חישבו על הסיכוי להטיל שתי קוביות ולקבל תוצאה שמסתכמת ב-5, או לשלוף קלף שאינו מספרים (תמונה, אס או ג'וקר) פעמיים ברצף מחפיסת קלפים. חישבו על הסיכוי שביום אקראי בין ספטמבר למאי יירד גשם בבאר שבע, או שנתיים רצופות של שלג בירושלים. חישבו על הסיכוי שישראלי אקראי שפגשתם הוא בעלים של שתי דירות; שמבוגר אקראי שפגשתם אסתמטי או שלילד אקראי יש הפרעת קשב וריכוז.
כל אלה הם אירועים בהסתברות של פחות או יותר 11%, הדומה להסתברות שנייט סילבר מעניק לניצחון של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארצות הברית ביום שלישי הקרוב. כולם אירועים לא סבירים במיוחד, אבל לא מופרכים בעליל: ולכן, למרות כל המידע המצביע לכיוון ניצחון של ג'ו ביידן, הרי שניצחון של טראמפ הוא בהחלט מאורע אפשרי.
![הסיכויים של ג'ו ביידן ודונלד טראמפ להיבחר לנשיאות ארה"ב נכון ל-29 באוקטובר 2020 (צילום: FiveThirtyEight)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2020/10/trump-biden.png "הסיכויים של ג'ו ביידן ודונלד טראמפ להיבחר לנשיאות ארה"ב נכון ל-29 באוקטובר 2020 (צילום: FiveThirtyEight)")
מצב המירוץ
הנתון היחיד הוודאי הוא נתוני ההצבעה המוקדמת. נכון להבוקר (שישי), 82 מיליון אמריקאים כבר הצביעו, 59.5% מכלל המצביעים ב-2016. ובעוד שבחלק מהמדינות, למשל טקסס, הצבעה מוקדמת פיזית נגמרת היום (אם כי פתקי הצבעה ממשיכים לזרום למחוזות בדואר), במדינות אחרות שיא ההצבעה המוקדמת הוא בדרך כלל בסוף השבוע האחרון שלפני הבחירות, בעיקר בריכוזים שחורים בהם נערכים אירועי souls to the polls בהם מתפללים הולכים ישירות מהכנסייה לקלפי.
טקסס עדיין בשיא, עם 95% מהקולות של 2016 (וסביר שעד סוף היום היא כבר תעבור את כלל מספר המצביעים ב-2016), אבל מדינות רבות כבר הגיעו לרף של מעל 70% מכלל הקולות של 2016: מוושינגטון עד פלורידה, מנוואדה ועד ורמונט.
מה זה אומר על התוצאות? מעט מאוד. אנחנו לא יודעים כמה אנשים יצביעו ביום הבחירות עצמו; ומעבר לכך מאוד בעייתי להסתמך על הרישום המפלגתי של המצביעים, שהוא לא חופף בהכרח להצבעתם.
גם ניסיון למפות אילו מחוזות יותר מצביעים הוא בעייתי: המחוזות המובילים בהצבעה המוקדמת הם גם מאוד רפובליקאים, כמו דנטון בטקסס (הפרברים החיצוניים של דאלאס) או סמטר בפלורידה (המכיל קהילת גמלאים ענקית בשם The Villages), וגם מאוד דמוקרטים כמו האריס בטקסס (יוסטון) או קלארק בנוואדה (לאס וגאס).
המקום היחידי בו יש טעם לנסות ללמוד מהצבעה מוקמת הוא בנוואדה תחת הניתוח של ג'ון רלסטון, המומחה הגדול ביותר לאלקטורט בנוואדה שהצליח לחזות בחירות אחר בחירות את התוצאות על בסיס הקולות המוקדמים.
רלסטון הוא מעריך שמצבו של ביידן טוב, אבל לא מושלם.
ביידן נחלש מעט בסקרי כלל ארה"ב – ההובלה הממוצעת שלו ירדה ל-9%, אם כי מעט סקרים לאומיים באיכות טובה יצאו לאחרונה, ואלה נטו להיות טובים יותר לביידן, כך שייתכן שהממוצע יעלה מעט בימים הקרובים. בכל מקרה לא מדובר במגמה משמעותית; צמצום מינורי היה צפוי לאור העובדה שעדיין אחוז יותר גבוה מהמתלבטים בא ממצביעי טראמפ וחלקם חוזרים הביתה.
בפנסילבניה ירד הממוצע של ביידן במעט, ל-5.2%, אם כי גם שם יש מעט סקרים בתקופה האחרונה. במערב התיכון הצפוני – וויסקונסין, מינסוטה, מישיגן, איווה – ביידן הרחיב את הפער בכאחוז; באריזונה ונוואדה נרשמת יציבות ובפלורידה צמצום של הפער בכאחוז וחצי.
מכיוון שמודבר בסך הכול הפרשים לא משמעותיים, ייתכן שזה מעיד בעיקר על רעש – אך ייתכן גם שהם תוצאה של שתי מגמות משמעותיות:
האחת, שלפי כל הסקרים ביידן הצליח להחזיר למחנה הדמוקרטי כמות לא מבוטלת של לבנים בני מעמד הפועלים, אך איבד תמיכה ביחס להילארי קלינטון בקרב היספאנים. אם זה אכן המצב, צפוי שמצבו במדינות עם אוכלוסייה היספאנית גבוהה (פלורידה, מדינות הדרום מערב) יהיה טוב פחות ממצבו במדינות עם אוכלוסייה גדולה של לבנים בני מעמד הפועלים, כמו מדינות המערב התיכון.
המגמה השנייה מתייחס לווירוס בחדר: הקורונה. ארה"ב חווה כעת גל שלישי של קורונה, חמור יותר מהגל הראשון באפריל והשני ביולי. בימים האחרונים התרחשה התפרצות אינטנסיבית במיוחד במערב התיכון הצפוני – וויסקונסין, מינסוטה ואיווה; סקרים הראו באופן עקבי שבכל קהילה שחווה התפרצות של הנגיף, יש תזוזה לכיוון ביידן; ייתכן שההתחזקות שלו במערב התיכון נובעת מכך.
מקור מידע נוסף שלא כל כך התבלט עד כה הוא סקרים ברמת המחוזות הקונגרסיאלים. קשה כמובן לעקוב אחרי כולם – ולרוב זה בלתי אפשרי מכיוון שמדובר בסקרים של הקמפיינים ובעיקר של הארגונים המפלגתיים הארציים, המחלקים כספים למועמדים במחוזות השונים וצריכים להחליט איפה להשקיע את הכסף, ולכן דייב ווסרמן מה-Cook Political Report עושה זאת בשבילנו.
היתרון בכך הוא שהם נותנים עוד ערוץ אינפורמציה מנותק מהסקרים המדינתיים כדי להעריך את המצב, וכך להציף מצבים שיש בהם חשש כי הסקרים המדינתיים טועים. ב-2016, מספר ימים לפני הבחירות, ווסרמן התייחס לכך שסקרים קונגרסיאלים באזורים כפריים במדינות שלא שמים אליהן לב (למשל באפסטייט ניו יורק) מעידים על חולשה משמעותית של קלינטון.
השנה הוא טוען באופן מאוד בטוח שהמידע מהרמה הקונגרסיאלית תואם את הסקרים המדינתיים המעידים על יתרון משמעותי לביידן, והוא אף מוכן להסתכן בהימור ודאי שביידן ינצח. אין לנו את הנתונים עליהם הוא מסתמך, אז אי אפשר לדעת בוודאות, אבל הוא עיתונאי מאוד שקול והגון, והתחזיות שלו הן מהסולידיות והאמינות בתחום.
מגפת הקורונה
אם הפתעות אוקטובר הן לא מחזה שכיח, הפתעות של סוף אוקטובר – למשל, מכתבו של ראש האף-בי-איי ג'יימס קומי לקונגרס שבוע וחצי לפני הבחירות ב-2016 – הן כבר ממש מאורע נדיר. קשה לומר שהגל השלישי של הקורונה שתוקף כעת את ארה"ב הוא ממש הפתעה – הקורונה איתנו כבר תשעה חודשים, והגל הזה החל להבנות כבר בספטמבר.
