הקבינט עשוי לאשר פתיחת בתי כנסת ל-10 מתפללים

אהרן ברק: "ביהמ"ש לא צריך להיכנס לבונקר ולחכות לימים טובים" ● גלנט משנה כיוון: כיתות א'-ד' ילמדו ארבעה ימים בשבוע ● רגב וסמוטריץ התעמתו במליאה ● נתניהו ושגריר ארה"ב חתמו על הסכם לשיתוף פעולה מדעי בשטחים ● יו״ר ועדת סל התרופות: אם לא יהיה תקציב, לא נכניס תרופות חדשות לסל

  • השרה מירי רגב במליאה, 28 באוקטובר 2020 (צילום: שמוליק גרוסמן / דוברות הכנסת)
    שמוליק גרוסמן / דוברות הכנסת
  • ראש הממשלה בנימין נתניהו, שגריר ארה"ב דיוויד פרידמן ושר המדע יזהר שי חתמו על הסכם שיתוף פעולה אקדמי לאזור יהודה ושומרון ורמת הגולן. אונ' אריאל, 28 באוקטובר 2020 (צילום: עמוס בן גרשום לע"מ‎)
    עמוס בן גרשום לע"מ‎
  • ועדת הרווחה של הכנסת לא אישרה מתווה בידוד שהציעה הממשלה. היו"ר חיים כ"ץ דרש שהמדינה תשא בעלות הבידוד לעובדים בעסקים קטנים והזהיר: ממחר תהיה פה אנרכיה", 28 באוקטובר 2020 (צילום: דוברות הכנסת, שמוליק גרוסמן)
    דוברות הכנסת, שמוליק גרוסמן
  • בנימין נתניהו ואביב כוכבי בתרגיל של צה"ל בצפון, 28 באוקטובר 2020 (צילום: עמוס בן גרשם / לע"מ)
    עמוס בן גרשם / לע"מ
  • ח"כ בצלאל סמוטריץ במליאה, 28 באוקטובר 2020 (צילום: שמוליק גרוסמן / דוברות הכנסת)
    שמוליק גרוסמן / דוברות הכנסת
  • ראש הממשלה בנימין נתניהו בפגישה עם ראשי רשויות בגדה המערבית, ראש מועצת יש"ע צבי אלחייני וראש מועצת שומרון יוסי דגן נעדרו מהפגישה במחאה על ביטול הסיפוח, 28 באוקטובר 2020
07:02 עריכה

ח"כ שלמה קרעי לא מודאג מהפסד אפשרי של טראמפ:

בנוסף אמר קרעי "אנחנו בעיצומו של המשבר ולא צפויות העלאות מסים בשנת 2021. הממשלה הזאת קמה כדי להתמודד עם משבר הקורונה ואחר כך יוצאים למשאל עם בקלפי".

07:08 עריכה

בצלאל סמוטריץ' יזם חוק לפיקוח על עמותות במימון זר והחוק לא נאכף – זאת על פי דוח שהזמין. האשם, מסתבר אינו בניסוח החוק, אלא במשפטנים.

07:10 עריכה

בני גנץ בראיון קרבי לשער ידיעות אחרונות:

07:13 עריכה

מיילים מהמל"ל: ראש המוסד לחץ על דן הראל – והדבר תואם עם ליברמן שהיה שר החוץ וראש המטה שלו.

07:14 עריכה

שר המודיעין אלי כהן בראיון לעיתון סודני:

07:31 עריכה

בצלאל סמוטריץ' מעלה היום הצעה לוועדת חקירה פרלמנטרית למערכת המשפט וכהכנה הוא מרטווט אושיות ימין:

07:48 עריכה

ליברמן: "יעלון מוסכם גם עליי".

פרשת הצוללות: ליברמן מאשר שתמך בביטול המכרז אבל טוען שהשיקולים שלו היו נקיים.

08:02 עריכה

הארץ מדווח כי בית משפט השלום בבת ים הורה למשטרת פתח תקוה לפצות ב-30 אלף שקל מפגין שנעצר סמוך לביתו היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ב-2017 בגין הפרעה לשוטר והפרעה לסדר הציבורי. המפגין, אורן סימון, עמד בדרך הליכתו של אביחי מנדלבליט עם שלט – והוחזק לילה בבית הכלא הדרים.

עורך דינו של סימון, דניאל חקלאי ויובל יועז, מסרו בתגובה: "מעצרו של אזרח למשך 18 שעות אך ורק מפני שהפגין בשקט בכיכר מרכזית בלב עיר, הוא דבר בלתי נתפס".

גילוי נאות: עו"ד יובל יועז הוא הפרשן המשפטי של זמן ישראל. עו"ד דניאל חקלאי כותב בזירת הבלוגים של זמן ישראל.

08:04 עריכה

איציק שמולי: מתואמים עם גנץ ובוחנים כל אפשרות.

08:13 עריכה

יזהר שי: ערבוב הקפסולות הוא סיכון מחושב.

בנוסף אמר שי כי פתיחת בתי כנסת הוא אינטרס פוליטי – למרות שהוא תמך בו.

פוליטיקה: שי מיישר קו עם גנץ ואומר שאם לא מעבירים תקציב, "ננקוט בצורה של צעדים שהתוצאה שלהם היא שנתניהו לא יהיה ראש ממשלה".

08:22 עריכה

דוח: אחוז גדול מאוד של מורים ותלמידים ללא מחשב. 

08:33 עריכה

חבר הכנסת יוראי להב-הרצנו יעלה היום הצעה להחליף בפרסומים רשמיים של המדינה את הנוסח של אב ואם בהורה 1 והורה 2.

אבי ניסנקורן: לא נתמוך.

08:42 עריכה

חברת הכנסת מרב מיכאלי מפרגנת לנבחרת הנשים בכדורגל ותוהה מה היה קורה אם היו משווים את התקציבים.

08:44 עריכה

נראה שזה קורה:  

09:18 עריכה

שלמה קרעי מבהיר למה הוא התכוון במילים "עברנו את פרעה נעבור גם את זה""זה" הוא אירוע פעוט.

09:26 עריכה

הליכוד לא יצביע בעד ההצעה של סמוטריץ' לוועדה שתבדוק את מערכת המשפט כדי לשמור על הקואליציה. מצד שני, לדברי מיקי זוהר, הם לא ייענו להעביר תקציב לשנת 2021 בהתאם לדרישת כחול-לבן.

כחול-לבן הגיבו לדברים ומסרו כי "זוהר בעצמו הודה שהתקציב לא עובר ממניעים פוליטים. למה מחכים בליכוד? שאנשים יחטטו בפחים? כל הצמרת הכלכלית בעד תקציב ל-2021. חייבים לדאוג לאזרחי ישראל, חייבים תקציב ל-2021".

זוהר דיבר גם על השינוי שעבר. לדבריו הוא לא היה יכול לשאת את השנאה מהשמאל הרדיקלי.

09:45 עריכה

אוסנת מארק ב-103fm: מתנצלת שהפצתי פייק ניוז, עובדת בשביל הקהל שלי.
יום לאחר המהומה בוועדה, חברת הכנסת אמרה כי "אני מודה שהייתה שם טעות וכתבתי והתנצלתי. אנחנו כבר בערך חודש מבקשים דיון בנושא פייסבוק של חסימת אנשים בפייסבוק, אנשי ימין. המקום, באמת, החשוב של הדיון עצמו של חופש הביטוי, של חסימה, אפילו פייסבוק לא טרחו להגיע לדיון, למה? כי הרשת הגדולה, הענקית, המפלצתית הזאת חושבת שהיא יכולה לעשות מה שהיא רוצה. שולטת בנו, במקום לשלוח נציג שיסביר מה המדיניות, מתי חוסמים ומתי לא".

מארק הסבירה כי למרות שגם אנשי שמאל נחסמים, היא עובדת בשביל הקהל שלה. דבריה מלאים הסתירות: "אני פועלת בשביל הימין, באמת צריך שיהיה משהו שאנחנו האזרחים, המשתמשים, נבין. בסוף בוועדות אנחנו מציפים את הנושא, רוצים לקבל תשובות, הבעיה שיו"ר הדיון אתמול בתחילת הדיון יו"ר הוועדה חרצה אותו לדיון פוליטי. אז מה אנחנו עושים בכנסת? מה אנחנו לא אנשים פוליטיים? הסיפור הוא לא ימין או שמאל אלא התנהלות של פייסבוק".

מתוך דיון הוועדה:

10:02 עריכה

חיים כץ הולך נגד שר האוצר ורוצה לתת פיצוי לעסקים שיש בהן עד 23 עובדים, במקום 10. הסיבה למספר האקראי היא שוב הגימטריה של "חי" ו-"חמסה".

צריך לציין שגם 10 הוא ככל הנראה מספר אקראי – למרות שהוא עגול.

10:04 עריכה

ליברמן חוזר להאשים את נתניהו שהוא בעל ברית של הרשימה המשותפת.

10:08 עריכה

המתווה החדש ליציאה מהסגר:

10:50 עריכה

בצלאל סמוטריץ' נכנס בנתניהו שסרב לפגוש חלק מראשי הרשויות ביו"ש – וקיבל החרמה כוללת.

11:04 עריכה

דיווח בגלובס: שר הפנים אריה דרעי הודיע בוועדה הארצית לתכנון ובנייה כי אין לוותר על פרויקט המטרו במטרופולין תל אביב. לדבריו, "תהליך תכנון המטרו ומרחב תכנון תחנותיו חייב להמשיך ביתר שאת. משבר התחבורה בישראל שריר וקיים ולמטרו חשיבות עליונה במכלול הפתרונות למשבר זה".

אתמול עוררה שרת התחבורה מירי רגב סערה כשאמרה שהיא מתנגדת לפרויקט וכי בכוונתה להקצות את התקציבים המיועדים למטרו, לפיתוח פרויקטים תחבורתיים שיקשרו את המרכז לפריפריה.

11:09 עריכה

כחול-לבן לא יצביעו בעד הצעתו הפרו-להט"ב של ח"כ יוראי להב-הרצנו. ביש עתיד-תל"ם עוקצים את גנץ: 

11:16 עריכה

הדיון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות הסתיים ללא אישור מתווה ימי הבידוד שהציעה הממשלה.

על פי פסיקת בג"צ, היה על הממשלה להסדיר את הסוגיה עד היום, 28 באוקטובר, לאחר שזה פסל את תעודת המחלה הגורפת שהנפיק משרד הבריאות. המתווה המוצע ביקש לחלק את נטל ימי הבידוד בין העובדים, המעסיקים והמדינה.

במהלך הדיון דרש ח"כ חיים כץ שהמדינה תישא באופן מלא בעלויות הבידוד, עבור עסקים קטנים של עד 23 עובדים. לאחר שנציגי משרד האוצר לא נענו לדרישה, פיזר ח"כ חיים כץ את הדיון מבלי לאשר את הצעת החוק.

בתום הדיון אמר ח"כ חיים כץ לנציגי משרד האוצר: "ממחר כל עובד שיגידו לו להיות בבידוד יבין שהוא לא חייב, כי לא דואגים לו. אם אין לו כסף לאוכל לילדים, הוא ילך לעבודה. תהיה כאן אנרכיה ואתם תצטרכו להסביר את זה".

אתי גבאי, סגנית הממונה על השכר במשרד האוצר אמרה: "יש תחושה שעשו כאן משהו קר ומנוכר וזה לא כך. אם יש מקום שיש בו הסדר מיטיב הוא יוכל להמשיך, זה תלוי במעסיק ובהסכמות שלו עם העובדים. לפעמים אם המעסיק מסביר לעובד שאם הוא ילך עם ההסדר המיטיב לא יהיה עסק מגיעים להסכמה עם הוועד לגבי תנאים אחרים". כמו כן הוסיפה כי "המדינה תיקח אחריות מלאה על ימי בידוד של עובדים שיישארו ללא ימי מחלה – ללא הגבלה".

חברי הכנסת שנכחו בדיון התייחסו למתווה ודרשו שהמדינה תיקח יותר אחריות על נטל הבידוד:

ח"כ אופיר סופר: "משרד האוצר מטיל מס חדש על המעסיקים- מס ימי הבידוד. בנוסף המשרד הגדיל לעשות ולרסק את עמותות הרווחה והבריאות ולחייב אותם במס ימי הבידוד. העמותות קורסות תחת הנטל כמו גם מוסדות חינוך ומשרד האוצר גוזר עליהם גזר דין מוות".

חיים כץ יו
דרש מימון מלא לימי בידוד. חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה והרווחה של הכנסת (צילום: דוברות הכנסת, שמוליק גרוסמן)

ח"כ עידן רול: "המדינה צריכה לשאת בעלות באופן מלא כי העסקים והעובדים ספגו מספיק. רק בחודש ספטמבר נרשמו 150,000 מקרים של בידודי שווא. זה אומר שהממשלה שכשלה במערך חקירות ואיכונים יעיל, תשתה את כל ימי המחלה של העובדים, במקרים רבים לחינם ואין תמריץ לממשלה לפתור את הנושא הזה. הממשלה הזאת עושה כל מה שהיא יכולה כדי שעסקים לא ישרדו את משבר הקורונה".

ח"כ היבא יזבק: "מדובר בעול גדול, המעסיקים שילמו כבר 8 חודשים את עלות הבידוד ולעובדים כבר אין ימי מחלה. המדינה צריכה לשאת ב-100% מהעלות לכלל המעסיקים. ההצעה גם מחריגה מעסיקים של מבקשי מקלט, מדוע? אם יש להם אישור לעבוד כדין, למה המעסיקים מוחרגים? אין כאן היגיון".

נציגים שונים מהמגזר העסקי התייחסו גם הם למתווה המוצע:

רון תומר, התאחדות התעשיינים: "ישבנו עם האוצר והגענו להסדר שבו בו אף אחד לא ניצח, הוא מאוזן ואני שם עליו את ידיי. נלחמנו ונמשיך להילחם כדי להחריג את העסקים הקטנים אבל ההסדר מאוזן. ממחר לא יהיה הסדר וזה מצב הרבה יותר גרוע. המעסיקים נמצאים במצב קשה, בואו נעזור להם עם עידוד רכש כחול לבן, חל"ת גמיש וצעדים נוספים".

דובי אמיתי, נשיאות המגזר העסקי: "זו עסקה גרועה למשק, לעובדים ולמעסיקים, ניסיון של האוצר לקעקע את כל ההסכמים שהגענו אליהם במשך שנים. אני הראשון שנכנס מתחת לאלונקה עם הממשלה, אבל אני לא יכול לקחת את כולה על הגב שלי. אנחנו מייצגים 85% מהעסקים בישראל ואני לא יכול לקחת את המגזר העסקי למקום של אי ודאות, לא אוותר. צריך להכניס לכל הסכמה את מה ששילמנו עד היום. לא יכול להיות שהכושי עשה את שלו ושכחנו וזה גם לא צריך לבוא על חשבון העובדים. המדינה צריכה לשלם את הכל . ממה שבדקתי אין מדינה שלא לקחה על עצמה למעלה מ-85% מעלות הבידוד".

יוסי אלקובי, התאחדות המלאכה והתעשייה: "אנחנו נחנקים להשאיר את העובדים שלנו במערכת כי נשחרר אותם לא יהיו עובדים. אין בתי ספר טכנולוגיים, אין הכשרות. הנגרים, הטקסטיל, הברזל, אנחנו אלה שבנינו את האלונקה שעליה יושבת כל התעשייה הגדולה ואנחנו נאנקים. ימי בידוד זה בדומה לימי מילואים, המדינה צריכה לשאת בזה".

11:20 עריכה

בסיעת ימינה מצביעים ומתקזזים בנוגע ללהט"ב:

11:25 עריכה

עוד קצין אבטחה למטוס ראש הממשלה:

11:32 עריכה

ועדת החינוך ביטלה את התקנה על לימוד בשטח פתוח של הממשלה. לדברי יו"ר הוועדה – לא הוסבר מדוע התקנות מגבילות קפסולה ל-15 ילדים.

יו"ר הוועדה מסביר:

11:35 עריכה

עוד בעיה שנובעת מאי העברת התקציב של 2021:

11:51 עריכה

אריה דרעי: למה לא כותבים שאנחנו ירוקים?

12:11 עריכה

סמוטריץ' תוקף את שרת התחבורה מירי רגב, ולא בפעם הראשונה בימים האחרונים:

מקרה או אסטרטגיה פוליטית? נדע במקרה המינוי הלכאורה לא ענייני הבא.

12:37 עריכה

טקס מיוחד: שיתוף פעולה מדעי בין ארה"ב לישראל באזור יו"ש ורמת הגולן בחתימת נתניהו ושגריר ארה"ב בישראל פרידמן.

בהארץ מדווחים כי לדברי מקורות הבקיאים במהלך, שלדון אדלסון, מתורמיה המרכזיים של אוניברסיטת אריאל ושל נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, לחץ על הממשל להשלים את החתימה לפני הבחירות בארה"ב‎ בשבוע הבא.

השר יזהר שי, בנימין נתניהו ודיוויד פרידמן (צילום: עמוס בן גרשום לע"מ‎)
השר יזהר שי, בנימין נתניהו ודיוויד פרידמן מציגים את ההסכם. (צילום: עמוס בן גרשום לע"מ‎)

החתימה התאפשרה בעקבות ההכרזה לפני כשנה של שר החוץ של ארה"ב, מייק פומפאו, שלפיה ההתנחלויות אינן מפרות בהכרח את החוק הבינלאומי.

דברי ראש הממשלה: 

"אנחנו מחילים היום את הסכם המדע בין ישראל לארה"ב על אזור יהודה ושומרון ורמת הגולן. זה שינוי אדיר. זה ניצחון על כל הארגונים והמדינות שמחרימים את יהודה ושומרון. אנחנו לא נפסיק לפעול כדי שהאזור ישגשג ויפרח. הסכם שיתוף הפעולה המדעי הוא חשוב במיוחד בימים אלה, בהם אנחנו מתמודדים עם נגיף הקורונה.

אני עובד יום ולילה על רכישת חיסונים לאזרחי מדינת ישראל. יש תחרות עולמית מי ישים את ידו על החיסונים קודם לכן, ואנחנו פועלים בשלושה אפיקים: אחת, ייצור עצמי דרך המכון הביולוגי. שתיים, אנחנו פועלים דרך משרד הבריאות מול החברות המובילות בעולם. ושלוש, אני פועל אישית מול מנהיגים מובילים של מדינות בעולם, החל מסגן הנשיא פנס שאחראי על הטיפול בקורונה בארה"ב, עם ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי, עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, וגם עם מנהיגי אירופה שאיתם אני משוחח כמעט מדי יום. אני אמשיך לפעול כדי להבטיח שלאזרחינו יהיו מספיק חיסונים, ובזמן הנכון. זוהי המשימה הגדולה ביותר שלנו במאבק נגד הקורונה, כי זה מה שיוציא אותנו משגרת הקורונה וכמובן מהמגבלות הקשות שאנחנו חווינו רק לאחרונה.

מחר אנחנו נדון בקבינט הקורונה במתווה הכולל, ואני גם דן עם שר החינוך ועם אנשי השלטון המקומי על שיפור מתווה החינוך. אנחנו בודקים אפשרויות שונות.

הקורונה מרימה את ראשה בכל העולם, ולכן אני דורש שתוכנית היציאה שלנו תהיה מדורגת ואחראית. אנחנו עושים שלום תמורת שלום, מחזקים את ישראל, מקבלים את ההחלטות הנכונות שהורידו את רמת התחלואה אצלנו, בזמן שרוב מדינות אירופה חוות תחלואה גבוהה מאוד בעיצומו של גל שני קטלני של הקורונה. אנחנו נמשיך לפעול באחריות, אנחנו נמשיך לקבל את ההחלטות הנכונות כדי להציל את חייהם של אזרחי ישראל וכדי לשמור על בריאותם."

 

עוד אמר ראש הממשלה:

"אני בא מתרגיל של צה"ל בצפון, ואני יכול להגיד לכם שאני מתרשם שבזמן הקורונה אנחנו ממשיכים לפתח את היכולות הצבאיות שלנו, ויש בהן מרכיב טכנולוגי מדעי מרשים ביותר שמאוד מעצים את היכולות הצבאיות של מדינת ישראל מול חיזבאללה, מול כל אויב אחר. כדאי שהם ייקחו את זה בחשבון.

אנחנו באריאל, באוניברסיטה באריאל, ושלושה אנשים שאני מבקש להזכיר גם כן, את רון נחמן ז"ל, שבחזון ומחויבות נפלאים בנה את העיר הזאת, את יגאל כהן אורגד, שבחזון ובמחויבות באמת בלתי נלאים בנה את האוניברסיטה הזאת, ואת ידידי פרופסור משה ארנס שעשה כל שביכולתו להביא לכך שהממשלות בראשותי אכן יממשו את הדבר הזה, והם זכורים לנו כולם בטוב, לא רק בחיבה גדולה אלא גם בהערכה גדולה".

צחי הנגבי הראשון לברך:

13:16 עריכה

כתב גלי צה"ל עם אצבע זריזה על צילום המסך.

בנט אגב, נעדר כי הוא בבית החולים.

13:22 עריכה

מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת חוק התאמת טפסים ממשלתיים (פרטי הורים), התש"ף-2020 של חבר הכנסת יוראי להב-הרצנו: 25 ח"כים תמכו בהצעה לעומת 48 שהתנגדו.

הוצע לקבוע כי בכל טופס הניתן על ידי גוף ציבורי או על ידי גוף פרטי המציע שירות לציבור, ייעשה שימוש בכינויים "הורה 1" ו"הורה 2", במקום "אב" ו"אם".

בדברי ההסבר להצעה נכתב:

"מטרתו של חוק זה היא לעגן במסגרת חוקית את הגיוון הקיים בתא המשפחתי במדינת ישראל, באופן שיהלום את זכותו של כל אדם לכבוד ולשוויון. השינויים שחלו בהרכב התא המשפחתי בישראל, לצד הכרת הרשות בזכות האדם לחיי משפחה בהתאם לאמונתו ובחירתו, מחייבים את התאמת הניירת הרשמית שהייתה נהוגה עד כה, ואשר עוצבה על פי מודלים חברתיים-משפחתיים מיושנים, למגוון התאים המשפחתיים הקיימים כיום.החלפת השימוש בכינויים "אב" ו"אם" (על הטיותיהן השונות) בכינויים ניטרליים מסוג של "הורה 1" ו"הורה 2", תאפשר להפסיק את ההדרה של משפחות יחידניות ומשפחות חד-מיניות מהשיח הציבורי, החברתי והחינוכי. בכוחו של שינוי זה להפסיק את הפגיעה בהורים ובילדים שעומדים כיום נבוכים אל מול תיבות הסימון בטפסים שאינם מתאימים למבנה המשפחתי שלהם, ולקדם את הציבור הישראלי אל עבר שוויון חברתי. "

ח"כ להב הרצנו אמר: " בני גנץ, הסתכלת לי בלבן של העיניים והבטחת להביא שוויון. הסתכלת לבוחרים של כחול לבן בלבן של העיניים והבטחת להביא שוויון. אני ראש הממשלה החליפי, הבטחת. בני גנץ, איפה אתה? אבי ניסנקורן, אתה שר המשפטים של מדינת ישראל. התיקון הזה יושב בתחומי משרדך. איפה אתה? אסף זמיר, אתה הובלת את התיקון של הטפסים בת"א, בוא ונעשה את המהלך החשוב גם ברמה הארצית היום כנסת ישראל היום אנחנו חברי הכנסת עומדים למבחן האם סוף כל סוף נכיר במציאות כפי שהיא ונתקן את הטפסים כך שיכירו במציאות כפי שהיא או שנמשיך לקבור את ראשינו בחול."

שר המשפטים אבי ניסנקורן השיב בשם הממשלה: "אני כשליח ציבור וכשר משפטים במהות תומך באופן חד משמעי בזכותו של כל אדם לחרות ולשוויון, בזכותו של כל אזרח בישראל להיות הורה ובחובתם של הרשויות להכיר בכך. במסגרת תפקידי כשר המשפטים אני פועל בנושא הזה רבות וכפי שכבר הבהרתי כאן במליאה אני נחוש לקדם את עקרון השוויון בחקיקה בכל תחומי החיים לכל אזרח ישראלי ודאי של חברי קהילת הלהט"בים ואני אעשה כל מאמץ לקדם מהלך כזה בהסכמה רחבה. אני חושב שהקואליציה צריכה להצביע תוך הסכמה רחבה ולאחר שהדברים אושרו בוועדת שרים לחקיקה, דבר שלא נעשה במקרה הזה. במצב זה, ללא הסכמה רחבה בקואליציה, אני לא אוכל לתמוך היום בהצעה הזאת. בבדיקות שקיימתי בימים האחרונים עם הצוותים המשפטיים במשרדי עולה כי כבר כרגע יוכל כל שר לבחון את האפשרות לעדכן טפסים השייכים למשרדו, כל עוד לא מדובר בטפסים שמקורם בחקיקה ראשית. אני מדבר גם על משרד המשפטים וגם על משרדים אחרים. ככל הנראה לבצע את השינוי גם ללא חקיקה וכבר כעת, ואני מתכוון באמת לפעול ולראות איזה טפסים ניתן לשנות כבר כעת. אני אציע לכל אחד משרי הממשלה לבצע את הבדיקה במשרדו, בוודאי לשרי כחול לבן."

13:39 עריכה

הנשיא רובי ריבלין הגיע לקברו של רבין.

13:52 עריכה

שטייניץ מזהיר מיציאה מהירה מדי מהסגר: 

13:56 עריכה

בצלאל סמוטריץ' הפך את נאומו במליאה לקראת ההצבעה לבחינת ניגודי העניינים במערכת המשפט לכתב אישום נגד מירי רגב וכהונתה במשרד התחבורה אחריו. לדבריו, מירי רגב הסתפקה בחפיפה של חצי שעה ופוגעת בתחבורה הציבורית בישראל.

דבריו המלאים של סמוטריץ':

"מירי רגב מסכסכת אוכלוסיות כדי לגרוף עוד כמה קולות ולהחיות את התיאוריה של ישראל הראשונה והשנייה". ח"כ בצלאל סמוטריץ' מימינה תקף את שרת התחבורה Miri Regev מירי רגב: "מנסה לסכסך בין תושבי המרכז ות"א לבין תושבי הפריפריה – מדברת שטויות חסרות בסיס"

Posted by ‎ערוץ כנסת‎ on Wednesday, October 28, 2020

14:20 עריכה

ניסנקורן השיב להצעה של סמוטריץ' לוועדת חקירה למערכת המשפט:

14:43 עריכה

מירי רגב השיבה למתקפה (האולי מפתיעה) של סמוטריץ': 

14:58 עריכה

משה בר סימן טוב ישמש חוקר אורח במכון למחקרי בטחון לאומי (INSS). בר סימן טוב היה מנכ"ל משרד הבריאות מתחילת התפרצות הקורונה ועד אמצע יוני ובמקומו מונה חזי לוי.

15:08 עריכה

המשלחת הישראלית לשיחות בנוגע לסוגיית הגבול הימי בין ישראל ללבנון, סיימה היום את החלק הראשון של סבב השיחות בן היומיים עם המשלחת הלבנונית בבסיס יוניפי"ל בנקורה. מחר, יום חמישי, צפוי להתקיים החלק השני של הסבב הנוכחי.

בראש המשלחת שמינה שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ עומד מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי. בנוסף כוללת המשלחת את ראובן עזר, יועץ מדיני לראש הממשלה, אלון בר, ראש המערך המדיני-אסטרטגי במשרד החוץ, תא"ל ד"ר אורן סתר, ראש החטיבה האסטרטגית בצה"ל, עמית הוימן, מנהל מחלקת משפט בינלאומי במשרד החוץ, מור חלוץ, ראש מטה השר, אביב איאש, יועצו המדיני של השר, וד"ר חיים סרברו, מומחה בינלאומי לגבולות, אשר שימש בעבר כמנכ"ל המרכז למיפוי ישראל.

בסיום המפגש, שהתקיים בנוכחות המתווך האמריקאי ג'ון דרושר, עדכנו חברי המשלחת את השר שטייניץ בפרטי השיחות והשר הנחה להמשיך את הדיונים מחר.

משלחת ישראלית לשיחות על סימון הגבול הימי בין ישראל ללבנון, 28 באוקטובר 2020 (צילום: משרד האנרגיה)
משלחת ישראלית לשיחות על סימון הגבול הימי בין ישראל ללבנון, 28 באוקטובר 2020 (צילום: משרד האנרגיה)
15:16 עריכה

נתניהו ביקר בתרגיל של צה"ל בצפון ופרסם סרטון שבו הוא מזהיר את האוייב מעוצמת האש של הצבא. "שיפור עצום ביכולות ההתקפיות של צה"ל, וכדאי שחיזבאללה ומדינת לבנון ייקחו את זה בחשבון".

 

15:47 עריכה

מתווה החזרה ללימודים משתנה. שר החינוך יואב גלנט הודיע כי כיתות א'-ב' ילמדו ארבעה ימים בשבוע (במקום שלושה) בקבוצות של 18 תלמידים ואילו כיתות ג'-ד' ירדו מחמישה ימים לארבעה. במקביל, גלנט הודיע שהוא שוקל לדחות את בגרות החורף בחודש-חודשיים. גלנט הציג תכנית שקרא לה "יוצאים קדימה" והבטיח גמישות ניהולית עם אישור לבתי ספר להרחיב את ימי הלימוד מעברל מה שנקבע על ידי המשרד.

15:52 עריכה

הפרוייקטור היוצא רוני גמזו הודיע היום על קיצור הבידוד ל-10 ימים ועל כך שהוא לא מתנגד להקלות נוספות למשק לרבות פתיחת המסחר וחנויות הרחוב בעוד כמה ימים. "אני נמצאים באור ירוק לקבינט כדי לקבל את ההחלטה על ההקלות השניות".

16:19 עריכה

ח"כ אסף זמיר שהתפטר מהממשלה מצביע על כך שהיעדר תקציב מעכב גם את אישור סל התרופות, כפי שהתריע יו"ר הוועדה פרופ' שוקי שמר.

17:05 עריכה

מנהיג הציבור החרדי-ליטאי הרב חיים קנייבסקי החלים מקורונה, לפי דיווחי מקורביו.

17:30 עריכה

חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי וראש עיריית מודיעין, התראיין בדקות האחרונות לכאן ב' והתייחס החלטת שר החינוך יואב גלנט להכריז על 4 ימי לימודים בשבוע לכיתות א'-ד', החל מיום ראשון.

"יש מתווה שקיים לכיתות א'-ד' שיחזרו ללמוד ביום ראשון, 4 לפחות ו-5 ימים למי שמסוגל שזה בערך 75% מהרשויות ואנחנו עובדים על כך שבתוך שבועיים נחזור למתווה שסוכם עם האוצר, בקצב הזה נאבד דור שלם בגלל ההלוך וחזור".

"מתווה שנבנה לראשון בספטמבר הוא הנכון, גני ילדים וכיתות א' בכתה אורגנית, הסבירו כולם שעד גילאי 8 כמעט לא נדבקים אז בתוך התהליך הזה בנינו את המתווה ועכשיו מנהלים מלחמה מול מערכת החינוך, אנחנו צריכים לחיות הרבה בזמן בשגרת קורונה, לא יהיה חיסון ובדיקות מהירות בחודשים הקרובים".

"… אפשר להחזיר גם את ז'-יב' בלמידה במשמרות, אני מניח שגם ראש הממשלה יתרצה ויתמוך במתווה שלנו, לגבי א'-ב' מתקיימות שיחות עם משרד רה"מ והם מבינים שלמידה אורגנית לא'-ב' הוא הדבר הנכון. אם הם כל כך פוחדים אנחנו מוכנים למתווה מדורג".

"יש שני אופרטורים אמיתיים בישראל: שלטון מקומי ופיקוד העורף אלה שני הגופים היחידים שיכולים לנהל אופרציה כזאת, ככה כשנופלים טילים וגם במצב הזה, היו צריכים להשאיר קווים מנחים ולהשאיר לנו את התקציב והגמישות לנהל את זה … אנחנו יודעים לעשות את זה כי אין אחד שמכיר את העיר כמו הראשות המקומית".

"שמעתי את יפה בן דוד מכריזה על החשש שלה מפתיחת מערכת החינוך, אני מבין את הדאגה אבל הגיע הזמן שכולם יתחילו להפנים שהדאגה שלנו היא לתושבים … אני מציע לא לקחת ולהיות הבעיה של הילדים והמורים והחינוך אלא הפתרון, אנחנו בחרנו להיות הפתרון כדי להחזיר את השפיות לילדים ולהורים וגם לכלכלה שמתרסקת".

בתשובה לשאלה אם ירוץ לראשות הליכוד לקראת הבחירות הבאות, ביבס אמר כך: "עד 2023 יש מספיק זמן עד אז חשוב שיעבירו תקציב, אף אחד בחיים הפוליטיים לא מוריד שום דבר מסדר היום".

17:43 עריכה

ראש הממשלה בנימין נתניהו נפגש היום עם ראשי רשויות ביהודה ושומרון. מספר ראשי רשויות החרימו את הפגישה שכן לא הוזמנו אליה ראש מועצת יש"ע דוד אלחייני וראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן, שתקפו את רה"מ בגלל הויתור על הסיפוח.

הפגישה התקיימה לאחר שנתניהו חתם אם שגריר ארה"ב על שת"פ אקדמי בגדה המערבית וברמת הגולן:

"יש לי מחויבות עמוקה ומלאה לחיזוק ההתיישבות ביהודה ושומרון. הסכם שיתוף הפעולה יאפשר לאוניברסיטה באריאל ולמוסדות חינוך נוספים ביהודה, בשומרון וברמת הגולן להנות מתמיכות ע"י קרנות ממשלתיות דו לאומיות מארה"ב וישראל ולהנות משיתוף פעולה מדעי ותקציבי עם מוסדות אמריקאים. זהו תיקון היסטורי. בלי יהודה ושומרון קיומנו היה בסכנה. זו הזהות והמורשת שלנו וכאן העתיד שלנו. אנחנו כאן וכאן נישאר לנצח. אנחנו נמשיך לעבוד יחד בשיתוף פעולה הדוק למען בניין ארצנו ומולדתנו."

בפגישה השתתפו:
ניר ברטל, ראש המועצה אורנית
יעקב גוטרמן, ראש העיר מודיעין עילית
יוחאי דמרי, ראש המועצה האזורית דרום הר חברון
עודד רביבי, ראש מועצת אפרת
אלי שבירו, ראש העיר אריאל
מאיר רובינשטיין, ראש העיר ביתר עילית
יוסי אברהמי, ראש מועצת גבעת זאב
חננאל דוראני, ראש מועצת קדומים
ישראל גנץ, ראש המועצה האזורית בנימין

WhatsApp Image 2020-10-08 at 18.21.30
WhatsApp Image 2020-10-08 at 18.21.30
ראש הממשלה בנימין נתניהו בפגישה עם ראשי רשויות בגדה המערבית, 28 באוקטובר 2020
ראש הממשלה בנימין נתניהו בפגישה עם ראשי רשויות בגדה המערבית, 28 באוקטובר 2020
17:48 עריכה

הפגישה בין ישראל כ"ץ ליולי אדלשטיין הסתיימה ללא הסכמות לגבי פתיחת המסחר. באוצר דורשים לפתוחאת החנויות בתחילת נובמבר או במשרד הבריאות רוצים לפתוח רק באמצע החודש. ההכרעה תהיה מחר בקבינט הקורונה.

18:12 עריכה

שר המשפטים אבי ניסנקורן אמר בכנס של המכון לדמוקרטיה, שבניגוד למה שמנהוג לחשוב, מבין שלוש הרשויות, דווקא הממשלה היא זו שהתחזקה בשנים האחרונות, ולא בית המשפט העליון. הנשיא ראובן ריבלין דיבר באותו כנס, ואמר כי "המשבר בין שלוש הרשויות הוא ללא ספק חמור וממשי". ח"כ גדעון סער דיבר בעד פיצול סמכויות היעומ"ש וכמובן נגד ההתערבות "המואצת" של בג"ץ בסוגיות פוליטיות.

בכנס, שכותרתו, "מדמיינים מחדש דמוקרטיה", דיבר גם פרופ' אהרן ברק שלטענתו "הביקורת על ביהמ"ש חרגה מכל מסגרת מתקבלת על הדעת".

שר המשפטים אבי ניסנקורן (כחול לבן): "בתווך של שלוש הרשויות, המטוטלת נטתה בשנים האחרונות יותר מדי לטובת הממשלה. שם קו השבר האמיתי. מספר החוקים שבית המשפט פסל או שינה במהלך שלושים השנים האחרונות קטן מאוד, גם בהשוואה לאירופה ולארה"ב.

"במדינת ישראל עדיין אין חוקה. עיקרון השוויון עדיין לא עוגן במפורש בחוק יסוד, ועוד אין חוק יסוד לגבי חקיקה. אנחנו מפגרים לעומת מדינות אחרות במבנה החוקתי שלנו. חוקי היסוד היום ניתנים לשינוי ברוב רגיל, אפילו לא רוב מיוחס. בית המשפט מתערב איפה שיש פגיעה בעקרונות יסוד, זה לא קורה מדי יום ביומו. ההצגה של הנושא הזה מאוד מוטה ופוליטית, הרי עוברים מאות חוקים בכנסת מדי שנה וההתערבות היא במשורה. חוק יסוד: החקיקה בדרך כלל מגן על המערכת השיפוטית ועל הכנסת ולא פוגע בה, ההיפך. לא אתמוך בחוק יסוד חקיקה שמטרתו החלשת הדמוקרטיה הישראלית או האיזונים בין שלוש הרשויות, אלא בכזה שמטרתו לחזק ולאזן את הדמוקרטיה הישראלית.

"הסיפור העיקרי כאן הוא לא פסקת ההתגברות, אלא באיזה רוב הכנסת יכולה להפר את עקרונות היסוד. בישראל, אתה יכול להפר עקרונות יסוד אפילו לא ברוב של 61 חברי כנסת צריך חוק יסוד: חקיקה, שיקבע שאפשר לשנות עקרונות יסוד ברוב מיוחס שלא מייצג רק את הממשלה. רוב של 80 חברי כנסת הוא דוגמה לרוב מיוחס כזה. פסקת ההתגברות כשלעצמה כמעט ולא קיימת בעולם והיא לא הליבה. בתי המשפט מתערבים כשיש פגיעה בעקרונות היסוד, ואם ניתן יהיה לסטות מעקרונות יסוד ברוב של 80 חברי כנסת, מטבע הדברים גם בית המשפט לא יתערב באותם מקרים".

על תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ציין: "אנחנו מקבלים כל הזמן החלטות ממשלה, והיועמ"ש מסייע וגם מציב תמרור אדום במצבים בהם יש מניעות, כשיש משהו חריג בצורה יוצאת דופן. היועמ"ש לא קובע את המדיניות, אלא הממשלה והשרים, אבל הממשלה לא יכולה להיות שלוחת רסן. כשקובעים מדיניות, צריך לשמור גם על האיזונים. זה לא גורע כהוא זה מהיכולת לקבוע מדיניות. המטוטלת כיום מכוונת על רשות מבצעת חזקה מדי, שלפעמים שמה בצד ערכי יסוד או עקרונות יסוד שבעבר היו ברורים מאליהם".

נשיא המדינה ראובן ריבלין: "לא כל ביקורת היא הסתה. לא כל ביקורת על מערכת המשפט היא הסתה. לא כל ביקורת על הממשלה היא הסתה. ולא כל ביקורת על הכנסת היא פגיעה ביסודות הדמוקרטיה. חשוב שתהיה ביקורת בונה. כזו שמקיימת שיח, ולא מכופפת ידיים, שכן ביקורת שמבקשת להלך אימים סופה להחליש, חלילה, את שלושת הרשויות, ולפגוע בדמוקרטיה הישראלית"

"הקביעה שפרשנות החוק לא צריכה להיקבע על פי דברי המחוקק בכנסת, יכולה להביא לכך שבסופו של דבר, לא הכנסת, שהיא נציגת הריבון, העם, בין בחירות לבחירות תקבע את עקרונות העל, אלא שבית המשפט יעשה זאת. היו לי בהחלט השגות על סמכויות יתרות של פקידים בפרקליטות, מניסיוני האישי, לקבוע מי יהיה שר ומי לא יהיה שר, ולמשוך חקירות עד אין קץ כשהאמת הייתה צריכה להתגלות ומיד, גם כשניתן היה לסכמן בזמן קצר. מעולם לא הייתה בי כל השגה, על העיקרון הבלתי מתפשר של עצמאות המשפט, ועל החובה לציית לדבר המשפט, בבחינת יש שופטים בישראל".

"עלינו לזכור שבהיעדר חוק יסוד: החקיקה, המתחים הללו יוסיפו לטלטל את הדמוקרטיה הישראלית, ויגרמו לה נזק ממשי. כיום, יותר מתמיד, זקוקה הדמוקרטיה הישראלית לחוק יסוד: החקיקה. גם אם אמירה זו לא נופלת על אוזניים קשובות מצד כל הגורמים. אם דאגתנו משותפת לעתידה, שלומה, וטובתה של מדינת ישראל, הרי שאין מנוס משילוב כוחות יחד, ל'חוק יסוד' מוסכם, שירגיע וייצב את המערכת הציבורית".

"מעל כל הדברים הללו עומדת המדינה היהודית והדמוקרטית שלנו, הבית שלנו, שקירותיו רועדים. אל הפולמוס הער, הנוקב, שחשוב וראוי שיתקיים על סוגיית הפרדת הרשויות, אל לנו להגיע כשאנחנו עוטים כפפות אגרוף".

ח"כ גדעון סער (הליכוד): "הריכוז הבלתי נתפס של הכוחות והסמכויות בידי היועמ"ש הפך למכשלה לביצוע התפקיד. כאשר היועמ"ש נוקט עמדה בשאלת מימון ההגנה של ראש הממשלה כנאשם, ניתן למצוא לזה הצדקה אבל ברור שזה נמצא בניגוד חזיתי לעמדתו כתובע הכללי. הממסד המשפטי הוותיק במדינת ישראל התקשה להשתחרר מהתפיסה הזו מהסיבה שבעבר, מוסד היועמ"ש על כל כובעיו תרם לביצור ערכים של שלטון החוק והשוויון בפני החוק.

"פיצול תפקיד היועמ"ש יהפוך את התביעה הכללית לעוד יותר תביעתית, אבל ימנע את ניגוד האינטרסים המובנה בתפקיד ואת ריכוז הסמכויות הקיצוני בידי אדם שבסופו של דבר לא נבחר, אלא ממונה. זה יחזק גם את היכולת של הממשלה להיעזר בשירותי ייעוץ וייצוג. פיצול התפקיד נדרש גם כדי להבטיח את הצלחת המוסד הזה, וגם את הצלחת העקרונות שביסוד שלטון החוק כיום".

באשר למערכת האיזונים בין הרשויות, אמר סער: "המעורבות של בית המשפט העליון בסוגיות פוליטיות בכלל, ובחקיקת הכנסת בפרט, נמצאת במגמת תאוצה קיצונית. יש כאן היפר-אקטיביזם. אין רשות שהכוח שלה צריך להיות מוחלט והביקורת השיפוטית היא חשובה. אך נוצר רושם פעם אחר פעם, שתמיד זה בא מצד מאוד מסויים, כך בנוגע לפסקי דין בעניין ההתיישבות. מה שקורה היום מסוכן גם לרשות השופטת עצמה כי ככל שהתהליך מזוהה על ידי ציבור הולך וגדל כפלישה לרשויות האחרות זה מערער את האמון בה. צריך לעשות מהלך היסטורי ולגבש רוב חוצה מחנות פוליטיים במידת האפשר, שיחוקק את חוק יסוד: החקיקה. לכך כמה חלקים: עיגון היכולת של בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ להתערב בדבר חקיקה בלתי חוקתי, כשהעילות חייבות להיות מוגדרות, תוך קביעה כי לא כל בית משפט יכול לעשות זאת ודרישת רוב מיוחס לכך. אחר כך רוב מיוחס בכנסת יוכל לחוקק התגברות.

"כשבג"ץ מקיים דיון בהרכב מורחב בחקיקת חוק יסוד: הלאום, הוא בעצם אומר לכנסת שהוא מתערב בסמכות שלה כרשות מכוננת. זאת שבירה של כל הכלים. כשמסתכלים על המהות של חוק: יסוד הלאום, אין צל של עילה של התערבות, ובכך בג"ץ חותר כאן תחת הניסיון להשלים את החוקה. חוק הלאום הוא פרק מפרקי החוקה".

18:25 עריכה

בצלאל סמוטריץ ממשיך לעקוץ את המחליפה שלו במשרד התחבורה אחרי שלפני כמה שעות התעמת איתה במליאה.

19:00 עריכה

משרד הבריאות מדווח על 856 נדבקים חדשים מאתמול ומספר הבדיקות החיוביות נמוך מ-2%.

19:19 עריכה

נשיא בית המשפט העליון לשעבר עולה להתקפה. בראיון לכנס של המכון לדמוקרטיה, אמר פרופ' אהרן ברק כי אסור שבית המשפט ייכנס לבונקר נוכח ההתקפות עליו, ושהפרדת הרשויות בישראל לוקה בחסר.

"מערכת היחסים בין הכנסת לרשות המבצעת היא בד"כ פרובלמטית בדמוקרטיה פרלמנטרית, אך אצלנו הממשלה מכתיבה את כל החלטות הכנסת ושיקול הדעת העצמאי של ח"כ הוא קטן ואם הוא כבר מופעל, אז אומרים – אתם לא יודעים לרשות המבצעת ממשלה לבצע.

"התפקיד החשוב של הכנסת כמבקרת הולך ונשחק עד שהוא כמעט ולא קיים, עד שבאים בטענות לוועדת הכנסת כשאינה מאשרת את מה שהממשלה הציעה. לא כך צריך להיות מבנה הפרדת הרשויות.

"ברשות המבצעת גם חל שיבוש, ראש הממשלה היה ראשון בין שווים, היום אף אחד לא רואה אותם כשווים וכולם רואים את ראש הממשלה כראשון. תראו מה קרה עם ההחלטות עם הקורונה: ראש הממשלה מקבל החלטה, הולך לציבור ומודיע עליה, אח"כ זה היה הולך לממשלה ואח"כ לכנסת. לא זה הפרדת רשויות.

"התשתית של ביהמ"ש כמבקר הכנסת היא מאוד חלקית ושנויה במחלוקת, ולכן אני יכול להבין ביקורת מהכנסת האומרת: אנו המון שנים פעלנו מבלי שביהמ"ש התערב ופתאום ביום אחד התהפכו היוצרות. אך התשובה היא כי מי שהפך את היוצרות הוא אתם, הכנסת. הכנסת כרשות מכוננת אמרה לכנסת את לא יכולה לחוקק חוקים שפוגעים בחוק יסוד: כבוד האדם ובחוק יסוד: חופש העיסוק, אלא אם הפגיעה תואמת את ערכיה של מדינת ישראל, לתכלית ראויה ואינה מעבר לנדרש.

"בשנים האחרונות ובזמן האחרון חלה הידרדרות קשה מאוד ביחסים על בסיס המחלוקת הזאת הישנה, אלא שגם אני וגם המתנגדים מסכימים כי היה טוב אם היה חוק יסוד: החקיקה. אבל עכשיו המחלוקת הרבה יותר עמוקה, הביקורת על בית המשפט חרגה מכל מסגרת מתקבלת על הדעת. גם בתי המשפט השלום והמחוזי סובלים מזה – היום לא רוצים לתקן חקיקה בענייני אלימות כלפי נשים שמא בית המשפט יצטרך להתעסק בשאלות של אלימות. יש חוסר אמון מלא במערכת.

"בית המשפט לא צריך להיכנס לבונקר. יש פה התקפה עליו, מפגיזים אותו. אבל הוא לא צריך להיכנס לבונקר, ולהגיד – נמתין, יבואו ימים טובים יותר. לא יודע אם יבואו ימים טובים ומתי יבואו ימים יותר טובים, עליו לעמוד זקוף, ולהמשיך ולתת את אותם פסקי הדין שהיה נותן אילולא היו יורים עליו. יחד עם זאת, אם יש לך קייס שיש לך ספקות לגביו, אז בסיטואציה כזאת כשיש יריות כאלה אתה לא צריך לבחור באותה החלטה שתגביר את האש. בית המשפט הוא כיפת הברזל של הדמוקרטיה הישראלית ואסור שכשיש התקפות על כיפת הברזל היא תיכנס לבונקר".

"חוק יסוד: החקיקה חשוב מאוד וחבל שאיננו, הוא היה מקטין מאוד את המתח שבין בית המשפט לכנסת. כל חבר כנסת שנמצא היום בקואליציה ומחר באופוזיציה ולהיפך, צריך להבין שלא צריך לשנות חוק יסוד צריך כמו חוק רגיל, ויש צורך ברוב מוצק או שיטה שתהפוך שינוי לקשה ומורכב. אחת השיטות הכי אלמנטריות בעולם היא רוב של 90 ח"כים מתוך 120. בשיחות שהיו לי עם שרת המשפטים איילת שקד אמרתי שאני מוכן גם ל-80 ח"כים, אבל לא פחות. שאלת פסקת ההתגברות נגזרת מהשאלה הזאת, שכן היא בעצם שינוי נקודתי של חוק יסוד.

"יש מקום לנהל שיח ולהגיע לפשרות בדברים האלה. אני יודע שאני נתפס בתור אוייב העם שנלחם באיזושהי דון קישוטיות. לא, אני לא כזה, יש מקום לשיח, אבל הוא צריך לבוא מתוך כבוד הדדי, ולא מתוך שיח כוחני. דוגמה לשיח כוחני הוא חוק יסוד: הלאום. אני אמרתי שאני בעד חוק היסוד ורואה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, אך האופן שבו הוא נעשה היה בכוח ולא בהידברות. אם היו עושים בהידברות, היו מגיעים לאותו הרעיון, תוך שמירה על הזכויות האינדיבידואליות של כל אדם בישראל".

20:07 עריכה

נתניהו שוחח עם נכדו של הרב חיים קנייבסקי, שלפי דיווחי מקורביו החלים מקורונה.

 

20:15 עריכה

לא ברור אם המסחר בעסקים הקטנים יתחדש, אך לפי דיווחו של יאיר שרקי הקבינט יאשר פתיחת בתי כנסת עד 10 אנשים במקום סגור. מנכ"ל משרד הבריאות ופרוייקטור הקורונה בעד.

21:20 עריכה

ח"כ לשעבר ממרצ, עיסאווי פריג', כתב היום שלעמיתו למפלגה, ח"כ יאיר גולן, "אין מושג מה זה שמאל". במכתב לחברי מרצ, פריג' מציין שגולן בחר להיעדר מההצבעה על הצעת החוק לציון ממלכתי לטבח כפר קאסם. "מרצ הכניסה לכנסת סוס טרויאני מיליטריסטי שהגיע אלינו בטעות ושאין בינו לבין ערכי מרצ ולו דבר".

21:40 עריכה

נתניהו שואב עידוד מההגבלות שמחמירות באירופה נוכח התחלואה הגבוהה שם, בעוד שישראל יוצאת מההגבלות של סגר הגל השני.

22:38 עריכה

משרד המשפטים הוציא הבהרה שמתארת שני מקרים שבהם נסגרו תיקים של תושבי פתח תקוה שנחשדו בהטרדת אביחי מנדלבליט.

"כפי שהובהר בעבר, אנו שבים ומבהירים כי היועמ"ש אינו מתערב בהחלטות המשטרה או התביעה בנושאים אשר נוגעים אליו אישית, וכל ניסיון להציג את הדברים אחרת – אין בו אמת", נאמר בהודעה. שני המקרים אירעו בתוך כמה ימים בתקופה שלאחר הגשת כתבי אישום נגד ראש הממשלה.

המקרה האחד כלל צעקות של אחד השכנים לעבר אשת היועמ"ש, שלאחריהן אף סירב להזדהות בפני המאבטח וגם איים עליו: "אני תיכף אתן לך אחת לראש, אשבור לך את הראש". קצין משטרה שהגיע למקום שחרר את השכן, לאחר שהזהיר אותו. השכן הוזמן לחקירת משטרה במוצאי אותה שבת, בין היתר בחשד לאיומים.

במקרה הנוסף עוכבה לחקירה אישה שחלפה על פניו של ד"ר מנדלבליט, בדרכו לבית הכנסת בשבת, ואמרה לו "פרשת משפטים בושה". המאבטח סבר שהדברים נאמרו באופן מטריד ולאחר העברת הדברים למשטרה היא עוכבה לחקירה ושוחררה. באף אחד מהתיקים היועמ"ש לא היה המתלונן ואף לא נקרא להעיד. ממילא הוא לא היה מעורב בהם בדרך כלשהי.

בחינת תיקים אלה ע"י הפרקליטות העלתה, כי אין מקום לנקוט בהם הליכים פליליים, ועל כן התיקים נסגרו היום והודעה נמסרה על כך למעורבים.

 

סגירה