האם השלם פלילי מסך חלקיו?

האם רצף מעשים אשר אינם מהווים עבירה פלילית, יכול במצטבר להיחשב כעבירה? ● בשאלה התקדימית הזו יעסוק בית המשפט העליון, במסגרת ערעורו של ניצב בדימוס ניסו שחם ● במקרה של שחם, המדובר בשמונה פרשיות שונות של קשרים מיניים עם שוטרות ● הצטברות המקרים, נקבע בהרשעתו, מהווה מרמה והפרת אמונים ● החלטת העליון בערעור עשויה להשליך גם על נתניהו ● פרשנות

ניצב בדימוס ניסו שחם בבית המשפט המחוזי, ב-14 ביולי 2020 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
מרים אלסטר/פלאש90
ניצב בדימוס ניסו שחם בבית המשפט המחוזי, ב-14 ביולי 2020

האם שורה של מעשים, שאף אחד מהם איננו מהווה עבירה פלילית בפני עצמו, יכולה להיחשב – בצירוף כל המקרים יחד – כעבירה פלילית?

בשאלה המרתקת הזו יעסוק בקרוב הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט העליון, במסגרת ערעורו של מפקד מחוז ירושלים לשעבר, ניצב בדימוס ניסו שחם, על הרשעתו בשורת עבירות מרמה והפרת אמונים, בגין הקשרים המיניים שקיים עם שוטרות הכפופות למרותו.

משפטו של שחם מתגלגל בין הערכאות מזה כשבע שנים. מאחר שהתנהל רובו ככולו בבית משפט השלום, היה אמור לדון בבקשת הערעור שלו שופט יחיד בעליון.

ניצב ניסו שחם בעת שמונה למפקד מחוז ירושלים, 24 בפברואר 2012 (צילום: אורי לנץ/פלאש90)
ניצב ניסו שחם בעת שמונה למפקד מחוז ירושלים, 24 בפברואר 2012 (צילום: אורי לנץ/פלאש90)

התיק הגיע לשולחנו של השופט יוסף אלרון, שהתרשם מההיבט הייחודי והתקדימי של השאלה, והחליט אתמול (רביעי) להעביר את הנושא להרכב, "בסוגיה אחת בלבד – האם ניתן להרשיע את הנאשם בעבירה של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור, בשל דפוס התנהגות חוזר ונשנה שנהג בו, אף אם כל מעשה ומעשה כשלעצמו אינו מגבש עבירה פלילית".

העובדה שמדובר בשחם – שמשך אליו אש גם בתקופת שירותו במשטרה, עוד לפני שהגיע לדרגת ניצב – מעניינת כשלעצמה; לכך מצטרפת העובדה שהעבירה העומדת לדיון היא מרמה והפרת אמונים, המשמשת כלי מרכזי בארגז הכלים של רשויות אכיפת החוק במאבקן בשחיתות השלטונית, ולפיכך לפסיקה במקרה הנוכחי, אף שהוא עוסק בהטרדות מיניות, עשויה להיות משמעותית גם בעולם השחיתות.

כמעט במקרה, סנגורו של שחם הוא עו"ד בעז בן צור, המייצג בימים אלה גם נאשם במשפט פלילי אחר – את ראש הממשלה בנימין נתניהו.

עו"ד בעז בן צור (מימין) וניסו שחם בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ב-19 בדצמבר 2019 (צילום: פלאש90)
עו"ד בעז בן צור (מימין) וניסו שחם בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ב-19 בדצמבר 2019 (צילום: פלאש90)

תזת הצבירה

כתב האישום נגד שחם הוגש כבר ב-2013, ובו פורטו שמונה פרשיות שונות, בעניינן קשרים מיניים שקיים עם שמונה שוטרות, שאירעו בין השנים 2007 עד 2012. שחם זוכה ממרבית העבירות בבית משפט השלום, למעט עבירה אחת של הטרדה מינית. שופטי המחוזי קיבלו את ערעור המדינה והרשיעו את שחם גם בעבירות של מעשה מגונה ומרמה והפרת אמונים.

השופטים קבעו כי קצין משטרה בכיר, המקיים קשרים מיניים עם שוטרות הכפופות לו, תוך ידיעה שהוא עלול לקבל או מקבל בפועל החלטות בעניינן, מבצע עבירה של מרמה והפרת אמונים. בחודש יולי האחרון דחה המחוזי את הערעור על עונשו של שחם, וקבע כי הוא ירצה 10 חודשי מאסר בפועל.

השופטים קבעו כי קצין בכיר, המקיים קשרים מיניים עם שוטרות הכפופות לו, תוך ידיעה שהוא עלול לקבל או מקבל בפועל החלטות בעניינן, מבצע עבירה של מרמה והפרת אמונים

הכרעת דינו של שחם עסקה בשתי קטגוריות של מעשים אסורים – האחת בתחום עבירות המין, והשנייה בתחום ניגוד העניינים. בהקשר זה, דן בית המשפט במה שהוא כינה "תזת הצבירה" – כלומר, השאלה האם הצטברות של ניגודי עניינים שאינם פליליים, כל אחד כשלעצמו, יכולה להיחשב כעבירה פלילית אחת.

בעוד שבית משפט השלום שלל את התזה הזאת, ולפיכך זיכה את שחם מעבירת מרמה והפרת אמונים, שופטי המחוזי מרים דיסקין, מרדכי לוי וגיליה רביד כתבו פסק דין ארוך, שבו הסבירו מדוע יש לאמץ את התזה הזו, ולראות את כל פעולותיו הניהוליות של שחם ביחס לשוטרות שהיו תחת מרותו – תוך שהיה מצוי בניגוד עניינים ביחס לכל אחת מהן – כעבירת מרמה והפרת אמונים, אף אם כל אחת מהפעולות הללו לבדה אינה חוצה את הרף שבין התחום המשמעתי לתחום הפלילי.

זאת, בין היתר בשל הפרמטרים במקרה הנוכחי – מעמדו של שחם; העובדה שהדברים נעשו במסגרת משטרת ישראל; מעמדן ונסיבותיהן של השוטרות; אופי הקשרים; מספר השוטרות המעורבות; והעובדה שהאירועים נמשכו לאורך שנים.

שופטי המחוזי גיליה רביד, מרים דיסקין ומרדכי לוי בהרכב הדן בערעורו של ניסו שחם, ב-14 ביולי 2020 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)
שופטי המחוזי גיליה רביד, מרים דיסקין ומרדכי לוי בהרכב הדן בערעורו של ניסו שחם, ב-14 ביולי 2020 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

שופטי המחוזי מצאו עיגון לעמדתם, כי יש לאמץ את "תזת הצבירה", בפסק דין של בית המשפט העליון בנושא אחר: בשנת 2010 החליט העליון לפסול סעיף בחוק, שהתיר לשפוט נאשם בעבירות ביטחון אף שלא בפניו, וזאת על יסוד הפגיעה המצטברת בכמה מזכויותיהם החוקתיות של הנאשמים.

לדברי השופט אליעזר ריבלין, "כאשר זכות יסוד נפגעת במספר היבטים, או באופן הדרגתי, ייתכן כי האפקט המצטבר הוא שיחצה את רף החוקתיות, באופן שהפגיעה השולית האחרונה לא תוכל לעמוד".

דפוס של התנהלות

בבקשת רשות הערעור שהגיש שחם לעליון בחודש ספטמבר האחרון, הוא שב ותוקף את "תזת הצבירה". המחוזי, טוענים סנגוריו של שחם, לא רק הסיק מסקנה פלילית מרצף התרחשויות שלגבי כל אחת מהן נקבע כי אינה פלילית, אלא שעל חלק מהמעשים באותו רצף כבר חלה התיישנות.

"לשיטת המחוזי", נכתב בבקשת הערעור, "אף פעולות ודפוסי התנהגות שכבר התיישנו ואבד עליהם הכלח ניתן לקבץ יחדיו על מנת לבסס הרשעה".

עו"ד בעז בן צור וניסו שחם בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ב-10 בפברואר 2020 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)
עו"ד בעז בן צור וניסו שחם בבית המשפט המחוזי בתל אביב, ב-10 בפברואר 2020 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

בפרקליטות נערכים לקרב. בתשובה שהגישה המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה לבית המשפט עליון בשבוע שעבר, נטען כי ב"תזת הצבירה" אין למעשה כל חדש.

"העבירה של מרמה והפרת אמונים דורשת בהכרח הסתכלות כוללת על התנהגותו של עובד הציבור, כפי שזו עולה מהתשתית העובדתית שבכתב האישום, ומוכחת בבית המשפט. אין כל סיבה ואין צורך לפרק את התמונה הכוללת ל'כל אחד ואחד ממעשיו' כדי לבדוק אם הוא עצמו מהווה עבירה פלילית".

"העבירה של מרמה והפרת אמונים דורשת בהכרח הסתכלות כוללת על התנהגותו של עובד הציבור. אין כל סיבה ואין צורך לפרק את התמונה הכוללת ל'כל אחד ואחד ממעשיו' כדי לבדוק אם הוא עצמו מהווה עבירה פלילית"

דוגמה לבחינה שיפוטית כזו, מצאה הפרקליטות במקרה של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בפרשת מעטפות הכסף שנהג לקבל ממוריס טלנסקי.

"אפשר שאם היה מדובר בטובת הנאה אחת ויחידה, קטנה בהיקפה, הוא לא היה מועמד כלל לדין פלילי. אך כשההתנהלות הופכת לדפוס של התנהלות – משתנה המצב".

הנה הקשר והרלוונטיות למשפטו הממשמש ובא של הקליינט הנוסף של עו"ד בן צור: במסגרת "תיק 1000" מואשם גם נתניהו בקבלה מתמשכת ושיטתית של טובות הנאה, בעיקר מידיהם של ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר.

"טובות ההנאה ניתנו לנתניהו ולרעייתו באופן רציף, במענה לבקשות ואף דרישות, עד כדי כך שהפכו למעין 'קו אספקה'", כתב היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בהחלטתו להעמיד לדין את ראש הממשלה.

יש להניח שאם היה נשאל, היה גם מנדלבליט עונה שקבלתן של טובות ההנאה על-ידי נתניהו כדפוס פעולה מתמשך, ולא באופן חד-פעמי או אקראי, היא שהובילה למסקנה כי אין מנוס מלהעמידו לדין.

עוד 867 מילים
סגירה