אבל כטבעם של גלי התפרצות – כמו כל גידול אקספוננציאלי – יש שלב שבו ההתפרצות גדלה באופן פתאומי, מהיר ומפחיד. והשלב הזה הגיע בארה"ב בימים האחרונים.
מזה מספר ימים נשבר בכל יום שיא חדש של מספר נדבקים חדשים (יותר גם משיא הגלים הקודמים); שיעור הנבדקים החיוביים בכלל ארה"ב – כ-7% – טרם הגיע לשיא של 8% בשיא הגל השני, אבל מתקרב לשם.
מוקדי ההתפרצות כעת דווקא לא בחופים אלא במרכז ארה"ב – שם שיעור החיוביים מטורף ממש: 43% בדרום דקוטה, 34% באיידהו, 31% בוויומינג, 28% בוויסקונסין, 26% באייווה. התמותה עוד לא ברמה של הגל הראשון – סביר כי זה בזכות ההתקדמות ביכולות הטיפול – אבל במוקדי התפרצות כמו וויסקונסין, בתי החולים מתקרבים לסף הקיבולת וקצב הגדילה לא מראה סימנים של האטה.
מה שעוד יותר קיצוני הוא תגובת הממשל: נראה כי בעוד שבחודשים הראשונים טראמפ, אף שמיעט בחשיבות המחלה והציע מדי פעם הצעות הזויות ומסוכנות (כמו שתיית אקונומיקה לטיפול במחלה), בכל זאת הסתמך לעתים על מומחים. אולם, מאז שחלה והבריא מקורונה, הנשיא פשוט החליט שהווירוס לא קיים יותר.
אזרחי ארה"ב, החליט טראמפ, "עייפים מהקורונה", והגיע הזמן פשוט להתעלם ממנה. הוא אף החל לצייץ ציוצים נזעמים על כך שהתקשורת מגזימה בסיקור המגפה. ייתכן שהציבור עייף מהקורונה – גם אנחנו – אבל הווירוס טרם התעייף, ועד כה הרג 229 אלף אמריקאים, אלף מתוכם ביממה האחרונה.
טראמפ לא רק מדבר אלא עושה: מאז שחזר לפעילות, הנשיא הופיע בסדרה של עצרות בחירות, רבות מהן בחללים סגורים וללא מסכות וריחוק חברתי, ואכן המידע מראה שבחצי מהמקרים עצרות בחירות של טראמפ לוו לאחר מכן בהתפרצות באותו מחוז. מסע הבחירות של טראמפ מותיר אחריו שובל של מוות, פשוטו כמשמעו.
ובעוד שההתפרצות הקודמות בבית הלבן דעכה, התעוררה התפרצות חדשה בסביבתו הקרובה של סגן הנשיא מייק פנס, כולל חמישה מיועציו הקרובים ביותר שחלו – מה שכמובן לא מנע מפנס להמשיך לערוך עצרות בחירות בעצמו, ללא מסכות וריחוק חברתי, למרות שאמור להיות בבידוד.
אבל אולי אפילו יותר קיצונית מהתנהגותו של טראמפ הייתה תגובתו של מארק מדוז, ראש הסגל בבית הלבן, ומי שכביכול עומד בראש האנשים הרציניים שמרסנים את טראמפ. בראיון ב-CNN השבוע הוא הודה במפורש שהבית הלבן פשוט הרים ידיים בהתמודדות עם המגפה: "אנחנו לא הולכים לשלוט בווירוס", אמר.
ספירת הקולות
בית המשפט העליון הוציא השבוע שלוש פסיקות נפרדות בנוגע לתהליך ספירת הקולות בבחירות הללו. הראשונה, בתיק מטעם המפלגה הרפובליקאית של פנסילבניה – שדרשה שמחוזות לא יספרו קולות שהגיעו בדואר עם חותמת לפיה נשלחו לפני יום הבחירות אבל הגיעו לאחריו.
התיק חריג, מכיוון שהעותרים ביקשו מביהמ"ש העליון להפוך פסיקה של ביהמ"ש העליון של פנסילבניה המבוססת על פירוש החוקה של פנסילבניה – מהלך משפטי המנוגד לתקדים מאוד מושרש (ואגב, שם בפרופורציות את טענות הימין האמריקאי בדבר "זכויות המדינות").
מוחות קונספירטיביים במיוחד טענו שהעתירה נועדה להביא למצב שביהמ"ש יפסוק שאסור לספור את הקולות הללו, אבל מאחר שהם כבר יהיו מעורבבים עם כל הקולות הרי שהתוצאות יבוטלו לגמרי, ובית הנבחרים של פנסילבניה יבחר את האלקטורים של המדינה.
תרחיש זה כבר לא יקרה, כי המחוזות הונחו להפריד את הקולות שהגיעו מאוחר, אבל עדיין לעתירה היה פוטנציאל לפסול קולות רבים. בפסיקה של 4:4, בית המשפט העליון החליט לדחות את העתירה אך פסק כי המפלגה רשאית להגיש אותה שוב בהמשך.
השופט ברט קוואנו, שתמך בקבלת העתירה, כתב פסק דין מביך במיוחד הרצוף בטעויות עובדתיות. המפלגה הרפובליקאית הגישה שוב את העתירה וגם הפעם היא נדחתה בפסיקה של 5:3 – כאשר קוואנו ערק לצד הדוחה.
עתירה נוספת לגבי ספירת קולות דואר מאוחרים בצפון קרולינה נדחתה אף היא. מצד שני, ממש ברגע האחרון, בית המשפט לערעורים במחוז השמיני פסק שבמינסוטה פתקי הצבעה שמגיעים אחרי יום ההצבעה לא ייספרו.
תוצאות הבחירות
ומתי ניתן יהיה לצפות לתוצאות?
בניגוד לישראל, איזורי הזמן השונים והשוני בזמני סגירת הקלפיות בכל מדינה גורמים לכך שתהליך סגירת הקלפיות מתגלגל לאורך כמה שעות – החל באינידאנה וקטאנקי, שם הקלפיות נסגרות בחצות לפי שעון ישראל, וכלה באלסקה שבה הקלפיות נסגרות בשבע בבוקר לפי שעון ישראל. השנה, ההצבעה המוקדמת המאסיבית מביאה לכך שבמדינות רבות הספירה גם תימשך ימים ואף שבועות אחרי סגירת הקלפיות.
המדינות המשמעותיות הגדולות הראשונות שבהן נסגרות קלפיות הן פלורידה וירג'יניה וג'ורג'יה, באחת לפנות בוקר שעון ישראל. אלה גם מדינות שבהן ההצבעה המוקדמת נספרת לפני יום הבחירות ולכן הספירה בהן אמורה להיות מהירה יחסית. אם ביידן מנצח בפלורידה או ג'ורגיה, או שטראמפ מנצח או אפילו קרוב בוירג'יניה – הסיפור גמור.
אם ממשיכים להתגלגל מערבה, שתיים ושלוש לפנות בוקר שעון ישראל נסגרות הקלפיות במאסה העיקרית של המדינות, ואפשר להניח שתהיה תמונה סבירה לפחות מה כיוון התוצאות באזור 4-5 לפנות בוקר שעוננו: אם יש נצחון מובהק כבר נדע זאת, ואם יש תוצאות קרובות אז סביר שלא נדע מי הנשיא הבא עוד ימים ארוכים אחר כך.
אם תוצאות הבחירות תהיינה תלויות בסוף במדינות המערב התיכון ובפרט בפנסליבניה, ייתכן שייקח זמן רב עד שנדע את התוצאות מכיוון שבמדינות אלה ספירת קולות ההצבעה המוקדמת מתחילה רק ביום הבחירות עצמו; ובמקביל גם יתרגש במצב כזה ים של תביעות משפטיות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם