1

שלום לך, נשיא חדש?

"מקווים שטראמפ ייבחר, אך מוכנים גם לאופציה השנייה": בזמן שבנבדה ובצפון קרוליינה המשיכו לספור את הקולות, השליטים בבירות ערב זעו באי-נוחות רבה. בקהיר עדיין זוכרים את הסירוב של ברק אובמה להכיר במהפכת ה-30 ביוני 2013 ובשלטון החדש; בריאד ובאבו-דאבי נזכרים בנזיפות של ג'ון קרי והילארי קלינטון על הפרת זכויות אדם – צירוף מילים שכמעט ולא נשמע מאז בבית הלבן.

סעודיה והאמירויות גם משתתפות במלחמה המדממת בתימן, ובעבר ג'ו ביידן התבטא בעניין זה בנחרצות, והצהיר שעל מדינתו להפסיק לספק נשק רב-עוצמה שמשמש להרג אזרחים תמימים. לפני הבחירות דובר בתקשורת הערבית על כך שמי שתומך בביידן זה איראן והאסלאמיסטים, ורבים הביעו דאגה מכך שייבחר.

הגברת הראשונה מלניה טראמפ מבקרת במצרים, 2018 (צילום: AP Photo/Carolyn Kaster)

דווקא דונלד טראמפ – שרצה למנוע כניסת מוסלמים לארצו והאשים את ערב הסעודית בתמיכה בטרור ובפיגועי ה-11 בספטמבר – מצא שפה משותפת עם שליטי המזרח התיכון. הוא קנה אותם בכך שלא התערב בענייניהם הפנימיים, לא דרש מהם להפסיק להוציא יריבים להורג, התייצב מול איראן שנואת נפשם, והסכים למכור להם נשק משובח, כזה שארה"ב לא הסכימה לספק להם עד כה.

זהו סוד קסמו של הנשיא טראמפ, שהוביל במזרח התיכון מדיניות שונה בתכלית מזו המסורתית, שתמכה (גם אם בעיקר באופן פורמאלי) בשמירה על זכויות האדם, ב"שתי מדינות לשני עמים", ובהקפדה על העליונות הצבאית של ישראל.

לא בטוח שאחרי ארבע שנים כאלה, ניתן יהיה לסובב את הגלגל ולחזור למסלול הקודם – לא מבחינת עסקת הגרעין, לא מבחינת הפלסטינים, ולא מבחינת עסקאות הנשק האדירות וההסכמות שבשתיקה. המזרח התיכון מתכונן ל"אופציה השנייה", אך כלל לא בטוח שהיא תהיה מאוד שונה מעידן טראמפ.

ארכיון, 2002: יו"ר ועדת יחסי החוץ של הסנאט, ביידן, ונשיא מצרים חוסני מובארכ (צילום: AP Photo/Dennis Cook)

2

באל-אזהר מאשימים את "שני הצדדים"

אל-אזהר, המוסד האסלאמי החשוב בעולם הסוני, גינה את הפיגוע בווינה, שבו נרצחו ארבעה בני אדם בסמוך לבית כנסת; אך העיתון של אל-אזהר מיד פרסם מאמר ובו האשים את "שני הצדדים" בגל הפיגועים שפקד את אירופה – הן את הקיצונים המוסלמים, והן את האסלאמופובים ואת אלה "שמתגרים במוסלמים".

זוהי פוזיציה נוחה למדי, שנועדה גם לרצות את הקולות שתוקפים בחריפות את צרפת ואת התנהלותו של הנשיא עמנואל מקרון, וגם להבהיר שמצרים בכלל – ואל-אזהר בפרט – אינם תומכים במי שביצע את הפיגועים: ארגון דאע"ש, שקהיר פועלת נגדו בצפון חצי האי סיני, ובאזורים אחרים במצרים.

שוטר צבאי בזירת הפיגוע ליד בית הכנסת בווינה, אוסטריה, 4 בנובמבר 2020 (צילום: AP Photo/Matthias Schrader)

בינתיים, המדינה היחידה שהתייצבה באופן מוחלט לצדם של צרפת והנשיא מקרון היא איחוד האמירויות הערביות. אנוואר גרגאש, שר במשרד החוץ, הצהיר כי "הנשיא מקרון צדק לחלוטין, הוא לא רוצה לבודד את המוסלמים במערב".

מי שממשיכה להוביל את המתקפה נגד צרפת היא טורקיה, בהנהגת רג'פ טאיפ ארדואן. במקביל, במדינות ערביות רבות מורידים מוצרים צרפתיים מהמדפים בחנויות ובסופרמרקטים, וקוראים להמשך החרם על צרפת וההפגנות נגדה.

הפגנות נגד עמנואל מקרון וצרפת באיסטנבול, 25 באוקטובר 2020 (צילום: AP Photo/Emrah Gurel)

3

ח'רטום מבטלת את המערכת שפגעה בנשים

בסודאן עושים צעד נוסף לשינוי פני ארצם, ומבטלים רשמית את "בתי המשפט לסדר הציבורי" הידועים לשמצה, שבמהלך שלושה עשורים של שלטון אסלאמיסטי דנו מאות נשים למלקות ועונשים אחרים בשל "עבירות מוסר".

נשים שהשתתפו באופן נרחב במהפכה שטלטלה את סודאן והפילה את שלטונו של הנשיא עומר אל-בשיר, אמרו לעיתונאים המקומיים והזרים שמבחינתן מדובר ביום חג ובהישג אדיר. רק לפני זמן מועט, נשים שהתלבשו בצורה "לא צנועה" או נתפסו עם גבר זר שאינו בן משפחה, נדונו למלקות על ידי בתי המשפט הללו.

החוק שלפיו פעלו בתי המשפט של הסדר הציבורי בוטל כבר ב-2019, ביוני 2020 עבר חוק שאסר על מילת נשים, ועכשיו בתי המשפט הללו פורקו סופית. עם זאת, הדרך לשוויון ולזכויות לנשים, לנערות ולילדות בסודאן, עודנה ארוכה מאוד.

אילוסטרציה, נשים סודאניות, 2019. הדרך לשוויון עוד ארוכה (צילום: AP Photo/Hussein Malla)

4

ילדה מצרית במסכה נאבקת בהטרדות

הסרט הקצר "צלה של קהיר", של הבמאית המצרית טארה שחאטה, המספר את סיפורה של ילדה שנאבקת במפלצות הרבות של מצרים, כבר השתתף בכמה פסטיבלים יוקרתיים וזכה לשבחים רבים. אך דווקא בארץ הנילוס, היוצרת נתקלה בביקורות צוננות, ואף הואשמה בכך שהיא "מלבינה את פניה של מצרים".

אין זה סוד שהטרדות מיניות הפכו לנורמה במצרים, וכי מרבית הנשים המצריות מדווחות כי הן חוות הטרדות מיניות רבות לאורך חייהן. רק לאחרונה התפוצצה בקהיר פרשה חדשה, ובמרכזה סטודנט בן 22 שהטריד יותר ממאה נשים.

כרזת הסרט המצרי "צלה של קהיר"

מקרים של הטרדות מיניות המוניות, כמו זה שארע בעיר אל-מנסורה לפני עשרה חודשים, מזעזעים כל פעם את המדינה מחדש. אך למרות שינוי החקיקה ב-2014, ולמרות תשומת הלב הרבה שמעניק לנושא עבד אל-פתאח א-סיסי, הטרדות מיניות הן עדיין השגרה. סרטה הנוגע ללב של שחאטה מלבן את הניסיון של ילדה צעירה להתנגד למציאות הזו בכל כוחה, ומראה שהשינוי לא יבוא מפרט, אלא רק ממאמץ משותף של נשים וגברים. הסרט כבר זכה למאות אלפי צפיות ביוטיוב.

5

השבוע בהיסטוריה: שבויים בטהרן

ב-4 בנובמבר 1979, חודשים ספורים לאחר שהחלה באיראן המהפכה האסלאמית ואחרי הפגנות סוערות ליד שגרירות ארה"ב, הסתערו על מתחם השגרירות המוני איראנים זועמים, ובהם סטודנטים רבים – תומכים של אייתולה ח'ומייני.

הם מחו על המעורבות האמריקאית ארוכת השנים באיראן, ועל כך שארה"ב העניקה מקלט לשאה, מוחמד רזא פהלווי, שנמלט ללוס אנג'לס. אחד מהצעירים שהסתערו על מתחם השגרירות היה לימים נשיא איראן, מחמוד אחמדינז'אד.

90 איש – כשני שליש מהם אמריקאים – הפכו לשבויים. שישה הצליחו להימלט, וחולצו מאיראן בידי סוכן ה-CIA טוני מנדז (הפרשה הונצחה בסרט "ארגו").

לאחר ששוחררו נשים וקשישים, בבניין נותרו 52 בני ערובה. הלחץ האמריקאי לא צלח, וגם מבצע צבאי אמריקאי נחל כישלון חרוץ. רק לאחר 444 ימים בשבי – בתחילה בבניין השגרירות ולאחר מכן בבתי כלא שונים באיראן – שוחררו השבויים. הפרשה הגדירה את היחסים העוינים בין ארה"ב לאיראן במשך עשורים.

מסיבת עיתונאים של הסטודנטים שהשתלטו על שגרירות ארה"ב בטהרן, נובמבר 1979 (צילום: AP Photo/GG)