יו"ר האופוזיציה יאיר לפיד התייחס בראיון ברדיו 103FM לבחירות בארצות הברית. "ניצחון לביידן הוא בעיה לנתניהו, כי הוא הזניח את היחסים עם הדמוקרטים והפך את ישראל לסניף של המפלגה הרפובליקנית. הגורמים האנטי ישראלים במפלגה הדמוקרטית הם לא כאלה שוליים. חשוב שישראל תהיה ביחסים טובים עם שתי המפלגות". לדברי לפיד "אני הייתי כל הזמן נגד הסכם הגרעין עם איראן. התנגדתי לנאום של נתניהו בקונגרס".
לגבי חיבורים – אי אפשר באמת לדעת מה התכנית אם יש כזו:
יו"ר האופוזיציה @yairlapid: "פגשתי את רון חולדאי גם בנושא הפוליטי… אני מחבב אותו מאוד… אני טוב בחיבורים פוליטיים… אני לא פוסל שום אופציה… בנט ואני ברמה האישית בידידות, הוא איש מקסים ואני מחבב אותו מאוד".@golanyochpaz, @AnatDavidov
— 103FM (@radio103fm) November 2, 2020
ח"כ ניר ברקת מציע לשנות את מודל הטיפול במשק ולהתמקד בכלים שיקבלו הרשויות המקומיות. ברקת מוסיף וטוען שיש לתת חבילת סיוע נוספת לעצמאיים ולשנות את מודל החל"ת למודל הגרמני – במסגרתו המעסיקים מקבלים את הכספים במקום העובדים.
מודל חדש לטיפול במשבר קורונה מציע שהאחריות תועבר לשלטון המקומי והטיפול יהיה לפי רמת הסיכון לאזרחים ולא לפי רמת תחלואה וגיאוגרפיה. המודל שפיתחו ח"כ ברקת ופרופ' אמנון שעשוע הוצג לבכירי המל"ל ולמשרד הבריאות. לפיו, ישוחרר המשק לפעילות על פי הנחיות התו הסגול@diklaaharon #הבוקרהזה
— כאן חדשות (@kann_news) November 2, 2020
לדברי ברקת בראיון בכאן רשת ב', כרגע הוא רק מעלה רעיונות, והוא בטוח שגם תורו יגיע.
תכנית ברקת:
אחרי שעברנו כבר סגר ראשון וסגר שני, אנחנו חייבים לעשות הכל כדי לא להגיע לסגר השלישי. זה אפשרי, וזה לא תלוי רק במדינה,…
Posted by Nir Barkat – ניר ברקת on Sunday, November 1, 2020
בצלאל סמוטריץ' אבא של כולכם:
בוקר טוב.
כידוע, הגשמים הראשונים מציפים את כל השומנים שהצטברו על הכביש בחודשי הקיץ ולכן הכבישים חלקים ומסוכנים מאוד. סעו לאט ובזהירות וחזרו הביתה בשלום!
— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) November 2, 2020
גפני זועם על ההחלטה של ניסנקורן לשנות טפסים ולכתוב בהם הורה 1 והורה 2.
ח"כ גפני יפנה ליועמ"ש עקב ההחלטה של השר ניסנקורן לשנות את הנוסח בטפסים ממשלתיים: "המהלך מנוגד לחוק, זו התנהגות מופרעות – לא אעבור על כך בשתיקה"@ZeevKam https://t.co/xbLJhx4bgR
— כאן חדשות (@kann_news) November 2, 2020
במעריב מדווחים כי שרי הבריאות והחינוך הודיעו כי לאור פניות רבות של הורים ואנשי חינוך בנוגע לחובת עטית המסכות לתלמידי כיתות א'-ב' לאורך כל יום הלימודים, בכיתה ובהפסקות, הם סיכמו על הקמת צוות מיוחד משותף שיבחן מחדש את דרישת גורמי המקצוע במשרד הבריאות.
נשמע שכחול-לבן מיואשים:
התחושה הרווחת אמש בישיבת סיעת כחול לבן היא שנתניהו ממילא לא מעוניין בתפקוד הממשלה ולכן בזמן שנותר עדיף לעשות מהלכים שכחול לבן תומכת בהם כמו הקמת ועדת חקירה לצוללות. אם נתניהו יתפשר בדרך- מה טוב. אם לא- לפחות ילכו לבחירות בראש מורם.
— דפנה ליאל (@DaphnaLiel) November 2, 2020
ח"כ אעידה תומא-סלימאן – הסדר המקרקעין הוא נורמליזציה של הכיבוש.
ככה נראה סיפוח על הקרקע – הפיכה של הכיבוש למצב קבוע, נורמליזציה של גזל אדמות והלבנה של הכיבוש.
ההתנחלויות הן פשע. לא צריך "להסדיר" אותן. צריך לפנות אותן.
זו ממשלה שלא רוצה שלום ולא את פתרון שתי המדינות. זו ממשלה שרוצה לממש את חזון ארץ ישראל השלמה. pic.twitter.com/1E6mqC9pMU— MK Aida Touma-Sliman (@AidaTuma) November 2, 2020
עידן רול על גנץ נוכח הבחירות בארה"ב:
גם העקרונות של גנץ נכונים לשעתם. ממש כמו האמת שלו.
אם ביידן ינצח צריך תקציב, אם טראמפ ינצח זה סובל דיחוי.@gantzbe— Idan roll – עידן רול (@idanroll) November 2, 2020
השר אלי כהן על דרישות נתניהו להחזרי מס:
נתניהו מבקש כיסוי של הוצאות הבית בקיסריה – השר אלי כהן @elicoh1 ליכוד: "נתניהו לא דורש משהו שלא קיבלו ראשי ממשלה. אין שום שינוי בחוק או בתקנות. כל דבר מאושר לפי הכללים וההוראות הקיימים".@golanyochpaz, @AnatDavidov
— 103FM (@radio103fm) November 2, 2020
ב-ynet מדווחים כי ברקע איומי בכירי כחול-לבן לפרק את ממשלת האחדות עם הליכוד, במפלגתו של נתניהו נערכים לביטול חוקי הרוטציה: ח"כ שלמה קרעי הניח על שולחן הכנסת הצעה, בהסתמכו על הבטחתו של לפיד מאפריל האחרון ולפיה יחבור לנתניהו "בכל רגע נתון שלא יתחשק לו לקיים את הרוטציה". המטרה: למנוע מכחול לבן הישגים במשרדי הממשלה בתקופת הבחירות.
מטרת ההצעה היא לייצר מצב שבמסגרתו גם אם המערכת הפוליטית אכן תלך לבחירות, שרי כחול לבן לא יכהנו בממשלה.
ח"כ @shlomo_karhi מהליכוד, הניח על שולחן הכנסת הצ"ח לביטול ממשלת החילופים.
הרוב הדרוש 70 ח"כים pic.twitter.com/riG7wGJ8ao— Nadav Elimelech (@NadavElimelech) November 2, 2020
כתב גלי צה"ל מזכיר שקרעי אמר מזמן שהוא לא סומך על לפיד:
מה מצחיק? שי"כ קרעי פונה עכשיו ליאיר לפיד כדי שיתמוך בהצעה שלו לביטול חוק ממשלת הרוטציה. אבל איך הגיב קרעי, בדיון על אישור החוק ב-27.4, כשלפיד בא לומר שהם יתמכו בביטול החוק הזה בעתיד? ארכיון ???????? https://t.co/uR1n6QPNO1 pic.twitter.com/pc0YPm61pS
— Yanir Cozin – יניר קוזין (@yanircozin) November 2, 2020
מירב כהן על חופשת לידה לאבות – אם יהיו דיוני תקציב –
בדיוני התקציב הקרובים, אם יהיו כאלו, נקדם הצעה לחופשת לידה לאבות.
למה זה כ"כ חשוב? יש הרבה סיבות. הנה הסבר ראשון על הצורך לצמצום פערים בשוק העבודה. במקום לנסות כל הזמן לספק עוד ועוד הגנות לנשים, דווקא להכניס את הגברים למשוואה.
מוזמנים לצפות בהסבר המלא:https://t.co/gBdYdRFHcN pic.twitter.com/0H4QKehU3k— מירב כהן (@cohen_meirav) November 2, 2020
ח"כ עודד פורר כועס:
מדינה בלי ריבונות. בושה. pic.twitter.com/kTOdkh61XQ
— oded forer עודד פורר (@oded_forer) November 2, 2020
דו"ח מרכז המידע למאבק בקורונה: ייתכן שהירידה בתחלואה נעצרה. הדו"ח מציין כי שיעור הבדיקות החיוביות ומספר הנדבקים החדשים יציבים בשבוע האחרון, והפסיקו את מגמת הירידה שהחלה בעקבות הסגר.
ימינה תצביע ברביעי בעד פיזור הכנסת. כתבת חדשות 12 מציינת שיהיה רוב אם כחול-לבן תתמוך.
נכון לרגע זה "יש עתיד" מתכוונת להעלות ביום רביעי את ההצעה לפיזור הכנסת. אם כחול לבן תתמוך יש רוב לפיזור. היחידה שבסימן שאלה היא רע"ם וגם בלעדיה יש רוב.
— דפנה ליאל (@DaphnaLiel) November 2, 2020
ח"כ רם שפע, יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט: שר החינוך ושר הבריאות מתנהלים בצורה שערורייתית – קבינט הקורונה צריך לעשות הכל כדי לאפשר לתלמידי השכבות הגבוהות לימודים בשטח פתוח
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ רם שפע אמר הבוקר בפתח ישיבת ועדת החינוך כי ההתנהלות של שר החינוך ושר הבריאות היא בלתי מתקבלת על הדעת. "השניים לוקחים כבני ערובה את בני הנוער בכך שלא מביאים מחדש לקבינט הקורונה את התקנות ללימודים בשטח פתוח. כל סיעות הבית – קואליציה ואופוזיציה – דרשו מהממשלה לעשות תיקון ולאפשר לעשרים תלמידים להתכנס בשטח פתוח. יש אלפי תלמידים שיכולים ורוצים לפגוש את המורים שלהם, אז לא רק ששר החינוך ושר הבריאות לא מאפשרים להם להפגש, אלא מנסים לייצר תמונת מצב שזה קשור לוועדת החינוך. אני קורא מפה לשר הבריאות ולשר החינוך תפסיקו את המשחקים ותביאו עוד היום לקבינט הקורונה את ההחלטה לאפשר לימודים בשטח פתוח.
חוק הקורונה הגדול קובע שכשוועדה בכנסת מבטלת תקנות שקבינט הקורונה החליט עליהן, הקבינט מחויב להביא תקנות חדשות. זוהי גם עמדת משרד המשפטים.
יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות חיים כץ ביטל ברגע האחרון דיון על מענקים של האוצר: "לא נאשר עד שינתן מענה גם לחיילים בעלי משפחות ומתנדבי שירות לאומי".
כבר בשבוע שעבר, הצהיר ח"כ כץ בדיון הוועדה כי לא יאשר את המענקים שמבקש משרד האוצר לתת למובטלים מבלי שיינתן מענה גם לחיילים בעלי משפחות ומתנדבי שירות לאומי שפוטרו בשל משבר הקורונה ואינם זכאים לדמי אבטלה.
יו"ר ועדת הרווחה של הכנסת חיים כץ ביטל ברגע האחרון דיון על תכנית המענקים 2,000-2,5000 ש"ח למבוטלים: "לא נאשר עד שינתן מענה גם לחיילים בעלי משפחות, מתנדבי שירות לאומי, ומקבלי הבטחת הכנסה. תורידו 20 ש"ח מהמענק ויהיה לכם כסף" pic.twitter.com/qn26fuxpsJ
— ניתאי ענבי – Nitay Anavi (@NitayAnavi) November 2, 2020
מכינים את האיים הירוקים:
עכשיו בועדת חוקה מכינים את החוק שלנו "איי תיירות ירוקים" לקריאה שניה ושלישית. חייבים מתווה לפתיחת התיירות באילת וים המלח שכלכלתן מבוססת על תיירות ומיקומן הייחודי מאפשר להתנות כניסה לאזור בהצגת בדיקת קורונה שלילית. מקווה לסיים את החקיקה השבוע ובמקביל לייצר מתווים לעוד אזורי תיירות
— איתן גינזבורג – Eitan Ginzburg (@EitanGinzburg) November 2, 2020
אורלי לוי-אבקסיס מספרת על עבודת משרדה.
ברכתי הבוקר את חברותי @shitrit_keti ו@iditsilman,בפתיחת השדולה לבריאות הנפש ומניעת אובדנות שהן מובילות. המגפה לאחר המגפה היא הבדידות והקושי הנפשי. לפיכך, משרדי הגיש תוכנית מפורטת למשרד הבריאות למיפוי המחסור והמלצות לתיקון בכל הנוגע לטיפול נפשי בקהילה, זהו תחום שחייבים לטפל בו.
— אורלי לוי-אבקסיס (@Orly_levy) November 2, 2020
קארין אלהרר מדווחת מוועדת חוקה:
רוצים להבין עד כמה המצב הכלכלי באילת חמור? תקשיבו לדברים של ראש העיר אילת עכשיו בועדת חוקה. "אנחנו עוסקים פה בדיני נפשות, אני עוסק בחלוקת מזון לאזרחים שלי יום יום".
— קארין אלהרר Karine Elharrar (@KElharrar) November 2, 2020
בשורה לעצמאיות שילדו בשנת 2019 ועצמאים משרתי מילואים – ועדת הכספים אישרה את תיקון העוול בתקנות הפיצוי לתקופת הקורונה, כך שישקפו עבורם פיצויים הוגנים.
נשים אלה יוכלו לבחור לחשב את הפיצויים רק על סמך חודשים בהן עבדו באופן מלא בשנת 2019, או לחשב את תקופת המחזור לפי השנה שקדמה לתקופת חופשת הלידה או שמירת ההיריון.
משרתי מילואים יוכלו להפחית מהחישוב חודשים של פעילות מופחתת בשל שירותם במילואים.
התיקון הוגש לאחר חודשים בהם הוועדה דרשה את תיקון המנגנון. חברי הוועדה דרשו מרשות המיסים כי מנגנון דומה יופעל לעניין אנשים שסבלו מירידה במחזורים בשל מחלה או סיבה אובייקטיבית אחרת. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "האנשים האלה הזקוקים לסיוע, אלא אם כן הגעתם למסקנה שאדם לא דובר אמת, יש לנהוג עימם לקולא".
ועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, אישרה את תקנות התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (בקשה למענק לפי מחזור עסקאות חליפי), התשפ"א- 2020 – המעגנות תיקון של תקנות הפיצוי לעצמאים, לעניין מחזורים נמוכים שהביאו לאי שיקוף נכון של ירידה במחזורים של עוסקים בתקופות הקורונה, בשל שירות מילואים או לידה והורות.
קבלת מענקי הסיוע לעצמאים נעשית בדרך של השוואת מחזורי העבודה בתקופת הקורונה, לתקופה המקבילה אשתקד (2019), כך עצמאים יכולים להצביע על הירידה בהכנסותיהם, בסכום העולה על 40% או 25% ממחזור העסקאות. הבעיה בשיטה זו, הייתה שנשים ששהו בשנת 2019 בחופשת לידה לא יכלו להצביע על ירידה במחזור העסקי, נוכח כך שלא עבדו באופן מלא אשתקד, ושנה זו לא שיקפה את הכנסותיהן המלאות.
ועדת הכספים הצביעה לאורך חודשים ארוכים על הבעייתיות בשיטה זו, וביקשה לתקנה, ובעקבות כך הגיש משרד האוצר את התיקון, במסגרתו נקבע תחשיב חדש לגבי נשים אלה, וכן לגבי משרתי מילואים בשנת 2019 שנתקלו גם בהם במורכבות זו:
לגבי עוסקת עצמאית שהיה לה בתקופת הבסיס חודש של פעילות מופחתת, בה לא עבדה 7 ימים או יותר, בשל חופשת לידה או שמירת הריון נקבע שתוכל לבחור לחשב את מחזור העסקאות בתקופת הבסיס (התקופה אליה משווים את מחזור העסקאות לצורך הוכחת הירידה במחזורים), לפי ממוצע המחזורים בחודשים בתקופה של 12 חודשים רצופים הקודמים לחודש הראשון שבו היה לה חודש של פעילות מופחתת, או להשוות את המחזור לתקופת פעילותה בשנת 2019, למעט החודשים בתקופה האמורה, שבהם הייתה לה פעילות מופחתת.
לגבי עוסק עצמאי שהיה לו בתקופת הבסיס חודש של פעילות מופחתת שבה לא עבד 7 ימים או יותר בשל ימי שירות מילואים בצה"ל, נקבע שיוכל לבחור לחשב את מחזור העסקאות בתקופת הבסיס לפי ממוצע המחזורים בתקופת פעילותו בשנת 2019, למעט החודשים בתקופה האמורה שבהם שירת במילואים.
חברי הוועדה קראו לרשות המיסים לנהוג באופן דומה לאנשים שמחזוריהם היו בירידה בשנת 2019 בשל מחלה או בשל סיבות אובייקטיביות אחרות.
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "חיכינו לתקנות בכיליון עיניים, הערנו על הדבר עוד בשלב שקבעתם את המנגנון ומאז ביקשנו זאת מספר פעמים. אנו מברכים על כך ושואלים, מה לעניין מי שהיה בימי מחלה, או אדם שמסיבות אובייקטיביות קיבל בתקופה מסוימת שכר נמוך יותר, האם השיקול שלכם יהיה לקולא לעניין חישוב דומה?"
ח"כ מיקי לוי: "בדומה לאותה עצמאית שילדה, והמחזורים שלה ירדו, אדם נפל למשכב עקב מחלה או שבר את רגלו".
ח"כ קרן ברק: "אלה נושאים יוצאים מהכלל, האם יש התייחסות למקרים כאלה?"
גיא גולדמן, ממונה חקיקה, רשות המיסים: "הדברים נבדקים קונקרטית כל מקרה לגופו, אם נגיע למסקנה שאפשר לתת מענה נקודתי, נבחן את האפשרות לתקן את החוק. אבל זה לא אותו אירוע, אנחנו מכירים את האפשרות לשחק עם ימי מחלה. אנחנו נבחן כל מקרה לגופו, גם בהיבט המשפטי, אם יהיה סיכון משפטי אם לא נעשה את זה, ניתן מענה. כל מקרה נקודתי שנוכל לתת מענה, ניתן מענה. לא נבוא ברצון שלילי לדבר הזה.
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון "ועדת הכספים סבורה שגם אם מישהו היה בימי במחלה וזה גרם לו לנזק גדול בחישוב, שעליכם להתחשב בזה בדומה ללידה או מילואים, אלא אם כן תגיעו למסקנה שהאיש לא מדייק או לא אומר אמת. אתם צריכים לפעול לקולא עם האנשים האלה הזקוקים לסיוע. אתם אומרים שתתחשבו בזה, אני מבקש שתדווחו לנו כמה מקרים כאלה הגיעו, כמה השבתם בחיוב וכמה בשלילה".
ועדת הכספים אישרה את התקנות המסדירות את זכאותן של נשים עצמאיות שהיו בחופשת לידה בשנת 2019 לקבלת מענקי סיוע. הידד, אבל תודה באמת. למה היינו צריכות להיאבק 3 חדשים תוך סבל של הנשים, עד שהניהול הגברי במדינה הואיל למצוא פתרון. עוד סיבה מאלף סיבות להחליף את הממשלה הכושלת הזאת.
— Merav Michaeli מרב מיכאלי (@MeravMichaeli) November 2, 2020
כמו שהבטחתי – לא אשאיר אף אחד מאחור. אושר כעת בועדת כספים תיקון חשוב לנשים עצמאיות שילדו בשנת 2019 והיו בחופשת לידה וגם לאנשי המילואים שהיו בשירות, תנאיהם יהיו שווים לכלל העצמאיים והעצמאיות ויהיו זכאים לפיצויים שברשת הבטחון הכלכלית, כמו כולם.
— ישראל כ"ץ Israel Katz (@Israel_katz) November 2, 2020
ימינה מדגישה: נצביע ברביעי על פיזור הכנסת.
גורמים בכחול לבן מתרצים את אי הצבעתם על החוק לפיזור הכנסת בטענה כי ימינה בלאו הכי לא תתמוך בחוק וזאת בנסיון לטשטש את ההתקפלות שלהם לאולטימטום של עצמם.
אז שיהיה ברור, ימינה תצביע בעד כל חוק לפיזור הכנסת. תם זמנה של הממשלה הרעה הזו.— מפלגת ימינה (@yeminaparty) November 2, 2020
איילת שקד משתפת: המדינה לא הגישה תגובה לבג"ץ עקב מחלוקת בין גנץ לנתניהו.
מי אמר שעולם התרבות סגור? תיאטרון האבסורד של גנץ ונתניהו יוצא לסיבוב הופעות. https://t.co/blBio2nQwy
— איילת שקד ayelet shaked (@Ayelet__Shaked) November 2, 2020
סיפור מהוועדה לקידום מעמד ה***:
עכשיו בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי עולה תושבת בית שמש ואומרת שכבר מספר שנים, מהשלט המתנוסס על המרכז לבריאות האישה נמחקה מילה אחת.@oded_forer pic.twitter.com/KGbOGDcrDe
— ישראל ביתנו (@Beytenu) November 2, 2020
אוחנה פנה למ"מ המפכ"ל: בדוק חקירת אזרחים שמחו נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. על פי דיווח בהארץ, במכתב, שנשלח גם לקצינים בכירים נוספים במשטרה, קרא אוחנה לברר מי התלוננן נגד המוחים וביקש הבהרות על האירועים שהתרחשו סמוך לביתו של מנדלבליט בפתח תקווה.
"במה נבדל היועץ המשפטי לממשלה מאנשי ציבור אחרים החווים פניות העולות בעוצמתן על הפניות המתוארות שאינם זוכים לטיפול כה מידי מהמשטרה"?, כתב אוחנה, שהוסיף: "משטרת ישראל נצאת בתקופה רגישה. דווקא בתקופה זו עליה לעשות הכל כדי לחזק את אמון הציבור בה. התנהגות האמורה מעלה חשש כבד ל'משטרת מחשבות' המצננת את הציבור מימין ומשמאל פן יביע את עמדותיו. אבקש את התייחסותכם בלי דיחוי".
עכשיו בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות ח"כ חיים כץ: הצעת חוק לאיסור טיפולי המרה.
שושנה, חרדית לשעבר שעברה טיפולי המרה: הפסיכולוג הרעיב אותי, הכאבתי לעצמי, אמר לי לשכב עם חברים שלי – ואני בת 13. כעבור מספר חודשים ניסיתי להתאבד. מנגד – י' שעבר טיפולים ושינה את זהותו המינית: "אני עדות לזה שאפשר לעבור תהליך, ואף אחד לא יגיד מה המהות הפנימית שלי.
מצטטים פה פסוקים, אבל שכחו מהדבר הבסיסי ביותר – "ואהבת לרעך כמוך". אני לא פחות יהודי ממך ח"כ פינדרוס, אתה לא תטיף לי מה היא יהדות. אני יהודי לא פחות ממך, ואני לא שווה פחות ממך.
אסור לאפשר טיפולי המרה הרסניים. פשוט אסור.
— Yorai Lahav Hertzanu – יוראי להב הרצנו (@YoraiLahav) November 2, 2020
ח"כ ניצן הורביץ: "הצעת החוק הזאת עוסקת באופן ישיר בהצלת חיים. עד עכשיו המון צעירות וצעירים שלחו יד בנפשם בגלל הטיפולים האיומים האלה. אלה לא טיפולים אלא התעללות נפשית וגם פיסית באנשים, לרוב צעירים שנמצאים תחת לחץ משפחתי וסביבתי עצום, נשלחים לטיפולים האלה ועוברים ייסורי גיהינום".
ח"כ מרב מיכאלי: "הגענו כבר לזמן שהחברה האנושית מכירה בעובדה שהזהויות שלנו והנטיות שלנו הן שונות, וברוך השם זה לא אסור היום בחוק. אבל כל זמן שהחוק לא אוסר לנסות לשנות את מי שלא מצייתים לנורמות ארכאיות ושוביניסטיות הוא משאיר פרצה פתוחה ויש כאלה שלא מהססים לנסות ולנצל אותה ובזה בא החוק הזה לנסות ולטפל: לאסור להכריח בני אדם לעוות את מי שהם בכוח".
ח"כ אופיר סופר: "החוק הזה שכולל סנקציות עד כדי מאסר יש בו כדי לצמצם את המרחב הטיפולי בין מטפל למטופל ואפילו ביכולת של מי שנזקק לטיפול לדעת שקיימת בפניו האפשרות ללכת לטיפול בידי איש מקצוע".
שושנה רייזל, אשר עברה טיפולי המרה: עברתי טיפולי המרה. בגיל 13 וחצי הבנתי שיש שם למה שאני מרגישה. גדלתי בבית חרדי. הפנו אותי לארגון שעדיין קיים, כיום בשם "חוסן". הפסיכולוג הרעיב אותי, הכאבתי לעצמי, אמר לי לשכב עם חברים שלי – ואני בת 13. כעבור מספר חודשים ניסיתי להתאבד. בטיפול נוסף שעברתי, כל אמצעי היה כשר. שלחו אותי לצפות בפורנו. המסר היה: עדיף למות מאשר לחיות ככה, החיים של הגייז מזעזעים"
גבר בעילום שם ופנים: "עברתי תהליך פסיכודינאמי אצל פסיכולוג. ממצב שמעולם לא נמשכתי לנשים, התחלתי להימשך והיום אני נשוי לאישה ואב לילדים. לא עברתי שטיפות מוח או פרקטיקות קשות, אלא טופלתי בדרך של אהבה וחסד. אנשים רואים בי השראה ואף אחד לא יגיד מה המהות הפנימית שלי. עשרות אנשים הצליחו בתהליכים כאלה ואני לא יכול לשמוע את הדיבורים האלה שהם לא אמת. לא תגידו לי על מה לדבר ולעבוד עם הפסיכולוג שלי. אני עדות לזה שאפשר לעבור תהליך".
הצעות החוק של חברי הכנסת מרב מיכאלי וניצן הורוביץ אוסרות על פסיכולוגים לבצע טיפולי המרה שמטרתם לשנות אוריינטציה מינית ובעיקר להפוך בעלי נטייה מינית הומוסקסואלית לבעלי נטייה מינית הטרוסקסואלית. על פי הצעות החוק, פסיכולוג המבצע טיפולים כאלו יעבור עבירת משמעת לפי חוק הפסיכולוגים, יופעל עליו אמצעי משמעת מיוחד של התליית רישומו מפנקס הפסיכולוגים לתקופה של חמש שנים לפחות וכן תופעל עליו סנקציה פלילית של מאסר שנה או קנס.
כל מה שבא בכפייה הוא רע!
ועצם העובדה שנציגים ממשרד רה"מ יושבים בדיון על איסור טיפולי ההמרה ושומעים כל מילה מוכיח שהנושא מעניין מאוד את נתניהו. אגב נציגה של מפלגת @yeminaparty הליברלית, @ofir_sofer הכריז בוועדה שהם יתנגדו לתיקון החוק- תראו מופתעים ???? pic.twitter.com/wqpxygKl32— Yulia Malinovsky יוליה מלינובסקי (@YuliaMalinovsky) November 2, 2020
ח"כ יצחק פינדרוס, יהדות התורה: "אנחנו מדינה יהודית והיהדות מגדירה מה זה נורמלי. יש ספר שנקרא תנ"ך וניתן לקרוא שם מהי ההגדרה ליהדות, ומי שרוצה לחיות כך את חייו אסור למנוע ממנו".
שטייניץ: יש לשקול צעדי סגר נוספים.
כ-600 נדבקים ביום וכמעט הכפלה של אחוז הבדיקות החיוביות מ-1.7 ל-3.1? נורות האזהרה האדומות נדלקות. יש לשקול צעדים נוספים שלא פוגעים בכלכלה כמו סגר לילי או האטה בהמשך הפתיחה של הלימודים בבתי הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה. אם לא נעשה כלום ולא נכביד על עצמנו בקטן – בסוף נאכל אותה בגדול.
— Yuval Steinitz יובל שטייניץ (@steinitz_yuval) November 2, 2020
אעידה תומא-סלימאן מתגאה בחוק שנותן הטבות לשלל יישובים בצפון.
אבו סנאן
בענה
טבריה
ג'דיידה מכר
חצור הגלילית
עראבה
ראמה
ג'וליס
דיר אל אסד
מזרעה
סכנין— MK Aida Touma-Sliman (@AidaTuma) November 2, 2020
בצלאל סמוטריץ' רואה משהו אחר בהליך:
ממשלת הליכוד. תמונה קלאסית. אחמד טיבי מנהל את ישיבת וועדת הכספים ומסדר הטבות מס לחברים שלו בישובים הערבים (אחרי שהליכודניקים נכנעו למשפטנים וויתרו על ההגדרה של ישוב מעורב בשביל עכו). ישובי יו"ש בחוץ, ישובים ערבים בצפון בפנים. נתניהו. שמאל. חלש. pic.twitter.com/Fcgnl5By2X
— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) November 2, 2020
תןמא-סלימאן שיתפה וכתבה: "גזען ישאר גזען.
תיקון הצעת החוק החשובה הזו היא דוגמה נדירה בה שיקולים אזרחיים וחברתיים עולים על שיקולים לאומניים וגזעניים – תוצר של עבודה מאומצת של חברי המשותפת בוועדה.
את סמוטריץ' הגזען זה מפחיד".
סמוטריץ' ממשיך באיגוף מימין של נתניהו:
את חאן אל אחמר @netanyahu עדיין לא מוכן להרוס אבל את הבית של משפחת מייזליש בגבעת החיש בגוש עציון הוא הרס היום, בהפתעה גמורה, ובלי שנתנו למשפחה אפשרות לפנות את הציוד והרהיטים בעצמה לפני ההריסה. אכזריות לשמה.
ביבי. שמאל. חלש. pic.twitter.com/QnRdSbGBQZ
— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) November 2, 2020
קבינט הקורונה: על פי דיווחים דנים השרים על חלוקת קנסות גבוהים יותר למפירי ההגבלות. לאחר ההחלטה בקבינט, ידונו בהצעה גם בוועדת השרים לחקיקה. לפי ההצעה, הקנסות יגדלו מ-5,000 שקלים לכ-20 אלף.
שר הבריאות אמר כי הדבר בהול. לדבריו, "אנחנו בצומת דרכים – אם לא נחוקק את החוק מהר בנוגע לאכיפה, תוך שלושה ימים אז אנחנו יוצרים מצב שאנשים יגידו – לכולם מותר, אז גם לי. אדלשטיין הוסיף: "או שנעמוד במדרגות שקבענו לעצמנו או שנשמע את מכחישי הקורונה אומרים שהסגר לא עובד".
ממונה הקורונה פרופ' רוני גמזו אמר במהלך הדיון כי "אנחנו נמצאים ביישור של גרף העליה בתחלואה, אז מבינים שמקדם ההדבקה מתקרב ל-1". לדבריו, "הבדיקות חופשיות, אבל אנחנו עדיין נמצאים במצב של אי-רצון ללכת ולהיבדק". גמזו הוסיף כי "הירידה בתחלואה בציבור החרדי היא מדהימה. פשוט מצויינת. אני רוצה לוודא שכמות הבדיקות יעלו כדי שנוכל להמשיך לראות את הנתונים הטובים האלה".
זעקת הסוחרים בשווקים מגיעה לוועדת הכלכלה: לא נותנים לסוחרים לפתוח כי הם לא שופרסל, רמי לוי והראל ויזל. יו"ר ועדת הכלכלה מרגי: הוועדה קוראת לממשלה להקדים את פתיחת השווקים ולעשות זאת יחד עם חנויות הרחוב
הדברים נאמרו היום בדיון של וועדת הכלכלה, בראשות ח"כ יעקב מרגי, שעסק ביצירת מתווה לפתיחת השווקים בזמן משבר הקורונה והתקיים לבקשת ח"כ היבא יזבק. היו"ר מרגי אמר בפתח הישיבה כי כולם שואלים למה השווקים עדיין סגורים. ח"כ יזבק אמרה כי בעלי העסקים כבר פנו לשוק האפור והשחור ולא מקבלים סיוע מהממשלה, ושאלה גם היא מדוע עסקים נפתחו אבל השווקים הפתוחים עדיין לא פועלים.
עוזרת ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ענת צוראל פרבר, השיבה ואמרה כי השווקים צפויים להיפתח בשלב השלישי, יחד עם שאר העסקים, במידה ונתוני התחלואה יאפשרו זאת. לדבריה, המסקנה מהפתיחה המהירה אחרי הסגר הראשון הייתה שחייבים להיות עם היד על הדופק, ולכן הוחלט על פתיחה מדורגת. "לפתוח הכל זה לחזור על הטעות שנעשתה אחרי הסגר הראשון וזה יוביל אותנו מהר מאוד לסגר נוסף", אמרה פרבר.
"אין להם מה להאכיל את הילדים שלהם! לקחו להם את הגאווה והפרנסה" – לילי בן שלום, בעלת עסק בשוק הכרמל מספרת ב-#ועדתהכלכלה: "איך זה הגיוני שאני הולכת לסופרפארם ויש שם ערימות של אנשים, אבל סוחר עם עסק קטן בשוק – סגור?" pic.twitter.com/tllfOe940N
— ערוץ כנסת (@KnessetT) November 2, 2020
מנכ"לית נשיאות המגזר העסקי, הגר יהב, אמרה כי לא ייתכן שברשתות השיווק אנשים עומדים בתור ובצפיפות, בעוד שהשווקים, בהם יכולה להיות פריסה רחבה יותר של אנשים, סגורים. היא הוסיפה כי הדבר מוביל לכך שחקלאים נאלצים להשמיד תוצרת, ואמרה כי מדובר בחלמאות ובמצב אבסורדי.
לילי בן שלום, בעלת בית מאפה בשוק הכרמל, אמרה כי לא נתנו לסוחרים לפתוח כי הם לא שופרסל ולא קוראים להם רמי לוי או הראל ויזל. לקחו להם את הגאווה והפרנסה ואני רואה סוחרים שעומדים ליד דוכנים ריקים ושמרים עליהם, כי זה מה שהם יודעים לעשות. איפה ההיגיון, אם אפשר ללכת לסופר פארם באלנבי ולקנות הכל בזמן שהשוק סגור? ההחלטות הפוליטיות הדוחות האלה, על הגב של העסק הקטן, רומסות כל עסק קטן בישראל.
לנוכח הזעקה סיכם היו"ר מרגי את הדיון ואמר, כי הוועדה קוראת לממשלה לבחון להכליל גם את השווקים הפתוחים עם פתיחת חנויות הרחוב. "צריך להפיק לקח מהיציאה מהסגר הראשון, אבל צריך להשתדל לפתוח עסקים עם אופי דומה יחד. קשה להסביר לציבור פתיחה של מקומות סגורים בעוד שחנויות הרחוב והשווקים סגורים. הוועדה מבקשת לאשר תחנת ביניים ולפתוח את השווקים עוד לפני השלב השלישי", אמר.
בדיון בוועדה בראשות ח"כ עפר שלח בדו"ח המבקר על חוסר היעילות בהפעלת מערך החקירות האפידמיולוגיות, סיפרה בשפת הסימנים שירלי פינטו – חירשת מילדות כי 850,000 כבדי שמיעה בישראל שלא יכולים לעבור חקירה אפידמיולוגיות בטלפון ואין להם כל מענה.
הצעת החוק לאיי תיירות
יו"ר ועדת החוקה ח"כ יעקב אשר דורש: להוסיף ערים נוספות כ"איי תיירות"; לאפשר פתיחת מסעדות ואטרקציות ב"איי התיירות" ולא רק מלונות; ושימוש ב"תעודת מחלים" או בתוצאת בדיקה שלילית כתנאי להקלות
סגן שר הבריאות יואב קיש הבטיח לבדוק עם שר הבריאות את הדרישה לקריטריונים ואמר כי "תעודת מחלים" תצא בקרוב ותאפשר הקלות בבידוד ובדברים נוספים; "אנחנו לא מתכוונים לשחרר את כל עולם התיירות היום. חייבים להתחיל עם מקומות מוגדרים וספציפיים"; "הכלים לפתיחת מסעדות ואטרקציות קיימים. אם הממשלה תחליט שכל העיר צריכה להיות ירוקה כמו רמזור ירוק נעשה זאת"
היו"ר ח"כ יעקב אשר הודיע כי הדיון בהצעת החוק יימשך מחר כדי לאפשר למשרד הבריאות לבוא עם פתרונות לדרישות הוועדה: "לא נעשה תהליך בחינה אמתי על כל מקום בארץ. ראש העיר טבריה אומר שלא ישבו איתו. לא נכפה כך שאם לא תהיה טבריה, לא תהיה אילת אבל אנחנו דורשים בצורה ברורה שהממשלה תקבל את הסמכות לעשות תיקונים אלו לאחר בדיקה מעמיקה ומקצועית, לא בלחצים פוליטיים".
הוא הוסיף ודרש: "עושים אופרציה כה גדולה ומסתמכים על בדיקות ואישורים, הולכים ליצור שטח צבאי סגור, אז לגרום לכך שבתוך העיר יהיו מלחמות היהודים על פרנסה ? נבקש שתנסו לתת תשובה לעניין הזה. למה אי אפשר לערוך כינוס בבתי המלון או במקום אחר? או הופעה?"
הוא פנה למשרד הבריאות בדרישה להשתמש בכלי של "תעודת מחלים" כתנאי להקלות: "יש לכם כלי של בדיקות ו"אישור החלמה" שהוא דבר אינדיבידואלי וזה חייב לבוא לביטוי בחקיקה. תצאו מהקופסה של דיוני הקבינט הבלתי נגמרים. יש למעלה מ-300,000 איש ועוד עשרות אלפים בסקרים הסרולוגיים,
שכחתם שלחוק קוראים "חוק הסמכויות" שההחלטה בסוף היא שלכם עם בקרה שלנו".
טיבי מגיב לציוץ של סמוטריץ':
פעלנו לכל היישובים הערביים האלה וגם לחצור הגלילית ,טבריה ועכו. יש כדור נגד אלרגיה להטבות ליישובים ערביים. https://t.co/rghlv03dBZ
— Ahmad Tibi (@Ahmad_tibi) November 2, 2020
רביב דרוקר הגיע לדבר בוועדת הכנסת על התחקיר שלו על תעשיית הדרכונים הישראלים ברוסיה:
העיתונאי @RavivDrucker: "משפחה באוקראינה מעבירה לפה קשיש בקומה, נשארת באוקראינה ונותנת למערכת הציבורית והסיעודית של ישראל לטפל בו"
ח"כ @kushnir_al: "לא מגיע לו? לא מגיע לקשיש הזה?" pic.twitter.com/Yb1JoxpF4h— ערוץ כנסת (@KnessetT) November 2, 2020
כתב חדשות 12 מדווח: אירוניה.
מזכיר הממשלה לא אוהב את ההדלפות מקבינט הקורונה, כך מדליפים לי מקבינט הקורונה
— Yaron Avraham ירון אברהם (@yaronavraham) November 2, 2020
בצלאל סמוטריץ' בוויכוח עם זנדברג: הוא חושב שהטבות המס נועדו לייהד את הגליל.
הצעת החוק נועדה להוסיף את עכו לרשימת הערים שמקבלות הטבות מס, בהיותה עיר מעורבת שסובלת מהגירה שלילית של יהודים, וכדי לחזק אותה ולהביא אליה אוכלוסיה חזקה. ההוספה "על הדרך" של ישובים ערבים בלי שום קשר היא פופוליזם זול ובעיה קשה באמונה בצדקת דרכה של הציונות.
— בצלאל סמוטריץ' (@bezalelsm) November 2, 2020
זנדברג הגיבה: "סבא וסבתא שלי שעלו לארץ עם הכשרת הנוער של התנועה הציונית היו מאדימים מבושה נוכח הקשקוש הגזעני שכתבת פה. אתה מייצג מוטציה של הציונות ונושא את שמה לשווא. הציונות שלהם ביקשה- ככתוב במגילת העצמאות- לשקוד על פיתוח הארץ לטובת *כל תושביה* ואם הם היו רואים ערבי מחייך הם היו מחייכים בחזרה."
קבינט הקורונה אישר את העלאת הקנסות למפירי ההנחיות. עתה יעבור הנושא לטיפול ועדת השרים לענייני חקיקה. השר אריה דרעי היה היחיד מבין חברי הקבינט שהתנגד לצעד.
יושב ראש יש עתיד – תל"ם, יאיר לפיד, אמר בישיבה של סיעתו, שלא יתמוך בהצעת החוק של שלמה קרעי לביטול הרוטציה. "לא אעשה משהו שמאריך אפילו בשעה את הכהונה של נתניהו כראש ממשלה. אם הם רוצים, שילכו איתנו לפיזור הכנסת – ואז אשמח להצביע איתם על החוק הזה", אמר.
עוד אמר לפיד, שבשונה מראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא שמר על יחסים טובים עם המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית.
יממה לבחירות ב- #USA | יו"ר האופוזיציה @yairlapid: "יש לי קשרים טובים עם הרפובליקנים, אבל להבדיל מ@netanyahu, כל השנים דאגתי לשמור על יחסי עבודה וידידות גם עם ההנהגה הדמוקרטית בסנאט ובקונגרס. אך את נתניהו מעניין רק האינטרס האישh" pic.twitter.com/xaXJAlQU8o
— ערוץ כנסת (@KnessetT) November 2, 2020
האם הצעתה של נורבגיה – לאפשר לזוגות שאינם יכולים להתחתן בישראל להינשא בשגרירות שלה – תהיה הפתרון למאות רבות של זוגות, שמאז תחילת הקורונה אינם יכולים להתחתן בחו"ל, ולכן אינם יכולים להינשא כלל? על שאלה זו ניסתה ועדת הפנים בראשות ח"כ מיקי חיימוביץ' לקבל מענה בדיון ההמשך היום, שהתקיים לבקשת הח"כים אנדרי קוז'ינוב, יבגני סובה, ניצן הורוביץ, יוראי להב הרצנו ומרב מיכאלי.
בעקבות בקשת ועדת הפנים בדיון קודם בנושא, פנה משרד החוץ לכל השגרירויות הפועלות בישראל בשאלה אם יהיו מוכנים להשיא בשגרירות זוגות ישראלים. 34 שגרירויות השיבו כי יהיו מוכנות לכך בתנאי שאחד מבני הזוג הוא אזרח מדינתן. נורבגיה השיבה שתהיה מוכנה להשיא גם זוגות שאינם אזרחיה בשטח השגרירות בתל אביב. לכאורה נמצא פתרון למאות זוגות שאינם יכולים להתחתן בישראל, ומאז שנסגרו השמיים, ניטלה מהם האפשרות להינשא בחו"ל.
אלא שהתברר שהסוגיה אינה כה פשוטה. אייל סיסו, ראש החטיבה לעניינים קונסולריים במשרד החוץ: "לבקשת היועמ"ש לממשלה, יצא חוזר ב-1995, בשם הממשלה, בו התבקשו השגרירויות שלא לערוך נישואין כאלה בשטחן. יו"ר הוועדה, ח"כ חימוביץ': "מה הערך המשפטי של חוזר כזה?" רוני טיסר, יועמ"ש הוועדה: "האיגרת נכתבה במעורבות ראש הממשלה אז יצחק רבין ז"ל, לאור ספקות משפטיים בעניין תוקפם של נישואין בקונסוליות. ביקשנו את התייחסות משרד הפנים ומה המדיניות הנוכחית. לכאורה, אם החוזר הישן הפסיק את הנישואין האלה, אז שינוי החוזר יכול לחדש אותם".
ח"כ אנדרי קוז'ינוב :הפתרון של נורבגיה משמח אך לא מושלם. החוזר של משרד החוץ מעורר קשיים. מאות זוגות מבקשים לאפשר להם להתחתן. אין מניעה משפטית. להתחתן זו זכות יסוד חוקתית".
ח"כ יבגני סובה: "אני מברך את נורבגיה. הם ציונים. הרימו את הכפפה. אני מבקש שהממשלה תאפשר זאת. היה ניסיון להביא את השר דרעי לדיון הזה, אבל הוא מפחד להסתכל לאנשים בעיניים. הוא הבטיח על דוכן הכנסת שימצא פתרון".
ח"כ יוראי להב הרצנו: "הקורונה לא הולכת להיעלם. תפקיד המדינה לאפשר המשך החיים, וזה אומר לאפשר לאנשים להתחתן. אני תומך בפה מלא בפתרון הנורבגי כפתרון זמני".
ח"כ מרב מיכאלי : "אני מעריכה את המאמצים למצוא פתרון. אבל אני מתביישת, כל כך מתביישת. ישראל צריכה לבקש לחתן בשגרירויות ואנחנו ננסה לסדר שהמדינה שלנו תסכים. איזו מבוכה. חרפה".
ההצעה המעניינת באה מכיוון לא צפוי: עו"ד ולאד פינקלשטיין , מנהל מכון מו"פ IGRAD הציע מתווה: "אני מציע לנסות לקדם נישואין על גבי כלי שיט. יש כמה מדינות שמאפשרות לאזרחים להתחתן 12 מייל מהחוף. יש חוק מלטזי שמאפשר תוך רישום קצר לקבל תעודת נישואין. זה נעשה עד הקורונה בספינות יוקרה. היום אין ספינות יוקרה, אבל החוק נשאר".
ח"כ אנדרי קוז'ינוב : "אפשר גם לשלוח את הזוג בחללית מחוץ לאטמוספירה. לפי החוק הבינלאומי, לקברניט יש אכן סמכות לחתן בים הפתוח. זה יצירתי, אבל אנו עדיין אמורים להיות מדינה". עו"ד איתי אפטר, משרד המשפטים: "מחוץ ל-12 מייל שהם כ-20 ק"מ, מבחינת ההגדרה זה מחוץ לשטח המדינה. מבחינה זו זה כמו נישואין בקפריסין".
לסיכום הודתה יו"ר הוועדה ח"כ מיקי חיימוביץ' שוב לאנשי משרד החוץ "על העבודה המאומצת שעשו לבקשתי בעקבות הדיון הקודם מול כלל השגרירויות הזרות בישראל מה שהוביל למציאת האופציה של קיום נישואין בשטח שגרירות נורבגיה. הוועדה מבקשת לקבל תוך חודש את עמדת משרד המשפטים ושר המשפטים לאפשרות שעלתה מבדיקת משרד החוץ – לערוך טקסי נישואין בתקופת הקורונה בשטח קונסוליות זרות וכן לעניין התוקף של אותו נוהל משנת 1995".
יו"ר ועדת הקורונה, יפעת שאשא-ביטון: "דווח לנו כי מעבדת הקורונה בנתב"ג תפעל באוקטובר, היום אנחנו בנובמבר ומעבדה – אין". בשל מצב עניינים זה, דורשת שאשא-ביטון לקיים על כך דיון בוועדה בשבוע הבא, ובמהלכו ישמיעו משרד הבריאות והתחבורה את החסמים לפתיחת המעבדה.
שירות הביטחון הכללי הציב בחודש שעבר וילון שחור גדול ליד ביתו של ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון בני גנץ, בדומה לווילון המוצב ליד בית ראש הממשלה בירושלים – כך דיווחו היום בר פלג ויהושע (ג'וש) בריינר. מאז התמנה גנץ לראש הממשלה החליפי הוקמו בסמוך לביתו בראש העין שער, גדר וביתן אבטחה. בשב"כ מסרו שהווילון הותקן לדרישת הארגון.
בדיון שנערך היום בוועדת העלייה והקליטה התברר כי האוצר מתעקש שלא לכלול 26 עובדים יוצאי אתיופיה בהסכם החדש שייחתם עם חברת הנמל אשדוד. יו"ר הוועדה דוד ביטן (הליכוד) הכריז כי ימנע בכוחו הפוליטי הסכם שכזה, יעמוד בקשר עם משרי האוצר והתחבורה, ויצא למאבק ציבורי בעניין. "דיברתי עם שרת התחבורה מירי רגב בעניין, והיא קצת מתחמקת ממני. אם משרדה יחתום על ההסכם הזה – היא תהיה במלחמת עולם איתי". למרות הבטחת השרה רגב כי מנכ"ל משרד התחבורה ישתתף בדיון – הוא נמנע מלהגיע.
הוועדה קיימה ישיבה ראשונה בנושא לפני שלושה חודשים, ובדיון עלה הצורך בהמשך העסקתם של כל 31 העובדים שנקלטו לעבודה בנמל אשדוד, לפני כשלוש שנים, במסגרת חובת הייצוג ההולם והגיוון התעסוקתי בחברות הממשלתיות. היו אלו 26 עובדים מבני העדה האתיופית, והיתר נשים ובני מיעוטים.
עובדים אלה נמצאים עדיין באי ודאות תעסוקתית, משום שאת הקביעות הם אמורים לקבל בעוד כשנה – לאחר 4 שנות עבודה בנמל. יו"ר הוועדה ביקש בדיון הקודם מהנהלת הנמל, להבטיח לעובדים אלה ביטחון תעסוקתי ובוודאי שלא לפטר אותם, וכן ביקש להגיע להסכמות עם ההסתדרות בכך שהיא לא תבקש להכניס עובדים נוספים לנמל עקב תקדים העובדים האלה.
מנכ"ל הנמל משה ז'נה, שהשתתף בדיון הקודם ציין כי מדובר בעובדים טובים המבצעים את עבודתם באופן מיטבי, אך בקיץ הקרוב תחל התחרות בין נמלי ישראל, וכל נמל ייאלץ להקטין עלויות ולצמצם עובדים כדי להתייעל – ולפיכך מתנהלות שיחות עם ההסתדרות כשהיעד הוא להשאיר את העובדים. המנכ"ל ציין את תכנית הפרישה מרצון האמורה לצאת לפועל, המיועדת לעובדים החל מגיל 50. בתוכנית זו אמורים לפרוש 112 עובדים, ובמקומם אמורים להיקלט עובדים אלה.
בסיכום הישיבה הוחלט כי הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא, וכן סוכם כי הנהלת הנמל תעדכן את הוועדה בהתנהלות. עדכון זה לא התקבל בוועדה, והנה – בשבוע שעבר, נודע לוועדה, כי בהסכם החדש, שגובש על ידי האוצר ושאמור להיחתם בשבוע הבא, הוחלט שלא לכלול את העובדים האלה בהסכם. ביטן קרא למשרד התחבורה שלא לחתום על ההסכם החדש, ואפילו במחיר פגיעה בכלל עובדי הנמל – כדי לשמור על מעמד עובדים אלו.
תומר שרבף, רכז חברות ממשלתיות באגף שכר והסכמי עבודה באוצר, התעקש על אי הכללת 26 העובדים בהסכם החדש. משה ז'נה, מנכ"ל הנמל, הדגיש כי "הכדור לא נמצא רק אצל האוצר, אלא גם אצל ועד העובדים, ואם לא תהיה פרישה מוקדמת מצד ותיקי העובדים לא נוכל לכלול עובדים נוספים".
ביטן אמר ש"הוועדה לא תיתן לפגוע בעובדים אלה, ועל הנהלת הנמל לכבד סיכומים שהתקבלו בוועדה לפני שלושה חודשים – ולא לנקוט בצעדים חד צדדיים כנגד העובדים המסורים האלה".
ראש הממשלה בנימין נתניהו ייפגש עם ראשי יהדות התורה, יעקב ליצמן ומשה גפני, כדי לדון עימם בהעלאת גובה הקנסות על הפרת ההגבלות.
על רקע התנגדות החרדים להעלאת גובה הקנסות על הפרת ההגבלות, נדחתה למחר ישיבתה של ועדת השרים לענייני חקיקה, שאמורה הייתה לדון היום בנושא.
ועדת הכנסת האריכה את כהונתו של קצין הכנסת בשנה. יוסף גריף, המכהן בתפקיד מ-2010, השלים שתי קדנציות בנות חמש שנים כל אחת. בשל ההתמודדות עם מגפת הקורונה ביקש יושב ראש הכנסת יריב לוין להאריך את כהונתו של גריף בשנה, עד נובמבר 2021. הבקשה אושרה פה אחד.
חבר הכנסת משה ארבל מש"ס קטע את השר דודי אמסלם, כשזה תקף את היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט.
"מספיק עם הבדיחה הזו, היועמ"ש נבחר ע"י הממשלה שאתה חבר בה – מספיק עם ההכפשה של הבן אדם הזה. אני מכיר אותו, הוא אדם הגון וראוי". במהלך דבריו נגד היועמ"ש מנדלבליט, הופתע השר @dudiamsalem לקבל ביקורת דווקא מח"כ משה ארבל מש"ס. צפו pic.twitter.com/sbqofybrw1
— ערוץ כנסת (@KnessetT) November 2, 2020
אמסלם התייחס לפרסום בחדשות 13, לפיו שכנתו של מנדלבליט, נלקחה לחקירה בשבת לאחר שאמרה לו "פרשת משפטים – בושה". השר אמר: "מנדלבליט אמר שהוא לא היה מעורב. בוא נניח שאתה לא אמרת דבר, הרי אתה האישיות הבכירה שם, לא המאבטח. בעצם שתיקתך אתה בעצם מסכים לתהליך. מר מנדלבליט אתה אחראי על האירוע. קח אחריות על הנושא הזה. היא שכחה להגיד לך שאתה בושה וכלימה, לא רק בושה, אתה בושה וכלימה".
ארבל הביע מחאה על הדברים ואמר לאמסלם: "מספיק עם הבדיחה הזו, היועץ המשפטי לממשלה נבחר על ידי הממשלה שאתה חבר בה, מספיק עם ההכפשה של הבן אדם הזה. זה עובר כל גבול. אני שכן שלו, אני מכיר אותו, הוא אדם הגון".
השר הגיב לדברי חבר הכנסת: "הבנתי אותך, עשית את המשימה שקיבלת. הכל בסדר, גם אתה וגם המפלגה שלך".
המדינה הודיעה לבג"ץ – בתשובה לעתירה של תנועת רגבים – שלא תהרוס בארבעת החודשים הקרובים את היישוב הפלסטיני חאן אל-אחמר.
מליאת הכנסת דחתה את הצעות אי האמון שהגישו סיעות האופוזיציה.
ההצעה "כישלון הממשלה בהעברת תקציב המדינה והפקרת האזרחים נוכח משבר הקורונה" (יש עתיד-תל"ם) נדחתה ברוב של 35 תומכים מול 45 מתנגדים. ההצעה "כישלון הממשלה בהתמודדות עם המצוקה הכלכלית בחברה הערבית אשר התעצמה עם משבר הקורונה" (הרשימה המשותפת) נדחתה ברוב של 30 תומכים מול 46 מתנגדים. ההצעה "מדיניות מפלה של רשות האוכלוסין וההגירה ומשרד הפנים, וההסתה לגזענות מצד חברי סיעת ש"ס כלפי עולי ברית המועצות לשעבר" (ישראל ביתנו) נדחתה ברוב 25 של תומכים מול 49 מתנגדים.
מזכיר הממשלה אביחי ברוורמן הזהיר את השרים, שבשל ההדלפות מקבינט הקורונה – לא ייערכו ישיבות בזום, כך דיווח ירון אברהם ב-N12.
ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג בסרטון דברים שאמרו לפיד, שקד ובנט בגנות הסגר השני – ומעמת אותם עם דבריהם של מנהיגי בריטניה, צרפת וגרמניה.
בניגוד לפופוליזם של פוליטיקאים ופרשנים, ראש הממשלה נתניהו ימשיך להנהיג ולקבל את ההחלטות הנכונות במאבק בקורונה. pic.twitter.com/AJGzgtz6b6
— Benjamin Netanyahu (@netanyahu) November 2, 2020
היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט העביר הערב לראש הממשלה בנימין נתניהו את הסדר ניגוד העניינים שגובש לגביו, על רקע ההליך הפלילי המתנהל בעניינו בבית המשפט המחוזי בירושלים. לפי ההסדר, נאסר על נתניהו לעסוק במינויים מערכת אכיפת החוק ובוועדה לבחירת שופטים.
בהתאם לכללי ועדת אשר, בכל מקרה שבו מתעורר חשש לניגוד עניינים, על השר לפעול בהתאם לחוות דעת היועץ המשפטי לממשלה. היועץ מפרט בחוות דעתו את הנושאים והסוגיות שעל ראש הממשלה להימנע מלעסוק בהם, את היקף חובת ההימנעות ואת הצורך להעביר כבר כעת את הסמכות לעסוק בעניינים אלה לשר אחר.
המקרים המעוררים חשש לניגוד עניינים נוגעים להחלטות הקשורות למערכת אכיפת החוק, למערכת בתי המשפט, לעדים או לנאשמים אחרים במשפט, לעיסוקים מסוימים בתחום הפעילות של משרד התקשורת, וכן להליכים ממשלתיים העוסקים בחקיקה בעלת השפעה על ההליך הפלילי בעניינו.
• חוות הדעת של מנדלבליט למניעת ניגוד העניינים של נתניהו
• חוות הדעת של המשנה ליועמ"ש זילבר בעניין ניגוד העניינים של נתניהו
חבר הכנסת אלי אבידר מבקר באיחוד האמירויות ומבטיח לעדכן בהמשך.
עדכון קצר מאבו-דאבי שבאיחוד האימירויות pic.twitter.com/SX82I8h5zB
— Eli Avidar אלי אבידר (@avidareli) November 2, 2020
יושב ראש כחול לבן בני גנץ אמר אמש בישיבת סיעה: "אני כבר מבין שרוטציה אני לא אקבל, ואני לא אאמין לביבי גם יום לפני הרוטציה. אני לא אאמין" – כך דווח הערב בחדשות 12.
גבי אשכנזי, הנמנה עם הקו הלוחמני בסיעה, אמר בישיבה, שאם ייכנעו בעניין התקציב – "אין כחול לבן". "אני באתי להיות חלק מהאלטרנטיבה. אני מבין שהוא בחיים לא ייתן רוטציה לבני. ולכן צריך לפרק עכשיו".
חשב משרד ראש הממשלה והיועצת המשפטית של המשרד פנו לפני מספר ימים לממלא מקום מנכ"ל המשרד רונן פרץ בתלונה על פגיעה בזכויותיהן של עובדות בביתו הפרטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה – כך דיווח הערב אביעד גליקמן בחדשות 13.
לפי הפרסום, העובדות נדרשות לעבוד עד סמוך לכניסת השבת וגם לאחר כניסתה – דבר המהווה עבירה על חוק שעות עבודה ומנוחה. העובדות גם נדרשות לעבוד עד שעות הלילה המאוחרות.
מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה שזוהי "עוד היטפלות מכוונת וקטנונית נגד ראש הממשלה ורעייתו, שמכבדים את השבת. נתניהו מקבל בדיוק את אותם התנאים שקיבל כל ראש ממשלה אחר – לא פחות ולא יותר. מדובר במקרה נקודתי של עובדת שעבדה שש דקות לתוך השבת, ואין להסיק מכך על הכלל. לגבי העבודה בשעות הלילה – ראש הממשלה עובד מסביב לשעון, גם בשעות מאוחרות, ולעיתים רחוקות נדרש לעזרה שהיא מקובלת לפי חוזה ההעסקה. משרד ראש הממשלה עומד בתנאי ההעסקה של העובדות לפי המכרז".
במערכת הפוליטית מגיבים לסרטון שפרסם ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבו תקף את נפתלי בנט, איילת שקד ויאיר לפיד בשל התנגדותם לסגר השני.
ראו, עם ישראל, במה עוסק ראש ממשלת ישראל, ומה חשוב לו באמת.
עצוב.אפשר אחרת. https://t.co/ysLIVZNQQK
— Naftali Bennett בנט (@naftalibennett) November 2, 2020
מדינת ישראל בהנהגת רה"מ היתה מהראשונות בעולם לזהות את סכנת נגיף הקורונה בגל הראשון והיא גם הראשונה בעולם שהכריזה על סגר בגל השני.
בזמן שברוך ה' הצלחנו להוריד את רמת התחלואה, אירופה נכנסת בימים אלו לסגר השני.היום יותר מתמיד – ישראל זקוקה להמשך מנהיגותו האחראית והמנוסה של נתניהו. pic.twitter.com/BvXvXYvQg1
— Miki Zohar מיקי זוהר (@zoharm7) November 2, 2020
הצצה נדירה ליומני ראש הממשלה pic.twitter.com/QJ5L0u28CT
— קארין אלהרר Karine Elharrar (@KElharrar) November 2, 2020
חבר הכנסת יוראי להב הרצנו קורא לוודא שאין אכיפת יתר כלפי חיילים להט"בים, לאחר ששתי חיילות שהתנשקו נידונו ל-20 יום בכלא.
צה"ל הוא הצבא של כולם וחייבים לשמור עליו ככזה. אני סומך על צה"ל, ומאמין שהמקרה יתוחקר בצורה יסודית ומידתיות העונש תיבחן. חייבים לוודא שלא מתבצעת אכיפת יתר בפקודות כלפי חיילים גאים. https://t.co/DFztyebvWS
— Yorai Lahav Hertzanu – יוראי להב הרצנו (@YoraiLahav) November 2, 2020
התנועה לאיכות השלטון מביעה התנגדות להסדר ניגוד העניינים שגיבש היועץ המשפטי לממשלה לראש הממשלה בנימין נתניהו.
הסדר ניגוד העניינים של נתניהו הוא בעייתי ולא מספק. על פי ההסדר הנוכחי, גורמים בעלי זיקה לראש הממשלה הקשורים למערכת אכיפת החוק ובחירת שופטים – יוכלו להמשיך לשרת את האינטרס שלו במקום את האינטרס הציבורי.
אנו דורשים להחיל את מגבלות מערכת אכיפת החוק גם על שלוחו של נתניהו, השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה.
בנוסף, ביקשנו לקיים את הדיון בעתירה שלנו בנושא במועד המתוכנן ביום 12 בנובמבר 2020.
ההסדר המדובר מגיע שישה חודשים לאחר הגשת העתירה שלנו לפרסום הסדר המניעה של רה"מ המואשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים. לא רק שמדובר בהסדר פושר, אלא שגם עליו נתניהו הואיל לחתום רק בעקבות החשש מהדיון בבג"ץ.
יושב ראש ועדת העלייה והקליטה, דוד ביטן מחזק את הקהילה היהודית בווינה על רקע הדיווחים על ירי סמוך לבית כנסת בעיר.
מחזק את ידי הקהילה היהודית בווינה, אוסטריה.
— דוד ביטן (@davidbitan) November 2, 2020
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם