הטקטיקה הבאה של נתניהו: הפרד ומשול בין בנט וסמוטריץ'

הדיונים בבג"ץ מלמדים על המיאוס של השופטים מהקואליציה הנוכחית - אבל קשה לראות את בית המשפט העליון לוקח על עצמו לפרק את הממשלה ואת הכאוס הפוליטי שהתערבותם עלולה לחולל ● בימינה ימשיכו היום להטריל את הקואליציה בניסיון לתקוע טריז בין כחול-לבן והליכוד ● ותנועת הגמלאים החדשה מעוררת מחלוקת

בצלאל סמוטריץ' ונפתלי בנט בכנסת (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
בצלאל סמוטריץ' ונפתלי בנט בכנסת

1

גן חיוּת

ההסכם הקואליציוני נולד בחטא, זה ידוע. ההסכם גם נראה עקום, כי אחרת הוא לא היה מונח לדיון פעם אחר פעם בבית המשפט העליון. הרקע לחתימת ההסכם הוא הפרת אמון בין כחול-לבן לבוחרי המפלגה. ההסכם עצמו הוא ניסוח מקומם של תחושות אי-אמון בין הליכוד וכחול לבן. משום כך גם הפכו הצדדים את ההסכם לתיקון בחוק יסוד הממשלה.

היה כאן כבר הסכם קואליציוני רוטציוני, ב-1984, בין הליכוד ומפלגת העבודה. אף אחד לא היה צריך לבסס אותו על יסוד ההנחה שהצדדים ירמו זה את זה, למרות המתח העצום ששרר בין יצחק שמיר ושמעון פרס. אף אחד לא הפך את ההסכם לחוק יסוד.

במהלך הקדנציה ההיא, פרס, שהיה ראש הממשלה הראשון בתור, פיטר את שר האוצר יצחק מודעי שכינה אותו "ראש ממשלה מעופף". זה היה אמנם בניגוד להסכם הקואליציוני, אבל לא בניגוד לחוק יסוד הממשלה.

שמעון פרסם ויצחק שמיר במהלך המו"מ הקואליציוני, ב-6 באוגוסט 1984 (צילום: AP Photo/Anat Givon)
שמעון פרסם ויצחק שמיר במהלך המו"מ הקואליציוני, ב-6 באוגוסט 1984 (צילום: AP Photo/Anat Givon)

קשה שלא להבחין בתחושת הביקורת והמיאוס של שופטי בג"ץ מההסכם הזה, על כל מרכיביו, ובעיקר מהסעיפים שמחייבים להסדיר את המעמד של ראש הממשלה החלופי, בגלל שהוא עומד לדין פלילי.

במהלך הדיון אתמול בבית המשפט בעליון היה נדמה לי שהנשיאה אסתר חיות היתה שמחה לקחת את ההסכם ולקרוע אותו לגזרים. "בגלל חוסר אמון חוקקו חוק יסוד", אמרה חיות בהתרסה במהלך הדיון, וגם המשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר, הצטרף לביקורת.

אבל בית המשפט יודע שהוא לא מחוקק במקום הכנסת, אלא אם מדובר בחריגות קשות כמו חוק הגיוס או חוק ההסדרה. ההסכם הקואליציוני הזה הפך לחוק יסוד ברוב עצום בכנסת. השופטים יודעים גם שכל החלטה שלהם לפסול סעיפים או לשנות אותם תביא לכאוס פוליטי ותוביל את המערכת המקרטעת כל כך לבחירות בימים של משבר הקורונה. קשה לי להניח שבית המשפט העליון בנוי לאחריות פוליטית כזו בימים כאלה.

הנשיאה אסתר חיות והמשנה לנשיאה חנן מלצר בפתח הדיון על בג"ץ ממשלת החליפים, 27 באוקטובר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
הנשיאה אסתר חיות והמשנה לנשיאה חנן מלצר בפתח הדיון אתמול על בג"ץ ממשלת החליפים (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

2

דגל לבן או כרטיס אדום

סוף חודש אוקטובר מגיע. האם כחול-לבן הולכת לפרק את כל העסק אחרי כל האיומים הגלויים והסמויים על ראש הממשלה בנימין נתניהו? בעקבות שיחה עם אחד משרי המפלגה, נראה לי שגם במהלך השבוע הבא – שזה כבר תחילת נובמבר – לא יקרה כלום. נתניהו ימשיך לעבוד בקצב שלו, לפי לוח הזמנים שמתאים לו, על תקציב 2021, וישמור לעצמו את כל האופציות ונקודות היציאה הנוחות לקראת בחירות. גנץ יחרוק שיניים ויהפוך עוד אולטימטום שלו לבדיחה.

היום (רביעי) צפוי בכנסת אירוע מעניין, צופה כוונות. ח"כ יוראי להב-הרצנו מיש עתיד מעלה הצעת חוק לרישום בטפסים רשמיים הורה 1 והורה 2, במקום את שם האב ושם האם. למרבה ההפתעה, ימינה תתמוך בהצעה ותעניק לחבריה חופש הצבעה, בעיקר כדי להביך את כחול-לבן שמחויבת במצע שלה לשוויון זכויות לקהילה הגאה. המטרה היא לתקוע טריז נוסף בין הליכוד והסיעות החרדיות ובין כחול-לבן כדי להעמיק את המשבר וללכת לבחירות, שטובות מאד לנפתלי בנט ואיילת שקד בימים אלה.

ח"כ יוראי להב-הרצנו (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
ח"כ יוראי להב-הרצנו (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

אם זה לא ילך, אחרי הצעת החוק הזו יגיע בצלאל סמוטריץ' מימינה עם הצעה משלו כדי להרחיב את הסכסוך בין הליכוד וכחול-לבן. סמוטריץ' יעלה את ההצעה להקים ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת התנהלות מערכת המשפט. בחודש שעבר העלה סמוטריץ' הצעה לבדיקת ניגוד העניינים של השופטים והפרקליטות. הליכוד ברובו והסיעות החרדיות לא הגיעו למליאה, למרות שרוב חברי הכנסת בימין, כולל נתניהו, תומכים בכל ההצעות של סמוטריץ'.

מה יהיה היום? האם הליכוד יישאר בחוץ, או יצטרף לסמוטריץ' ויביך את המערכת המשפטית ואת כחול-לבן? סביר להניח שההצעה לא תעבור, למרות ששלושה ח"כים בליכוד כבר הודיעו כי יצביעו בעדה – שלמה קרעי, אסנת מארק ואריאל קלנר. הקואליציה תשרוד עוד שבוע מתוח.

3

הגמלאים החדשים

אתמול (שלישי) נחשף בזמן ישראל כוונתו של ראש המוסד לשעבר דני יתום להקים מפלגת גמלאים חדשה שתתמודד לכנסת, בעיקר אחרי המחדלים הנוראיים שנחשפו בטיפול בקשישים בישראל בימי הקורונה. הידיעה עוררה הדים רבים.

פוליטיקאים ומומחי קמפיין שאיתם שוחחתי חלוקים בדעתם לגבי אפשרות ההצלחה של הרשימה, אם תקום. היכולת להשיג 150 אלף קולות בבחירות כדי לעבור את אחוז החסימה נראה רחוק עבור מפלגה חדשה. "הם רק יבזבזו קולות לשמאל ואת כספי הפנסיה שלהם", מעריך הפרשן הפוליטי הוותיק חנן קריסטל.

מצד שני, העיתוי המצוין והנסיבות המיוחדות מתאימים מאין כמוהם למפלגה כזו, וייתכן כי טמון כאן פוטנציאל לשחזר את ההישג של מפלגת הגמלאים מ-2006, שזכתה בשבעה מנדטים. העיתונאית פאר-לי שחר, אחת המארגנות של הרשימה החדשה, קיבלה לדבריה מאות תגובות אוהדות אחרי הפרסום.

"אמרו לי שזו המפלגה שמצפים לה אחרי המחדלים בקורונה מול הגיל השלישי. אנשים ביקשו להצטרף", סיפרה שחר. "מעבר לטיפול המיידי בכל הבעיות הקשות, אנחנו על סף תקופה חדשה. בשנת 2040 יהיו כאן מיליון וחצי קשישים ומספרם ילך ויגדל עם העלייה בתוחלת החיים, ואף משרד ממשלתי לא גיבש תוכנית מקיפה להתמודד עם הנושא".

"מעבר לטיפול המיידי בכל הבעיות הקשות, אנחנו על סף תקופה חדשה. בשנת 2040 יהיו כאן מיליון וחצי קשישים ומספרם ילך ויגדל עם העלייה בתוחלת החיים, ואף משרד ממשלתי לא גיבש תוכנית מקיפה להתמודד עם הנושא"

4

הפרד ומשול

כדאי לשים לב לנתניהו: הוא הולך לסכסך בשבועות הקרובים בין נפתלי בנט ובצלאל סמוטריץ'. אי אפשר לחזות כרגע כיצד יעשה זאת, אבל זו הטקטיקה.

נתניהו רוצה שסמוטריץ' יעזוב את ימינה. ראשית, משום שמהלך כזה יוריד כוח מבנט. ושנית, מפני שבנט ללא סמוטריץ' ימשוך עוד קולות מכחול-לבן ויש עתיד – ובסופו של דבר יצטרף עם הקולות האלה לקואליציה עם נתניהו, כי אין לו באמת אופציה אחרת.

עוד 780 מילים
סגירה