הממשלה, צה"ל, ופרויקטור הקורונה היוצא רוני גמזו, הצהירו כי ה-1 בנובמבר – החל היום – הוא תאריך היעד להקמת מערך מעקב אפידמיולוגי בישראל, שנחשב לכלי החשוב ביותר בהתמודדות השוטפת עם מגפת הקורונה.
מבדיקת זמן ישראל עולה כי חטיבת "אלון" החדשה שהקים צה"ל, כדי לתגבר את המעקב של משרד הבריאות, מעסיקה כ-2,800 חוקרות וחוקרים. עם אלה נמנים כ-1,100 חוקרים בשכר, כולל אחיות, סטודנטים וסלקטורים; כ-1,000 חוקרים ברשויות המקומיות; וכ-700 חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים. בנוסף, מעסיק משרד הבריאות, לפי הערכות, כ-500 חוקרים אזרחיים נוספים.
נתונים אלה מצביעים על כך שצה"ל עמד ביעד שהציבו לו הממשלה וגמזו, לפיו ישרתו במערך האפידמיולוגי 3,000 חוקרים בתחילת נובמבר, ואף עבר אותו.
עד מגפת הקורונה הועסקו במערך האפידמיולוגי בישראל 27 חוקרות בלבד, ולאחר פרוץ המגפה הועסקו בו כ-200 חוקרים וחוקרות, רובם סטודנטים שגויסו במיוחד. בחמשת החודשים האחרונים גדל המערך ביותר מ-3,000 אנשים: 2,800 שגויסו בצה"ל וברשויות המקומיות, ו-300 שגויסו במשרד הבריאות.
בהשוואה בינלאומית למדינות מפותחות, המערך עדיין סובל ממחסור בכוח אדם. מספר החוקרים האפידמיולוגים לנפש בגרמניה ובדנמרק גבוה פי-עשרה בהשוואה לישראל, ובנוסף החלו לאמץ בגרמניה שיטות חדישות ויעילות יותר למעקב. עם זאת, מדובר בשיפור גדול במצבה היחסי של ישראל לעומת חודש יוני, אז הועסקו בגרמניה ובדנמרק פי 100 יותר חוקרים אפידמיולוגים מאשר בישראל.
בהשוואה בינלאומית למדינות מפותחות, המערך עדיין סובל ממחסור בכוח אדם, ומספר החוקרים האפידמיולוגים לנפש בגרמניה ובדנמרק גבוה פי-עשרה בהשוואה לישראל. עם זאת, מדובר בשיפור גדול
המענה המהיר של המערך האפידמיולוגי הוא המפתח החשוב ביותר להאטת התפשטות המגפה, בלא הטלת סגר או הגבלות קשות על החיים. הסיבה לכך היא שהמעקב מאפשר לאתר ולשלוח לבדיקות ולבידוד את מי שנמצא במגע עם החולה, ובכך מסייע לבלימת המשך התפשטות המגפה. ואולם, לנוכח העובדה שחלקים גדלים והולכים בציבור אינם משתפים פעולה עם המערך האפידמיולוגי, כלל לא ברור מה תהיה מידת היעילות שלו בהאטת התפשטות המגפה בישראל.
הנדבקים מסתירים מפגשים שהיו להם
דוגמה לקושי בהפעלה יעילה של המערך סיפקו ראש מטה פיקוד העורף, תא"ל איציק בר, ומפקד מפקדת אלון, תא"ל ניסן דוידי, שהופיעו לאחרונה בפני ועדת הקורונה של הכנסת. לדבריהם, מאז אוגוסט 2020, כ-30% מהחולים שנחקרו במערך האפידמיולוגי מסרו כי לא היו להם מגעים עם אנשים אחרים, אף שלאחר מכן התברר כי באו במגע עם אנשים נוספים שנדבקו.
במלים אחרות, השניים דיווחו כי הנדבקים הסתירו מהחוקרים את המפגשים החברתיים שהיו להם. עוד הם סיפרו, כי רק שליש מהישראלים שהחוקרים פנו אליהם בבקשה להיבדק בגלל מגעים עם חולי קורונה עשו זאת – ונבדקו בפועל.
מדובר בהידרדרות חמורה ברמת שיתוף הפעולה של הציבור, לעומת הגל הראשון של המגפה בישראל. מחקר שפורסם בחודש מאי, קבע אז כי רוב מכריע של הציבור הישראלי משתף פעולה עם המעקבים האפידמיולוגיים.
"המעקב האפידמיולוגי הוא כלי מאוד מאוד חשוב וטוב, שיכול לטפל בקורונה בנזק הרבה פחות גדול מכלים אחרים – במידה והציבור משתף איתו פעולה", אומר לזמן ישראל ד"ר ערן סגל, מומחה לביולוגיה חישובית ממכון ויצמן. "הבעיה היא שהציבור בארץ, לפי מה שמדווחים במעקב, לא משתף פעולה עם המעקב".
"המעקב האפידמיולוגי הוא כלי מאוד מאוד חשוב וטוב, שיכול לטפל בקורונה בנזק הרבה פחות גדול מכלים אחרים – במידה והציבור משתף איתו פעולה. הבעיה היא שהציבור בארץ לא משתף פעולה עם המעקב"
באביב השנה רוב הציבור הישראלי שיתף פעולה. האם ייתכן שהממשלה הרסה את שיתוף הפעולה – בהוראות מבולבלות, באכיפה סלקטיבית, בדוגמה הרעה שנתנה, ובהחלטה שלא לשלם לעובדים ולעצמאים בזמן הבידוד?
"אני מעדיף להטיל את האחריות גם על הציבור וגם על הממשלה, אבל אין ספק שהממשלה עשתה נזקים גדולים בהתנהלותה במשבר הקורונה.
"ממשלת ישראל פגעה באמון הציבור, וייתכן שיש לה אחריות לכך שהוא לא משתף פעולה. השאלה החשובה באמת, היא האם שיתוף הפעולה יכול לחזור, והאם בתנאים החדשים שבהם המאבק תוגבר בכוח אדם, הוא יסייע בצורה אפקטיבית בעצירת שרשרת ההדבקה. אין ספק שהוא יסייע, השאלה כמה".
האם אפשר להסיק ממה שאתה אומר שבחודשי הקיץ, שבהם המעקב לא תפקד, נגרם נזק שעלול להיות בלתי הפיך, לפחות עד למציאת חיסון לקורונה?
"זה עלול להיות, כן".
המעקב קרס סמוך לדיון על איכון שב"כ
באמצע יוני פורסם כי מערך המעקב נמצא על סף קריסה. הבעיה פורסמה לראשונה בעיתון "ישראל היום", סמוך לדיון מכריע בבג"ץ ולהליך חקיקה מזורז שבהם אושר מחדש האיכון הסלולארי של שב"כ לאיתור נדבקים בקורונה, כלי בעייתי מבחינת השלכותיו על זכויות האזרח, שנחשב כהשלמה למעקב, ואף כחלופה לו, עד שהתברר שאינו יכול לאתר נדבקים רבים בשל מגבלות טכניות.
בכתבה דווח על מסמך שפרסם משרד הבריאות, ולפיו הוא העסיק רק 27 אחיות, ולפיכך יכול לבצע רק כ-175 חקירות אפידמיולוגיות בממוצע ביום. במשרד הבריאות ציינו אז בתגובה, כי מאז פרוץ המגפה גויסו 200 חוקרים, סטודנטים שמסייעים לאחיות, אך הודו בעובדה שמצב המערך היה אז בכי רע.
בכתבה צוטטה אחות אשר אמרה: "לאורך כל שיא הקורונה עבדנו במשמרות, הקפיצו אנשים בחגים. התקנים בשירותי הבריאות לא התעדכנו שנים. יש מחסור קבוע באנשי רפואה. אף פעם לא מאוחר להוסיף כוח אדם, ולמלא פערים. יותר יעילות במערך החקירות תאתר יותר מקרים, ותוריד את מספר האירועים החריגים. בסופו של דבר, זו אחת ההשלכות על המשק ועל שגרת החיים".
"אף פעם לא מאוחר להוסיף כוח אדם ולמלא פערים. יותר יעילות במערך החקירות תאתר יותר מקרים, ותוריד את מספר האירועים החריגים. בסופו של דבר, זו אחת ההשלכות על המשק ועל שגרת החיים"
חודש לאחר מכן בוצע גיוס חירום של עובדים זמניים למערך החקירות, ולאחר עיכובים רבים הצטרפו אליו כ-300 חוקרים נוספים. במקביל, הוקמה חטיבת "אלון". אך גם אחרי הקמתה חלו עיכובים רבים באיוש המעקב, שהקשו על בלימת הגל השני והאלים בישראל. מבדיקה שערכנו לפני כחודש, בסוף ספטמבר, עלה כי מערך המעקב במשרד הבריאות ובצה"ל גם יחד כלל כ-2,000 חוקרים בלבד.
לפני כשבועיים, עם הרחבת גיוס החוקרים והירידה בהיקף איתור הנדבקים בקורונה בישראל, פורסם כי מערך החקירות הגיע לראשונה למצב שבו הצליח לחקור את כל מקרי ההדבקה החדשים שהתגלו ביום אחד, ואף הספיק לחקור מקרים ישנים יותר. באחד הימים בספטמבר הגיע מספר החקירות ל-3,954 – כאלף חקירות יותר ממספר חולי ונשאי הקורונה המאומתים שהתגלו באותו יום.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם