות הכלכליות והחברתיות של המפגינים ובעיקר למצוקת יוקר המחיה במדינת ישראל ולפערים החברתיים.

יתכן שניצנים להתעוררות מעמד ה'פרקריאט' 'Precariat', ניתן לראות במחאות אלו. תגובה של המעמד של אלו החיים 'על הסף' או השכירים העצמאיים, לשינויים בכלכלה הגלובלית ולהשלכותיהם על המשק הישראלי, ותחילת מאבק למדיניות של שינוי רדיקלי בחלוקת ההכנסות, שתחזיר את רכוש הכלל the commons לציבור ותבטיח הכנסה ראויה לכל.

כך אנו רואים היום את התנועה להכנסה בסיסית אוניברסלית (Universal Social Income, UBI) הקוראת לחלק לכל האזרחים במדינה הכנסה בסיסית ללא תנאים וללא דרישות. הניסוי הראשון מסוגו ברמת המדינה שבוחן מתן הכנסה בסיסית לכל אזרח הסתיים לפני כשנה וחצי בפינלנד ועורר כותרות גדולות בכל העולם.

הכלכלה העולמית עברה מהפך דרמטי

מאז 1980, הכלכלה העולמית עברה מהפך דרמטי, עם הגלובליזציה של כוח העבודה, המהפכות הטכנולוגיות, האוטומציה, ובעיקר הופעת האנשים המחזיקים בעושר עצום, הביג פיננס, ביג פארמה וביג טק, Big Finance, Big Pharma, Big Tech. הקונצנזוס הסוציאל דמוקרטי של השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה פינה את מקומו ל'רפורמות' המקדמות 'גמישות בעבודה', המשאיר את העובדים מאחור ומעצבות מחדש את מבנה המעמדות.

במערכת הכלכלית החדשה, חלק ניכר מהעובדים כבר לא משתתפים ברווחים מהצמיחה הכלכלית. האסטרטגיה הכלכלית שננקטה מאז ימי תאצ'ר-רייגן הביאה למערכת של 'רנטיירים', אנשים שהכנסתם באה מרכוש. ב'רנטייר קפיטליזם' rentier capitalism’' חלק גדל והולך של ההכנסות הולך לבעלי ההון, לבעלים של קניין פיזי, פיננסי ורוחני, וחלק קטן והולך של ההכנסות מגיע לעובדים.

כל זה יצר מבנה מעמדי גלובלי חדש המאופיין בפלוטוקרטיה של מולטי-מיליארדרים בעלי כוח כלכלי ופוליטי אבסורדי, מעמד קטן והולך של עובדים שכירים עם ביטחון תעסוקתי והטבות סוציאליות שאינן שכר, הפרולטריון ההולך ומצטמצם, ומעמד חדש הצומח במהירות, ה'פרקריאט' 'Precariat', שהוא מעמד השכירים העצמאיים השונה מבחינת הניסיון וההשקפה שלו מהפרולטריון.

נוצר מבנה מעמדי גלובלי חדש המאופיין בפלוטוקרטיה של מולטי מיליארדרים בעלי כוח כלכלי ופוליטי אבסורדי, מעמד מצטמק של שכירים עם ביטחון תעסוקתי, ומעמד חדש הצומח במהירות של שכירים עצמאים

הפרקריאט נוצר הן בעקבות בחירה של העובדים ובעיקר מחוסר ברירה של העובדים, מכיוון שמעסיקים רבים החליטו לעבור להעסקה במתכונת זו במקום העסקת שכירים. אחד המאפיינים של הפרקריאט הוא חוסר ביטחון מקיף, מה שהופך אותו למעמד מסוכן.

חברת וולט בישראל

חברת וולט היא חברה המפעילה שירות מקוון באמצעות אפליקציה להזמנת מנות אוכל ממסעדות ואספקתו למזמינים. החברה מאפשרת לכל מסעדה להירשם, מתווכת את ההזמנה מהלקוח, דואגת למשלוח ולמסירה למזמין המשלם באמצעות כרטיס אשראי. וולט התחילה לפעול בישראל בדצמבר 2018 והיא הכניסה את תל אביב לעידן כלכלת ה'חלטורה', ‘Gig Economy', או מה שממוסגר ככלכלה שיתופית.

עובדי חברת וולט Wolt בישראל הם דוגמה טובה למעמד הפרקריאט. השליחים של וולט אינם שכירים, ולא באמת עצמאיים. אין להם את התנאים הסוציאליים החוקיים, הם אינם זכאים לימי מחלה בתשלום, הבראה, פיצויי פיטורים ושעות נוספות. הם לא זכאים לדמי אבטלה לאחר סיום ההעסקה, שלא לדבר על פנסיה, ולמעסיק אין כל חובה כלפיהם במקרה שייכנסו לבידוד או יחלו.

השליח של וולט מקבל שכר כנגד חשבונית. הוא האחראי הבלעדי לתשלום מיסים ודמי הביטוח הלאומי ולהסדרת היותו מבוטח, והוא נדרש להירשם ברשות המסים כעוסק מורשה או פטור.

מנקודת המבט של השליחים יש גם צדדים חיוביים בעבודה אצל וולט, ונראה שאלפי צעירים מקבלים ממנה פרנסה מלאה או חלקית, כמעט בכל שעות היום. זו עבודה גמישה, לא מאוד מחייבת, ולכאורה מתי שנוח (כל שליח מחויב לשתי משמרות 'משוריינות' בשבוע, אחת ביום חול ואחת בשישי־שבת, שאורכן שעתיים עד שש שעות, שבהן הוא צריך להיות זמין לנסיעות, עליהן הוא מקבל שכר מובטח, מינימום 40 שקל לשעה, גם אם אין הזמנות).

וולט התחילה לפעול בישראל בדצמבר 2018 והיא הכניסה את תל אביב לעידן כלכלת ה'חלטורה', ‘Gig Economy', או מה שממוסגר ככלכלה שיתופית. עובדי חברת וולט בישראל הם דוגמה טובה למעמד הפרקריאט

זו עבודה פשוטה שאינה דורשת השכלה, מקבלים הזמנה באפליקציה, אוספים את האוכל, מביאים ללקוח, ועוברים להזמנה הבאה.

השלכות מעמד הפרקריאט על העובדים

העסקת השכירים העצמאיים, כלכלת החלטורה, מתרחבת למגוון תחומים. למשל שירות ההסעות אובר, ולאחרונה נמסר כי בניו יורק החלו להעסיק גם עובדי מסעדות, טבחים, שוטפי כלים ומלצרים באותו מודל. ברור שהעולם זז לצורות חדשניות של יחסי עובד מעביד, של העסקת עובדים שהם כביכול עצמאיים.

התפתחויות אלו מחייבות חשיבה מחדש על צורות של העסקה ותעסוקה שיבטיחו לעובדים תנאי עבודה הולמים. בעולם הדינמי והמשתנה של היום ובעתיד לא ניתן עוד לחשוב במושגים של קביעות ובטחון תעסוקתי לכל העובדים. אבל צריך להבטיח לכל העובדים ביטוח פנסיוני וביטוח רפואי לרבות כיסוי ימי מחלה וביטוח אבטלה, שיהיו זהים בלי קשר לצורת ההעסקה. חייבים לענות לשאלות של זכויות יסוד של העובדים, להבטיח הכנסה מינימלית, חופשה בתשלום, ימי מחלה ומערכת שמבטחת נגד אובדן כושר עבודה. במצב הקיים בישראל קיימות המסגרות ליצור תנאים אלו וניתן די בקלות להסדיר זאת באמצעות חקיקה.

זה מקרה ברור בו התפתחות הטכנולוגית משיגה את החקיקה והרגולציה, ולא ברור שהמבחנים המשפטיים הקיימים נותנים את המענה לשינויים אלו בשוק העבודה.

המפתח, לפי נשיאת בין הדין הארצי לעבודה השופטת ורדה וירט־לבנה, מצוי אולי ביצירת תבנית העסקה חדשה, שבה העובד זכאי לחלק מההגנות והזכויות, אך לא לכולן. בכל מקרה:

"חשוב להקפיד על כך שלא נאפשר במו ידינו יצירת עיוותים חברתיים ושוק עבודה בו לעובדים רק אשליה של עצמאות וגמישות, כאשר בפועל הם ניזוקים הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך, בכל הקשור לזכויותיהם הסוציאליות".

הבעיה היא שהרבה ממשלות ובמיוחד זו שלנו בישראל, אינן מעוניינות בהסדרים כאלו. דאגה לעובדים ולזכויותיהם אינה על סדר היום של התפיסות הכלכליות הנוכחיות, והכלכלנים המובילים בממשלה ובמועצה הלאומית לכלכלה אינם חושבים שזו מטרה חשובה.

הבעיה היא, שהרבה ממשלות, ושלנו במיוחד, אינן מעוניינות בהסדרים כאלו. דאגה לעובדים ולזכויותיהם אינה על סדר היום של התפיסות הכלכליות הנוכחיות, והכלכלנים המובילים בממשלה ובמועצה הלאומית לכלכלה אינם מכירים בחשיבותה

השלכות מעמד הפרקריאט על הפוליטיקה הישראלית

מעמד הפרקריאט או השכירים העצמאיים טומן בחובו פוטנציאל לשינוי. אולם כדי לממש את הפוטנציאל הזה, על המשתייכים למעמד הפרקריאט להיות מודעים למצבם, ולהילחם על מדיניות של שינוי רדיקלי בחלוקת ההכנסות, שתחזיר את רכוש הכלל לציבור ותבטיח הכנסה ראויה לכל.

התופעה של חיים באי וודאות, ללא בטחון כלכלי ותעסוקתי, בקיום כלכלי רופף, היא סימן ההיכר של המערכת הכלכלית הנוכחית. השילוב בין שיטות חדשות בתחום השירותים והמסחר, כמו רכישות ברשת האינטרנט, אוטומציה, גלובליזציה וקיצוץ ברווחה ובהוצאת החברתית, יצר אי יציבות כלכלית מסיבית לאזרחים מן השורה, למעמד הביניים ולעניים, לגברים ונשים, לצעירים ומבוגרים, לעובדים מיומנים ולא מיומנים.

התפתחויות אלו יוצרות הזדמנות למפלגות בארץ ובארה"ב, אם הן יתאימו עצמן למציאות של תנאי העבודה החדשים, לכלכלת הפרקריאט. המפלגות הפוליטיות העיקריות בישראל לא יוכלו לייצר רוב לאומי אלא אם יתחשבו, בעת עיצוב האסטרטגיות שלהן, בהתפתחויות אלו ובמגמות המשתנות עקב כך אצל הבוחרים. פוליטיקה של זהויות אתניות, של פריפריה מול מרכז, ושל דת ומדינה נותרו קווי הפרדה חשובים, אך הבחירות ב-2020 בישראל ובארה"ב הראו נזילות ושונות אידיאולוגית גבוהה יותר ממה שהיה מקובל, וממה שהתקשורת דיווחה.

אם המפלגות בישראל יוכלו לספק מנהיגות בנוגע לשכירים העצמאיים, לספק בטחון כלכלי, ולו גם חלקי, למעמד הפרקריאט, זה יהיה שווה ערך להישגים שהשיגו הדמוקרטים בארה"ב לעובדי הצווארון הכחול תחת הניו דיל במהלך השפל הגדול.

אם המפלגות בישראל יספקו מנהיגות בנוגע לשכירים העצמאיים, לספק בטחון כלכלי ולו חלקי, למעמד הפרקריאט, זה יהיה שווה ערך להישגי הדמוקרטים בארה"ב לעובדי הצווארון הכחול תחת הניו דיל במהלך השפל הגדול

בתקופה זו, על בסיס החדשנות ההיסטורית של קיינס בדבר ההכרח בהתערבות הממשלה בתחומים שהשוק אינו יכול ואינו נותן מענה בהם, שנתנה את הרקע התיאורטי לכינונה של מדינת הרווחה בארה"ב ובאירופה, הממשל של הנשיא רוזוולט פיתח מדיניות כלכלית שהקלה על ההרס שנגרם בעקבות המשבר הכלכלי של 1929. המדיניות קיימה קואליציה ממשלתית מנצחת והביאה למה שנקרא 'תור הזהב' בכלכלה בארה"ב ובאירופה בתקופה שבין 1945 ועד 1980 בערך. מדיניות שהביאה לצימצום אי השוויון, לכך שמעמד הביניים הנמוך זכה להשכלה ולהשכלה גבוהה (G.I. Bill), שמעמד הנשים השתפר, ועוד.

המפלגות צריכות להבין שהעבודה השכירה אינה דומה למה שהיתה, ויותר לא תהיה. שמה שהיום הוא המהות של השכירים העצמאיים – העבודה, החיים, הקיום, הזהות – שונים לחלוטין ממה שהייתה המהות של הצווארון הכחול של המאה העשרים, של מפא"י ומפלגת העבודה בישראל ושל הקואליציה של הדמוקרטים בארה"ב, ותהיה שונה עוד יותר בעוד 10 עד 20 שנה – עד שלא יבינו זאת, יהיה להם קשה להציע פתרונות אמינים לשכירים העצמאיים של היום.

מפלגה שמבינה זאת צריכה להתייחס למעמד 'השכירים העצמאיים', לפרקריאט ולכלכלת הפרקריאט. היא צריכה למנוע ולהפסיק את הפגיעה בעבודה המאורגנת, להגדיר את עמדותיה ביחס למיסוי על העשירים ביותר, למיסוי על ההון והעבודה, להגדיר את עמדתה ביחס למיקור חוץ בתעשייה, לגלובליזציה, להשליך הרבה אמונות ניאו-ליברליות ישנות שאבד עליהן הכלח, ועוד.

משמעות הדבר היא הכרה בכך שמדיניות כלכלית לאומית תידרש לא רק להפחית את אי-השוויון הקיים, אלא גם לקדם צמיחה כלכלית וביטחון אמיתי, תוך התייחסות למצב הגלובלי הקיים. צמיחה כלכלית שאינה מתפזרת בקרב האוכלוסייה מחריפה את אי השוויון ומעניקה חלקים גדלים והולכים מן התוצר לתאגידים הגדולים ולמיליארדרים הגדולים.

במילים אחרות, הרעיון שניתן להשיג ביטחון כלכלי ותעסוקתי רק על ידי יצירת משרות של עבודות שנועדו לשרת את האינטרסים של מעמד האוליגרכים, והעשירונים העשירים, הוא רעיון מסוכן.

הרעיון שניתן להשיג ביטחון כלכלי ותעסוקתי רק על ידי יצירת משרות של עבודות שנועדו לשרת את האינטרסים של מעמד האוליגרכים, והעשירונים העשירים, הוא רעיון מסוכן

הדמוקרטים בארה"ב אימצו מדיניות ירוקה, 'ניו גרין דיל' שלא הצליחה עד כה לדבר אל העובדים במדינות התעשייתיות ובמרכז ארה"ב. הדמוקרטים קבלו במידה רבה את ההמלצות של רשויות הבריאות הציבורית להפחתת מגיפת הקורונה, אך הם נותרו חסרי רגישות לחרדותיהם של עשרות מיליוני אמריקאים, אשר משרותיהם נהרסו, כנראה לתמיד בעקבות הקורונה, אשר חובותיהם במשק הבית – פיגור בשכר דירה, בתשלומי משכנתא, ובריבית, כמו גם ריבית עבור הלוואות להשכלה ורכב – עלו ללא הפסקה, גם בהתחשב בתמריצים הזמניים מהממשל. זה מצביע על כך שהחרדה הכלכלית של מיליוני העובדים האמריקאים, שהחלו להבין כי עבודתם פשוט לא חיונית יותר, זהה ואף גוברת על החששות המתמשכים ממגפת הקורונה.

המאבק על המצביעים מקרב השכירים העצמאיים, הפרקריאט, יגדיר את המפלגות בישראל בשנים הקרובות. הוא יכוון, ואולי אף יאלץ אותן להציע מדיניות שתתחיל לתת מענה לדאגותיהם של מצביעים אלו.

עד שתהייה התייחסות, עד שייענו הבעיות הכלכליות ארוכות השנים של קבוצה זו – משרות, בריאות, בטיחות, זיהום, המטרה הציבורית, ומעל לכל, יציבות יחסית וביטחון תעסוקתי לאורך תקופות זמן ארוכות, ישראל עלולה להישאר מדינה מפולגת באופן עמוק, מדינה הנמצאת במלחמה עם עצמה.

לקריאה נוספת:

Meet the precariat, the new global class fuelling the rise of populism
https://www.weforum.org/agenda/2016/11/precariat-global-class-rise-of-populism/

Who are 'The Precariat' and why do they threaten our society?
https://www.euronews.com/2018/05/01/who-are-the-precariat-and-why-they-threaten-our-society-view

The Precariat: Today's Transformative Class?
https://greattransition.org/publication/precariat-transformative-class

A new class for a new age: the dawn of the ‘precariat’
https://www.friendsofeurope.org/insights/a-new-class-for-a-new-age-the-dawn-of-the-precariat/

Rentier capitalism: the UK case
https://www.bennettinstitute.cam.ac.uk/blog/rentier-capitalism-uk-case/

The Precariat and Class Struggle
https://journals.openedition.org/rccsar/585

Why 2020 Was the ‘Precarity Election’ in US
https://www.newsclick.in/why-2020-was-precarity-election-US

The gig economy is a symptom of bigger problems
https://www.ft.com/content/a90d9ba8-4d2e-4ec4-b971-24ebebd5822d

הצעירים מוותרים על "כלכלת החלטורה" – וחוזרים להיות שכירים
https://www.themarker.com/opinion/1.9133146

איך הפכה כלכלת השיתוף מבשורה לאסון תעסוקתי
https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3777025,00.html

https://en.wikipedia.org/wiki/Precarity

https://en.wikipedia.org/wiki/Precariat

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,780 מילים

ברחובות ח'רטום, הסודנים מקווים שישראל תוציא אותם מהעוני

"שבענו מנאומים על מטרות נעלות, תנו לי להאכיל קודם את המשפחה שלי", אומר אחמד, תושב ח'רטום, לכתב זמן ישראל שביקר בסודן בחודש שעבר ● שבועות ספורים אחרי שישראל וסודן הסכימו לנרמל את יחסיהן, סודנים מקווים שישראל תשקיע במדינה הענייה ומוותרים על איבה של עשורים לטובת תקווה של שגשוג ● "עמדנו לצד הפלסטינים במשך זמן רב, אבל אנחנו חייבים גם לדאוג לבית שלנו"

עוד 1,062 מילים

יאיר נתניהו במו"מ לשכור דירה ליד אחיו בהרצליה

פרסום ראשון יש חיים אחרי המעון בבלפור: בנו הבכור של ראש הממשלה מנהל משא ומתן על שכירת דירה בסמוך לאחיו אבנר, בפרויקט "מחיר למשתכן" בגליל ים החדשה ● אבנר וחברתו נוי בר אמורים להיכנס לגור בפרויקט בימים הקרובים ● בנוסף, היחידה לאבטחת אישים בשב"כ מנהלת מו"מ לשכירת שתי דירות במקום עבור מאבטחי בניו של רה"מ

עוד 620 מילים

למקרה שפיספסת

שנה לקורונה הזמן טס כשלא נהנים

לפני שנה בדצמבר, התאריך המדויק לא ידוע, התגלה וירוס חדש בעיר ווהאן בסין ● מעטים העלו בדעתם שתוך זמן קצר הוא יטלטל את העולם, ישתק כלכלות, יסגור גבולות, יחולל שמות בחינוך, בתעסוקה, בתרבות - ויגבה את חייהם של כמיליון וחצי בני אדם ● האימונולוג פרופ' צביקה גרנות מסכם שנה בצל המגפה ומזהיר: "הקורונה היא רק קדימון קליל לאסון האמיתי שמחכה לנו מעבר לפינה"

עוד 3,852 מילים

הרשות הפלסטינית מנסה לרצות את אירופה וממשל ביידן

הרש"פ בוחנת ברצינות דרכים להכשרת תשלום המשכורות למחבלים ולבני משפחותיהם כדי לשפר את תדמיתה בעיני המדינות התורמות וממשל ג'ו ביידן. ישראל חייבת להתנגד לכל פשרה בעניין התמיכה הכספית בטרור ובעידודו, גם אם הרש"פ מנסה להציג את התמיכה במחבלים כבעיה הומניטרית.

הרש"פ נערכת כבר לקראת תחילת עבודתו של הממשל האמריקני החדש של ג'ו ביידן בסוף חודש ינואר הבא. לאחר שהורידה מסדר היום את הנתק מישראל וחידשה את הקשרים האזרחיים והביטחוניים עם ישראל, היא בוחנת כעת את הדרכים להתמודד עם הסוגייה הרגישה של תשלום משכורות למחבלים ולבני משפחות ה"שהידים".

לאחר שהורידה מסדר היום את הנתק מישראל וחידשה את הקשרים האזרחיים והביטחוניים עם ישראל, הרש"פ בוחנת כעת את הדרכים להתמודד עם הסוגייה הרגישה של תשלום משכורות למחבלים ולבני משפחות ה"שהידים"

על פי גורמים בכירים בפת"ח, הרש"פ כבר החלה לטפל בנושא לפני כמה חודשים בעקבות תלונות של כמה מדינות אירופאיות התורמות כספים לרש"פ.

הרש"פ גם קיבלה עצות מפעילים של המפלגה הדמוקרטית בארה"ב כי כדאי לה לשנות מעתה את שיטת תשלום המשכורות למחבלים הכלואים בישראל ולמשפחות ה"שהידים", מכיוון שממשלו של ג'ו ביידן יתקשה לקבל זאת וכי טענותיה של ישראל בעניין הזה עשויות להישמע באזניו של הנשיא החדש כטענות הגיוניות וצודקות.

על פי המקורות האלה, יו"ר הרש"פ בוחן כעת ברצינות לשנות את השיטה, כדי לשמוט מידיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו קלף חשוב בשיחות עם הממשל החדש על חידוש המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים וחידוש העברת הסיוע הכספי לרש"פ.

קדרי אבו בכר, ראש מטה האסירים הביטחוניים, הודיע ב-20 בנובמבר כי יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס וראש הממשלה מוחמד א-שתייה החליטו כי 7000 אסירים ביטחוניים ששוחררו מהכלא הישראלי ייקלטו כפקידים לכל דבר במוסדות האזרחיים והצבאיים של הרש"פ.

מדובר במחבלים שמקבלים משכורות קבועות ממטה האסירים הביטחוניים ושריצו עונש של יותר מחמש שנות מאסר בכלא הישראלי.

מחבלים משוחררים בשטחי הגדה כבר קיבלו בימים האחרונים טפסים מהמטה לענייני האסירים, בו הם נדרשו למלא פרטים על מצבם המשפחתי והשכלתם והתבקשו לבחור בכמה אפשרויות לגבי העדפותיהם בענין עבודה בתחום האזרחי או במנננוני הביטחון של הרש"פ.

על פי בכירים בפת"ח, יו"ר הרש"פ בוחן ברצינות לשנות את השיטה, כדי לשמוט מידי רה"מ נתניהו קלף חשוב בשיחות עם הממשל החדש על חידוש המו"מ בין ישראל לפלסטינים וחידוש העברת הסיוע הכספי לרש"פ

אחרי החתימה על הסכמי אוסלו ב-1993 קלטה הרש"פ במנגנוניה השונים כ-12 אלף מחבלים ששוחררו  מהכלא הישראלי במסגרת הסכם אוסלו.

האם ישונה חוק תשלום המשכורות למחבלים?

קליטת אלפי מחבלים משוחררים במנגנוני הרש"פ איננה פוטרת את בעיית חוק התשלום הפלסטיני למחבלים שעדיין אסורים בבתי הכלא בישראל.

לפני כמה ימים אמר קדרי אבו בכר כי הרש"פ בוחנת את האפשרות לשנות את חוק תשלום המשכורות לאסירים הביטחוניים.

לדבריו, נבחנת ברצינות האפשרות כי משפחות האסירים הביטחוניים הכלואים בישראל לא יקבלו עוד משכורות המבוססות על קריטריון חומרת המעשה של בן המשפחה הכלוא בישראל וחומרת העונש שקיבל בבית המשפט הישראלי, אלא משכורות המבוססות על מצבה הכלכלי והסוציאלי של המשפחה ומספר הנפשות שבה.

על פי גורמים בפת"ח, החוק ישונה וישומו יהיה בהדרגה כדי למנוע זעם ברחוב הפלסטיני.

לדבריהם, מלבד המחווה כלפי ג'ו ביידן יש פה גם היבט משפטי, הרש"פ רוצה להימנע מכך שתחשוף את עצמה לתביעות משפטיות בארה"ב, עקב חוק "טיילור פורס" האמריקני, לאחר שממשל ביידן יחדש את הסיוע הכספי לרש"פ.

נבחנת אפשרות שמשפחות האסירים הביטחוניים הכלואים בישראל לא יקבלו עוד משכורות על פי קריטריון חומרת המעשה והעונש של קרובם הכלוא בישראל, אלא על פי על מצבה הכלכלי והסוציאלי של המשפחה

הנושא בבחינה ולפי גורמים בפת"ח  מחמוד עבאס כבר נתן "אור ירוק" לעשות את השינוי, הרש"פ שומרת על איפול מלא בגלל רגישות הנושא.

זעם ברחוב הפלסטיני

אשרף אלעג'רמי, השר לשעבר לענייני אסירים ברש"פ, אומר כי השינויים האלה יביאו לזעם רב בחברה הפלסטינית, במיוחד לאחר ההצהרות של מחמוד עבאס בעבר כי לא יכנע ללחצי ישראל בנושא, אולם הרש"פ מחוייבת לשנות את שיטת התשלום:

"נוכח הנזקים המדיניים שנגרמו לה  מהמצב הקיים של שיטת התשלום לאסירים הביטחוניים".

ברחוב הפלסטיני יש התנגדות עזה לרעיון הזה שנתפס ככניעה ללחצי ישראל וארה"ב וכניסיון למחוק את הבעיה ולהפוך אותה מבעיה "לאומית" לבעיה סוציאלית.

אחד מהמחבלים המשוחררים בגדה אומר:

"אנו לוחמים צבאיים למען הבעיה הפלסטינית ולא מקרים סוציאלים. זה פוגע בכבוד הלאומי הפלסטיני, לא נסכים לתוכנית של אבו מאזן".

הקמת בנק מיוחד

בינתיים נמשך גם המאבק בין ישראל לרש"פ על תשלום המשכורות החודשיות למחבלים מתקציב הרש"פ, אחרי שישראל העבירה חוק בכנסת שמחייב לנכות מכספי המיסים שהיא גובה עבור הרש"פ את סכום הכסף שהיא מעבירה למחבלים ולמשפחותיהם מדי חודש בחודשו ("חוק הקיזוז").

בינתיים נמשך המאבק בין ישראל לרש"פ על תשלום המשכורות החודשיות למחבלים מתקציב הרש"פ, אחרי שישראל העבירה את "חוק הקיזוז" בכנסת, המחייב לנכות מכספי המיסים שהיא גובה עבור הרש"פ את סכום הכסף שהיא מעבירה למחבלים ולמשפחותיהם

קדרי אבו בכר, ראש מטה האסירים הביטחוניים גילה ב-21 בנובמבר כי הרש"פ תקים בנק ממשלתי באמצעותו ישולמו משכורות האסירים הביטחוניים ומשפחות "השהידים"בגדה וברצועה.

הבנק יקרא "אלאיסתיקלאל" ("עצמאות" בערבית) והוא יוקם בחודש ינואר הבא בגלל הסנקציות שישראל מאיימת לנקוט נגד הבנקים בגדה.

ישראל הודיעה רשמית לרש"פ כי בסוף חודש דצמבר השנה יכנס לתוקף הצו הצבאי נגד כל בנק בשטחים המחזיק חשבונות, שדרכם משולמות המשכורות למחבלים.

הצו הצבאי שיכנס לתוקף חושף את הבנקים הירדנים והפלשתינים לסנקציות, עיקולים ותביעות, הדבר מעורר חשש רב בקרב הנהלות הבנקים, הבנקים הירדנים כבר הודיעו לרש"פ כי אם הצו יכנס לתוקף הם יסגרו את סניפיהם בגדה. גם הבנקים הפלשתינים צפויים ללכת בדרך דומה. על הצו חתם בזמנו שר הביטחון נפתלי בנט. כששר הביטחון גנץ נכנס לתפקיד הוא הקפיא את ישום הצו אך עתה נפלה ההחלטה ליישם אותו בסוף השנה הנוכחית.

בחודש מאי האחרון, לאחר שהצו פורסם לראשונה, מיהרו הבנקים בשטחי הגדה לסגור עשרות חשבונות של מחבלים שקיבלו דרכם את משכורותיהם. הדבר עורר גל מחאה וכמה סניפי בנקים בערים הראשיות בגדה הותקפו בירי ובאבנים על-ידי מחבלים משוחררים ובני משפחותיהם.

הלחץ העממי על הרש"פ גבר, וראש הממשלה הפלשתיני מוחמד א-שתייה הודיע על הקמת ועדה מיוחדת למציאת פתרון למשבר ללא קשר לבנקים. ישראל נהנתה מגיבוי מלא של ממשל טראמפ בנושא והרש"פ במצוקה מכיוון שהמערכת הכלכלית שלה תלויה לחלוטין בישראל. ישום הצו הצבאי הישראלי אמור להשפיע על 12 אלף מחבלים ובני משפחותיהם, חלק מהם אסורים עדיין בבתי הכלא בישראל וחלק אחר שכבר שוחרר מן הכלא.

במאי האחרון, לאחר פרסום הצו, מיהרו הבנקים בגדה לסגור עשרות חשבונות מחבלים שקיבלו דרכם את משכורותיהם. הדבר עורר גל מחאה, וכמה סניפי בנקים בערים הראשיות בגדה הותקפו בירי ובאבנים ע"י מחבלים משוחררים

הבנקים הפועלים בשטחי הגדה צריכים לקבל את אישור "רשות המטבע" הפלשתינית להפסיק את פעילותם בעניין חשבונות הבנק של המחבלים, אך הם אינם ממתינים. הם חוששים מהסנקציות הישראליות נגדם.

הרש"פ נדחקה לפינה. היא איננה יכולה למנוע מישראל ליישם את הצו הצבאי ומאידך גיסא היא איננה יכולה לאלץ את הבנקים להמשיך ולשלם למחבלים את משכורותיהם דרך חשבונות הבנקים.

כיום משולמות המשכורות באופן ידני. המחבלים מקבלים צ'קים ממשרד האוצר הפלשתיני.

לדברי גורמים בפת"ח, ברש"פ חששו מגל אלימות פלשתיני קשה כלפי מוסדות הרש"פ והבנקים בסוף השנה וזו סיבה נוספת להקמת הבנק הממשלתי הפלסטיני.

*  *  *

הקמת הבנק הממשלתי שישלם משכורות למחבלים האסורים בישראל ולבני משפחותיהם היא התחכמות שנועדה לעקר את משמעות הצו הצבאי שעליו חתם שר הביטחון נגד הבנקים בגדה, כדי להמשיך ולשלם את המשכורות.

לישראל אסור להסכים לשום שינוי של הקריטריונים, שעל פיהם משלמת הרש"פ משכורות למחבלים האסורים בישראל ולבני משפחותיהם. התוכנית של הרש"פ היא להמשיך ולשלם להם בכל מקרה משכורות חודשיות, פשוט תחת הגדרות אחרות כאילו הם "מקרים הומניטריים". אבל עצם תשלום המשכורות החודשיות מהווה תמיכה בטרור ועידודו.

הרש"פ רוצה "להכשיר את השרץ" ולמלכד את ישראל בפני הממשל האמריקני החדש. לכן ישראל צריכה כבר עכשיו, עוד לפני שנכנס הממשל החדש, להודיע כי הדבר איננו מקובל עליה.

הרש"פ רוצה "להכשיר את השרץ" ולמלכד את ישראל בפני הממשל האמריקני החדש. לכן ישראל צריכה כבר עכשיו, עוד לפני שנכנס הממשל החדש, להודיע כי הדבר איננו מקובל עליה

היא יכולה גם להיעזר עדיין בממשל טראמפ כדי שיתמוך בעמדתה. אסור לתת פרס לטרור והזרמת הכסף החודשי למחבלים ולבני משפחותיהם של כמה מיליוני שקלים בכל חודש חייבת להיפסק. זו העמדה שישראל צריכה להחזיק בה גם כשהממשל החדש יתחיל לפעול באופן רשמי.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,210 מילים
עודכן לפני 42 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

טענת ההגנה מן הצדק עשויה לסייע לנתניהו - או להתהפך עליו

נתניהו פוסע בדרכו של נשיא המדינה לשעבר קצב, שבסיום שלב ההוכחות במשפטו הגיש כרך עב-כרס עם טענות לשפיטה על ידי התקשורת ● בהכרעת הדין של קצב כתבו שופטיו כי "בעניינו אכן נחצה הגבול באופן חסר תקדים" והתחשבו בכך בגזר דינו ● אלא שהבחירה של פרקליטי נתניהו ללוות את טענותיהם בהצהרות תקשורתיות עלולה להוביל לאפקט ההפוך ● פרשנות

עוד 732 מילים

פרה-היסטוריה אמני הסלע של הר כרכום

מספר הולך וגדל של מבקרים מגיע להר כרכום, קרוב לגבול עם סיני ● מלבד הנוף היפהפה, פליאוקלימטולוגים וארכאולוגים נמשכים למקום בגלל תחריטי הסלע העתיקים שהתגלו במקום ומהווים עדות להיסטוריה בת אלפי שנים ● חלקם אף קשורים לתנ"ך ● אבל יש גם חריטות שהוסיפו תיירים חסרי מחשבה ● עכשיו מנסים ברשות הטבע והגנים להגן על האתר הפרה-היסטורי המלא באמנות

עוד 1,398 מילים

בימים יפים, האפיק של נחל פולג שנשפך לים הוא מראה מושלם, אבל ימי המבול האחרונים היו הכל חוץ מיפים ● עם פרוץ הממטרים יצאו הודעות בהולות על סגירת כל חופי הרחצה בארץ מפאת זיהום ● הסיבות מוכרות: מערכות ניקוז עירוניות מיושנות, שמותאמות לממטרים נינוחים מהסוג שהיה נפוץ כאן פעם, לפני שהאקלים השתגע, לא עומדות במתכי הגשם מהסוג החדש ● חוף פולג כמשל

עוד 1,042 מילים ו-1 תגובות

בדיקת זמן ישראל "תאונות קורות בגלל שחוסכים בכסף"

כ-100 מפקחי עבודה אמורים לתת פתרון לכ-85 אלף מפעלים ואתרי בנייה, אבל התוצרים שמביאים המפקחים לא הופכים לכתבי אישום והקטל נמשך ● אין דיווח על קבלני משנה ועובדים שנפגעים לא יודעים ממי לתבוע פיצוי ● חברות הביטוח לא דורשות מהקבלנים לעמוד תנאי בטיחות, כתנאי לתחולת הפוליסה ● "הם מוכרים פוליסות במאות מיליונים והנזק ממוות של כמה פועלים הוא מיליונים בודדים"

עוד 2,852 מילים

קבינט הקורונה צמצם את מספר המבקרים שיכולים לשהות בו זמנית בקניונים

ועדת האיתור המליצה פה אחד למנות את פרקליט מחוז חיפה עמית איסמן לפרקליט המדינה ● דיווח: גנץ הודיע לנתניהו שכחול לבן תתמוך בקריאה טרומית בפיזור הכנסת ● דיווח: אחרי שיחה עם מיקי זוהר, נתניהו חזר בו מכוונתו למנות סגן ליושב ראש הקואליציה ● מנהל העבודה לשעבר מטעם חברת הניקיון במשרד ראש הממשלה מבקש ממבקר המדינה לפעול לביטול פיטוריו

עוד 62 עדכונים

חג ההודיה של בנימין נתניהו

אתמול הודיע היועמ"ש לגנץ כי עליו להקפיא את ועדת הבדיקה בפרשת הצוללות רגע לפני שהייתה אמורה להתחיל לפעול ● וביום רביעי תעלה הצעתו של יאיר לפיד לפיזור הכנסת ● הסיכוי שגנץ יצביע בעדה גבוה מאי פעם ● אם ההצעה תעבור בקריאה טרומית, נתניהו יקבל אופציה נוספת, מועד חדש וגמיש לבחירות, בהתאם למפת החיסולים, החיסונים או ההסכמים הנוחה לו ● פרשנות

לפעמים נדמה שיש מי שעומד ושופך על ראש הממשלה בנימין נתניהו צ'ופרים ללא הפסקה.

אתמול שיגר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנלדבליט מכתב לשר הביטחון בני גנץ ודרש ממנו לעצור לפי שעה את ועדת הבדיקה הממשלתית שמינה בפרשת הצוללות וכלי השייט. ובמהלך השבוע עשוי גנץ עצמו להצטרף להצעה של יאיר לפיד ולהעביר בקריאה טרומית הצעת חוק לפיזור הכנסת. גם זו מתנה לא צפויה שתיפול על נתניהו.

נתניהו ודובריו התקוממו נגד ההחלטה של גנץ להקים את ועדת הבדיקה במשרד הביטחון. הם טענו כי מדובר בוועדה שקמה מסיבות פוליטיות (מה שנכון), והיא אמורה הייתה להביא בארבעת החודשים הקרובים עדויות של אנשי ביטחון בכירים שרק יביכו את נתניהו בימי הבחירות.

הבקשה של היועץ משחררת אנחת רווחה גדולה בלשכת ראש הממשלה. "נתניהו שולח פרחים למנדלבליט", צייץ אמש אביגדור ליברמן, בנימה בולטת של אכזבה.

הבקשה של היועץ משחררת אנחת רווחה גדולה בלשכת ראש הממשלה. "נתניהו שולח פרחים למנדלבליט", צייץ אמש אביגדור ליברמן, בנימה בולטת של אכזבה

הוועדה הזו נראתה חשודה מלכתחילה – גם בעלת אינטרס פוליטי וגם חסרת סמכויות ויכולת לחקור את הדרג המדיני. צריך תמיד לזכור כי מסקנות הוועדה היו אמורות לבוא בסוף לממשלה, ושם ברור מה היה עולה בגורלן. מנדלבליט הוריד מכה ניצחת על הוועדה הזו, גנץ הודיע שהוא מקבל את ההנחיה ומתואם איתה – ובקיצור, הקפאת מצב ומתנה לנתניהו.

אבל זה לא הפרס היחידי. ביום רביעי תגיש סיעת יש עתיד הצעה לפיזור הכנסת. הפעם זה לא רק איום, אלא מעשה פרלמנטרי. מכבש הלחצים על גנץ להצטרף לאירוע הוא כבד. הגורמים המיליטנטים בכחול-לבן טוענים שאי אפשר להמשיך עם הממשלה המקרטעת הזו וצריך לשים סוף לשותפות עם הליכוד.

כפי שפורסם לראשונה בזמן ישראל, בכירים בכחול לבן איימו ועדיין מאיימים לפלג את המפלגה ואת הסיעה בכנסת אם גנץ ייכנע לנתניהו בחודש הקרוב. גנץ עצמו מהסס, כדרכו. ייתכן והוא עדיין מאמין בקיום הרוטציה.

הצעת החוק לפיזור הכנסת משחקת לידיו של נתניהו. אם ההצעה תעבור בקריאה טרומית מחרתיים (רביעי), היא תנדוד לוועדת החוקה של הכנסת כמו כל חוק יסוד אחר. בראש הועדה הזו יושב יעקב אשר מיהדות התורה, בעל ברית של נתניהו ויריב חדש של גנץ, בעיקר על רקע חוקי הגיוס והגיור.

אשר יכול לשחק בוועדה כרצונו, ולהחזיר את החוק למליאה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית מתי שנוח לנתניהו. לפי חוק יסוד הכנסת – בקריאה השלישית צריך לקבוע מועד לבחירות, עד חמישה חודשים מיום ההצבעה והעברת החוק.

יעקב אשר יכול לשחק בוועדה כרצונו, ולהחזיר את החוק למליאה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית מתי שנוח לנתניהו. בקריאה השלישית צריך לקבוע מועד לבחירות, עד חמישה חודשים מיום ההצבעה

במלים אחרות: נתניהו מקבל כאן אופציה נוספת, מועד חדש וגמיש לבחירות, בהתאם למפת החיסולים, החיסונים או ההסכמים הנוחה לו. והכל בנדיבותם של יאיר לפיד ובני גנץ, אם יעבירו מחרתיים את ההצעה.

ואם כל זה לא מספיק, יש גם בונוס. נתניהו יוכל תמיד להאשים את גנץ בהקדמת הבחירות באמצע משבר הקורונה. הוא הרי האיש שהצביע, אם יצביע, בעד פיזור הכנסת.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
בנט לא יכול לבנות לזמן הארוך, כי אי אפשר לדעת מה יקרה פה בעוד כמה שנים. אולי יקום יורש לביבי בליכוד. וגם המנדטים שהוא מביא עכשיו הם סוג של שיא, תולדה של המצב. הוא גם לא יכול לעשות עיסקה... המשך קריאה

בנט לא יכול לבנות לזמן הארוך, כי אי אפשר לדעת מה יקרה פה בעוד כמה שנים. אולי יקום יורש לביבי בליכוד. וגם המנדטים שהוא מביא עכשיו הם סוג של שיא, תולדה של המצב.
הוא גם לא יכול לעשות עיסקה עם ביבי כי ביבי בילתי אמין בעליל.
חוץ מי זה בנט לא מפחד לקחת סיכון. לכן האופציה הכי סבירה זה קואליציה עם מתנגדי נתניהו כדי להגיע עכשיו לראשות הממשלה. זו הזדמנות בלתי חוזרת.

עוד 443 מילים ו-1 תגובות

נזרק באמצע טיפול רפואי למחלקת הקורונה - בגלל בדיקות שגויות

ישראלי שכבר החלים מקורונה חזר מחו"ל עם בעיה רפואית והגיע להיבדק בשיבא ● בדיקת קורונה שבוצעה במקום החזירה תוצאה גבולית-חיובית, והוא סולק מבית החולים באמצע הבדיקות ● הוא אושפז במחלקת קורונה בשערי צדק ורק כעבור שלושה ימים התברר שבדיקה הקורונה הייתה שגויה ● בכיר שיבא: "ברור שהפסיקו לטפל בו כשגילו שיש לו קורונה, מה הוא ציפה שיעשו?"

עוד 810 מילים

האמת על אסון לוקרבי עדיין לא נחשפה במלואה

רק אדם אחד הורשע בהפצצת טיסת פאן אם 103 מעל לוקרבי ב-21 בדצמבר 1988 - פיגוע הטרור הקשה ביותר שבוצע אי פעם בבריטניה ● עבד אל-באסט אל-מגרחי מת ב-2012 כשהוא טוען שהוא חף מפשע ● כעת משפחתו מנסה לטהר את שמו בבית משפט בסקוטלנד ● אבל יש מי שמתעקש להמשיך להסתיר עדויות מהותיות הקושרות את הפיגוע לאיראן ולחזית העממית לשחרור פלסטין

עוד 1,295 מילים

תחקיר מפלגה ללא מרצ

לפעילים וחברי מרצ יש בטן מלאה על היו"ר ניצן הורוביץ ● הם מתארים תחושות הזנחה וניכור, מפלגה משותקת עם מסרים לא ברורים ולא משכנעים, שהפכו את מרצ לחסרת חשיבות ● פעילותו בכנסת מתוארת כעצלה ותבוסתנית, וזאת בימים שהוא בכלל מגיע למשכן ● "יש גל של אנשים שהשקיעו הרבה במפלגה, ומרגישים היום שזה נגמר" ● הורוביץ בתגובה: "טענות לא ראויות להתייחסות"

עוד 4,780 מילים

מנדלבליט לנתניהו וגנץ: פעלו מהר להעברת תקציב

עורכי דינו של נתניהו לבית המשפט: המציאו עבירה, לבטל את כתב האישום ● הפרקליטות: רוב הטענות מוכרות ● מנדלבליט עצר את ועדת הבדיקה לצוללות ● בג״ץ נתן ארכה לפינוי חן אל-אחמר ● ניצחון לפרץ: יוכל לנהל מו"מ על ריצה עם כחול לבן ● משרד הבריאות: יתכן שאפשר יהיה לחסן 150 אלף ישראלים לקורונה עוד השנה ● יועמ״ש הליכוד קיבל שכר של 14 מיליון שקל בחמש שנים

עוד 55 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה