מהלכי הנורמליזציה עם סודאן אינם דומים למהלכים עם המפרץ. סודאן איננה דומה למפרץ, והשינויים ביניהם מכתיבים את ההבדלים ביחסים עם ישראל. יש ללמוד זאת היטב על מנת למנוע אפשרות שמהלכים לא שקולים מול סודאן יסכנו את הישגינו במפרץ.

ראשית, המפרץ עשיר, יציב ובטוח בעצמו, בעוד שסודאן ענייה, לא יציבה, ודעת הקהל בתוכה לא אחידה בשאלה אם מהלכי ממשלת המעבר מול ישראל אכן עולים בקנה אחד עם הערכים ההיסטוריים של סודאן

המפרץ עשיר, יציב ובטוח בעצמו, בעוד שסודאן ענייה, לא יציבה, ודעת הקהל בתוכה לא אחידה בשאלה אם מהלכי ממשלת המעבר מול ישראל אכן עולים בקנה אחד עם הערכים ההיסטוריים של סודאן

סודאן מונהגת כעת בידי הצבא המגדיר את עצמו כממשלת מעבר. אחרי תקופה ארוכה של הפגנות נגדו אשר דוכאו בכוח, קשה לומר שיש לו לגיטימיות מוחלטת בעיני רוב הסודאנים.

סודאן היא בעלת היסטוריה מוסלמית ארוכה, מראשית כינונה כמדינה. הצבא רוצה לשנות זאת עכשיו. הוא מעודד תהליכי חילון, העצמת האישה ומודרניזציה. הוא קושר את נחשלותה של המדינה בשלטון הארוך והמושחת של האחים המוסלמים, ומטיף לסודאנים לצאת מן הבידוד הדתי לקשר פתוח עם העולם כדי לקבל השקעות. השלום עם ישראל הוא הביטוי המובהק ביותר לשאיפה הזאת. האליטה הסודאנית תומכת בזה, אבל המון העם עדיין דבק בתכנים האיסלאמיסטיים הישנים.

מה הסכנה? ראשית כל, אם ישראל תתערב לטובת צד אחד נגד משניהו, זה עלול לחזור עליה כבומרנג. הכוחות האיסלאמיים מסוגלים לפגוע באינטרסים הישראליים בסודאן, ואנו עלולים למצוא עצמנו עסוקים בהגנה על עצמנו – כמו במצרים – ופחות בקשירת קשרים עם העם הסודאני.

אבל הדברים עלולים להיות חמורים יותר. הקשר עם סודאן הוא סמרטוט אדום מול חמאס, אשף, איראן והאחים המוסלמים. זה עלול להתברר כמעשה שיחייב אותם להגיב. הם לא מוכרחים להגיב דווקא בסודאן, אלא יכולים להגיב גם במקומות אחרים. במקרה כזה אנו עלולים לאבד, בגלל מהלך פזיז, הישגים אזוריים שנראים מבוססים.

הקשר עם סודאן הוא סמרטוט אדום מול חמאס, אשף, איראן והאחים המוסלמים. זה עלול להתברר כמעשה שיחייב אותם להגיב. במקרה כזה אנו עלולים לאבד, בגלל מהלך פזיז, הישגים אזוריים שנראים מבוססים

היחסים שכבר יש לנו עם סודאן חשובים ברמה אסטרטגית. השאלה היא מהו הקצב הנכון להוציא אותם מן המרתף לאוויר העולם. החיפזון – כך נראה –  מן השטן.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.