כ-18 אלף פעילי סביבה, מתנדבים ואזרחים מודאגים הסתערו ביום שישי האחרון על חופי ישראל במה שזכה לתואר השאפתני "מבצע הניקיון הגדול בעולם". לא ברור אם לתואר הזה יש בסיס, אבל אין חולק על כך שזה היה אחד ממבצעי הניקיון הגדולים שהתקיימו בישראל, אם לא הגדול בהם.
יותר מ-60 טון של פסולת נאספו בלמעלה מ-100 נקודות בחופים ונדחסו אחר כבוד לאלפי שקיות אשפה עצומות. העובדה שעם ישראל מתמחה בטינוף הסביבה והשטחים הפתוחים, אינה בגדר חדשות, למרבה הצער, אבל הרכב הפסולת שנאספה דווקא טומן הפתעה מסויימת: כמעט מחצית מהפריטים (47.5%) היו קשורים לעישון. רובם המכריע, אומרת ד"ר גליה פסטרנק, מומחית לזיהום ים שריכזה את הנתונים, הם בדלי סיגריות, והשאר – חפיסות סיגריות ומצתים.
הנתונים הללו מפתיעים, משום שמקובל לחשוב שהפסולת הדומיננטית בים ובחופים היא פלסטיק – שקיות, כלים חד-פעמיים ובקבוקי שתייה משפחתיים. במחקר שפורסם לאחרונה על ידי המכון לחקר ימים ואגמים והמשרד להגנת הסביבה, נמצא שכ-70% מהפסולת בחופים ובים הם שאריות פלסטיק. אז איך מסבירים את הסתירה?
ד"ר פסטרנק אומרת שאין בעיה ליישב את הנתונים: במחקרים רבים נהוג להכליל את בדלי הסיגריות כחלק מפסולת הפלסטיק. מעבר לזה, בשונה ממחקרים שבהם הפסולת נמדדת במשקל או בנפח, במבצע הניקיון המתנדבים הונחו פשוט לספור את הפריטים, ובאופן טבעי הפריטים הקטנים קפצו לראש הרשימה: אחרי הבדלים, אגב, ממוקמים פקקים של בקבוקים – כ-7.5% מהפריטים שנאספו בחופים.
בהמשך הרשימה ממתין נתון דוחה במיוחד: 6.5% מהפריטים שנמצאו בחופים הם מוצרי היגיינה. הנתונים, אגב, נאספו לראשונה בארץ באמצעות אפליקציה שהמתנדבים הזינו לתוכה את המידע, שפותחה על ידי אנריקה פיינחולץ, סטודנט במרכז הבינתחומי.
הכמות העצומה של בדלי סיגריות שנמצאו בחופים מלמדת על כשל מתמשך של הרשויות בניסיון לטפל בתופעה. מעבר לעובדה שמדובר במפגע אסתטי, כל בדל סיגריה מכיל אלפי רעלנים שנפלטים בהדרגה לתוך הקרקע, מי התהום והחול שממנו ילדים בונים ארמונות.
כבר לפני עשור הציבו כמה עיריות בארץ, בהשראת יוזמות מהעולם, מאפרות בכניסה לחופים, אבל זה כנראה לא באמת עובד. "אני זוכרת שידיד שלי התקשר מהחוף בפעם הראשונה שנתקל במאפרה והתלהב", מספרת פסטרנק. "אחרי שעה שאלתי אותו אם הוא זכר להחזיר את המאפרה ולרוקן אותה לפח, התשובה הייתה 'אופס'".
מעבר להרגלים בעייתיים שמושרשים בציבור הישראלי – למשל העובדה שגם אנשים עם מודעות סביבתית מפותחת לא רואים בהשלכת בדל על הרצפה אקט של זיהום ופגיעה בסביבה – נתוני האיסוף מסוף השבוע חושפים גם כשל בשיטת ניקוי החופים: בדלים רבים נאספו דווקא בחופים עירוניים מוכרזים, שבאופן כללי הם נקיים וקשה למצוא בהם פרטי פסולת גדולים.
"העיריות מנקות באמצעות נפות וזה אפקטיבי כשמדובר בפסולת גדולה, אבל מפספסים את הפסולת הקטנה כמו בדלים ופקקים", אומרת פסטרנק. "אולי כי זה לא נתפס בנפה ואולי כי למנקים פשוט אין זמן וכוח לחפור בחול". התוצאה היא שחלק מחופי הערים שנראים נקיים ומטופחים מאוד, מתגלים במבט בוחן יותר כמאגר צפוף של בדלי סיגריות.
"העיריות מנקות באמצעות נפות וזה אפקטיבי כשמדובר בפסולת גדולה, אבל מפספסים את הפסולת הקטנה כמו בדלים ופקקים. אולי כי זה לא נתפס בנפה ואולי כי למנקים פשוט אין זמן וכוח לחפור בחול"
כמי שיש לה קילומטראז' ארוך של תיעוד פסולת בחופים, פסטרנק מודה שאין לה פתרון קסם: "הסברה ועוד הסברה ולנקות יותר טוב. יש דיבור על חקיקה שתאסור לעשן בחופים, יש מקומות בעולם שכבר הלכו על זה, אבל אני מודה שאני באופן אישי קצת מתקשה להתחבר לזה".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם