הממשלה מתגאה בהצלחת הסגר השני שהטילה על ישראל, ומנופפת בירידה בתחלואה שהושגה בזכותו. ראש הממשלה בנימין נתניהו כינה את הסגר "הצלחה אדירה" וטען כי "מדינות אירופה שוב מסתכלות עלינו ולומדות". שר הבריאות יולי אדלשטיין, כינה את הסגר "הצלחה" וקבע כי הביא ל"ירידה חדה בתחלואה". גם הממונה על בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ופרויקטור הקורונה היוצא, פרופ' רוני גמזו, הצהירו כי "ירדנו בתחלואה".
ההצהרות הללו מלוות באזהרות מפני זינוק מחודש בתחלואה, אם החזרה לשגרה תהיה מהירה מדי ואם הציבור לא יקיים את ההוראות ולא יגיע להיבדק. נתניהו ואדלשטיין הזהירו כי במקרה של עלייה בתחלואה "לא יהיה מנוס" מסגר שלישי.
אכן, בהשוואה למצב החמור ששרר בארץ בסוף ספטמבר ובתחילת אוקטובר, חל שיפור משמעותי בהיקף התחלואה. ואולם, כשבודקים את הנתונים על ציר זמן רחב יותר, מגלים שהשיפור בחודש האחרון מתגמד לעומת ההחמרה בתחלואה בחודשיים שלפניו, ולמעשה מצב התחלואה הנוכחי עדיין חמור ביחס לכל שלב בגל הראשון של המגפה, וגם ביחס לכל התקופה שאחריו, ועד חודש אוגוסט.
היקף התחלואה בקורונה בישראל היה קל למדי בכל מדד שהוא מאז הגעתה של המגפה לארץ מתחילת השנה ועד הקיץ. אבל אז, במהלך יולי, אוגוסט וספטמבר, חל זינוק חד והמצב התדרדר מאוד. למרות שהמצב שתפר מעט בחודש האחרון, הוא עדיין רחוק מהמצב הסביר ששרר בזמן הגל הראשון ואחריו.
"התחלואה נשארה ברמה גבוהה מאוד גם אחרי הסגר השני", אומר האפידמיולוג פרופ' חגי לוין, ראש ארגון רופאי בריאות הציבור. "זאת, בגלל שהתחלואה בתחילת הסגר הייתה גבוהה ביותר, וכבר אי אפשר היה לרדת או להתקרב לרמות הנמוכות שהיו עד הקיץ. בסגר הראשון התחלואה ירדה לרמה נמוכה מאוד כי היא הייתה נמוכה מאוד מהתחלה".
לדברי לוין, "ניתוח הנתונים שלכם מראה בצורה מאוד ברורה שהגידול הגדול בתחלואה התרחש בהדרגה, במשך כמה חודשים, והסגרים לא עצרו אותו, לא השפיעו עליו, רק עיכבו אותו קצת. זה עוד דבר, אחד מני רבים, שממחיש כמה סגר הוא דרך גרועה להתמודד עם המגפה".
לפי נתוני משרד הבריאות, אובחנו ביום שני השבוע (26 באוקטובר) 780 נדבקים בקורונה. מדובר בירידה חדה לעומת מספר המאובחנים בשיא הגל השני, בסוף ספטמבר. מספר הישראלים שאובחנו בקורונה נמוך גם ביחס למספרם סמוך להטלת הסגר השני, באמצע ספטמבר.
ועדיין, מספר החולים והנשאים גבוה בהרבה בהשוואה לכל נקודת זמן בגל הראשון. בשיא הגל הראשון, באמצע אפריל, מספר החולים והנשאים שהתגלו מדי יום היה נמוך בכ-25% ממספרם כיום.
מספר המאובחנים כיום גבוה בהרבה בהשוואה לכל נקודת זמן בגל הראשון. בשיא הגל הראשון מספר החולים והנשאים היה נמוך בכ-25% ממספרם כיום
זאת ועוד: עם החזרה הכמעט-מלאה לשגרה מהסגר הראשון, באמצע מאי, ירד מספר החולים שאובחנו מדי יום לפחות מרבע ממספרם כיום. למעשה, רק ביוני החל מספרם לעלות מחדש – ועדיין, ב-30 ביוני מספר המאובחנים היה 37% בלבד ממספרם ביום שני השבוע.
מספר המאובחנים תלוי גם במספר הבדיקות, ולכן מייחסים חשיבות רבה יותר לאחוז הבדיקות החיוביות מכלל הבדיקות. אחוז הבדיקות החיוביות אכן ירד החודש ביותר מ-90%.
אלא שגם אחוז הבדיקות החיוביות תלוי במדיניות הבדיקות – ומדיניות הבדיקות כיום מורידה את אחוז הבדיקות החיוביות. הבדיקות שנערכו לפני הסגר ובמהלכו לא כללו את בדיקות הסקר בבתי האבות, שבהן התגלה שיעור נמוך של חולים ונשאים. לעומת זאת, הבדיקות שנעשות כעת כוללות את הבדיקות הללו, והן מורידות את ממוצע הבדיקות החיוביות.
במהלך הסגר חלה ירידה במספר הבדיקות במגזר הערבי והחרדי, שבהם שיעור החולים והנשאים גבוה, ועלה מספר הבדיקות במגזר היהודי-חילוני שבו התחלואה נמוכה יותר, וגם השינוי הזה הוריד את ממוצע הבדיקות החיוביות. בתוך המגזר החרדי נעשות פחות בדיקות לאנשים ה"חשודים" כחולי קורונה ויותר בדיקות סקר לתלמידי ישיבות, וגם זה מוריד בצורה חדה את אחוז החיוביים.
קשה עוד יותר להשוות את שיעור הבדיקות החיוביות בגל השני ובגל הראשון, כי מדיניות הבדיקות השתנתה לגמרי. באביב נבדקו בעיקר אנשים שהתלוננו על סימפטומים של קורונה, ואילו מאז מאי נערכות בדיקות בעיקר לאנשים ללא סימפטומים, ביניהם אנשים שבאו במגע עם נדבקים מאומתים, עובדים בתפקידים חיוניים, אוכלוסיות בסיכון וסתם אנשים שרוצים לדעת אם נדבקו במגפה.
התוצאה היא ששיעור הבדיקות החיוביות ירד בצורה חדה – וזהו הנתון היחיד שבו המצב כיום טוב יותר ביחס לשיא של המגפה הגל הראשון.
באביב נבדקו בעיקר אנשים שהתלוננו על סימפטומים של קורונה, אבל מאז מאי נערכות בדיקות בעיקר לאנשים ללא סימפטומים. התוצאה היא ששיעור הבדיקות החיוביות ירד
כדי לקבל מושג אמין יותר על היקף התחלואה, כדאי להתייחס למספר קורבנותיה האמיתיים של המגפה ולכלול את החולים המאושפזים, החולים המחוברים למכונות הנשמה, וגם המתים – וכאן התמונה המתקבלת ברורה וקודרת מאוד.
מצבם של חלק מהחולים בקורונה מתדרדר רק שבוע או שבועיים אחרי שנדבקו במגפה, כך שנתוני התחלואה הקשה מפגרים אחרי נתוני התחלואה בשבוע או עשרה ימים. אבל העובדה הזאת אינה משנה את התמונה הכללית העולה מהנתונים, והיא מצביעה על התדרדרות קשה והתפשטות המגפה בחודשי הקיץ.
בבתי החולים בארץ היו מאושפזים השבוע (יום ב') 605 חולי קורונה שמצבם מוגדר "קשה" ו"בינוני". מספרם ירד בצורה משמעותית ביחס לשיא הגל השני, ב-30 בספטמבר, אז היו מאושפזים בישראל 826 חולים קשים ובינוניים. אבל מספרם עדיין גבוה יותר מפי שלושה ממספר החולים שהוגדרו "קשים ובינוניים" בשיא הגל הראשון.
משרד הבריאות שינה מאז את הגדרת "החולים הקשים", וכחלק מכך חולים שנחשבו "בינוניים" באפריל מוגדרים "קשים" כיום, אך הגדרת המינימום לחולים ה"בינוניים" לא השתנתה – כך שברור שבבתי החולים מאושפזים פי כמה יותר חולים שמצבם לא טוב מאשר בשיא הגל השני. גם אחר כך, ביוני ואפילו בסוף יולי היו מאושפזים פחות חולי קורונה בבתי החולים מאשר היום.
137 מחולי הקורונה בשיא הגל הראשון, ב-13 באפריל, היו מחוברים למכונות הנשמה, לעומת 193 חולים ביום שני. הזינוק במספר המונשמים היה קטן מהזינוק במספר החולים הקשים והבינוניים, מאחר שבבתי החולים מהססים כיום לחבר חולים למכשירים, בגלל הנזק של ההנשמה עצמה, ומחברים רק כאשר יש חשש ממשי לחיים. ולמרות זאת, יש כיום בבתי החולים חולים יותר מונשמים מאשר לכל אורך הגל הראשון של המגפה.
בשבוע השני של אפריל – בשיא הגל הראשון – מתו בישראל 54 חולי קורונה. בשבוע שעבר מתו פי שלושה יותר חולים. בשבוע השני של חודש מאי מתו רק 20 חולי קורונה – שמינית בלבד ממספרם של חולי הקורונה שנפטרו בשבוע שעבר. בשבוע האחרון של יוני, שבו, כאמור, כבר הוכרז על "גל שני של המגפה", מתו רק 16 חולים – עשירית ממספרם של אלה שמתו בשבוע שעבר.
וכל זאת, למרות שבחצי השנה האחרונה חל שיפור גדול ביכולת הטיפול בחולי הקורונה, שהביא לירידה בשיעור התמותה של החולים הקשים. אם החולים הקשים של היום היו מטופלים בשיטות של חודש אפריל, מספר המתים היה גבוה אף יותר.
![טכנאים בוחנים בדיקות קורונה במעבדה בבית החולים רמב"ם בחיפה, 30 במרץ 2020 (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/06/F200330YAFF16-1-640x400.jpg "טכנאים בוחנים בדיקות קורונה במעבדה בבית החולים רמב"ם בחיפה, 30 במרץ 2020 (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)")
לאור הצניחה במספר הנדבקים ובאחוז הבדיקות החיוביות, והעיכוב של שבוע או שבועיים שחל מהתפרצות המחלה ועד להידרדרות החולים הקשים, ייתכן שנראה בשבועות הקרובים ירידה חדה גם במספר החולים הקשים, המונשמים והמתים.
אבל התחזית האופטימית הזאת אינה ודאית. בחודשים יוני ויולי, עם העלייה במספר המאובחנים כנשאי קורונה, נשמעו אזהרות חוזרות ונשנות על כך ש"בעוד שבועיים" תחול עלייה חדה במספר החולים המאושפזים במצבי חירום. מספר החולים אכן זינק, אבל לא שבועיים אחרי העלייה במספר החולים הכללי כפי שצפו המומחים, אלא הרבה אחר כך, ביולי ובאוגוסט, במקביל לעלייה חדה נוספת במספר המאובחנים. כך שכלל לא בטוח שהירידה הנוכחית במספר המאובחנים מבשרת על ירידה במספר החולים הקשים, ובשיעור התמותה במגפה.
מומחים ובכירים במשרד הבריאות אמרו לאחרונה שבעוד שבוע נראה שוב זינוק במספר המאובחנים, בשל פתיחת בתי עסק ומוסדות חינוך בשבוע שעבר. תחזיות הקורונה לא תמיד מתממשות, אך אם זו כן תתממש, ייתכן שממילא לא נזכה לראות ירידה במספר החולים הקשים, או שזאת תתרחש לפרק זמן קצר בלבד.
כשמשווים את תוצאות הסגרים, במספרים מוחלטים (מספר החולים בתחילת הסגר פחות מספר החולים בסוף הסגר), הירידה בתחלואה הייתה מהירה יותר בסגר הראשון. אבל כשבודקים את שיעור הירידה (מספר החולים בתחילת הסגר חלקי מספר החולים בסופו) התחלואה ירדה מהר יותר בסגר הראשון.
בתוך חודש, משיא הגל הראשון ב-13 באפריל עד החזרה לשגרה ב-15 במאי, חלה ירידה חדה בשיעור של 60%-70% בכל הפרמטרים במספר האנשים שאובחנו מדי יום כחולים ונשאים, שיעור הבדיקות החיוביות, מספר החולים הקשים והבינוניים, מספר המונשמים ומספר המתים.
מספר המאובחנים היומי ושיעור הבדיקות החיוביות רשמו בסגר השני ירידה חדה, בערך כמו בסגר הראשון. אבל מספר החולים הקשים והבינוניים ירד ב-28% בלבד, מספר המונשמים ירד בכ-5% בלבד ומספר המתים השבועי ירד ב-26%.
מספר המאובחנים היומי ושיעור הבדיקות החיוביות רשמו בסגר השני ירידה חדה, בערך כמו בסגר הראשון. אבל מספר החולים הקשים והבינוניים ירד ב-28% בלבד, מספר המונשמים ירד בכ-5% בלבד ומספר המתים ב-26%
קשה לדעת מה היה קורה ללא הסגרים, וסביר להניח שהתחלואה הייתה ממשיכה לטפס מאפריל ועד עתה. הסגר השני בלם מגמת הדבקה פרועה ומסוכנת יותר, כך שייתכן שהיה אפקטיבי יותר מהראשון – למרות שנמשך זמן קצר יותר ובמרבית התחומים היה נוקשה פחות, וגם נאכף פחות טוב, והציבור מפר אותו יותר.
ועם זאת, לנוכח מצב התחלואה החמור בספטמבר, השורה התחתונה היא שמצב התחלואה בארץ עדיין גרוע בהרבה מאשר בשיא הסגר הראשון, ובוודאי ביחס לסופו, וקשה לומר שהסגר השני השיג את מטרתו.
לדברי פרופ' לוין, "הקורונה התפשטה כאן בצורה נוראית במשך הזמן כי לממשלה לא היה שום מתווה שמאפשר לחיות איתה. ועדיין אין לה שום מתווה כזה, שום תוכנית עבודה, כלום.
"תסתכל על המתווה ההזוי שהם הוציאו אתמול (רביעי) לפתיחת בתי הספר: הסעיף הראשון שכתוב שם זה שהממשלה לא תוסיף למערכת החינוך. זה כמו לכתוב בהרבה מלים, 'אנחנו לא עושים שום דבר'. אז מה הפלא שאין חלוקה הגיונית לקפסולות ושההדבקה תימשך? וזה אחרי תשעה חודשים של מגפה!
"האסטרטגיה של הממשלה הזאת הוא סגר ועוד סגר, וזאת אסטרטגיה שגויה כי שום סגר לא יכול להיות תחליף למדיניות של חיים עם המגפה. הסגר מוריד את התחלואה קצת, וכשהוא נגמר התחלואה שוב עולה בחזרה, וכשהנתונים גבוהים היא תעלה מהר מאוד לרמה עוד יותר גבוהה. זה עצוב לומר את זה, אבל אם הממשלה הנוכחית תישאר, אנחנו נגיע מהר מאוד לסגר שלישי".
ערן סגל, פרופסור למדעי המחשב ולביולוגיה חישובית במכון ויצמן, אינו מסכים לגמרי עם המסקנות הפסימיות של לוין: "המספרים הם עדיין יותר גבוהים מאשר באביב ובתחילת הקיץ בגלל נקודת הפתיחה הגבוהה, אבל מה שחשוב הוא לא רק המספרים אלא המגמה. יש הבדל עצום בין מגמה של עלייה למגמה של ירידה, וכרגע אנחנו במגמה של ירידה. השיפור לא יכול לקרות ביום אחד".
ואתה חושב שהמגמה החיובית תימשך, ככה שבקרוב נגיע למצב סביר והסגר יצדיק את קיומו?
"אני לא יודע, זה כבר תלוי בהתנהלות של הממשלה והציבור ביציאה. אני יודע, וזה עולה היטב מהנתונים, שסגר של חודש אחד לא מספיק כדי להוריד את התחלואה מרמה כל כך גבוהה ומסוכנת כמו שהייתה בזמן החגים לרמה סבירה. אפשר היה להשאיר את כולם בבית לחודשיים, והמספרים כן היו יורדים, אבל החברה הישראלית כבר מותשת מדי בשביל זה.
"סגר של חודש אחד לא מספיק כדי להוריד את התחלואה מרמה כל כך גבוהה ומסוכנת כמו שהייתה בזמן החגים לרמה סבירה. אפשר היה להשאיר את כולם בבית לחודשיים, אבל החברה הישראלית כבר מותשת מדי"
"לכן, הדבר הנכון כרגע הוא הליך יציאה זהיר והדרגתי בשלבים שיש ביניהם הבדל של שבועיים, ואני חושב שמהבחינה הזאת הממשלה פועלת נכון. השאלה האם השלבים האלה יתבצעו בפועל, ולא רק על הנייר. כבר עכשיו חלק גדול מהעסקים שאמורים להיות סגורים – פתוחים.
"אני חושב שעדיין יש מאסה קריטית של עסקים ושל בתי ספר שסגורים ושאם הם ייפתחו לאט ובהדרגה מגמת הירידה בהדבקה תימשך עד לרמה סבירה. יהיה לזה מחיר כלכלי, חברתי וחינוכי כבד מאוד, אבל כרגע הוא נראה לי חיוני".
הנתונים מראים שעיקר העלייה בתחלואה לא התרחשה בבת אחת, אלא בתהליך הדרגתי שנמשך לאורך הקיץ והביא אותנו למצב כל כך גרוע שגם הסגר לא הצליח לתקן. אתה מסכים עם המסקנה של פרופ' חגי לוין, שהאסטרטגיה הנכונה לא צריכה להיות לרוץ מסגר לסגר אלא להתאים את החיים למגפה?
"מסכים לחלוטין. אי אפשר לקרוא לסגר 'הצלחה' בשום מקרה כי הדינמיקה שהביאה לסגר היא כישלון. בסופו של דבר אי אפשר לעצור את המגפה לגמרי, לא ברוב המדינות ולא בארץ, אבל היו המון דברים שהממשלה והציבור יכלו לעשות כדי למנוע את ההידרדרות הגדולה שהביאה אותנו לאן שהגענו".
"אי אפשר לקרוא לסגר 'הצלחה' בשום מקרה כי הדינמיקה שהביאה לסגר היא כישלון. בסופו של דבר אי אפשר לעצור את המגפה לגמרי, אבל היו המון דברים שניתן היה לעשות כדי למנוע את ההידרדרות שהביאה אותנו לכאן"
התחלואה זינקה עמוק בתוך החופש הגדול
בימים האחרונים הולכים וגוברים הלחצים על הממשלה מצד הציבור, ארגוני ההורים והמגזר העסקי לפתוח בתי הספר, חנויות ועסקים שנסגרו עם הטלת הסגר. ואולם במשרד הבריאות מתנגדים לכך בחריפות והממשלה מהססת להגיע להחלטות. השר אדלשטיין ובכירי משרדו מזהירים שוב ושוב שפתיחה מהירה של בתי הספר והקניונים כפי שבוצעה במאי תביא לזינוק בתחלואה.
אלא שבדיקת ציר הזמן של מעללי הקורונה בישראל מעמידה בספק גם את ההנחה שפתיחת החינוך והמסחר היא זאת שגרמה לזינוק בתחלואה.
מרבית מוסדות החינוך, החנויות והמסעדות נפתחו מחדש בסוף אפריל ובחצי הראשון של מאי. תקופת הדגירה הארוכה של נגיף הקורונה נמשכת עד שבוע וחצי, ורק אחריה מתגלים הנדבקים החדשים. מאותו הרגע ועד ההידרדרות במצבם של החולים הקשים והבינוניים עוברים שבוע-שבועיים נוספים. המצב בבתי החולים מתדרדר, אם כן, שבועיים עד חודש אחרי ההדבקה ההמונית.אבל חודש אחרי "הפתיחה המהירה" של אמצע מאי המצב עדיין היה מצוין.
ב-30 ביוני אובחנו 292 חולי ונשאי קורונה – הרבה פחות ממספר המאובחנים באמצע אפריל ובאמצע מאי. מספר החולים הקשים והבינוניים בבתי החולים עמד ב-30 ביוני על 56, פחות ממספרם באמצע מאי וכשליש ממספרם באמצע אפריל.
רק 24 מהחולים ב-30 ביוני היו מחוברים למכשירי הנשמה – כמחצית ממספרם באמצע מאי ושישית ממספרם באמצע אפריל. גם מספר הנפטרים בסוף יוני היה נמוך מאוד – בשבוע האחרון של יוני נפטרו 16 חולי קורונה בישראל.
רק במהלך יולי – כלומר, חודשיים אחרי פתיחת החנויות, המסעדות ובתי הספר, כשהתלמידים כבר יצאו לחופש הגדול – חל זינוק גדול בכל נתוני הקורונה. מספר המאובחנים היומי עלה ביולי כמעט פי-שלושה, אחוז הבדיקות החיוביות עלה יותר מפי-שניים, מספר המאושפזים המוגדרים קשים ובינוניים עלה פי-חמישה, מספר המונשמים עלה בכמעט פי-ארבעה, ומספר המתים השבועי פי-חמישה.
מרבית נתוני התחלואה היו גבוהים בסוף יולי יותר מאשר בכל שלב בגל הראשון, אף כי הם עדיין נמוכים בהרבה מכפי שהם כיום. הזינוק בתחלואה המשיך באוגוסט ובמחצית הראשונה של ספטמבר, עד שבאמצע ספטמבר נתוני התחלואה כבר התקרבו לרמות הגבוהות, שבהן הם נמצאים היום.
הטענה שהגל השני של המגפה בישראל פרץ בעקבות פתיחת המשק ומערכת החינוך לפעילות אינה מתבססת, אפוא, על העובדות, והיא לכל היותר הנחה פרשנית וספקולטיבית.
תומכי הטענה הזאת מסבירים ששיעורי התחלואה גדלו כבר במאי ויוני, אבל בגלל שמרבית ההדבקה התרחשה במערכת החינוך ורוב הנדבקים היו ילדים ובני נוער, הם היו חולים קלים בלבד או נשאים ללא סימפטומים. אחר כך, נטען, ההדבקה התפשטה בתוך הקהילה מהתלמידים להוריהם ולסבים שלהם, והביאה לגל של תחלואה קשה. זהו הסבר אפשרי, אך אינו מחויב המציאות.
באותה מידה, ניתן לתלות את העלייה בתחלואה בקיץ בסיבות אחרות. הסבר אחד הוא התקופה הקצרה, בסוף יוני ותחילת יולי, שבה מופעי התרבות ואולמות האירועים שבו לפעילות, ולפי החקירות האפידמיולוגיות של משרד הבריאות גרמו להדבקה מרובה במגפה. הסבר נוסף הוא דווקא העובדה שאולמות האירועים נסגרו מהר מחדש, מה שהביא את המשפחות, שחיכו בסבלנות לאירועים שנדחו ונדחו, לקיים אותם באופן פיראטי בלא הקפדה על מגבלות הריחוק.
"יש הבדל גדול בין שלושת המגזרים של החברה הישראלית – הערבי, החרדי וה'כללי', ובכל אחד מהם העלייה בתחלואה התרחשה בזמנים אחרים, בקצב אחר ומסיבות אחרות, ולכן קשה לנתח ולשים את האצבע מה הגורם הראשי", אומר פרופ' סגל, "ההשפעה של החתונות והאירועים בלטה במיוחד במגזר הערבי, אבל הן שיחקו תפקיד מרכזי בכל שלושת המגזרים".
גם העובדה שתלמידי התיכון והסטודנטים יצאו לחופש הייתה עשויה לגרום לזינוק בהדבקה, כיוון שצעירים נפגשים ביניהם יותר מאשר בזמן הלימודים ותחת פחות פיקוח, ללא שמירה על ההוראות והמעקב האפידמיולוגי בבית הספר. ייתכן שפתיחת בתי המלון והטיסות לחו"ל שיחקה תפקיד בעלייה בתחלואה. גורם נוסף היא העובדה שצה"ל ביטל את עוצר היציאות שהנהיג ביחידות השדה בזמן הסגר.
גם העובדה שתלמידי התיכון והסטודנטים יצאו לחופש הייתה עשויה לגרום לזינוק בהדבקה, כיוון שצעירים נפגשים ביניהם יותר מאשר בזמן הלימודים ותחת פחות פיקוח, ללא שמירה על ההוראות והמעקב בבית הספר
יתכנו גם הסברים אחרים, כמו התרופפות בהקפדה על כללי הריחוק החברתי (אף שהתחושה הרווחת היא שההתרופפות חלה באביב, ושבמהלך הקיץ אנשים חזרו להקפיד). וכמובן, מערך המעקב האפידמיולוגי, שלפי פרסומים קרס באמצע יוני בשל מחסור בכוח אדם, איפשר את העלייה הפרועה בנתוני התחלואה. יצוין כי גם אם העלייה בתחלואה נוצרה מסיבות אחרות, בהיעדר מעקב לא ניתן היה לבודד את הנשאים.
סביר להניח שההסבר הוא לא אחת הסיבות הללו, אלא כמה מהן או כולן. כל ההסברים הללו כבר הוצעו על ידי מומחים, פוליטיקאים ופרשנים, אך בממשלה ובתקשורת ממשיכים להתייחס לגל השני כתוצאה ישירה של פתיחת המשק ומערכת החינוך במאי, ומסיקים מכך שעדיף לעכב ככל האפשר את פתיחתם.
במחצית השנייה של ספטמבר חל זינוק נוסף ומהיר בתחלואה. בתוך שבועיים גדל מספר המאובחנים ב-37%, שיעור הבדיקות החיוביות עלה בכ-570%, מספר החולים הקשים והבינוניים גדל ב-59%, מספר המונשמים זינק בכ-48% ומספר הנפטרים הוכפל.
גם את הזינוק האחרון בתחלואה נוטים לתלות בחזרה ללימודים בספטמבר. זאת, למרות שהחזרה ללימודים התבצעה אז בקפסולות קטנות ויומיים או שלושה בשבוע ונמשכה שבוע וחצי בלבד, בניגוד לפתיחת בתי הספר במאי שהתבצעה בכיתות גדולות וכללה 5 ימי לימוד בשבוע. נטען כי הזינוק בתחלואה קשור במידה רבה לפתיחת הלימודים בישיבות החרדיות בא' אלול, שחל באמצע אוגוסט.
ייתכן שהחזרה ללימודים בספטמבר גרמה לזינוק גדול יותר בתחלואה מאשר פתיחת בתי הספר במאי, מאחר שחלק גדול יותר מהתלמידים הגיעו לבית הספר בספטמבר כשהם כבר נשאי קורונה, ושם הדביקו תלמידים נוספים.
"יש הבדל גדול בין בתי ספר שנפתחים כשנורא מעט ילדים מגיעים מהבית עם קורונה, כמו שהיה במאי, וגם אז היו אירועי הדבקה אבל מעטים, לבין בתי ספר שנפתחים כשחלק גדול מהילדים כבר נשאים והם מדביקים מהר מאוד את כל השאר, כמו שקרה בספטמבר", אומר פרופ' סגל.
"יש הבדל גדול בין בתי ספר שנפתחים כשנורא מעט ילדים מגיעים מהבית עם קורונה, כמו שהיה במאי, לבין בתי ספר שנפתחים כשחלק גדול מהילדים כבר נשאים והם מדביקים מהר מאוד את כל השאר, כמו שקרה בספטמבר"
ב-13 בספטמבר, היה מספר המאובחנים היומי ואחוז הבדיקות החיוביות גבוה יותר מכפי שהוא כיום, ומספר החולים הקשים והבינוניים, המונשמים וגם שיעור התמותה עדיין היה נמוך יותר. לעומת זאת ב-30 בספטמבר, בשיא המגפה בישראל עד כה, כל הפרמטרים כבר היו גבוהים בהרבה מכפי שהיו השבוע.
"זה בסך הכול פשוט: לחבוש מסכות, לשמור מרחק ולמנוע התקהלויות", מסכם סגל. "בתחום המסכות חל שיפור גדול, כיום קשה למצוא מקומות סגורים שלא חובשים בהם מסכות. בתחום הריחוק וההתקהלויות, נדרשת היערכות ציבורית והתערבות של הממשלה, בוודאי במדינה כל כך צפופה עם מנטליות כמו שיש בה, וזאת פשוט לא קרה.
"אם במדינה שיש בה כל כך הרבה ילדים וכיתות כל כך גדולות הגענו לאוקטובר בלי מתווה שיאפשר לפתוח בתי ספר בקבוצות קטנות ולמנוע התקהלויות, זה כישלון. במשך חודשים שלמים הממשלה בגדול לא עשתה כלום – ונגרם נזק שייתכן שבחלקו הוא בלתי הפיך".
"אם הגענו לאוקטובר בלי מתווה שיאפשר לפתוח בתי ספר בקבוצות קטנות ולמנוע התקהלויות, זה כישלון. במשך חודשים שלמים הממשלה בגדול לא עשתה כלום – ונגרם נזק שייתכן שבחלקו הוא בלתי הפיך"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם