השבוע הצטרפתי לשיעור זום כיתתי. עד אז חשבתי שאני יודע עד כמה הזום לא אפקטיבי כמתודה עיקרית, אבל כעת פשוט נוכחתי לדעת שהזום הינו כלי נהדר אם המטרה היא לתסכל את הילדים, וכי אנו מאבדים אותם אט אט.

השבוע הצטרפתי לשיעור זום כיתתי. עד אז חשבתי שאני יודע עד כמה הזום לא אפקטיבי כמתודה עיקרית, אבל כעת פשוט נוכחתי לדעת שהזום הוא כלי נהדר אם המטרה היא לתסכל את הילדים. אנו מאבדים אותם אט אט

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

התלמידים אמרו: "אני לא מצליח ללמוד ככה", "המורה מדקלם ולא נעים לי להפריע לו", "המורה מעביר שיעור מהרכב", "אני לא יכול לשבת 5 שעות בזום מול המסך", "האינטרנט שלי חלש והפסדתי חלק מהשיעור" ועוד ועוד. בנוסף, אמרו התלמידים שהם רוצים לחזור לבית הספר לכל מתכונת למידה שתתאפשר, אבל בתוך כתלי בית הספר.

האם יתכן שנקיים הסברה לתלמידים על האפשרויות העומדות בפנינו, ושהמסר המרכזי יהיה: חוזרים ללימודים, אתם תשמרו בצורה קפדנית על הכללים, וכך נצליח ללמוד בכיתה או מחוץ לכיתה? אם נעשה זאת, אני בטוח שילדי ישראל ישתפו פעולה. הם מאוד רוצים לחזור לכיתה, כי אלטרנטיבת הלמידה בבית לא יכולה להמשיך לדעתם של התלמידים.

לסגירת בתי הספר יש משמעויות הרות גורל, עלינו לתת תקווה לילדים והוריהם. בלתי אפשרי להמשיך במתכונת סגר הלימודים. ברמה הלאומית יש לקחת בחשבון גם את מרכיב הנשירה מהלימודים ומהמסגרות הממלכתיות – משהו שיהיה מאוד קשה לתקן גם אם יהיו משאבים לכך (ולא בטוח שיהיו).

עברו למעלה משבעה חודשים. מדינת ישראל הקצתה מעל 100 מיליארד ₪ לחילוץ המדינה מהקורונה, ואנו צריכים לדעת שחייבים להיכנס להתארגנות של למידה בכיתות קטנות. הדבר טוב ללמידה, טוב למורים, טוב לתלמידים ומחקרים מוכיחים שאחוז ההדבקה מאוד קטן במתכונת של כיתה קטנה.

תלמידים רבים נמצאים בניתוק מלא ממערכת החינוך המקומית וקבוצה גדולה מאוד בניתוק חלקי, וככל שעובר הזמן מצטרפים תלמידים רבים למעגל הניתוק, היוצר חוויה קשה הן בתחום הלמידה והן בתחום הנפשי.

מורים רבים שאני מדבר איתם, מדברים על איבוד תלמידים ואפילו איבוד הכיתה. המורים והמנהלים יוצרים אלטרנטיבות לימוד, אך לא יכולים ליישם זאת בשל ההנחיות המשתנות.

הגיעה השעה לשחרר, סבלנו מספיק, הגיע השעה ליישם את שיחרור המנדט לניהול מערכת החינוך המקומית ע"י ראשי הרשויות ומנהלי בתי הספר. הגיעה השעה להחזיר את התלמידים ללימוד בבית הספר. לצאת לטבע ולעדכן את מתודות הלמידה שהמורים טובים בהן. אין תחליף לקשר מורה תלמיד. אין תחליף למורה לחיים.

הגיעה השעה והזמן להשביח את מערכת החינוך. המערכת לא תחזור לאותו מקום. כל תחומי החיים יקיימו שינוי כזה או אחר. המערכת צריכה לספק איתנות ריגשית, חברתית ולימודית. המשך האילוץ ללמד בזום או בכיתה הגדולה לא יוכל להמשיך, גם אם יש כאלה שחושבים לשמר זאת ולחשוב שאפשר אחרי הקורונה לחזור לכיתה הגדולה עם לוח וגיר. הגיעה השעה להפרות את המורים ולסלק את ההגבלות שהמורה מתיישר על פיהן (ואת אלה שמדכאות כל יוזמה שלו).

תלמידים רבים נמצאים בניתוק מלא ממערכת החינוך המקומית, וקבוצה גדולה בניתוק חלקי, וככל שעובר הזמן מצטרפים תלמידים רבים למעגל הניתוק, היוצר חוויה קשה הן בתחום הלמידה והן בתחום הנפשי

הגיעה השעה להערך לדור הבא של הלמידה ולבנות מערכת דומה לזו שנבנית באקדמיה, בה המורה מדבר אל מצלמה מהכיתה, כאשר חלק מהתלמידים מגיעים וחלק פותחים מסך (אמרנו כיתה קטנה), ויש אינטרקציה עם הכיתה ועם התלמידים הלומדים מקוון.

בואו נשבור את "החלל הכיתתי". ניזום אפשרויות למידה. נחזור ללמידה אפקטיבית, נחבר את התלמידים למורה, ועכשיו!

אפשר לחזור ללמוד (לא כולם חייבים, הזמן יעשה את שלו).
אפשר ללמוד לפי מקצועות (בדומה למרתון לפני בחינה).
אפשר ללמוד בסביבה הקרובה והטבעית.
אפשר ללמוד במבני ציבור, יש מספיק.
אפשר לצאת להתנדבויות.
אפשר לצאת לסיורים.
אפשר לצאת לטיולים.
אפשר לתת למורה להוביל.
אפשר לתת למנהל לנהל.

מנהיגי החינוך בארץ לא התמודדו עם אתגר למידה חדש מהסוג הזה, אבל הם יכולים לקיים את השינוי לעתיד החברה ולעתיד התלמידים. זוהי ההזדמנות הגדולה ביותר של מנהיגות חינוכית להעז, להוביל ולהשפיע, ומוטל על כולנו לעזור למערכת להצליח.

הלמידה מרחוק רחוקה מלמידה.
החזירו את מערכת הלימודים עכשיו.

חינוך מעל לכל.
כולנו מבינים זאת. הלמידה בישראל – העתיד של המדינה.

פעיל חברתי, חל"תניק של מסע ישראלי, ציוני, פטריוט, איש חינוך, איש תפעול, מוביל מעת לעת.